סביב איזור אשדוד- רחובות- קרית מלאכי
ילדים מחורפנים מכל התקופה שההורים שלהם צריכים קצת עזרה..
סביב איזור אשדוד- רחובות- קרית מלאכי
ילדים מחורפנים מכל התקופה שההורים שלהם צריכים קצת עזרה..
ואני מכירה את הקורס הדיגיטלי של זיוה מאיר
ואורה פולק מהממת
אמצע שבוע 38. אחרי יום וחצי של צירים כואבים ומתישים היה נראה שהם נעשים סדירים. כל שלוש דקות ציר שנמשך יותר מדקה, מתחיל מכאבי גב ועובר לבטן. כאבי גב איומים גם בין הצירים. אחרי מעקב של שעה אחרי הסדירות נסענו למיון יולדות.
וחוק מרפי - הפתיחה רק 1.5 והמוניטור מראה צירים לא סדירים, שפוחתים בהדרגה. ועדיין כאבי גב בלתי נסבלים וכאבים איומים בבטן תחתונה.
הייתי בטוחה שישלחו הביתה, אך הרופאה החליטה לאשפז ולזרז, בגלל האטות דופק של העובר במוניטור. בינתיים הפתיחה הגיעה ל-2. היא עשתה סטריפינג. ועכשיו כבר כמה שעות אני מאושפזת במחלקה של הריון בסיכון ומחכה לחדר לידה פנוי. יש ציר כל כמה דקות, אך חוששת שלא מקדם הרבה (בבית הם היו כואבים יותר...). לא מסוגלת לשכב כי כואב בצירים, ולא מסוגלת לעמוד. ולא ברור עוד כמה שעות המתנה מצפות לי עד לחדר לידה ופקיעת קרומים. אשמח לעידוד, שבסוף זה מסתיים בלידה ובידיים מלאות בעזרת ה'.
אבל צריך הרבה הרבה הרבה סבלנות! זה שכבר רוצים להכניס אותך לחדר לידה, זה מעולה.. תקווי שיתפנה מהר.. עם פיטוצין זה בדכ זז יותר מהר, אם כי גם עם פיטוצין יכול להתקע...
תזכרי שלידה בזירוז היא בדכ ממש ממש לא זריזה.
קחי נשימה עמוקה
תשקלי אפידורל גם אם מראש לא תיכננת
ותתפללי שיהיה בקלות, בבריאות ובטוב 🙏
חיבוק❤️ מתפללת איתך!
שתהיה לך לידה קלה ומהירה
תבקשי אפידורל
בעז"ה שתבשרי לנו בקרוב שילדת ואת מחבקת אוצר
❤-🐌
עכשיו זה קשה לך. אז תנשמי לקושי כל פעם מחדש. ה' אתך ויהיה אתך כל הזמן. ואם יש לידך אנשים קרובים לך גם הם אתך. ואת תהיי בסדר גם בקושי - ובעוד כמה זמן, הכל יהיה פשוט מאחורייך וישתחרר ולא יכאב כל-כך, ותהיי הרבה יותר נינוחה ושלווה ושמחה עם אוצר יקר יקר בידיים בע"ה. תוכלי קצת לישון.
מתפללת ומאחלת לך לידה קלה בבריאות בידיים מלאות 
פנוי בשבילי. בינתיים הצירים התמעטו ממש. אבל יש דימום קל. אמרו שברגע שיהיה חדר לידה פנוי יקחו לפקיעת מים.
כרגע כל דקה ארוכה כנצח.
שבפתיחה קטנה מ5 לא כדאי לעשות פקיעת מים..
גם מניסיון אישי..
נסי להתייעץ.
יש לך זכות להחליט בעצמך.
יש לך זכות להחליט בעצמך
לק"י
ככה אמרו לי באחת הלידות.
ובלידה אחרת כן פקעו כשהראש היה גבוה, ולא יודעת כמה חכם זה היה. זה כן זירז את הלידה כנראה, אבל יכול להיות שהיה עדיף לחכות שהראש ירד.
לא הייתי במצב שלך אבל.
אבל אולי שווה להתייעץ עם עוד רופאה? כי הצירים של אחרי פקיעה כואבים פי כמה 😑 וזה לא תמיד מזרז, במיוחד כשהפתיחה קטנה והראש גבוה כמו שאמרו לך.
כמובן שאין לי את כל הנתונים ורופאה היא אשת המקצוע, רק מסבה את תשומת הלב ❤️
למרות שכתבתי למטה, אבל אולי ככה תראי..
לפני זירוז הייתי עושה טיפול איזון, כדי לוודא שהעובר נכנס בצורה טובה לתעלה.
אפילו מישהי שתעשה לך שלוש אחיות של איזון.
אם יש איזו דולה באיזשהו חדר לידך אפשר לבקש שתגיע רגע, או אם המיילדת יודעת..
שיהיה בקלות!
בעז"ה שילך בקלות ובידיים מלאות!
מתפללת עלייך
לא לחשוב על כמה ארוך זה עוד יהיה
ועל כמה זה קשה ומתסכל ומה יהיה
כי ישועת ה' כהרף עין
אם את כרגע לא בסבל גדול, תנוחי ותאגרי כוחות
ממש יכול להיות שעוד מעט הוא ייצא
(ממני שרבע שעה אחרי שהייתי בפתיחה ארבע כאובה ומיואשת, המתוק היה בחוץ)
זה כמו הגאולה..
נראה שכלום לא זז..
ואז פתאום פתיחה מלאה ולידה...
ככה היה אצלי הרבה פעמים..
בעזרת ה' עוד שניה העובריקו בחוץ...
אל תתייאשי יקרה
כמה דברים
1- זה שעכשיו כלום לא זז ואת מחכה לא אומר כלום על אורך הלידה, הכל יכול להשתנות ולהיפתח כהרף עין. חשוב ךהחזיק את זה בראש
2. מה שאת מתארת שהצירים החלו להתרחק מאוד אופייני לשהייה בבית חולים. בית החולים בוא לא הסביבה הכי נוחה ועוטפת ולכן יותר מורכב ככה להתחבר פנימה ולהתכנס ללידה.
אולי יותר מורכב אבל לגמרי אפשרי
אני ממש ממליצה למצוא מה יעשה לך טוב ברמה הגופנית עכשיו, דוגמאות:
אוכל טעים לקנוץ, גלידה, ארטיק, שירים באוזניות ולהתכרבל עם שמיכה רכה, להתסכל על תמונות שלך עם אנשים אהובים, ספר מרגיע, לדבר עם חברה או בת משפחה קרובה
כל דבר שעולה על דעתך שווה ממש לנסות ולהתאמץ בשביל זה
ההתכנסות הפנימית ותחושת נעימות מאוד עוזרת להתפתחות לידה (הפרשת אוקסיטוצין).
3. עוד ממש קצת זמן, תחבקי את האוצר הכי מדהים בעולם
זה ממש ממש מעבר לדלת
והתפילות.
עדיין במחלקה. כנראה כל הזמן מגיעים מקרים דחופים יותר. מתחילה להפנים שהלידה תהיה בשבת. לא רציתי, אבל שאלו יהיו הצרות. העיקר בבריאות ובידיים מלאות, בעזרת ה'.
בעז"ה אחרי כל ההמתנה הזו שתהיה לך לידה קלה עם חוויה טובה ובידיים מלאות!
וילדים שנולדו בשבת הם משהו מיוחד, מניסיון...
אבל אני ממש ממליצה על טיפול איזון לגוף.
אפשר גם עם מישהי שתגיע אלייך.
לוודא שהעובר נכנס לתעלה בצורה נכונה לפני שמתחילים עם זירוז.
אם מתאים לך, מוזמנת לפרטי ואעזור למצוא מישהי שיכולה להגיע אלייך.
שיהיה בקלות ובטוב❤️
ברוך ה' נולד לי בן מתוק בשבת בבוקר.
כל מה שכתבתן נכון (ותודה @אמא_מאושרת)
אבל ברוך ה' הזירוז הסתיים בשלום.
איך אני שמחה!
חיפשתי את השרשור כדי לראות מה שלומך 
מזל טוב, תגדלו אותו בבריאות שמחה ונחת ❤️
הרבה נחת והחלמה מהירה!
נחכה לסיפור המלא כשתתאוששי 
קצת מלחיץ אותי שהעובר לא זז
זה בסדר?
בדכ כשאוכלת מתוק יש לי מסיבה בבטן 😅
ובאופן כללי הוא מאוד פעיל
קצת מלחיץ אותי
לק"י
אולי יש סוגי סוכר שמעוררים אותו יותר?
אין לי מושג
תיכף אכנס לבדיקה
אם אני אראה שבאמת ממשיך אולי אתייעץ איתם
היי .. אני שבוע 13 פלוס קצת
לא סיפרנו עדיין למשפחה הקרובה ..חמי חמתי גיסים וכו' (משפחה קטנה יש לציין)
לא הריון ראשון שלי ..
היו קצת סיבוכים והפלה מאיימת בגלל המטומה ברחם ודימומים כבדים
כרגע נראה שהכל בסדר..
מתי לספר?
אני בעד שתעשי מה שמרגיש לך נכון וטוב לך
בלי לחשוב על שיקולים מסביב כמו מתי מקובל או נעים וכו'...
🩷
שימשיך בבריאות ובקלות!!
שמחה שב"ה ההריון מרגיש יציב יותר עכשיו, ומאחלת לך שימשיך בקלות ובריאות ויסתיים בידיים מלאות!
לדעתי תחילת שליש שני זה זמן מצוין לספר.
כמובן, קחי בחשבון אם המשפחה תספר הלאה, ואם זה מפריע לך.
שלך, אם את לא רוצה שיזהו אותך.
בשעה טובה וברוכה הבאה לפורום!!
ני עבודה מספרת בשבוע 4 כי מתחשבים מאד וזה מקל עלי בהתחלה בשלב הקשה
למשפחה בדרכ הורים שבוע 12, כי גרים רחוק וזה סתם דאגות. מעדיפה לספר שכבר מרגישה יותר טוב וזה כבר יותר ' יציב'.
בהריון האחרון נפלט לבעלי בשבוע 9 לאחים שלי אז ספרנו מהר לכולם שלא יהיו אפליות.
מקובל לא לספר בשליש ראשון, לדעתי חבל זה השליש הכי קשה פיזית, ומה אם אעבור הפלה לא ארצה שהמשפחה שלי תגע? גם לעזרה וגם לתמיכה...
הבנתי שהיא לא כל כך אמינה... השאלה היא אם לא אמינה כשיוצאת שלילית או לא אמינה כשיוצאת חיובית?
מישהי התנסתה איתה- זא האם למישהי יצא שלילי ביום ראשון של איחור ולאחר מכן חיובי עם בדיקה אחרת?
אבל את יודעת מתי היה ביוץ?
המחזורים שלך סדירים מאוד?
והיום הייתי אמורה לקבל ווסת.
וגם עשיתי מעקב זקיקים, ובדיקות דם. אז יודעת שהביוץ היה לפני שבועיים )אולי אפילו בשבת..
השתן שונה או רגישות הבדיקה שונה
התחלתי להתכונן בשעה טובה ומוצלחת
איזה חיתולים לקנות מידה nb או ישר מידה 01
ומה עם בקבוקים? לקנות חדשים או שמספיק יש לי בקבוקים שבקושי השתמשתי בהם מהלידה הקודמת לפני 3 שנים וישבו באחסון.
ומה עושים עם המשאבת הנקה עדיין אפשר להשתמש בה מלפני 3 חודשים או שצריך להחליף חלקים ?
תודה רבה לעוזרות .💕
אצלי רובם היו בסביבות שלושה קילו, ובמשך כשבועיים השתמשנו בחיתולים של ניובורן ואז עברנו למידה 1. (בלידה האחרונה העברנו את החיתולים שנשארו לנו לחברה שלי, שילדה בדיוק שבועיים אחריי
)
בקבוקים - אם את משתמשת מגיל אפס, אולי כדאי לקנות חדש. אם לא, ורק בסביבות גיל שלושה חודשים, אז הייתי בהחלט משתמשת בקודמים.
משאבת הנקה - לא מכירה...
טיטולים מידה 1. ניו בורן זה בד"כ למי שנולד ממש קטן. אבל ברגיל משתמשים במידה 1.
בקבוקים בגיל הממש קטן, אני אוהבת חדש, ככה מרגיש לי יותר נכון, אולי יהיו כאלה שחשבו אחרת
לגבי המשאבה, חושבת שאפשר להשתמש, כמובן לעקר לפני השימוש
תקני nb חבילה אחת
אבל אם תקני את הnb קודם ולא יתאימו, זה סתם בזבוז של כסף
בקבוקים האמת כן הייתי מחדשת אם את לא מניקה. לניובורן זה בעיניי כן חשוב ואני הייתי קונה חדש
חיכיתי ראות משקל לידה
באמת נולדה 3 ק"ג ועלתה בהתחלה לאט במשקל
ובסוף השתמשנו כמעט חודש בNB
בערך 3 שבועות
בקבוקים אני אוהבת לקנות איזה 2 חדשים כי זה תינוק פיצי. אח"כ משלבת עם בקבוקים במצב טוב שיש בבית.
משאבה בטח שאפשר להשתמש. רק לשטוף טוב ולעקר לפני
אני ילדתי 3020
השתמשנו איזה שבועיים בNB ולא הבנו למה הוא כל פעם מרטיב את הכל, למרות שהחלפנו כל שעתיים או שלוש.
עד שלמזלנו מישהו הציע לנו לנסות לעלות מידה.. זה אפילו לא עלה על דעתנו משומה
הורים חסרי ניסיון. ומאז באה רווחה למכונת הכביסה
בקבוקים, הייתי קונה אחד, אם זה בשילוב הנקה, ואם הוא יהיה על בקבוקים בלבד, כן כדאי לקנות 2.
משאבה בוודאי שאפשר להשתמש, רק צריך לעשות עיקור קודם.
המון מזל טוב!!!
לגבי טיטול אני קניתי ישר מידה 1 בכל הילדים..זה גם מה שנותנים בבית יולדות וזה בסדר גמור
גם הבת שלי שנולדה במשקל ממש ממש קטן התאים לה מידה 1 אז לא רואה סיבה לקנות ניו בורן
בקבוקים אני אישית מעקרת שוטפת טוב ומשתמשת שוב ממש לא קניתי לכל ילד בקבוק חדש אבל זה עניין של 30 שקל אז אם זה יתן לך תחושה טובה יותר לכי על זנ
..
ממליצה בחום 
עם הקרמים ששמת עליו
מעדן את התמונה
וסתם, תאהבי את עצמך ככה! את אשה, לא נערה, ב"ה על זה!
בדרך כלל אחרי הלידה סימני המתיחה דוהים קצת ולפעמים חוזרים בהריון הבא.
אישית לי ממש היה קשה עם זה בהתחלה עד שראיתי את התגובה של בעלי... הוא קורה לזה סימני האהבה שלנו. חותמת אמת לאהבה שלנו ולמה שהגיעה בעקבותיה. בהריונות הראשונים עוד היה לי קשה. והייתי שואלת אותו אם הוא היה מעדיף שלא היה לי. והוא בתגובה מה פתאום?! בקיצור הצליח לשכנע אותי . היום אני מאוהבת בזה. וזה בכלל לא מפריע לי. להתבונן כמה שיותר בגוף! להוקיר, להודות ללטף, לאהוב את עצמך. את פלא הבריאה וההשתנות שהגוף שלך מכיל. עם עצמך. וגם עם בעלך!
לא שתמיד זה קל
אבל מתחברת
יש לי על הבטן עיטורי גבורה!
סימנים שנראה שהם פה כדי להישאר
אותות שמספרים על כל שמה שהתאמצתי כדי להביא לעולם את הילדה המהממת שלנו
הסימני מתיחה ממש ממש משתפרים עד כדי נעלמים אחרי שנה בערך מהלידה, טחורים שיצאו לצערי שם כדי להישאר. אם כי הם לא כואבים יותר.
הפס לאורך הבטן נעלם עם הזמן וכפות רגליים נפוחות אני לא מכירה ב"ה.
כמה שאת מלכה שאת מציגה את זה בקלילות! לי זה לא היה קל בכלל. עודדת אותי
תינוקות?
אמבטיה לתינוק+מעמד?
מכניסות את האמבטיה של התינוק לתוך האמבטיה הגדולה?
אמבטיה מתקפלת?
משהו אחר?
יש לבת שלי חברה בת 7/8 שהיא בחינוך ביתי
היא מקסימה וטובה
רק מה שמפריע לי נורא .זה שיש לה המון כינים בצורה מוגזמת ביותר
רואים אותם באלפים או מאות
תמיד היא מתגרדת
והם מהלכים לה על הראש
לא יודעת מה לעשות
ככ בא לי לסרק אותה....
מה עושים להעיר לה ? איך?
אין מצב שאגיד לאמא שלה
גם לא רציתי להגיד לבת שלי להתרחק ממנה לא בכללי. ולא גם שלא תקרב אליה את הראש.
לא רוצה לפגוע בקשר ביניהן.
הן מאוד חמודות ביחד .וטוב להן הקשר הזה.
לא הייתי מסרקת אותה בלי רשות מהאמא.
אולי אפשר להציע את זה לאמא בצורה מקורית, בתור איזה שהוא פינוק. לשאול אותה אם היא מרשה לעשות לבנות ערב תסרוקות או משהו, ואז תנצלי את זה לסירוק כינים.
רק קחי בחשבון שאם יש לה עוד אחים או אחיות עם כינים, זה לא יעזור לסרק באופן חד פעמי.
נתקלנו גם בבעיה כזו עם חברה של הבת שלי.
אני דווקא אמרתי לילדה כבדרך אגב, שנראה לי שמאד מגרד לה ואולי כדאי לבקש מאמא לבדוק כינים. היא אמרה לי שאמא שלה עסוקה כי יש לה הרבה ילדים ואין לה זמן לזה.. שאלתי את האמא אם היא מרשה לי לסרק אותה ואמרה שכן (אנחנו בקשר יחסית פתוח). אבל אחרי שני סירוקים כמעט יצאה לי הנשמה והבנתי שזה לא משהו שאני יכולה להתמודד איתו.
אז השלמתי עם המצב וביקשתי מהחברה שכשהיא מגיעה אלינו שתאסוף את השיער וכמובן הבת שלי עם אסוף ואני בודקת לבת שלי בתדירות גבוהה.
סירוק
כינה עוברת רק במגע ישיר שיער בשיער
אם זה המצב שלה כנראה אמא שלה מודעת אז לא יעזור להעיר לאף אחד
הייתי אןמרת
לכתוה לה הודעה-וואי, לא נעים לי, אבל מצאתי לבת שלי כינים, אני מקווה שהיא לא הדביקה גם את הבת שלך ...
או לשים קרם נגד כינים לפני שנפגשות ולבדוק בתדירות גבוהה...
הפוכות.
ומדי פעם אמא שלי הייתה מסרקת אותה.
היא לקחה את זה מאוד בכיף ובפשטות
(זה היה בעיקר כשהיא הייתה אצלנו בערב ואז פשוט היו מסרקים לשתינו...)
דרך אגב, אין שום קשר לחינוך ביתי.
גם היום יש תכשירים שמטפלים ממש בקלות. יכולה להציע לה, למשל קניתי את התכשיר הזה לכינים, הוא ממש טוב. תרצי לנסות עם הבת שלך.
למצוא איך להגיד במילים יפות
זה גם יכול לגרום לאנמיה אצל הילדה, זה לא טוב
אם יש להן קשר מקסים אז זה הכי חשוב ...
עוד הצעות
לכתוב לאמא היי אני מסרקת את טליה ורותם ביקשה שאעשה לה גם אז אזרום איתה, בסדר?
או לסרק ישר אחרי שהיא הולכת ואז ישר תורידי את מי שהגיעה ולא יספיקו להטיל ביצים..
או להגיד יום אחרי שנפגשות
וואי הבת שלי נדבקה בכיתה מקווה שלא הדבקנו אתכם.. אסרק אותה כל יום בע"ה
שמעתי על תכשיר שממש עוזר..
אבל רק שתיזהרו למקרה שהדבקנו..
אם האמא כן מודעת למצב ופשוט לא מצליחה לטפל בזה כמו שצריך, זה יכול להביך אותה שאמא אחרת לסרק ותראה את הכמות שיש שם...
אני חושבת שהייתי הולכת על הרעיון של להגיד שאנחנו מצאנו וכדאי לבדוק גם את החברה. נשמע לי עדין וראוי.
אבל זה לא כזה מסובך,
כמו שבבית-ספר מעדכנים מיד כשיש כינים (אצלינו בכל אופן) ומבקשים מכל ההורים לבדוק את הבנות שלהן כך גם את יכולה לספר על הבת שלך וממילא כדאי שהיא תבדוק את הבת שלה.
צריך לצאת מנקודת הנחה שזה דבר שמצוי ויש דרך טיפול ואין מה להתבייש בזה
ביום שביא מגיעה אליכם תבדקי לבת שלך כינים בערב.
ותתקשרי לאמא של החברה ותגידי לה שהבת שלך כנראה נדבקה בכיתה מכינים וחשוב לך לעדכן אותה כי יש סיכוי שאחרי שהן שיחקו יחד היא נדבקה גם.
נתתן הרבה כיוונים
אחשוב מה הכי מתאים
אצלנו זה לא כזה אישו,
נראה לי שהבנות שלי פשוט יחזרו ויאמרו אמא בבקשה תסרקי לי במסרק סמיך... הן לא מתביישות לדבר על זה שיש כינים ושמסרקים וכו'.
מכל הצדיקות שכתבו שרצו לבדוק לילדה זרה
אין סיכויייייייי שאעשה את זה לילד שהוא לא שלי חח
ומסכימה שלא נעים אבל הכי נכון לבלוע את האי נעימות ולהגיד לאמא בצורה עדינה... נראה לי שלטווח הרחוק זה הכי נכון
לפני 10 שנים בערך
הייתי עם 3 קטנטנים,
הבת השניה שלי היתה עקשנית מאין כמוה, עם שיער מתולתל כהה..
סרבנית בדיקת כינים
סרבנית בכלל להסתכל במראה
והיה לי איתה באמת קשוח..
יום אחד אחת השכנות- מבוגרת ממני בעשור שבאמת אהבה אותנו (וזה היה מורגש, האהבה שלה, העין הטובה- בלי שום ביקורתיות ושיפוטיות)
ואמרה לי- תביאי לי אותה אני אנקה לה את השיער.. הלכה אליה, ניקתה לה בכיף ובזכותה הכניסה אותי לשוונג.....
ב"ה זה רק זיכרון רחוק🙂
יאללה היא תקל מעליי מאוד-
וחוצמיזה- ידעתי שתהיה לבת שלי חוויה טובה, כי היא באמת אישה מותק מלאת עין טובה- לא הרגשתי ממנה שזה מגעיל/ מזעזע/ בושה-
פשוט היא אמרה: זה לא נעים לילדה כל הזמן להיות עסוקה בלגרד.. בואי נקל מעליה, תביאי לי אותה ואני יעשה לה בכיף.."
יעל מהדרוםאחרונהסתם. לא רק בגלל זה, פשוט נשמעת שכנה טובה.
הבן שלי בן ארבע, הבכור.
הוא קורא קריאה צילומית שלימד את עצמו, ממש אוהב לקרא.. מתענין במספרים ותרגילים. מבין משמעות פעולות חשבון חיבור חיסור כפל וחילוק. משחק מלא במחשבון... מבקש ללמוד אנגלית. יש לו דמיון מפותח ומבין דברים מופשטים. שואל על מוות, בפרשת שבוע חטאי האבות ממש העיקו עליו..
הוא רגיש מאד ויש לו קושי מסוים בויסות רגשי.
אין לו הרבה חברים. הגננת אומרת שהילדים לא תמיד מבינים על מה הוא מדבר... אני רואה גם כשחברים מגיעים אהממ אין הרבה שפה משותפת. מצד שני במוטוריקה הוא לא משו אז קשה לו לשחק במשחקי הרכבה- מהבחינה הזו הוא מהפחות מוכשרים. הוא גם לא כל כך רוצה לעשות יצירות לצורך הענין גם בגלל התחושתיות וגם כי הוא לא טוב בזה והוא אמר לגננות שלא צריך... הוא לא טוב בזה!! לשמחתי השנה קצת יותר מתעקשים איתו.
אני תוהה מה מקומי כאמא. לדבר איתו על מה שמענין אותו? לנסות לפתח אצלו תחומי ענין 'נורמליים'? יש ילדים בגן שקצת צוחקים עליו ואני מניחה שזה יחמיר עם הזמן. עכשיו רב הילדים בגן לא קולטים את הפער וגם מי שכן נהנה מזה (מקריא לחברים פתקים שנשלחים להורים וכו)
בעלי טוען שאני מקצינה בחשש שלי מולו ושהוא יהיה בסדר. אני קצת רואה בו השתקפות שלי. אני גם לא שוחה מדי מבחינה חברתית. הייתי מאד שונה מהסביבה בתור ילדה ומצאתי שפה משותפת הרבה יותר עם המורות והמבוגרים מאשר עם חברות. זה התאזן לאט בתיכון אבל סבלתי הרבה בילדות. מרגישה שהעברתי לו גנים בעיתיים.
ברור ששכל וכשרון, זכרון והבנה זה מתנות. אותי המתנות הללו מפחידות..
אשמח לשמוע את דעתכן.
אבל אני בת 35 ובזמני כן היה.
כל השבוע אני מחכה לו
@מאוהבת בילדי מה שלומכם?
בסוף הילדים רצו עוגה לכבוד טו בשבט.
אז החלטנו על עץ.
העוגה מוכנה, הקישוט יחכה שהם יחזרו מהלימודים...
מה איתך @עטלף עיוור מה מכינה השבת?
קאפקייק שהם תקעו בו מיני מרשמלו מסולסלים ורוד-לבן על קיסמים, כמו שקדיה..
עפתי על זה, פשוט וחמוד ממש.
האמת שאני עוד עם יותר מחצי עוגה משבת קודמת.
לא משתלטים פה על הכמויות😆
אז חשבתי לעשות כמו ש@מכחול הציעה. קרפ עם תוספות בפנים זכר למן. ממש אהבתי את הרעיון!
במיוחד שאנחנו שבת לא בבית ולא בא לי להיסחב עם עוגה..
הפעם גם ציפיתי בשוקולד...
כך שזה מתחסל יותר מהר.
אבל אם את רואה שאתם לא מסיימים עוגה- תכיני ב2 תבניות קטנות ותקפיאי אחת לשבוע אחרי...
תחסכי זמן ועבודה.
וגם הם עוד לא נגמרו.
והעוגה של שבוע שעבר היתה מחצי כמות.
ואני עוד חשבתי שהם אוהבים מתוק😆
רק שיהיה ברור שהעוגה היתה טעימה חח
אצלי חיים על זה... לא מצליחה לשנות את זה, אז לפחות משתמשת בזה לדברים טובים..
מה שגיליתי
א לפצל ל2 אינגליש כל דבר כי יותר מאינגליש לא צריך אצלי.
ב לגוון בסוגי עוגות אם עושה יותר מדי שבועות ברצף אותו סוג זה פחות נאכל.
אז מה אני עושה נגיד שהוע אחד רולדה ואז שבוע אחכ שוקולד ומקפיאה חצי ואז משהו אחר ומקפיאה חצי ואז מוציאה משהו מהמקפיא ואני מסדרת את זה ככה שבשבוע שלחוץ לא אצטרך להכין עוגה ובשבוע שיש זמן מכינה.. כה גם עם חלות אגב.
השבוע הכנתי שוקולד וקינוח של תותים וקצפת..
ואצלנו ממש נהנו מלאכול מן😁
לא שהספקתי לצלם וכמובן שחוסל כבר ביום שישי אבל זאת היתה ממש חוויה
אני יודעת להכין רק פנקייקים.
אבל פנקייקים בריאים וטעימים מכוסמת ירוקה. לאמהות. מתכון של משפחה זוהרת
ילדים אוהבים את זה?
האמת שאני גם תמיד מכינה פנקייקס אז פשוט לקחתי את המתכון הראשון שיצא לי בגוגל, נראה לי מתכונים ב10 דקות ויצא מעולה.
הילדים טרפו את זה
שלי מכינים לעצמם את הבלילה מ"ילדים מבשלים"
וזוללים😅
בהתחלה גם לי היה נראה כמו תעלומה
אבל אחרי שכמה פעמים הכנתי לחינם הבנתי שאין מה להילחם בזה.
אבל אל דאגה, הם אוכלים דברים אחרים מושחתים 😅
יעל מהדרוםאחרונהחייבים לשקול.
אם את רוצה להכפיל כמומיות אין בעיה רק לשמור על היחס.
משרים 66 גרם כוסמת ירוקה ללילה. בבוקר מסננים. יוצא ממנה ג'לי כזה. שוטפים. שמים בבלנדר. מוסיפים חצי כוס מים. אני שמה חצי כפית כורכום @דבורית וחצי כפית פפריקה מעושנת. טוחנת. בזמן הזה לחמם מחבת פנקייקים. אם היא נון סטיק איכותי לא צריך שמן. על מחבת חמה - כזו שמאדה טיפות מים(שמה לוודא שחם), לצקת. כשהשוליים מתרוממים, להפוך.
יאמי. אוכלת ישר מהמחבת.
עדיף כמובן להכין במחבת גדולה ואז לגלגל בפנים אבוקדו וירקות -
אני עם גלולות של סרזט ותחליפיו (פומיניק/דיאמלה) חצי שנה אחרי לידה, כבר לא מניקה אך בשל מצב בריאותי יכולה לקחת רק את הגלולות האלו. כבר שבוע עם דימום...
הרופאה אומרת שאין מה לעשות ולהמשיך לקחת את הגלולות...
מישהי היתה במצבי ויש לה פתרונות, משהו שיכול לעזור להפסיק את הדימום?
לכשבועיים.
בהמלצת הרופאה שלי.
ואצלי לא חזר.
זה לא מחייב🤷 רק משתפת מה היה אצלי.
היו לי שבועיים דימומים
אחכ שקט של שנה עד שהפסקתי..
אמנם עשויה להיות תקופת הסתגלות אך ההשפעות ההורמונליות מקומיות והרבה פחות מורגשות.
לי היתה חוויה מעולה אתו.
אחרי מקווה/לפני? מבחינת כאבים בהתקנה וכתמים
גם אני רוצה מירנה
אומרים שעדיף להתקין כשמותרים, אח"כ יותר קל עם כתמים.
זה כמובן תלוי בפסיקה, יש כאלה שאומרים שההתקנה אוסרת ואז זה לא משנה.
אני הלכתי לרופא פרטי מומחה שיש לו הסדר עם הקופה שלי, הייתי 3 חודשים אחרי לידה.
ההתקנה לא כאבה בכלל, היה מעולה.
תמיד מנעתי עם גלולות.
עכשיו שאני רוצה למנוע ליותר משנה אז רוצה לשים התקן ולא להתעסק עם לזכור לקחת כדור.
עם רב שבפסיקה שלכם אם עצם ההתקנה אוסרת.
אם לא- כדאי להתקין אחרי מקווה, ללבוש תחתון שחור ולא להסתכל בניגוב.
הכי קל להימנע מלהיאסר.
אם לפי הפסיקה שלכם ההתקנה אוסרת- לקבל מהרב הנחיות איך לנהוג בכדי להצליח להיטהר מהר גם אם יהיו כתמים.
כמו הפחתה בבדיקות וכד'.
ככה יש פחות דימומי הסתגלות
לי יש נסיון אישי פעמיים
התקנתי כ5-6 שבועות אחרי לידה בהנקה מלאה
בזמן כשמותרים
והיו רק כתמים שלא אסרו
(אבל בתכלס- עד שלא תנסי- לא תדעי... זה מאוד משתנה מאישה לאישה)
הבת שלי במעון השנה וההרגשה שלי שם לא טובה בעליל... היא בת שנה וחודשיים
נתחיל בזה שהיא כל בוקר צורחת, לא רוצה אף אחת מהצוות. היא שם כבר מספטמבר עם הפסקה של המלחמה באמצע אבל ברצף כבר חודשיים.
כל פעם אומרים לי שהיא בוכה ולא רוצה כלום, לא לאכול לא לשחק וכו'
אציין שהיא מקסימה בבית והיתה שנה שעברה גם במעון והיה לה שם מעולה.
זה לא משהו התפתחותי, היא מתפתחת ב"ה בקצב הנכון, מאוד חברותית ועצמאית
שאני שולחת הודעות למטפלת אן היא נרגעה מקבלת תשובות של לא,היא רק צורחת
היא רק על הידיים שלי ולא משחררת
בתמונות היא תמיד בלול/ כיסא אוכל (שומרים עליהם שהגדולים לא ידרכו עליהם אבל בקטע מונע התפתחות..).
ביום חמישי היה השיא שבאתי לקחת אותה והמטפלת סיננה "סוף סוף ישתחררו לי הידיים"
נמאס לי שהבת שלי לא רצויה המתייחסים אליה כאל מטרד.
גם כשחזרה מחופשת חמלה עם אישור רופא לא הסכימו לקבל אותה כי נראית עוד חולה ושלחו אותי להביא אישור עדכני לבוקר, הלכתי והבאתי והתקשרו אחרי שעה שהיא נראית חולה ומדבקת ושאבוא עכשיו לקחת אותה
אפילו הרופא היה בהלם מה התנהגות שלהם.
אני ממש אמא שלא מציקה, אני בעצמי מהתחום אבל בחיים לא ראיתי חוסר סימפטיה כזו לילד..
יום שישי היא לא הלכה למעון והיום לקחתי חופש ונשארתי איתה בבית הגעתי מסקנה שלשם אני לא שולחת אותה יותר
עכשיו אני צריכה לדבר עם המנהלת
השאלה אם להציף את כל ההתנהלות ההזויה של המטופלות או להגיד שפשוט החלטנו לעזוב וזהו?
ואז תגידי את מה שאת מרגישה
אני בעד שיידעו
בחסדי ה'
מתפללת שיתייחסו אליה שם יפה יותר
בכל מקרה לא מוכנה שכף רגלה תדרוך שם
מי יודע מה הן אומרות לה שאני לא שומעת
מסכימה איתך שיש פה נורה אדומה, לא ברור למה קשה לילדה ככה במעון.
אם ממילא כבר החלטת להוציא, לא חושבת שיש עניין לדוש בזה יותר מדי.
את יכולה לומר למנהלת את האמת שאת לא רוצה להרגיש שהבת שלך מטרד וזה מפריע לך שהיא לא מצליחה להירגע שם גם אחרי חודשיים במיוחד ששנה שעברה היא כן הצליחה להיפרד ממך. זה לא עובד אז החלטת להוציא אותה.
וזהו.
תשאירי את סימני השאלה באוויר, אל תהפכי אותם לסימני קריאה כי את לא יודעת מה היה שם.
אבל כן חשוב להשאיר את הרושם שלך והמנהלת תעשה עם זה הלאה מה שהיא חושבת.
השאלה לגבי דמי הודעה מוקדמת אם לא יחייבו אותך תשלום על התראה מראש. בד"כ מקובל לגבות על זה כסף.
בעלי ביקש שאגיד להם שץבדיוק את הסיבה ולכן אולי זה ימנע מאיתנו לשלם את הקנס
אבל לא נראה לי שזה ישנה משהו
גם אין לי את החוזה אז אני לא זוכרת מה התנאים
אנחנו גם לא שילמנו קנס כשאמרנו שהוצאנו בגלל שהרגשנו שהוא לא מוגן שם.
וחוצמזה כבר הוצאת אז למה לא להגיד את האמת מה יש לך להפסיד?
אז את צריכה להגיד הכל וזאת קצת תהיה מלחמה מול ההנהלה, כי בד"כ הם לא יוותרו בקלות אם לא התרעת קודם.
אבל מה שיהיה עדיף להעביר אותה ולפתוח דף חדש במקום אחר.
פשוט כשאת שואלת מה להגיד אז השאלה מה את מנסה להרוויח. זה משנה את ההחלטה מה להגיד ואיך.
אם לא היה את הסיפור של הקנס אז כמו שכתבתי לא הייתי נכנסת לכל הספקות, אומרת רק את הידוע בוודאות.
אבל אם את מנסה להוכיח שהבעיה בהם אז צריך יוצר לפרט ולהוכיח.
בכל מקרה תלכי לפי הכוחות שלך.
גם במאבק על זכותך לצאת ללא תשלום קנס- יש מחיר.
אולי תתפשרו על תשלום חלקי. תראי לי המצב. בכל מקרה כדאי שבעלך יהיה איתך. שניים זה תמיד יותר מאחד.
אני עבדתי מלא במעונות, את לא רוצה שהבת שלך תהווה מטרד
כל כך קטנה ומתוקה גם בלי לראות אותה, אם היא דבוקה אליהם יש לה סיבה, תינוק אוהב מרחק ומשחק.
גם אני עכשיו מטפלת בתינוקות ויש ימים קשים ממש של דבק ובכי ותמיד תמיד תמידדדד אחרי כמה ימים אני מבינה ש... הוא היה חולה, מצונן, עייף, או אפילו סתם קושי בבית
מחזקת את צעדייך.
כי גם אם תעירי להן הן לא יקבלו אותה יותר.
אלא אם כן את חוזרת מתחבבת עליהן אבל זה ממש עבודת המידות
במעון הקודם?
כדי שלא תצאי בהפסד.. כי אצלנו למשל צריך חודשיים הודעה מראש
אם לא,
מעדכנים, צריך לשלם על כל התקופה
גם איין לי את החוזה לצערי...
אבל אני לא מסוגלת על לחשוב להשאיר אותה שן
כמובן זה לא אומר שאת משאירה אותה שם במחיר הזה, חס וחלילה
זה כן אומר שצריך לעשות חישוב איך ניתן לבצע את התהליך עם כמה שפחות נזקים
יש לך חשש שמשהו שם לא תקין? אני ממש מבינה אותך לגבי המשפט של המטפלת זה ממש פוגע אבל זה שהיא מרימה אותה זה כבר סימן טוב.
הייתי מנסה לדבר עם המנהלת קודם. אולי אפשר להחליף למטפלת אחרת.
אם היא מתחילת השנה ככה יכול להיות שיש לה קשיי הסתגלות ולא בטוח שמקום אחר יעזור לה.
אם זה המצב ממליצה בחום לנסות פרחי בך.
אבל עובדה ששמה שעברה היא הסתגלה יותר בקלות.
באופן כללי ההתנהלות שלהם וחוסר הרוח כלפי הבת שלי לא מקובלים עליי
וזה שילדה שלומדת ללכת תקועה כל היום או בלול או בכיסא אוכל בטענה שהיא יכולה להירמס על ידי הגדולים זה ממש לא מקובל עליי- אני לא אתפלא אם זו גם סיבה שהיא לא אוהבת את המקום
לא נותנים לה לזוז שם מעבר למקום שיש בלול
אצל הבן שלי במעון כל ה 18 ילדים בכיתה הם בני הגיל שלו
ממש מבאס שיש ככה ערבוב של כמה גילאים
מאוד בעייתי
מה גם שאםשר לעשות גדר בין שטח פעילות אחד לשני כדי לאפשר פעילות גם של הגדולים וגם של הקטנים
בכיתה של הבן שלי יש 3 שטחי פעילות, לכל קבוצה בנפרד..
קבוצה אחת עושה יצירה
השנייה בימבות והשלישית משחקת בלגו
לצורך דוגמה ..
אני כן הייתי מסבירה למנהלת למה עברתם למקום אחר.
להשאיר אותה סגורה כל היום בשביל "לשמור" עליה? ווואו, ממש לא נשמע טוב.
הסיפור עם המחלה גם, ובכלל שהמטפלת משדרת לך שסופסוף היא הולכת...
אני באופן אישי חושבת שהייתי מסבירה למה היא לא חוזרת לשם (לא יודעת באמת כי אף פעם לא היו לי ילדים במעון...)
וחיבוק! לא נעים בכלל.
ואחר כך להגיד למנהלת את הכל, למה שהיא תחשוב שאת סתם ככה עוזבת?!
אם זה מעון תמ"ת אז לפנות גם לדרגים גבוהים יותר
יש פה כמה נורות אדומות והייתי מנסה לערב הורים אחרים גם כדי להפעיל לחץ על המעון וגם כדי שיבררו אם יש מעבר..
או לחילופין, אם קיבלתי הפניה להידרותרפיה מרופאת ילדים, יש סיכוי שהקופה תשתתף בסכום אם נלך פרטי?
לקוחות, הן בד"כ יכולות לתת לך את כל המידע העדכני.
בעקרון אני בלאומית, אז הן אמרו לי עם אלו מכונים יש להם הסכם והבאתי להם התחייבות
נוחה מאד, מניסיון של חברה קרובה שמאד מאד מרוצה.
POÄNG כורסת נדנדה, פורניר אלון מולבן/Glose אוף-ווייט - IKEA
ממש אחלה!
שהיא גם עם רגליים נפתחות וגם מתנדנדת כשהן סגורות..
מושלם, נוח ומפנק.
אם הוא נרדם עליי בהנקה אני מרימה רגליים, מורידה את המשענת אחורה ונרדמת יחד איתו...
שבוע טוב בנות,
כעת בשבוע 28, מחפשת המלצה לדולה באזור המרכז (גוש דן והסביבה).
עדיין מתלבטת אם בכלל לקחת... זו לא לידה ראשונה ולא שניה.
לידות קודמות ילדתי עם אפידורל שהיה לי מעולה. מתכננת גם הפעם לקחת אז רוצה מישהי שלא תהיה נגד העניין ותשכנע אותי ללדת בלי.
מחפשת מישהי שתעזור לי להתמודד עם הצירים עד האפידורל.
כלומר אני כבר יודעת מה זו לידה ורוצה קצת כלים נוספים להתמודד עם הצירים עד האפידורל, סוג של קורס/ הכנה לפני הלידה עצמה.
וגם שאדע שאם קורה משהו ואני לא מספיקה שלא אהיה בחרדה, שאדע שיש לי כלים להתמודד.
בנוסף רוצה מאד מישהי שגם עושה עיסויים וטיפולים אלטרנטיביים שתעשה לי גם את זה על הדרך, לא יודעת אם יש דבר כזה בכלל...
בקיצור, לא ממש סגורה על עצמי בעניין
. אם יש לכן בכלל תובנות בנושא אשמח לשמוע. תודה!💖
על מוריה אלישע
המליצו לי עליה פה בפורום והיא היתה לי מתאימה ככפפה ליד...
זורמת, מקשיבה, בעלת סהלנות, מלאת מוטיבציה, ידע... והצליחה לעזור לי ללמוד להתמודד עם הצירים... משהו שלא הגעתי אליו בלידה הראשונה.
וגם עזרה לי להתמודד עם הידיעה הלא נעימה (בלשון המעטה) שלא אספיק לקבל אפידורל.... בזכותה התעשתתי....
ואת יודעת אם היא עושה גם עיסויים וכזה?
עשית אתה הכנה פיזית או טלפונית? אשמח ממש לכמה שיותר פרטים...
היא עושה עיסויים מעולה
נפגשנו איתה גם לפני למפגש הכנה
היא זורמת עם מה שתרצי ומתאים ולא מאג'נדה מסויימת
באה מתי שצריך אותה ולא רק מפתיחה מסויימת
יכולה לפרט לי קצת? אשמח מאד לשמוע כמה שיותר פרטים.
היי כולן,
האם למישהי היה קיצור צוואר ובכל זאת הצליחה למשוך הריון עד לפחות שבוע 36?
הריון תאומים, שבוע 24 ומפחדת ממש מלידה מוקדמת...
יש נשים עם פתיחה מסוימת בהריון תאומים שהצליחו למשוך עד שבועות מתקדמים
לשמירה.
לי המנוחה מאד היטיבה איתי.
כמה אורך הצוואר היה?
אני בסוף ילדתי בזירוז ב35+6.... אחרי שהסתובבתי כמה שבועות עם פתיחה 2.5 ומחיקה 80%
ושומרת על מנוחה ושתיה מרובה זה בעז"ה יהיה בסד
אבל באמת תקפידי על הנ"ל
זה מציל חיים!!!!
בהריון קודם. רגיל, לא תאומים.
היה אזור 20 מ"מ, ראו שזה מתקצר במאמץ ויצאתי לשמירה בחודשים 8-9.
נחתי כמה שיותר ונמנעתי ממאמץ.
ילדתי בשבוע 40+3...
ילדתי בשבוע 42+++, כך שיש עוד תקווה...
בלידה הקודמת היו לי צירים משבוע 24 שהתפתחו אחר כך לקיצור צוואר.
הצוואר זה דבר מאוד מאוד דינמי, כך שהיו מדידות של 25 והיה גם 9...
ב"ה, עם הרבה מנוחה, ילדתי ב38+1 בת מתוקה ובריאה.
שיהיה בשעה טובה, בעיתו ובזמנו, ובבריאות שלמה לשלושתיכם!
הייתי בשמירה רצינית
קצת לפני שבוע 30 קיבלתי צלסטון כי ממש חשבו שאלד..
בסוף ילדתי ב42🙈
זו זריקה להבשלת ריאות עבור העובר, נותנים את זה כשחוששים מלידה מוקדמת.
אני גם קיבלתי נרות תמיכה
בלי קשר לזה קיבלתי צלסטון כשהיה חשש ממשי ללידה מוקדמת
כמעט ילדתי בשבוע ממש מוקדם
נחתי בלי סוף ולקחתי תמיכה- נרות וכדורים במינון ממש גבוה
המשך הריון קל❤️
שהמתנות שתקבלי בע"ה בסוף שווים כל רגע ורגע של מנוחה ועצבים מזה שאי אפשר לקום ולהסתובב..
תמצאי לעצמך מה עושה לך טוב, תנסי לקחת כל יום בפני עצמו ולזכור שזו תקופה קצרה לעומת חיים שלמים של ילדים מתוקים בריאים ושלמים!
אני עד היום מעריכה כל פעם את זה שאני יכולה לנקות את הבית שלי לבד, זוכרת איך הייתי מדוכאת שראיתי גולגולים של אבק מסתובבים בחדר שינה ואיך קיללתי אותם בלב;(
היה לי בשבוע 22- 25 סמ'
ומאז לא זזתי. לא עשיתי כלום בבית. כלום ברמה של כלים ומקלחת לילדים. ממש כלום.
וזה התארך ל30.
ילדתי ב37.
אבל חייבים להישמר ממש. הצוואר מאד מאד דינמי. וזה יכול בשניה לרדת למחתרת ל10.
קיצר חשוב לשמור
מתחננת אלייך!!! שכבי כמה שיותר, אל תעשי כלום בבית.
אפילו לא שניה להעמיד סיר וכו'
ה 4 חודשים האלה בחוץ במקום בבטן זה נורא
אני לא האמנתי שאמרו לי את זה ואכלתי אותה בגדול
תשלמי לבייביסיטר , מנקה, לקנות אוכל.. הכל הכל שווה רק לא ללדת מוקדם
הא, וגם להימנע מקיום יחסים
גם מניסיון של חברה הולך...
אם מישהי מגיבה, בבקשב שתפרט מה היתרונות באותה דולה 