פורום הריון ולידה (עמוד 666)

פשוט לחכות ללידה...

אבל יש ספריי כזה שאמור להקל על כאבי גב

אולי לא יפתור את הבעיה עצמה אבל לפחות סוג של פלסטר...

אם כן תבדקי בבקשה את הכיוון של אבנים בכיס המרה

כי מאוד מוכר לי התיאור של הכאב..

שבוע 5

סיימת 5 שבועות של ההריון

ולכן את בשבוע 5

את סופרת כמה שבועות סיימת

ורק כשתתחילי את שבוע 6+0

אז תתחילי את שבוע 6

שבו סיימת 6 שבועות מלאים

וכן הלאה

ופשוט זה הספירה של הרופאים אז פשוט כדאי להתרגל אליה כפשוטו

למרות ההגיון הנכון האחר

כשהתינוק נולד הוא בעצם בן 0, עוד לא בן שנה.

ילד בן חמש וחצי הוא בן 5

ולפני יומולדת 60, את עוד לא בת שישים

מניסיון שלי של אס בשבוע 6 ולא היה עדיין דופק

כן ב''ה תודה לבורא עולם הדופק הגיע בהמשך

במיוחד שקורה שגיל ההריון לפי הוסת הוא 5, אבל יכול להיות שהיה ביוץ מאוחר ולכן יורידו לך שבוע (ככה היה אצלי..)

בקיצור לחכות לשבוע 7 הכי כדאי 

אבל באופן עקרוני את צודקת, את בשבוע השישי של ההריון כי הספירה מתחילה מאפס. בטבלאות שמחלקות את ההריון לחודשים בד"כ מתחילים את הספירה מ1 ואז שם את באמת כבר ב6. 

מותר. זה אותו חומר כמו גלולות הנקה- פרוגסטרון בלבד.

הכי קצר זה שטיפה 

או תוכנית של שעה לבגדי צמר וכשכיבסתי בתוכנית הזאת בגדים הם יצאו כמו שהם!!!!! מלוכלכים

פעם אחר פעם לא האמנתי שיש תוכניות כאלה

יש לי תכנית של שעה על 60 מעלות

תכנית מיקס 30 מעלות שעה ועשרים

וגם תכנית קצרה של רבע שעה ב30 מעלות.

לא קרה מצב שכביסה יצאה מסריחה, ואני ממעטת בשימוש בתכניות הארוכות מפאת חוסר סבלנות חח

וגם, אנחנו משתמשים בהן אחרי שטיפת ידיים עם סבון. או שאני עושה מהן לעתים רחוקות סמרטוט לנגב איתו את המשטחים מקרצוף עם ג' ל אורנים.

לא ראיתי עניין מיוחד בכביסה נפרדת האמת

ואני מכניסה אותן כביסה רק אחרי שמייבשת אותן בחוץ

עזבי... אני לא מצליחה להבין את המכונה שלי

תוכנית של שעה ו40 זה המון אבל רק ככה זה יוצא לי נקי

אצלי המכונה של ההרתחה היא שעתיים וחצי ובשביל חיסכון בחשמל 3 ורבע שות...

speed perfect

שמגבות של מטבח ואוכל יתכבסו יחד עם תחתונים וכו'.

אני שמה ביחד עם סמרטוטים ומגבות רחצה גדולות

כולם בהרתחה,.תוכנית ארוכה

יוצא ממש נקי 

אין לי לה להפעיל בנפרד

העיקר הכל יוצא נקי נעים מריח טוב

ץמגבות אמבטיה לבנות למשל אני לא שמה, כי רוצה שיישאר לבן בוהק

אבל מגבת מטבח למשל - שמה.. 

מכונה רק של מגבות.

לא מכבסת עם בגדים אחרים בחיים.

יש לי תכנית של שעה וכמה דקות

ואם צריך לפעמים יותר בגלל כתמים אז בוחרת תכנית ארוכה.

אז אין לי הצעה, אבל נראלי חשוב וכדאי להקפיד לכבס בנפרד כך שבעיניי זה לא בזבוז.

וראיתי גם בעבר המלצה כללית של רופאים שמתעסקים בטיפול בטפילים ( תולעים, כינים),

לכבס עם בגדים עם אותה רמת לכלוך כדי לשמור על היגיינה.

זא שבגדים שמסתובבים איתם בחוץ ובמקומות ציבוריים לא לכבס עם מצעים למשל.

כולל מגבות של מקלחת

פעם בשבועיים עושה מכונה כזו בערך

גם אני נגעלתי לשים סמרטוטים של הרצפה עם הבגדים, הייתי זורקת ולא מכבסת. עד שבעלי שם והכל יצא נקי....

אבל ההרגשה....

ומרגיש רך ונעים

אני גם נגעלתי פעם וגם נגעלת כשאני ממלאה את המכונה ואז בסוף הכל באמת נקי

לא מסוגלת עם הבגדים

כיף שזה ניתן לכיבוס ונקי, לא כיף שזה עם הבגדים

אבל זה אישי אני מניחה

אם הצטבר הרבה אז אני מפנקת אתם בתוכנית של שעה.

לפעמים אפילו מפעילה את המכונה ריקה שוב שטיפה לנקיון אחר כך..

גם סמרטוטים לא צריכים מרכך ולא גל כביסה הם מלאים בחומרי ניקוי אני מכבסת רק עם חומץ

ככה שהן לא מתלכלכות או מסריחות

ובטח שבגד שכל הייתי איתו בעבודה נקי פחות

אצלנו מחלקים רק לפי הצבעים.

סמרטוט רצפה מכבסת בנפרד עם סמרטוט שירותים שמנקה איתם קרמיקה. ונעלי בית מבד. כי החיידקים שבנעלים הכי גרועים אז לא כפת

פעם בשלושה ימים בערך עושה מכונת מגבות. גם סמרטוטים נכנסים בה.

בדרך כלל מכניסה את המכונה הזו לפני השינה, כי היא ארוכה, ואז בבוקר מעבירה למייבש.

מכבסת הכל על 40 מעלות תכנית ארוכה של כותנה

חוץ מבגדים עדינים וחצאיות/מכנסיים של המבוגרים

או שמכבסת עם שאר המגבות ב 60/90 מעלות

או שמערבבת רגיל עם הבגדים תלוי במצב שלהן והכמות

לק"י

אבל יש לנו מליון מגבות.....

הלבשה תחתונה אני מכבסת עם שאר הבגדים.

סמרטוטי רצפה בנפרד בכביסה קצרה של חצי שעה.

עם הבגדים הרגילים

אבל בתדירות גבוהה.. כל שלושה ימים בערך כביסה

ואז הן סבבה לגמרי. כמו בגד רגיל מלולכך של הילדים..

וואי יש לי הרבה דברים הרבה יותר מגעילים

בגדי פספוסים

הלבשה תחתונה

והיד נטויה...

מגבות זה הדבר יחסית הכי נורמלי 

אם אולטרסאונד רואה דרך שכבות הבטן שלך

מה מונע ממנו לראות דרך העפעפיים שלו?

בודקים את העדשות- לראות אם הם צלולות ושאין קטראט מולד

אבל למה מלחיץ אותך אם הן פקוחות?

לפי מה שידוע לי

בהתחלה העניים מכוסות בשכבת עור.

באיזשהו שלב מתפתחות העפעפיים

ואז הוא פותח וסוגר עניים לפי הזמנים שהוא ישן

מלחיץ אותי לדמיין עובר עם עניים פקוחות

מה יש לו לראות? לא חשוך שם??

אל תכניסי את עצמך לסרטים, הכל בסדר. רואים את העדשות, זה לא אומר שהעיניים פקוחות. 

כמו שרואים את שאר האיברים הפנימיים של העובר וזה לא שהוא פותח את הבטן וכו כדי שתראי את הקיבה למשל..

שהעובר היה ממש עם הפנים לכיוון הא״ס כאילו שוכב ומסתכל עלינו עם הפנים קדימה

וכן זה מלחיץ קצת הרופא אמר ״תראו הוא מסתכל עליכם״ 😆

אבל אל תדאגי ברוך ה הכל בסדר הכל תקין

לא כ"כ מבינה בסרזט, אבל הרבה פעמים כשמפסיקים מניעה, לוקח זמן לגוף להתאפס.

אז צפויים כאבים ולפעמים דימומים לא סדירים עד שמתאזן חזרה

המחזור (כל המחזור לא הדימום) מתחיל כשבועיים שלושה לפני הביוץ מתחיל תהליך הורמונלי. יכול להיות כאבי בטן נפיחות מיחושים...

לרוב נשים לא מרגישות את זה כי זה הזמן של הווסת אבל בתקופה של הנקה או לילדה צעירה בוסת ראשונה זה יכול להיות מאוד מורגש

שהגוף מגיב ככה לשינוי..

ופשוט צריך זמן להתאזן.

נסי להשקיע במנוחה, אוכל טוב, אולי תה קמומיל או צמחים שעוזרים לפעילות ברחם..

ובע"ה שתפר מהר

שאלתי את הרופאת משפחה על זה והיא בעצם לא ידעה מה להגיד לי, אמרה להמשיך לקחת בינתיים אבל אי אפשר לדעת אם יהיה דימום או לא

וכל הסיבה שאני לוקחת את הפרימולוט נור היא רק כדי להאריך את זמן הטהרה! כי כבר השתגעתי מהמחזורים הקצרים שלי

אבל אם יש חשש לדימום אז גמככה אי אפשר אישות אז אין טעם בזה שהמחזור ארוך יותר

יש מה לשאול עלזה רב?

ואם יתחילו כתמים סימן שהפעם לא הלך טוב כנראה בגלל הפספוס של הגלולה.

גם תלוי מתי פספסת

כמה ימים לפני המחזור שהיית אמורה לקבל?

כי יש שלב שהפרוגסטרון עדיין במילא גבוה

אז כנראה פחות ישפיע שכחה של גלולה.

אז לא צריך לחשוש מזה, מבחינה הלכתית

אצלי לפעמים גם 4 ימים.

אז עכשיו בודאי שאין מה לחשוש

במיוחד אם עוד לא הגיע היום בו היה אמור להגיע המחזור.

בשלב זה כמו שאמרה לך @פרח חדש הפרוגסטרון עדיין גבוה.

יתכן ולא יקרה כלום

ואם תעלה שאלה תתייעצי בהתאם. אף אחד לא יכול לתת לך תשובות מוחלטות..

והם אמרו לו שלא צריך לחשןש

אבל מה שכן הם התפלאו שאני לוקחת רק כדור 1 ביום, אמרו שבדכ לוקחים 2

זה באמת ככה?

אני זוכרת שהרופאה אמרה לי כדור 1 אבל אולי אני לא זוכרת נכון?

אוף..

7 בבוקר ו7 בערב, תשע...

לפי מה שמתאים ללוז שלך

נמוך מאד.

לוקחים או 2 בבת אחת בוקר/ערב, מינון מקובל יותר זה 1 בבוקר ו1 בערב.

ממליצה לך לשאול שוב את הרופאה או להתייעץ עם רופא משפחה. מינון נמוך מיד לא יהיה אפקטיבי...

אולי תבקשי מהנציגת קשרי לקוחות בקופה שלכם שתפנה לרופא בשאלה בשמך?

אוף

למה אני לא זוכרת מה הרוםאה אמרה לי?? סתם הנחתי שזה כמו גלולות רגילות של מניעת הריון שלוקחים פעם אחת ביום אז לא חשבתי בכלל משהו אחר..

אז מה כדאי לי לקחת פשוט בלי לשאול עוד כדור 1?

כי היה נראה לי שהרופאת משפחה לא כזה מבינה בזה..

או שאולי יש איכשהו לשאול רופא נשים אונליין? יש דבר כזה בכללית? או אפילו איזה רופא פרטי אם זה הון תועפות..

אפשרות לשלוח פניה לרופא נשים שתוך 72 שעות יענו לי

זה גם משהו..

השאלה מה אני עושה בינתיים..

כתבו שבאמת צריך לקחת 2 כדורים

ועכשיו שאתחיל לקחת 2 כדןרים אבל אולי כן הוסת יופיע בזמן שהוא היה צריך להופיע

ועכשיו בעצם אני לא יודעת אם מותר אישות או לא..

אבל הכי טוב שתשאלי רב

ואיזה כיף שענו לך

בשורות טובות יקרה

תרגישי טוב

או שלא היתה בדיקה טהורה בעונה בינונית (שאז העונת פרישה ממשיכה עד לבדיקה טהורה מהדעות שאני מכירה)

ויש דעות- אם היה ב24 שעות האחרונות כתמים משמעותיים (זה יותר המלצה מאשר הלכה למיטב ידיעתי)

אם יש "חשש" שיגיע דימום זה לא בעל משמעות הלכתית

וגם בכיוון ההפוך- גם עם פרימולוט או גלולות עדיין מקפידים על עונות פרישה הרגילות עד שיש לך קביעות של 3 חודשים

יש דעות שהפסקת גלולות/פרימולוט מייצרים עוד עונת פרישה 24/36 שעות אחר כך עד שאת מייצרת לעצמך קביעות של 3 חודשים מתי את עשויה לקבל

חשבתי שלא.. (נראלי שככה עשינו כשלקחתי גלולות רגילות)

טוב, כבר לא זוכרת בעצם..

אני ישלח את בעלי שוב לשאול את הרב..

כי לא לקחתי מספיק כדורים

ויצא לא טוב (אולי זה חום)

אז נשאל רב והכל אבל אני בכלל שואלת אם יש לי טעם להמשיך.. כי גם ככה כנראה שלא יהיה אפשר אישות..

אוף עם הדבר הזה

יש בזה הרבה דקויות ולי מהנסיון שלי נשמע שהיתה פה טעות

עכשיו כמובן זה לא משנה תלוי בתוצאה של הבדיקה אבל ממש כדאי להתיעץ

כי חבל לקבל החלטות על סמך חוסר הבנה או חוסר וודאות

קרה לי ככ הרבה פעמים

זה שובר את הלב

ממש ליבי איתך

זוכרת שכתבת שאתם עשיתם הזרעה, נכון?

אוף, זה בטח דרש מלא בדיקות ומעקבים

חיבוק ענק!!

איזה מספרים מכאיבים.

מעשית- זה הריון כימי, ההשרשה התחילה אבל העובר לא שרד/לא היה תקין להמשיך להתפתח...

נפשית- זה משהו שהתחיל ולצערנו לא המשיך😭

ממש מבאס

שולחת חיבוק מרחוק

ליבי איתך

הבנתי שעוד יש סיכוי… הלוואי.

רק שאלה אם חלילה זה לא,

מה זה אומר? הריון כימי? או מחוץ לרחם?

איך יודעים

ואם חלילה לא תקין

יותר מסתבר שזה הריון כימי

אבל הכי טוב שתדברי עם הרופא שלך מה לעשות וכמה להיבדק.

היו לי מלא הריונות כימיים כאלו

במספרים נמוכים ממש נראלי פחות חוששים מחוץ רחמי

כבר מזמן יצא מהגוף

זה אומר שכנראה התחיל משהו בקטנה ולא התפתח.

אבל זה לא משנה. זה כואב הלב ממש.

לגמרי מבינה אותך ❤️

אנחנו עשינו השתדלות.............

מה ההגדרה של זה? עשיתי משהו לא טוב?

וואהו זה כל כך מוקדם…

רק שאם חלילה זה קורה הרבה

אז מסיקים שיש כנראה איזו בעיה שגורמת לזה.

אצלי למשל אחרי כמה וכמה כאלו התברר שהיה לי כמין דלקת ברירית מה שגרם לעובר לא להשתרש תקין או שהגוף זיהה את זה כגוף זר ודחה את זה.

טיפלנו בשני המישורים וב"ה לא חזר על עצמו.

אבל מפעם אחת שזה קורה בדכ לא מסיקים שום דבר.

ולקח הרבה זמן והרבה עוגמת נפש עד אז

בעיקר היו לי כאבים באמצע החודש בלי קשר לוסת שהלכו והתגברו מחודש לחודש

באיזה שבועות היו ההפלות?

וזה טוב שאת מחפשת כיוונים ומבררת

כי אני לצערי נתקלתי ברופאים שלא ממש התייחסו לבעיה שלי

זלזלו בכאבים וחשבו שאני מדמיינת/מגזימה

עד היום הרופאה שהייתי אצלה מכחישה את מה שהיה לי (אולי כי מי שטיפל בי בסוף זה היה רופא אחר, מקביל אליה וזה מוריד לה מהביטחון)

בסופו של דבר אני עשיתי את הברורים והאחד ועוד אחד ככה שהגעתי למסקנה שיש פה בעיה אמיתית

ואף דרשתי מהרופאה שתתן לי אנטיביוטיקה (גם סיפור שלם... לא הסכימה בסוף הצלחתי להוציא מרשם)

אז תמשיכי לברר, אם צריך תחליפי רופא

אל תסמכי רק על רופא אחד בעיניים עצומות

אגב, גם אני עשיתי מליון בדיקות, הכל היה תקין

עדות פה בנות בפורום שמכירות את הסיפור שלי

בדקתי כל כיוון אפשרי

והכל היה לכאורה בסדר

ועם כל זאת הרופאה שהלכתי אליה החליטה לתת לי כל מיני תרופות הזויות שבנס לא לקחתי אותם. 

הפסיק הדופק או שלא התפתח דופק.

מחכה לתור אצל מומחה להפלות חוזרות 

אם את בכללית יש לי רופא מקסים ממש

שמעתי שהרבה נעזרו בו

ויש לו הרבה סיעתא דישמיא

הוא גם מקבל פרטי

(לעומת זאת הלכתי לרופא מומחה להפלות באופן פרטי, ולא הייתי מרוצה ממנו. לא הרגשתי שהוא יסודי. "אבחן" אותי במה שהוא רגיל לאבחן וזהו.. לא אכתוב פה את שמו)

בבריאות, בשמחה ובלי עוגמות נפש בכלל

זה לא שעשית משהו טוב או לא טוב.

זה ככל הנראה הריון כימי- הריון שלא מתפתח בכלל ומתבטא רק בתשובה חיובית בבטא.

לרוב אפילו לא מתפתח שק וכד'

זה בכלל לא אשמתך

הקב"ה פשוט החליט שעוד לא הגיע הרגע.

מבינה אותך מאד מאד מאד

איתך בציפיה לבשורות טובות בקרוב ממש

לפני שנה היינו חיוביים ואז בשבוע 9 לא היה דופק

ועכשיו שנה אחרי שמחנו שחיובי סופסוף כי ניסינו מלא ולא הצליח ועכשיו זה נכשל בשלב כזה מוקדם

הכשלונות מגוונים....

עמוק שיש!!!!

מקווה ומתפללת שבעז"ה תפקדו בקרוב ממש בלי שום דאגות וחשש.

לא חושבת שיש קשר בין הפלה בשבוע 9 להריון כימי.

אצלי הרופא אפילו לא מחשיב את זה במספר ההריונות שלי.

זה הריון שלא מתפתח בשלב מאד התחלתי.

יתכן אצל אישה אחרת שלא עשתה בטא מיד באיחור, ההריון אפילו לא היה מתגלה וזה סתם היה נראה לה איחור במחזור....

בת כמה היא?

רשמת לא כי את חוזרת לעבוד אז למה? האם תהיה פנויה לשאוב כל היום?

האם את נתכוונת לשאוב וגם להניק

יש לך משאבה או שאת מתכוונת לקנות?

מה הסיבה שאת מעוניינת לשלב בקבוק?

האם חשוב לך להמשיך להניק במקביל?

כמה לתת זה תלוי בגיל של התינוקת, וגם משתנה מאחד לאחד.

את צריכה לנסות ולראות כמה היא אוכלת.

אפשר לשאוב ולתת מייד.

אם לא, אפשר לשמור כמה ימים במקרר ולחמם כשנותנים.

אם שומרים ליותר זמן, אפשר להקפיא. יש שקיות שמיועדות לזה.

לגבי משאבה, יש ידנית וחשמלית, צד אחד ודו צדדית.

אבל כן, זה קשה מאוד מאוד

זו תקופה קשה. חד משמעית.

וכולנו היינו רוצים למחוק אותה.

אבל אני מאמינה שמתוך החושך הזה חייב לבוא אור גדול. ואם אני רוצה את האור הזה, אני צריכה גם חהיות בחושך

דבר רודף דבר,

הם קבלו תיאבון  וגם הפחד שלנו הבסיסי היהודי השברירי חשוף כל כך.

המציאות שלנו היום בסימן שאלה, נראה שהכל מותר, בכל הכיוונים, יחד.

מה שעשו לבנות… בדרום.

זה פשוט לבכות.

לא מפתיע

אגב, זה לא סיבה למסיבה, זה דבר גדול ועצום שנרא הודיה והכרת הטוב וככל שנתחזק בזה בעצם המתנה והשפע שזכינו לו מהשי"ת זה רק מוסיף אור לכולם! אשרייך שאת לא מוותרת וגם אני לא ויתרתי אבל מודה שהמשפחה שלי ממש בעד מסיבות וימי הולדת... אז ידעתי שאותם אני לא מטריחה... זה בייסיק...

בכל מקרה, שוב, מי שמתאים לו, סבבה תהנו ממנו, מי שפחות... אז לא נורט... בהזדמנות אחרת.. 

את הבריתה עשינו חד משמעית מסיבת הודיה!!! אחרי כמה שנים של טיפולים וציפייה איך אשר שלא לחגוג ולהודות??

וגם המשפחה באה בשמחה לחגוג איתנו כולם שמחו איתנו

פשוט על יוומלדת אפשר להגיד כל שנה שזה הודיה וזה נכון

אבל כמו שאמרת, אני חוגגת ומי שלא מתאים לו שלא יבוא

סתם באלי להרגיש שאני לא מגזימה הבנת?!

רק להאמין באמת במה שכתבת - מי שלא מתאים לו לא יבוא,

לא לצפות ולא להעלב

וביום הולדת שנה הם עשו מסיבת הודיה גדולה והגיעו הרבה אנשים. אבל אצלם, מלבד הברית, לא הייתה עוד מסיבה לפני כן. (למרות שגם הברית הייתה עמוסה באנשים שהתרגשו מאוד, ב"ה)

האמת, אם אני מנסה לחשוס מהצד של קרובי משפחתך - אז כן, ברור שהייתי נרגשת מאוד מכך שנולדה לך בת, אבל לא יודעת אם הייתי מסוגלת להשקיע ולהגיע גם בשביל יום הולדת שנה...

ומצד שני - מה את צריכה להתחשב בי או בכאלה שכמותי? אם את מרגישה שנכון לך שוב לחגוג ולהודות - אז תקיימי את המסיבה בשמחה, ומי שיוכל לבוא יבוא

רק אולי כדאי לא לעשות בכל שנה הפקות כאלה, כי גם הילדה בעצמה לא תעמוד בזה...

הרבה מזל טוב ונחת!

החגיגה הרצינית הבאה שלה תהיה בבת מצווה כנראה

(יש עניין כזה שאם לא עושים מסיבת הודיה כלשהי באופן יזום - חלילה יהיה צורך לעשות מסיבת הודיה בעקבות משהו לא נחמד... לאחותי זה קרה - משום מה לא עשו לה קידוש כשנולדה, ואז בגיל 11 היא טבעה בבריכה וניצלה בנס, ואז עשו לה מסיבת הודיה...)

לבכורה שלנו גם עשינו את הקידוש ביום הולדת שנה - קידוש לקהילה, בלי המשפחה. (כשהיא נולדה לא גרנו בקהילה אז לא היה לנו כל כך את מי להזמין לקידוש)

אבל זהו, קידוש זה באמת מספיק...

ומקסימום תחגגו לה מסיבת הודיה על הולדתה בבת המצווה שלה 🤭

אצלינו לא זוכרת שנהגו לעשות קידוש או מסיבת הודיה כ"חובה" לבנות.

פשוט היא הגיע אחרי כמה שנים, טיפולים, הפלות..

אז רצינו מסיבת הודיה.. וגם לשתף את המשפחה בשמחה שלנו, שברור לנו שגם הם התרגשו..

היה לה כיף עם כל הריקודים והשירים

חלק מהמשפחה של בעלי הגיעה גם מחוץ לעיר אבל נתתי להם תחושה ממש לא מחייבת. כדי שלא ירגישו לא נעים

בסופו של דבר היה ממש ממש כיף לכולם

אבל אז מה

אני עדיין זוכרת את יום הולדת השנה שעשינו לבכורה שלנו

שמחה גדולה מאד, בטח אם הגיעה אחרי ציפיה.

מזל טוב!

לק"י

אני בעד לחגוג אם זה כיף ומשמח!

אפשר להזמין, ומי שיכול- שיבוא.

לפעמים דוקא אנשים שמחים על ההזדמנות להפגש עם המשפחה.

את חוגגת את האושר והשמחה בזה שהיא נולדה

זה דבר נפלא

ואומרת את זה דווקא כאחת שלא חוגגת ימי הולדת שנה בדרך כלל באופן מיוחד

שמופנית אליהם, מהשירים, מהמתנות..

אנחנו חוגגים עם מי שבעיר שזה רוב המשפחה שלי

המשפחה של בעלי גרים רחוק (מעל שעה נסיעה) אז לא מצפה שיסעו את כל זה בשביל יומולדת

במקסימום אפשר לחגוג איתם בהזדמנות כשבאים לשבת או משהו כזה..

מזל טוב

מרגש ממששש שהגעת לרגע הזה

רק שמחותת 🌹❤️

ותבשרי לנו בשורות טובות 3>

ותגידו למשפחה שאתם ממש מבינים מי שרחוק לו זה רק יומולדת שנה אפשר גם לפתוח זום אפילו

לפעמים אנשים שמחים שנותנים להם סיבה למסיבה ולהיפגש עם המשפחה קצת אוכל טעים ואחיינים מתוקים

ומי שלא- שירגיש בנח

שמחתי לקרוא 3>

יום הולדת בכל גיל לכל ילד ומבוגר זו אחלה סיבה למסיבה ופגישה משפחתית

אלא אם כן מדובר במלא משפחות ברוכות ואז זה קשוח

יום הולדת שנה זה סיכום מסע.

אצלי לפחות אחרי לידה יש אמנם את האופוריה, אבל אין באמת את המשמעות וההבנה העמוקה שאני אמא על כל מה שזה אומר.

ביום הולדת שנה של הבכור שלי הרגשתי שכבשתי איזה פסגה.

ורציתי לעדות חגיגה גדולה.

רק שאי אפשר לקרוא לזה "יון הולדת שנה להפיכתי לאמא"

אז קוראים לזה יום הולדת שנה לתינוק.

בקיצור מה שאני רוצה להגיד שאת ממש לא מגזימה ואני מבינה את המשמעות בשבילך לחגוג את המאורע הזה כמו שצריך.

אפשר בנוסף לחגיגה לקטן לחגוג בנפרד רק את ובעלך ולציין שנה ליום בו הפכתם להיות הורים.

תהנו, ושיהיה רק בשמחות!

תודה על זה

כ"כ נכון

כתבת מדהים וחזק כ"כ

תודה ששיתפת ❤

וב"ה שתזכי לראות בקרוב ממש אור גדול וישועה שלמה 🙏

ואת לא יכולה לתת לזה לנהל אותך

חוץ מזה, שולחת לך חיבוק ומאחלת לך הריון תקין ומשעמם בקרוב ממש❤️

הלב שלי מתכווץ מלקרוא את ההודעה שלך

כי גם אנחנו היינו פעם במקום הזה

של רמזים מהסביבה

וזה כל כך פוגע

אני רק רוצה לחזק אותך

רודם כל שלא תאשימי את עצמך או תתחרטי על השנה מניעה

זה חשוב לבנות זוגיות

את בטח קוראת כאן שרשורים

על אמא שאין לה סבלנות לתינוקת שלה; על אמא שכועסת ומתעצבנת על פעוט קטן שלה; שמאוכזבת מהמין שלו/ה; על לחץ חברתי גם כשיש כבר ילדים ואפילו צפופים

והאמת שלחץ חברתי הוא דבר נוראי!

בעיני זה סוג של אלימות

אני חושבת שכדאי לך להתמקד במחשבות חיוביות:

את תאהבי את התינוק

את תהני מהטיפול בו

את תקבלי יותר בקלילות התמודדויות סביב גידול פעוט-

כי באמת רצית בכל הלב והתפללת וביקשת

ולא נכנסת להריון עוד לפני שהיית מעוניינת בכלל

ונראה לי שהרומזות המעירות והמביטות הן לא אלו ששמחות באימהות שלהן.

מי שמלאה ומאושרת ועסוקה בנחת שלה לא יצוף בה רוע כזה לצער את חברתה

ולכן אני ממליצה לך לשים פס עבה על כל הנ"ל

כשתפקדו בעז"ה בקרוב את תגלי שפתאום את לא מעניינת אותן בכלל. הן לא שמחות בשמחתך שהרית, הן עסוקות  מכדי להתייחס.

לגבי הרצון עצמו שלך מאחלת לך להפקד במהרה בזש"ק הריון קל בריא ובידיים מלאות. 💗

אבל מה זה קשור לזה שבנות מתלוננות פה על קשיים ההורות?? את יודעת כמה חיכיתי לבת שלי? מה עברתי בדרך, כמה טיפולים והפלות? אז אני מאושרת ממנה, אבל עדיין, יש זמנים קשים, אז אני לא יכולה להתלונן?!? זה לא קשור לדעתי ללחץ החברתי

מה הקשר בין מתי נכנסתי להריון לכמה סבלנות יש לי לילדה שלי או לכל דבר אחר שכתבת שם?

אין לך מושג כמה חיכיתי להריון הראשון שלי, לבת הגדולה שלי. את באמת חושבת שזה הופך את הגידול שלה לכ"כ פשוט? מה קשור?

מי שמעירה או זורקת משפטים כאלה ואחרים זאת פשוט מישהי שלא יודעת להתעסק רק בשלה ואוהבת להתעסק בעיניינים של אחרים. אין שום קשר לדברים אחרים.

ואין לי כוח להסביר.

אם התגובה מפריעה אשמח שהמנהלות ימחקו.

זו לא הייתה הכוונה ואני מקווה שהפותחת כן הבינה למה התכוונתי ובכל מקרה סליחה ממי שנפגעה.❤❤❤

שיינשמו

למה אנשים חושבים שאישה כספומט????

הלו???? זה חיים!!! 

את ממש בלחץ אם תחשבי רגע בהגיון את תביני שיותר הגיוני שלא יהיה הריןו עכשיו

נשים שנכנסות להריון מייד זה לא הנורמה

אל תשכחי שמנעת במשך שנה. אז יש מבטים מהסביבה אבל את יודעת מה היה במשך הזמן הזה.

ועכשיו זו תקופה קשה, מה לעשות..

בדיעבד יצא טוב כי להיות עם תינוק קטן או בהריון מתקדם כשהבעל מגויס זה מאוד קשה.

בכל אופ, זה יגיע בזמן הנכון. אולי החודש הזה ואולי החודש הבא. אי אפשר לדעת, אבל זה יבוא בע"ה.

אין סיבה לדאוג

אבל זה טבעי מאוד מה שאת מרגישה

גם לגבי הסביבה

מאוד קשה לנטרל רעשי רקע

ובטח בנושא כזה רגיש של הריון ולידה.

את יודעת כמה הסתכלו עלי שהקטן שלי נהיה בן 4 ולא בצבצה בטן?

ויש לי ב"ה כמה ילדים לפניו

ובכל זאת זה הפריע לי. וגרם לי למחשבות.

מה שעודד אותי זה לחשוב

שבסופו של דבר רק הקב"ה יודע מה העיתוי הכי טוב עבורנו. ועדיין היה לי מאוד קשה ההמתנה.

היום בדיעבד, כשאני כבר בהריון ב"ה והבן שלי כבר תיכף בן חמש

אני יכולה לספר לך כמה דברים טובים אני רואה דווקא בהפרש הזה. אבל זה כמובן אני רואה רק עכשיו.

אז אני לא אומרת שתנסי לראות את הטוב בהמתנה הזאת כי בעיני זה דבר קשה מידי

אבל רק מחזקת אותך שזה בסדר מה שאת מרגישה

ובעז"ה עוד תזכו ותצליחו לראות באור טוב גם את הקושי של היום.

חיבוק ובשורות טובות ❤️

באמת שגם אני מתקשה להתמודד עם זה

היה את התמונות גם שפרסמו ב'טיים' של ארבע אחיות שלנו קצת אחרי ההגעה לעזה. לא הצלחתי להשתחרר מזה כמה ימים.

אני לא יודעת מה להגיד כבר

אני ככ מלאה בעוצמות של רגש שלא נשארו לי מילים

לילה שעבר היו פה גשמים עזים

שלא ישנתי רוב הלילה

ואז עלו לי גם כל המחשבות על החטופים והכל וכבר לא נרדמתי

היה גם משהו שקראתי שממש השאיר לי צלקת

זה שאחת האמהות צועקת

שעכשיו זה הרגע שלפני האחרון שעוד יהיה אפשר לבצע הפלות 😭😭😭

אבל אני בספק כמה נשארו בחיים

אולי כבר הם/ן לא סובלים

זה לא התחיל מיד כשהתחילה המלחמה.

אבל ככל שעבר הזמן ונחשפתי לסיפורים על אונס והתעללויות (והשתדלתי מאוד להימנע)

אני סובלת מחרדות ומחשבות אובססיביות על זה.

זה לא מרפה.

קשה כל כך להכיל את עומק השבר והחורבן שנשים עברו.

לא מסוגלת להפסיק לחשוב עליהן וזה מאוד מאוד לא עושה לי טוב.

הנשים וגם הגברים שנמצאים שם, חלקם זקנים חלקם חולים חלקם פצועים.

האנשים שלא נחטפו ולא נפגעו פיזית, אבל הנפש שלהם פצועה.

המשפחות שלהם.

אני לכאורה ממשיכה בחיי, אבל בפנים לא באמת, אני הולכת לישון איתם וקמה איתם, חושבת עליהם לאורך היום. חושבת על מציאות שהשתנתה לנצח ולא תחזור לחיים נטולי פחד וכאב.

אבל אותי הכי תפס הפגיעות המיניות בנשים.

בעיקר הרגשה של חוסר אונים

אני רוצה לעשות משהו לעזור להם ואין לי

עוזר לי להגיד תהילים ולקבל שבת מוקדם לזכותם

אני פשוט מבקשת אותה

כן כן 

ואבא שלי ממש חמוד, לא מכירה הרבה כאלה, מכירה יותר כמו בעלך ;)

'' וואי אשתי, איזה אוכל טעים הכנת!!"

''וואי אשתי, כמה אני אוהב אותך"

אני אומרת את זה עם חיוך וכאילו בצחוק

ואז הוא חוזר אחריי כזה מעצמו, אבל זה לא מחזיק , זה יותר חד פעמי

פשוט ראיתי שכשאני מסבירה ומבקשת מחמאות זה גם לא ממש עוזר ליותר מפעם אחת במקסימום. אז ככה זה קצת פחות מביך אותי.

קודם כל להבנתי, יש פער בסיסי בין גברים לנשים.

כלומר, כשאני נפגשת עם חברות מקובל מאוד משפטים כמו- איזה יפה, מטפחת מהממת, איזו התאמה וכו וכו

מחמאות על נראות הן חלק אינטגרלי מהשיח.

לעוצת זאת אצל גברים זה די מוזר לפגוש חבר ולומר- איזה יפה אתה נראה.

אז זה קודם כל עניין של הרגל.

אח"כ העיסוק בחיצוניות שגם הוא יכול יותר להביך גברים, כמו שכתבת

וחוץ מזה, קושי כללי לתת מחמאות שקיים אצל הרבה אנשים

הרי לך שילוב מנצח...

אני מאוד בעד "לבקש" מחמאות, אם התלבשת יפה- אז לבוא ולשאול: מה אומר, איך אני נראית?

(כמובן רק אם את בטוחה בודאות שהוא יגיד שאת נראית טוב! לא להסתכסך סתם (; )

וכמובן מדי פעם להעלות את הנושא ולומר שבאופן כללי את תשמחי במחמאות.

אני מאוד מאמינה שיכול להיות שינוי, אבל בצעדים קטנטנים כי בסוף זה עניין של אופי והרגלים שטבועים חזק

אז גם לקדם את השינוי, וגם להעריך ולשמוח בכל מחמאה

(תחשבי על זה שכל משפט שלו זה כמו כמה מחמאות של אבא שלך...

אני יודעת שאם בעלי אומר "את נראית טוב" זה שווה ערך לכמה וכמה מחמאות מפורטות על נראות וככה אני מתייחסת לזה...)

כדי להנכיח את זה בשיח, לדעתי זה צריך להיות הדדי

אפשר לבקש, אבל זה יותר מעושה בעיניי אם כי יכול לעבוד במידה ויש קושי בהבעת רגש באופן כללי. אם לא, ואתם מדבררים רגש, אז פשוט להתחיל להחמיא לו בעצמך. פרגונים זה מדבק

קודם כל את נשמעת כזו מקסימה

גם על הפירגון שלך לכל הנשים כאן,

על הכרת התודה שלך מהדברים שלקחת מהפורום,

על המילים הטובות שאת מתארת בהן את בעלך 

וכמובן על הרצון ללמוד עוד ולגדול עוד

מנסה לכתוב כמה כיוונים:

א. לנסות לראות בכל מה שבעלך *כן עושה* ו*כן אומר* את אותו הביטוי שלו לאהבה אותך, להערכה אותך, לכמה טובה ויקרה ומדהימה את בלב שלו

למשל, במילותייך אלה: "בעקרון אני תופסת ממנו כבעל מאד מחמיא ומפרגן. 

בעיקר על דברים שאני עושה בבית, 

עם הילדים 

וכו.. 

גם מחמיא לי מידי פעם על איך שאני ניראת ומתלבשת...

יותר בזמנים ספציפים.."

יש כאן כבר כמה וכמה פירגונים, מחמאות, על דברים בבית, 

על האימהות שלך,

וגם על הנראות והלבוש, רק בזמנים ספציפיים ולא יום יום.

ושימת הזרקור על כל מה שכן,

במקום על כל מה שלא

יכולה מאוד לתרום גם להרגשתך בלב פנימה

ב. לתווך לבעלך היקר בזמן אמת, ועל דרך החיוב, את הרגשתך וציפייתך

כלומר, כאשר אמר לך בזמן אמת את האמירה כמו שכתבת "את לבושה הורס" - ישר לומר לו: "איך זה משמח אותי שאתה מחמיא לי על הלבוש והניראות! וואו אתה לא יודע כמה טוב זה עושה לי בלב לשמוע אותך אומר את זה!"

כלומר גם בזמן אמת

וגם על דרך החיוב (כאשר הוא כן עושה) ולא על דרך השלילה 

שני הדברים הללו יכולים להוסיף עוד למוטיבציה שלו

ולאט לאט זה יכול להיטמע יותר גם בשיח היומיומי

אבל לזכור שזה תהליך, 

שלא קל לשנות הרגלים

אבל עם לימוד נכון ואוהב וכנה זה לגמרי אפשרי ומתגמל!

ג. להתחזק בכך ש: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" שמשמעות שבעלך הוא בעלך

ואת זו את

ושניכם פועלים שונה,

חושבים שונה,

בנויים אחרת בעצם

וזה מזל שהוא לא התחתן עם עצמו ואת לא התחתנת עם עצמך אלא אחד עם השניה

ואתם משלימים אחד את השנייה

ומתוך חידוד ההבנה הזו והעמקה בה, אפשר לראות שהציפייה שבעלי יגיד *בדיוק* את המילים שאני הייתי אומרת היא לא ציפייה ריאלית,

ובחזרה לסעיף הראשון - לראות את מה הוא *כן* אומר לי - במילותיו שלו, בדרכו שלו - פשוט כי הוא- הוא!

וכפי שכתבת יש המון בבעלך!

כתבת למשל: 

"הוא באמת חושב שאני טובה (!)

ומחזיק ממני בזה (!)

וגם ידע להגיד לאחרים (!)

 אבל כמעט בחיים לא יגיד לי"ואו איזה טובה!"

אוקיי, אז להגיד לך בדיוק בדיוק "וואי איזה טובה" לא כי הוא לא את אבל לחשוב ולהאמין מעומק ליבו שאת טובה,

להחזיק ממך ולהעריך אותך ממש על זה,

לומר אפילו לאחרים כגאווה באשתו היקרה -

זה כן!

וכן וכן וכן!

ד. בהחלט לומר את מה שאנחנו צריכות ורוצות

למרות שבסרטי דיסני לימדו את כולנו שגבר הוא קורא מחשבות ואישה היא קוראת מחשבות, אנחנו לא באמת כאלה

עוד לא נולד האדם שיודע לקרוא מחשבות...

לכן אם אני רוצה משהו - אני אומרת. מתקשרת. מתווכת.

ואם אני צריכה משהו - אני אומרת. מתקשרת. מתווכת.

הקב"ה ברא לנו את הפה ואנו נקראים אפילו במדרגה העליונה של "מדבר" כי כוח הדיבור הוא עצום! עצום!

ודרכו בעצם מתאפשרת אחת מהתקשורות היותר חזקות שיש לנו עם כל הסביבה שלנו

לכן להשתמש במתנה הזו

להמשיך לשכלל אותה

ולהינות מהפירות המתוקים שלה

עד כאן בינתיים מה שעלה לי,

שתהיה המון ברכה והצלחה בכל יקרה

אני מאוד שמחה לשמוע שעשה לך טוב והתחברת 🙏 ב"ה שהכל מאיתו

ותודה יקרה על כל המילים הטובות ומחממות הלב שלך ❤

ואמן ואמן על כל ברכותייך 🙏❤

שתראי ב"ה ברכה והצלחה ואור גדול

נכון כאבי מחזור זה נחשב צירים?

תודה @פרח חדש 

לא שאני מתכוונת לצאת על זה לבית חולים, אבל כן לעשות עוד פעם..

פשוט אחד אחרי השני

שוב ושוב

ואני בלחץ ממי ישמור ויסתדר איתם ככה כי זה גם הקטנה

וכל כך רוצה ללדת

ומוכנה כבר בכל הבחינות. רק שיתחיל

אבל לא רוצה לזרז מעצמי כלום עד שיבריאו

וזה לא נראה באופקקק

אבל הם לא קידמו כלום... וככה גם עליית מדרגות.

הגעתי למסקנה שכשזה עדיין לא הזמן, כלום לא עוזר.

צריך עשרים דקות רצופות של שאיבה.

לא עושה עם זה משהו מיוחד...

אמרו לי שכדאי לקחת מגנזיום. לא ניסיתי

משתגעת מישיבה ממושכת, חייבת לקום ולהסתובב

בלילה גם זה הרבה פעמים מציק לי וצריכה להזיז את הרגליים

לא זוכרת את זה מכל ההריונות, אבל באחרון בטוח ונראה לי שגם בזה שלפניו

גם מה שעשית וגם מה שהארת לכולנו.

מדהים איך תשומת לב אפילו קטנה יכולה להאיר כ"כ הרבה בלבבות של הסובבים אותנו, ולעיתים זה נצרך ממש כמו אוויר לנשימה.

ישר כוח גדול יקרה ❤🏆

מקסימה שאת על העין הפתוחה!

אם היא באמת בדכאון,תחשבי מה היום ( עדיף כמובן אתמול) את יכולה לעשות צעד מעשי יותר.

( מניסיון מר שלי יכולה לשתף שפעם בשבת פגשתי בגינה מישהי וחשדתי שהמצב מסוכן , אבל בגלל שזה שבת לא ידעתי מה לעשות, אחר כך לא הייתי רגועה אז הלכתי אליה הביתה וראיתי שכבר הזמינו אמבולנס 🙁 לפחות בזכות שבאתי יכלתי לעזור עם הילדים, ב"ה הסיפור נגמר בטוב אבל מאז יש לי בלב פינה כזו שלא לחכות למחר, תמיד לפנות לפסים מעשיים יותר)

כל הכבוד ששמת לב

וכל הכבוד שכתבת פה

מגלגלים זכות על ידי זכאי..

מה הוא רוצה לבדוק?

בדרך כלל עוד לא רואים דופק בשבוע כזה ואומרים לבוא רק בסביבות שבוע 7-8.

אבל אולי בגלל התמיכה של הדופסטון רוצה לבדוק??

יש סיכון אבל לעשות אולטרסאונד בכזה שלב??

אבל אם הוא אמר לבוא אז תבואי..

קחי בחשבון שסביר להניח ויעשה לך בדיקה וגינלית

מניחה שיחפש לראות שיש *משהו* בתוך הרחם, כדי לוודא שההריון תוך רחמי וממילא התמיכה שהוא נותן לך נצרכת.

אני גם עברתי אצל רופא כזה

קחי בחשבון א"ס ודאי וגינאלי

ואל תצפי לראות משהו משמעותי

(אולי רואים כבר שק, לא זוכרת, בטוח לא עובר ודופק, הוא ידע מה אמורים לראות)

בשבוע 5 בול הגעתי לפרופסור להפלות חוזרות. הוא בדק בא.ס וגינלי שבאמת יש ברחם משהו. היה שק ועובר זעיר. והתחלנו דופסטון וגם זריקות לתמיכה.

הוא בודק כדי באמת לראות שקיים משהו ולא סתם מתחילים טיפול....

בהצלחה

אבל במצבך כנראה שכן חשוב

בשביל שהרופא יתן עוד תמיכה אם הוא חושב שצריך. 

זא מה מצפים לראות בכזה שלב?

ויש רופאים שלא נותנים תמיכה לפני שמוודאים שההריון בתוך הרחם

מוסכן להריון.. בעקבות אשכול שקראתי פה פעם של כמה שטענו שעשו וגינלי וכו

מאמינה שהרופא אבל לא יסכן אותי סתם...

אז בכא תודה על התגובות!

למה זה מחשיש לעשות בדיקה וגינאלית ...?שמה מסוכן בזה? באמת לא מצליחה להבין.. (בד"כ אני מנסה להבין את החשש של הכותבת ופה אני לא מצליחה, אשמח אם תעזרי לי)

מבחינת כאב אין לי בעיה, עברתי כבר ואני מתמודדת.

אבל בגלל שבאמת פעם היה כאן אשכול וכמה טענו וקשרו כל מיני דברים בהריון שהיה לךהם לאולטסאונד הוגינלי התחלתי לחשוש.

לכן רציתי לדעת אם אכן אפשר לעשות את הוגינלי בלי חשש גם בשלב המוקדם...

מבחינתי הייתי מחכה לשבוע מאוחר יותר בשביל לעשות בטני, אבל ממה שכתבו פה הבנתי ששהמטרה של הבדיקה עכשיו היא בשביל המשך התמיכה

והקרינת א"ס נחשבת ממש בטוחה

לא קרינה

ולא מסוכן בכלל.

בהצלחה

אגב יודעות מה לגבי טיפולי שיננית?

לא מסוכן ולא מקרין