בינך ובין בעלך.  

מהצהריים ועד הדלקת נרות שבת - בעלך צריך להיות מאוד נוכח.

בארוחת הצהרים לילדים, בארגון הבית והמטבח, ניקיונות, מקלחות לילדים, להיות עם הילדים ולאפשר לך להתקלח מספיק זמן לפני שבת.  

פשוט העומס הוא באמת מאוד משמעותי,

עובדים בלי הפסקה

ואין כוח

אנחנו אשכנזים. אין התעסקות עם שפע הסלטים המסורתיים המבושלים של הספרדים. ומה שכן עולה על השולחן מהסלטים המבושלים - קונים בשישי מוכן מחנות של מעדנים ואוכל מוכן לשבת.    

בשר ותפוחי אדמה בתנור - בחמישי בערב.

בשישי מכינה דגים בתנור ומרק.  סלטים טריים בעלי מכין ביום שישי.  

חלות קונים.

עוגה - לפעמים קונים, לפעמים מכינה.  

סלק מבושל מכינה לשבועיים

חציל מטגנת כמות ומקפיאה

מטבוחה כנל אבל אנחנו ממילא כמעט ולא אוכלים

ביצים עם מיונ זהבת שלי ואני אוהבות אז מכינה

אבל אני משרה חסה וכרוב ושומר וחותכת לפני שבת.. גם עבודה חח

כי אני זורקת אחרי כמה ימים (ברביעי כזה. מבשלת סלק לשבת בחמישי בדרכ)

אז יש סיכוי שיספיק ל2 שבתות?

איך יודעים אם מקולקל? יש רייח?

תודה 

ועבודה

גם אם פעם בשבועיים

אנחנו בזמנים שאין כוח יכולים להיות עם טחינה כסלט יחיד בשבת מקסימום עוד סלט חי

וזה סבבה לנו לגמרי

אשכנזים

ויש הרבה אוכל טעים אחר ב"ה

ובזמנים שיש חשק וכוח אז מכינים גם סלטים מבושלים טובים

רק ירק חי חתוך

וזהוווו

כן עושים סלטים אבל רק עבורנו

בדר''כ איזה 3-4 גג

בתקופות קשוחות יותר זה יהיה רק מטבוחה, זיתים, פסטו, טחינה, אבוקדו..

אבל בדכ יהיו גם חצילים מיותר מסוג אחד, קישואים, פטריות ועוד ועוד..

פחות של עדה

אמא שלי למשל גם לא מוותרת על סלטים

כי הם התרגלו לזה

מה שאומרים שזה קשור לאשכנזים\ספרדים זה באמת בגלל שבמקור הקטע של סלטים הגיע מעדות המזרח

אצל האשכנזים היה טחינה וחריין גג

גם @המקורית 

יש מלא סוגים של סלטים, כולל כאלה חריפים. טוב, אבא שלי גם חובב מאוד את הפיוטים המרוקאים והספרדים, אז אולי זה קשור... 😄

אצלנו אני לפעמים מכינה או שבעלי קונה סלטים מבושלים, אבל בעיקר בעלי ואני אוכלים מהם, לפעמים גם הילדים. אבל בעיקר הם אוכלים (וגם אנחנו) סלט טרי...

לפעמים וזה יחסית כן נחשב שפע.

אני ספרדיה גם ואין מצב לוותר על סלטים, עוגות הום מייד ולרוב גם חלות..

ומזכיר לי שבשבת אחת שהיינו חולי קורונה וגמורים, היה רק שני סלטים והבת שלי שאלה למה אין סלטים על השולחן 🤣

נסי למצוא דרכים חדשות להינות..

לראות מה כן יהיה לכם בשולחן השבת שיתאים לך - אפילו כמה דקות בלבד.

לגבי האוכל:

מה שהכי עוזר לי זה לעשות תפריט יחסית קבוע של מאכלים מיוחדים לכל חג

מזדהה מאד.

שולחת חיבוק על זה שאין לכם איפה להתארח…

לא יודעת אם מתאים לך לשמוע טיפים להתיעלות אז תמשיכי רק אם מתחשק לך-

אצלי מאד מאד עוזר להתחיל לבשל בחמישי בערב,

להנמיך סטנדרטים בכמות ובאיכות של הארוחה,

להכין אותו דבר כמעט לערב ולבוקר

לפעמים קונים פריט אחד או שניים מקייטרינג

לפעמים יש אווירה נחמדה והכל סבבה. לפעמים הילדים קמים מהשולחן ובעלי ואני נשארים לדבר בשקט, לשיר שירי שבת ביחד.

זה להפנים שזו המציאות עם ילדים קטנים, ולהוריד ציפיות, יותר נכון לשנות את הציפיות.

להבין שבסעודה עם ילדים קטנים אין מצב לשניה שקט עם בעלי (אני מזה מזדהה.. בדיוק היום אמרתי לו שלמה כשאנחנו שניה מדברים שנינו על משהו ישר ברקע נהיה צרחות ומריבות 😅)

לא לצפות לשקט, ללאכול בנחת ולהנות מהאוכל. אלא ללמוד להנות מהבלגן, לשתף את הקטנים בסעודה, בדברי תורה, בשירים.

כשלמדתי לא לצפות למה שהיה לפני שהיו לי קטנים אלא ידעתי מראש איך תיראה הסעודה, התחלתי להנות גם מהחוסר שקט, כי הצלחתי להסתכל מבחוץ ולראות את כל הטוב שיש לי גם בלי השקט.

וברור שהמון פעמים זה מחרפן. אנחנו משתדלים לצחוק על זה ולא להתבאס, ולהשלים חוסרים בזמנים אחרים..(בינתיים לא ממש מגיעים לזה חחח)

כבר אין את תחושת ההתחדשות של זוג צעיר או זוג פלוס ילד, ומצד שני אין את הנחת שיש כבר אחרי שנים של הסתגלות, כשיש כבר ילדים גדולים שיודעים לעשות עוד דברים מלבד לריב...

אז אני לא אומרת שאצלנו אין מריבות בשולחן שבת, וגם אצלנו בהחלט עדיין נשפכים דברים ויש בלגן, אבל מצד שני יש גם דברי תורה מתוקים של הילדים, וביום שישי (בסופו של דבר...) הם גם עוזרים. וכן, יוצא לי לא מעט פעמים להיות מוכנה לשבת שעה לפניה (אפילו בשעון חורף) ברוך ה'. זה גם כי יש גם ילדים גדולים וגם כי למדתי להיות מתוכננת ולהוריד סטנדרטים ולא להשתגע.

שבת מבחינתי זה זמן של נחת, ואני דווקא לא אוהבת להתארח בה... (כשהיינו צעירים יותר כן התארחנו יחסית הרבה) יש לי תמיד חומרי קריאה מעניינים, אני הולכת לנוח ברוב הפעמים (או קורסת לנוח, נכון יותר ) והילדים הגדולים שומרים על הקטנים. (זה עוזר מאוד שכרגע יש לי רק קטנה אחת שזקוקה לשמירה צמודה...)

אני לא כותבת את כל זה כדי לגרום לך לקנאה חלילה אלא פשוט כדי לתת לך אופק לעתיד...

בקשר לחגים - חלקם עדיין מאתגרים אותי. מכיוון שהם מגיעים רק פעם בשנה עוד לא בניתי מספיק אסטרטגיות להתמודד איתם... אבל כל פעם מפיקים לקחים לשנה הבאה (יש לנו אפילו קובץ חגים במחשב, ובין השאר יש בו חלק של הפקת לקחים), ומשתפרים מבחינת ההכנות ומבחינת ההרגשה.

ובעיקר עוזר (אם אני מצליחה) להתכונן רוחנית לחג ולשבת... להתחבר למהות שלהם, ומתוך כך להצליח לשמוח וליהנות מהם... (אבל זה באמת הרבה יותר קשה כשיש ילדים קטנים שתובעים הרבה)

אצלנו קבוע העלי לוקח את הילדים אחרי המסגרות לבחוץ, עד שאני מסיימת לשטוף ונחה קצת ומתקלחת. בערך עד השעה 14.00 המטבח אצלי סגור

בישולים יכולים לקחת לי שעתיים אם משתמשים בגז ובתנור ביחד. סלטים עוד שעה נגיד אם חותכים חלק מראש

עוגות ולחם מראש אני קונה

ומהשבת והחג אני נהנית מאוד. ואנחנו גם את רוב החגים והשבתות עושים רק בבית אבל הציפייה שלי מהשבת ומהחג שונות משלך האמת... זה זמן משפחתי בשבילנו, לא זוגי. אז הכל סביב הילדים. ארוחה קצרה יחסית, ואז שרים ויש דברי תורה. יש לנו לימוד קבוע. ואחרי זה מברכים ואני מוציאה פינוקים לעונג שבת והילדים משחקים או יושבים עם בעלי בזמן שאני נשפכת לי עם הלימוד שלי.

זה נכון שסביב השולחן עם הילדים יכול להיות קצת מתיש כי הם רוצים לדבר וצריך להגיש להם וכו וזה פחות הזמן שלך. אבל ככה זה עם ילדים לדעתי.

ואני חושבת שאם תאפשרי לעצמך לנוח קצת ולא להגיע לקצה, זה יקל עלייך ויאפשר לך יותר סבלנות.

אבל זה תלוי גם בני כמה הם וכמה את מבשלת ואיך את מנהלת את הזמן

בכל אופן חיבוק, נשמע לא נעים ❤️

הם שופכים את המיץ

מפוררים את החלה

המרק על כל הבגדים

רבים אחד עם השני

וממש לא יוצאי דופן לגילם

תוציאי מהסירים ותאכילי אותם. אני תמיד מוציאה אוכל. הילדים הקטנים באים שבעים לשולחן וככה יש לי אפשרות לפחות דגים לאכול בשקט

בזמן התפילה תשכיבי אותם ותרדמי גם קצת

עוד מעט שעון קיץ ודאי שכבר אפשר, כעת זה גבולי אולי קצת מוקדם

לקידוש. אולי גם המוציא ואחרי זה למיטות. 

ואז אתם ממשיכים לבד בסעודה.

אז קודם כל ממש לא היתי מביאה להם חאכול לבד מרק. רק אוכל פחות מלכלך בשבילם. עם חולצה שאפשר לטנף ואחרכך מחליפים כמובן

והם ממילא היו אוכלים גם לפני הסעודה רוב הזמן אז לא היו מאוד רעבים

קודם כל אני הייתי אוכלת כזית פת, אחרי זה מאכילה אותם זריז אם צריך, והם היו מסיימים ומשחקים על השטיח לידינו עד שאנחנו היינו מסיימים

או לפני שבת ..אפילו לקנות לחמניות אותפיתות ולחלק להם

או להגיש מהאוכל לש שבת לפני הסעודה- מי שלא הולכת לתפילה

אני חושבת מהחוויה לשי ישש הבדל גדול בין 2-3 ילדים ליותר ..

והגילאים -בין שנתיים ל5 הכי קשים כי הם מספיק גדולים כדי לדבר ולריב וכו אבל לא בשביל לשבת בנחת ולשיר או להקשיב יותר מדי

אני חלילה לא התכוונתי להקטין או לסתור את דבריך..

ותכלס נשמע התנהלות מאוד מועילהצוחכמה

פשוט בחוויה שלי העומס והאוירה הפכו למורכבים בעיקר כשנולדו עוד ילדים והם בעיקר משתלטים על ההתרחשות..

אז אין להם על מה להשתלט כשהכל ממילא סביבם.

סעודת שבת בגילאי 2-5, ואפילו יותר, זה הקניית הרגל וחוויה. זו עבודה שלי כאמא לגייס משאבים ולחשוב יצירתי איך אני גורמת לזה לקרות גם אם אני שמה את החוויה האישית והציפיות שלי בצד

כשגדלתי ככה היו נראים ימי שיש וערבי חג, בדיוק כמו שאת מתארת (מלבד המקלחת. ההורים שלי הקפידו שהכל יהיה מוכן בהדלקת נרות). כך היה גם בבתים של דודי וחברותי.

כשהכרתי את בעלי גיליתי להפתעתי שיש בתים שזה לא ככה. אצלם ביום שישי האוכל מוכן כולו כבר בשמונה בבוקר (חלק מכינים לפני וחלק על הבוקר). הבית שטוף ומסודר עד הצהריים בלי שום לחץ. יש מעט ארגונים של הרגע האחרון (החלפת מפה, סידור חפצים שיצאו מהמקום מאז הצהריים וכו'), אבל אין בכלל לחץ. יש לזה חסרונות, למשל אנחנו צריכים להודיע עד יום שני אם אנחנו רוצים לבוא לשבת, כי אז הם עושים קניות.

אצלנו בבית זה לא ככה. אני לא מסודרת כמו חמי ולא מתקתקת דברים כמו חמותי. אבל אנחנו כן מצליחים כל יום שישי לצאת לזמן זוגי ולנוח שעה בצהריים, יחד עם הילדים. זה דרש שינוי מחשבה אבל זה אפשרי. גם עם שלושה קטנטנים.

מתכננים תפריט מראש, מפשירים מה שצריך מראש. למדנו מבחינת תזמונים על הגז ובתנור באיזה סדר להכניס דברים. קנינו עוד סירים כדי שנוכל למקבל דברים.

עוגה/ עוגיות אני מכינה רק אם יש זמן. לרב עד 10 האוכל מוכן, או לפחות רובו. חלות קונים

אחרי שהילדים חוזרים ואוכלים כולם הולכים לנח, אני יושבת עם הילדים כי בבוקר בעלי נותן לי לישון.

אח"כ מסדרים את הבית עם הילדים ובזמן שבעלי שוטף אני מקלחת אותם. אח"כ חותכים להם פירות לארוחת ארבע ובזמן הזה בעלי ואני מתקלחים בתורות

(ואיך בעלך שוטף את כל הבית תוך שעה? אצלנו זה סיפור של לפחות שלוש שעות)

שטיפה זה בנפרד מהפיניש אצלי 😅

כולל ניקיון שירותים ואמבטיה (ויש לנו שלושה שירותים, שתי אמבטיות וחמישה חדרים בלי עין הרע).

מכיוון שאני עושה שטיפה קלה במטבח ובסלון במשך השבוע, לא מצטברים שם לכלוכים קשים...

וכמובן, אני דואגת שהרצפה תהיה פנויה עוד לפני כן (שזה החלק הקשה בעצם), ואם אני מגיעה לחדר כלשהו ויש דברים על הרצפה, מיד מגייסת את הילדים לבוא לאסוף...

טוב, אצלי יש מדיח אז הכיריים זוכים לניקיון כל שישי

וזה לוקח פחות זמן

בגדול אני יכולה להתייעל ולסיים ב12, היו גם שבתות כאלה, ואני משתדלת יותר שזה יקרה בקיץ כי אני אוהבת לצאת עם הילדים. אבל גם נח לי שזה בנחת ואני לא רודפת אחרי הזנב של עצמי

וגמני לא מכינה כזה הרבה. לדעתי לפחות 😅 בהשוואה לבית של אמא שלי נגיד

רק את הסלון והמטבח .

וגם את זה לפעמים מוותרים ושוטפים אחת לשבועיים.

ורק זה לוקח לפחות שעה+ כולל הלטאטא ולפנות רצפה ומתחת לספות מה שהצטבר..

חדרים- זה פרויקט מהסרטים אצלי ..מלא צעצועים ומה לא מתחת לשידה ולמיטות ..ו..יוצא לי לשטוף אותם אולי פעמיים-שלוש בשנה

לסדר הם כן מסדרים בעיקר בשישי וגם במשך השבוע איזה פעמיים וגם זה אחרי הרבה השקעה לשי לדרבן אותם לעניין

אה ויש גם קבוע סלי כביסה לא מקופלת

קיצר.. למי שעוד הרגישה לא בנח למול כל המתוקתקות פה..רציתי לספר שגם זה בסדר.

כמה ענווה וגבורה צריך כדי להיות מונחות על מקומנו באמת ללא הצטדקות או התנצלות.

נהדרת את!!

לא מבלגנים לך בשישי בבוקר?

אצלי לא משנה כמה הבית יהיה מסודר בחמישי, תמיד אחרי הפיזורים לגנים אני מגיעה לבית שצריך סידור מחדש

ממש תודה על הפירוט

וגם עשיתי לי כמה כללים

1. לא משנה מה ומי- אני מתלבשת חגיגי לשבת כי זה עוזר לי להיות שמחה ובמצב רוח טוב

2. שעתיים לפני הצפירה לא מכינה עוד כלום, ומה שמוכן-מוכן ומה שלא- לא, הולכת לנוח לחצי שעה וקמה להתארגן לשבת (מקלחת, בגדים, הכנות אחרונות וכו'.

3. אוכלים ארוחת צהוריים גם בחורף וילדים נכנסים לנוח ביום שישי או הולכים לישון בשעה הרגילה ולא משתתפים בסעודה (פחות שמחה שזה קורה, אבל עדיף לי אוירה טובה)

מבחינת התארגנות אני מפזרת את הכנת האוכל והנקיון למשך ימות השבוע ופעם בכמה זמן מכינה חלק אוכל בכמות גדולה ומקפיאה לפי שבתות.

קודם כל נשמע שאת ממש זקוקה לנופש, אפילו לצאת יום אחד עם בעלך לבד, זה לגמרי נותן זריקת כח להמשך.

לגבי ההתארגנות, אני באה מבית שהכל ברגע האחרון וזה באמת מרגיש כמו לרדוף אחרי הרוח.

עם השנים אני מנסה להתייעל, להתאים ציפיות למציאות, להוריד סטנדרטים...

השרשור הזה מעולה לי גם, כתבו פה טיפים יפים.

וחיבוק לך🩷

מאחלת לנו שנשמח בחגים והגיע רגועות! 

אני יודעת שזה הזמן לחשב מסלול מחדש.

כמה דברים שמאוד מקילים עלי לאחרונה:

חלות הפסקתי להכין, כשיגדלו קצת אחזור לזה בעז"ה

כביסה - אם אני מכבסת ביום שישי זה רק על הבוקר!

חפיפה - ממממש חוסך זמן לחפוף בחמישי ולא בשישי!! לי זה באמת לא משנה מתי חפפתי (להיפך, אפילו יותר כיף לא לחפוף בשישי כי אז לא צריך לשים בובו על שיער רטוב) כשאני יודעת שיש לי עומס בשישי אז גם הבנות חופפות בחמישי.

סידור ושטיפה של החדרים - לא ביום שישי. אם הם ממש זוועה, אז רק סידור.

חןץ מאלה יש דברים שתמיד הקפדתי עליהם. מי שהולך לישון בד"כ בשעה מוקדמת יותר מהשעה שבא אמור להיות הקידוש - חייב לישון צהריים בשישי. אם לא ישן, הוא יאכל לפנימכולם ובקידוש ילך לישון!

ילד שקשה לו לחכות לקידוש - להאכיל מראש לפני. מקסימום הוא יושב לשולחן ומנשנש קצת.

וכו'... 

הם יודעים שאין קינוח בערב שבת

והם אוכלים גם לפני הדלקת נרות צלחת מלאה באוכל טעים של שבת

ככה ששבסעודה הם אוכלים חלה וסלטים והולכים לישון

לנו המבוגרים זה פחות נוח שיש הפסקה של חצי שעה + בשביל ההרדמות. בדרכ אחד מרדים והשני שוטף את הכלים שתמיד אכשהו יש בכיור למרות ששוטפים 3 פעמים ביום שישי ;)

גם אני לפעמים מרגישה ככה מול שבתות..

במיוחד חורפיות שסגורים בבית וגם שישי הוא קצר ולחוץ

וגם אצלינו מריבות בשולחן שבת וקשה ממש לנהל שיח או להנות מאוירה רגועה

מה שאני דמה לב

שזה לא הכל גזירת גורל

ויש דרך להיטיב את התחושה שלי

גם אם לא מושלם

אז נכון שלא תמיד מצליחה

אבל הידיעה גם עוזרת

משתפת במק' שראיתי שאפשר לשפר את התחושה המעיקה מול שבתות-

1. להתחיל לבשל בחמישי בבוקר(אם אני בבית) או לפחות בחמישי בערב..

2. להתחיל במה שהכרחי- ומינימום.. אצלינו נגיד זה -מרק, עוף בתנור,אורז ,חמין.

ככה שאחר כך לפי הקצב אפשר לסנן את כל מה שלא חייב..

3. להתרגל לתפריט פשוט להכנה. וחלק לקנות.

נגיד לאחרונה קונה חלות ולפעמים גם עוגה..תלוי בהספק ובכוחות(אני אחרי לידה אז במיוחד..)

4. לקלח חצי מהילדים בחמישי בערב וחצי בשישי בצהרים(אצלינו מקלחות יוצרות ממש עומס סמוך לשבת..כי זה לוקח מלא זמן ומלא התעסקות)

אולי לא אידאלי לפרפקציוניסטיות אבל מבחינתי עבור קבלת שבת בשמחה זה שווה.

5. לשים לב מה אצלך יוצר עומס משימות לפני שבת ולראות איך אפשר לנטרל או לחלק את העומס כך שלא ישאר לסוף.

מצד אוירה-

להבין שזאת המציאות שלך כרגע.

להשקיע באוירה טובה באופן מותאם-צליזום חידות פרשת השבוע לילדים, לשאול אותם על מה למדו בגן, דפי קשר ציורים .. לספר להם סיפורי צדיקים או משחקים .. אוירה טובה לילדים..

מנסיון זה מספק וממלא..יותר מלנסות לנהל שיחות עומק עם בעלך או לדבר דברי תורה  גבוהים..בין המריבות והבקשות..

ללמד אותם שירי שבת ולשיר יחד

להשקיע בין הארוחות בזמני משחק משותף ..

ובשבתות שיש פנאי וכח- להסמין אורחים מממש משפר אוירה

על מנת שנוכל לעזור ברעיונות..

וגם כמות הילדים משפיעה מאוד.

את מרגישה את זה רק בשבתות וחגים? איך היומיום? 

כמו הציפייה לאיך ייראה השולחן בחג/ שבת ואיך נערכים

גם אמא ל2 קטנים שתתן מרק/ מיץ בכוס תתעסק בזה שהילד מתלכלך ושופך. אמנם זה יכול לקרות יותר פעמים במהלך הארוחה כי יש יותר ילדים, אבל זה אפשרי למנוע אם נותנים כוס אימון או מאפשרים לשתות רק בסוף הארוחה ולא חייב בכלל מיץ

כנל לגבי אוכל מלכלך - לא חייב שיהיה אוכל שילכלך מאוד

כנל לגבי ההתארגנות לחג/ שבת

לא חייב ארוחה שקשה להכין בצהריים אפשר משהו פשוט ואפשר גם להכין את אוכל שלא דורש הרבה עבודה

גם לא חייב לקלח בשישי לפני שבת אפשר בחמישי בערב

בקיצור, בעיניי בהסתכלות מלמעלה מה שנקרא -  יש פה הרבה התמודדות של ציפייה שלא תואמת ככ את המציאות הקיימת ויכולת לנהל ולייעל את הזמן. בלי קשר לכמות הילדים לדעתי.

כשהיו לי 2 קטנים, התאכזבתי מאד מהשבתות והחגים, זה היה מדי קשה, כשהם גדלו והעומס פחת התחלתי להנות.

הכמות ארועים זה לא רק כמה..אלא זה הכל במקביל

בבת אחת יש אחד שבוכה שלא רוצה את הצלחת הזאת והשני מבקש מים והשלישי מתבכיין למה עוף כזה ושניים רבים על המקום ליש אבא ואחד מנסה ישקשיבו לו לדף קשר והתינוק רוצה לינוק ..

ולא פעם אחת..

ולפני שבת

אחד שפך אץ המים השני מקלחים אותו עם תינוק במנשא השלישי צריך ים דיונים לשכנע אותו להכנס למקלחת הרביעי מנסה לספר מה היה עם החברים בהפסקה

החמישי רעב השישי בדיוק קיבל מכה

ולא הגזמתי.

ולא צריך שכולם יבכו וכו מספיק שאחד או שניים

אז נכון יש לצפות בהתאמה וזה באמת העיקר

אבל לפעמים עם כל הציפיות

פשוט משגעים אותך וגם את עייפה אחרי יום על הרגליים ורעבה

ולפעמים יש שבתות שמילה אחת לא מספיקה לדבר עם בעלי..

אבל באמת אני בעקרון ממש מסכימה איתך ברעייון

וחושבת שגם הכי חשוב ועורז לי כאשני לא מצפה מהם לא לרחב או לא לבכות וכו

אלא יוזמת בעצמי..מציעה להם אני שיסםרו מהדף קשר או מספרת מעצמי סיםור וכו..זה ממשח אותי וגם אוסף אותם

וגם וחושב מאוד זה לייצר זמן קצר לשקט ונחת במהלך השבת -שבו בעלי שומר על הילדים ואני אוכלת משהו טעים קוראת או נחה..

בו לדעתי.

כמובן שזה תלוי בילד, אבל אפילו בגן הם אוכלים לבד לגמרי בגיל הזה.

לגבי מקלחת, ברור שצריך לקלח ביום שישי ילדים שחוזרים מהגן והיו בחצר.

יש דברים שאי אפשר לא לעשות...

לעומת תועלת

בעיניי אפשר לעזור לילד בן שנתיים לאכול או להאכיל אותו כדי לא להיתסכל מזה שהכל מתלכלך וגם עשיתי את זה

ולא יקרה כלום אם לא יתקלחו יום אחד אם המחיר של זה הוא חוסר מנוחה שלי כאמא. שישטםו ידיים ורגליים או שתקלחי אחרי הסעודה אם הם קטנים, זה מותר.

לא דומה אמא לשני ילדים עד גיל ארבע, לעומת אמא לארבעה ילדים בגילאים האלה, ויש לי חברות עם הפרשים פיציים כאלה שיעידו שזה קשה מאוד.

נכון שכדאי לייעל את השבתות, זה קשור גם לתרבות של כל המשפחה. גם לי קרה שלא קילחתי בשישי אבל לא באופן קבוע. בגדול קשה לי לוותר על מקלחות בשישי וילדים נקיים.

כן קרה שוייתרתי על שטיפה בשישי והסתפקתי בניגוב חפיף על הסלון.. צריך למצוא איזונים שיתאימו לכך

ל אחת. 

אמנם יש לי 'רק' 2 אבל גדלתי במשפחה גדולה בעצמי

לדעתי הבדל בין אמא ברוכה רגועה לאחת בלי מנוחת הנפש טמונה הרבה פעמים בפרפקציוניזם ופרדיגמות.

וגם כאמא ל2 צמודים בעצמי (שב"ה אמנם כבר גדלו קצת)  הרגשתי את זה, שמה שעושה את ההבדל זה מה אני שמה במקום הראשון. אם מנוחת הנפש שלי במקום הראשון, אז שטיפה או לא שטיפה, מקלחת או לא, מקבלים פרופורציות אחרות כי יש לי מטרה גבוהה יותר ואני  יודעת שכדי להשיג אותה אני צריכה לעשות וויתורים כאלה ואחרים על הקווים האדומים שלי לטובת זה שבוהק ביותר

אני ממש מרגישה שתימללת הרבה מהתחושה שלי

אני מודה שאני מאוד לא םרפקציוניסטית

ודוקא זה החוזקה שלי כאמא -ממש קל לי לבחור נגיד לוותר על מקלחות או על לסדר ולנקות כדי לנוח בעצמי או כדי לשת לשחק עם הילדים..

זה יותר טבעי לי מההפך

כי מאוד חשוב לי החוויה הטובה שלי ולא להיות אמא לחוצה ועצבנית כל. היום.

אבל עם השנים למדתי שלא לכולן זה קל

ולכן מבינה כמה זה מורכב לשחרר מחשבתית את הפרדיגמה ש'אי אפשר בלי...''

אולי

כל אחת יכולה להתנסות במה שתיארת בתחום שמבחינתה 'אפור'

או משהו בקטן

כדי לא לחיות במלחמה נגד עצמה

זה גם לא קל

גם אני נלחמתי ונלחמת בעצמי כל הזמן

אבל זה לא ' לא אפשרי' וזו הנק שהיה לי חשוב להעביר

וכיף לך שזה טבעי לך, הלוואי שזה היה מולד אצלי חח

והכל חייב להיות מתוקתק תמיד

כי 'אי אפשר בלי'

אז כנראה שאני 'בחרתי' את הצד השני...אפילו בלי להיות מודעת..

וגם לזה יש חסרונות כי הרבה יותר קשה לי למצוא מוטיבציה לעשות 🫢

מזדהה איתך מאוד

גם אנחנו אף פעם לא מתארחים לא שבתות ולא חגים

בדכ רק מארחים

שנים שהייתי מארחת המון את חמותי, את אבי וכו

תני לעצמך את כל הלגיטימציה להרגיש שזה באמת קשה ועמוס. ויש איזשהו שלב שגם שונאים את השבתות והחגים כי זה כבר לא משהו שבאים להנות בו וזהו, אלא טרחה מאוד מאוד גדולה וגם לפעמים סיזיפית ולא נגמרת בתדירות גבוהה מאוד.

אני פחות בעצות פרקטיות אלא קודם כל רוצה להגיד לך את נורמלית, זה באמת מאוד קשה. בייחוד שיש הרבה קטנים והעומס היומיומי הוא קשוח בנוסף.

אחרי שיש את ההבנה הזאת, ויש מקום לרגש, ויש מקום לקושי. מכאן אפשר לחשוב על עצות פרקטיות איך להקל.

בעיקר לפשט את החיים, לא להיכנס למתכונים מורכבים מידי, לא צריך להכין הרבה, וגם לקנות אוכל "חצי" מוכן. לדוגמא: סנפורסט של שעועית וקטניות ככה חוסך להשרות ולברור, או אורז בוואקום שהוא כבר ברור וכד'..

להכין חלק מהאוכל כפול 2 ולהקפיא לשבת הבאה (לדוגמא טחינה הולך מעולה במקפיא)

אם תרצי עוד מחשבה בשמחה

ואת גיבורה!

ניקיון יסודי של חדרים עושה באמצע שבוע בשישי רק סלון מטבח ושרותים . לפעמים מצליחה בחמישי בערב לשטוף.

בגדול אני מכינה דברים מאוד קבועים מדי פעם מוסיפה תבשיל או מאכל אבל יש תפריט די קבוע זה ממש מקל כי כבר יש סדר לבישול זה נהיה ממש אוטומאטי.

בישולים של אוכל וסלטים זה בחמישי בשישי זה חלות ועוגה וגם זה לא כל שבוע לפעמים מכינה לשבועיים ומקפיאה.

מכינה מעט סלטים מבושלים השאר חיים שזה שעה לפני הדלקת נרות מכינה.

שעשי אצלי הוא יום חופש לעצמי ולכן ממש חשוב לי לעשות בו דברים בנחת. כל השבוע אני עם ילדה בבקרים שישי היום היחיד שבעלי גם נמצא אז שןתף לטיפול בה ולי יש יותר פנאי לעצמי.

בצהרים הילדים אוכלים פיתה עם נקנקיות( בעבר זה היה שניצלים עד שנמאס להם) או פסטרמה.

בחורף מיד מתקלחים ושמים להם סרט עם חטיף בחדר. בקיץ הם משחקים קצת בחצר ואחכ מתקלחים וסרט עם חטיף. בזמן הזה אני ובעלי מסיימים מה שנשאר מתקלחים ונחים. בחורף פחות אבל לפחות חצי שעה מניחה את הגב בקייץ יכוחה לישון יותר משעה גם.

בשולחן שבת גם אצלי רבים הרבה פעמים ודוקא הגדולים יותר הקטנים סתם הופכים את השולחן אבל הם גם משתתפים לפעמים יפה. אוכלים דג וסלטים ואז אני והגדולה מפנות ושוטפות כליםנשל מנה ראשונה ובנתיים בעלי משחק ולומד עם הילדים. אחכ מגישים מרק ואז כולם עוזרים לפנות ולסדר... 

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

אבל הימים המורכבים של הגמילה זה יומיים מקסימום שלוש

וכמובן תלוי ילד

אבל אפשר לצאת לאנשהו ופתאום כן לשים טיטול

הם מבינים אם אומרים להם

כך עשיתי והיה בסדר

לאט לאט בהדרגה. וזה מסתדר

קחי בגדי החלפה

בגינה עושים בצד אם צריך

אבל פחות נוח אם צריל לנסוע,

ולדעתי פחות שייך להסתובב במקומות ציבוריים כמו סופר או לעלות על מתקנים,

אבל ברחוב, בפארק, עם ביבמה אין בעיה. פשוט כשמפספס אז מחליפים רגע ורוחצים בבית.

אם נוח אפשר להישאר בבית.

בד"כ אחרי יומיים- שלושה הראשונים כבר יש שליטה מסויימת ואז אפשר לתמרן עם הגמילה.

השתדלתי לתזמן (אם הצלחתי) אחרי שעשה פיפי. לקחתי איתי סיר ליתר בטחון ובגדי החלפה.

הייתי ממש בקשב אליו ושאלתי לעיתים קרובות, וגם לקחתי יזום.

ומקסימום אם מפספס, חוזרים הביתה.

נסיעות רחוקות פחות אהבתי, אבל גם את זה עשיתי (קניות ברמי לוי וכו').

לק"י

לא נרשמו בעיות.

בהצלחה!

לנסיעות שמתי טיטול

אני כל שלב מחדש מתפעמת ממה שאמהות עוברות,

ואוו. מעריצה אותכן

אין לי כח לכל הדבר הזהההה

ואשכרה כל הילדים עוברים את זה מתישהו כך או אחרת

ולשים חלק מהילדים באוהל בסלון/ מרפסת

לטייל ביום לפני ואחרי

אפשר לתכנן לבשל יחד ארוחת ערב, זה החוויה

והיה לי ממש קשה לישון באוהל

מתישהו התייאשתי והלכתי לישון ברכב בחניון.

אנחנו לוקחים דירה פשוטה בצפת (לא בעיר העתיקה). לקחנו אותה גם שנה שעברה והיינו ממש מרוצים.

הם לוקחים לפי מיטה/מרווח, אנחנו שמים את הילדים הקטנים על מזרנים ויצא לנו ל4 מבוגרים ו8 ילדים כ1000ש"ח ללילה.

אם מעניין אותך פרטים, בשמחה אתן לך באישי.

לא יודעת איפה אתם גרים אבל לפעמים זה מיקום שיכול להיות אטרקטיבי לאנשים אחרים.

נניח ההורים שלי השנה מצאו דירה פשוטה בצפון ונסעו ל3 ימים ובימים האלה המשפחה שגרה שם מתארחת בבית שלהם...

וגם סיכמו משאירים אחד לשני מצעים ומגבות אז נחסך המון סחיבה

החלפת דירות אני לא רוצה.

לגבי דירה- האמת ש1000 שח זה הרבה בשבילנו כרגע, למרות שזה זול

יש סיכוי למצוא באיזור 500? אם הילדים ישנו בחצר? נראה לי שזה לא מציאותי בצפון בעונה הזאת.

מזרון רק בשבילי זה אפשרי, איפה יש קמפינג שאתן ממליצות? נורמלי ולא יקר?

לישון ברכב גם לא נשמע לי תענוג גדול

מבינה שהחלפת דירות לא רלוונטית לך, אבל אולי אם תכתבי הודעה כזאת גנרית לכולם שאתם מחפשים דירה לישון בה לילה או שניים בתקופת הקיץ, ואם מישהו יוצא לנופש ויתאים שתתארחו אצלם בתשלום סמלי תשמחו לדבר.

בגלל שאתם הרבה הייתי מוסיפה גם שלא חייב מיטות לכולם ואתם תדאגו לעצמכם. וכמובם שתשאירו נקי אחריכם

גם קמפינג באתר מוסדר בתשלום מגיעים בכיף ל500₪. במקומות הזולים מגיעים לסדר גודל של 40-50 לאדם.

אפשר בחוף כינר. יש שירותים ומקלחות, משלמים רק על החנייה. יש גם שטיבלך לתפילות בבין הזמנים

ומומלץ ביותר, אבל בלי מקלחות - פארק גורן. מקום ענק, חינם לגמרי שגם כשעמוס אפשר למצוא את הפינה השקטה שלך. יש מים זורמים, יש שירותים, יש מסלול מהמם שמתחיל ישר מהחניון. אין מקלחות, אין חשמל. מגיעים פקחים, אז כדאי לדאוג לישון רק במקומות שמאושרים ללינה בתוך הפארק.

חוויה מובטחת.

מקסימום+ 1 או 2

בטח בעונה הזאת שהיא הכי יקרה בשנה

אפילו זה אי אפשר למצוא כמעט אז אני לא חושבת שזה אפשרי למצוא בכזה מחיר עם 9 ילדים...♥️

דירה ממש על קו החוף

אם תרצי פרטים בפרטי בכיף

היה ממש כיף!!!

היינו בים מלא... זה חוויה מדהימה

וזה דירה שיש בה הכל

כלי מיטה מגבות

גז מקרר מיקרו

מזגנים

זה אומר שזה גם חוסך בהוצאות כי נוח לאכול שם את כלהארוחות...

אנחנו הבאנו סיר גדול ומחבת ובישלנו הרבה

(היה אושר עד במרחק כמה דקות נסיעה )

יצא לי לישון על אחד כזה והיה לא רע

אומנם לא בצפון אבל מקום מסודר.

אני אחת שחייבת לישון על מזרן נוח לגמרי, אחרת סובלת מכאבי גב, ומזרן מתנפח (איכותי) היה לי ממש נוח.

אנחנו מתכננים לעשות קמפינג בשמורת עוז וגאו"ן בגוש עציון, זה בחינם בעיקרון. כן היינו צריכים לקנות אוהלים (שניים, יש עוד שניים שהתאומים קיבלו מתנה לבר מצווה) ויש לנו את המזרן המתנפח ממעין קמפינג שבעלי ואני עשינו פעם (השאר יישנו בשק"שים ושמיכות), כך שזה אמור להיות נוח וזול יחסית. והאוהלים יישארו לנו גם לעתיד.

בכל אופן, אפשר גם לברר על החלפת דירות, אם יש לכם דירה במקום יחסית שווה...

גנים לאומיים.

אני יכולה להמליץ על אשקלון. אומנם לא בצפון, אבל מקום נחמד מאוד. ישנים על דשא, אפשר להשכיר מזרונים או להביא מהבית. אוהלים משלכם. יש שרותים מסודרים ונקיים. מקלחות גם אחלה. מקררים, כיורים לשטוף כלים. ואפשר לטייל במקום נחמד ויפה שם. וגם לרדת לים בבוקר חוף מוכרז, כשירדנו אליו בבוקר היו שם מלא משפחות דוסיות בלבוש מלא (ילדות עם חולצות 3/4 וחצאיות...).

זה נקרא נטורה בישוב נטור בגולן. מתחמים פרטיים לאוהלים, משכירים מזרונים, יש מטבח עם גז מקררים, שירותים מקלחת, שחשוחיות מים, פינת חי, מחצלת עם משחקים לילדים.. ממש נחמד. מאמינה שיעלה יותר מסתם מקום אבל שווה לברר..תסתכלי באינטרנט מספרים

ושמעתי גם שיש אירוח זול במדרשת נוב.

ובאזור אחרי לגמרי שמעתי שיש אירוח זול בישיבה באלון מורה.

לא זוכרת את הפרטים ששמעתי על שניהם... בטח אפשר למצוא אנשי קשר דרך גוגל...

בהצלחה!

אפשר לקשור על הגג

קמפינג זול יחסית זה שמורות של רשות הטבע. תראי מחירים באתר שלהם. זה באזור 60 לאדם.

(ובמקומות הגדולים יש בד''כ השכרת מזרונים ב 10-15 למזרון).

(אם אתם לא רוצים שיהיה חם אתם יכולים ללכת ללינה במכתש רמון, ביום חם אבל בלילה נעים...)

https://www.parks.org.il/%D7%97%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%91%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D/

והכי זול-חוף בכנרת. יוצא לחניה ללילה פחות מ 100 לדעתי לרכב

תודה לכולכן על ההצעות והעזרה!

נבדוק את האפשרויות, תודה רבה!

יש שם שירותים, מקלחת, מתקנים לילדים, אזור למנגל, הרבה תאורה והנקודות חשמל.

מקום של שליחות והרבה אהבה לארץ ישראל.

ויש המון מעיינות באזור, צמוד לצומת הגוש, רמי לוי...

העלות זה 40 שח למבוגר, 15 לילד. (החל מהשנה)

מה נחשב מבוגר?

הבית שלנו🏠

צפתי ונעים בלב העיר העתיקה

מה יש? סלון מטבח, שרוקלחת, חצר נעימה ושני חדרי שינה. (סהכ 4 מיטות מבוגרים, 2 מיטות תינוק, 2 מזרנים)

הבית מאובזר (מזגנים, פלטה, מיחם , מקרר, תנור, גז וכו).

המחיר הוא כ700₪ ללילה.

לפרטים

נחלה 0556884028

יהודה 0587506616