פורום הריון ולידה (עמוד 669)

לא ניסיתי, קראתי פה בפורום שזה עוזר

בהריון הקודם הייתי צריכה עירוי (שעזר פלאים!)

אם בכל מקרה אצטרך עירוי ארגיש בזבוז שקניתי

אוף למה הכל יקר בעולם?!

כדי לא להצטרך כל פעם עוד עירוי.

העירוי מהווה מקפצה, אבל לגמרי צריך להמשיך לקחת

ניסית קודם את הכדורים הזולים שנמכרים בבית מרקחת?

לי אקטיפרין עזר בסוף. צריך לשאול רב לגבי הכשרות שלו.

הרבה כוח!

ההמתנה קשה!!!

ואיזה כיף שביקשתי שיתפללו עלייך בליל שישי... עוד מעט מדליקים נרות שבת, אשמח להתפלל עלייך!!!

בשורות טובות בקלות!

ושתרגישי את הקב"ה יד ביד איתך כל הזמן...

ממש, זרע של קיימא

הריון תקין, בבריאות, בשמחה, באהבה ובידיים מלאות

ושהכל ילך חלק, בלי עוגמות נפש בדרך

בעז"ה אכניס אותך לתפילות שלי.

אשמח שתתפללי גם עלי.

מתפללת עלייך 🙏

ב"ה שתזכי לבשר ולהתבשר רק בבשורות טובות במהרה 

ומדהימה את על הוקרת והערכת כל הטוב! ❤

אישית חושבת שלא, אולי מחר בבוקר.

במוקד כנראה כם ישלחו אותך להיבדק,

לא יודעת מה להגיד לך...

מנסיון רב..

בטח לא של גיל 1.5

בגיל גדול אז כן

אבל טת יודעת להגיד עד כמה חשק וישיר זה..אם את כן חוששת אז להבדק

מנסיוני גם כשילד בן 3 קפץ לי על הבטן חזק ופתאומי לא קרה כלום

הכיוני שזה תלוי גם במקום שהעובר התמקם בו כרגע, כמות המים וכדומה.

חבל שאין בנושא הזה מדד מדוייק של מתי זה מסוכן ומתי לא🤦‍♀️

מכה חזקה וישירה מצריכה בדיקה

אבל לרוב בגיל שנה וחצי זה לא כזה חזק

אבל רק היא יודעת..

יומיים אחכ עוד הייתי עם כאבי בטן ובחילות

וזה היה חזק ממש, הבן שלי עם המון כח מגיל קטן

אבל לא הייתי בהיריון...

סתם פשוט חששו מפגיעה באיברים פנימיים אם זה כל כך השפיע

במצבך, הייתי מתקשרת למוקד אחיות להתייעץ.

יודעת שאומרים שהם תמיד שולחים למיון, אותי אישית לא תמיד שלחו למיון (בהריון, גם בשבועות מתקדמים) ולפעמים אמרו לי רק לעקוב או לחכות לרופא יום אחרי או משהו כזה.

באופו כללי אני מניחה שבעיטה מילדה בת 1.5 זה לא חזק מדי, ואם השיליה אחורית הייתי עוד פחות דואגת.

את כבר מרגישה תנועות? (מבחינת שבוע ההריון..?) אם כן רק הייתי עוקבת אחריהן קצת, ליתר ביטחון.

וכמובן שתמיד אפשר להתייעץ עם אחות במוקד.

בשורות טובות ❤️

עונה לכולן כאן

אז יש לי שיליה צדדית, כך שחלקה קדמי וחלקה גם אחורי

ב"ה מרגישה תנועות משבוע 16 ועכשיו הן כרגיל נראה לי

התקשרתי למוקד של הקופה לרופא משפחה אונליין (מוקד אחיות הריון היה סגור עכשיו) כדי לקבל הפניה לבי"ח למקרה שנחליט ללכת.

האמת שממש הופתעתי, הרופא לא התרגש בכלל ואמר שאם אין דימום מסיבי ואני מרגישה תנועות כרגיל אז אין לי מה להלחץ.

האמת שאני קצת מפקפקת במה שהוא אמר כי הוא ערבי ובאינטרנט כתוב משהו אחר.. לא יודעת

בכל מקרה הלילה לא אלך, אם ארגיש אחרת אולי אלך בבוקר

והיא לא בעטה בי חזק ברמות אבל זה גם לא היה חלש מדי

והיא ממש השתוללה בהמשך הערב כך שלא יכולתי יותר מדי לנוח והחזקתי אותה הרבה, מקווה שזה בסדר

אז לדעתי תהיי רגועה.

בדר"כ הם מפנים למיון על כל פיפס.

אני אישית לא הייתי רצה להיבדק ורק ממשיכה להיות ערנית על תנועות ודימום.

ערבי או לא, אם הוא לא שולח אותך למיון וח"ו קורה משהו זה עלול לעלות לו ביוקר (גם ברשיון הרפואה שלו, וגם בכסף אם תחליטו לתבוע).

אם היה חשש כלשהו הוא היה שולח ולא לוקח סיכון.

אם הם אמרו שלא הייתי בכלל רגועה..

חיבוק❤️ זה לא פשוט

רק לפי המחזור? מתי עשית בדיקת הריון?

רשמת עובר מתאים לשבוע שש האם ראו דופק?

עוד יש מרכזי בריאות האישה ואת יכולה להגיד להם שזה דחוף.

אני חושבת שלכאן או לכאן כדאי לך חות דעת נוספת

לפי מה שאני עברתי יכולה להגיד לך, עברתי הפלה עצמית בשבוע 7, 5 ימים אחרי שהתחיל דימום.

כמובן שחשוב להתייעץ רפואית ולבדוק מה קורה.

חיבוק ובשורות טובות.

לך ספק שיציק לך כל החיים

ואולי זה יקרה טבעי

ניסיתי להבין את ההגיון ולדעת אם יש עדיין סיכוי

תודה

להוציא את זה לבד

זה גם הגיוני

כי אם העובר תואם שבוע 6

ואת שבוע 11

זה כבר יותר מחודש!! אז הגיוני שהגוף בדרך להוציא את זה לבד

שזה הכי טוב במצב הזה.

חיבוק

וישיעבור הכי בקלות שאפשר!!

כמה כואב לעבור את זה שוב ושוב

לא פשוט בכלל

שה' ישמח אותך!

הריון קל בידיים מלאות בקרוב.

💞💞💞

אבל נשמע שהם לא מוכנים בשלב הזה

כי מבחינת הפרוטוקול אין להם איך לדעת שהיא באמת בשבוע 11 ולא 6..

שניהם זה התערבות

והם מתערבים כשעומדים בקריטריונים שלהם

לפי הנוהל, אחרי אולטרסאונד ראשון שלא רואים בו עובר או רואים בלי דופק, ההנחייה היא לחכות 11 יום כדי לוודא שבעצם הביוץ לא היה מאוחר ואת באמת בשבוע נורא מוקדם שעדיין לא ניתן לראות דופק.

זו הנחייה טובה בעקרון כי היא מונעת גרידות והפלות מיותרות..

אמממה אצלך את אומרת שבדקת עם סטיק וגילית מוקדם על ההריון, לכן הרופאה אומרת שלא סביר שההריון תקין. ובצדק.

רק שסטיק בשבילה זה לא עובדה מוכחת שכתובה במחשב.

זה כן אמור להספיק?

או שגם אז רוצים לחכות לעוד אולטרסאונד?

בהפרש של שבועיים או שיש כאלו ש11 ימים...

או שק הריון בגודל מסויים 

אני בדיוק חשבתי לפתוח פה שרשור

על כל העניין הזה של רופאים

שמצד אחד נוהגים לפי הספר והפרוטוקול

ומצד שני מתעלמים ממה שהמטופל מדבר, מהניסיון שלו והגוף שלו

הוא בסופו של דבר חווה את המקרה יום יום

הולך עם העניין הרפואי ומרגיש מה קורה עם הגוף שלו

בדיוק חוויתי אתמול משהו כזה עם

רופאת נשים

והיא נקראת רופאת הריון בסיכון

למרות שב"ה ההריון שלי לא נקרא בסיכון

אבל לא היתה מוכנה *לשמוע* בכלל מה יש לי להגיד.

רק דיברה ודיברה ונתנה הנחיות. ושום דבר בלי קשר. 

ומתפללת שלא יחזור שוב..

בהחלט יש רופאים שהם יותר רובוטיים והולכים לפי הספר ופחות לפי התחושות של ההריונית... כן הייתי מצפה שיתנו מענה והכוונה במקרים שיכולים לבוא.. הרופאים שוכחים שבמקרה כזה כל יום יכול להיןת התפתחות כזו או אחרת ולכן צריך ליידע מראש מה יכול לקרות... 

גם לי לא אישרו גרידה או התערבות כלשהיא...

עברת משהו ממש קשה! באמת לא פשוט!

וחשוב שנדע שיכול להיות פתאום דימום רציני ולהיות קשובות לזה...

אבל-

תביני שכרגע אין לרפואה דרך לעזור, כנראה שגם לא לרופא אחר. זה מצב שאנחנו מרגישות חסרות אונים גם ככה ולקרוא את ההודעה שלך אישית לא עשה לי טוב... אני גם ככה לחוצה מזה...

ואין לי מה לעשות!!!!!

עברתי כמה רופאים בשביל זה..

אז כן נדע לשים עין ולהיזהר ועדיין לזכור שמקרים של דימום כזה מסיבי הם כנראה באחוזים די נמוכים, אחרת הרפואה היתה פועלת אחרת..

וגם הקטע שלקח לך שלוש שנים אחר כך.. שזה בטוח קשה וכואב..

יש איזה שהיא הוכחה שזה קשור?

בקיצור, חושבת שלסיטואציה שלי זה רק יוצא מלחיץ כשאני גם ככה לחוצה ומחפשת הרגעה

תחשבי מה נשים פעם (הסבתות שלנו) היו עושות לפני המצאת האולטראסאונד?

אף אחת לא היתה יודעת שההריון לא תקין, מתי שהוא התוכן היה יוצא לבד טבעי בבית וזהו..

במקרים מאוד נמוכים היו זיהומים או דימומים מסכני חיים (כמו שנשים פה מספרות)

לכן לדעתי לא צריך להלחץ מהפלה טבעית, בטח לא בשלב מוקדם כל כך של הריון.

גם לגרידה יש את הסיבוכים שלה, ואם היית שומעת נשים שהסתבך להן היית נלחצת, (בכל זאת זה הרדמה כללית וגרידה בתוך הרחם)

אז.. אני לא נגד גרידה ולא בעד דווקא טבעי, אלא באמת רוצה להרגיע אותך, תנסי לקרוא סיפורים מעודדים.

(אני עברתי את שניהם בטוב ממש!)

בהצלחה ממש מותק 

היו מתות מזיהומים... אז לא הייתי רצה להשוות לפעם

ודווקא כן הייתי מצפה מהרופאה קצת להגדיל ראש

כי יש את מה שכתוב בפרוטוקול וניש את מה שקורה בפועל

ואם יש עובר לא חי כבר יותר מחודש

נשמע לי בהחלט מצב מדאיג ודורש התייחסות. 

היו מתות מזהימום בלידות, בגלל שהרופאים היו חסרי מודעות בסיסית לכללי הגיינה בין יולדת ליולדת.

אין שום השוואה למה שאני אמרתי

תודה לכל המגיבות

אני מאמצע שבת עם כאבי בטן ולחץ בבטן תחתונה ודימום שהתגבר מעט, אני בעצם צריכה לשבת ולחכות שיגיע?

מה התהליך?

(הפלה קודמת היתה מיידית ) 

תהיי עירנית, ואם את מרגישה משהו חריג

אז תלכי למיון

אבל בהחלט יכול להיות. שהכל יצא לבד

הלוואי שזה יהיה מאחורייך בקלות ובמהירות

טבעית בשבוע 10 היו בהתחלה כתמים ואז התגבר הדימום ואחרי יום או יומיים העובר יצא אותו זמן היו לי כאבים ממש חזקים הרגשתי ממש,שעומדת להתעלף אבל ברוך ה מלבד אותו רגע שהיה אולי חצי שעה של כאבים חזקים הכל היה בסדר יחסית ולאט לאט הדימום פחת בהדרגה.

לקח לי זמן להחלים נפשית יותר מאשר פיזית

בהריון השני הייתי עם בטא גבוהה בטירוף (הרבה יותר משלך) וזה היתה תינוקת אחת יפה ומתוקה

חשדו שאולי היה שם עוד אחד שנספג בגלל הבטא ובגלל עוד כמה ממצאים

אין לדעת

בפועל נולדה ילדה מתוקה וחמודה ויחידה

היום היא בת שנה ו4..

כי לי בשבוע 6, כלומר שבועיים אחרי איחור היה בטא 9800

מנסה להבין אם את שבוע 3 - שבוע לפני איחור - אם כן נשמע לי באמת גבוה

או שבוע 3 לאחר איחור (כלומר, בערך שבוע 7) - וזה נשמע הגיוני לעובר אחד 

שבוע 1 -2 זה מהמחזור עד הביוץ בערך

2+ מהביוץ עד ההשתרשות

3- תחילת ההשתרשות

4- האיחור ואחריו

זה לא החלטה אישית

ככה זה

שינה לי

ברור, אני יודעת

אבל גם יצא לי להיתקל בנשים (במיוחד בהריון הראשון) שלא מודעות לזה וסופרות מהביוץ או מהאיחור

אבל כמו שכתבה לך אמא לאוצר, נתקלתי בהרבה שבטעות סופרות אחרת - לכן אני שואלת, מנסה לגשש..

במיוחד במקרה הנ''ל שלא נשמע לי הגיוני שיש בשבוע 3 (השתתרשות) בטא של 5 אלף..

גם בהריון תאומים, לא היית מקבלת כזאת בטא בשבןע 3

כלומר, לא שוללת שאולי זה תאומים

אבל לא בגלל גובה הבטא ביחס לשבוע..

יותר מסתבר שהחישוב שלך לא מדוייק

אהובה אני יודעת שאת הולכת למלא בדיקות וזה מייגע נורא

אבל אם אחרי כל המאמצים שתיארת יש רק תנועות עדינות ושינוי בדפוס זה יכול להיות ממש משמעותי

שמדובר בעובר קטן.

אני מבינה את הבאסה על סופ"ש, אבל זה החיים של העוברון.

עדיף ללכת לחינם מלהצטער אח"כ.

אני עברתי הריון בסיכון, עם אשפוז,  IGUR, מיעוט מים ועוד מרעין בישין. אז מבינה מצוין מה החשש.

בשורות טובות

אם ארגיש שוב צורך אסע

אבל הבנתי ממכן שזה כן משהו שלא אמור להיות

בשורות טובות, המשך הריון תקין וקל

גם אחרי שאכלתי, שתיתי, שכבתי, ניערתי

אבל אחכ היא זזה הרבה יותר אז נרגעתי  

אבל במצבך והרקע שלך

פשוט אל תתלבטי בכלל פשוט תלכי על כל חשש

אם כן לשעתי ממש כדאי להיבדק

זה אחד הסימנים היחידים שיש למצוקה עוברית

האטות בדופק.

לא רןצה להלחיץ אבל משקפת לך

אצלי גם היה חשד ל iugr

ואז האטות בדופק במוניטור ובאמת לא הרגשתי תנועות בזמן שהיו האטות. זירזו אותי באותו יום …

ממליצה לך ללכת להבדק ❤️ 

וקצת מפחדת לקחת אחריות,

השאלה אם את מרגישה רגיל לחלוטין או לא

החלטתי לחכות עד מחר ולראות מה קורה

מקווה שהתינוקת הקטנה לא תבהיל אותי עוד הפעם 

הקטנטונת בבטן לא מפסיקה לזוז 🤭 , כנראה שינתה תנוחה או משהו ולכן לא הרגשתי.

מקווה שמה שהיה לא יחזור על עצמו כי נלחצתי מאוד במיוחד בגלל ההסטוריה שלי

גם בלי שירת נשים

לא מצאתי עד כה

מי שמכירה אשמח

אני לא חושבת שיש דבר כזה להתמכר..

בסופו של דבר, תזכרי שהריון מביא איתו שינויים פיזיולוגיים בגוף- הרחם מתרחבת, מפעילה לחצים שונים על כל האגן (ואחר כך גם מעבר לו) והגיוני שדברים שעוררו פעם ישפיעו בצורה אחרת עכשיו.

חלק מהשינויים הפיזיולוגיים יחזרו למקומם לאחר הלידה בע"ה, וחלק לא.

לא הייתי דואגת, הייתי בעיקר שמחה שאת יודעת מה עושה לך טוב, ושבעלך מפרגן בשמחה.

אני חושבת שאת יכולה להרגיש בנוח עם הפתרון הזה, הזמין לשניכם.  

את בתחילת הריון - וכפי שאפשר לתאר זאת, חשק אינטימי והריון יושבים כל אחד בצד הנגדי של הספה 🫣

לפחות בהתחלת ההריון. השינויים ההורמונאליים ותופעות הלוואי מנהלות אותך במקום שאת תנהלי אותן…

זה מצב זמני לגמרי.  

אין לך מה לחשוש לסוג של התמכרות, להיות תלויה בזה בעתיד.

החשק הנורמלי יחזור כשהגוף שלך יחזור בעתיד למצב רגיל ולא הריוני.  

שבת שלום והמשך הריון בריא, ובידיים מלאות בזמן הנכון!

איזו רגישות יש בך!

מאוד מאוד הגיוני שפיזיולוגית המערכות האלה בגוף משתנות בתחילת הריון, וחשוב לזכור שזה מאוד דינמי- זה שעכשיו עובד לך ככה לא מחייב כלום על עוד חודש או עוד שבוע או עוד חצי שנה.

אין רע בשימוש האביזרים/עזרים, זה כלים שנועדו לחלוטין כדי לקדם את התקשורת הזוגיות והמינית, וכל עוד השימוש בהם הוא במסגרת אינטימיות זוגית, בשקיפות ובשיתוף- זה כלי מבורך וטוב שזה עוזר לך.

אין בזה התמכרות כי באמת השינויים הפיזיולוגיים וההורמונליים חזקים יותר מהכל. תחילת הריון, הגוף משתנה, ההורמונים משתנים, ומשמח שמצאת משהו שמתאים ועושה לך טוב, וזה נעשה בשיתוף עם בעלך שמפרגן תומך(וצודק)

(בכובע של מנהלת אגיד שבאמת התלבטתי אם זה מתאים בפורום פתוח...... הכי חשוב לא לגלוש לתיאורים אישיים מחדר המיטות ולשים לב לא להיענות לפניות באישי

כן רציתי להגיב לך❤️)

אני גם עם צירונים משבועות מאוד מוקדמים 18 ככה וקיצור צוואר (שהגיע עד 14) וב"ה הגעתי לשבוע 35, עדיין יש צירונים והם חזקים יותר אבל לא מייחסים לזה חשיבות כבר בשלב שלי

אצליך מתבססים על ההנחה שהצוואר ארוך וסגור ולכן לא מתרגשים.

שמתי לב שאצלי זה קשור שלא שתיתי מספיק או שהתאמצתי קצת יותר

אבל אם זה מעל 4 התכווצויות בשעה אולי כדאי לבדוק

אבל כן עובדת פיזי קשה, אני לא חושבת שיש יותר מ4 בשעה, יש בערך 4 כל היום

הקטע שאני לא רוצה לבדוק כל הזמן כי זה מכניס אותי ללחץ וסטרס מיותר

השאלה שלי אם יש טעם לעשות בדיקה כל שבוע שבועיים לראות שהצוואר אכן בעזרת ה עדיין סגור וארוך, בכל זאת הבדיקה שעשיתי הייתה לפני שבועיים בערך

בגלל הצוואר הקצר, אבל אם זה 4 ביום לא הייתי נלחצת בכלל.

אם זה יכול להרגיע אותך ויש מכון או"ס לידך אז תקפצי לבדוק שאת לא רגועה

וכדאי שתורידי קצת הילוך, לרוב זה מגיע ממאמץ/או מהתייבשות. את ותה מספיק אז כנראה זה ממאמץ

זה נשמע כמו משהו תקין. האמת שלא הייתי מתרגשת מזה בכלל.

מה שכן אם את בעבודה פיזית קשה תכנסי להבין איך במסגרת המגבלות את שומרת על עצמך, יש דברים שממש כבר לא בריא לגוף לעשות בשלב הזה...

ילדתי אחרי המועד

תנסי לעשות הרפיות מהאינטרנט.. אולי זה בגלל המלחמה..

החל משבוע 15

נולד בזירוז

שווה ך לקרוא לגבי צירי ברייקסטון- אני מניחה שזה מה שאת חווה (לפי התיאור) וזה טבעי ונורמלי לחלוטין.

ובצד שני, רוצה לספר לך על לידה מהממת שליוויתי לפני שבועיים, של אישה שחוותה צירים אינטנסיביים (שגרמו לקיצור צוואר רחם ופתיחה, עוד בשבוע מוקדם), אושפזה פעמיים, וב"ה ילדה תינוק מקסים לבסוף בשבוע 37.

התינוק,ב"ה, אפילו לא ביקר בפגיה..

מקווה שזה עזר להרגיע

אבל באמת היה לי חוץ מזה גם קיצור צוואר משמעותי.

אני הייתי בשמירת הריון.

אבל גם לפני השמירה ( כי עד שביטוח לאומי אישר יצאה לי הנשמה) על כל דבר שקלטתי שעושה לי התכווצות לא עשיתי אותו. הבאתי עזרה כל יום עם הילדים לכמה שעות וישבתי על הספה והיא עשתה.

זה קריטי קריטי. ההריון יותר חשוב.

ילדתי 37

גם לרופא פוריות צריך הפניה מרופא נשים בכל מקרה

ולפני שבאים אליו צריך במילא לבא עם כמה בדיקות בסיסיות

ותבואי לפני מחזור

תעשי פרופיל הורמונלי -בדיקת דם עושים בתחילת מחזור

מעקב זקיקים לעקוב מתי הביוץ

ואולי יש לך שחלות פוליציסטיות? למה המרווח הגדול הזה בעצם ? בדקת פעם?

ברווקות בדקתי את זה כמה פעמים, לא קיבלתי אבחנה של פוליציסטית,  אמרו לי שזה נטייה כזו (גם אצל אמא שלי ואחותי לא סדיר) והיתה גם מחשבה שזה בגלל bmi נמוך וגבולי.

בפועל כבר היו 3 הריונות שבאו בקלות למרות זה (לא יצא לי בעבר להמתין יותר מ4 חודשים להריון).

ומה זה כולל מעקב זקיקים? אולטסראונד? כל כמה זמן?

וישלח אותך למעקב של שילוב בדיקות דם וא"ס

מעבר ללגלות מתי הביות, יהיה אפשר לבחון ולקבל עוד מידע כמו חוזק הרחם, שחלה אחת שאולי לא מבשילה ביצית (יענו לנסות להסין למה רק פעם בחודשיים) או שאת עדין לא מאוזנת הורמונלית מהלידה. קורה...

והכי הכי הכי, ממליצה על דיקור....

קצת חוששת מדיקור משום מה.

הלידה היתה לפני שנתיים, זה מספיק זמן להתאזן, לא?

כשהולכים לפי ההוראות הם דוקא אמינות מאוד

זה תלוי בסוג ואת צודקת למי שאין מחזור סדיר זה קצת יותר קשה

אבל אם שלך סדיר רק מגיע פעם בחודשיים זה גם אפשרי

בלאהוב מחמאות כל עוד את לא תלויה בהן לתפקוד.

להפך, תשמחי בזה שמצאת נקודת אור בעולם שיש לך חלק בה עבור נשים אחרות.

ויכול להיות שאם זה יהיה "עסק" אז דווקא תתמודדי טוב יותר עם חוסר הנוחות שלך מהמחמאות...

צריך לבנות חוסן פנימי ש*תמיד* תהיה לאנשים ביקורת. ולפעמים, בטח מאחורי המקלדת, אנשים פשוט גועליים. אבל אני חושבת שכל עוד את מאמינה במי שאת, במסר שיש לך לתת, הרווח ומה שאת יכולה לתרום גדול בהרבה מהחסרון. לעשות למידת סינון. לא לקרוא תגובות, וגם אם כן- לא להיות תלויה בהן, לטוב ולרע.

זה נשמע שיש לך בטחון עצמי גבוה וידיעה של מה שאת טובה בו, אז למה לא? בטח אם את מתכננת ללמוד את זה, אז בכל מקרה זכוכית המגדלת תהיה עליך. זה נשמע לגמרי כמו התחלה טובה להתנסות בתהליך הזה ושיכירו אותך עוד.

לגבי זמן ברשתות- ממה שאני רואה ממשפיעניות רשת שמדברות על זה, זה שואב מלא זמן. צריך לבוא מוכנים לזה שזה כמו עוד עבודה. את מקבלת מליון תגובות באינסטגרם ואת צריכה לתחזק את זה בשביל שהתוכן יקבל חשיפה, העריכה של הדברים לוקחת זמן וכו'. צריך ממש לבנות לזה מסגרת שבה את עובדת על זה אחרת זה שואב את כל היום... נניח 3 ערבים בשבוע שבהם את על זה. 

האמת מאחר ואני ממש חברותית וחשוב לי חברה אני באמת צריכה לחשוב אם אני אדע להיות מחוספסת ולא לקחת ללב..

וכן הרשתות זה עבודה.

לכן מתלבטת 

זה סוג של מקצוע.  

זה יהפוך להיות עיסוק מרכזי שלך סביב רוב שעות היום והערב.  

זה יחייב אותך לפתח חסינות לא להתרגש מביקורות, תגובות והערות מעליבות.

זה בוודאי ישפיע על התנהלות הבית, סדרי עדיפויות,  מעורבות הילדים (אם יש)...

כפי שזה משתקף מאושיות רשת אחרות, שיצירת תוכן ברשתות חברתיות ויוטיוב הוא עיסוק מהותי אצלן.  

מובילות דעה הופכות לסלב,  צוברות עוקבים... וכנראה מתפרנסות לא רע מהעיסוק הזה....

ולא נראה לי שעודף מחמאות יעיק עליך... לדעתי כשנמצאים תחת חשיפה מתמדת, מתרגלים למצב... 

1. השוק מוצף בנשים כמוך.

לא בקטע רע, אבל יש ברשתות המון נשים שמעבירות סדנאות, נותנות טיפים, מפגשי וובינרים, וכו'.. בנושאי הנחיית הורים וכיוצ"ב.

היום כל אחת שיש לה דעה איך הילד שלה צריך להתחנך, פותחת מצלמה ויכולה להפוך לבלוגרית בנושאי הורות, גם אם אין לה שום השכלה בנושא.

2. בשביל להרוויח- תצטרכי המון שיווק.

יותר נכון לומר- עיקר העיסוק שלך יהיה שיווק ומכירות. אם את רוצה להכנס לזה, קחי בחשבון שאת צריכה להתמקצע בנושא הזה באופן רציני.

3. זמן, חשיפה ופרטיות.

בשביל שיכירו אותך צריך הרבה עבודה.

הרבה זמן להשקיע ברשתות. אם זה בליצור תוכן, סטורי פעיל ומעניין. וברור שזה יבוא על חשבון הילדים והבית.

עניין החשיפה של הילדים זה עוד דבר שצריך לשקול. את בעצם תרצי להדגים ולייצר תוכן שקשור לילדים, כי הרי זה הנושא שלך. ומה יותר קל מלהתנסות ולצלם את הילדים? צריך לקחת בחשבון שלא כל ילד רוצה שיצלמו אותו, לקחת בחשבון את המחיר של החשיפה. פתאום אתם כבר לא אנונימיים. השכנים והגננת והמורה כבר לא יסתכלו עליכם אותו דבר.

אם בכל זאת החלטת שכן

אחלה לכי על זה

ותהני עם המחמאות

בהצלחה!

הרבה כסף

אבל, היא יכולה גם להפנות הרבה חיצים וביקורת ושיימינג

וכן, זה יכול גם למכר ל'תהילה'

וכן, לדעתי צריך קורס טוב בשיווק. באיך את נראית מול מצלמה, עם איזה טלפון את מצלמת, תאורה, נראות, טיזינגים, כתוביות, אורך הסרטון, קידום וכו

אפשר גם בלי אבל זה יותר חובבני למרות שזה יכול להתפוצץ ולהיות ויראלי גם כך

וצריך בשביל זה סבלנות ואורח רוח

חוצמזה שהייתי ממליצה לך מראש לבדוק לגבי התשלום. ביוטיוב זה תשלום מעל איזה 100,000 צפיות וגם לא הרבה כסף. ההכנסה היא יותר אולי מפרסומות או מכך שאת מפרסת תוכן שיווקי (תלוי באיזו פלטפורמה)

אבל רק לשם החשיפה זה גם יכול להיות שווה

באמת בגלל שבירת פרטיות לילדים שלי

תודה שכתבתן דברים חשובים.

עזרתן לי

את יכולה לפתוח בלוג שבו תכתבי פוסטים בנושאי חינוך.

משהו כמו של @קמה ש., או של @בהתהוות (שכבר מזמן לא בפורום, אבל מפה צמח הבלוג שלה 'הורות בחסד').

זה הרבה פחות חושף מאשר סרטונים ואינסטגרם וכו', ואפשר גם לבחור להשאר לגמרי אנונימית.

זה אולי לא יכניס הרבה, אבל כן תוכלי לשלוח קישורים לאנשים שאת מכירה, ואם בהמשך תרצי לעסוק בזה, כבר יהיה לאנשים קצת יותר היכרות איתך ועם הגישה שלך.

זה הרבה יותר בקטנה מאשר מה שכתבו פה, אבל אולי זה כיוון שתרצי לחשוב עליו...

תתחילי בפלטפורמה שהכי נוחה לך ,אפילו כאן את יכולה לעשות פינה בשבילנו אנחנו נשמח♥︎

פשוט לכי עם הלב שלך. תצאי לאור. "לא כל אחד חייב לכתוב ספר, אבל כל אחד חייב לצאת לאור"

תעשי בקצב שלך, בזמן שלך, אל תיבהלי מכל המושגים דל שיווק וזה . פשוט תעשי. את לא חייבת לחשוף את הילדים שלך. זה שלך.

יש בזה סיפוק גדול לחלוק ידע. ככל שאת נותנת ככה את מקבלת.

בס״ד

@בארץ אהבתי יקרה תודה על התיוג.

@טוב תודה 🙌❤️ יקרה,

קודם כל אשרייך, אשרייך, אשרייך!

איזה כיף לילדים שלך שיש להם אמא כמוך!

איזה כיף שאת בטוחה בהורות שלך ומרוצה ומסופקת ממה שאת עושה עד כדי כך שאת רואה כאופציה להוציא את הדברים החוצה!

איזה כיף שאת מוצאת את הפנאי להשקיע ככה במתוקים שלך!!!

ואת עוד משדרת כזאת טביעות במה שאת עושה, איזה כיף לך באמת. בּוּרכת! ❤️

הנקודות שהעלית ממש מוכרות לי מאד.

אני פוגשת אותן בשלושה מקומות עיקריים: סביב הפורום, סביב הבלוג וסביב איזשהו תוכן שאני מפתחת בשנים האחרונות (השקעתי בו המווון והוא טרם יצא לאור - גם כי לא סיימתי אותו לגמרי עדיין וגם… בגלל כל ההיבטים שהעלית…).  

כתבו לך מאד נכון:

1. כדי שהתכנים שלך יגיעו להרבה אנשים, נדרשת השקעה רבה.

אם זה העלה עקבית של תכנים איכותיים (אצלי כתיבת פוסט + עריכה + הכנסת תמונות + שליחת הודעה ברשימת התפוצה זה עבודה של לפחות שבוע שלם שבו אני עוסקת רק בזה בגדול).  

ובעיקר נדרשת עבודה רבה מבחינת ההפצה. קודם כל, זה אומר להיות ברשתות. נכון להיום, אני אישית לא רציתי להיות ברשתות, ולכן ההפצה שלי נורא מוגבלת. אבל זה לא רק ״להיות״, אלא להיות *פעילה*. זה להיכנס לכמה שיותר קבוצות רלוונטיות ולהיות חלק מהשיח שם. וזה כמובן גם להגיב לכל מי שתגיב לך באופן אישי. כמו שכתבו לך למעלה - צריך להתייחס לזה כאל סוג של עבודה, מבחינת הזמן שזה דורש.

(בהקשר הזה, אנונימיות היא לא הדרך הכי טובה לפרוץ. זה אפשרי עדיין, יש שעושים את זה ומצליחים. אבל זה גורם שעלול לעכב).

2. עניין התהילה - הזדהיתי מאד. האמת, אני לא חושבת שאת חריגה בזה. רוב ככל האנשים בעולם אוהבים להרגיש מוערכים ואהובים. וכן, יש בזה משהו ממכר. מהר מאד אפשר להרגיש שאת ״צריכה את המנה״ שלך של פידבק חיובי. כמה שאני רחוקה מלהיות מפורסמת, זה משהו שהספקתי לטעום ממנו ואישית היה לי קשה עם זה ומבלבל. הרגשתי בין היתר שזה מונע ממני מלהישאר מחוברת עד הסוף לנקודות האותנטיות שבי. שזה משבש לי לעתים את שיקול הדעת מבחינת חלוקת המשאבים שעומדים לרשותי. לדוגמה שאני מעדיפה לכתוב ולקבל הערכה מבחוץ מאשר להשקיע באנשים קרובים מסוימים כמו שהייתי רוצה באמת. ויש עוד דוגמאות.

3. המתח בין חשיפה לפרטיות. אני מרגישה ששם לב ההתלבטות מבחינתי. לפני כמה חודשים חנן בן ארי התראיין (פודקסט מצולם מאד ארוך, אולי ראית) ושם הוא סיכם את זה במשפט שמגלם בדיוק את החשש שלי. הוא אמר שהנפש של האדם לא בנויה להכיל חשיפה מטורפת כמו זאת שעולם האינטרנט מאפשר. גם אם סביר שאת ואני נגיע לפרסום של חנן בן ארי , אני מאמינה שחשיפה עושה משהו לנפש. אם זה ההתמכרות לתהילה שדיברנו עליה קודם. או הפגיעה באותנטיות הנ״ל. אם זה טשטוש גבולות העולם הפנימי שלנו. אם זה שזה עלול לגרום לנו פחות לדעת מי אנחנו באמת, מרוב זה שאנחנו משופעים מהתגובות בחוץ ומה״אהבת הקהל״. אם זה התחושה שבוחנים אותנו בזכוכית מגדלת באמת, תחושה שעלולה לגרום מאי נוחות ובלבול ועד לקבלת החלטות לא מתאימות לנו…

ומנגד……..

מנגד עומדים דברים שגם להם יש משקל גדול:

א. העזרה שזה יכול להביא לזולת, התרומה לעולם. בהנחה שאנחנו מדברות על תכנים איכותיים וטובים, המון אנשים עשויים להרוויח הרבה מאד מהם. זה עשוי לשפר לרבים כל מיני דברים בחיים, לקדם אותם, לתת להם השראה.

ב. שליחות - מה אם יש לי כאן שליחות? מה אם זה באמת משהו שה׳ היה רוצה שאני אעשה? מה אם הוא נתן לי את הכישורים ואת הכשרונות האלה (ו/או את מסלול החיים הספציפי הזה) כדי שאוכל לתרום מניסיוני לאחרים?

ג. הגשמה עצמית, שמחה, סיפוק… לפרסם דברים טובים ולגלות שהוספנו טוב לעולם, זה דבר שיכול לעשות *לנו* הרבה טוב!

ד. גדילה. דיברת על המחשבה הזאת של איך תרגישי אם תצעקי על הילדים שלך ושזה עלול לגרום לך להרגיש לא ראויה. קודם כל, היום ממש הולך שגם מנוטרים גדולים אומרים בכנות שהם לא מושלמים, גם לא בתחום שבו הם מתעסקים. כולנו איפשהו בדרך. ואנשים לומדים ממי שנמצאים כמה צעדים מלפניהם.*

אבל יש עוד משהו. אני מרגישה שהכתיבה או הלמידה בכללי מאד עשויות לקדם את ההתקדמות של עצמנו. לנסח את הדברים לאחרים עוזר להבהיר אותם ביתר שאת גם לעצמינו. והשיתוף גם מייצר סוג של מחויבות פנימית להמשיך להיות טובות במה שאנחנו עושות. בהקשר הזה, אישית יצא לי כמה פעמים להגיד לבעלי שאני מרגישה ש״קמה״ גידלה אותי המון…

בקיצור, מורכב… 🙂

(ואולי כשזה יהיה בשל, אז זה יהיה בשל?)

החלטות טובות ❤️❤️❤️

* מה שכתבתי על הצעדים, זה משהו ששמעתי מיונית ורבר.

התחברתי במיוחד לנקודה אחרונה.

גם אני מרגישה שעצם השיתוף גורם לי ללמידה והתפתחות

ויש עוד נקודה כשאת מלמדת משהו את מרגישה *מחויבת לעמוד בסטנדרטים של עצמך*

איזה מילים

תודה שכתבת מנסיונך האישי

מעריכה את הזמן

אם את מרגישה שזה יושב על רצון למחמאות ופידבק מהסביבה אז לא.

תמיד כיף לשמוע מילים טובות,

אבל שלא זאת תהיה המוטיבציה.

אם את חושבת שיש לך מה לתרום- סבבה,

תשפכי ממך ומה שיקחו יקחו,

ומה שלא, גם טוב.

אבל שזה לא יגרום לך להתאמץ לעשות משהו רק כדי שיפרגנו על זה.

(וזה די מעגל שהולך להזין את עצמו, כי כשאת פותחת פלטפורמה ורוצה למשוך קהל וריגוש את צריכה לדאוג לתכנים שוטפים)

לדעתי תפרידי בין מה שאת עושה בפועל ותעשי בשביל ההנאה שלכם כמשפחה פרטית בלי להפיץ ולחכות לפידבק על כמה את אמא נהדרת,

לבין הרעיונות שאת יכולה לתת שהרעיונות הם בפוקוס ולא את.

למשל תגובה כמו "רעיון מקסים, תודה"

היא תגובה טובה לקבל כי היא משבחת את התוצר שהפקת ולא אותך ישירות.

וגם בהדרכת הורים את יכולה להגיד שכל מה שאת מספרת על עצמך בגוף ראשון לא בהכרח קרה ואת משנה פרטים בשביל הסיפור והמסר.

ואפשר גם לספר בגוף שלישי: שכנה אחת ראיתי אותה לוקחת את הילדים שלה לטיול..

לעשות עם הרעיונות שלך משהו את יכולה להעלות בסטטוסים שלך יחד עם התמונות של מה עשית עם הילדים גם טיפים..

את יכולה גם נניח סתם לפני חגים מסוימים להעלות מראש רעיונות לדברים אבל בקטנה לא חייב ממש לעבוד בזה

רק כדי לתת למי שכבר עוקבת אחריך רעיונות ..

אם זה קצת דימום קללל בתוך הפקק אין צורך במיון

זה בסדר ותקין

דימום בלי קשר כן

בלי הקונכיה

לפעמים זה אולי בצבע אדום ורדרד

או שלא שמים לב... ומגיעים בצעקות כאב למיון יולדות מצירים ופתיחה מתקדמת...

כשזה זה לא ככ אפשר לפספס

זה גדול ודוחה😅

ולפעמים הפקק הרירי משתחרר תוך כדי הלידה..

אני בשתי הלידות לא קריתי הפרשה כזאת כמו שאתן מתארות...

ותכלס רק אחרי איזה שעה נפל לי האסימון שזה היה הפקק הרירי

במשך יום 

יותר כמו נזלת..

אבל לא כמות משמעותית

אבל לכאורה היא צריכה דרישת תשלום או חשבונית מס ע"מ שיוכלו לבצע את התשלום.

כך עבד אצלנו במוסד...

ולא לרדת ממנו גם אם מחליטים שזה יקר להם, אחרת זה משדר חוסר רצינות, לדעתי.

תסמכי על עצמך שאת דורשת את המחיר המגיע לך ❤️

אני אישית גם עושה כך. יש לי מקרים מיוחדים שאני לוקחת מחיר נמוך יותר, אבל זהו... (ויש כאלה שיגידו שגם המחיר הנוכחי שלי נמוך יחסית לוותק שלי אבך כרגע עוד לא מעלה את המחיר...)

בהצלחה!

פירוט של השירות המבוקש למשל קיטרינג אז את כותבת

4 סלטים לבחירה,2 מנות עיקריות לבחירה וכו..  מחיר איקס שקל למה או מחיר גלובלי לכמות מסוימת של אנשים. במחיר מציינים גם את העלות לפני מעמ ואחרי מעמ.

כצה את לוקחת על השירות שלך, ומה את נותנת תמורתו.

כותבת לך נקודות, כמובן כלליות כי לא יודעת על מה מדובר:

כמה זמן את נותנת?

עם מה המקבל יוצא בסוף?

איזה חומרי גלם את משתמשת?

איזה אביזרים את מביאה איתך?

באיזה מקום זה קורה (אצלך? אצלם?)

מה את מצפה מהלקוח (שידאג לברקו? חשמל? אולם? לבחור את התמונה המעודפת? וכו)

כמות משתתפים

הצעת מחיר/ דרישת תשלום עם שם העסק. הצעת מחיר היא לא קבלה על תשלום וניתן לעשות הצעת מחיר חדשה.

אם את לא בטוחה שיש אפשרות באתר תכיני בעצמך דף כזה עם הכותרת הצעת מחיר. מס ע"פ שלך שם השירות מחיר...

הצעת מחיר זה מה את נותנת תמורת איזה מחיר ומה התנאים.

שימי לב לשלוח את זה (ואת החוזה שאת שולחת ללקוח) בצורה שהוא לא יכול לשנות אותה, למשל pdf

-ללכת לישון יותר מוקדם, ובבוקר לעשות הליכה. מעלה סרוטונין (הורמון האושר), פחות אכילה וקניות ריגשיות...

- שימוש בקאשבק לפינוקים הקטנים. זה אנושי. .

- לסדר ארונות, מה שלא צריך ובמצב טוב, למכור ליד 2. מכניס גם סכומים קטנים שמצטברים לקניה מיותרת חדשה 😅

- אם יש יותר זמן כי העסק פחות דורש, לנקות את הבית

- לפתח  תחביב שלוקח זמן ועושה מצב רוח טוב

אל תקני בסטוקים

אני עושה את זה, אבל זה לא חוסך כסף

כי תמיד יש סטוק אחר למלא

והמבצעים תמיד ממש שווים שזה נורא משתלם עכשיו

אני גיליתי שבקנייה שבועית של נטו מה שצריך אני חוסכת כסף. 

אבל לפעמים היא נתקעת קצת

השתמשתי בה בתחילת הלידה

אז איך נכנסת לפורום הסגור?

הן מבקשות ניקית שמכירה אותך במציאות ובודקות איתה שאת לא מתחזה או משהו..

ותק, מספר הודעות..

אבל אני יודעת שהיו פה ושם מקרים לא נעימים אז יכול להיות שנהיו יותר קשוחים בעניין, וטוב שכך.

שלא סבבה לשאול ככה מול כולן

יותר מתאים בפרטי.

אבל אם כבר, אז זו שאלה למנהלות. שיקול הדעת הוא שלהן🤷

ועוד אחת שרק קוראת ולא כותבת

ממש מעניין אותי להכיר את הנשים מאחורי המקלדת

האנונימיות פחות חשובה לי

הלוואי והיינו מכירות במציאות

האמת שהאנונימיות לא חשובה לי ואשמח להכיר עוד בנות מפה

וסתם שואלת, כי פשוט מעניין.

אני למשל מהמגזר החרדי שיש כאלה המגדירים "פתוח" אבל באמת, יש לזה מיליון תתי הגדרות.

אין הגדרה מדויקת אני ספרדייה שאוהבת ברסלב, חסידות, תניא, שולחן ערוך ועוד

מכל דבר נגיעה 😅

כותבת מלא דברים שיש מצב שהם אאוטינג כי משום מה ברור לי שהסביב הקרובה שלי לא פה🤭

בכל מקרה, חברות, גיסות, שכנות, בנות דודות---

אם זיהיתן, אשמח לשמוע...

ודווקא עכשיו מרגיש לי שיש עניים קוראות

או שאני זיהיתי.

ועוד כמה שהכרתי דרך הפורום אבל עכשיו מכירות גם בשמות האמיתיים. פעם גם התארחתי אצל מישהי שהכרתי מהפורום (שכבר לא פעילה פה).

אבל את רובם אני לא מכירה באמת. למרות שלא הייתי מתנגדת להכיר. יש פה אוסף של נשים מדהימות ואיכותיות...

הבנות כאן כולן- אחת אחת מדהימות.

לפעמים מרגישה שאתן חברות יותר מהחברות שיש לי

יכולה לשתף הכל בחופשיות…  באנונימיות יותר קל לשתף

ואני זיהיתי כמה.

אמרו לי דרך המנהלות ואני אמרתי דרך המנהלות..

ככה שאני לא יודעת מי זה..

יש מישהי מהעבודה שזיהיתי את הניק וכשאמרתי לה היא זיהתה גם את שלי. ודווקא נעזרות בזה לכל מיני דברים..

ניסיתי להתחיל עם כינוי חדש אבל אז פחות מכירים אותי ככינוי.

יודעת שאני לא מאוד אנונימית

אבחר את התגובות ומה שאני פותחת פה בהתאם.. 

את חלקן מהחיים, ואת חלקן הכרתי בעקבות הפורום.

הכרתי פה לא מעט נשים מהממות

למען האמת - את רובן לא פגשתי בפועל 🤭 אבל יוצא לנו להתכתב גם מעבר לפורום, ואני כמובן יודעת את שמותיהן האמיתיים.

יש גם כאלה שזיהו אותי או שאני זיהיתי מהחיים האמיתיים.

ככה אני יודעת שגם ככה אני לא תחת אשליית האנונימיות שהפורום מקנה

והייתי שמחה להכיר

לא חןשבת שמישהי זיהתה אותי כי הסביבה שלי לא נראלי מסתובבת בפורום הזה..

לא מכירה פה אף אחת

🙏🙏🙏

בעז"ה בידיים מלאות לכולן! 

שיהיו צירים אפקטיביים!

פתיחה מהירה וטובה!

לידה קלה!

תינוק בריא ושלם 💗💗💗

להברגה טובה של העובר? או על מה שקשור?

י שלי ערב פנוי והבית מסודר אז מתאים לי חח

פתיחה 3.5, 80% מחיקה.

הרופא רצה לעשות סטריפינג אבל פחד שאלד בקופה. שלח לביח. תוך כמה שעות הייתי אחרי ב"ה

מאחלת לך בקרוב!

כי מפחדת להאסר

כי בלידה אחת זה עשה לי דימום

אבל סקרניתת

כבר כמה שבועות שהייתי לפני כן בהערכות בגלל משקל גבוה ורצו לזרז אותי (ה100 יצא תקין, אבל בשבוע 33 התחלתי לשמור על דיאטה כי העובר גדל מאוד ומי השפיר היו מעט מרובים). 

לכן הייתי במעקבים ותמיד סרבתי לבדיקת פתיחה. כל פעם ב"ה ראו שאפשר לחכות עוד קצת כי הדיאטה עוזרת והגדילה התמתנה. 

אבל.. שבוע 39 היה הדד ליין (שבוע מצויין להיוולד בו והמשקל היה בטווח הסביר). ולכן הסכמתי לזירוז הכי טבעי - סטריפינג (שדורש בדיקה פנימית). בסוף לא עשו סטריפינג, כי נשלחתי לבית חולים (כדי שלא אלד בקופה)...

היא אמרה לי שאולי היא תעשה לי סטריפינג...

אמרתי לה ששמעתי נשים שעשו וזה כואב למות

וזה אוסר לפי חלק מהדעות. 

כשאני הגעתי היינו כבר אסורים, אז זרמתי. 

ולא עזר להתקדמות בסופו של דבר. היה סבל לחינם

למרות שאין לי צירים לפתיחה..

אבל כדאי לי ללדת מהר, כי רוצים לזרז אותי.

ור''ח זה בהחלט תאריך נהדר

דרכים לזרז:

יחסי אישות

שאיבה (רבע שעה מצד אחד, רבע שעה הפסקה, רבע שעה מצד שני וכך הלאה שלוש חזרות על עוצמה הכי חזקה שהיא לא כואבת לך)

רפלקסולוגיה/ דיקור סיני/ שיאצו

עיסוי פטמות

הומיאופתיה- פלואור ופארטוקל (אם יש מחיקה 80 אז רק פארטוקל) של חברת דר' קיי. לטפטף 30 טיפות לתוך בקבוקון מים של חצי ליטר ולקחת שלוק כל 20 דקות.

כל אלה לא יתחילו לידה אם הגוף לא באמת מוכן.

יש כמובן גם שמן קיק, אבל לא הייתי מתחילה סתם ככה❤️

יודעת שה' יחליט מתי ותהיה התקדמות בהתאם בעז''ה