פורום הריון ולידה (עמוד 668)

לא יודעת להמליץ מניסיון של משקעים בלידה

אבל ממש ממש ממליצה על טיפול רגשי. מניסיון שהלכתי לעניינים אחרים.

במיוחד אם זה משהו יחסית ספציפי הלידה והתקופה הנלווית לה.

תלכי למישהי טובה (פסיכולוגית/ עובדת סוציאלית - אל תתפשרי על תעודה לא רשמית. חייב תואר שני טיפולי) 

אני מקווה בשבילך שבכמה מפגשים תפתחו את מה שהיה, תעבדו ותסגרו.

ותוכלי להמשיך הלאה.

אולי תנסי גם לכתוב את הסיפור שלך, אם מתאים לך אפילו לפרסם פה.

אני חושבת שזה גם ישחרר אותך מאוד.

כמובן רק מה שמתאים לך ונח לך. גם בטיפול, את מספרת רק מה שמתאים לך וכשאת מרגישה בנח.

לא מוצאת שום דבר לא ראוי בזה.

לגבי בעלך את יכולה לבדוק איתו מה הוא מרגיש בנושא.

בעיני אם ברור לכולם שהוא לא מצטרף בגלל אילוץ, ושכולם היו שמחים מאוד אם היה יכול להגיע גם, אין בעיה לצאת בלעדיו. 

זאת אחת הדרכים שלנו ליישב את א"י! זאת הארץ שלנו ונטייל בה חופשי! האויבים שלנו לקחו לנו כ"כ הרבה, אסור לנו לתת להם לקחת מאיתנו גם את החיים שאנחנו עוד יכולים לחיות!

אנחנו גם מטיילים בשישי של שעון קיץ (וזו הסיבה היחידה שאני אוהבת שבתות קיץ🤭)

למה בלי בעל? הוא במילואים?

אני כן יצאתי עם הילדים לדברים כשבעלי היה במילואים, לא הרגשתי שזה לא יפה, להפך! הוא ממש שמח בשבילנו.

כן היו מקומות מסויימים שהילדים רצו ולא רציתי ללכת בלעדיו אז דחינו קצת.

וכן, מילואים ואני בטוחה שאם אני אכתוב לו על זה משהו הוא יעודד אותי לצאת גם בלעדיו אבל לא בטוחה שזה יפה אפילו לתכנן כזה דבר 

כי זה לא כמו לצאת לגינה אחה"צ או ארוע זה חוויה מאוד משפחתית ומגבשת

מצד שני חשוב לי לעשות דברים עם הילדים במיוחד עכשיו.

יש לנו בת והרבה בנים אח"כ (יותר מ-3...) וכ"כ כ"כ רוצה עוד. בדיוק מהסיבות ההפוכות שאת רוצה בן (אין לי כוח לברית, קריאת שמע, כל החגיגות והטקסים, כ"כ רוצה את השקט שלי אחרי הלידה) ולגמרי מתחברת לאמירות על באותם בגדים אותן מסגרות וכו'... בנוסף הבנים שלי מאוד שובבים, מחכה קצת לבת רגועה שתאזן את האנרגיות בבית...

אז דבר ראשון חיבוק! את נורמלית! תחושות הגיוניות, אל תהיי קשה עם עצמך!

קצת מאוחר מידי לעצה, אבל אולי לפעם הבאה...

אני הפעם החלטתי לא לדעת מה מין העובר, בדיוק בגלל החשש מתחושת האכזבה (ובקשר למה שכתבתי בחלק למעלה, אני טובה בלתת עצות לאחרים, אבל לא ליישם על עצמי. אז אפילו שזה תחושות הגיוניות, לא רציתי להגיע לשם...)

מאחלת לך המשך הריון תקין, משעמם ובידיים מלאות❤️

והפעם הבאה- ברית😉

זה לא רק הטררם כשהם נולדים.. משהו ביהדות ואולי גם בכלל בעולם שם במקום אחר את הבנו. ואת הבנים וזה כנראה גם מחלחל אלי..

בקשר לעצה שלך, מרגישה שאם הייתי עושה את זה הייתי בציפייה לבן כל ההריון שהייתה בסוך אכזבה בחישה אז שמחה שיש חי זמן מעכשיו להכין את עצמי..

ואם תרצי, אפשר לעשות רשימה של כל היתרונות הבנות😉 ויש לי כרגע מלא יתרונות בראש🙃

לנו יש ארבע בנות ראשונות. אח"כ הגיעו הבנים אבל אני מבינה קצת את מה שאת אומרת.

קודם כל- זה נכון שיש יותר "רעש" כשבן נולד- ברית יצחק, ברית וכו' אבל אז מה...קודם כל זה לא כ"כ קל, שבוע אחרי לידה לצאת לברית ולארגן אותה וכו. נכון, יש שמחה ועושים את זה אבל זה די מתיש...יש משהו יותר נוח בבת מהבחינה הזאת....אני תמיד אומרת שבנות נכנסות לעולם בשקט ואחר כך עושות את כל הרעש. ארבע בנות כפול תשעה קבין של שיחה- 36 קבין של דיבורים בלתי פוסקים בבית. אני לפעמים צריכה רק שיהיו בשקט קצת... והבנות שלי  בגילאי 8-15. 

חגבי תחושת הסרט הנע- לפני שהרביעית נולדה תהיתי לעצמי "מה עוד כבר יכול להיות? כבר הכרנו הכל...." ואז היא נולדה וטרפה את כל הקלפים...יש לה אופי חבל על הזמן והיא שמה את הגדולות בכיס הקטן שלה.. כך שממש לא רק בן יכול להיות "חזק ומצחיק". גם בת יכולה...לגמרי... .וזה שיש אותם בגדים- נו, ב"ה. זה עוזר שלא צריך לקנות הכל חדש וממילא תמיד קונים קצת חדש.  ולגבי רווקות- טוב, לא חסרים רווקים אז כנראה שאין צד בענין הזה דווקא לבנות...

ככלל, ברגע שתינוק או תינוקת נולדים- אז מרגישים שהעיקר באמת זה שיש תינוק בריא ושלם וכל השאר קצת מתגמד...

וחוץ מכל זה - בע"ה יהיו עוד ילדים...ויכול להיות שאח"כ יהיו לכם ארבעה בנים...ואז תשכחי מה זה גרביונים ורודים וסרטים לשיער ותהיי עסוקה בלקנות עוד מכנסיים שנקרעו בברכיים בגלל שהם טיפסו על עצים.

לדעתי אל תייסרי את עצמך על המחשבות האלה אבל מצד שני אל תתעמקי בהן יותר מדי. תגדירי את מקומן הנכון בתוך שאר המחשבות הטובות ובע"ה תהיה לכם הרבה שמחה ונחת מהילדה הזו!!

ו-ארבעה בנים כנראה לא יהיו לנו אחר כך.. זה חלק אולי מהלחץ ומהרגשות שעולים בי, כי תכננתי ששה ילדים גג שבע.  ואני כבר חושבת על הבא שממש יכול להיות שגם תהיה בת וזו תהיה המשפחה שלנו.. משפחת בנות...

כאילו אני כתבתי....

גם אני ציפיתי נורא לעוד בן.... יש אחד ועוד מלא בנות... אין לי מלים לנחמה.

אבל ניסיתי להגיד לעצמי כמה כיף יהיה לי שהן יגדלו ואפילו מצאתי אולי שם חמוד...

קיצר תנסי כמוני להכניס מחשבות טובות למה דווקא זה טוב...

בנוסף אני רואה בנים בבתים אחרים.. יש כל מיני סוגים. יש הרבה שקטים כאלה ומופנמים ומשעממים... הבן שלי ספציפית יצא ממש חמוד אבל נורא שובב ואני כל הזמן דואגת מה יהיה איתו ומתי יתבגר...

קיצר גם בנים זה מאתגר . לי לפחות היה מאוד מאתגר.

שנזכה גם את וגם אני לשמוח ולהבין שזה מה שה' רצה וכנראה זה מה שהכי טוב לנו ..

הלוואי ואצליח להרפות.

אני אומרת את זה לעצמי כל הזמן, פשוט צריכה יותר להרגיש את זה..

ואני אוסיף לך לסיבות לשמוח על הבנות מהמחשבות שלי היו..

לא נצטרך לדאוג להן בצבא! והן יותר ידאגו לנו כשנהיה זקנים..ובכלל דואגות לשמור על אחדות המשפחה הרבה פעמים..

אחות במיון אמרה לי שלרוב מי שמגיע עם הורים מבוגרים אלו הבנות שלהם...

למרות שאחי (בן יחיד בין 5 אחיות...) בהחלט ממלא את תפקידו גם בענין הזה, אבל זה מענין שאחות במיון שמה לב לנקודה הזאת. 

ועוד דבר- בנות לרוב נשארות קשורות יותר לבית, להורים. גם אם יגורו רחוק וכד'- יש איזה קשר נפשי קרוב שלפעמים אצל בנים יש פחות

שאולי את רואה סביבך מלא בנות רווקות וזה מלחיץ אותך-

אני רואה סביבי מלא מלא בנים רווקים חחח אז נראלי זה לא באמת קשור...

בעזרת ה' תגדלי אותן בשמחה ובאהבה ועוד יגיעו בנים אחריה...

זה לא קשור למה שאני רואה סביבי. ככה זה וככה זה חייב להיות מבחינה סטטיסטית.

בנות כמעט ולא מתחתנות עם בנים גדולים מהם. עבור בנים, כל שנה נפתח עוד מחזור. על כל בן שמחפש זוגיות יש הברה יותר בנות שמחפשות, והפערים הללו הולכים וגדלים עם השנים.

לצערי הרב

שזה הגיוני.. אחרי הכל ה' ברא את העולם בצורה כזאת של כמה נשים לגבר אחד....

אבל נראלי זה חשש רחוק ממש...

תהיי רגועה הן יהיו מדהימות וימצאו כל אחת את הבעל שלה

אז זה משאיר לבנות הרבה פחות אופציות😟

אבל אותי אישית זה מניע להתפלל כבר מינקות על שידוכים טובים בגיל הנעורים בשבילן.

ומצד שני, מי שיש לו בן צריך להתפלל חזק שהוא ישאר ירא שמיים..

שגם על בנים כדאי להתפלל על שידוכים מגיל קטן...

זה שיש פחות רווקים מרווקות לא אומר שכולם מתחתנים בקלות...

ואני מכירה מקרוב כמה רווקים בנים...

הכל ממש ממש לגיטימי והגיוני ומובן

רק לנחם קצת שאמנם כשבן נולד יש הרבה טררם אבל כשבת מתחתנת זה הרבה יותר ססגוני (לרוב) מלארגן חתן...

וגם צריך הרבה סיעתא דשמיא לחנך בנים לקדושה ויראת שמים. ולפעמים הבנות הגדולות בבית מתוות דרך של חינוך ומשמעת שהבן נולד וגדל לתוכה זה מקל על החינוך שלו.

אני קולטת את זה עכשיו שהבנים שלי מתבגרים (ומתפגרים) ולפעמים אני מצטערת שאין כמה בנות גדולות מעליהם שהיו מסלילות את אווירת החינוך בבית. כי אין מה לעשות הקטנים מחקים את הגדולים, וזה יוצר אווירה מסוימת בבית. אגב, זו הסיבה שאומרים בת סימן יפה לבנים- סימן יפה לחינוך הבנים שנולדים אחרי בנות. 

יש לי שתי בנות נסיכות ומהממות כרגע אני לא בהריון אבל אני פשוט הולכת ברחוב ורואה מישהי אם הרבה בנים ואני פשוט מקנאה אני לא יודעת מה לעשות אם התחושה הזאת אני מקנאה, אבל אני צריכה להודות על מה שיש לי וזה המסלול שלי אני כל הזמן אומרת לעצמי אמונה ואמונה אבל בסופו של יום אני מקנאה במי שיש לה בנים, ומצד שני יש את הלחץ והפחד מה יהיה בפעם הבאה, כמעט כל טבילה הביוץ שלי הוא יוצא יומיים שלוש אחרי הטבילה עכשיו מה לעשות לגבי זה אני לא יודעת אולי יש למישהי עצה להקדים את הביוץ אני פשוט מתוסכלת כמוך וכל היום הראש שלי עסוק בזה 

אם תקיימו יחסים גם יומיים אחר כך (אולי מעט לני הביוץ- זה אמור להעלות את הסיכויים לבן. אם מודעת לזה זה מעולה. אני נהייתי מודעת לזה רק הפעם כשזה כבר היה מאוחר מדי.. (יכול להיות שאחרת היינו מתעכבים גם קצת כדי להגדיל את הסיכויים

אני עצמי מגיעה מבית של מלאא בנות.

ואחיות זה פשוט מתנה ענקית אחת לשניה.

עכשיו נגיד אני אחרי לידה, אין לך מושג כמה אחיות שלי עוזרות לי ומפנקות אותי.

אנחנו חבורת אחיות שמבלות מלא ביחד.

מאוד מאוד קשורות אחת לשניה.

לגיסות שלי אפילו טיפה קשה כי הן נורא רוצות להיות חלק מהחבורה.

ואנחנו באמת נותנות הרגשה טובה ומשתפות ואף פעם לא ממדרות וכזה

אבל בחיים זה לא אותו דבר כמו אחות שגדלת לצידה מגיל 0.

גם להורים שלי זה מאוד משמעותי הבנות, אנחנו עוזרות מלא לאמא שלי בשבתות וחגים.

לוקחות אחריות על דברים שכבר לפעמים אין להם כח לעשות.

נגיד לאמא שלי היתה בעיה עם ביטוח לאומי ואני טיפלתי לה בזה.

וזה שיש מלא בנות זה מחלק את הנטל, כל אחת עושה משהו אחר.

לדעתי אין אין אין על בית של בנות!!

ובפן האישי שלי מאוד שמחתי שנולדה לי עכשיו בת ומקווה שבהמשך יהיו עוד הרבה בנות.

כי בנים מבחינתי עוזבים את הבית נורא מהר לישיבות והבית מתרוקן.

וגם אחרי החתונה לרוב גרים רחוק יותר ובנות יותר נשארות ליד ההורים ואז גם הנכדים קרובים.

סיכמת בול מה שאני חושבת.

ולפותחת....

אני מכירה חברה שיש לה רק בנים.

זה פשוט נורא להגיע אליה. כל הבית בלאגן. כל היום הם הולכים מכות, שוברים כל דבר. איפשר לדבר איתה כמעט שהם בבית.

אולי אצלה זה קיצוני... אבל בואי נגיד... שאני לא מקנאה בה בכלל אחרי שראיתי מה הולך שם.

זה בסדר שיש רצונות ואיזו נקודה של קושי סביב מין העובר כי היה רצון למשהו אחר.

בעז"ה אחרי הלידה כשמחזיקים ילד על הילדים כבר שום דבר לא משנה כמו שהיה נראה במחשבות.

הטוהר, המבט, המראה, המתיקות, ההתרגשות וכו ממלאים את הלב באהבה עצומה ויותר קל לסלק את הרצון שהיה למין אחר.

אולי יעזור לרכוש כמה פריטים חדשים במיוחד לבת הזו, לרענן קצת את הגרדרובה / סדינים למיטה/ מגבת/ שמיכה חדשה.

ואם חסר לך חגיגה אפשר לערוך מסיבת הודיה יפה ומכובדת.. 

דמיון של משהו לא מוחשי שמעורבב בו רצון לא ממומש הוא תמיד יותר קודר מהמציאות

בעז"ה כשתרגישי את התינוקת המתוקה הזו, הרצון לא ייפתר וכנרטה עדיין תרצי בן, אבל כח הדמיון ייחלש כי זו כבר תהיה מציאות שתשמחי בה למרות הרצון כי היא כבר פה

וזה גם בסדר לתת למקום לאכזבה. אבל לזכור שזה לא אותו דבר באמת, זה רק נראה ככה בגשמיות כי כל נשמה היא עולם אחר שמביאה אור אחר.

מתחזקת האמונה ובזה שזה מה שנכון ויהיה לנו הכי טוב בסופו של דבר.
תודה יקרות

עייפות, אנמיה, מחסור בB12, הורמונולי (סוג מניעה, ווסת, שיבושים בווסת) וגם חילופי עונות וקנדידה (ובטח עוד דברים...)

משהו מהרשימה מסתדר לך? כמה זמן את עם בחילות?

אתמול לא אכלתי בקושי

קמתי חלשה ורעבה

אכלתי לחם שוב עם גיבנה ומאז הכל הסטוריה 

יואווו איזה סירחון 

באלי להתעלף לקום שעבור

אני מפחדת שלא יעבור לי גם עד מחר 

ואיך עולים לישון ככה אני בקושי נושמת.

ולחשוב שהייתי ככה עד חודש רביעי ואז לקחתי בונגסטה עד הלידה ואווו

ממליצה לך לקרר איזה חדר ולהיכנס לשם עם מים קרים ובייגלה מלוח

ולאכול ולשתות בלגימות/ביסים קטנים תוך כדי נשימות ארוכות 

ימים חמייייים

התייבשות לגמרי גורמת לבחילות 

קמתי יותר טוב

אבל היה לי מזעזעעעע

כמה יומים אורכת הוסת שלך?

באיזה יום את מצליחה לטבול?

זה הריון ראשון?

ולגבי הבדיקה השלילית

תמיד יכולות להיות טעויות או ביוץ מאוחר ולכן עדיין לא יוצא לך חיובי בבדיקה

אם המחזור הרגיל שלך לא יגיע עוד כמה ימים אולי כדאי לפנות לרופא ויתן לך הפניה לב. דם.

היי כן זה הריון ראשון,המחזור שלי בדרכ 4 ימים לא יותר .מתחיל חזק ואז מתחלש

הביוץ שלי היה ביום ה14 בדיוק לפי בדיקות ביוץ וחום השחר

אולי בכלל תשאירי על השעה הישנה, כלומר 9?

אם זה דרמטי אז כן הייתי מעבירה בהדרגה

אבל נגיד אני לוקחת גלולות הנקה עכשיו ויודעת על עצמי מכמה פעמים שזה כבר קרה, שגם איחור משמעותי לא גורם לי לכתמים אז אני מתכננת פשוט להמשיך לקחת בשעה הרגילה למרות שהיא זזה

במחשבה שניה היום זה בעצם להקדים את הלקיחה (כי כביכול השעה 9 הופכת ל10 אז אם אני לוקחת בתשע אני בעצם לוקחת בשמונה)

חח קיצור נראה לי סתם סיבכתי

לגבי השאלה השניה, לא. פשוט מפסיקים. 

ממליצה לך להסתכל באתר של נדין באאונר. יש לה רשימה עדכנית

מעל החזיה הרגילה

קבלתי מאחותי בהשאלה, לה היה מאד נוח,

לי היה מסורבל והפסקתי להשתמש

כמו חזית הנקה כזו.

זה נראה כאילו מיועד רק לשאיבה

אני בכל מקרה השתמשתי רק לשאיבה כדי לא לכבס אותה בתדירות גבוהה.שמתי מעל הבגדים ורק פתחתי והרמתי מה שצריך כמו להנקה

אנסה ללבוש מלמעלה ולהוריד רצועות

נראה אם יעזור או רק יסרבל

היא ממש ישנה, יש כבר בי 6...

לי היתה את ה-בי 5 והייתי ממש מרוצה!

1. לניאדו מאוד ממליצה נוסעת גם מהמרכז לשם ושווה את הנסיעה בהחלט!

אני ואחותי תמיד נוסעות לשם ואחות נוספת מהדרום אחרי ששמעה תחווית לידות שלנו החליטה להתחיל להשקיע וליסוע מהדרום ללניאדו גם

2. היה לי בוגבו בי 5 לא מבינה מה ההתלהבות סביבה ולמה לשלם כזה סכום..

שמעת עליהם דברים טובים במיוחד?

(הנושא הזה מעניין גם אותי לכן שואלת)

ולגבי הבוגבו

יש לי את הבי 5

עגלה חמודה

בעיני יקרה מידי וכבדה מידי

ואף לא מילה אחת רעה.

3 השכנות שלי מהבניין נוסעות ללדת שם והן סופר ממליצות (בנוסף לחוויות של נשים אחרות ששמעתי)

רשלנות רפואית שגרמה לנזק בלתי הפיך.

היו לא מספיק מקצועיים

מכירה עוד שתי נשים שעברו פחות או יותר מה שאני עברתי שם.

היה לי סיוט נוראי

מצד שני בכל בית חולים יש רשלנות 

אמנם סיפור מלפני כמה שנים אבל של רשלנות פושעת שגרמה למכרה לאבד את התינוק שלה (בחודש תשיעי).

אולי אני יותר רגישה מתמיד ולכן

אבל ככ מלחיץ אותי. יואווו

שנגרמה בדיוק בגלל האדישות הזו...

צריך ברכה וסיעתא דישמיא בכל מקום

ושה' יוביל את אנשי הצוות להחלטות נכונות

נמוכה וקטנה בעיני. וגם כבדה. וגם יקרה. בקיצור, למה לא משהו יותר טוב? 

ולא מצדיק את המחיר

גם כבדה. 

עגלה משולבת משמשת בעיקר לחלק של האמבטיה

אח"כ בשביל טיולון היא יותר מסורבלת טיולון נפרד, אז מבחינתי זה מיותר.

אני כרגע מתלבטת מה לעשות כי יש לי טיולון מעולה אבל צריכה בעז"ה אמבטיה חדשה...

אולי יביאו לפה המלצות טובות

הכל בה נוח, גם האמבטיה וגם הטיולון.

רק המחיר של המיוס החדשה גבוה (אני עוד עם המיוס 1 והמחיר שלה היה ממש סביר)

אני קניתי את הבוגבו בי 5 רק בשביל הטיולון, לא קניתי את האמבטיה שלה.

שימשה את הילדים שלי עד גיל 3 בערך (כמובן בגיל הזה רק פעם ב... כשצריך עגלה).

נהניתי ממנה מאד, חזקה ויציבה, נוחה מאד גם בגיל גדול. נשכבת כמעט ל-180 מעלות וישיבה זקופה.

חרשנו עליה לכמה ילדים והיא ממש סיפקה את הסחורה, היתה שווה מאד את התמורה.

אז אולי למי שרוצה לעבור לטיולון פשוט בגיל שנה פחות כדאי, אני מאד נהניתי דווקא מהטיולון שלה.

שמחה שזה היה שווה לך.

אולי זה גם תלוי באזור מגורים, באופי השימוש, קומה וכו'

ידעתי מראש שלא רוצה להשקיע בעגלה אלא בטיולון.

קניתי עגלה ממש יפה ביד 2, רק עם אמבטיה אז היתה ממש זולה, וטיולון השקעתי בחדש ואיכותי.

אם את רוצה אני מוכרת את העגלה עם האמבטיה

היה מעולה ממליצה ממש.

צוות מדהים, גישה נהדרת, מילדות מקסימות. אפס הפרדה.

בכלל בכלל לא!

כן אגיד שהמיילדת היתה מקסימה (אם כי נקרעתי ממש וחשבתי שמיילדת טובה יכולה למנוע קצת. אבל לא יודעת מה היה קורה עם מיילדת אחרת...)

שאר הצוות חלק וחלק.

מאוד לא הייתי מרוצה מהצוות במיון יולדות ובמחלקת הריון בסיכון (שהיא חלק ממחלקת יולדות)

המיילדות שהפגשתי היו ממש ממש אנטיפטיות.

הרופאות היו בסדר גמור.

הצוות במחלקת יולדות היה מעולה!

האחיות היו מקסימות ורגישות.

אפס הפרדה אז כל הטיפולים לידי. זה מאוד נח.

לי יש בוגבו בי 5

מרוצה ממנה מאוד מאוד!!

וכל מי שאני מכירה איתה אמרה לי שהיא מרוצה.

היתה לי עגלה אחרת לפני כן ולדעתי הבי 5 שווה מאוד.

כדאי לחפש מבצעים ולקנות אותה במחיר זול יותר

אבל אני ממש ממליצה עליה בחום!!!!!

והשלישית במעייני הישועה... והייתי הרבה טור מרוצה בלניאדו.

יש שם צוות טוב ואכפתי, מיילדות מצוינות, אוכל יחסית סבבה... גם מבחינה חברתית הרגשתי שם יותר בנוח כי במעייני הישועה כולן היו חרדיות בניברקיות שהסתכלו עליי מוזר... בלניאדו יש יותר חברה של דתיות לאומיות, גם בצוות.

וגם היה לי יותר נוח שם מאשר במעייני הישועה. במעייני הישועה לא היו כריות למיטות...

אני לא זוכרת עוד הרבה כי זה היה לפני כמה שנים, אבל אולי תשאלי שאלות שחשובות לך ואנסה להיזכר 

אם היה לך טוב במעייני הישועה אל תשני.

ילדתי בלניאדו, המיילדת מדהימות, הצוות במחלקה מתוק, הרופאים נהדרים.

הזמינות של המרדימים היתה מטורפת, במיוחד שקיבלתי כמה פעמים תוספות...

אבל, וזה אבל גדול.

התנאים שם על הפרצוף.

האוכל לא טעים.

המיטות לא חשמליות, שזה מינוס פסיכי, אשכרה את חייבת לקום מהמיטה כל פעם בשביל לסדר את הגובה של הגב!

לא יודעת לגבי מעייני, אבל שם החדרי לידה קטנים והמקלחת פיצית ברמה הזויה.

המחלקה הרגילה, לא ביות מלא, ממש לא נחמדה (מהרבה בחינות, ברמה של לא להתאשפז שם)

ובאופן כללי הם לא מספיק מקצועיים, אותי לא מספיק הדריכו על טיפול בתפרים ובתינוק..

סליחה שאני ככה מנפצת את הבועה סביבם, בסוף חדרי לידה טובים זה משמעותי מאוד מאוד מאוד, אבל החוויה של האשפוז היתה לי מזעזעת. ברחתי ברגע שיכולתי.

הלידה היתה מדהימה ברמות.

וגם בשביל המכני צריך כח בשביל להוריד או לעלות.

לא היה לי גרם כח...

ועד שהיה מישהו שיכולתי לבקש ממנו שיוריד קצת את המושב.

זה היה סיוט!!

יש היום כבר חדשה יותר מבי 6 - יש את בוגבו דרגונפליי

אני מאוד מרוצה מבי 6

יכולה להמליץ בחום על אויסטר זירו..חרשנו עליה והיא עגלה חזקה יציבה ונוחה

קונים רק ברשת בייביסטאר..

לא ילדתי בלניאדו,שמעתי מחברות קרובות דברים טובים..

אבל חושבת שעצם החדירה גורם לפעילות רחמית.

לא רופאה או משהו, אבל ממה שאני מבינה, אם הדימום היה מהרחם ממש, אז גם הנאה ללא חדירה יכולה לגרום שוב לפעילות רחמית ודימום, ועדיף להמנע...

אם הדימום מצוואר הרחם, שנפוץ יותר שידמם בהריון גם אם ברגיל לא, אז מניחה שהבעיה היא רק חדירה.

גם מדממת בכלל המטומה

אמרו לי שנוזל הזרע לא טוב לדימום

וגם לא עצם ההתחממות (אפשר לקרוא לזה ככה?)

בקיצור, שניהם לא בסדר

במיוחד הגעה לשיא

כי זה גורר כיווצים ברחם ופעילות עצבית בכל האזור.

החדירה עצמה גוררת גירוי גם בלי הגעה לשיא ולכן בד"כ בעייתית

וגם לנוזל הזרע עצמו יש השפעות מסוימות (נראה לי יותר קשור לצוואר הרחם אבל לא בטוחה)

כך שבכללי צריך להמנע מכולם אבל בסופו של דבר יכול להיות שבמקרה הספציפי שלך זה שונה פשוט תלוי מה בדיוק החשש

הימים הפוריים הם יומיים לפני הביוץ ויומיים אחר הביוץ אם את מנסה להיכנס להריון היום של הביוץ הכי עדיף והכי טוב לנסות כל יום 

באיכות הזרע.

או אם אין אפשרות/כוח לקיים כל יום, גם כל יומיים זה בסדר גמור, זה מכסה יפה את חלון הפוריות. אבל זה לא משהו שצריך לשאוף אליו. אין צורך להמנע במיוחד כדי לשמור על 'יום כן יום לא'.

אם אין בעיה שקשורה לזרע זה לא משנה אם מקיימים כל יום או כל יומיים, מה שנעים וטוב לכם

משפחה

שכנות

חברות

בעיני המנוחה חשובה הרבה יותר מהסודיות....

לא יודעת מה בדיוק מותר ומה אסור לעשות, אבל ככל שתנוחי יותר יש סיכוי גבוה יותר שהיא תיספג

בשעה טובה ושיהיה בבריאות!

תסתכלי אחורה..

בנות ממש כתבו על המשמעות של מנוחה

לפי דעתי כדאי לשתף. אולי חברה טובה שבטוח תוכל לעזור?

יש שלכן עוגן באיזור? או רכזת סיוע של נשות המילואים?

אם כן, היא יכולה לעזור לך בארוחת לילדים או מציאת בייביסיטר, עזרה בנקיון וכו'...

ואם במקרה את עדיין לא יודעת, יש החזרים על בייביסיטר. תנצלי את זה!

גם לי יש המטומה, וכולם היו מאוד רגועים כל עוד היא לא מדממת ולא גדולה.

רק לא להרים כבד ולא מאמץ גופני זו ההנחיה.

גם אני כמוך בבית עם הילדים, לא יכולה באמת לא להרים.. מרימה כשצריך ממש. זה יוצא 3 פעמים ביום בערך, ולרוב רק לכמה שניות.

הם כבר שוקלים... הרבה. ואני ממש לא שוכבת כל היום כי אין ברירה ואין שמירה. יש עבודה/ בית וילדים לתפעל. כן הורדתי ממני נקיונות, כביסות ופחות התכופפויות.

ב"ה הכל בסדר, אבל היא עוד לא נספגה

תגידו חברות הפורום הותיקות, זה תקין שיש כמות כזאת בתק'ופה כלכך קצרה?

בשבוע האחרון כבר שמעתי על 3-4 פה בפורום שבהריון

ולא כאלה שילדו בעבר..

לפותחת,

הלוואי והייתי יכולה לעודד

אני רק יודעת שכדאי לנוח

לא להתאמץ

לשתותת הרבה

לנשום עמוק

חברתך שנמצאת אי שם בשבוע 20 עם המטומה מדממת....  

כשאתה חושב על משהו פתאום אתה שם לב לזה יותר מסביבך..

נגיד מישהי רוצה להיכנס להיריון פתאום כולם סביבה בהיריון...

לדעתי זה לא שינוי בסטטיסטיקה אלא בנקודת המבט שלנו...

וזה להיום הפסיכולוגיה בגרוש שלי חחח

לשגע נשים בהריון.

זו המנטרה שלו בביקורים האחרונים🙃

כי המכשירים השתכללו וכו.. כך לדבריו

אני מניחה שהוא מתכוונן כמובן להמטומות קטנות, אחרת זה כבר בר משמעות להריון

היום הייתי באולטרסאונד הרגעה עבורי.שבוע 8 תואם תאריך  הכול תקין דופק וכו' .אין דימום וכאבים

אבל הטכנאית ציינה המטומה - בדף היה רשום אזור היפואקוגני גודל - 32*4 מ"מ .אמרה לא מדאיג ולא התרגשה בכלל .אמרה ש רואה הרבה נשים עם כזה אפילו לא הפנתה אותי לרופאה חזרה.בכל אופן שלחתי פנייה לרופאה אבל מישהי שמבינה ..מה זה אומר תכלס ? מדאיג ? קטן לא מדאיג ?

הגודל הזה כן יותר מאיים ובוודאי לראות רופא שתיהי במעקב...

בהצלחה! 

הטכנאית לא עשתה בדיקה וגינלית לדעתי לא ראו מאוד מדויק חבל לא אמרתי לה שתעשה וגינלי שיראו בצורה יותר מדויקת

עכשיו אני צריכה לחכות עד יום שלישי לתור בחוסר וודאות כזה באסה.

אם לא רואים טוב אז עוברים לוגינלי.

אבל לכתחילה אני מעדיפה בטני. ובד"כ הטכנאית זורמת איתי..

לא ביקשתי במיוחד.

זה היה בעיקרון שבוע 6, אבל הזיזו אחר כך את התאריך.

לי גם בשבוע 6 לא עשו וגינלי.

בכללי הרופא שלי בגישה של בואי ננסה בטני ואם לא נראה אז וגינלי.

כל הבדיקות דופק אצלי היו בין שבוע 6 לשבוע 8 ותמיד בטני.

וגם אחרי לידה רק בטני.

בלי קשר למקרה הספציפי שלך אבל גם פה... לדעתי אין דבר כזה לעשות א"ס עם ממצא לא תקני ולא ללכת לרופא... הרופא צריך לתת אבחנה מה זה ומה עושים (או לא עושים) עם זה

אז הגיוני שלא אמרה שום דבר

זה התפקיד של הרופא לפענח ולתת הנחיות

יש איזה דחיפות להגיע  לרופא אחר לפני התור בשלישי?

וואו באלי הריון שקט ושלא יהיה מעניין  

זה מנוחה מעקב ויש כמה רופאים שבגישה של לתת תמיכה במיוחד בשבוע צעיר כמו שלך...

אבל כן, המעקב גם חשוב... 

אני פה עוד מההמטומה הראשונה שלי שהיום בת 8וחצי נשים ב''ה.. וגם אז כששאלתי היו פה כמה וכמה

וכנ''ל בשאר..

זה פשוט מאוד נפוץ

וכולן מסיימות את ההריון בלידה בתשיעי

נראה לי אני סתם בלחץ 

אם רוצים מדידה הכי מדויקת, אז מדחום של פעם, מזכוכית, בטוסיק...

לדעתי מד חום אוזן נותן תוצאות מדויקות מספיק ונוח מאוד לשימוש. 

בבית השחי היה חום 37.7. אז זה אומר שהוא באמת עם חום?

האמת נתנו עכשיו אקמול כי הוא ממש הרגיש חם. אבל בדרך כלל, לא יודעת למה יש לי רתיעה כזו מלתת לו תרופה. אני כאילן מחכה להוכחה שהוא באמת צריך את זה- כמו חום במדחום. 

ועם מדידה בבית השחי דווקא, ממליצה למדוד כמה וכמה פעמים בשעות שונות כשהוא מרגיש טוב. שתדעי מה הנורמה שלו ומה זה חום.

למשל, לילדים שלי 37.7, גם במד חום אוזן, זה כן חום, או לפחות התחלה של משהו.

( המדידה של 37.7 בבית השחי זה מעל 38, זה בכל מקרה כן חום...)

נגיד עכשיו לא היה מעל 38, אבל הוא נראה מסכן כזה. אז נותנים אי לא?

שבוע שעבר הוא התעורר צורח באמצע הלילה. אני רציתי לנסות להרגיע לבד ובעלי דחף לתת אקמול כי היה נראה שמשהו כואב לו. בסוף באמת נתתי והוא נרדם. לא יודעת למה אני נרתעת מזה, אולי באמת בלי סיבה.. אבל זה יוצא שבערך פעמיים בחודש יש סיבה לתת אקמול. זה לא מוגזם? 

גם אנחנו כמבוגרים לוקחים לפי התחושה הכללית ולא לפי מה שאומר המדחום. מעל חום 39 כן מומלץ להוריד, אבל פחות מזה אני מביאה לפי איך שהילד מרגיש.

מתי את לוקחת לעצמך משכך כאבים? נעים לך להיות ככה בהרגשה לא טובה בנתיים? והתינוק לא יכול להגיד את הוא מרגיש.. אז או היא נראה סובל זה מדד מבחינתי.. לאחרונה נתתי לה כל בלי שהיה נראה שיש חום, היא לא הצליחה לישון והייתי מסכנונה.. אני לא הייתי רוצה לסבול ככה, אז נתתי לה, זה כנראה היה שיניים..

מה שאני לפעמים חושבת, זה שאני לא יודעת אם כואב לה או משהו אחר מפריע לה, ולכן אני לא ממהרת לתת לה, אבל אם היא נראית סובלת ולא מתנהגת רגיל (לא ישנה כרגיל, לא אוכלת וכו') זה סימן מבחינתי..

אני צריכה להיות ממש סובלת כדי לקחת אקמול. לילדים שלי אני נותנת הרבה יותר, כל פעם שעולה להם החום קצת והם קצת עצבניים. אגב, במדידה בפי הטבעת אני מחשיבה חום מעל 37.5, אם הייתי מודדת בבית השחי הייתי נראה לי מחשיבה חום מעל 37. (לא לעניין שליחה למסגרת ב24 שעות הבאות), יותר לעניין היחס שלי לילד

שלא ברורה האמינות...

ואם יוצא גבולי בתינוקות אני מודדת גם בפי הטבעת.

לגבי אקמולי- נותנת כשהילד סובל, זה לא רק מוריד חום אלא גם משכך כאבים, ובמיוחד אצל תינוקות הם לא יודעים להגיד לנו אם זה הרגשה נסבלת או הרגשה בלתי אפשרית שצריכה תרופה.

כמובן לא נותנת על כל שטות, אבל אם הילד נראה לי חולה וסובל, אני אתן נובימול/אקמולי/נורופן גם אם אין חום בכלל...ץ

אני תמיד מודדת ככה

בגלל שהאורך שם יחסית "קצר" אצל תינוקות זה עלול לפגוע בעצב ויכול לגרום להשפעה מסוכנת (משפיע על הלב ועוד...)

ככה למדתי בלימודים. אני מודעת לזה שרוב המקומות אומרים למדוד רקטלית. אבל מבחינתי אני מעדיפה להימנע כל עוד אפשר.

אני פשוט מודדת בית שחי/מצח/אוזן ומעלה בחצי מעלה.

לא ידעתי

תודה!

לא הייתי נותנת אקמול עד שהילד היה ממש מתלונן והייתי מנסה לתת לו להתמודד עם החום, עכשיו בילדה השנייה אני נותנת מיד כשעולה החום כי היא פשוט סובלת ממש וגם חולה יותר מאשר שאח שלה היה בשלב הזה, וגם כי החיים יותר עמוסים ואין לי את אותם כוחות לתת לתינוק להתמודד עם כאב ולהתמודד איתו כמו שהיו לי עם ילד אחד כשלא עבדתי , לעומת שני ילדים ועבודה במשרה מלאה ..

משתדלת לא לדחוף לה ישר אבל אם מרגישה שממש חמה והיא לא רגועה לי ולא נרדמת , נותנת תרופה 

באחד ההיריונות הערכים שלי היו ממש סמוך לגבול העליון, ורופאת הנשים כן הנחתה אותי להמשיך לעקוב אחרי זה... (אבל לא לקחתי טיפול)

ובהיריון אחר היה לי בהתחלה ערך גבוה מעל הטווח, והאנדוקרינולוגית אמרה לי להמשיך לקחת את הכדורים עד שיגיע לערך של 2.5.

ולא החזיקו..

ברור שזה תלוי אדם ורופא.

האנדריקולוג והרופא נשים שלי אמרו שכדאי סביב 2.5

מעל ובטווח זה סבבה, אבל כן דורש מעט מעקב.. 

תםקוד בלוטת התריס נמדד ע"י tsh

אבל ההורמונים שבפועל מתפקדים בגוף הם t3/t4

Tsh גבוה= תת פעילות בלוטת התריס= חוסר בt3/t4

זה כמו שאמרו לך הרבה יותר בעייתי להריון

מצד שני גם פעילות יתר=tsh נמוך זה לא טוב

אבל את לא במצב שזה מחוץ לסקאלה, אלא רק בשוליה.

המצב של tsh נמוך וt3/4 תקינים מאוד נפוץ בתחילת הריון ולא נחשב בעייתי.

לרוב מבקשים לחזור על הבדיקה כחודש אחרי וזה מתאזן לבד, אם לא יש לפעמים צורך בטיפול תרופתי.

אז 2 דברים:

-תפני לרופאת נשים שתתן לך הפניה לבדיקה חוזרת עוד חודש

-תסתכלי האם בדקו לך גם t3/t4- אם הערכים האלה תקינים אז את ממש יכולה להרגע בנתיים

להרגעה- לפני חודש היו לי ערכים ממש זהים לשלך. אחד לאחד. היום כחודש אחרי התאזן ב"ה. 

הנוספים משום מה

למרות שבהריונות קודמים זוכרת בדקו לי אותם.אשלח לה פנייה נראה מה היא אומרת .תודה !! מה הסיכון בtsh נמוך? סתם מסקרנות..

אבל את לא שם, זה הכי חשוב.

אני זוכרת שזה עשה לי לא טוב החיפוש הזה עם כל ההלחצות של הגוגל והרופאה ממש הרגיעה

יצא לי בבדיקות דם של השליש הראשון ערך של 3.2

צריך לטפל בזה? יש מה לעשות? אין לי תור לרופאה בחודש הקרוב...

(אנונימי כי עוד לא סיפרתי על ההריון...)

זה אמנם גבוה מ-2.5, אבל זה עדיין לא קרוב לקצה העליון של הטווח.

רוב הסיכויים שלא ייתנו לך שום טיפול, אולי רק יגידו לך להמשיך לעקוב...

ההריונות האלה נפלו בשלב ממש מוקדם.. ברמה שאם לא הייתי בודקת הריון אז הייתי חושבת שזה סתם איחור במחזור..

אני פשוט מאוד מודעת לעצמי ולגוף שלי, הרגשתי שאני בהריון אז בדקתי ויומיים שלושה אחרי זה נפל..

זה נראה לי ערך מעולה. ובנחת.

כשתגיעי לרופא יש מצב שהוא אפילו לא יתייחס לזה.

לי יש תת פעילות, הגעתי גם לערכים מעל מאה..

אז בבדיקה מאוד צמודה של הערכים כל הזמן..

ובבדיקות דם של בטא אני תמיד מבקשת גם לבדוק את הבלוטה.. 

כמו שאמרו לך זה לא כזה נורא..הכי טוב שזה יהיה מתחת 2.5 אבל זה בסדר. הכי הרבה ישלחו לאנדוקרינולוג שנותן כדורים.

לי היה גם ככה+ והתאזן איתם..

וכל ההריונות היו תקינים ב"ה!

אבל לא יודעת אם זה אמור לכאוב

ואז צריך טיפול אנטי אלרגי (לילדים זה טיפות פניסטיל, לא יודעת לגבי מבוגרים)

לשתות המווון מים

אני כמעט כמוך

וגם היו לי כמה התכווצויות היום, וזה עבר אחרי מים.

ולמרות ששתיתי מלא מים לא רצתי מלא לשירותים

זה אומר שהגוף שלי היה פשוט יבש ממש

עכשיו אני במיטה שותה.

תודה לך!! 

אין לך את ההוראות שמגיעות עם הבדיקה?

בד"כ מצופה לראות קו בבקרה ואם יש הריון אז עוד קו בתוצאה.

לא יודעת עם איזו בדיקה את.

אלא אם כן לא אכפת לך שיזהו מיד.