פורום הריון ולידה (עמוד 706)

וכן, גם מצונן, אבל לא מאוד (יש לו קצת נזלת, אבל מצליח לינוק יפה).

אם ככה אז המניעה זה בעיק לטפל בנזלת מי מלח. שמנים אתריים שמתאימים לתינוקות

בלילה להשכיב עם זוית קלה

לפעמים צריך לבדוק אם יש שקד שלישי מוגדל וצורך בכפתורים

נתנו לו מי מלח כשהיה מצונן ממש, מבאס אותי לתת לו סתם כל החורף. זה לא יכול לעשות נזק לאורך זמן?

ובאמת יש סיכוי גדול שיצטרך ניתוח (לשני אחים גדולים שלו עשינו),אבל לא הייתי רצה לנתח כזה פצפון. במיוחד שהוא כן מתפתח- ממלמל ממש יפה, ומזהה את הקול שלי- אז אני מניחה שהוא כן שומע.

בעייתי

שמנים את יכולה לקנות בבית מרקחת או סופרפארם יש בקבוקונים של תערובות שמיועדות לתינוקות מטפטפים את זה ליד הכרית או בצידי המזרון

אני לא העזתי לשים..

מאודדד חשוב לשמור על האוזניים,

שלא יתקרר ויצטנן

אצלנו צינון ישר היה דלקת אוזניים..

אם אפשר שיהיה עם כובע על האוזניים בכל הזדמנות שקצר קר, אפילו ביציאה מהמקלחת נגיד.. להלביש במקלחת, לעטוף טוב ביציאה החוצה וכו וכו..

בהצלחה יקירתנו!!!

שרפלקסולוגיה עוזר לדלקות אוזניים (מרפלקסולוגית מומחית)

ותרופת סבתא לאמיצים בלבד- לשים באוזן שתן של בוקר. 🙈

אבל זאת נראית לי עליה מצוינת - הבטא יותר מהכפילה את עצמה תוך יומיים.

זה שהיא נמוכה נשמע באמת כמו ביוץ מאוחר.

יש לך אפשרות להתייעץ עם רופאת נשים, כדי שתהיי רגועה יותר?

את יכולה גם להתקשר למוקד אחיות לשאול 

אם את יודעת מתי היה הביוץ בדיוק

אז יתכן ובאמת הערך מידי נמוך ביחס לביוץ

ומנסיון שלי אין סיכוי להריון תקין במצב כזה.

אבל שוב, זה תלוי כמה ימים אחרי הביוץ יצא לך בטא 17.

אני מעריכה בגלל שבהתחלה יצאו לי בדיקות שליליות ורק אחרי כמה ימים יצא חיובי

אז אין איך לדעת אם זה מחשיד הערך הנמוך

ובגלל זה כנראה הרופא לא היה רגוע לגמרי.

מקווה בשבילך שימשיך בטוב

גם אני נתקלתי לפעמים במזכירות לא נחמדות

לא באה לתת לגיטימציה

אבל נראה לי שזאת עבודה ממש משעממת

ובאיזשהו מקום העצבים האלו עושים להם אקשן וקצת גיוון.

עצוב גם להתקל ברופאות לא נחמדות

קרה לי לפני זמן מה, אפילו כתבתי על זה פה

לא הבנתי אבל את הקשר לסקירה פרטית.

אם החלטת לעשות באופן פרטי, כנראה זאת היתה מסקנה שלך באותו זמן שזה עדיף

ולא אמור להיות מושפע מהיחס של הזכירה. כי באמת שאין קשר בין הדברים.

היא גם לא צריכה לדעת מזה.

זה סקירה שהיא לא בסל, אז הם לא אמורים לבנות עליה

גם האחות הייתה מגעילה

הרופאה נתנה לי הפניה בלי למצמץ ובלי לשאול אפילו למה אני רוצה.

תודה על ההבנה 💓

האמת שגם אני התחלתי להעמיד במקום עובדות כאלה, כי דיי נמאס

❤

באסה שזו התחושה שקיבלת. נותני שירות בעלי סטנדרטים נמוכים שבסוף יוצאים פוגעניים זה ממש פיכסה

מסכימה עם לימודי הזכות כמו שכתבו לפני

אבל אם זה דבר שחוזר על עצמו ולא פעם אחת ב... אז בעיני מוצדק להתלונן. לא את ולא נשים אחרות צריכות לקבל יחס כזה...

אני בעצמי במקצועות הבריאות ואני מרגישה שאני צריכה לתת תיקון לכל אלה.

@סודית זה אולי נכון אבל זה לא מצדיק ואי אפשר להאשים את המצב אלא את איש המקצוע שמתנהג ככה, לא משנה מה. זו דעתי

ותודה גם לך שהגבת

זה ממש סיוט ומעורר בכי יחס כזה

(לפני כמה שנים היתה כאן אחות טיפת חלב שהייתי יוצאת ממנה קבוע בוכה ובטוחה שהיא שולחת אחרי רווחה להוציא ממני את הילדים..)

היום נתקלתי במקרה הפוך:

עליתי לסידורים בירושלים והגעתי לחנות כדי להחליף מידות של נעליים שקניתי לילדים בחנוכה.

עכשיו:

1. הזכאות להחלפה היא תוך 14 ימים מהקניה וזה היה היום ה 15 (לא יצא לי להגיע לירושלים מחנוכה..)

2. לא מצאתי את הקבלה

3. 2 מתוך 4 הזוגות שרציתי להחליף היו בלי הטיקט עם הברקוד (כנראה שהוא נפל כשהילדים מדדו)

עכשיו נכון שמוכרת בחנות היא לא היתה חייבת לעזור לי ויכלה פשוט לשלוח אותי בלי להחליף לי? (והייתי מוכנה לזה נפשית..)

תשמעו:

היא הצליחה בעזרת פרטי האשראי שלי למצוא את הקבלה במחשב ולהנפיק אותה שוב.

היא התעלמה מהאיחור של יום בהחלפה

היא הצליחה להעביר את הברקודים מהנעליים החלופיות שלקחתי במקום אל הזוגות שהחזרתי ומצאה במחשב את הברקודים החסרים כדי לזכות אותי.

והיא עשתה הכל בסבר פנים יפות!!

תשמעו - הבחורה לא בעלת החנות.. לקח לה בערך רבע שעה להחליף לי, היא יכלה בזמן הזה לנוח (החנות לא היתה עמוסה) -

ובזכות זה שאני כותבת כאן נראה לי שמחר בבוקר אתקשר לחנות לברר את השם שלה ולהחמיא לה בפני ההנהלה על הראש הגדול שהיא הפגינה.

הבדיקות של בשעה טובה היו אצלי ממש לא אמינות.

אצלי הם תמיד הראו פס חלש נוסף, וורוד ויפה, גם כשלא היה הריון  (לצערי לא ידעתי והלכתי לבדיקת דם בוודאות ברורה שאני בהריון, וממש התאכזבתי שלא)

כל הבדיקות שהיו בחבילה היו ככה, ומאז לא קניתי עוד, אז אולי זאת היתה חבילה בודדה שהיתה פגומה...

ממליצה לך בכל אופן ליבדוק עם בדיקת הריון אמינה יותר

ופעם ראשונה ששומעת תלונה כזאת.. ותראיצפה בהיסטוריה כמה ממליצות עליהן כאמינות

אולי החסילה היתה םגומה

ואולי היהצהריון כימי

אבל באמת מוזר

יש את הבדיקות של תשובה כנה, שהם כן אמינות. 

אבל הבדיקות של בשעה טובה, זכור לי שעוד נשים אמרו שלא היה אמין אצלן.

כימי בטוח לא היה לי כי שעה אחרי שיצא לי פס יפה בבדיקה הזאת עשיתי בדיקת דם שיצאה שלילית לחלוטין. אבל אולי באמת החבילה היתה פגומה...

זה חבילות שניראות ככה:

תשובה כנה זה בדיקות אמינות מאוד.

היא אמרה שהיא בדקה עם בדיקות של "בשעה טובה".

ראיתי שזה לא אותה אריזה כמו שלך, אז הלכתי לבדוק.

ויש לי את הסגולה של תשובה כנה, זאת עם ה-5 סטייקים קטנים...)  

וכמו שכתבתי, תמיד הן הראו תשובות נכונות אצלי (גם חיובי וגם שלילי) אבל פעם ראשונה שאני בודקת הרבה לפני האיחור, אז תהיתי אם זה הגיוני..

ובכל אופן, מתכננת לעשות בטא שבוע הבא🙏

וCTRL+V  בתגובה שלי. וזה פשוט מדביק אותה שם.

מניסיון שלי "תשובה כנה" מאוד מאוד אמינות, אני משתמשת רק בהן, ומעולם לא היה לי איתן פס, בלי שהיה הריון.

אצלי הם זיהו הריון כבר 9 ימים אחרי הביוץ.

שואלת בזהירות

מתי היתה ההפלה?

בדקת שהתאפס?

ההפלה הייתה לפני כמעט חצי שנה😱

עברתי אחריה לא מעט, לצערי נשארו לי שאריות גדולות מאוד, ועברתי היסטרוסקופיה (רצינית, בלי הרדמה..) שיתפתי פה לא מעט, גם באנונימי וגם מהניק הזה🙈

בסוף המחזור האחרון עשיתי שוב אולטרסאונד, ששם ראו שכל הרחם נקייה לחלוטין, ב"ה!

מתחילים מחדש💪

השאלה אם הבטא התאפסה אחרי כל העניינים

כי אז הבדיקות הביתיות פחות אמינות

אבל יותר סביר שכן

רק מעלה נקודה 

ואגב,

לא מחייב איפוס בטא כדי להיכנס להריון חדש

אז גם אם לא התאפס, יכול להיות שיש הריון חדש.

שיהיה הכל בבריאות ובשמחה מכאן והלאה בעז''ה! 

(באולטרסאונד שאלתי את הטכנאית אם עכשיו אני יכולה להיכנס להריון חופשי, והיא ענתה שלפי הנתונים של הרחם כן, למרות שעדיין אי אפשר לדעת מתי הביוץ הבא...)

כל כך טבעי כל החששות

החשש עליו שיוצא כעת שוב

החשש על ההריון היקר

את יודעת כולנו היינו צריכים להסתובב כל הזמן בידיעה שהחיים הם לא מובנים מאליהם ולהודות כל רגע

אבל האמת היא שלא היינו עומדים בזה

כי זו תחושה כל כך מפחידה

אז תפני אותה לקב"ה ותאמרי לו

אבא שבשמים אני יודעת שהחיים הם רק ממך

ואין עוד מלבדך

ואני שולחת את בעלי כדי שיציל חיים בעם ישראל

ואני ממשיכה להביא חיים ולא עוצרת

גם אחרי הניסיון שהעברת אותי

כי באמת בפנים אני בוטחת בך

הטוב והמיטיב

שתחייה אותנו בתוך כל עמך ישראל

כי הכל הוא ממך ומבלעדיך אין עוד

ותפילות כאלו לא שבות ריקם

ה' ישמע תפילתך ברצון ויעתרך ברחמים

חיבוק גדול ❤️

אוף להספיד כבר??

כואב לי ואני צריכה חיבוק.

ועד הפעם הבאה שהוא ייחזור אולי כבר לא אוכל לקבל😔

אין ברירה אלא לחכות

והלוואי והייתי יכולה לחבק אותך

איזה מצב מורכב

❤️❤️

אתמול כבר הספדתי, כי הכתמים לא הפסיקו.

(באף הריון שלי לא היו כתמים בהתחלה...)

אבל היום בבוקר היה קצת ומאז כלום.

אז עכשיו כבר מקווה שהכל בסדר🙏

מצד שני, אם לא, נראלי השבר יהיה גדול יותר..

מקווה שתצליחי להיות רגועה עד הבדיקה הבאה

זה מתח מטורף

מבינה ממש.

אם הפס של היום קצת יותר חזק משל יום ראשון זה מעודד נכון?

תנשמי עמוק

תזכרי שדברים לא בידיים שלנו. תפילות.

ובעז"ה הכל יהיה מצויין!! עכשיו זה הזמן לחשוב חיובי.

מה יהיה הלאה? אנחנו לא יודעים. 

ודבר ראשון, תנסי לא להיאסר..

דבר שני, בע"ה,  לא אומר כ"כ משהו, בע"ה ילך בקלות ובבריאות!!!

עוד חיבוק גדול!!

יש לך ממי לקבל חיבוק?

אפילו מאחד הילדים,

חיבוק זה באמת נותן כוח..

צמודה למכון פועה (הפעם גם אין לי ספק בכלל שאין פה שאלה...) מקווה שלא יחמיר.

ובקשר לחיבוק, שוב הילדים מוכיחים לי שהם מרגישים אותי מצויין.

אתמול אחרי ההשכבות, שנייה לפני שנמרחתי על הספה, הגדול שלי ביקש שאבוא לתת לו שוב חיבוק.

והבוקר בדרך למעון, הקטן שבד"כ רץ לבד, רצה על הידיים, אז הרווחתי עוד חיבוק לפני העבודה♥️

הלוואי שיהיו רק בשורות טובות ב"ה

מתפללת עלייך 🙏❤

כי הרגשתי שכתבת אותי.....

חיבוק...........

תודה❤️

הייתי פה בעיקר כקוראת....

זה התחיל סתם כמשהו טכני שהחלפתי פלאפון  ושכחתי את הסיסמא ואחר כך המלחמה הזאת גרמה לי להתכנס.......

אבל הנה. מקווה שחזרתי.

גם אני התגעגעתי אבל תמיד שמחתי לקרוא אתכן ואת כולן❤️❤️

ריגשתן אותי שזכרתן אותי... @המקורית @אוהבת את השבת

קטע..

גם אני מאז המלחמה בהתכנסות כזו..

פחות מצליחה לכתוב פה ולחברות בכלל..

מעניין..

חיבוק לכבוד חזרתך❤️❤️❤️

כי אין לי מה לומר..

אבל שאתם עושים מצווה כ"כ חשובה!

בע"ה ילך לשלום וישוב בשלום!!!

שולחת המון המון כוחות וחיזוקים!!!!

אני מצטערת שאין לי פתרון קסם

אז בעיקר חיבוק

מהלב

גם אני ככה כל פעם..

לא התרגלתי מעולם

גם אם למדתי לתפקד וכו

מה שעוזר לי בפועל קצת-

-השוקולד

- לקבוע ליום הזה לו''ז שנכון לי- או מפגש עם חברות או קניות שמשמחות קצת או כל דבר שקצת מסיח את הדעת ועוזר לי איכשהו לעבור הלאה ..גם אם חיצונית

ו..לזכור שמותר להרגיש את הריקנות והקושי והנמאס

אין דרך להפטר מלהרגיש

זה חלק מהסיפור הזה

וזה באמת גבורה להיות שם שוב ושוב

אני נמרחת עד הקצה האפשרי של הכוחות שלי ואז נרדמת יותר בקלות פשוט כי מותשת וזה גרוע כי בקושי ישנה

אבל גם לערב תעדוקה.. של ערב.. ספרים, משהו טעים לאכול, לדבר עם חברה או משפחה בטלפון, למצוא פודקאסטים סרטונים או דברים מעניינים לראות

תודה לכולן על התמיכה. זה באמת עוזר.

לפעמים יש לי תחושה שקצת נשכחנו כבר.

פחות עוזרים, פחות מתעניינים.. ואנחנו עדיין בסרט הזה כבר עוד מעט 3 חודשים.

בהתחלה מה שהחזיק אותי זה הידיעה שאחרי זה נוכל לחיות כאן בשקט. בלי פחד. וזה שווה את כל הסיוט הזה. אבל כל הדיבורים על התקפלות עכשיו, כל כך מחלישים. מרגישה שזה ממש היה לחינם😢 (בעלי בצפון..)

אין לי כוח כבר לזה, במיוחד שהחורף התחיל ואי אפשר לצאת לגינה להעביר את הצהריים, לפגוש אנשים..

ממש מבינה אותך

זה ארוך מאוד מייגע

האבידות קשים וקורעים את הלב

התוצאות בסימן שאלה גדול

ה' יעזרנו 

מצטרפת לתפילה המתוקה שלך ❤

ב"ה שתזכי לשינה רצופה ומתוקה בכל לילה ולילה 🙏

ואיכותית, בע"ה.

בבריאות לך ולילדים!

אולי נוכל ככה להרדים אותה לנצח... 🤭

לפני יומיים בלילה התעוררתי מפיצוץ חזק ואחר כך אמבולנסים. איך הלב שלי דפק אחר כך עד שהצלחתי להירדם...

בבוקר רצתי לחדשות ולא ראיתי שום דיווח על פיגוע או פיצוץ בלון גז באמצע הלילה, ועד עכשיו אני לא יודעת אם התעוררתי מדבר אמיתי או מסיוט לילה בסגנון מלחמה...

האמת שאנחנו מדינה בטראומה.

אבל אם שמעת אמבולנסים נשמע שזה לא היה חלום ..

לסיכוך הנרתיק.

ואם זה מלחיץ אותך, אפשר להתקלח קודם....

אני מתארת לעצמי שזה גם לא פער של כמה דקות בין הבדיקה ליחסים.....

אז הג'ל כבר נספג/יוצא וכד'

מישהי ששאלנ והרופא ענה שאכן מומלץ לא לקיים יחסים אחרי בסמוך..

אבל מה נקרא סמוך?

פער של כמה שעות זה בסדר?

מיוחד שפחות מפריע לתנועה של הזרע. הכוונה לג'ל ששים כשיש יובש בנרתיק ולא לג'ל ששמו על המתמר של הUS במעקב זקיקים.....

וסתם כך ספציפית בזמן הביוץ בד"כ פחות צריך להשתמש בג'ל כי יש הפרשות טובות של הביוץ....

בסמוך הכוונה לא לעשות US ומיד ללכת לקיים יחסים, מה שבד"כ לא קורה.....

ודאי שפער של כמה שעות זה בסדר

ושוב- הג'ל הזה מאד מהר נספג או יוצא

.

בכא שמתי לב שאחרי הבדיקה בטח יום יש לי כמו פתיתים לבנים.. וההפרשה של הביוץ נעלמת כמעט..

לבנים

פשוט תשטפי את המקום אם זה מלחיץ אותך/מפריע לך.

(אני עושה US במעקב זקיקים, לצערי לפחות פעמיים בשבוע בחודשים האחרונים... מדברת מנסיון אישי)

ובהקשר לכך גם בסיכוי להריון...

ככה השתמע מהתשובה שעדיף לא לקיין יחסים  קרוב לבדיקה.

התפלאתי גם

כי מעולם לא שמעתי על זה.

שזו המטרה שלו..

לא סתם ג'ל סיכה רגיל 

לתנועתיות הזרע. לכן אם יש קושי בפוריות ממליצים לא להשתמש בג'ל.

במקרים רגילים אין בעיה

אם מדובר בבדיקה אצל רופא את יכול פשוט לעשות שטיפה אחרי הבדיקה

הג'ל הוא לא קוטל זרע וניתן להכנס איתו להריון רק שהוא יכול להפריע במידה מסויימת לכן במקרים של קושי ממליצים לא להשתמש בו לסיכוך

אבל בבדיקה אין שום בעיה כי אפשר לשטוף

ומן הסתם ג'ל אולטראסאונד ביניהם, עלולים להפריע לכניסה להריון, אבל זה לא אומר שצריך להמנע מיחסים אחר כך.

אם רוצים הריון כדאי לקיים יחסים גם בהזדמנויות מתאימות אחרות סביב הביוץ, ללא חומרי סיכה. 

כי לא תמיד יש הזדמנויות אחרות.

ואולטרסאונד מעקב זקיקים נעשה לרוב לזוגות שמתקשים...

הביוץ.

הזרע יכול להחזיק מעמד בגוף כמה ימים.

אין שום הזדמנות אחרת חוץ ממיד אחרי מעקב זקיקים שבו אמרו שהביוץ קרוב?

למיטב הבנתי, כמה שעות אחרי הבדיקה, זה כבר ממילא כמעט חסר השפעה לגמרי. לנרתיק יש הפרשות משלו והוא מנקה את עצמו. מקסימום תתקלחי קצת לפני שתהיו ביחד.

אני מבינה את הלחץ( אני מטופלת פוריות ivf יותר משנתיים), אבל נראה לי שהכיוון הוא פחות הבעיה עם ג'ל האולטראסאונד.

בכל מקרה, אם את לחוצה על הנקודה הזו, תתייעצי עם הרופא ששלח למעקב זקיקים... 

ואז חמש דקות אחרי זה משמשים..

הנרתיק שלנו בעל יכולת מופלאה לנקות ולחטא את עצמו ולחדש את הסיכה הטבעית שלו

ולכן אחרי זמן דיי קצר הנרתיק כבר נקי מחדש, וגם אם נשארו בו שאריות קלושות מהחומר זה לא מה שמונע ופוגע הזרע

וכמו שכתבו לך, אם זה עדיין מטריד אותך אפשר לעשות שטיפה לפני קיום יחסים ואז בטוח הכל בסדר..

(רק מים, ולא ממש ממש צמוד ליחסים כי שטיפה מייבשת את הנרתיק)

מרלמה או לוד..

היא גם עוסקת בהנחיית הורים וגם בתרפיה באומנות.

אומרים עליה שהיא מצויינת

אני גם עושה את רוב הדברים לבד בלי בעלי

גם בלי שהוא יהיה במילואים

ונכון, זה כיף שאין הרגשה של תלותיות

הייתי לוקחת את זה כמקודה לזכותך שדווקא יכולה לשדרג לכם את הזוגיות כשהוא חוזר, כי הרבה פעמים זה גורם למחלוקות שמעיבות.

כנל לגבי זמן לעצמך. בעלי לא נמצא הרבה בבית בערב כבר שנים, די התרגלתי לזה ובתקופות שהוא נמצא יותר אני באמת מרגישה שאני צריכה לפעמים את הלבד. ויש לי עולם שלם גם בלעדיו בנפרד מהזוגיות שלנו. אבל צריך איזונים, כי סופו של דבר האידאל הוא לקיים זוגיות ולא שאת מרגישה ש'כמה טוב שהוא לא בבית'. אותי זה מאוד חיבר לעצמי הפנימית, הנפרדות הזו, ושומר עליי מאוד נאמנה לעצמי, ולא גרם לי ללכת לאיבוד ולהישאב.

לגבי הנקודה שהוא חזר שונה - לצערי זה נשמע הגיוני. חזל כתבו על אחד שנכנס לחנותו של בורסי, אף על פי שלא מכר לו ולא לקח ממנו, הוא יוצא וריח עצמו וריח בגדיו מלוכלכים, ואין ריחו זז ממנו כל היום.

איפה שהוא נמצא, הוא מושפע מהאווירה שם

אני מקווה שכשיחזור זה יתאזן

ולגבי העצבנות - זה נראה לי הגיוני. גם אני אחרי שהתרגלתי להבדיל שהילדים כל יום במסגרת ועכשיו אני נמצאת איתם יומיים בשבוע בבית, יותר עצבנית. הוא חווה שינוי בחודשיים וחצי האחרונים שהרחיק אותו ממה שהיה רגיל. וזה המון זמן שמאפשר להתרגל למציאות חדשה. לחזור לבית, על כל המשתמע מכך, עם ילדים, במיוחד למי שיוצא מאזור לחימה או אפילו מי שלא באזור לחימה רק שינה אווירה - זה כביכול עוד שינוי להתרגל אליו.

על הקושי

זה שאני לא צריכה אותו

אני יכולה לבד.

וכן לפעמים זה אפילו יותר קל.

שיניתי הרבה דברים בהורות שלי

הנהגתי הנהגות חדשות

יצרתי שגרה חדשה הרבה יותר טובה בעייני - והוא כבר קיבל הודעה חדמ"ש שדיר בלאק אם הוא לא מתיישר איתה ויהרוס לי את החינוך החדש.

יכולה להגיד במפורש שהמילואים האלו עשו טוב לאמא שבי.

אבל- זה אבל גדול

גם הבנתי שנכון שאני לא צריכה אותו- אבל אני רוצה אותו.

אני רוצה אותו כשותף.

לא כשותף למטלות ולאתגרים - אלא כשותף לחיים בידיעה שלפעמים השותפות הזו היא דווקא זו שתביא את הקונפליקטים.

זה לא ענין של יכולת. זה ענין של בחירה.

לגבי השינוי בו

עם כל הקושי שלנו הנשים- לא הייתי מתחלפת בחיים עם הגברים בחזית.

מלחמה היא הרסנית לנפש

ההתמודדות עם המוות שמעבר לפינה, עם הדאגה הביתה והריחוק מהעוגנים של החיים, עם אובדן חברים, עם ההבנה שהקיום של מגינת ישראל, שלנו כחברה, של המשפחה והאהובים - תלוי בתפקוד שלך כחייל, זה עול הרבה יותר מידי כבד ממה שהכתפיים יכולות לשאת.

אין פלא שזה משנה אותו.

זה גם משבר אמונה מאוד גדול.

יש אנשים שמתחזקים

יש אנשים שלא

וזה לא הזמן לשפוט

עם כל הכאב והאכזבה.

יבואו ימים טובים ויגיע הזמן לריפוי ותיקון.

אנחנו היום עדיין בימי ההשרדות

במה הוא עוסק במילואים?

אני יכולה להגיד לך באופן אישי שבעלי במילואים עסק המון במתים, ה' ירחם, כל אפטר שהוא חזר הגעתי עם ציפיות של איזה כיף, לבסוף הוא רק עשה מצברוח לא נעים, צעק על הילדים והיה חסר סבלנות, ישן בלי סוף וגם הרגשתי איזה התערערות רוחנית, פתאום היה לו כך מיני משפטים של- מה הבעיה להיות חילוניים?  וכד'. ואני מדברת איתך על רב...  גם אליי הוא היה קצת דוקרני, והשתדלתי לנשום עמוק ולא להכנס איתו ראש בראש.

אחרי תקופה הוא אמר לי שהפסיכולוג בצבא אמר להם שזה תופעה נורמלית, כשמתעסקים המון במוות, להיות מאוד עצבניים... זה טיפה הרגיע אותי, שזה לא שהוא השתנה, הוא בתקופה קשה ולא זה הזמן לשפוט.

גם אני בתקופה קשה הייתי (תחילת הריון עם בחילות קשות), והייתי זרוקה בספה רוב היום, לא מבשלת ולא מתפקדת נורמאלי, ואני מצפה ממנו לא לשפוט אותי בתקופה כזו.

אני חושבת שכמה שיותר הרפיתי בלב, הוא נרגע קצת יותר.  לא הערתי לו גם לפני כן , רק הסתכלתי מודאגת מהצד... אבל השתדלתי לא להתרגש.

תעצימי את הרוחניות בבית, נגיד אני אמרתי לילדים בחנוכה שכל אחד יגיד משהו אחד תודה לה' ומשהו אחד בקשה מה' מול הנרות, ואז הוא לקח את הרגליים ועף לנוח... מבאס וקצת מעליב, אבל מאמינה שלאט לאט הוא יתקרב ויחזןר לעצמו בהשפעת הבית.  זה מאוד לא פשוט להיות ימים ולילות בסביבה שמקללת. גם בעלי סיפר לי על דברים מזעזעים שחיילים מדברים שם בסביבתו, פריצות, בגידות, קללות, גסויות על ימין ועל שמאל (וזה אנשים שבאו מבתים חרדיים, אז זה עוד יותר מערער).

אתה צריך להיות עשוי מקיר בטון כדי להיות לא מושפע.

כתבתי לא מסודר, תקחי מפה מה שאת רוצה.

המון הצלחה!! 

ואיזה מדהימה את!! אני ממש נפעמת מהכוחות שלך!!

שה' ישלח לכם המון כוח ושלווה ומנוחת הנפש!!

האמת שבדר''כ אני לא כזאת מכילה. באמת לא יודעת איך זה קרה לי...

נראה לי מרוב שהייתי מרוסקת מהבחילות לא היה לי אפילו כח לריב... 

אלופה ממש!!

בע"ה שיהיה לכם המון שמחה, שלום ורוגע

ושיהיה הריון קל ולידה קלה

איזה מרגש זה.... ילד חדש בע"ה במצב הזה סביבנו... 

רוצה לומר לך שהתחושות שלך ממש ממש נורמליות ואנושיות.

וקצת להרגיע, כמה שאפשר, שהכל ממש בסדר!

מה שאת מרגישה, וחושבת, וחשה 

הוא מאוד הגיוני

ונורמלי

וקיים

ואנושי

והרבה מאוד משפחות מצויות בתוך השאלה הזו והבירור הזה בעצם.

ורגע לפני שאנחנו רצות קדימה יחד עם המחשבות הכי קשות שמגיעות אלינו -

ננסה לעצור רגע

לנשום

להבין את המציאות שאנו נתונות בתוכה כעת -

מציאות של מלחמה.

מציאות שהיא הלא-נורמלית

מציאות של הרבה מאוד דברים גדולים וקטנים שאנחנו עוברים כרגע

ובתוך כל זה הקב"ה טבע בכולנו יצר הישרדות מאוד חזק ב"ה.

ואותו יצר הישרדות

ואותה אישה מדהימה שאת -

הם אלה שגורמים לך כעת לתפקד, ואפילו לתפקד טוב!

ולהסתדר לבד

כי אין ברירה

אבל זה מה שזה יקרה - אומץ וגבורה וכוח שלך.

זה מה שזה כן.

ומה זה לא?

זה *לא* אומר שאת לא רוצה את בעלך.

זה *לא* אומר שהזוגיות שלכם חסרה או לא טובה או אבודה.

זה *לא* אומר שאת לא צריכה את בעלך אפילו

זה *כן* אומר שאת זו את

שמתנהלת במצב של עכשיו

הכי טוב שאת יכולה

ועם כל הנתונים הקיימים

וכל המשאבים הקיימים ברשותך

ופשוט עושה את ההכי טוב שאת יכולה. וזהו.

זה כל מה שזה אומר.

קצת להרגיע את ה"פחד מהפחד"

או ה"חרדה מעצם המחשבה הזו"

כי לפעמים הם הם אלו שמפחידים ומשביתים אותנו הכי הרבה.

אז אנחנו בתוך המציאות הזו, נכון.

ואנו מתפקדות הרבה לבד, נכון

ואנחנו חשבנו את המחשבה המפחידה הזו, נכון.

אבל אז מה?

אנחנו עדיין אוהבות

מאוד מאוד

את האיש שלנו

ועדיין רוצות לחיות את החיים שלנו איתו.

והכל הכל בסדר.

ולגבי בעלך היקר -

קודם כל אשריו ואשרייך על התרומה היקרה מפז הזו לעם שלנו! תודה לכם ❤

וגם בחזית הזו (תרתי משמע...) -

להתבונן רגע במציאות הזו שבעלך נתון בה. יום יום שעה שעה.

אל מול מראות קשים

ופחד מצמית

וחברים נלחמים

והוא עצמו מגויס

ואווירה של לחץ, אימה, וגם התמקדות במטרה

ומציאות של -

מלחמה.

באמת במילה אחת - מלחמה.

המציאות הזו באמת לא טבעית לאף יצור אנוש.

וגם בעלך היקר האנושי.

אז ודאי שזה משפיע

אבל לא כי הוא רע

ולא כי הוא פחות טוב

אלא כי הוא במלחמה

והוא בצבא ומגויס

וכל מה שהנפש עוברת שם

וכל מה שהגוף עובר שם

ובמצבי דחק וקיצון אנחנו צריכים להיות יותר חומלים ויותר סלחניים כלפי עצמנו

כן. יש רגרסיה במלחמה.

יש.

כמו שנתייחס יותר בחמלה לעצמנו, או לילד שלנו, שאנחנו קצת פחות במיטבנו, בכל מיני מישורים, כך נשתדל לנסות לראות גם את האיש שלנו.

קשה לו. מאוד.

ולרוב אין לו מאגר תמיכה רחב כמו שיש לנו הנשים של שיח פתוח ועמוק, איוורור רגשות וכו' -

אין לו.

יש לו רק את הקושי היומיומי

ואת מה הנפש עוברת ונחבטת וגם הגוף.

והרגרסיה טבעית מאוד

למצב לא טבעי - היא טבעית.

ב"ה כשהמצב יחזור להיות טבעי ורגוע- גם הנפש והרוח יוכלו לאט לאט לחזור לשורשן.

ובינתיים להיות שוב עם המון המון חמלה.

המון הבנה.

המון מקום וניראות למה שקורה לו, לך, לכם, לעם כולו

המון הקשבה לאנושיות שבנו

המון חיבוק עצמי ואהבה עצמית

וגם חיבוק שלך אותו ושלו אותך ואהבה שלך אותו ושלו אותך

ולא להיבהל מרגרסיה בעת מלחמה,

לנסות לקחת כמה שיותר אוויר ולצלוח יום ביומו

ולהכל זמן ועת

וכעת עת מלחמה

יהיה גם זמן של התאוששות

וזמן חזרה שלמה לכוחות

ולכל מה שצריך

גם לגבי ההשוואות שעולות בעת ההספדים - תני לעצמך בעיקר חיבוק גדול גם על כך.

אל תלקי את עצמך.

אל תילחמי בעצמך.

תני לעצמך חמלה גם כאן.

מותר שיהיו מחשבות

אפילו קשות

מחשבה באה והולכת

חולפת

זמנית

גם רגש בא והולך

מותר לך לחשוב ולהרגיש הכל

ואת בטוח יודעת בעומק של הדברים את התשובות כולן.

הן נמצאות אצלך כולן.

גם כמובן ל"ע בעת ההספד שהאדם כבר לא איתנו לצערנו אז אומרים את הטוב ביותר והזמנים הטובים ביותר שבו ושלו.

וכמובן שגם לאדם הזה היו רגעים קשים, רגעים של נפילות.

"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא"

וגם הוא אנושי וגם הוא היה בזמנים טובים יותר ופחות

רק שבעת ההספד מתרכזים בטוב ולשם מכוונים כי זה באמת הרצון והלב והתכלית של האדם.

ולהתחזק בכך, שהקב"ה ורק הקב"ה לבדו מושלם, וכולנו, *כל* בני האדם איננו מושלמים וצריכים תיקון בעולם הזה.

והקב"ה נתן את תורתו דווקא לנו, בני האדם

ולא למלאכים

כדי שנעבוד אותו דווקא מתוך האנושיות שלנו, דווקא כך ורק כך הקב"ה בחר ורצה.

ואם על ענקי עולם נאמר שחטאו אז מי אנחנו הנמלים לידם שלא נחטא לעולם? ודאי שאנו אנושיים וניפול - אבל גם נקום ב"ה!

וכאשר בעלך חוזר הביתה ואת מתארת שהוא באמת יותר "קצר" - גם לכך להתייחס יותר בהכלה, הבנה, חמלה.

נכון. הסבלנות ואורך הרוח שלו כרגע יותר קצרים. לא כי הוא לא אוהב, לא כי לא אכפת לו, אלא כי קשה לו והוא עבר הרבה נפשית ופיזית.

והבית זה המקום היחיד שלו לפרוק ולהסדיר רגע נשימה.

המקום שהוא יכול לשפוך את ליבו, כן, גם להתלונן, להיות קשוב לעצמו ולתת מקום גם לכאב ולקושי שהוא חווה ולהוציא אותם החוצה, לאוורר אותם קצת.

אני בטוחה שגם הוא מתבאס שהוא ככה היה קצר לילד או משהו דומה, אבל באמת שהוא רק בנאדם.

אפשר תמיד עם הרבה אהבה וחמלה להשתדל גם בזמנים קשים לעשות את המיטב שלנו

ולפעמים נצליח, ולפעמים פחות, אבל לא נפסיק לנסות ולא נפסיק להשתדל.

חיבוק גדול יקרה על הכל ושב"ה תזכי לבשר ולהתבשר רק בבשורות טובות ❤🙏

משמח מאוד לשמוע שזה חיזק אותך, ב"ה ממש ותודה לך שכתבת 🙏

יש מכשירים שסופגים לחות יכוחה לקנות ולשים בחדר שימנע עוד בהמשך..

לקירות יש תרסיס מוריד עובש אבל לא יודעת אם שונה מאקנומיקה.. יש צבכ שמונע ששמים על הקיר..אם בעלך לא נמצא אפשר להזמין מישהו שעובד בזה

עובש זה פטריה זה לא חיידק 😅

סורי על הקטנוניות

המועדים..

ממש משמעותי..

ולאוורר המון המון

אני אחר כך משפשפת עם מגבון עם אבקת כביסה ומים.

ממש כיף שזה קורה🤦‍♀️

ניסיתי עם החומץ, זה באמת מריח יותר טוב

אולי אני אנסה גם את השיטה שלך

בכל מקרה מהכתם עצמו לא נשמע שיש דרך להיפתר.. נכון?

מזרן או מזרון? - האקדמיה ללשון העברית

אני הייתי בטוחה שמותר את שניהם, לכן הלכתי לבדוק

ולהתאים אותו לתנועה של הילדה

אם היא יוצאת מהלול, זה אומר שאוטוטו היא במיטה שלה, לגמרי עצמאית

והם הרבה פעמים קמים לפנינו גם ומוצאים את עצמם עם עולם שלם שמחכה רק להם לחקור אותו

תרימי חפצים חדים ומסוכנים למעלה

כנל חומרי ניקוי

בקיצור - שיהיה לה בטוח

עונה בקצרה על מה שעולה לי

קודם כל הייתי מעבירה למיטת מעבר. אתמול.. ילד שיכול לצאת מהלול לבד מעבירים למיטה. גם ככה היא יוצאת, לפחות תחסכי נפילה אפשרית מגובה כשהיא מנסה לצאת..

 וזה גם הזדמנות להעצים אותה, איזה גדולה את שאת עוברת למיטה של גדולים, איזה יופי, איזה כיף לך , את כזאת ענקית... מי שעובר למיטה של גדולים זה כי הוא כזה בוגר ויודע שבלילה ישנים ולא יוצאים מהמיטה בלי רשות וכו' וכו'. אצלינו זה מאד עזר עם המעבר למיטה.

דבר שני להרחיק דברים מסוכנים מהישג ידה, כל דבר שאת חוששת שיכול לסכן אותה לשים גבוה/בארון נעול/כל דבר אחר.

הבית צריך להיות מותאם...
 

דבר שלישי ואולי הכי חשוב וגם הכי מסובך... כדאי לעבוד איתה על גבולות... חשוב ממש

מתמודדת גם עם שובבולה בגיל הזה, וגם חוצפנית לא קטנה🤭 ומאד חשוב הגבולות, העמדה הברורה, שהיא לא תהיה זאת שמנהלת אותך...מניחה שזה פוגש אותכם מולה גם בעוד עניינים אז כדאי למצוא פיתרון..

מקווה שבנושא הזה יהיו פה חכמות ומנוסות יותר שייעצו.

ולארגן את החדר שלה שלא יהיו בו דברים מסוכנים, או שיכולים ליפול עליה וכדומה, ולשים שער לתינוקות בדלת. ככה מקסימום שהיא תשחק בחדר שלה, ואת תוכלי להיות רגועה ולישון.

כי תכלס, לילדים יש רעיונות שבכלל לא היינו יכולים לדמיין, ולכן קשה לארגן את כל הבית בביטחה. הם תמיד יכולים לגרור כסא ולטפס על דברים ועוד. ככה את צריכה לדאוג רק לחדר שלה

לדאוג שהיא לא תוכל לצאת מהחדר שלה

הרבה יותר בטיחותי.. וקל לדאוג שהחדר שלה יהיה בטיחותי לגמרי

ותמגנט שפותח אני שמה במקום גבוה ופשוט כל לילה ממש מקפידה שהשיש יהיה ריק וככה שהיא שמה אני פחות מודאגת..

ומצטרפת לתחושה מתמודדת בדיוק עם המצב הזה חחח רק בלי כל הסבלנות שלך שתיארת

הילדים שברו תוך שניות.

יש לך משהו איכותי? 

כרגע מצאתי את הפריט המדהים הזה ב-AliExpress. כדאי לך לבדוק אותו! ₪14.34  67%OFF | מגנטי ילד מנעול ילדי הגנת תינוק נעילת בטיחות מגירת נועל ארון דלת מנעול מגביל מנעולי ביטחון ילדים

1.81₪ 95% OFF|מגנטי ילד מנעול ילדי הגנת תינוק נעילת בטיחות מגירת נועל ארון דלת מנעול מגביל מנעולי ביטחון ילדים| | - AliExpress

יש לי את זה כבר שנה..

אולי שמתם לא נכון?

את עייפה?

לכי לישון.

ושהיא תשכח לידך.

את יכולה גם לנעול את הדלת של החדר שלך ולישון.

היא תשתעמם ותשכב לידך..

אוקיי,

תודה!

שגרמת לי לראות משהו טוב הבוקר

שאם אמא שוכבת הן נשכבים גם?

אצלנו זה דרישה לפעילות מירבית כל עוד האנרגייזר ער.

התקופה שהם ישנים יותר מדי בצהריים..

אם אין עוד ילד שגורם להם להסתובב.

לבד בדרך כלל הם משועממים ונרדמים

בתקופות שלוקח לילדים זמן להרדם אני הרשתי להביא ספר אחד ובובה אחת למיטה. ככה יש להם משהו מעניין במיטה ויותר קל להם לא לצאת.

בנוסף דאגתי שהחדר שלהם בטיחותי (גם אם מטפסים על משהו). אצלנו גם כשקמו הם פנו לארון המשחקים דבר ראשון.

הצעה נוספת - אם מתאים לך תשבי לידה לתקופה קצרה כדי ללמד אותה לישון. זה ישבור את ההרגל העכשווי של יציאה מהמיטה

להרים סכינים, מספרים ודברים כאלה.

ונראה לי ממש מסוכן שהיא יוצאת מהלול, לא עדיף שתהיה במיטת מעבר? 

לומר לו בדיוק את זה,

כלומר את עצם העצב מן הריחוק שקיים כרגע,

את ההבנה שכרגע יש מצב זמני של קושי בלית ברירה

ואפילו אם בקצרה - לומר ולהראות שאכפת. שאוהבים. שרוצים.

גם אם לא מתאפשר יותר, אבל הרצון והלב קיימים.

ואם זה אפשרי או יהיה אפשרי בעתיד - לנסות לתחום זמן אפילו קצר שיהיה שלכם. גם אם זה רבע שעה, אבל תדעו שבזמן הזה יש לכם קצת שקט מכל הבלאגן ואתם רק אחד עם השנייה. לא משנה אם תשתו קפה בזמן הזה או כל דבר אחר, אבל עצם זה שיש טיפה אוויר לנשימה בתוך כל הטירוף יכול להרים ולמלא אפילו קצת.

וחיבוק גדול על התקופה הקשה , ב"ה שתראו ישועה שלמה ורק בשורות טובות בכל המישורים 🙏❤

קראתי פעם באיזה ספר זוגיות שכשיש ריחוק בין בני הזןג עושה טוב לקנות מתנה, משו קטן או גדול עם איזה מכתב או בלי וזה יכוח מאד לקרב וליצור פתח לשיח וקרבה  

בהצלחה רבה! 

נשמע שאת מתגעגעת

אמרת לו את זה?

אני יכולה לשתף שבעלי כל פעם שאנחנו אסורים או מתרחקים בגלל דברים מתנתק ומתרחק דומה למה שאת מתארת, ובתחילת הנישואים פרקתי למדריכת כלות שלי והיא הסבירה שזה קורה להרבה גברים -מין מנגנון הגנה לא מודע במקום לכאוב.

אני יודעת שממש עוזר אצלנו

-שאני פשוט אומרת לו (במה שפחות מילים והסברים) מה אני מרגישה. אני מתגעגעת אליך, אני אוהבת אותך, שמחת אותי ש...

-הפסקתי לצפות שהוא ינסה להתקרב בתקופה של ריחוק .

-ומחוות שמדברות דווקא בשפת אהבה שלו (כי גם אם בזמנים אחרים הוא יותר רואה מבין ויכול להתרגש גם ממחוות היותר טבעיות שלי בזמנים כאלה הרבה יותר קשה לו להתחבר לזה).

ונ.ב. משהו שאצל בעלי מאוד חשוב אפילו עכשיו כשהוא במילואים. אם יש רגע לדבר לשאול אם אכל ואם יש אופציה לארגן אוכל שיוכל לאכול. אולי עינין של אופי אבל זה יכול להיות שמים וארץ מבחינת ההתנהלות שלו ואיך הוא מרגיש. ברמה שאחרי שבוע שלא יכולנו לדבר כי הם בלי טלפון העדפתי שימצא אוכל לפני שאנחנו מדברים אפילו ְְעל חשבון הזמן הקצר שהיה.

לא יודעת איך בעלך בעינין אבל לכל אחד יש את הצורך שלו שאם הוא לא מתמלא הכל משובש, נגיד אצלי זה השינה אם ישנתי מספיק או לא.

את מכירה את בעלך אולי גם לו יש כפתור כזה או אחר שיכול לגמור אותו באופן כללי ובטח לאורך זמן אם לא קורה.

ופגועה.

על מה הוא כועס?

ממה הוא נפגע?

איך אפשר לתקן?

מכאן הייתי מתחילה.  ...

בהצלחה🏊🏊🏊

שולחת לך חיבוק ענק❤️

https://www.bravado.co.il/

מניסיון, מרוצה מאד.

ממש ממליצה יש כמה סוגים

צריך לבדוק מה נוח לך

אני אוהתב אותם גם ולא זכרתי איך קוראים להם!

מוכרים אותם בעוד מקומות?

כי אני כבר לא גרה קרוב לירושלים...

@באר מרים

מקווה שיגיע לפני הלידה

יש עוד קצת זמן

אבל בזמן הזה אין לדעת מתי המשלוח יגיע

(הזמנתי כבר לפני יותר מחודש בגדים לילדים בגולף קידס וטרם הגיעו)

לק"י

ואין עם מי לדבר.

ממעיין שטוב הזמנתי בזמן המלחמה והגיע תוך פרק זמן סביר.

שלשום יצרתי קשר דרך הצ'אט באתר,

בהתחלה ענו לי בלקוניות שיש עיכובים,

אחרי שהתחלתי להתלונן אמרו שיעבירו לטיפול,

בהמשך היום קיבלת הודעה שהועבר לחברת משלוחים,

ואחרי יום נוסף (אתמול), קיבלתי את המשלוח

התורים לרופאות זה לחודשיים קדימה לפחות

רופאת נשים זה המתנה של בין חודש וחצי לחודשיים

למשל נורמלקס.

תפני לרופא ילדים שידריך אותך בדיוק.

אל תתני לו להשאר עם העצירות ..

ממרפאת השינייים שלי,

אין שום בעיה לבצע טיפולי שיניים סטנדרטיים בהריון. עשיתי כמה פעמים. אם המצב מאפשר מעדיפים לחכות אחרי שליש ראשון, ואת כבר בשליש שני. כמובן ליידע שאת בהריון.

צילום אם צריך גם אפשר, אבל אם לא הכרחי אז מוותרים.

בהצלחה!!

לפי מה ששאלתי פעם אפשר לעשות כל טיפול

קחי בחשבון שעקירה יכולה לגרום לכאבים וצורך בתרופות נגד כאבים לפעמים אנטיביוטיקה אז כדאי לשאול הכל מראש

נראה לי שלהשאיר שן שבורה יגרום יותר נזק, לא?

לגבי צילום- אם חייבים, אז שני כיסויים לבטן

ויכול להיות דימום קצת מוגבר

בכל מקרה אין הוכחה מדעית שהקרינה פוגעת בו.

לגבי הטיפול- בהריון החניכיים הרבה יותר רגישות והגיוני שיהיה לך יותר כואב אחרי הטיפול ויותר דימום..

תתארגני מראש עם משככי כאבים.

אין בעיה לעשות עקירה לפי מה שידוע לי, רק אם תצטרכי שתל במקום השן הזאת אז יגידו לך לחכות לאחרי הלידה.

ויכול להיות שאת צריכה אישור מהרופא נשים שאפשר לטפל בך ואת לא בהריון בסיכון וכו'.

וגם- יש סוגים של אנטיביוטיקה שאסור בהריון תשאלי את הרופא נשים