פורום הריון ולידה (עמוד 707)

אני לי מדברת על תור לרופא וכאלה דברים אלא דברים יותר יום יומיים אבל חשובים.

נגיד אם תתקשר אלי מישהי ואני אגיד לה שאני אחזור אליה עוד כמה דקות.

מה שלא כתוב- לא יזכר

אבל לפעמים העומס בחיים לא משאיר ברירה.

תורים חשובים או דברים שאני צריכה לזכור לעשות ביום מסויים אני שמה תזכורת ביומן של גוגל (יש לי אפליקציה לוח עברי והיא מתחברת לגוגל ומאוד נוחה).

דברים של יומיום כמו שתיארת ואני מפחדת לשכוח אני עושה לעצמי תזכורת בפלאפון. אחרת זה נכנס לי לאוזן אחת ויוצא מהשניה

רוב הדברים שאנחנו שוכחים זה כי אנחנו בהיסח דעת ברגע בו אנחנו שומעים.

זה מיומנות נרכשת

שאבדה לנו

אני כמעט לא כותבת דברים ולא שוכחת הרבה (טוב, עכשיו עם טפשת אחרי לידה מותר לי, אבל ביום יום...)

לרשום את זה בראש, אני עושה לי רשימות בראש של מה שאני צריכה לעשות ואני זוכרת אותם.

מסייגת שלפעמים זה גורם לתחושה של עומס והצפה שכתיבה חיצונית עוזרת להקטין... להוריד מהראש  את כל המידע שהוא סוחב.

קבוצת וואטסאפ ורושמת כל הזמן מה המשימות.

וכשאת פנויה תשבצי בלוז שבועי (ולא מעבר שבוע) ככה את יודעת לעשות מה שדחוף לשבוע הקרוב.. 

אני גם מוסיפה רשימה תתי רְשימות מה אני צריכה לעשות לכל מטלה.

למשל בלוז רשום- יש לי תור לרופא.

ברשימה יותר מדייקת מה צריך להכין לזה מראש.

בקטע הזה אני סופר מדוייקת, ועדיין יש לפעמים פאשלות אבל הסיכוי לשכוח ממש מצטמצם

למשל לענות למיילים אז פותחת מייל ריפליי וכותבת שתי מילים ואז זה פתוח בטיוטות.

לילדים אני רושמת בפתקים.

אם זה לעבודה עושה רשימה.

טלפונים אני רושמת בווטסאפ כבר מתקשרת,

ואז זה שמור בהודעה האחרונה.

נגיד אחד הדברים שלא הצלחתי לזכור זה לשאול על נורה שנדלקה לי ברכב פעם אחרי פעם אחרי פעם.

אז עצרתי בצד וצילמתי את זה בנסיעה הרביעית שקלטתי שאני כל הזמן שוכחת.

ואז ראיתי את זה בגלריה ונזכרתי בפעם הראשונה שזה לא היה תוך כדי נהיגה.

זה מבחינתי מה שנקרא "הצעד הראשון".

ואז זה מאפשר גם תכנון יומי וגם תכנון מיידי וגם תכנון שבועי.

ומוחקת למחרת עם טיפקס מה שלא הספקתי ומעבירה ליום אחר.

מה שהספקתי עושה לעצמי וי גדול ויפה.

לדברים מאד חשובים מרקר או עט צבעוני

ורושמת הכל בכל מכל כן יברך אותנו: מטלות לבית, לעבודה, לילדים, לבעל, מחוט ועד שרוך נעל כולל פריט ששכחתי בקניות.

איכשהו מכל הסלט הזה הכי קל לתעדף את המשימות הכי חשובות

ויש כאלו שנדחות

כל שנה קונה לעצמי יומן יפה צבעוני עם מלא משפטים מחזקים או איורים חמודים.

עובד נהדר וזה לא נודניק כמו בטלפון.

בימים שאין לי כוח פשוט מסלקת את היומן ולא מתייחסת עד שחוזר לי הכוח.

מסמנת שם ימי מחזור, ימים לפני מחזור עם תזכורת לקחת הכל הקלות, משקל )אם ירדתי..) רושמת מתכונים... יש יומנים נהדרים בסטימצקי. יש גם תכנון חודשי ועוד כל מיני עמודים ריקים והרבה מקום לכתוב

אני מקווה שאצליח ליישם חלק.

אבל נגיד ילד אומר אני צריך חולצה לבנה למחר (לצורך הדוגמא נגיד שיש רק חולצה אחת שלא נקיה והוא צעיר מידי לכבס )

 אז אתם רושמים מיד?

רושמת לי תזכורת לערב- להעמיד מכונה לבנה

ועוד תזכורת לבוקר אחריו- היום x הולך עם לבן

לא סומכת על הזיכרון שלי בכלל 🙈

נגיד אתמול בערב צילצלה לי תזכורת שרשמתי שבוע שעבר- " x רצתה לקחת את הספר y להראות לגננת המשלימה" חחח

מערימת הכביסה המלוכלכת ולשים מעל הסל

או להזיז את הסל ממקומו

או לבקש ממנו להכניס את הבגדים הלבנים לתוף המכונה (אם לא צריך לרסס קודם)

גם ילד בן 3 יכול לעשות את זה.

העיקר שיהיה משהו שיזכיר לי בהמשך.

ילד שלא עשה כלום בנידון לא תהיה לו חולצה לבנה למחר.

גם להם יש אחריות בהתאם לגיל שלהם.

מה שגרם לי לכתוב זה שהבת שלי התקשרה הביתה שהיא שכחה משהו חשוב בבית והיא רצתה שאביא לה את זה. וברגע שניתקתי שכחתי לגמרי מהשיחה.

שיזכיר לך את זה אחר כך?

בדוגמא שהבאת עכשיו, אפשר תוך כדי השיחה להוציא את מה שהיא ביקשה ולהניח במקום בולט, ואז אחר כך גם אם שכחת - עצם החפץ שאת רואה יזכיר לך.

גם אני משתדלת להתנהל ככה. אם אני לא עושה משהו מיד שיזכיר לי אחר כך, סיכוי גדול שאשכח... (וזה בהחלט קורה..)

אני עברתי גירושין בלי ילדים וזה  אחרת, אבל אם בא לך לבוא לפרטי את מוזמנת.

כואב לי עליך. רוצה שיהיה לך טוב.

וכל הכבוד לך על הפריקה הזו

והגיוני מאוד שבמצב הזה את בדיכאון. 

גם אני הייתי. 

ממש אשמח לדבר איתך.

ואיזו מדהימה את שאת מתפקדת בכל החזיתות!!!! 

מצדיעה לך ומברכת אותך שהטוב יגיע מהר. 

לא יודעת מה להגיד. הבדידות שלך זועקת.

טוב שאת מודעת ואני מקוה שיש לך מקורות תמיכה בסביבה שלך.

חיבוק גדול.. מאחלת לך לצאת מאפלה לאורה

חיבוק גדול!!

מאחלת לך שתמצאי את הדרך הנכונה עבורך. 

נראה שכרגע את גם ככה חיה לבד.

את מחכה שיעזוב את הבית ביוזמתו?

שירצה להתגרש?

רוב הזוגות שמתגרשים בהסכמה זה לא כי שניהם רוצים

אלא כי אחד מהם החליט שדי והשני מבין שאין לו מה להיאבק בזה.

טוענים רבניים, ועוד ועוד

גרושות לא מלקקות דבש

ואני לא מחכה שיעזוב את הבית, כי הוא לא. זו דירה משותפת של שנינו. המטרה היא להסכים למכור אותה במשותף או הסכם אחר שיאפשר לילדים שלי כמה שפחות נזק וטראומות ומעברי דירה מייסרים וירידה ברמת החיים כי אין לי איך לספק להם אותה לבד

ולכן אני מעדיפה לחסוך את זה

זה אומר שאני מעדיפה שניפרד בטוב מתוך הבנה שהזוגיות הזו לא עובדת, כדי לא לפגוע בילדים. אני שואפת להסכמה, כן.

לאט לאט זה מחלחל אצלו כי אנחנו מדברים על זה הרבה. וטובת הילדים היא ממש נר לרגלינו

לא מסוגלת לחשוב על זה שהילדים שלי יצטרכו לחוות פה גיהינום, מאבק משמורת, ועוד ועוד

אל תישארי עם זה לבד. ממליצה ממש להתייעץ עם אנשי מקצוע.

גם גירושין בהסכמה יש דרך לקדם, אם זה מה שנכון לך.

מאחלת לך שפע אור ושמחה ובשורות טובות.

אני יודעת שיש איך

אבל מעוניינת עדיין שזה יהיה בהסכמה כדי לפגוע כמה שפחות בילדים. אני יודעת עם מי יש לי עסק, ולי אין את הכח לעוד מאבקים

וכותבת לך את זה בתור מגשרת בעצמי. לפעמים כדי להגיע להסכמה ניתן להגיע לפגישת גישור אחת

והמגשר פורס בפני את הצדדים את הרווח (העצום יש לומר. נפשית וכלכלית) בגירושין באופן הזה.

לשבת ולחכות שזה יקרה זה בעיניי מחיר יקר הרבה יותר. אם כבר החלטת שהקשר הזה לא מתאים, מציעה לך בחום לחפש

מגשר שהוא עו"ד לענייני משפחה ולהציע לבעלך לשמוע ביחד, פגישה אחת, מה זה אומר ובמה זה כרוך תוך הבטחה שאת לא עושה צעדים חד צדדיים.

מנסיוני זה מקדם מאד את ההבשלה של התהליך ומקדם הרבה.

אנחנו מדברים על זה הרבה וזה הולך ומבשיל. הוא עובר מהכחשה להבנה

אני מוכנה לשלם את המחיר שבהמתנה כדי שזה יקרה בטוב

מצד עצמי אני די בטוחה שיהיה פה חיוב לגט אם אעשה את זה לבד, התייעצתי כבר עם אנשי מקצוע. מעדיפה גישור שנלך אליו שנינו מרצון

את אמא לביאה, שעושה הכל באופן שקול אבל לא קופאת על השמרים..

מהממת שאת,

בטוחה שהטוב מחכה לך מעבר לפינה,

ותזכי להיות אוהבת ונאהבת בזוגיות הדדית ומלאת נתינה וקבלה.

אשרי הילדים שלך שאת אמם יולדתם

שה' ילווה אותך וייתן לך המון כוחות לעבור את זה ושתצאי מחוזקת 🤗🤗

אבל אני לא רואה את היום שאחרי כנשואה.

הספיקה לי הרפתקאה אחת

אני רוצה לחיות את החיים שלי ולגדל את הילדים בלי דרמות. לא שמה את הלב שלי אצל אף אחד יותר בלי האפשרות לקום וללכת מתי שלא טוב בלי כל מיני סיבוכים  וזה לא מסתדר כדתייה.

נשמע שיש לו הרבה חסרונות בגזרה התפקודית.

האם הוא נותן לך מענה רגשי כלשהו? האם הוא כתובת בשבילך למשהו?

פרנסה,שומר על הילדים כן

אבל מענה רגשי ממש לא.וזה הקושי  והצורך הכי גדול שלי 

אם הוא המפרנס ואת תלויה בו איך תסתדרי?.

גם לא לטבול יכול לסבך אותך עם מורדת.

נראה לי תצטרכי להפנים שהוא שר החוץ את שרת הפנים ואולי אם פחות תתעסקי בשעות הקימה והעירות שלו, יצמח קשר רגשי מיטיב... אולי אני טועה מאד אבל הוא יכול לקחת את כל הסיפור ולהפוך את זה מאד נגדך בבית דין ואת בלי יעוץ...

היה לכם קשר רגשי אי פעם בתחילת הקשר? אולי תלכי לפחות לטיפול בעצמך? את זה הוא יסכים לשלם?

אבל אני מטופלת

ואת טועה. הוא לא יכול להגיד שאני מורדת כשהוא לא מקיים מצוות עונה אני לא לא טובלת כדי לצער אותו, אני טובלת כי אני לא מסוגלת להיות איתו. יש לי טענת מאיס עליי. והוא מכיר בזה עצמו. וגם יש אנשי מקצוע שמעורבים בעניין הזה.

התלבטתי האם לכתוב לך בפורום או בפרטי, מקווה שזה לא פוגע

בתור מי שעברה גירושין

אין מקום על גבי הפורום לדיונים של דייניים...

לכתוב לאישה במצב כזה שהיא מורדת וכו׳ 

זה ממש ממש לא מתאים.

מקווה שלא פגעתי בך בעצמי, כתבתי פה כי אולי יועיל לעוד נשים.

אשרייך על הדאגה, אני בטוחה שאת רק רוצה בטובתה. 

אבל ממש לא מעניינת אותי הכתובה

החיים שלי מתפרקים, וכתובה לא תתקן את זה וזה בטח לא יגרום לי לקים יחסים עם גבר שאני לא מסוגלת להתקרב אליו. מי שמוכרת את גופה בשביל כסף, יש לזה שם..

אבל ניחא, כי הוא ממילא לא מעוניין ביחסים. וכתבתי את זה בהודעה הפותחת. חבל שלא קראת. זו ההצדקה שלי לחיוב גט. בין היתר

והייתי נמנעת מ"יעוץ משפטי" כזה או אחר בפורום.

גם בטענת מאיס עליי יש פסיקות שונות, זה תלוי בכ"כ הרבה גורמים. בנסיבות של בני הזוג, בעו"ד ובדיין עצמו ועוד.

מכל מקום אנחנו לא מכירים את הפותחת ונסיבותיה ועדיף שתתייעץ עם איש מקצוע.

נשמע שיש ביניכם ניתוק וניכור.

כמה זמן נשואים? מתי הפער נהיה כל כך משמעותי?

תראי, גירושין בהסכמה- זה תלוי איזה טיפוס הוא.

אם הוא ירגיש שאת רוצה בהסכמה בגלל אינטרס,יכול להיות שהןא יעדיף להילחם.

על אף שגברים ממילא נדונים לתלייה מראש...

והדירה בכל מקרה תתחלק בשווה.

היחסים כבר לא עכורים כמו שיש הבנה שיש לו בעיה שהוא לא מסוגל לפתור. וזה שיש לו בעיה לא אומר שאני חייבת לקבל אותה. במיוחד שזה פוגע בי. הוא מבין את זה

ואגב - המשםט האחרון על הנידונים לתלייה ממש לא לעניין. נתתי את שנותיי היפות לגבר שיש לו בעיה ולא מספק לי צרכים בסיסיים עד כדי מיאוס.

אני לא דורשת על כך תשלום, אבל הוא צריך לדאוג לילדים שלו. זהו. לא הבאתי אותם לבד מה שנקרא

הבהרתי לו את זה גם, שאני לא מעונינת בכסף שלו. לא רוצה כתובה אפילו. רוצה שלשנינו יהיה טוב ונגדל את הילדים בטוב ובשמחה בצורה נורמלית ולא כשונאים  ושנעשה הסכם שיהיה הוגן כי אני עובדת והמשמורת תהיה משותפת, אבל חשוב לי שהילדים ישמרו על רמת חיים ולא יחיו בפער בין אמא לאבא.

אני לא רוצה את הכסף שלו. אבל גם לא מוכנה שהילדים יירדו מתחת לקו העוני חצי שבוע כי לאבא שלהם יש בעיה שהוא לא מוכן לטפל בה

ואנחנו מדברים על זה. זה חשוב לשנינו. אין שנאה ורצון לנקמה, רק הרבה הרבה צער והבנה שזה לא עובד

גרושה יחסית טרייה.

נפרדנו בהסכמה.

גם הוא על רקע נפשי כלשהו.

מברכת על הרגע שנפרדתי, מאז הנפש שלי הרבה יותר רגועה.

בהתאם לכך גם הילדים הרבה יותר רגועים.

בהתחלה גם אני חשבתי שאם אפרד לא ארצה עוד גבר על הראש, אבל לאט לאט עוברת שינוי וכן עולה רצון לזוגיות חדשה ובריאה. מגיע לי אהבה!

גם לך מגיעה אהבה! ומגיעה לך שיהיה לך טוב!!

התהליך עלה לא מעט כסף, אבל בגלל שהיתה הבנה  והסכמה זה יצא יחסית נמוך לתהליך כזה.

לפי מה שהבנתי חייבים ייצוג משפטי בבית הדין.

ממליצה גם על גישור.

בהקשר לכתובה, אם האישה רוצה להתגרש היא צריכה לוותר על דמי הכתובה.

אם יש לך שאלות ספציפיות תכתבי ואענה בשמחה.

מחזקת אותך לשים את עצמך במקום הראשון. 

אני חושבת שהציפיות שלך עלולות להתנפץ ביום שאחרי.

אין לך יכולת להשפיע על התפקוד שלו עכשיו כשאתם בבית אחד ונשואים.

מה גורם לך לחשוב שיהיה לל יכולת להשפיע על התפקוד שלו וכתוצאה מכך על הרמת חיים שלו אחרי שתפרדו?

יש שני תרחישים אפשריים לאחר פרידה.

העובדה שהוא כבר לא יוכל להישען על התפקוד שלך תגרום לו לקחת אחריות ולתפקד כאבא מלא והילדים רק ירוויחו אבא חדש.

או שלא ישתנה כלום והוא יהיה אבא של ביקורים וטלפונים ועיקר הבית והיציבות יהיו אצלך.

אבל בשני התרחישים זה תהליך שלו

ולך אין היום שליטה על זה.... והפרידה רק תגדיל את החוסר שליטה שלך

הציפיות שאני רוצה לתחום בהסכם משותף הם בעיקר כלכליות, מוסכמות. ומבחינתי אם אגיע למצב שאני מרוויחה מספיק כדי לכלכל את הילדים בכבוד לבד - זה נתון גם לשינויים.

אבל אני חושבת שבתור התחלה, עד שזה יקרה (אני מקווה שיקרה) וגם הוא מבין את זה, הם לא יוכלו להתמודד עם שינוי קיצוני כזה בפתאומיות.

לגבי מה שדיברת עליו - הוא מביע רצון למשמורת משותפת, הוא אבא מאוד מעורב. הרצון ליחסים טובים ולא לפרידה רועמת מובן מצד שנינו. אבל אני באמת לא יכולה לדעת מה יהיה, ולכן לא דיברתי על זה.

הוא עלול להפתיע לרעה גם אחרי חתימת ההסכם.

אני מבינה שאת מחפשת כאן עידוד ותמיכה אבל לעניות דעתי קודם את צריכה להבטיח את יכולתך לשרוד כלכלית ללא תלות במזונות שיתחייב לשלם.

❤❤❤

שימי לב שאם אתם הולכים על משמורת משותפת זה יוריד את המזונות.

אא"כ הפער ביניכם הוא ממש ממש משמעותי בהכנסות.

וכתבתי שגברים נדונים לתלייה בגלל הרבה מקרים שאני מכירה שבהם גברים משלמים מזונות עתק. 

אני צריכה אותו מגויס לטובת הילדים. לא בשביל הפרצוף היפה שלי

ולא יודעת מה את מכירה, אבל הרבה נשים שאני מכירה לפחות ירדו מתחת לקו העוני

אולי יש כאלה שמשלמים מעל הפופיק, זה לא באמת מעניין אותי. ואני יודעת שאת נשואה לגרוש עם ילדים, אז את מדברת מהצד השני

אבל זו דעה שכרגע פחות מדברת אליי, בטח לא בשלב הזה. מקווה שתביני

והאמת היא, שאני חושבת שאפשר לנעול @יעל מהדרום @טארקו 

השרשור גלש למקומות שכבר נהיו פחות רלוונטים

ושתשמרי על הכוחות שלך.. זה כ"כ חשוב!!

נשמע שיש בסיס טוב להפרדה בהסכמה שתחסוך לכם מלא ריבים ודם רע. זה ממש ממש לא מובן מאליו!

זה גם סוג של חסד (חסד בדיעבד, אבל חסד)

ורוצה לתת לך חיבוק גדול על מה שאת עוברת.
נשמע ששילמת מחירים כבדים בעצם הזוגיות הזאת, ואת כבר לא מוכנה לשאת בזה יותר.

נשמע גם שאת ממש חזקה ומפוכחת, עם ראייה ברורה מאוד של מה שעומד מולך.

זה נהדר, גם עבורך וגם עבור הילדים. להחליט על גירושין זה קשה-קשה...

מקווה שיש לך משפחה רחבה תומכת וחברות שיהיו לצידך. זה גם חשוב מאוד.

ובכל מקרה- שאור נרות החנוכה יאיר את דרכך וישמח את ליבך...

ושיהיה לך קל ככל האפשר לעבור את התהליך.

❤❤❤

מרגישה את הצער והקושי שלך.

מנסיון עם בן זוג עם הפרעת קשב ,

רוצה להגיד לך שאני מבינה אותך מאד.

לקחת על עצמך המון בשביל שהזוגיות הזו תחזיק

אבל נשמע שאת מחזיקה הכל לבד.

שולחת חיבוק

ומאחלת שתצאי מאפילה לאורה.

הייתי רוצה לכתוב לך משו בפרטי

אם מתאים לך תשלחי לי הודעה.

גם לי חשובה הפרטיות...

אם תרצי לדבר ולשתף מתישהו, מוזמנת.

שתזכי לשמחה ושהתקופה הזו תעבור מהר וכמה שיותר בקלות וחסד ❤

לצערנו יש מקרים בהם עבודה קלאסית זוגית או עצמית לא תעזור. כי הצד השני צריך לעבוד על עצמו. או לאפשר לעצמו לקבל את זה שהצד השני מעוניין בשינוי ולהתייחס לזה. נשמע שעברת המון ויש דברים בסיסיים שהם מוסכמות של קשר.

וככ כואב שאת במקום הזה.

איך הוא מגיב לזה כשאת מעלה את הטענות שלך?

איך הוא רואה את הדברים?

קטונתי מלכתוב עוד מלבד לומר לך שאת בטח אישה אלופה וחזקה.ומעוררת השראה ושקולה. ואמא מדהימה

לגמרי מגיע לך להרגיש אהובה

ותדאגי שיהיה לך טוב כמה שאפשר בחזיתות אחרות, תיעזרי בכסף כל עוד אפשר ויש יכולת, תתאווררי, תמלאי את הזמן, גם אם זה לא מה שבאמת נותן לך מענה. ותתפללי להשם שיכוון אותך,'הפכת מספדי למחול לי' הוא יכול הכל. ❤️

@אם מאושרת ו @נקודה טובה

אז ככה-

אני חדשה בזה, עד עכשיו הייתי עם גלוקומטר ומדדתי אחרי שעה. (סכרת הריון)

אני רואה שיש אפשרות לציין כשלוקחים אינסולין ארוך טווח או קצר וגם אוכל

אבל אני לוקחת אינסולין קצר טווח ומייד אוכלת, אז מה עדיף לכתוב?

והבעיה היותר גדולה זה שאני לא מבינה את הגוף שלי😑

אכלתי מרק עדשים, לחם מלא והמון סלט

שעה אחרי הארוחה יצא לי 120

אחרי רבע שעה ירד כמעט ל70

ואז טיפס וטיפס והגיע ל180! אחרי שעתיים וחצי

מפחיד אותי ממש ולא הבנתי מה אני אמורה לעשות במצב כזה. לאכול משהו? עדיף שלא?

בכלל זה נורמלי לעקוב אחרי זה כל הזמן? 

בשבת מותר לצורך מיידי-

לכן אם זה רק לצורך מעקב שהרופא יראה אחרי שבת - כמדומני שאסור בשבת .

אבל אם את צריכה בשביל לדעת כמה אינסולין לקחת בשבת או בשביל לזהות היפו- חייבים בשבת להשתמש.

וזה הרבה יותר פשוט מגלקומטר ששם זה שאלה של הוצאת דם ( שגם לצורך שפרטתי למעלה זה מותר בשבת)

זה חשמל שלפי רוב רובם של הדעות זה מדרבנן בשבת.ומדליקים בשינוי.( אני מדליקה עם מפרק אצבע שמאלית ,אבל יש הרבה שינויים שאפשר לעשות)

ולפני שבת תשתיקי אותו,כדי שלא יהיה עשיית צליל בשבת.

אני לא צריכה לסרוק כל פעם, זה מנטר כל דקה ומועבר ישירות לפלאפון שלי.

וכרגע אני במצב של מעקב בלבד וכמות האינסולין זהה תמיד, אז מניחה שלא רלוונטי לי.

תודה!!

את משתמשת רק בפלאפון?

העדפתי סורק בשביל שבת.

אם את במעקב אז זה אחרת ממה שאני מכירה, תשאלי רב שמתעסק בתחום הזה.

( למשל מכון צומת )

אני לא טרחתי לכתוב... אני משתמשת רק בבדיקה.

דווקא הגוף שלך נשמע מצויין!

אני בודקת שעתיים אחרי האוכל.

עדשים הם עם ערך גליקמי נמוך ולכן נספגים בגוף לאט,לכן רק אחרי שעתיים הסוכר יתחיל לעלות.

אז אם בדקת שעה אחרי האוכל זה עדיין לא נספג בגוף ולכן הסוכר היה רגיל.

בטח שנורמלי לעקוב כל הזמן. אני מכורה לגמרי

בהצלחה רבה❤️

אז מה שזה אומר זה שעדשים לא טוב לי? או שאני צריכה במינון יותר נמוך?

או לא להסיק מסקנות ככ מהר?🤭

ומה עושים כשרואים שהסוכר מטפס ומטפס?

זה דווקא נשמע מצויין לך.

זה עניין של משחק עם הזמן ספיגה וכמות האינסולין.

כשהסוכר מטפס אפשר לקחת עוד אינסולין. יש לך פקטור תיקון?כמה כמות מורידה ?

ועד שהוא משפיע,  זה באמת מעצבן...

עוזר לי לזכור שהמספרים זה לא ציונים, ואני לא אשמה בהם.

הם רק עוזרים לי לדעת מה לעשות.

אני מנסה להזכיר לעצמי שהסנסור לא נגדי והוא לא "מלשין" עלי ורק בא לעזור לי.

זה גם עוזר להפנים את עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים בשונה מגלוקומטר שאפשר יותר לזייף.

אני לא יודעת כמה כמות מורידה לי, בינתיים לוקחת קבוע כמות יחידות לפני ארוחה ולפני השינה. אולי אתייעץ על זה עם הרופאה באמת.

ללכת לטיפול לבין התנהלות הממשלה.

הטיפול הוא בשביל להצליח להתמודד עם סיטואציות שקשה להתמודד איתם.

היא לאיכות חיים של המטופל וסביבתו.

אם יש לך זמן לשמוע - ממליצה ממש!

מסתבר שאין לך מה לעשות עם זה. וגם לי. 

אלא אם במקרה את חברת כנסת.

מסכימה איתך ב100% על מה שכתבת, אבל היות וממש אין לי באופן אישי מה לעשות עם זה (חוץ מלהתפללל) אני מעדיפה להניח לזה במקום להתחרפן, כי זה פשוט לא יועיל לאף אחד

וסיכוי גבוה שיזיק.

ושהם לא באמת שינו משהו בגישה משמחת תורה.

אבל מה שיהיה או לא יהיה זה בידיים של הקב"ה לכן אנחנו מתפללים, למרות שאני ממש מזדהה לפעמים עם תחושת היאוש.  אנחנו צריכים להלחם ביאוש. 

לזכור שזה אנחנו רק מול הקב"ה ולא שאנחנו תלויים בחסדיו של ראש הממשלה ואנחנו מתחננים שיועיל להחליט החלטות הגיוניות. אנחנו לא תלויים בו ובחבריו למרות שזה נראה ככה. 

אנחנו תלויים רק ברצונו של הקב"ה 

הרבה יותר ממשהו.

הרבה השתנה. ולטובה.

וזה עדיין רחוק מלהיות מושלם. יש עוד המון על מה להתפלל. כל כך הרבה. כי אנחנו באמת רוצים גאולה שלמה.

אבל אם זה גורם לנו לא לראות את הטוב שכבר קיים, לדעתי יש פה פספוס גדול מאוד.

אין לי זמן להאריך כרגע, אולי בהמשך אצליח יותר. אבל הייתי חייבת להגיד את זה לפחות...

ועם הפסקה האחרונה שלך אני מסכימה מאוד. זו לגמרי האמת, ואני מרגישה שחלק מהעבודה שלי במלחמה הזו היא להפנים את ההבנה הזו ולהחדיר אותה ללב שלי...

עוד מלחמות, לפי ההתנהגות הזו.

אבל אני מעדיפה לאמץ עיניים של אמונה ושל אלוקים, ולהאמין שהמלחמה הזו בנתה איזושהי קומה בהבנת המציאות גם אצל בני האדם (ואפילו אצל הממשלה), ובעזרת ה' - כן, יש סיכוי שזו המלחמה האחרונה, המלחמה שאחריה תבוא הגאולה.

ולא נותר לי אלא להתפלל על זה...

באופן אישי במהלך החיים עברתי כל מיני שינויים בדעות שלי בעניין הזה,

ויש מצב זה עוד יעבור שינוי...

היום הדעה שלי קיצונית, לכיוון אפילו שלא נעים לשמוע... 

היום לפי דעתי הממשלה זה רק משחק והצגה, בובות על חוט

ומי שבאמת מנהל את העניינים זה אנשים עם כח שטובת עמ"י רחוק מעיניהם....

יש אנשים שיקראו להם אילומינטי, הבונים החופשיים, אישית לא חקרתי את התיאוריה הזאת לעומק

לכן אני לא מביאה אותה כדעה נחרצת... 

בכל אופן, ממזמן איבדתי אמון במערכת/ממשלה עוד לפני ה7.10 

כואב לי הלב לראות סרטונים של חיילים עם אש בעיניים, אידאלים מטורפים ומסירות נפש עד אין קץ

אבל למעלה, מי שמקבל את ההחלטות, יש מצב צוחק על זה, זה שובר לי את הלב.

אני קוראת המון כתבות הזויות, אפילו לא קונספירטיביות, שמתארות, בעיניי לפחות, כאוס מוחלט, מחדל מטורף.

לא רואה עניין אפילו להביא דוגמאות... אבל מי שעוד מאמין במשהו, חבל על הכאב לב שלו פשוט...

אישית קרוב משפחה שלי יצא מהצבא מהסיבות האלו ועוד, הוא לא מוכן לשרת במצב כזה

שהכל זה משחק והצגה לארה"ב (או מי שזה לא יהיה) ויש חיילים שמתים בגלל זה! 

הצביעות חוגגת,  הומניטריות... נו באמת. השקר פשוט חוגג וכבר בלי תחפושת, פשוט בגלוי. "היי שלום, קוראים לי שקר, נעים מאוד"

אישית, הדבר היחידי כרגע שאני מחכה לו, זה לא ראש ממשלה אחר, ולא תחלופה של שר כזה או אחר

אלא פשוט גאולה, מלכות בית דוד, כל המהלך בקיצור... 

אני מתייחסת למצב הנוכחי כהסתרה שבתוך הסתרה, שזה חלק מהמהלך שה' רוצה להוביל בעולם

ומשתדלת לקבל את זה בהבנה אהבה ואמונה.

אני סומכת על ה', וסומכת על הגאולה שתגיע. אני גם סומכת על הטיימינג שהיא תגיע.

אני לא דואגת, לא פוחדת, באמת ב"ה... הרבה תפילות 

במקום מסוים אני אומרת לעצמי, השקר חוגג, כי אוקי, זה הסוף שלו פשוט, לכן לקראת הסוף

נותנים לו קצת תשומת לב ובמה...

הכל זמני...

ואני מכינה את עצמי להכל, גם למצבים קשים בהרבה מעכשיו... 

אבל ה' איתנו, אין לי ספק. פשוט להמתין בסבלנות למהלכים שיקרו מאליהם. בע"ה ברחמים. 

מחלקת המדינה של ארה"ב היא כח מאוד משמעותי בסיפור הזה. אבל לא היחיד כמובן

והדיפ סטייט גם כאן אצלנו אבל גם שם מעבר לים

וכל המערכת המשפטית על שלל זרועותיה

אני לא חושבת שזה נכון להגיד שלממשלה אין שום החלטות.  יש לה כח ויש לה יכולת לעשות הרבה לכאן ולכאן ויש טעם ללחוץ עליה ודעת הקהל מאוד משפיעה.

וברור שאם התפיסה שלהם היתה אחרת הם היו מוצאים דרך לפעול שונה בתוך אותן מגבלות גם אם לא היו יכולים לעשות כל דבר

אבל בהחלט- הממשלה מאוד מאוד מוגבלת.והיא לא תציג את זה ככה כי זה לא מה שהציבור רוצה לשמוע

אז הם די מסבנים אותנו בכל מיני תירוצים

אין לך שליטה על החלטות הממשלה. גם בעלי נלחם בתוך עזה ואני מתחרפנת מהחדשות ומהתמונות שרצות על נדלק והסיוע ההומינטרי

על מה יש לך שליטה? תשקיעי בזה את הכוחות שלך

לגבי מלחמה אחרונה כן או לא. הרב ניר בן ארצי אומר שזו המלחמה האחרונה, שהמשיח קרוב

אותי זה מעודד ומחזיק בימים קשים

1. צריך ללכת לרופא שיאבחן פטריה או שאני אתחיל לטפל לבד?

2. יש לי דקטרין קרם ואורלי ג'ל שנשארו מהפטריה אצל הגדול (לפני שנתיים ורבע). הדקטרין קרם פג תוקף מלפני שנה אבל הוא לשימוש חיצוני. הדקטרין אורל ג'ל בתוקף עד 4.24 (עוד חמישה חודשים) אבל הוא פתוח כבר שנתיים והוא לפה של תינוק רך.

הייתן משתמשות?

3. אם גם בלידה הבאה יהיה לי gbs חיובי, יש איך למנוע פטריה?

4. מה עוד אפשר לעשות כדי להיפטר מפטריות? אשמח לטיפים מעשיים.

תודה!

אבל אפשר לנקות את הלשון שלו במים מורתחים עם סודה לשתיה.

בגדול, הפחתת סוכרים ושמרים אמורה לעזור להפחתת פטריות.

וסודה לשתיה הפוכה מחומץ, לא?

בכל מקרה, זה בטיחותי לתינוק שרק נולד?

ולגבי סוכר ושמרים, זה העצה הכי קשה ליישום, אז מחפשת עצות קלות יותר 😅

אני לא הייתי משתמשת... הוא נשמע לי פיצי ולא הייתי נותנת לו משהו פתוח, אלא מתייעצת עם רופא ואם צריך קונה לו חדש. אפשר מקסימום לשלוח שאלה באפליקציה או לקבוע תור טלפוני אם אין לך כח לצאת בשביל זה מהבית

זה לגבי שניהם? גם לא היית משתמשת בקרם שממילא מורידים לפני הנקה?

ולגבי הרופא, צריך ללכת לרשום אותו לקופ"ח והכל, אני לא יכולה לשלוח לרופא שלו בקשה כי עדיין אין רופא שהוא שלו...

אני יכולה אולי להתייעץ עם הרופא של הגדול (לקבוע תור טלפוני כאילו לגדול) מן הסתם ירשמו גם את הקטן אליו. 

לפני ההנקה אז פחות נשמע בעייתי

וכן לגמרי הייתי קובעת כאילו לגדול ומתקשרת, אם את יודעת שיש לכם רופא זורם... למרות שאולי הוא לא יוכל לרשום לך משהו כי זה לא לאותו ילד, אבל אולי כן לכי תדעי אני לא מבינה בזה..

בכל מקרה תרגישו טוב

לכן אני מתלבטת אם צריך רופא או שזה מיותר

את מתארת בדיוק את הסימנים שכל יועצת הנקה מתחילה תאמר לך...

אם חשוב לך רופא, לדעתי מספיק תיאור טלפוני.

לעצמך הייתי מתחילה הרגע עם הדקטרין אורל ג'ל, לא צריך לשטוף לפני הנקה, ויכול להיות שזה יספיק לך כי זה נשמע שלב ראשוני (כי עדיין לא כואב לך 🤦).

כיוון שלא צריך לשטוף. (ואפשר בכוונה למרוח לפני הנקה. לא יודעת אם זו עיצה שעומדת בתקנים או סתם)

אבל היא לא מספיק חזקה, לפעמים לא מצליחה להתגבר על הפטריה.

רק שאצלך נשמע שזה רק התחיל, אז אולי כן יעזור,

וגם כבר יש לך בבית, מה תפסידי מלנסות בינתיים.

התוקף על המארז הוא רק במקרה שזה סגור.

לאחר פתיחה, מותר להשתמש לחצי שנה.

באופן אישי, לא הייתי משתמשת לתינוק גם בפתוח בתוקף, אלא הייתי מביאה חדש וסטרילי.

אני חושבת שגם האוכל ג'ל  לא חייב מרשם.

מזל טוב, ותרגישו טוב

אבל לגדול שלי כן אמרו לי לשים דקטרין בגיל חודש... אוף, אין לי כח לסאגה הזאת.

הלוואי שהיא תיגמר מהר!

לתינוק- אפשר לטפל בדקטרין אורל ג'ל ( יש גישות שנותנים רק מגיל חצי שנה ויש גישות שאפשר למרוח בזהירות שלא יהיו גושים כבר מגיל כמה ימים) או באמצעות תרחיף נסטטין. שניהם צריכים מרשם. לא הייתי נותנת משחה שפתוחה הרבה זמן.

לך- למרוח משחה נגד פטריות שמתאימה לעור (האורל ג'ל לא מתאים לעור). לא הייתי חוששת להשתמש בקרם שפתוח הרבה זמן, כי כמו שאמרת זה שימוש חיצוני.

אם את רוצה לנסות עם משהו טבעי אפשר למרוח לך ולקטן מים עם סודה לשתיה. ולך אפשר למרוח גם שמן קוקוס.

אבל זה לרוב פחות יעיל מהמשחות.

מציעה לך להתייעץ עם מוקד טלפוני לפני שאת נוסעת למוקד.

את יכולה להתעקש שיעשו מהבטן אבל אם יש חשד למשהו אז רוצים לעשות בדיקת פנימית כי ככה רואים יותר טוב אורך צואר ואת העובר.

לחמניות ביתיות

שאפילו ''רק'' ההודעה עם ההצעה עושה כ''כ טוב הלב.

חוץ מזה אפשר פתק, מגנט עם משפט מחזק למקרר, משהו קטן ומתוק, להציע לשבת על כוס קפה ביחד בערב אם בעלך בבית ויכול לשמור על הילדים, להזמין להדלקת נרות חנוכה...

האמת שכל דבר עוזר ונותן כוח-

לשלוח משהו מתוק וקטן ( יכול להיות אייס קפה, עוגיות, סלט, לחמניות ואפילו משהו קנוי קטן)

לשלוח הפתעות בשקל לילדים.

להציע עזרה עם הילדים.

לשלוח סתם הודעת התעניינות.

להזמין לארוחת צהרים/ ערב משותפת אצלך או בגינה.

כשאת בקניות להציע עזרה בקניה קטנה.

להציע את בעלך לתיקונים בבית אם יש.

ועדיף לא לשלוח הודעה- צריכה עזרה? אלא לתת פירוט ולהגיד לה לבחור מתוך זה איזו עזרה היא רוצה. 

ואיזה מהממת את ❤️❤️ @חוזרת_שוב 

כל אחת כמעט תשמח לקצת עזרה או צ'ופר קטן מדי פעם

רק שכל מי שפונה אלי ב אמירה כללית-

תגידי אם את צריכה עזרה

או- איך את מסתדרת? את צריכה עזרה?

אין לי מה לומר

כי יש כל כך הרבה רגעים שאני מסתדרת ומתאמצת עבור זה

ויש רגעים שממש לא

ולצפות שאני ארים טלפון בכל רגע כזה ואבקש אולי משהו שבכלל לא מתאים לה לתת באותו רגע..זה פחות מתאחם לי

כמה כבר אפשר לחיות כנזקקת ככה

אז אני עונה

תודה רבה ממש. ב''ה אני בסדר סה''כ

ולעומת זאת

כשמישהי מתקשרת או כותבת הודעה-

אני יוצאת לגינה עם הילדים עכשיו רוצה לצרף אלינוצגם את שרה ורבקה? נשמח!

את בבית? רוצה להביא לך רגע משהו קטן

אני בדרך לסופר- מה יעזור לך שאקנה? חסר לך משהו?

וכן הלאה

כי אף אחת לא תפנה מתוך הזמנה כללית..

"אני אומרת תודה בכל בוקר שאני קמה ועוד מצליחה לתפקד עם הילדים"

יש כתבה על נשות המילואים שקשה להן פונות לגורמים בממשלה

לילדים!!

וקצת מנוחה בשבילם לשתות קפה ולפטפט קצת עם נשים אחרות בקיצור לדבר לייצר מעגל נשים פעיל שאפשר להיפגש..

ותוך כדי יש פעילות לילדים..

זה הכי נחוץ בעיני בימים האלו

אני רואה שמה שהכי עוזר לי זה ארוחות

גם אם את לא יכולה להכין ארוחה , מספיק ירקות חתוכים או משהו קטן לנשנש

אפילו להכין דייסה ולחלק לכלים קטנים לכמה נשים

באמת לא צריך יותר מדי

זה בעיקר חיבוק נפשי, תחושה שמישהי חשבה עליי ודואגת לי

כי בתחושה יש כל כך הרבה דברים דחופים אחרים שלא מגיעה לדאוג לעצמי לאוכל מזין

אני הבאתי לכמה חברות ומהתגובות שלהן הבנתי שזה היה מאוד משמעותי להן. אני חושבת שעצם היחס הוא משמעותי מאוד. וגם המכתב שנותן משמעות לקושי שהן עוברות (יכולה לשתף בניסוח שכתבתי בפרטי, אם זה יעזור לך...).

אחת החברות אמרה שתלתה את מה שכתבתי לה על המקרר וזה מחזק אותה בזמנים של קושי...

אלא פשוט לעזור במה שאת יכולה.

גם אם זה להציע להוריד את הפח/לקנות משהו מהסופר/להקפיץ את הילדים לגן וכו

צ'ופר מתוק/ ארוחה/ סלט זה תמיד כיף,

אבל לקפוץ ולשבת על כוס קפה בשעות הקשות והבודדות של הערב זאת כבר רמה גבוהה!

להזמין לסעודת שבת או הדלקת נרות חנוכה שלא תהיה לבד

להציע עזרה בדברים שנראים לך מטופשים, אבל עבורנו זו חתיכת פעולה לוגיסטית בימים האלו... למשל לזרוק את הפח, לעשות קניות, להעלות מזוודה במקביל לתינוק ישן ועוד...

עזרה בפיזורים ובחזור אל ומהמסגרות נשמע לי אחת העזרות השוות, כמו גם להציע לה שהילדים שלה יבואו אחהצ לשחק עם הילדים שלך והיא תוכל להתאוורר/ לנצח את הזמן למשימות שיש לה

רק מוסיפה לגבי מה שכתבת על לשבת לכוס קפה בערב, הדלקת נרות וכ'ו שלא לכולן זה מתאים

להמון נשים זה יהיה מדהים!

אבל אני נגיד לא רואה את עצמי זורמת על זה, מרגישה שדווקא מה שנותן לי כוח זה קצת להשתבלל פנימה ולהיות בשקט

לקרוא ספר לבד, לבשל, לסרוג.. לפעמים אין לי כוח לראות אף אחד אחר

מה שהכי הערכתי זה

חברה שבאה עם עוגה לשבת.

חברה שאמרה שהיא יוצאת לסופר ומה ארצה שתקנה לי( במקום לשאול באופן כללי אם אני צריכה משהו מהסופר? )

חברות שבאו בערב אחרי שהילדים נרדמו לקפה. עזר להעביר את הזמן ולהחזיר קצת לשפיות במיוחד בהתחלה שהכל היה מלחיץ בלי מסגרות ובלי כלום בערך.. 

איזו גיבורה

שה' ישלח לכם רפואה שלמה מהר ובקלות

אם הם ישנו איתך הם ישנו יותר טוב?

אצלי זה לפעמים עוזר וככה אפשר לישון קצת יותר רצוף..

מה שלומכם הבקר?

שרדת את חשכת הלילה?

את ממש גיבורה!!!

ילדים חולים זה קשה כל כך,ולבד זה ממש קשה.

שה' ישלח לך הרבה כח .

שהיום כבר יהיה הרבה יותר טוב ❤️

לפעם הבאה אין שום בעיה לבקש מנערה להוציא ילדון לסיבוב.

תכסי טוב, יש גגון לעגלה.

אוויר נקי זה בריא.

אם קיבל תרופה להורדת חום והוא לא מקיא או מפרכס או משהו שצריך מבוגר בסביבה,

אפשר לבקש עזרה מנערה.

לבינתיים תוכלי לנוח.

חיבוק ענק גיבורה

ממש סיוט

לא נשמע שיש מאיפה להביא כח. רק לשרוד.

זה יעבור!!! 

אצלי היו כתמים ברמה שנאסרנו מהם חודשיים אחרי הלידה (היה אפשר להתיר אולי אבל אחרי שבוע של קשר עם הרב ועשרות שאלות, נמאס לי. זה היה כתמים גדולים מאוד, אדומים טריים ורטובים.)

קיבלתי מחזור רק ביומולדת שנה של הילד.

אחר כך לא היו עוד בכלל, הייתי נקייה לגמרי עד שחזר הביוץ והמחזור בגיל שנה.

הייתי רק עם הנקה מלאה, בלי מניעה...

אם היית והכל תקין, אז לא הייתי מתייחסת לכתמים כרגע, יכול להיות שיתפתח למחזור, יכול להיות שלא.

אם לא היית בביקורת, לדעתי כדאי ללכת לוודא שהכל תקין מהבחינה הזאת והדימומים לא קשורים להתנקות הרחם משאריות הלידה.

ייכול להיות שהדימום הוא בעקבות מגע באיזור?

יש לך כאבים?

נשמע האמת יותר כמו פצע בנרתיק מאשר דימום מהרחם לפי התיאור שעכשיו כתבת.

אם לא כואב לך אז לא מדאיג.

יכול להיות כל מיני דברים.

העיקר שנבדקת אחרי הלידה והכל ברחם תקין.

שינויים הורמונליים יכולים לקרות בשלב הזה, במיוחד עם הנקה.

פשוט לקבל את זה שהגוף עובר שינויים והכל בסדר 🤗

אני הנקתי הנקה מלאה בלי מניעה

חצי שנה לא קיבלתי מחזור, אבל היו פה ושם כתמים שהייתי צריכה לא להסתכל, ולא נאסרתי. לי הכתמים לא התפתחו למחזור.

שאני קראתי תגובות כאלה בזמנו

וניסיתי להרגע מהן

וקיבלתי מחזור כל חודש החל משמונה שבועות אחרי הלידה בהנקה מאוד מלאה

כל גג שעתיים הנקתי, בלי מוצץ, בלי בקבוק

היה יכול להיות לי טוב יותר להבין שזו גם אפשרות 

והייתה נמנעת לי עגמת נפש גדולה מאוד

כן צריך לדעת שיש גם אופציה שזה וסת.

עם הזמן תדעי...

בשתי הלידות, הראשונה והשניה, היו לי כתמים בהנקה ברמה שנאסרנו כל שבועיים

וזה לא היה וסת

הייתי אצל רופאה מומחית ממש

מחזור ממש קיבלתי רק לקראת גיל שנה

אבל אם את אומרת שכבר היית בבדיקה והכל תקין אז זה כנראה לא זה

בסביבות 30 ממ זה תקין.

מתחילים להלחץ כשזה בסביבות 20 ממ. וזה תלוי בשבוע. את ממש בשלב מוקדם אז מקווה שהנתונים רלוונטים.

בסקירה מאוחרת יבדקו שוב ותראי איפה את עומדת.

תשתדלי לנוח ולהתאמץ קצת פחות ותבקשי בדיקה חוזרת עוד שבוע שבועיים, ככה שתדעי אם יש דינמיות.

(מנסיון, לא תמיד מאמץ גורם לזה. היה הריון שהתאמצתי מלא ויחסית הצוואר היה בסדר.. אבל מצד שני בהריון שהצוואר היה ממש קצר ונחתי, הוא התארך..)

ואמרו לי שזה אורך מעולה.

התבלבלתי כבר

גם הרופא שבדק אמר שזה לא כל כך טוב

וגם ככה זכרתי 

אבל מתעסקת עם הנושא.

מה השאלה?

אולי אדע לענות.

לגבי האוכל,  אפשר לתת את אותה ארוחה. אפשר גם לגוון מעט ואם אכלה נגיד בננה בבוקר לתת בערב תפוח. או לגוון בירקות. אבל בגדול ממש לא נורא לחזור על ארוחה שוב.

לגבי האמבטיה לדעתי בגיל הזה כבר חבל דפני. היא יושבת? אם כן אפשר לקנות גיגית קטנה ושתשב בפנים, כמובן בהשגחה כל הזמן

יש כיסא ישיבה לאמבטיה אבל אישית לא אהבתי כי הוא גבוה ואז צריך למלא המון מים

וגם אם לא, אפשר להשכיב על הבטן.

למרות שיש שאומרים שעושה עצירות, אז צריך לשים לב.

כמובן רק מסייגת שבננה בפני עצמה לא מחליפה ארוחה מלאה, אם התכוונת לארוחה שכוללת גם בננה ובנוסף גם חלבון ורצוי שומן בריא, אז סבבה.

לגבי אמבטיה, אצלנו בסביבות הגיל הזה כבר היה נוח בכיסא ישיבה כזה שנדבק לאמבטיה, ואז לאו דווקא למלא אמבטיה, פשוט קילחנו אותו בזרם מים נעים. 

הכי מזין זה להכין דייסת שיבולת שועל. (אפשר לבשל שיבולת שועל במים, ואפשר גם לקנות שבולת שועל להכנה מהירה ורק להשרות במים רותחים). אפשר להוסיף לזה קצת פירות מרוסקים.

יש גם לקנות דייסות אינסטנט של חברת מטרנה או b&d. עדיף לקנות כזו שמבוססת על מאכל בריא, פחות כדאי דייסת אורז או סולת.

לגבי אמבטיה - טבעת אמבטיה (מושב אמבטיה) מאוד נוחה בשביל ילדים שיודעים לשבת. ואז רוחצים עם הדוש באמבטיה / מקלחת הרגילה.

עם משטח נגד החלקה

זה ממש תעסוקה בשבילו.

הוא יושב ומשחק לפחות 20 דק כל יום באמבטיה, ונהנה מזה מאוד!

טבעת אמבטיה - חיפוש ב-Google

ואפשר לסבן את כל הגוף חוץ מהישבן. אז לפני שיוצאים אני מעמידה אותו שניה, מסבנת שוטפת ומוציאה.

והוא יושב שם שעות לשחק. ואני לא צריכה להחזיק אותו.. .כמובן לא מסירה עיניים, אבל יכולה לשבת על האסלה.

וגם את האבטלה תקבלי לפי השכר בתלושים שעבדת.

את האבטלה מקבלים אחרי תקופת חופשת לידה.

1. תבקשי מהאחיות בקופה או מהמזכירות. מקסימום הן יכנסו לרופא שידפיס זריז ויתנו לך.

2. חברת 'צירים'

3. לא פירטת מה היתרונות והחסרונות.

על פניו ברור שעדיף עזרה וביקורים מכל המשפחה ולא מדודה אחת שלא תגיע, אבל זה ממש תלוי ביתרונות ובחסרונות של שתי המקומות.

4. לא יודעת

אני בסוף אחליט לפי איך שתתחיל הלידה..

כי יש כל מיני יתרונות לכל בית חולים, שניהם נחשבים מאוד טובים ללידות.

תודה!

ומה שבעיקר אני חוששת ממנו זה שאם אצטרך תוך כדי הלידה עזרה אחותי תבוא לעזור לי.

אבל רק אם אהיה בבית חולים שסביר להגיע מהבית שלה אליו...

בעיקרון מתכננת ללכת ללדת רק עם בעלי.

אז זה תכלס הנקודה שאני מתלבטת לגביה.

אז דולה

התעריף זול אם זה רק ללידה בלי הכנה.

אבל ממליצה על הכנה איתה אפילו קצרה בטח אם זו לידה ראשונה.

פעמיים הגעתי בלי כלום והיה סבבה

1. אני ילדתי לפני שהדפסתי, לילד שלום. מה שכן, שאלו אותי כמה פעמים מה הערך שיצא בהעמסת סוכר וזכרתי במדויק.

2.לקחתי מיד שרה, מקבלים את המכשיר וקונים מהם את המדבקות. יש הוראות מצורפות למכשיר, בפועל לא ניסיתי.

3. אני בחרתי במקום שידעתי שלא יבואו. בשביל שיהיה לי שקט. בעלי היה פנוי לעזור לי, לא יודעת מה אעשה הפעם כשיצטרך להיות עם הילד

אז אין צורך להדפיס, התיק שלך פשוט יופיע להם...

אני לא זוכרת מאיפה מדפיסים.

3. ממש תלוי בך.. זו לידה ראשונה? איך את בדכ עם חברה וביקורים  וזה? עושה לך טוב או שדווקא יותר נכון לך להשתבלל?

אמא שלך לא תגיע גם לביח הרחוק יותר?

שניהם אותו מרחק מהבית?

2 ו4 אין לי מושג..

3. זו לידה ראשונה, ואני מאוד אוהבת חברה וביקורים.

אמא שלי תתאמץ לבוא לאיפה שאני אלד בכל מקרה, אבל זה יהיה מאמץ בשבילה.

ההפרש בין הבתי חולים מבחינת נסיעה הוא שולי..

שניהם רחוקים. 

אם למשל הלידה תתחיל בזירוז / ירידת מים אסע לרחוק. או במקרה ותהיה הערכת משקל גבוהה..

אני מבינה שזו לידה 1..אז אני מבינה את הצורך שלך בחברה אבל אחרי לידה לא מחפשים לעשות מסיבה רוצים לנוח וביקורים לא תורמים למנוחה..יהיה לך מספיק זמן שיבואו לבקר ולעזור אחרי שתשחררי בע"ה ותגיעי הביתה

בבית חולים יש הכל אוכל בגדים לך ולתינוק מגבות וכו..את לא צריכה עזרה שאת שם

לק"י

זה לא גורף שזה מיותר.

ולפעמים האשפוז מתמשך מעבר ליומיים🤦‍♀️ בגלל צהבת למשל....

וגם מי שאוהבת שבאים לבקר אמא שלה תגיע לבקר...לפי מה שרשמה

זה מאוד מאוד אינדיוודואלי..

ילדתי בחמישי בערב והשתחררתי במוצש

חמי וחמותי וסבתא שלי הגיעו לבקר בשישי, וזהו

ובשבת היה לי ממש קשה הלבד הזה וכן גם היה בא לי את הצומי הנלווה🙈 רציתי את הבלון לעגלה ואת הקשקושים האלה.. כי זה עושה *לי* טוב בלב

אבל זו אני

ומכירה אחרות שכמוני וכאלה שמאוד מאוד שונות ממני.. אבל זה פשוט מאוד אישי.

עוזר מאד לשלב ההתחלתי של הצירים ומשפיעה בעצם על השלב המתקדם בכך שמגיעים רגועים ופחות כאובים..

זה מדבקות כאלו בגב שבעזרת שלט כזה מפעילים זרמים חשמליים כאלו.. יש אפשרות לשנות את הסגנון מגע ואת העוצמה.

המחשב /לפטופ ראשון שלי - דובר עברית! winfun

גרסה ישנה יותר שקיבלנו ממישהו

והוא ממש סבבה

כאילו אין בו דברים בעייתיים

הכל פשוט פשוט פשוט

בן כמה הוא עכשיו? ראית יועצת הנקה? בטוחה שהכאבים בהנקה הם מהלשון הקשורה? ובטוחה שהעליה במשקל האיטית היא בגלל הלשון הקשורה ולא בגלל סיבה אחרת?

אפשר לבקש מרופא הילדים הפניה לרופא פה ולסת ליעוץ לפני התרה, ולברר איתו האם הוא ממליץ להתיר או לא. רופא פה ולסת הוא הדמות המקצועית יותר בנושא (יותר מרופא ילדים)

באופן אישי אנחנו אחרי המלצות מ2 רופאים + יעוץ מיועצת הנקה לא התרנו. כולם פה אחד אמרו שמדובר בלשון חצי קשורה שאם נתיר, עלולה להתאחות בצורה קשה יותר ולכן העדפנו לא להתיר ומאוד שמחה על הבחירה הזאת כי הלשון הותרה מעצמה לפני גיל חצי שנה. בנוסף, בעיות העליה במשקל אצלנו התגלו כקשורות לריפלוקס ולא ללשון הקשורה

ויחד עם זאת, ברור שיש מקרים שכדאי וצריך להתיר 💚

וראיתי משיכת הנקה, אבל היא אמרה לי שיש מצב שהשריר של הלסת תפוס בצד אחד באמת. 

להרבה תינוקות יש לשון קשורה אם זה לא מפריע לרוב אין צורך לנתק.

אם יש עדיין כאבים אחרי שבועיים ואין שיפור לדעתי כן כדאי לעשות ניתוק.

שווה ללכת קודם ליועצת הנקה עם ניסיון

ממליצה אוסטאופט  במקרה כזה

הם פותרים ממש

וגם יועצת הנקה שתפגוש אותך.

כתבתי פה גם היו לי כאבים בלתי נסבלים

תנוקת שלא עלתה מספיק

ולשון קשורה חצי.

ועכשיו קיבלתי רשימה של דברים לעבוד עליהם.

הדבר המרכזי זה שינוי התנוחה של התינוקת

ולא התירו את הלשון.

בהצלחה

מבירור שעשיתי לעצמנו:

אם היא קשורה לגמרי- אין מה להפסיד מלנתק(כי בכל מקרה היא קשורה לגמרי ואם יתאחה זה חזרה לאותו מצב), ולכן אם יש רופא שחושב שכדאי, אז אין סיבה שלא.

אם היא חצי קשורה- כמו שנכתב בו הסיכון הגדול זה שזה יתאחה ויסגר לגמרי ואז הרבה יותר קשה לינוק, סיכוי גבוה שיפריע בדיבור וכו... ולכן כדאי להתייעץ עם רופא טוב ויועצת הנקה לוודא שאכן מפריע בהנקה ורק אם כן לפתוח.

נראה לי שזו הבעיה העיקרית...

כל בוקר מחליטה מחדר לשתות תה ובסוף מכינה לי מתוך הרגל נס קפה.

שתעזבי את הקפה... אפשר לשתות כמות קטנה של חלב... אם תורידי את כל החלבי והמצליבים ועדין לא ישתפר אז הייתי מתייחסת לקצת חלב בקפה...

אני שותה עם סויה בטעם וניל בלי סוכר, כי זה כבר מתוק- הכי טעים לי

בכלל פעם הייתי שותה חלב רגיל, היום כבר לא אוהבת את הטעם של הרגיל. 

יכול להתפתח פתאום?

איזה מרגש מלא מזל טוב!!!!!!! 

לא קל...תרגישו טוב❤️

את משתמשת במנשא? זה מקל מאד!

מזל שחורף וקר...

שוקולד זה בערך האוכל שלי, יחד עם הנס קפה.

וזה מעצבן, כי בהריון היה לי הרבה פחות חשקים למתוק הזה! אני כל הזמן מחפשת מה לאכול- ושיהיה מתוק... אשכרה נמנעת מארוחת צהריים בשביל שוקולד.

אני יודעת שזו תקופה ובכל אופן זה מציק לי.. ממש!

הגזים אצלו זה בעיקר באמצע הלילה שאז אין לי כח וסבלנות להחזיק אותו הרבה. אז מנשא זה לא ממש מתאים.

חוץ מזה שהוא שמנמני... נראה לי שיהיה לי כבד להסחב איתו עלי במשך היום.

תה עם זרעי שומר עוזר מאוד לכאבי בטן

ממש מוכר שבהנקה זה לפעמים חזק יותר מהריון...

ניסית משהו אחר שדומה לשוקולד? אולי להכין חטיפים מאבקת חרובים?

מעניין מה שכתבת,אני בדיוק ההפך- מנשא אוהבת במיוחד בלילה שאז זה עוזר לי להרגיע למרות שאני עייפה. ותינוקות גדולים המנשא מפחית כאבי גב מאשר להחזיק אותם ביד.

אולי שווה לנסות שוב.

זה לא החלטה שלך,זו לא אחריות שלך.

בבקשה תמחקי את השיחה הזאת מהראש.

אף אישה לא צריכה לאשר למפקד להכניס את בעלה לשטח אוייב.

זו החלטה פיקודית בלבד בהתאם לצרכים וליכולות של החייל.

(וזה גם ממש מוזר שביקשו ממך... רוב נשות  המשרתים בעזה ממש לא קיבלו שיחה כזו...)

את בסדר גמור

עמדת בפני שאלה שבכלל לא הייתה צריכה להישאל

שלא ישים כאלה החלטות על כתפייך

זו לא אמורה להיות החלטה שלך, אלא אם כן בעלך רוצה לקבל את הסכמתך..

הרבה כוחות! ולא להרגיש אשמה כי זו לא אחריות שלך

לבעלך

חמוד מצידו שהתקשר ושאל אותך אבל אם צריך אותו בלחימה יכניסו אותו לא משנה מה התשובה שלך. זה יותר שאלת נימוס ותשומת לב אז דבר ראשון אל תקחי את זה על עצמך. ודבר שני את ממש אלופה שענית לו ככה.

שה' ישמור עליו ועל כל החיילים וישלח לך הרבה כוחות

ולהבין שהוא מפקד צעיר וחמוד שרק רצה לייצר שיח ולוודא שאני בסדר ויצא לו שאלה שהפילה את הלב שלי

מתכוננים כל הזמן לתרחישים כאלה

אבל אף אחד לא יודע לצפות מה יהיה אפילו ברמת יום-יומיים קדימה. דברים בנושאים האלה משתנים כל הזמן..

לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון.

וזה מה שקרה. אל תחשבי על זה בכלל!

חיבוק ענק.

❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤❤

כל עוד שיש דימום הסתגלות, נישמע שהגיוני שיש כתמים או דימומים. בעיקרון הדימומים אמורים להימשך עד 6 חודשים. זה מאוד מישתנה מאישה לאישה.

אצלי אחרי שכבר ניגמרו הדימומי הסתגלות - לא היה את מה שאת מתארת.

היו לי אתו דימומי הסתגלות אבל לא אחרי יחסים דווקא.

מקפיצה לך לעוד תשובות.

הוא פוצע לך את הרחם ולכן הדימומים

תוציאי ותעברי למניעה הורמונלית..

הם שכיחים מאד בהתקן הורמונלי, ממש לא הייתי רצה להוציא לפני שבודקת היטב.

בעיניי זו פזיזות

בהתחשב בזה שאני יודעת שלפותחת ייתכן ולא טוב הורמונים ואין לה עוד הרבה אופציות, כדאי למצות את תקופת ההסתגלות

אין לו איך לדקור. והדימומים זו תופעה תקינה להתקן הורמונלי.

לא רלוונטי גלולות כרגע.

ציינתי את זה לרופאה והיא לא העלתה השערה כזו, למרו. שגם לי זה נשמע הגיוני.

לפנות אליה שוב לדעתך?

בדקת עובי רירית?

בהתחלה הייתה דקה ותקינה,

גם בביקורת אחרי חודש הכל היה נראה טוב..

אם הוא במקום אז לא הייתי מתרגשת מאוד

אבל זה באמת תלוי בעוצמת הכאבים והאי נוחות

סופו של דבר, ההתקן נמצא במקום שהוא יכול לזוז ולפצוע את צוואר הרחם כשמקיימים יחסים, או אפילו סתם כך

והרבה פעמים יש כתמים שלא אוסרים אחרי יחסים.

יש לי אותו מעל שנתיים.

מידי פעם יש גם כאבים, אני לא יודעת למה לייחס אותם.

אני בודקת כל כמה חודשים לראות שהכל בסדר.

לדעתי תחכי.

כתמים הגיוני מאד שיהיה

אצלי עם התקן יש גם "כאבי מחזור"

אני משייכת את זה להתכווצות של הרחם מול גוף זר..

2 בצלים בינוניים-גדולים, קצוצים
3 תפוחי אדמה בינוניים-גדולים רכים, מבושלים במים חמים
2 קופסאות פטריות שמפיניון או פטריות טריות, חתוכות
3 ביצים
תיבול -
1 כפית מלח
קמצוץ פלפל שחור

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות. מטגנים בצל במחבת עד להזהבה. מוסיפים את הפטריות ומבשלים מספר דקות. מעבירים לקערה ומצננים.

חותכים את תפוחי האדמה הרכים לקוביות קטנות (כמו סלט) ומעבירים לקערה עם הבצל והפטריות.

מוסיפים את הביצים, מתבלים ומערבבים היטב.

יוצקים לתבניו אישיות ת ואופים כ-40 דקות.

מצרכים:

טונה בקופסת שימורים בשמן (160 גרם לפני סינון)

בצל קטן קצוץ

תפוח אדמה קטן קלוף מגורד בפומפיה

גזר בינוני קלוף מגורד בפומפיה

ביצה גדולה

2 כפות גדושות פירורי לחם

2 כפות פטרוזיליה קצוצה

תיבול: חצי כפית מלח, קמצוץ פלפל שחור

אופן הכנה:

-מחממים מחבת קטנה עם 2 כפות שמן ומטגנים את הבצל עד להזהבה קלה. מסירים מהאש, מעבירים לקערה ומצננים מעט.

-מסננים את הטונה כמעט מכל השמן (שעדיין תהיה עסיסית ולא יבשה לגמרי) ומפוררים אותה בעזרת המזלג. מוסיפים לקערה יחד עם יתר החומרים ומערבבים עד לתערובת אחידה.

-מחממים תנור ל-180 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפיה ומשמנים את הנייר.

-יוצרים כדורים בעזרת הידיים, מניחים על נייר אפיה משומן ומשטחים אותם מעט (הקציצות צריכות להיות בקוטר של כ4 ס”מ).

-אופים בתנור במשך 20 דקות.