פורום הריון ולידה (עמוד 707)

הכוונה לפני הלידה? השאלה לא מספיק ברורה.

אם כן- מכבסת לפני הלידה אזור שבוע 38 בערך.

כשתינוק\ת ואני בבית החולים

ואחר כך כמובן מתעצבנת שהוא לא מצא את הכל

* את כולם ילדתי בתחילת חודש תשיעי..

זה לא נראה שיש בעיה

נשמע שאת כבר בתוך הסיטואציה. אולי אחרי הלידה תחשבי שנכון לך למנוע.

כרגע, יש מציאות והיא ברוך השם שתי תינוקות צפופים, אחד בפנים אחד בחוץ. שתיהם דורשים ממך הרבה. זה טוב שאת רואה בזה את החיובי ויש מעלה בצפופים, זה חברים טובים בטווח הארוך.

לגבי ההנקה זה דבר מהמם אבל נשמע שזה לא לכוחות שלך. הנקה בהריון זה דבר מאד מאד מתיש, במיוחד כשהגדול כל כך קטן ועוד לא התחזקת מהלידה.

צריך להבין שיש לנו ערכים בחיים והחכמה היא לא לבחור בטוב אלא בנכון. לך ולבעלך יש רצון במשפחה גדולה השם סידר לכם ילשים צפופים ומן הסתם להתערב כרגע זה לא באופציות בכלל מצד שני בעלך גם רוצה ללמוד תורה. אלו 2 עקכים חשובים ויקרים, לפעמים הם משתלבים יחד ולפעמים הם סותרים.

אם כלכלית את יכולה להעזר בעזרה חיצונית יופי אם לא יכול להיוץ שתבינן שכרגע השלב הנוכחי של גידול המשפחה דורש שהוא יהיה בבית, זה לא כי הלימןד שלו לא חושב אלא כי הערך של משפחה עוד יותר חושב. הבריאות והכוחות שלך..

את אוכלת טוב? מצליחה לנוח? מה מקל עליך בבית?

אולי אם כל הגוף עוד מפורק את צריכה טיפול של אסטאופת?

כותבת לך את כל זה בלי שיש לי צפופים כמו שלך ומצד שני עדיין גידול הילדים מתיש אותי, ודורש וזה בסדר, יש לי ערך כזה ושמן הבאת ילדים ואני רוצה ושמחה לשלם עלי6 מחירים אבל זה לא קורה מאליו....

ושיהיה הכל בקלות ובנחת ובבריאות!

עכשיו את בסיטואציה מאתגרת הריון ותינוק ממש קטן, ברור שזה קשה. חשוב לי לומר שזה לא אומר כלום על הרצון למשפחה גדולה  ב"ה יש לי משפחה גדולה והרווחים שלי הם שנתיים- שלוש , בין הילדים.

גם עם רווחים כאלה, אפשר להגיע למשפחה גדולה , זה כמובן לא אומר כלום למצב העכשווי ,רק שהחלום לא חייב להתנפץ (אלא אם כן את כבר לא צעירה ואת בלחץ של זמן).

לגבי בעלך, מציעה לשבת בנחת ולהסביר איך את מרגישה, ושהמצב עכשיו הוא לא מצב רגיל, סוג של מצב חרום. תיונק קטן והריון זה מאתגר. ואין בררה צריך לחשב,איך הוא יכול לעזור. אין מה להשוות למצב שבו יש לך ילד בן שנתיים ואת בהריון( גם יכול להיות לא קל, אבל את לא אחרי לידה).

וגידול ילדים מצריך ויתורים גם מהבעל.

אצלי לקח לבעלי כמה הריונות לקלט ממש מה זה אומר להיות בהריון, וכמה ההתחלה קשה( אצלי).

וכמה זה לא תלוי בי , ואם הוא רוצה אשה שמחה ושפויה, הוא פשוט חייב לעזור, בשלב הזה.

מציעה להסביר בנחת, עם אמפתיה למה שהוא מפסיד, אבל לא לוותר, זה הבריאות , השמחה והשפיות שלך ושל הילדים.

אני ב"ה נכנסתי להריון כשהבת שלי היתה בת שנה. אחרי חודש בעלי גויס למילואים.

אנחנו מהדרום אז בעצם יצא שהתפניתי לבד עם הבת שלי (בלי מסגרת כמובן) בתחילת הריון ובכל מגויס.

אין לי דרך לתאר את הקושי.

וכמובן אף אחד לא יודע עד כמה קשה כי בד"כ אנשים לא יודעים בשלב הזה על ההריון.

מה שיש לי לומר זה שזאת תקופה ממש ממש ממש קשה, אבל בסוף היא חולפת ואת נשארת עם המתנה הכי גדולה שיש.

לגבי תכנון משפחה עתידי- תעשו חושבים על זה לא רק מתוך הקושי.

אפשר לגדל צמודים גם לא צמודים עד כדי כך.

אפשר גם להתייעץ עם מכון פועה כי הם מבינים את הרצון למשפחה גדולה, ומנגד גם את ההשלכות הרפואיות.

לגבי הנקה- מכירה נשים שהניקו עד חודשים מתקדמים של ההריון. השאלה היא אם יש לך כוחות לזה. נשמע לי פסיכי האמת, אבל את יכולה להתייעץ ולקבל חוות דעת מיועצת הנקה.

ותקשיבי שאת נשמעת מלכה! כל הכבוד על האופטימיות, לפעמים קשה לראות את הטוב מתוך הקושי והעייפות

ולהבין שאתם בתקופה מורכבת- תינוק והיריון, ולקראת תקופה מורכבת של 2 תינוקות יחד. אבל זה לא אומר שום דבר לגבי היכולת שלכם להקים משפחה גדולה שממש לא מחייבת ילדים כל כך צפופים. 

בע"ה הריון קל תקין בידיים מלאות ותגדלי בנחת

דבר ראשון נשמע מדבריך שאת בתחילת הריון שאכן זה יותר מאתגר

אני יכולה להגיד לך מניסיוני כאמא ל3 צמודים בטווח יותר קטן משתיארת שה' פשוט שולח כוחות😀

את רק בתחילת ההריון בע"ה בהמשך הקושי יתאזן הילד יגדל ולגדל צמודים מאוד מקל כי זה גורם לילד לגדול למציאות שיתופית מאשר שהוא גדל למציאות של הכל שלי ופתאום התווסף אח או אחות

ויותר מזה את תראי איך הם יהיו חברים ואיך זה יקל עליך בהמשך את נוסעת לאותן מעון שמה את שניהם מארגנת את שניהם יחד בבוקר ההיפך זה מקל מאוד ובצהריים הם משחקים ביחד ואת תיהי יותר פנויה ככהכי לא משעמם להם

מבחינת הנקה להבנתי שאת אמורנ ללדת הגדול אמור להיות בן שנה ו3 ..נשמע לי גיל ממש סבבה שילד לא צריך הנקה אלא רק מוצק ככה שלא הייתי חושבת על הנקה של 2..

אני באמת מאחלת לך להנות ולחוות את כל היופי והכיף שבצמודים אני אישית מיום ליום נהנית יותר ועכשיו שהם כבר גדלו זה כל יום כיף מחדש

שאם היא גילתה על ההריון כשהיה בן 4 חודשים אז היא צריכה ללדת כשיהיה בן שנה בדיוק.

ולפותחת -

משאירה לחכמות ממני לענות, ורק שולחת חיבוק.

שנה וחודש

עדיין התגובה שלי רלוונטית אליה..די זניח בעיני

ודבר ראשון

נתחיל מהסוף-אל תחשבי רחוק..על כמה ילדים יהיו לכם ואם את בכלל תהי מסוגלת וכל מיני

זה מיותר עכשיו

כי את מדברת מתוך קושי עכשווי

ומה יהיה בהמשך - לאט לאט . תעברי את ההריון הלידה ואחריה.. תקשיבי חעצמך ולכוחות.. תדברו בינכם תחליטו מה נכון לכם בכל שלב

בלי קשר לחלום שהיה

אלא מה העכשיו מספר לכם

הכל יכל להיות.. את לא יכולה לנבא עתידות כי העכשיו קשה

ולגבי עכשיו

נשמע שאתם צריכים בכללי לדבר בכנות

גם המעבר מהמילואים לחיים דורש יותר הסתגלות..

דברי על התחושות הקשיים הצרכים..

תקשיבי לו גם..

אם השעור חשוב לו ואת צריכה בזמן הזה עזרה אולי תביאי מישהי מבחוץ

ותוותרי על מקלחות כשאפשר..תורידי מעצמך בכל מה שאפשר כרגע.. חד פעמי.. אוכל פשוט..

ומאמינה שתמצאו את הדרך

ויהיה בסדר גם התינוק יגדל גם בהריון ההתחלה הכי קשה לרוב.. אז קחי אוויר ותהיי נוכחת כל רגע בהווה

יהיה בסדר בעז''ה

אנחנו באמת צריכים לדברר

היום היה סתם יום דפוקק..לא ככ מדברים.. כל הקטע הזה שאני רוצה שיהיה יותר בבית והוא לא מצליח לבוא לקראתי.. יש לו ככ הרבה רצונות בחוץ, מרגיש שהרבה יותר קל וכיף לו ליהיות בחוץ.. ואין לי כח כל פעם לבקש... הוא הכי רוצה לבוא לקראתי אבל הוא לא ככ מצליח...

ואני די מוותרת במשך היום על דברים..אמלה ניראלי לא קילחתי אותו מיום ראשוןןן 

וזה ענין של תפיסה.

מכירה כמה נשים סבביבי שמגדלות צפופים והבעל כל היום בחוץ וזה נורמלי להן

אתמול אמרה לי מישהי שגבר שנותנים לו לקפל כביסה הוא מסכן. מסכנה היא...

וזה בסדר אם עוד לא נפל לו האסימון במיוחד שחזר עכשיו ממילואים עצם זה זה קושי מספיק בפני עצמו.

אלב למצוא ערב רגוע. לדבר באהבה. על חלום של שתיכם. ערכים של שתיכם. ושאת פיזית, כרגע, לא יכולה להיות שם לבד. אם הוא יכןל לגייס עזרה אחרת סבבה, בהנחה שרגשית ונפשית הוא נוכח, ואם לא אז הןא יהיה מוכרח להתאים את עצמו למציאות שנכפתה עליכם, זה לא שנכנזת להריון דרך הירח... ואת הילד הראשון גם לא ילדת בטעות.

ברוך השם, אלו החיים, גדלים ומתפתחים בהם...

וגם הקשר והשותפות בינך לבעלך תתפתח..

זה באמת קשוח ולא פשוט אבל זה הגיוני

כל אמא עם צפופים חווה קשיים... יש המון אתגרים

שולחת לך חיבוק

החלום על משפחה עדיין יכול להיות אבל עם קצת יותר רווחים בין הילדים , והכל מעולה

קודם כל הבריאות והשפיות שלנו

את תעברי את זה והכל יהיה בסדר.

לגבי הבעל

כל הזמן להכניס לו לראש שאת חייבת עזרה!!!!!!

נקודה

בסוף הוא יבין ויתמוך בעזרת ה

בהצלחה בהריון קל ידיים מלאות בשמחה בבריאות

ב"ה שהבכור תינוק נוח.

בע"ה גם אחיו יהיה תינוק נח

ואז יהיה יותר קל ממה שאת חושבת. אמן.

היה לי בדיוק כמוך, חוץ מעניין הבעל במילואים. כשהגדולה שלי הייתה בת 4 חודשים, נכנסתי להריון עם השניה.

ובגדול, יש לי בל"ע 5 צפופים, הגדולה בת 6 וחצי והקטן בן 9 חודשים תכף, בעזרת השם.

לידה ראשונה, היא בדרך כלל אצל רוב הנשים משבר מאוד גדול.

אצלי לפחות (הרוב המכריע שאני מכירה) זו נקודת מפנה משמעותית בחיים. גם חתונה כמובן אבל ילד ראשון משנה את כל קלפי המשחק, מאדם שדואג לעצמי/לסביבה הקרובה אבל עם חופש ועצמאות אנחנו הופכים להיות מחוברים לייצור קטן (חמוד מאוד, בדרך כלל), חסר ישע, שחייב אותנו לכל דבר, לצרכיו הבסיסיים. ויותר מזה, האמא, חווה את התהליך בדרך כלל פי כמה וכמה מהאבא, ילד ראשון בטוח כי היא זו שנשאה אותן ברחמה, וילדה, ואם היא מניקה אז בכלל!

להתפנות, לאכול, להחליף בגדים, אפילו לישון, כל הפעולות הבסיסיות האלו, תלויות בנו.החיים מתנתקים ברגע, אמהות הופכות להיות זומבים חסרי שינה, לא זוכרות מתי התקלחו, צריכות לנוח ואין איך ממש, אפילו כשיש המון עזרה. למה זה כל כך קשוח?

כי עם התינוק הראשון לא רק הוא נולד. גם את נולדת מחדש, זה לא קלישאה. נולדת אמא!

גם פיסית, המעבר הוא קשוח מאוד, לילות ללא שינה, כאבים ומיחושיפ שוניפ, וגם מנטלית, את חיה עכשיו בעיקר כדי להחיות מישהו אחר.

לוקח זמן, לגוף ובעיקר לנפש להתרגל לעניין. לכל אחת זה אחרת, יש מישהי שתתרגל מהר יותר ויש מישהי, תני לי לספר לך שאני מכיקה שלא מתרגלת אף פעפ וחיה חיי לחץ ופחד, וחרדה תמידית על ילדים בני שנתיים ו3 ואפילו 10, כאילו היו תינוקות בני יומם.

נשימה עמוקה. זה טבעי, אצל כולן!

עוד נשימה, זה יעבור. באמת באמת.

כל קושי הכי גדול, בסופו של דבר עובר.

וגם זה. אבל לפעמעם כשאנינו בתוך אנחנו לא רואים אור בקצה המנהרה, או נקודת מילוט, אבל דברים משתנים, מבטיחה לך, ומתאזנים, והפיל הופך להיוץ פחות כמו הר, יותר כמו פיל.. ואז פילון, ובוקר אחד תקומי ותגידי בואנה אני אלופה איך אני זורמת בתוך זה!

דבר נוסף וחשוב מאוד, אותי זה היה מאוד מעצבן לשמוע אבל זו האמת, תחילת הריון, הצפה הורמנאלית, מה שאת מרגישה לפעמים הרבה יותר מוגבר ממה שזה. החרדה, הלחץ, האיך נסתדר, החלום שנשבר.

שוב, נשימה.

אין לדעת מה יהיה.

זה שעכשיו קשה לך הריון צפוף אומר כלום על העתיד. כשתגיעי תגשר תחצי אותו.

בגדול העצה הכי טובה שלי, היא תחיי את היום. לא לחשוב רחוק.

מה היום אני עושה, שעוזר לי?

לא שבת, ולא שבוע הבא, ומה נעשה בחתונה של הגיסה כי אני עייפה.

כלום.

מה אני עושה היום שעוזר?

בנוגע לבעל. אחותי, אם יש בעל פחות מעורב ולא מבין מבעלי, אני צנצנת. לא בקטע של לשון הרע, הןא נסיך חיי, רןב הגברים לא עוברים מה שנשים עוברות, המשבר הזה. אצל הרןב החיים ממשיכים כרגיל

אולי קצת פחות שינה אולי קצת יותר בלאגן ולחץ אבל אין שינוי נפשי מהותי.

וככה השם ברא, זה לא לכוחות שלהם. התהליך אצלם איטי.

עד שהם לא חווים בעצמם הם לא מבינים את הקושי האמיצי מהצד.

זה יבוא אני אומרת לך. לא לווץר להמשיך לדבר לומר כמה שקשה. נכון אתה מאוד מרוד רוצה אבל אני לא יכולה, נקודה. מה לעשות? בוא נבחן, שיציע פיתרון. שימצא לך עזרה, האם העניין הוא טכני.

ואם את צריכה אותו בנפשי, תסבירי ברחל בתך הקטנה, שוב ושוב, ממקום מכבד, מה את מרגישה, איך זה קורה, לפעמעם הם לא מחברים את המציאות לתחושת הקושי, כי הוא סא, בתכלס את אחראית להאכיל (להניק) לכן בטח קמה בלילה, את בבית עם התינוק הוא לא חווה את הקושי.

לתת לו לחוות זה יכול להועיל. אתה רוצה לשיעור בבקשה. אבל זה מאוד קשה חי, אםא אתה הולך כשאתה חוזר בבקשה אתה שעתיים עם הילד אני ננעלת בחדר, הולכת לנוח. ךא בקטע מחנך, זה פשוט פיתרון.

לי אישית לקח זמן להבין שאני לא וונדר וומן ולא יכולה הכל.

אומרת לך, בעל שייח סעןדי, מתוק במיוחד אבל שייח. והיום, עושה הכל מהכל ואני סומכת עליו ב1000 אחוזי ושותף והכללל. ולא היה ככה בכלל.

אם שרדת עד לפה, אז פשוט לנשום. הכל, הכל הכל עובר. הקושי שיש לך עכשיו לא אומר כלום על מה יהיה אחר כך. הכל יכול להתשנות, באמת. ההחלמה שלי מהלידה הראשונה הייתה קשה פי כמה משאר הלידות.

חשבתי שהחיים נגמרו לעולם  לא אצא לבלות, להינות תמיד אהיה כבולה לילדים ולבית.

זה לא, לומדים את זה. מה שלא מתאים היום, מתאחם מחר, והפוך. לא להטיל ווטו, ולא לקבל על עצמינו כלום. לחשוב על כל דבר בפני עצמו.

לגבי ההנקה,

שוב, אל תלכי רחוק לעתים התינוק מעצמו לא רוצה יותר ואין לך מה לעשות עם זה.

תזרמי..

והדבר הכי חשוב, הגראנד פינאלה, זה באמת ככה, השם לא נותן כלום מבלי שהוא סטוח שאנחנו מסוגלים לו. אם נתן לך הריון, סימן שהוא רואה בך כלי מתאים להחזקת הנשמות האלה!

אני עושה עסקים עם השם, השם נתת לי נסיון, אתה חושב שאני ראוייה? תן לי גם כח! השם רוצה שנפנה אחיו, ונבקש, נותן קשיים שנתחבר...

לפעמים זה קל לפעמים זה לא, אבל זה תמיד הדבר  הנכון..

מחילה על החפירה והמון בהצלחה, קלות, בריאות, אושר ושמחה!

איזה השקעהה תודה רבה, נננתי מאד לקרוא אותך,

הקטע של ה לנשום חשוב מאד, אני צריכה לאמץ..

תודה על הכתיבה מהתב, מנסיונך, מחוכנתך,

אקרא את מה שכתבת שוב ושיב ואנסה ליישם!!! 

הלוואי שתצליחי באמת למצוא לעצמך רגעים של נשימה זה לא פשוט.

ואיך הצלחת לקרוא עם כל הטעויות שליייייי

לא הצלחתי לערוך הכל

ואיזה קטע שיש לך כבר 5 ב''ה!!

וגם אצלי ההפרשים כאלה (+2 יותר) ולא מכירה המון כאלה.. וכיף לשמוע את החוויה שלך מהמקום הנוכחי

זוכרת אותך גם מלפני ..

שיהיה בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

אחרי כל הדברים החכמים שכתבו לך

2 נקודות שהכי חשוב לי לכתוב מנסיון דומה (פער של שנה ושבועיים)

1. תיאום זוגי על בסיס קבוע... זו תקופה מאתגרת וה' נותן הרבה כוחות 3>  אבל הכי זה מה הצרכים של כל אחד, למקד לעצמינו ואז להעביר נכון....

2. לגבי הנקה- תהיי קשובה לגוף. לי היה ברור שאניק כל ההריון+ אחרי... אבל הגוף סיפר סיפורים אחרים... ובאיזשהו שלב הבנתי שלגוף *שלי* זה יותר מדי לבנות חיים חדשים+ להאכיל את הנסיך הגדול יותר, הקטנתי תדירות בהדרגה עד להפסקת הנקה לגמרי  

באותו זמן זה קצת היה אובדן חלום אבל במבט לאחור יודעת שעשיתי את הדבר הנכון

ובכלל, לחיות את הרגע, הכי טוב שאפשר ובכל שלב לראות מה מתאים לנתונים של היום

חיבוק גדול. את אלופה!

אבא אחראי על הילדים כמו אמא. הוא לא עוזר, הוא עושה מה שאבא אמור לעשות, דואג לילדים שלו.

בחוץ באמת יותר קל וכיף. העבודה שלי דורשת ואינטנסיבית ועדיין קל לי יותר בעבודה מאשר עם הילדים בבית. זה פשוט ככה.

כנראה שלהציב גבולות בזוגיות זאת לא העצה הכי מוצלחת, אבל זה מה שאני הייתי עושה. אם הוא אברך ולא עובד יש לו 24 שעות ביממה ללמוד בהן תורה, תשבו ותחשבו ביחד מתי מבחינתך הוא חייב להיות בבית, מתי זה נתון לדיון ומתי אין לך בעיה לשחרר אותו.

את זאת שבהריון ועם תינוק יונק ולכן אין לך דרך להתחמק , זה נכון, אבל הוא גם הורה.

ואל תחשבי קדימה, לשרוד שני צפופים זה אתגר בפני עצמו

התינוק היה בן חמישה חודשים כשגיחיתי הריון...

וגם ציינתי שלא היה עזרה אז לא רוצה להוציא את אנשי המושב שלנו לא בטוב.. רק אומר שאנחנו מהדרום ולא מפונים, יש אזעקות וכל אחד עם ההתמודדות שלו אז יותר קשה לעזור... לא ציפיתי כי באמת כולם מתמודדים...

(וההורים רחוקים וגם לא ככ התאפשר לקבל עזרה.)

אחגי כל התגובות המדהימות כבר מרגישה עם יותר כוחות לעבור את התקוךה, חהסתכל על כאן ועכשיו , להאמין בכוחותי ולשתף את הבעל בכנות על ההתמודדות.

תודה רבה לכולן ושבת שלום!!!

כתבו כבר הרבה דברים טובים.

והרבה גם כתבו לך שתקשיבי לעצמך ותפסיקי את ההנקה אם זה קשה מידי.

אז אם את מרגישה שזה מה שנכון לך, והיית צריכה חיזוק להחלטה הזו - מעולה, ואין צורך שתקראי את המשך התגובה שלי.

אבל אם את עוד מתלבטת, ובאמת רוצה לשקול ברצינות את האפשרות של הנקת טנדם, אז אני פה כדי לספר שאני עשיתי את זה (הנקתי טנדם).

לא במרווח כזה, הקטן שלי היה יותר גדול וההנקה היתה אצלו יותר פינוק מאשר אוכל. אבל הוא ינק לאורך כל ההריון וגם אחרי הלידה.

זה היה גם מאתגר לפעמים, אבל סה"כ לי זו היתה החלטה טובה.

אז אני ממש ממש לא כותבת כדי לשכנע לשום צד. אלא רק שתדעי שאם תרצי לשאול ולחשוב עוד על האפשרות הזו - אני פה...

בהצלחה רבה רבה!❤️

בהיריון החלב משתנה, מתמעט ואי אפשר לסמוך עליו בתור ההזנה היחידה של הילד.

אפשר בתור פינוק...

והנקתי עד שבוע לפני לידה ב2 היריונות.

חוץ מזה שאם מרגישים התכווצויות או דימום ייתכן שזה מההנקה , אין הוכחות מחקריות לגבי זה אבל מכירה שני מקרים מקרוב של נשים שההנקה לא עשתה להן טוב במקביל להיריון.

הרבה כוחות!

בדיוק באותו מצב כמוך.. מניקה כמעט שנה, בלי מחזור, ומרגיש לי שפתאום יש לי בטן ומצבי רוח.

החלטתי להיות רציונלית ולא לקנות בדיקה..

הבדיקה כנראה נכונה ואין למה לקנות בדיקה נוספת, 99.9% שתצא גם שלילית..

לא רואה צורך לכתוב מה התשובה....

הורמונליים שהם לא דווקא הריון.

את אומרת שלא קיבלת מחזור מהלידה

אז יתכן והגוף שלך מתחיל תהליך של לחזור למחזוריות.

ואם עשית בדיקה ויצא שלילי

הייתי מתייחסת כ-לא בהריון. אחרת אין לזה סוף.

אבל היה לי בעבר טיולון של איזי בייבי וזכור לי שהייתי מרוצה ממנו (לפני 10 פלוס שנים.. אז אולי זה לא נחשב..)

אם אספיק להציץ השבוע באתר של משנת יוסף אכתוב לך האם זה נראה דומה למה שהיה לי...

האמת שאני מתבאסת שלא קניתי רויאל, לפני כמה חודשים התלבטנו אם לקנות וראיתי באיזה אתר ב400 שח, ועכשיו הכי זול שאני מוצאת ב500...

תראי, בעיקרון מעל 50 מעיד על הריון

זה כן אולי קצת נמוך בחישוב התאריכים, כי שבועיים אחרי ביוץ הייתי מצפה לקצת יותר

מצד שני, לא מחייב

בטוחה שיהיה כאן כאלה שידעו לענות לך בצורה יותר ודאית

מה שהכי אמין - זה בדיקת דם ביום שלישי (כעבור יומיים), כדי לוודא הכפלה

בלי זה אין שום ודאות

יכול להיות שתוצאה 64 זה בעליה מצד שני תמיד יכולה להיות גם ירידה

ממש ממש מקווה בשבילך!!!!!!!

לא יודעת איך תצליחי להחזיק מעמד בטירוף הזה, המון כוחות ♥️ 

בגלל האסטרופם...

אבל כנראה באמת אצטרך להמתין בסבלנות לשלישי...

תודה♥️

בכזה בטא מומלץ אכן לבדוק הכפלה

שיהיה בשעה טובה

בשורות טובות יקרה!!!!!

הפסקתי בשלב די מאוחר של ההריון (חודש ששי נראלי) ולא היו תופעות לוואי.

בחילות פה ושם אבל לא מעבר.

אני כבר בשבוע 15+ זה שלב שכבר אין לי בחילות בכלל.

ודווקא עם הכדור הזה יש בקטנה. הכוונה כשהפסקתי..

עכשיו התחלתי לקחת יום כן יום לא. מקווה שיעבור כבר.

המעניין הוא שהיום נרגע לחלוטין. ב"ה

בהחלט יכול להיות חודש ללא ביוץ, כתוצאה מסטרס, הורמונים שנלקחו בחודשים קודמים או סתם חוסר איזון הורמונאלי

בשורות טובות

אני לא שמה פס.

אם אני אוהבת שם קראתי.

זה שכבר יש זו לא סיבה מספיקה מבחינתי לוותר

שיקפצו

ומצד שני הרבה מהמשפחה שלנו לא..

אני לא קיצונית, אבל כן דודים, בני דודים, סבא סבתא..

יש לי חברה שלא קוראת גם בשמות של בני דודים שלה🙈

בסופו של דבר ישמצב שמישהו מהמשפחה יקרא בסוף בשמות שנתנו.. אי אפשר לדעת

אבל לי מפריע לתת שם שכבר יש..

אביגיל

שירה

נֹעם

אחינֹעם

מזל טוב 

שם זה מהות. זה לא סתם משהו שאוהבים. זה משהו שילך עם הילד כל החיים... ולכן בעיניי לחשוב קודם כל מה המשמעות שרוצים ואחר כך לחשוב על רעיונות...

וגם, לא רואה בעיה לקרוא בשמות שכבר תפוסים... אנחנו קראנו בשם שיש הרבה במשפחה, וזה לא נורא בכלל

ואז ראינו שהפירוש התאים גם למה שחיפשנו.

יש שם שבעלי ואני ממש אהבנו, ואז הבת שלי נולדה ממש יומיים אחרי שקראו הפטרה שהשם מופיע בה.

אבל כנראה שבכל מקרה היינו קוראים בשם הזה

אבל זה לא שהייתה לנו רק משמעות אחת בלעדית שהיא המתאימה. היה לנו סגנון של משמעות שחיפשנו שם יפה ומתאים שהכי יתיישב לנו על הלב ועל הילדה.

אני חושבת שזה עבד לנו🙈

ומאפשר לחשוב על שמות

חושבת שרוב ההורים בסופו של דבר בבחירה של השם כן בוחרים גם לפי המשמעות ולא רק לפי המצלול..  

וסליחה שלא עונה אחת אחת

נתתן המון רעיונות מצוינים, תודה! 

כדי לדעת אם זה צירים צריך להיבדק..

לא יודעת איך זה בקופות אחרות, במכבי יש מוקד נשים ולשם לא צריך תור.

זה באמת מתיש אבל אם את לא רגועה הייתי בודקת..

גם אם זה צירים זה ממש לא אומר שזה מוביל ללידה כבר עכשיו, אבל כן חשוב לבדוק שאם זה צירים צוואר הרחם עדיין ארוך וסגור

ולנוח ולראות אם זה עובר

גם לי בשבועות מאוחרים יש הרבה התקשויות

הייתי בהריון בסיכון ולכן תמיד עשיתי מוניטור שגם הראה צירונים ואפילו היה קיצור צוואר עד 14, בפועל לא התייחסו לזה כי אמרו שכל ההריונות שלי עם התקשויות ולא ילדתי אף.פעם מוקדם

זה הריון ראשון? בשבועות האלה יכול להיות אבל אם זה משהו שאת לא מכירה אז אולי כן כדאי לך להיבדק, במכבי יש מוקד כל יום עד שעה 5 זה בחינם

דווקא בהריון האחרון התחילו התקשויות ממש כואבות בשבוע 36 וילדתי 

במקרה של 4 התקשויות/צירים בשעה או כאב חריג.. ללכת להיבדק

אם את לא רגועה במקומך הייתי הולכת להיבדק

צריך בדכ משרה מלאה

מה שכן את יכולה בימים שאת צריכה לצאת מוקדם להתחיל לעבוד ב7 בבוקר

אני הייתי עובדת ככה בעבר

בכל אופן בהנהח למייטב ידיעתי הרבה יותר קל למצוא משרת אם

ולא ממש יש התחשבות לעבודה מהבית, מאוד קשוחים בנושא הזה

אמורה לחזור תיכף מחל"ד ומקווה שיזרמו איתי על עבודה מהמשרד 5-6 שעות והשלמה מהבית

דןוקא חברות הביטוח והישראכרט די גמישים בנושא אבל זה לא התחום שאת מחפשת

תמיד מחפשים עובדים בתחום הרכש..

בדרך כלל יש אפשרות לאמהות להגיע מוקדם ולצאת מוקדם

לא יודעת איפה את גרה אבל יש הרבה משרות בירושלים

ובעוד מקומות מן הסתם רק פחות..

נציבות שירות המדינה מכרזים

תבחרי מכרז פומבי

המיונים יכולים לקחת קצת זמן

את יכולה לחפש גם משרה זמנית ואז זה לא במכרז והליך יותר מהיר 

איך גיליתם שהוא צהוב?

איזה מבאס וקשה

את מניקה?

לי המליצו בבית חולים להניק כל שעתיים על השעון

(לא רציתי לתת תמל)

ואם כן מאושפזים אותו אולי תבדקי באיזה בית חולים יסכימו גם לך להישאר ביחד איתו אם מתאים לך

שיהיה בשורות טובות ורפואה שלמה!

בשום אופן לא הייתי מסכימה שהוא ישאר מאושפז לשבת בלעדי...

וחיבוק גדול גדול ורפואה שלימה לשניכם!!

השאירו אותה מאושפזת ואותי שחררו ולא הסכימו לתת לי מיטה(יומיים אחרי לידה ותפרים!)

היו עוד נשים שנאלצו ללכת הביתה כי היתה שבת ולא היה להן איםה להיות כי התינוק בתינוקיה ואין להן אפילו אופציה להיות לישו כל הזמן

אני התעקשתי ופשוט נשארתי שם שבוע שלם על כסא פלסטיק במסדרון(עם תפרים זה היה סיוטטט)

ובלילה התגנבתי לחדר הנקה לישון על הכורסת הנקה

קיצר לצערי יש דבר כזה

ומא זלמדתי לקח

לא חותמת על שחרור לפני משאה אחוז התינוק משוחרר

ולך

גם לנו היה צהבת ובמקום להשתחרר בשישי היא נשארה שם בשבת. קיבלתי את זה מאוד קשה

אני לא הנקתי והאחיות במחלקה ראו שקשה לי לשחרר הציעו לי לינת לילה במחלקה אבל הייתי מותשת נפשית מהלידה והקיסרי שרק רציתי לחזור לבית ולילדים שבבית אחרי שבוע שלם של אישפוז שלי ונאלצתי להשאיר את הקטנה שם בשבת בלעדי בשביל הנפש שלי קצת להיתאפס

בשבת קיבלנו טלפון שהיא משוחררת (היה מלחיץ ביותר לקבל טלפון מהם בשבת כי הם לא ידעו שאני שומרת שבת) 

ומצטרפת לדברי באר מרים. הילדים שלך גדולים יסתדרו

תבקשי מבית החולים שיאפשרו לך להיות בשבת. אולי יש להם פתרונות כמו מיטה נפתחת.. אז את לא מאושפזת אבל יכולה להיות

אם ילדת בשע"צ ישתדלו ממש לתת לך מיטה במחלקה.

בבתי חולים אחרים, את תמיד יכולה להיות לידו על כסא בתינוקיה, זו זכותך המלאה.

ואם את בוחרת להתאשפז בבית חולים אחר, לא זה שילדת בו, ככל הנראה יאשפזו במחלקת ילדים ואז יש לך כורסא לידו.

 בהצלחה!

אולי זה תלוי מחלקה

וברור שגם תלוי עומס

לא בטוח שיעלה עד כדי כך

את בטח יודעת שמומלץ להאכיל הרבה כדי שהבילירובין יתפנה מהגוף.

אגב, כשהיתי מאושפזת לאחרונה ביולדות בהדסה עין כרם, נתנו להורה שחזר עם תינוק לאשפוז באור, מיטה בתינוקיה בקצה עם וילון

מנסיון של צהבות ואישפוזים, שכמה שזה הכי לא הדבר שאני רוצה אחרי לידה, הפוטו בשורה התחתונה היה הכי יעיל ועזר לנו לסיים את הסיוט הזה.

הלוואי שיהיה בריא בלי! בעז"ה!

אבל זה פשוט עושה סוף לסאגת המעקבים, חולשה, עייפות, להעיר להנקות.. 

איפה הייתם?

מה שלומו?

אז ב"ה תודה לאל היינו בשבת בבית כי היתה מעט ירידה.

עוד לא בטווח של ברית אבל תודה לה' שלא נזקקנו לאשפוז!!!!
 

מחר בבוקר ניסע שוב לבדוק..

בע"ה לבשורות טובות..
 

ושוב, תודה על ההתעניינות!

האמת היתה שבת מרוממת.

איזה זכות להיות בבית עם תינוק חדש ♥️

הלב מלא בהודיה לקב"ה

לי גם הרופא וגם המוהל אמרו שבד"כ אם מתחילה ירידה בצהבת אז זאת המגמה והירידה ממשיכה.

ורק שתדעי שככל שהילד גדל (ממש כל יום שעובר) אז הערך של הצהבת שמצריך אשפוז משתנה ורוב הסיכויים שאם עד עכשיו לא נכנס לפוטו אז גם לא יצטרך

ומשהו שגיליתי רק בילד הזה (כולם אצלי היו עם צהבת) זה שאפשר לעשות בדיקת צהבת במיון ילדים בבית רפואה והתוצאה מיידית.

לנו זה עזר כשרצינו לדעת יום לפני הברית (הדחויה) שבטוח הצהבת בטווח שמאפשר ברית ולא רצינו לעשות בקופה שאז התשובה מגיעה רק בצהריים.

רפואה שלמה! ❤️

אני מקווה שאתם במגמת ירידה.

איך את מרגישה?

את מספיקה להרגיש שאת יולדת? מספיקה קצת לנוח?

האמת התאוששות אחרת לגמריי כשיש גדולים בבית..

פתאום יש ידיים נוספות לעזור..

תודה לה'.

ושאלה לא קשורה: יכול להיות שהפטמה של בית חולים גורמת לקטן פחות לינוק אלא לרצות בקבוק כי החור שלה גדול?..

איתה אני משתמשת 🫣🙁

יש פטמות ממש קטנות יש 00 למאמ

וכשמאכילים להחזיק את הבקבוק במאוזן כך שהפטמה תהיה חצי מלאה.

בהצלחה רבה! 

הממ נשמע שלאחיות האלה לא היו ילדים שסבלו המון מגזים כי זה סיוטטטט

ולא משהו ש'בקטנה שיבלע קצת אוויר'

לילה לבן מחכה לי אחרי בועת אוויר כזאת 

אצלי לא ראיתי שהשפיע לרעה

אבל כל תינוק שונה

במכבי רפואת עור אונליין זה לשלוח תמונה ותיאור ויענו תוך 7 (!) ימי עסקים.. . ממש עוזר.

נראה אם אצליח למצוא תור בקרוב.. אז בינתיים היית משאירה בבית? 😓

חוזרת מהרופא, זה אמפטיגו ומדבק כמו שכתבתן.

התחלנו עכשיו טיפול ומקווה שיעבור מהר בעז"ה.

תודה רבה ובשורות טובות!

ההורים שלה עוזרים אבל גם להם אין מספיק 

לטיפול רגשי דרך הקופה, בלי קשר לרקע.

אבל זמני ההמתנה יכולים להיות מאוד ארוכים (בין חצי לשנה ואפילו יותר).

בכל אופן כדאי להתחיל את התהליך כמה שיותר מהר, כדי להיכנס לרשימת המתנה

פונים לרווחה, לא יודעת לאן בדיוק

אפשר להתקשר לברר מה הפרוצדורה

לא מכירה מנסיון אישי

מרכזים למען המשפחה - תנועת האישה הדתית הלאומית

המרכז לשלום המשפחה

אולי דרך העירייה/מועצה/ מרכז חוסן 

אשאל את המזכירה במרפאה..

תודה!

זכור לי שפעם חיפשתי לעצמי ומצאתי טבלה באינטרנט של פיזיו רצפת אגן

(אולי אפילו הקישור היה מהפורום)

ועל כל פיזיו היה כתוב באיזו אוכלוסיה מטפלת - נשים/גברים/ילדים (חלקן מטפלות ביותר מאוכלוסיה אחת)

אני חיפשתי וגם לא ידעתי ככ איך למצוא וכששאלתי במרכז להתפתחות הילד הפנו אותי לפיזיותרפיסטיות באיזור שלי דרך הקופה (ובאמת כנראה אין הרבה דרך הקופה..הייתי צריכה לסוע כמה זמן עד מה שהכי קרוב אלי)

ובאמת צריך קודם לשלול דלקת ולעשות אולטרסאונד כליות ודרכי שתן (אפשר הפניה מהרופא משפחה)

אתחיל עם הרופאת ילדים.