פורום הריון ולידה (עמוד 705)

מוכרים את זה כקפסולות וזה עוזר למניעה

זה חיידקים טובים שיתגברו לך את מה שהאנטיביוטיקה מחסלת

מוכרים בבתי מרקחת

חבל שאי אפשר לעשות מינוי בבית מרחקת, היה חוסך לנו הרבה כסף

המחזור שלך מדויק בתדירות שלו?

אם את יום לפני איחור וזו התוצאה נשמע שלילי

אם את יותר מזה לפני איחור, הייתי אומרת שכדאי לחכות לתוצאה יותר ודאית 

על פניו 6.5 זה שלילי לדעתי

אבל תמיד אמרו לי שבין 5 ל 25 זה גבולי לכן מתלבטת

מקווה שהאחרות שיגיבו ידען לכוון יותר 

אם את חוגגת פורים ביום שני אז ממליצה לך לעשות עוד בדיקה ביום ראשון ולראות אם יש עליה

אבל אם את חוגגת ביום ראשון אז הייתי נזהרת מהיין בשביל הסיכוי שזה כן הריון. (בשבוע הזה זה יכול להיות בין 5 ל50, ויכול להיות שהיה לך ביוץ מאוחר)

1. איך שאני רואה את הדברים- איך אפשר בכלל להכנס להריון אם יש עדיין טראומה?!

אז ברור שלפני שחושבים בכלל בכיוון..

צמוד ללידה זה באמת שאלה, כי לפעמים הזמן עושה את שלו ועוזר יותר מאשר לפתוח ולחטט בפצעים הכואבים סמוך לזמן שהם קרו.

2. ברור שפרטי. בבי"ח את עוד אחת..

מסייגת שתלוי מה הטראומה. אם זה עניין מול הצוות או משהו רפואי שבית חולים יכול לתת לך מענה או הכנה כלשהי- אז כן עדיף ביח

כרגע לא מצליחה לחשוב על עוד הריון, אבל מצליחה להתחיל לחשוב על לעבד את הלידה.

מהרגע שאת מרגישה רצון.או מוכנות

או שזה ממש מפריע לך ואת חייבת להוציא את זה

עברו ולא סיפרתי עדיין לאף אחד את החוויות לידה 

אבל שבוע שעבר אמרתי לבעלי שזכור לי שהיה מודעה בבית חולים על עיבוד לידה טראומטית ואולי כדאי לעשות את זה

אבל אח"כ חשבתי אולי כדאי להניח לזה ורק לפני הלידה הבאה לעשות.

(אני מונעת עכשיו לפחות שנתיים ככל הנראה)

לעשות מפגש עכשיו לעבד את הלידה. כי טראומה מתקבעת ודווקא ככל שמטפלים מהר יותר יש יותר סיכוי לפתור את זה.

ובעז'ה לפני הלידה הבאה לעשות גם מפגשים לפי הצורך כדי להגיע נקייה ללידה בלי מטענים.

ועדיף פרטי.

כשאני מחפשת מישהי פרטית- מה ההכשרה שאני צריכה לחפש?

כדאי ללכת למישהי מומחית בטראומה (פסיכולוגית/ עו"ס קלינית)

לא כל דולה יודעת באמת גם להיות מטפלת, גם אם היא דולה מצוינת

כל פעם שרק העלו את נושא הלידה נהיה לי חם הזעתי

סחרחורות

ממש תחושה של טראומה

לכן הסביבה המליצה לי לעשות כמה שיותר מהר

כך עשיתי..

חודש מהלידה כבר נפגשתי לעיבוד

בנתיים החלטתי לדחות עוד כי ראיתי שאפילו לכתוב פה אזכור על הלידה גורם לי להיות מוצפת

כמה שיותר מהר, ככה פחות סיכוי שהטראומה תתקבע.

בנוסף אם יש צורך, והרבה פעמים זה צף בהריון הבא, אפשר גם אז לשוחח על זה.

המון בהצלחה💗

זה אריזות אטומות נכון?

והירקות בכיף ערב לפני.

ואיזה משקיעה את🤩

זוכרת כמה אפשר לתת?

טיפה על כל קילו, אבל כמה פעמים ביום?

כי זה תרופה מרדימה.

הרופא אמר לי שבמקרה של צינון ממש רציני אפשר לתת גם בבוקר וגם בערב.. אז ככה אני עושה אבל לא אחראית.. 

אין לי מושג מה הולך להיות

אולי תתנו לי רעיונות

את מתוכננת לסעודה?

בסעודה וגם בלילה שלפני

ובאלי לפגוש חברות אבל כנראה שלא יקרה

אני יוצאת מהכפר חח

לא יודעת מה להגיד לך על זה, זה כבר איזונים בינך לבין בעלך על מה כל אחד רוצה ומה עושים עם זה

ויפה אגב שיש חברות שנפגשות בפורים . באיזו מתכונת זה? מסיבה כזו?

אז מטיילות להן ביחד

ואני נשואה...

במקום להכין את משלוחי המנות

זה היום החופשי שלי לכל ההכנות

לפחות התחפושות כבר מוכנות...

הילדים כבר תכף חוזרים מהמסגרות

אבל לפחות תהיה להם אמא עם כוחות!

כדי לגלות מיהי הרבנית 😉😉

ולשאלתך:

שמלה בשבילי זה לא משמח

(אם כבר - אז רק מצברח...)

ואמנם שוקולדים אני מאוד מחבבת

אך כשהם בכמויות - אני אותם כבר מתעבת...

לכן, אני חושבת, אנסה למצוא לי רגע

שבו אוכל לנוח על הספה בלי פגע

ואפתח איזשהו ספר או מגילה

ואנסה למצוא קצת רוח בתוך ההמולה...

יהי רצון שאצליח בזאת השמחה!

(ולא אמלט לפלאפון כמו תמיד בזמני מבוכה...)

אני כבר תקופה פה מחופשת

על שלל פיצוליי

האדמור כבר רוצה אוכל וצועק לי- די!

כל היום מדברת בחרוזים

כבר חושב לשלוח אותי לאבחונים

האמת שאני אוהבת חרוזים

אבל עכשיו בצום רק מפנטזת על תפוזים ;) 

זה מה שאני הייתי עושה..

לא בדיוק כמוך אבל אני גם שבוע שבע.מרגישה סבבה יחסית .עייפה.אבל אין לי בחילות בכלל .די מרגישה רגיל

בדיוק לדברים כאלה יש ימי חופש שאפשר לקחת מתי שרוצים. 

אגב, גם בעלי. וכנראה יקח חופש באחד הימים של פורים ובשני ילך לצבא. ונחגוג לפי זה..

לא רואה בזה בעיה.

לגבי פסח עצמו, כנל- לוקחים חופש בחלק מהשבוע או בכולו.

השנה פסח לא ארוך למזלנו.

בצבא בשישי שבת וחוזר בפורים בצהריים.

פחות גרוע מפורים עצמו אז לא מתבאסת. אתארגן על הכל עם הילדים מראש, ובשבת בעז"ה נהיה אצל אמא שלי כולל מגילה במוצש והכל.

אבל חיבוק לך זה מעצבן נורא שהצבא מנחית פתאום את הדברים האלה

בתור ילדה קטנה הלכנו עם תחפושות ומשלוחי מנות לבסיס לבקר את אבא בפורים.

עד היום 25 שנה אחרי אני זוכרת שזו היתה חוויה..

אם מתאים לך..

תודה לך ולכולן!

מבאס כי אין לו כמעט ימי חופש ואנחנו צריכים אותם בגלל עניין רפואי שלי

לידה וכאלה- יש ימים מובנים במערכת.

אגב בעלך חוזר לילות? אנחנו חדשים בעסק

מחפשת חברות לצרה

אז איך לא אמורים להיות בצבא?! (בהודעה הפותחת)

איך אין מספיק ימי חופשה, מחלה, מחלת ילד ובת זוג?

לגבינו, מוזמנת לפרטי מהניק האמיתי שלך.

אני פחות מעוניינת לתת פרטים לניק אנונימי.

אם יש לו מכסת ימי חופש נסו לראות איפה הכרחי שיקח

ואיפה אפשר להתגמש

ואיפה שלא וזה בחגים תחליטו מה עדיף לך לוותר ואיך תדאגי לסביבה שתעזור לך לעבור את החג יותר בטוב כמה שניתן

אבל בסדיר וגם בקבע יש ימי חופשה וימי מחלת אישה/ילד.

האמת שיחסית לאזרחות יש אפילו דיי הרבה... וערבי חג למשל לא כלולים או נחשבים חצי יום, וכאלה..

לפותחת-

גם בעלי בצהל, וכן בהחלט לוקח בפורים יום חופש על חשבונו. וגם בחול המועד פסח וסוכות.

אגב, ביומיות ימי צום אפשר לעבוד חצי יום. בגלל שאין דבר כזה ימי ב' ביומיות.

אנחנו כבר דיי הרבה שנים בצהל אז אם יש לך שאלות נוספות מוזמנת..

תודה 

אנחנו בבירורים רפואיים שלי 

ויש גם לילדים עניינים שצריכים טיפול

אז אנחנו ממש גבוליים, אא''כ לוקחים בחשבון שבפסח הוא בצבא.

ולא ניקח חופש מחלה אם אין הצדקה ממשית לזה כי ככה בעלי

אולי צריך לקחת חופש ולהשליך על השם

יצא היום בשעה הרגילה אחרי שאמר למפקד שהוא חלש מהצום

השקיע כ 100₪ על דלק בשביל להגיע

תאכלי ברגע שאפשר, ואז תצחצחי שינים ותטבלי.

שאני מתארגנת בו?

כאילו יש שם מקלחת ושירותים והכל... זה לא פשוט...

ואם אני מחכה אחרי צאת הצום אני לא אספיק להתארגן שם

וחשוב לי להתארגן דווקא שמה אני לא אוהבת להתארגן בבית 🙈

בצאת כוכבים

איך זה הגיוני ככה..? הבלניות כאילו רוצות לצאת מוקדם?

אין מקווה תורן אחר?

בזכותך בדקתי שוב,

אין לי מושג מאיפה המצאתי את זה - מסתבר שהוא נסגר ב-21:00 😂🤭

אמורים להיות שם פרטים רלוונטיים.

בהצלחה! 

מתחיל רק היום.

בדיקת ביוץ לא מחליפה בדיקת הריון. באמת יש נשים שמספרות על בדיקת ביוץ חיובית בהריון וכאלה שיצא להן שלילי אז יכול להיות שזה סתם מקרי.

בכל אופן שני פסים כשפס הבדיקה חלש יותר זו תוצאה שלילית

אולי זה ימנע בלבול פעם הבאה..

בדיקות ביוץ לא מעידות על הריון.. יש סיפורים של בנות שיצא להם חיובי בבדיקת ביוץ כשהיו בהריון, אבל זה לא אומר שככה אפשר לגלות הריון..

אני לא כ"כ מבינה בבדיקות ביוץ ביתיות אבל לפי הקריאה פה בפורום, תמיד יש 2 פסים בבדיקת ביוץ, פשוט כשהם באותו צבע (או חזק יותר) זה אומר חיובי

כילדה בת 10

ושנה אחרי גם אחי הגדול.

ובן דוד שלי כמה שנים אח"כ...

לא יודעת לעשות בגדול, אבל כמה שזה קשה עכשיו, זו תקופה שחולפת. עוד קצת ויהיה יותר קל..

כתבת שאחרי צהריים הקטנה יונקת כל שעה ורעבה.

הייתי שוקלת לשלב בקבוק. בשביל השקט שלך, שתדעי שיש לך את האופציה, מספיק בקבוק אחד אחר צהריים כדי שיהיה לך מספיק חלב והיא תהיה רגועה.

בהצלחה! שולחת הרבה כוחות

קודם כל חיבוק גדול. המעבר לשניים באמת מציב אתגרים חדשים ומעמיד אותנו לפני מציאות אחרת של תיעדופים ושל בחירת "הרע במיעוטו". כמה שנתכנן ונשתדל תמיד יהיו מצבים שלא נוכל לספק את צרכיהם של שניים בו-זמנית ואחד יצטרך לחכות. כך שאנחנו נדרשות לקבל החלטות כל הזמן ואוטומטית מגיע גם המצפון... אז יש כאן גם עומס פיזי טכני, עם חוסר שינה, עם הנקה שגם דורשת מהגוף הרבה, ונוסף על זה קושי מנטלי - אז ברור שקשה לך. ובלי עוד מישהו לחלוק את הנטל עוד יותר ברור וברור.  

לגבי עצות, אין לי הרבה דברי חכמה אבל אנסה קצת. דבר ראשון בהמשך דבריי הקודמים זה להבין ולקבל שאי אפשר להיות אמא מושלמת. כמה שיותר להגיד לעצמך "אני עושה כמיטב יכולתי". מיטב יכולתך זה להחליט בכל רגע מה לדעתך הכי דחוף (כולל הצרכים שלך!) ולפעול על פי מה שנכון בעינייך. (מיטב יכולתך יכול להיות לפעמים גם הפעלת שיקול דעת שבסוף תחשבי שטעית בו. זה לא אומר שלא עשית כמיטב יכולתך - גם בשיקול הדעת אנחנו יכולות לטעות, זה בסדר. נתקן בפעם הבאה. זה מה שטוב בילדים - זה כל כך אינטנסיבי שמהר מאוד תבוא הפעם הבאה עם הזדמנות לתיקון )

לגבי אחה"צ וההנקה, אני כותבת לך כאמא שלא הניקה כמעט בכלל, אז קחי את דבריי בערבון מאוד מוגבל. יכול להיות שזה לא יתאים לך. אבל אולי יוכל לעזור לך בשעות אחה"צ לשלב בקבוקים שאובים \ תמ"ל?

מזל טוב לך, ובהצלחה! דברים לאט לאט יסתדרו, את תראי

באמת תקופה לא פשוטה והיא תעבור...

אצלי יש הבדל של שנה וחצי בן הגדול לבת שמתחתיו ואני זוכרת את עצמי נקרעת בינהם... ובוכה על זה ..

אבל זה עובר... היום בבוקר שיצאנו לפיזור בגנים הבת שלי שהיא כבר בת 3 אמרה לאח שלה... כמה שאני אוהבת אותך... והם נתנו ידיים והלכו ככה ביחד לגן והלב פשוט מתרחב..זה מפצה על כל הקשיים כשהם ממש קטנים...

זה באמת שלב לא קל. בעז"ה זה ישתפר עוד מעט!

כמה טיפים בינתיים -

1. אני לא חושבת שחסר לך חלב אחה"צ (אלא אם יש סימנים מדאיגים כמו חיתולים יבשים או שהיא לא עולה מספיק במשקל). יש תופעה נפוצה התינוקות יונקים יונקים הרבה בשעות אחה"צ-ערב, להתכונן ללילה. הייתי משתדלת לא לשלב בקבוקים, כדי שהגוף שלך ידע לייצר יותר חלב בזמן הזה . זה באמת מתיש, אבל לפחות תדעי שזה לא מעיד על מחסור חלב.

2. כרגע לא הייתי מלמדת את הגדול להרדם לבד. נכון שזה היה נחמד אם הוא היה יודע, אבל כרגע הוא צריך להרגיש כמה שיותר בטוח שאת עדיין איתו אפילו שיש לו אחות קטנה, ואם תנסי ללמד אותו לישון לבד אני חושבת שהוא יחווה את זה כנטישה, וילחם בזה ממש. הייתי מניחה לזה לחצי שנה הקרובה לפחות.

3. היערכות מראש - ממליצה ממש לנסות להגיע מוכנה נפשית וטכנית לאחרי הצהריים. למשל - לפני שאת אוספת אתו לחתוך תפוח, וככה מיד כשהוא חוזר הביתה תוכלי לתת לו.

להכין מראש על הספה לידך כמה ספרים שהוא אוהב, שתוכלי לספר לו כשאת מניקה.

לקלח את הקטנה בבקרים, כדי שלא תצטרכי לעשות את זה כשאת עם שניהם. מקל ממש!

לתכנן ארוחת ערב מראש, ולהכין מה שאפשר מראש.

4. להדגיש כמה שיותר שהוא בוגר - להגיד כל הזמן דברים כמו "איזה כיף שאתה גדול ויכול לאכול חביתה. X קטנה ועוד לא יכולה. כשהיא תהיה בגיל שלך נרשה גם לה לאכול חביתה." או "איזה כיף שאתה יודע לצייר! אתה כזה גדול!" ואפילו להגיד לקטנה (אפשר לנצל סתם בכי אקראי שלה) - "x מתוקה, את בוכה כי את רוצה לבחור ספר כמו שy בחר? אבל את קטנה מדי. כשתגדלי y ילמד אותך איפה מדף הספרים שלנו, ואת תוכלי לבחור"

בהצלחה!

רעיון שקראתי פה פעם: להכין "קופסת הנקה" לגדול. קופסה חמודה שבה יש כל מיני עיסוקים מעניינים (לפי מה שמעניין אותו) שאותה פותחים רק בזמנים שאת מיניקה.

ובכל אופן, הוא יכול לשבת לידך בזמן שאת מיניקה ולהתעסק בדברים בקופסה, וכך הוא לא ירגיש מרוחק ממך... ואם את כבר מצליחה לתמרן את ההנקה ביד אחת, את יכולה ביד השנייה לחבק אותו או להחזיק ספר ולספר לו.

חוץ מזה - אפשר להעצים אותו כאח גדול: לשלוח אותו להביא מוצץ/חיתול לתינוקת, לתת לו ללטף אותה בעדינות, לנדנד אותה בעגלה... ובעיקר להראות לו כמה היא אוהבת אותו ושמחה שהוא האח הגדול שלה.

הרבה כוחות!

זה טבעי שאחרי הצהוריים היא יונקת כל הזמן זה לא אומר שאין לך חלב.

וקופסת הנקה זה מקסים ומאוד עוזר לילד.

מבינה אותך ממש.

מצטרפת לכל קודמותי

ומוסיפה עוד טיפ קטן שלא רשמו כאן-

בבוקר, הילד במסגרת?

אם כן, קחי את הזמן שלך בשביל לנוח. 

כשהקטנה ישנה- תצטרפי אליה ולכי לישון!!
גם ככה, אחה"צ והלילות מאתגרים.. אז לפחות תנוחי בשעות הבוקר. זה ממש מקל כשאת פחות עייפה אחר כך.

המון מזל טוב, הרבה נחת ושהיעבור בע"ה בקלות ובטוב.

אבל קשה בזמנים כאלו...

דבר ראשון להבין שהגיוני שקשה לגדול, זה באמת שינוי בשבילו מלהיות יחיד באה מישהי ותופסת לו את הכתר

מצד שני לא לרחם עליו, לא להיות בתחושת רחמים איזה מסכן הוא

אלא להיות בתחושה-איזה כיף לך, יש לך אחות קטנה, יכול להיות שעכשיו קצת יותר מאתגר אבל זו מתנה לחיים (וגם לעוד שנתיים שכשכבר יתתחילו לשחק ביחד).

פרקטית,

להיות את והגדול מול התינוקת. עכשיו אנחנו מחליפים לה טיטול, בוא תוציא לה טיטול מהמגירה, אתה יכול לשיר לה ידים למעלה על הראש תוך כדי.

היא בוכה, למה היא בוכה? מה היא צריכה?

בקיצור לשתף אותו כמה שיותר (וכמה שהוא בענין)-אני ואמא מטפלים בקטנה.

בזמן הנקה - שישב לידך עם ספרים ותקריאי לו (אני מניקה גם בישיבה על השטיח ואז ממש פנויה גם למשחקי הרכבה ודמיון, אבל זה תלוי מיומנות וכמה התינוקת יונקת טוב)

ככל האפשר להשיג חומרי יצירה משחקים וספרים חדשים - זה קצת מקל את השהות בבית והופך אותנ למעניינת יותר. אפשר להשאיל ממשפחה או חברות לתקופה, לא חייבים לקנות.

אפשר לנסות לחשוב או לתכנן ולהיכן מראש לפני שהוא חוזר מהגן הביתה - דברים לאוכל, משחקים אפשריים. לי כשיש רעיונות מראש זה מקל עלי.

לגבי השינה - לא הייתי עושה שינויים עכשיו. זה לא הזמן בעיני. הוא צריך אותך וצריך להרגיש שאת איתו. את יכולה לשבת עם התינוקת לידו ולהניק/לשמוע משהו.

בהצלחה! עוד חודש והכל כבר יראה יותר סביר...

הלידה של השני, הייתי ממש אבודה.

לא הבנתי מי המציא את הקונספט הזה של שני ילדים, זה היה נראה לי בלתי ניתן להתמודדות😅

אבל הנה אני כאן, והם גדלו והם מתוקים וחמודים. אז קודם כל יהיה בסדר. זו תקופה, זה מאתגר, אבל זה יעבור.

השאלה היא מה עושים עכשיו כדי להקל?

קודם כל, תשני תודעה. הילד שלך לא מסכן. קשה לו. לידת אח זה מטלטל, כולם צריכים למצוא את המקום שלהם מחדש. וזה טבעי ונורמלי. אבל הוא לא מסכן. יש לו הורים שאוהבים אותו, אחות חמודה שתגדל ותאהב אותו גם. יש מי שדואג לו למה שהוא צריך. אז הוא לא מסכן.

למה זה חשוב? כי שאנחנו מסתכליל על מישהו כמסכן, בטח אם זה ילד שלנו, הרגש משתלט ומנהל אותנו. ואז כל בכי, קושי או התמודדות שיש לילד אנחנו נבהלים, לא מצליחים להתנהל בצורה מסודרת ולכולנו יש בלאגן בראש.

נסי להגיע מתוך מקום של ביטחון. ביטחון באהבה שלך לילד, באמא הטובה שאת, ברצון שאת רוצה שיהיה לו טוב. מתוך הביטחון הזה, תחליטי איך את מנבלת את אחר הצהריים איתם. אבל אני חושבת שביטחון מאוד עוזר. כי אז אם הוא בוכה רגע, מה שעובר בראש זה לא "אוי איזה מסכן נולדה לו אחות אף אחד לא מתייחס אליו" ואז את לחוצה לפנות אליו, ויוצא מן לחץ שלא מאפשר פניות. הביטחון עוזר לי לעמיד מול בכי או קושי של הילדים ולחשוב בצורה שקולה מה לעשות כרגע.

בקטע פרקטי - לנוח כמה שאפשר. בבוקר כשהוא במעון והילדה ישנה. אולי לסכם על זמן בלילה שאת ישנה ברצף ובעלך קם לילדים. אולי בבוקר בעלך יכול לקחת את הילד למעון או לפחות לארגן אותו.

לנסות לזהות נקודות שסביבן הקושי - האם המקלחת? (ואז אפשר להגמיש את המחשבה, לקלח בזמנים נוחים יותר) סביב האוכל? (הילד חוזר רעב מהמעון - הוא מקבל פרי / כריך שמוכן לו מיד כשהוא חוזר הביתה, ארוחת ערב קטנה בשבילו מוכנה בצלחת במקרר, צריך רק לחמם) תשומת לב? (קופסאת הנקה כמו שהציעו כאן, לרדת לרצפה עם התינוקת ולשחק איתו, להקריא סיפור בזמן הנקה) 

בול מה שאני הרגשתי גם אחר-כך ישתפר אבל לקח זמן חשוב לי להגיד .. השאלה היא איך זה המעבר לשלוש? חחח מפחיד 

ככה הגדול היה עסוק קצת ונתן לי נשימה.

את מצליחה להניק עם סינר הנקה? לי זה היה ממש טוב.

לקח זמן להתרגל אבל בסוף הצלחנו.

לפעמים בחוץ בפארק, לפעמים בספרייה או מתנ"ס או גימבורי בקניון.

בבית היה קשה להסיח את דעתו.

את אוכלת ארוחת צהריים טובה עם חלבונים ופחמימות מלאות? מקפידה על שתיה? זה ממש משמעותי לכמות החלב.

בכלל חח

בת כמה הקטנה עכשיו? יש לי עכשיו גם בת חודשיים בן שנתיים(וגם בן 3 וקצת...)

ההתחלה היא הכי קשוחה ממש מחודש לחודש זה הולך ונהיה יותר אפשרי

1. כאמא מניקה אל אל תתחילי עם שאיבות זה עוד יותר מעמיס וגם בקבוקים ממש לא מומלץ לדעתי זה סתם עוד התעסקות וגם ממעיט את החלב וזה גלגל שהולך ומתדרדר... (את יכולה להחזיק בבית ליתר ביטחון לפעם שלא יהיה בררה) אבל באופן יומיומי לא כדאי תנסי לראות אם זה רעב או כאבי בטן- נשמע מתאים לגזים בשעות הערב ההנקה עוזרת להם לשחרר אז רוצים עוד ועוד אבל אפשר לנסות להחזיר על היד או עיסויים בבטן לאוו דווקא להניק

2. בשינה אני חושבת שהוא מפצה לעצמו את הזמן איכות החסר באמצעות שלא נרדם ואת חייבת לשבת לידו זה מה שהקטן שלי עושה מאז הלידה דורש שאשב לידו ולא נרדם שעתיים, אני משתדלת לתת לו 10 דק בצהריים שאני רק איתו או משלימה עם זה שאני יושבת לידו הרבה זמן בנתיים מניקה או מקפלת כביסה לסרוגין

היה לי הרבה יותר קשה מהמעבר בין 2 ל-3.

אז זה ממש נורמלי מה שאת מרגישה. ולהיות לבד בשעות הקשות האלה זה חתיכת אתגר.

אצלי הגדולה שלי היתה בת 2.5 כשהבא אחריה נולד.

כשהיתה רואה אותו יונק היתה צורחת בהיסטריה כזאת שטרם ראיתי כמותה. כאילו לא מוכנה להשלים עם זה בשום פנחם ואופן.

היינו אז ממש בתקופה קשוחה גם בלי קשר לזה.

ופשוט אמרתי לעצמי שזה נורמלי שהיא בוכה, ושהיא צריכה לעבור תהליך עם זה. שאני לא מנסה אלף ואחת דברים להרגיע אותה. בסוף ילדים לא בוכים לנצח...

אז פשוט התרגלתי לחיות ולתפקד עם הבכי שלה בלי שזה יעצבן אותי.

כמובן שהתייחסתי וניסיתי להרגיע,

אבל היא היתה בסוג של התקף שאי אפשר היה לחדור אותו.

אז התרכזתי במה שכן באפשרותי לעשות.

ולפעמים לקח לה באמת שעה עד שנרגעה.

פשוט לקבל את זה כשלב הכרחי...

ואין בה קסמים, הייתי עושה מה שאפשר כדי להקל עלי, גם אם זה אומר לשלם לנערה שתבוא להחזיק לך את הילדה ותוכלי להקדיש קצת זמן לגדול. אפשר רק פעמיים בשבוע רם קשה כלכלית. אבל אני מאמינה שזה נצרך וזה כסף שצריך לצאת..

עוד אופציה שבעלך זמנית יצא יותר מוקדם מהעבודה. כל זה בהנחה שאין לך עזרה של משפחה. אז חייב להשיג עשרה אחרי לידה..

ולגבי השינה, ממש לא הייתי מלמדת ילד להירדם לבד אחרי שנולדה לו אחות.. תני לו את התשומת לב שהוא צריך, הוא עבר טלטלה.. 

יושב לידך ומשחק ואת מניקה.

אם את מצליחה להניק ביד אחת אז אפשרי גם להקריא לו סיפור או לשבת לידו על המשטח פעילות ולשחק ביחד.

אם לא אז לפחות להסתכל איל הוא משחק או מצייר ולדבר איתו על זה.

להכין מראש חטיף/פרי/ירק/מה שאתם אוכלים אחה"צ כדי שהוא יוכל לאכול בלי הרבה התעסקות מצידך. בדרך כלל חוזרים רעבים מהמסגרות.

לבור מתוך עמדה ששניכם מטפלים בתינוקת והיא חלק מאחר צהריים שלכם. אתם משחקים איתה, מדברים איתה ביחד, מחליפים לה טיטול וכו, אולי אפילו מקלחים אותה ביחד.

הרבה לדבר איתו על כמה שהוא מהמם ועוזר לתינוקת ואיך הוא אח גדול וכו

אמרת שההמטומה לא גדלה

אז הנה עכשיו היא יוצאת. ותעלם לך סןףסוף...

ברוך ה'.

ככה מתחיל שההמטומה כבר יוצאת ומתכווצת...

הכל יהיה בסדר בעזרת ה'.

היפרדות קרומים זה נראה לי ההמטומה. כל היריון כמעט יש לי את זה. לפעמים זה גדל לפעמים מתכווץ ונעלם

אל תדאגי היום זה יגמר ואת תהי אחרי..

היא סוףסוף עוזבת אותך. הנודניקית המעיקה הזאת...

תחזיקי טיפה עוד מעמד. . .

אנחנו לא תמיד יודעים מה מחכה לנו ומתכננים ובטוחים שהכל בשליטנו אבל מסתבר שהכל בידי שמים.   מה נעשה?! נודה על מה שיש וננסה להמשיך הלאה ..הכל עובר אהובה. זה תכף מאחורייך. תחזיקי חזק.

זו החרדה שלי כרגע

וכן גם ברשת נראה שיש קשר בין המטומה להיפרדות קרומים 

אבל מצד שני העובר שלך כבר גדול ואת אחרי שליש ראשון אני כן הייתי נשארת רגועה.

יכולה להגיד לך שאצלי תמיד שהיה המטומות ודיממתי עד חודש חמישי זה יסתדר ברוך ה' וילדתי ילדים בריאים.

דווקא מתי שהפלתי לא היו המטומות בכלל.

יש דופק יש תנועות. בעזרת ה' זה יגמר בטוב. תנסי להיות בתחושה שיהיה בסדר . . .מתפללת בשבילך שה' ישלח לך רופא שירגיע אותך שיגיד שהכל בסדר וזה יסתדר. אמן 

איזה יחס, אלופה את!!!

תודה על העידוד והתקווה

עוקבת אחרייך גם לי יש רגישות להמטומות..

תחזיקי חזק ה' איתך!

ובע"ה שיהיו רק בשורות טובות והכל יתהפך לטובה🙏

ליבי איתך!

לא יודעת כלום להגיד חוץ מזה שאני יכולה לנסות להשתתף איתך במתח ובקושי...

שולחת לך חיבוק❤

והלוואי בשורות טובות ושיפור גדול בקרוב!

באיזה שבוע את?

ולשכב

אמא שלי באחד ההריונות הייתה לה היפרדות ורק שכבה נחה ולא זזה וסחבה ב"ה עד שבוע 38 בזכות זה

פליז תשמרי על עצמך!!!

דווקא מגרה אותי ללדת ב 38 ולא לחכות עד 40 פלוס חחח

אני עם היפרדות קרומים, לא שלייה. נראה לי יש הבדל.., כמו שאמרתי לכן ידעתי שככה זה יהיה

מעלה אבק בהמתנה

יש איזה 20 לפניי..

וזה עוד לפני ההמתנה לאס שמחכים שם עוד שלוש שעות

כיף חיים תודה לה' שיש הריון!!!!!🥳

כנראה שיאשפזו אותך עם היפרדות קרומים

אבל תזכרי שלמרות שזה נורא קשה להיות מאושפזת ובפרט בימים אלו

זה שווה הכל!

מאוד משמעותי בין היפרדות שלייה לקרומים

יש לי חלום שישחררו אותי

תקשיבו העומס פה נוראי

דווקא המזכירה בקבלה אמרה לגשת ישירות לאחיות

אבל למי יש כח לריב 🤐🥴

תכף בעלי יבוא יעזור לי 

טעות שלייי חשבתי שזו היפרדות שילייה מה שיש לך

אבל זה גם מנחם לשמוע דברים טובים

קוראים לפי הסדר..

בינתיים התקדמו

5 לפניי חחח

הייתי בטריאז

העבירה עכשיו לרוםאת נשים

העולם עוצר מלכת

@שושנושי 

אז מכירות את זה שיש דימום בזרם וכמות מטורפת אבל איך שמגיעים למיון הכל נגמר?

אז זה מצבי

ההמטומה - הפרדות קרומים (בקופה קראו לזה היפרדות פה קוראים לזה המטומה) נשארה באותו גודל..

כנראה פשוט החליטה להזכיר שהיא קיימת.

ב''ה הרופאה אומרת שאין דימום משמעותי אז מבחינתה אני יכולה ללכת

היא רק רוצה שנעשה סטיק בהמשך, מקבלת עכשיו נוזלים כנראה שהייתי קצת מיובשת (הגיוני, אני כמעט לא שותה)

בקיצור, סתם היסטריה מצידי הייתי נשארת בבית ולא מתבזבזת על יום מחלה

אבל בסדר, עשיתי את המקסימום לעוברוני 

ב"ה שפסק דימום,

תנוחי ותשתי מלא.

התייבשות עלולה לגרום לכיווצים וכיווצים עלולים לגרום להחמרת ההמטומה.

בע"ה יהיו לך המון שנים לחגוג ולשמוח עם הילדון ובע"ה עם האחים הבאים שלו.

תשמרי על פרופורציות עם כל ההתרגשות..

משלוחי מנות את ממש לא חייבת להתעסק, תשמרי על עצמך, זה הרבה יותר חשוב מכל המסביב.

בקשר לטבילה מבינה ממש ממש את הביאוס כדאי לשאול רב איך לצלוח את תקופת ההרחקה הארוכה הזאת.

בע"ה גם כשתצליחי סוף סוף לטבול בלי יחסים יש הנחיות מיוחדות,

כדאי לשמוע מראש.

אני יכולה לכתוב לך בפרטי?

ומה עושים שאני בלי חשק לשתות יותר מידי

גם כמעט לא אוכלת

פשוט כי לא באלי

לא רוצה לא מדבר אליי עד כדי בחילה..

אין לי בחילות, פשוט חוסר חשק כללי בכל הקשור לאוכל ושתייה 

חשוב מאוד לשתות, את מאבדת המון נוזלים.

תבדקי מה לך ספציפית עוזר.

מים קרים/ פושרים

עם עלה ירוק כמו מנטה או לואיזה לטעם

או אפילו מלפפון, קצת לימון

אולי סודה.

לאכול פחות משפיע, בזה אל תכריחי את עצמך.

זה מתוק ועובר יותר חלק בגרון

עכשיו תשמרי על עצמיך. לא מבינה איך לא מוציאים אותך לשמירה, רופאים הזויים

ואת חייבת לשתות- גם אני שונאת מים אבל הבנתי שהתייבשות עלולה לגרום להפלה לכן הקפדתי ממש ממש על שתיה. הייתי שמה ליידי בקבוק קטן וככה יןדעת שצריכה לשתות לפחות 3 בקבוקים

עם מה שהגדירו היפרדות קרומים

ורק כשממש נחתי זה החלים לאט לאט..למרות שמבחינת הרופאים לא צריך לנוח ושום דבר לא יעזור.. ממש ממש כן ממליצה לנוח שיעבור מהר ובבריאות

ברוב המיקרים זה מסתדר, בשורות טובות

תעדכני, דואגת לך...

נשמע קשה בטירוףףףף

ה' אוהב אותך וממש מנסה אותך...

רק חיבוק ותתפללי מלא!!!

מתפללת עלייך!

1000 בטא זה לא נמוך מדי בכלל, בעזרת ה׳ שיראו בתוך הרחם והכל יסתדר זה שבוע נורא מוקדם

אם אני זוכרת נכון,וזה  כן הריון חוץ רחמי הטיפול לא אמור להיות מסובך מדי, לדעתי זריקה שמפסיקה את ההריון ואז זה נופל לבד

בשורות טובות!

בהריון הראשון שלי אחרי בדיקת סטיק חיובית התחילו לי כאבי בטן איומים, בכיתי והתפתלתי מכאבים חזקים. הפנו אותי למיון, שם הרופאה הנחמדה נתנה לי לעשות סטיק, אולטרסאונד, והיא הודיעה לי שאני לא בהריון, הופנתה אותי למיון הכירורגי..

מיותר לציין שהלא הריון הזה כבר בת עשר..

בעז"ה היה ביוץ מאוחר אז עדיין לא רואים אבל הכל תקין.

ביוץ מאוחר 

ככה היה לי

ועדיין מדי פעם מבקשת מבעלי שיקנה דחוף בדיקות הריון, כי מי אמר שאני באמת בהריון???

בעלי משתדל לפקס אותי. לא תמיד מצליח....

שייצא שלילי

כי הבנתי שעם הזמן בהריון הבטא מתאפסת, או שלא

זכור לי ממש במעומעם.. אז אולי מטעה 

אחרי טיפולים, ובדיקות בטא ותנועות כבר ההרגשתי מוקדם 

ותמיד רציתי לעשות בדיקת הריון כדי לראות את ה2 פסים שכל כך רציתי לראות

אבל רעדתי מפחד לראות פס אחד, ולא עשיתי את הבדיקה

חלום שלייייי לגלות על הריון בבדיקה ביתית

אל נא תדאגי

עוד מעט תרגישי תנועות

ויחד איתך נהיה רגועות🩷🩷

ולא מקבלת מחזור כבר ארבעה+ חודשים.

ומלאת תסמיני הריון...

אבל כל הסיבות ההגיוניות האלו לא עוזרות

מחמיאים על הניקיון ואני עונה שהבית בכלל לפני שטיפה

הכי מטונף ולא מסודר (למרות שרק לפני שעה סיימתי מרוב חרדה שמגיעים לבקר..)

אותך אני מבינה

העיקר שאת מקבלת מחמאות

את זה כולנו אוהבות💜

לק"י

על כך שהשבוע אפיתי עוגיות.

ועוד לפני שהספקתי אותן להקפיא,

נאכל מהן לפחות חצי.

והוידוי שלי הוא על כך

שרק אני זללתי מהן, ולא הפח (שיהיה חרוז😅).

על פני רואים את תדהמתי

את אכלת חצי

בלי לכבד אותי?😱

שאני לא מתחפשת..

כן אני מעפנה כזו.

וגם שהבת שלי מתחפשת למיקי מאוס סתם כי זאת התחפושת שמסרו במידה שלה באחת הקבוצות ואפילו שהתחפושת קצת קטנה עליה לא טרחתי לחפש לה אחרת..

מודה גם שאני לא עושה אבק, חלונות, מסילות ופאנלים גם לא בפסח.

מספיק וידויים?😅

גם לקטנה שלי קניתי מיקי מאוס מהמקס סטוק וזה יושב עליה בול ככה שהיה עדיף מידה גדולה יותר אבל לא היו בי כוחות ללכת להחליף...

בנוסף, טוב לדעת שעוד מישהי חוץ ממני קוראת למיני מאוס מיקי מאוס 🤣

תודה על השיתופים❤️

גם אני לא מנקה

את החלונות והתקרה🫣

שאין לי...

כל הוידויים נכונים לגביי.

פסח ופורים...

שפשוט לא היה לי כוח לצחצח להם שיניים!

זהו.

וזה עוד אחרי שאכלו חמצוצים, סוכריות ומה לא.

מבואסת אבל זה מה יש.

מחר בבוקר ננסה משהו😗

היום זהו חודש אדר

וגם לאימהות הכי טובות

מותר לפעמים להרפות🩷

אני חיה על שוקולד וקפה

וזה לא כל כך יפה

כשנגמר לי הכח בצהריים

קצת אחרי השעה שתיים

ואני מבינה שלא שתיתי היום בכלל מים

וכשמגיעה השעה שש

ואני לא מצליחה להתאושש

אני נזכרת שלא אכלתי היום ארוחה

ובגלל זה אני כמעט בוכה

וכך עוד יום נגמר

ואני צונחת אל הכר

ומבטיחה שאוכל טוב מחר

אולי שוקולד מגביר יצור חלב אם?

כי היונק לא רעב ברוך השם.

אבל אני לא כזאת שובבה

מיד חזרתי בתשובה

ולכבוד הפטור מהצום שקיבלתי

היום ארוחת בוקר אכלתי

לאכול שוקולד מריר איכותי

אני כבר שנתיים לא אוכלת צהריים

אך כן שותה הרבה מאוד מים

תעשי לך הפסקות, ושיהיה רק בשמחות!