שרשור חדש
תלמ בסביבות פסח, אני בלחצים כבר מעכשיו🙊טוט

בנות שילדו בפסח, קצת לפני או קצת אחרי,

איך התארגנתן לפסח עצמו?


אני בחרדות, חולמת בלילה על סידור ונקיונות לפסח,

ביום כלום, לא חשק לסדר, לא רצון לנקות. התחלתי מגירה אחת מזמן בשביל להגיד שעשיתי משהו.

ואי אפשר לנקות בחפיף כל כך, הילד מפזר קרקרים ועוגיות בכל הבית... ולכן גם מרגישה ברכה לבטלה לנקות מעכשיו.

מתכוונת להכשיר את המטבח ולהיות בבית במשך החג אם אהיה לפני לידה, חג ראשון בכל מקרה אצל ההורים...


צריך להתחיל מעכשיו? לבנות תוכנית עבודה מסודרת? או שממש מוקדם מידי?

הילד יוצא לחופש ברח ניסן, ילד פעיל ואנרגטי, יפריע לנקיונות.

נהיה מסורתבת 30

ליל בדיקת חמץ, כשהכל כבר רגוע, הגברים עושים על האש. אוכלים, מבסוטים, לומדים לקראת פסח. אחלה!

תוצאות בדיקת דם וביוץ מישהי יכולה לפענחאני וגם אני

היי עשיתי בדיקת דם כדי לדעת האם הביוץ כבר היה או עוד לא

יצא פרוגסטרון 1.14

אסטרדיול 137


האם זה לפני/אחרי/זמן ביוץ?

ואם לפני ביוץ אז יש דרך לדעת עוד כמה סמן הוא יהיה?

תודה רבה לכולן !!! 

זה נראה לפני ביוץ.אבל א"א לדעת בודאות רק לפי בדיקהאמהלה
אז איך כן??אני וגם אני
לפי כמה בדיקות+US. כי בעצם צריך לראות את העליה שלאמהלה

האסטרודל. העליה של הLH והירידה ואז מגיע הביוץ

כשהפרוגסטרון יגיע ל5 זה אומר שהיה ביוץ.

בUS יבדקו עובי רירית וגודל זקיקים ואז יוכלו להגיד מתי ביוץ

מקפיצה ליאני וגם אני
ככל הנראה לפני ביוץ.פרח חדש

וכנראה גם יש עוד זמן עד הביוץ, לא ניתן לדעת. כמה

אבל לא בטווח של היום יומיים הקרובים בוודאות.

צריך גם את ערך ה lh

איזה קטע, הרופאה לא הביאה הפניה לlhאני וגם אני
חזרו אלי מהמרפאה אמרו לעשות בדיקה חוזרת עוד כמה ימים, לבקש ממנה להוסיף lh? לבקש מעקב זקיקים? 
בטח. מוזר שלא שמה lhפרח חדש
תודה לך, עןד כמה ימים ממליצה לעשות בדיקת דם שוב?אני וגם אני
בעקרון מעקב זקיקים זה כל 3 ימים ויותר,תלוי בתוצאותאמהלה
זה לפנימדברה כעדן.
בהצלחה
תודה!!! הרבה לפני או קרוב?אני וגם אני
נראה יותר מיומיים אבל קשה לדעתמדברה כעדן.
צריך לדעתYaelL

שיש 2 שיטות של ערכים, אז זה שאת אומרת 137 לא אומר הרבה, זה ביחידות של pmol/l  או pg/ml? בהנחה שזה pmol כי זה מה שנפוץ יותר ברוב המעבדות זה נחשב נמוך ורחוק מביוץ. זה ערך שמתאים לזמן וסת או קצת אחרי.

Pgml ככה כתוב.. מה זה אומר?אני וגם אני
וואי יעל, איזה הערה חשובה! זה באמת בערכים שוניםאני וגם אני

אז עכשיו אני בטוחה שהביוץ היה כי עשיתי במחשבון המרה לערכים הרגילים וזה באמת מתאים לביוץ.

פרוגסטרון 1.14 ביחידות של ngMl

אסטרדיול 137 ביחידות של pgml


זה יצא לי במחשבון המרת יחידות שהפרוגסטרון 3 ומשהו ואסטרדיול מעל 500.


באמת לא ברור למה השתמשו ביחידות האלה, זה ממש מבלבל. בבדיקות קודמות שעשיתי היו יחידות אחרות. עכשיו הכל ברור. אז אפשר להבין שהיה ביוץ?

לא בטוחמדברה כעדן.
יכול להיות שמחר נגיד. קה לדעת כשאין בדיקה לפני/אחרי
אם ככהYaelL
אם זה בpg/ml  אז זה גבוה יותר ומעיד על עלייה לקראת ביוץ. אבל לפי הפרוגסטרון לא בייצת עדיין. הביוץ הוא כשהאסטרדיול 200 לפחות והפרגסטרון צריך לעלות למעל 3.
לדעתי הביוץ כבר היה לפי ההפרשות ...אני וגם אניאחרונה
תודה לךךך
זה באמת מעצבןYaelL
שמשתמשים ביחידות שונות. מהכרותי רוב הארץ הולכים לפי pmol, בכללית בדרום לפי pgml.   גם בפרוגסטרון יש ערכים שונים אבל זה דומה יותר.
איך בעלי יכול לעזור לי בלידה?אנונימית בהו"ל

אנחנו לא מקלים בענייני נגיעה וכו'

בלידות הקודמות הסברתי לו לפני מה יוכל לעשות לי טוב ומה אני רוצה לשמוע אבל ברגע האמת הוא פשוט קפא.


אם יש איזה קורס שאפשר לראות יחד או כל המלצה אחרת שתוכל לעזור. תודה 🪻

מציעהבת 30

לשאול אותו איך הוא יכול לעזור לך.

ברר שלידה זה משהו שלא פשוט בכלל לבעל. הוא רואה את אשתו בכאבים וחלק מהזמן היא מכונסת בתוך עצמה, ולכן זה בהחלט יכול לגרום לו לצאת מהעסק...

יכולה לספר לך שבלידה הראשונה בעלי רק היה בחוץ ואמר תהלים כדי שאני כבר אלד כי הוא לא יכל לשמוע אותי בוכה וצועקת כבר...

בלידה השלישית הוא כבר היה שותף לגמרי וגם כל הלידות שאחר כך. 

אבל נראה לי שאי אפשר "לכפות" עליו לעזור לך במה שאת צריכה, אולי בשביל זה כדאי לקחת דולה שמפוקסת בדיוק על זה, ולשחרר את הבעל מהצורך הזה, לתת לו פשוט להיות מה שהוא ולאפשר לו להיות לידך כפי יכולתו

רעיון טוב לחפש הדרכה זוגית טובהמדברה כעדן.

מה עם לקבל בלב שאולי זה גדול עליו? למצוא את התמיכה ממקום אחר?

לגישתי, זה לא דבר בסיסי שכל בעל מסוגל אליו... כמו שסתם ביום רגיל לבקש ממנו כוס מים וברור שיביא לך. זה ממש סיטואציה לא פשוטה גם עבורם....

אז אולי גם להוריד ציפיות ולחשוב על פתרונות פרקטים אחרים. אני אישית בגלל זה בוחרת דולה כי גם החוסר שליטה לגבי הנגיעה מתי נאסר ואנחנו גם נוהגים שלא נוגעים בציבור אז יש זמנים מעטים שאפשר להיעזר בו אז מלכתחילה לוקחת דולה 

אם הוא קפא אז אולי הוא לא בדיוקהמקורית

מתאים כדי להיות לך לעזר

כדאי לקחת את זה בחשבון

בעלי  כזה. לצערי, כן? ביומיום מאוד אסוף וכו. בתכלס בלידות התפחלץ ולא היה איתי 

היה עדיף לשנינו

בנקודה הזאת אני מסכימהנביעהאחרונה

בעלי ברגעי הלידה בחוץ (בחדרון עם דלת פתוחה) מתפלל.

עד אז- מביא לי שתיה/ אוכל/ כובע..


עזרות בסיסיות..


עזרה מעבר: נשית- זה לא הוא..

יש קורס הכנה ללידה לגבריםשלומית.

של אלישבע אופן.

נראה לי שווה לנסות

גם אני שמעתי על הקורס שלה..באר מרים
וואי זה הזכיר לי את זהעטלף עיוור
סליחה אבל הייתי חייבת😅


קבלת גם המלצות?אנונימית בהו"ל
ילדה אוטוטו בת 4, פספוס של קקי מתוך שינהשואפת תמיד

הי, התייעצות.

קרה למישהי שילדה גמולה מזממן גם בלילה..פתאום פספסה קקי מתוך שינה? כמובן זה מעיר אותה והיא קוראת לנו בבהלה ואנחנו מאוד רגועים ומטפלים בסיטואציה וחוזרים לישון.

פעמיים קרה לאחרונה. מה זה יכול להיות?

קרה לבן שליהשם שלי
אחרי שהוא התאפק.
יכול להיות שיש לה עצירות?רינת 24
זה נשמע הפוך אבל יש מצב שעצירות גורמת לזה
תולעים?כרובי=)
לא מתלוננת או מגרדת..שואפת תמיד
שווה הסתכלות על היציאות ..לא תמיד מתלונניםכרובי=)
קרה לנו פעם אחת..ואילו פינו
לא התרגשנו..


אם יחזור על עצמו יותר אז כדאי אולי לבדוק איך לטפל. אבל פעם פעמיים לא הייתי מתרגשת. קורה.. 

אולי שלשול?שיפור
קורהבת 30אחרונה

אם יקרה עוד פעמיים שלוש אולי כדאי לברר אצל רופא

איזה חנויות יש בירושלים לבגדי בנותמאוהבת בילדי

אני רוצה שמלות לשבת ולפסח כבר,

שיהיה תואם לגיל 3, 6 ו7.

בחנויות שראיתי שמלות יפות- מתחיל ממידה 4.

כל השאר עם צווארונים או בצבע חום- שאת שניהם אני לא אוהבת...

ברחוב ירמיהו ושמגר לא מצאתי, ולא בגאולה.

איפה עוד אפשר למצוא?

אה, וחשוב לי המחיר- 70-80 גג.

בנקסט יש לגיל 3 בטוח .גיל 6 אולי לא מספיק צנועאלה 12

תבדקי

לא מחירים יקרים מאוד אם אני לא טועה

תבדקי בחנות פארטי. ליד תחנה מרכזית/ירמיהו אם זכורנפש חיה.
יש על יפוחנוקה

סוג של קיוי שפתחו משהו ייחודי לחרדים

ושם מצאתי שמלות לגיל שנתיים.

והיה שם צנועות יותר לגיל 3 ומעלה.

אולי מישהי תזהה מהתאור שלי כי לא זוכרת את השם של החנות

זה קיווי אידישקייט. יש גם באתר שלהםהמקורית
וגם בקניון רמותרוני_רון
פטרול זה בסגנון שלך?באר מרים

ובארץ בדרך כלל מידה 4 לגמרי מתאימה גם לילדה בת 3 (אפילו אצל הילדים שלי שנמוכים..)


בדרך כלל המידות עוברות ממידה 2 למידה 4. את כבר לא תקני מידה 2 לילדה בת 3...


יש רק חלק קטן מהחנויות שיש להן מידה 3 כמידה נפרדת..

אצלי כמעט תמיד בגיל 3 כבר לבשו מידה 4...

יש זויה בנותמה רבו מעשייך
ממש צמוד לזויה, יש שם שמלות מהממות ומחיר ממש זול.. קניתי שם איזה 6 פריטים ב170 ש"ח.. 
סגרו אותוהשם שלי
וואי איזה באסהמה רבו מעשייך
טוב לדעת..
פארטי ולידר. לא בטוח שתמצאי זהות לכל הגילאיםמתואמת

אבל כן במחירים טובים בעיקרון.

תנסי בפטרולבשורות משמחות

או קידישיק

יש גם בקניון רמות קיווי מיוחד לסגנון כזה ספציפי

תודה!מאוהבת בילדי

בקיווי חיפשתי, זויה גם מתחיל ממידות גדולות יותר,

אז נשאר לי לידר ופארטי.

 איפה יש פטרול?

בגבעת שאולבאר מרים
וגם בקניון רמותאחת כמוני
שמיזהפתעה
מתחילים ממידה 2
לגיל 3 הייתי קונה מידה 4אמאשוניאחרונה

יש עוד חודשיים עד פסח. ובטח תרצי שזה ישמש אותה גם בהמשך.

אני ממש רוצה להכניס קבוע ליום שלי כתיבה וקצת תרגילאוהבת את השבת

ים שנתנו לי ואני חייבת לעשות כדי שהסימפי ישתפר

ואני לא מצליחה!!


עבר כבר שנה מאז שהייתי אצל המדריכה ועוד לא הצלחתי להתמיד...


היא אמרה לי שאם אתמיד חודש

המצב שלי ישתפר מאוד


כשהתמדתי שבועיים הרגשתי שיפור..


כל פעם אני מצליחה שבוע  או שבועיים או כמה ימים רק..


ולגבי הכתיבה-

זה נראלי ממש ישדרג את היומיום שלי...


הבעיה היא שעד הצהריים אין סיכוי להכניס

ואחרי שהילדים נרדמים אני שפוכה כ"כ

לפעמים נרדמת איתם...


אולי יש לכן עצות חברות?

בקשר לכתיבה:מתואמת

יש שיטה שנקראת "דפי בוקר": על הבוקר יושבים מול דפי פוליו ופשוט כותבים בלי לחשוב, נראה לי שאמורים למלא שלושה-ארבעה דפים ככה. מודה שאני אף פעם לא עשיתי את זה... (אם כבר יש לי זמן בבוקר לשפוך את הלב - כבר עדיף שאתפלל שחרית...)

שיטה אחרת, יהודית יותר: בסיום כל יום לכתוב תודות על היום שעבר. כשעשיתי את זה הגבלתי את עצמי בכוונה לשלוש תודות בלבד, ולו רק כדי לתת לי את ההרגשה ש"אילו פינו מלא שירה כים אין אנחהו מספיקין להודות לך"...

שיטה של סופרים: להקציב משך זמן קבוע לכתיבה כל יום, רבע שעה-עשרים דקות. לכתוב ולהתקדם בספר שכותבים, גם אם לא יוצא טוב. פשוט לכתוב.

שיטה שאני אוהבת: להתבונן על משהו במציאות סביבי, ולכתוב עליו שיר קצר. או לחלופין - ללמוד ספר קודש כלשהו על הסדר, לימוד קצר, ולכתוב שיר בעקבות הלימוד. הכי טוב להתחייב מול קבוצת אנשים כלשהי לפרסם שיר יומי...


בהצלחה! (גם עם תרגילי הסימפויולזיס...)


ויאללה, גם אני צריכה לכתוב היום... (אבל כרגע תקועה עם עבודה מסובכת שמתקשה לפצח! אז פשוט בורחת לפה 🙈)

עצות מגניבות מממש ממש!!!!! תודה שהשקעת את הזמן שלךאוהבת את השבת

!!!


ובהצלחה ממש בעבודה יקרה!!

אמן ותודה!מתואמת
צימוד הרגלים😊עטלף עיוור

בדיוק קראתי על זה.

להצמיד להרגל שבכל מקרה אנחנו עושות ולא דורש מאיתנו שום מאמץ את ההרגל החדש שרוצים לקנות.

נגיד אם את שותה קפה אז לידו שיהיה לך דף ועט.


ובכלל, לבחור הרגל חדש שיהיה כזה שתוכלי להגיד שלא משנה מה קורה מתי קורה את לא מדלגת עליו.

ממש ממש קטן ואחרי שעושים אותו בצורה עיקבית הוא הופך להיות חלק משיגרת החיים בלי שום מאמץ.


ותודה לספר הרגלים אטומיים 😁

שמעתי פעם את הטיפ הזהחנוקה

והבנתי שאין לי שום דבר בחיים שאני עושה בזמן קבוע.

אפילו סדר ההתלבשות בבוקר משתנה.

לפעמים קמה ומצחצחת שיניים לפעמים חייבת קודם קפה.

לפעמים מצחצחת במקלחת לפעמים נכנסת אחרי...

בקיצור הפרעת ההתארגנות שלי במיטבה... גם קשה לרכוש ככה הרגלים חדשים.

לי מה שעוזר זה רק להיות חייבת. חייבת ממש.

נניח קובעת פגישה עם הבוסית ככה אהיה חייבת לסיים את המטלות.

ומסיימת אותן בלילה שלפני...

האמת שלא כתבת בידוק מה הלוז שלךהמקוריתאחרונה

אבל אם אין לך חצי שעה לעצמך במהלך היום, זה בעייתי בעיני

את עובדת בבקרים?

אז אולי לקום מוקדם יותר, כמו שאנשים קמים לעשות ספורט

ןאם לא - אז לארגן זמן אחהצ עם בייביסיטר או בעלך או אפילו עם הילדים סביב. לגבי הפיזיוטרפיה לפחות, נשמע לי שאפשרי עם ילדים 

משקפיים לילד בן 6Shani_ta

היינו היום אצל רופא עיניים בבדיקה לקראת כיתה א, מסתבר שהבן שלי מאוד צריך משקפיים (מידה 3.75). ממש פספסנו את זה. כאילו, אני הכי אמא מעורבת ושמה לב לכל דבר.. אבל לא מבינה איך פספסתי שהבן שלי צריך משקפיים?! ואיך הצוות החינוכי לא שם לב או לא יידע אותנו?!

דבר שני, בלי עין הרע הוא ילד מאוד יפה, בהיר.. לא מבינה איך אני אשים לו עכשיו משקפיים? זו כזאת מחשבה מפגרת, אני יודעת. אבל בנוסף גם לא הכי קל לו חברתית, ואני מאוד חוששת שילדים יצחקו עליו. ואמור בעז״ה להיות תכף פורים ומשקפיים יהרסו את התחפושת, ובעז״ה גם ברית באיזור פסח.. וזה לא יצטלם יפה. ואני כזאת שטחית, אני יודעת. אבל אמאלה!

ומצד שני, הוא מסכן, ב״ה שעלינו על הבעיה וממש צריך להקל עליו… מסתבר שהוא קם במפגשים לראות מקרוב דברים (רק לי הגננת נותנת להתקרב- למה לעזאזל היא לא עדכנה אותנו בזה בכלל?). אבל הוא מצליח לראות סרטים בלי בעיה, אז אולי כדאי למשוך את זה עד כיתה א?

וואי זו כזאת צרה קטנה ומינורית, אני יודעת, אבל אוף….אני מפחדת מהשינוי הזה

את אמא מהממתשואלת12

וקשה לך לחשוב שהילד שלך יהיה פחות יפה אבללל

היום ב"ה יש משקפיים יפות. גם אצלי מתחילים בגיל מוקדם עם משקפיים וזה מבאס אותי מאוד עד כדי בכי אבל מתרגלים ובסוף זה הופך לחלק מהפרצוף ופתאום שמורידים זה נראה אחר..

במספר כזה אין מה למשוך, הוא צריך את זה. אולי בסרטים הוא מצליח להבין מההקשר או שאת מתכוונת שהוא רואה סרטים בפלאפון אבל במרחק זה לא אפשרי כ"כ לראות ככה בלי משקפיים.

אפשר בצילומים להוריד אבל נראה לי שעד אז תתרגלו..

תקשיבי אני הרבה פחות ממנוטוב להודות..

במספר, ובלי משקפיים מרגישה שחסר לי איבר בגוף.

כאבי ראש מטורפים בלי, ממש לא רואה כלום,

הוא רגוע?

אי אפשר להסתדר בלי,

כמה שיותר מהר תקני לו, זה מספר גבוה מאד!!

זה בשתי העייניים?

היום יש מסגרות ממש יפות לילדים וחזקות ,ויש גם ביטוחים שממש גרושים עולה עד גיל 18,

מתרגלים לאט לאט למראה החדש,

ותראי עליו רוגע, הוא פתאום יראה עולם

אבל בלי רגשות אשמה שלא שמת לבטוב להודות..
זה עולה מאד מהר המספר, כמו שהבנתי
ילדים קטנים מפצים בצורה טובה על בעיות ראייהבתי 123

לכן קשה מאוד לעלות על זה  אז ממש אין צורך להרגיש רגשות אשמה .  זה אמנם מספר גבוה אבל הוא פיצה והסתדר עד עכשיו

חוץ מזה משקפיים זה הכי מהמם את תתרגלי מהר והתמונות המשפחתיות יצאו בטוח מושלמות

ברור לעשות עכשיו משקפייםשוקולד סתם

בגלל סיבות אסטטיות למנוע ממנו לראות?

תנשמי עמוק, תחפשי מלא תמונות של ילדים מתוקים עם משקפיים ותראי שזה לא כזה נורא..

תדברי על זה עם הגננת, תתייעצי איתה איך להנגיש. לעשות מסיבת משקפיים אולי בגן, שירגיש מיוחד.

ותנסי לו להעביר אליו את התחושות האלו🙈


גם להסביר לו, שידע בדיוק איך לענות לילד ששואל אותו על המשקפיים, שלא התבלבל מזה, וגם להעצים אותו כמה שזה יפה ואיך הוא נראה גדול ואיזה כיף שהוא רואה טוב..


בהצלחה!! תתעודדי, לבת שלי בגיל הזה גם היה סיפור עם העיניים, היא ידעה להסביר לילדים ממש, וגם הנגשנו בעזרת הגננת. אולי יום- יומיים שאלו אותה ואז התרגלו ( וגם אנחנו..) שככה היא נראית. תגלי שהוא מתוק ויפה גם עם משקפיים..

בגן של הבן שלי יש 4 ילדים עם משקפייםשיפור
 ועוד כמה ילדים המציאו שהם יקבלו אחרי המלחמה... בקיצור הגיוני שזה ממש לא יהיה עניין מבחינה חברתית, ואם כבר אולי עניין מגניב ומבוקש.
מהממת אתnorya

שומעים מההודעה כמה אכפת לך ממנו.

אני רק להגיד, מתרגלים מאוד מהר וזה נהיה טבעי. הוא יהיה הכי מתוק גם עם משקפיים.

ובלי רגשות אשמה, באמת קשה מאוד לעלות על זה בגיל כזה❤️🙂

לאט לאטשקדי מרק

את והבן שלך תתרגלו לשינוי..

זה באמת שוק ומבינה את ייסורי המצפון אבל באמת לא ידעתם, ואתם רוצים את טובתו הכי בעולם

בגן של הבת שלי יש כמה ילדים עם משקפיים ועושים מסיבת משקפיים זה ממש נחמד

בדקתםבשורות משמחות
אם אפשר לנסות את הטיפול בטיפות אטרופן?
מבינה אותך!! הרוב תלוי באיך.תנגישו לו את זהבן בא לנואחרונה

תציגו לו כ'איזה כיף!' ושווה לל! ותעשו לו יום כיף שאמא הולכת רק. איתו לחנות וקונה לו משקפים מתנה וישוכל להראות לכל החברים אחר כך איזה מגניב לו שיש לו משקפיים

אם ככה הוא ירגיש זה מה יששדר וככה זה יקלט

למישהי יש שואב שוטף של בובוט/טינקו/שארק וממליצה?שמן קוקוס
הלכתי לאיבוד בים של שואבי אבק 😳
האמת שמקריאה פה וברשתות זה לא מחליף שטיפההמקורית

אז לקחת בחשבון..

בהצלחה במציאת השואב המיועד!

לא מצפה שזה יחליף שטיפה, אבל כן ינקהשמן קוקוס

שאריות אוכל שהילדים זורקים וכו.

לשימוש יומיומי.

לשטוף בכל מקרה נשטוף...

תודה💙

אני לא חושבת שזה יעיל למקרה כזה של שאריותהמקורית

של אוכל. אבל אם את מוצאת אני גם קונה!

אעקוב איתך 😅

דווקא מאוד יעילעלמא22

איכשהו יצא שיש לנו גם שואב וגם שואב שוטף, שניהם ידניים ולא רובוטים, והוא ניקה מעולה את כל שאריות האורז שהבת שלי העיפה לרצפה..

 

ולפותחת- כאמור, יש לי שואב שוטף ידני של שארק (למיטב ידיעתי כזה יש להם רק סוג אחד, והוא יחסית חדש). הנוא לא מחליף לי שטיפה יסודית, אבל הוא כן עושה עבודה טובה בסוף יום. לדעתי זה פתרון מעולה כשיש זוחל בבית או ילד בגמילה, או סתם לאיפוס בסוף היום

מאוד נוח וכיף לשאריות אוכל שהילדים זורקים!יראת גאולה

לדעתי לזה הם נועדו (רק שהממציא לא ידע את זה 😅),

אבל התחזוק שלהם מעצבן, ולפעמים את אומרת לעצמך שיותר קל לך לנקות ביד מאשר לתחזק עוד מכשיר בבית.

התחזוק משתנה בין החברות השונות, אז מקווה שתהיה מי שתדע לומר לך. כנראה אפשר גם למצוא לקרוא באתרים את ההוראות שימוש.

(לי יש הייזרו. אני חושבת שהתחזוקה שלו יותר מעצבנת מאלו שכתבת, אבל לא ניסיתי)

עוקבתיערת דבש
לא מניסיון אבלעטלף עיוור

להרבה חברות שלי יש טינקו והן מרוצות בטירוף!!!

לא נוגעות במטאטא ומגב.

מעולה לשאריות של אוכל שנופל על הריצפה.

אבל דורש תחזוק מסוים, אחרי שימוש צריך להפעיל ניקוי עצמי ולנקות את המיכל של המים המלוכלכים.


 

 

היה לי טינקומתואמת

נפטרתי ממנו... (לטובת מישהי יקרה מפה אולי היא תשתף איך החוויה שלו אצלה...)

אצלנו הוא לא התמודד כמו שצריך עם כמויות הלכלוך - מליון פעם הייתי צריכה לעבור על אותה נקודה, כשעם סמרטוט זה פעם-פעמיים, מקסימום בתוספת שפשוף עם הנעל.

גם התחזוק שלו לא נוח בשבילי. בשטיפה יומיומית אני שופכת מים עם סבון מנטלה ומנקה בסמרטוט חד פעמי. הטינקו דורש הרבה יותר מזה - ניקיון של המיכל ושל ה"סחבה"... לא בשבילי, בקיצור.

ובעיקר - הרעש שלו איום. לפחות בשבילי. ובעיקר לנוכח העובדה שאני מנקה בעיקר בלילות...

הפלוס היחיד שלו שהוא שואב את מי השטיפה. מבחינתי זה לא מספק...

כל כמה זמן צריך לנקות את המיכל? אחרי כל שימוש?שמן קוקוס
נראה לי כל יומיים בערךמתואמת
אבל הוא לא היה אצלנו מספיק זמן כדי שאקלוט את הכללים המסובכים שלו...
המיכל מתמלא כל שטיפה ומי21
ופשוט שופכת לשירותים את הליכלוך אחת לכמה ימים מנקה כן אקונומיקה 
יש לי טינקו s5מי21

ומברכת כל יום את בעלי שקנה לי

אצלי זה מחליף בהחלף שטיפה הבית מבריק כל היום

אחת לשבועיים עושה שטיפה רצינית על מים אבל זה בשביל התחושה

וכל כמה זמן צריך לנקות את המיכל?שמן קוקוס
המיכלמי21
כל סוף שטיפה מרוקנים לשירותים פעם בכמה ימים מנקה עם אקונומיקה ככה גם את המברשת 
לי יש טינקואפונה

לא נעים לי אבל אודה ואבוש

קנינו את זה כי היינו עצלנים מכדי לשטוף במשך השבוע.

את העצלות זה לא פתר

וכשמגיע לכלוך עד נפש כבר שופכת מים וזהו...


אבל הילדים מאד אוהבים לשטוף עם זה.

לא הבנתי למה תבושיהשקט הזה

מעולם לא חשבתי לשטוף את הבית באמצע השבוע.

אם משהו נשפך/ מתלכלך מנקה נקודתית. את האזור של המטבח+ פינת אוכל מקסימום מטאטאת וגם זה לא תמיד.


שטיפה זה לכבוד שבת וזהו

לא זהאפונה
בושה בעובדה שקנינו מכשיר לעצלנים ואנחנו מתעצלים להשתמש בו.
חחח נשמע לי מוכר...אביול
אהההשקט הזה
פשוט מהמשפט "כודה ואבוש, קנינו כי היינו עצלנים מכדי לשטוף במשך השבוע" הבנתי שהבושה היא בעצלות לשטוף במשך השבוע. אז לא הבנתי מה יש להתבייש בזה


מי ששוטפת באמצע השבוע צריכה להתבייש בזה שהיא עושה לנו נה בעין

היא לא צריכה להתביישאפונה
היא יכולה כשהיא מסיימת לבוא להעביר סמרטוט גם אצלנו
נה בעין 😜מתואמת

סתם, אם היית רואה את הרצפה שלנו אחרי יום "עבודה" אצלנו - היית מבינה למה אני מתעקשת לשטוף אותה (בקטנה!) כל יום, אם אני יכולה... (כמובן, רק סלון-מטבח)

ובסופו של דבר, הבית שלי הוא גם מקום העבודה שלי (עובדת מהבית), ואני צריכה שתהיה לי סביבה נעימה כדי שאוכל להתרכז בעבודה...

אשרייך!אביול
את לא באמת צריכה להתנצל על זההשקט הזה
אני מקנאה ביכולת לאסוף את עצמך בסוף יום ולעשות את זה
אני לא באמת מתנצלת מתואמתאחרונה
עד שיש לי משהו אחד בנושא סדר וניקיון שאני יכולה לשמוח בו - אני לא אתנצל עליו 😆
וזה עוזר? מנקה את הלכלוך?שמן קוקוס
זה מנקה יפה כשמשתמשים בואפונה
😂עטלף עיוור
אני ככ אוהבת את התגובות שלך!
אם הילדים אוהבים אז שינקו כל יום....נק - ניק
שארק נחשב לטובבלי 👁 הרע!
יש לי שואב שוטף של שארקאנונימית988

ממליצה מאוד מאוד !!!

הוא מעביר סמרטוט וגם שואב לך לכלוכים

מבחינתי זה פותר אחרי כל ארוחת ערב שהכל מלוכלך הבית אחרי זה מבריק

שואב את השערות שנמצאות בכל פינה

זה מנקה גם שטיחים.

אני מתכוונת לשואב שוטף המוט ולא הרובוטי

איזה דגם?בתנועה מתמדת
ויש לו גם ראשים קטנים יותר לשאוב נגיד ספות וכו?
ככל הידוע ליעלמא22

דגם לא רובוטי, יש להם רק אחד.

אין חלקים נוספים לספות וכאלה, אולי בגלל שאין אפשרות רק לשאוב, בלי לשטוף 

👍🏼בתנועה מתמדת
תודה!
❣❣❣ למישהי יש בובוט כדי שנוכל להשוות?שמן קוקוס
לי יש טינקו.אהבתחינם

 חיים משתנים

כלכך שימושי…

זה סרט לתחזק אותו? צריך לנקות אותו כל יום?שמן קוקוס
ביות מלאשואלת!
מאיזה משקל לידה אפשר להיות בביות מלא? 
כשילדתי אמרו לי 2.5אין לי הסבר

זה היה לפני 4 שנים בשע''צ


הערכת משקל הייתה 2.3, וילדתי 2.6

אז אמרו לי כשביקשתי שזה תלוי מה יהיה המשקל אחרי הלידה

אני ילדתי 2.200Seven
והייתי בביות🤷‍♀️
לפני כמה זמן?אין לי הסבר

יכול להיות שהשתנה מאז שילדתי...

לכן הדגשתי שזה היה לפני 4 שנים

כמה חודשיםSeven
אז כנראה שהשתנה מאז שילדת
אני ילדתי בשע"צ לפי פחות מחודשדרקונית ירוקה
והייתי בביות מלא עם תינוקת ששקלה 2.400
אנחנו היינו באסותא, ביות גמישאולי בקרוב
תכל'ס רוב הזמן הייתה איתנו.. ונולדה פחות מ2.5.. לפני קצת יותר משנה
באסותאשקדי מרק

מעל 2.200 אפשר אפס הפרדה

זה תלוי גם בשבוע לידה, רק משבוע 37

אולי ביות מלא זה שונה

קטע שזה תלוי במשקל...שלכת_בסתיו
אבל זה הגיוני, האמת.


אני הייתי בביות מלא עם 2.600 ק"ג

תודה לכולן..שואלת!
מעודד! פעם ראשונה שיש לי עובר כזה קטן ומפחדת שלא יתנו לי ביות מלא. (תמיד ילדתי מעל 3 קג( כרגע נראה שיהיה סביב ה2.500
אני עכשיו ילדתי 2200shiran30005אחרונה
ונתנו לי אופציה לבחור גם ביות מלא (תל השומר) 
משהי מכירה את הטרמפולינה הזאת? ויש לה המלצה או דיסמי-לו-אים

 

 

היא נורא נמוכה, כאילו הכי בסיסית שיש.. יש כאלהאוהבת את השבת

שמספיק להם ויש כאלה שלא..

היא קרובה מאוד ללהיות שוכבת והתינוק מאוד מאוד קרוב לרצפה נגיד בישבן.. 

אני לא אוהבת את הקטנות עד גיל 9 קילומדברה כעדן.
וגם נמוכה בשבילי להוריד ולהרים. ואוהבת להשתמש בהתחלה לטעימות ואז הגובה קטסטרופלי...


אבל מי שאוהב נמוך, זה חמוד. 

מבינה.. פשוט מחפשת בזול😉מי-לו-אים

מתלבטת אולי פשוט להשתמש בכסט אוכל שיש לי שנשכב לזוית של טרמפולינה

ואז הוא יהיה גבוה..

רק מקווה שאצליח לחבר אליו קשת משחקים

יש המוןןן מסירות של טרמפולינותאוהבת את השבת

אפשר גם ביד2

את מחוברת לקבוצות מסירה אצלכם?

אמהות לא אוגרות וכו?

צריך לנתיב לקבוצה פעילה ובאזור מבוסס גם אם זה קצת רחוק..

ויש מסירות ממש שוות..


אני התקמצנתי בילדים האחרונים

ותכלס חבל

טרמפולינה טובה ממש מקילה על היומיום

יש ליבשורות משמחות

כזו היא פשוטה נוחה

לא הרגשתי שאני צריכה יותר מזה וזה דווקא נוח לי שהיא נמוכה כי אני שמה לידי ומתיישבת עם שאר הילדים שלי בגובה שלהם ןמשחקת איתם תוך כדי.

לי יש בדיוק כזומשמעת עצמיתאחרונה

נוחה ממש

הכל מתכבס

קצת נמוכה על הרצפה אבל מעולה בכיף עד גיל 5 חודשים אפילו יותר

תחושות של אחרי לידהבן בא לנו

עד עכשיו היתי ממש שמחה ובתודה גדולה על הנס הזה

התעלמתי מהלילות בלי שינה והאין לרגע ידיים פנויות וכו

אבל עכשיו

כשלאט לאט מתרחקים טיפה מהלידה והברית והחגיגות

וכבר צריך קצת שגרה ואחר הצהריים להיות לבד עם כולם

והוא לא זז מהידיים שלי..רק מניחה והוא בוכה

לא משנה איך..בעיטוף..על הבטן על הצד..אחרי הנקה או בקבוק

כואבת לו הבטן מסביב לשעון

כולם אצלי היו ככה אז כבר לא בןנה על זה שישתנה

לא אוכלת קטניות וכו

כלום לא עזר מעולם

רק סבלנות


ופתאם מפחדת קצת

ועם מועקה בלב

כי מנשא עוד אסור לי כזה צמוד ללידה

ואיך מסתדרים ככה עם כולם


ובעלי מציע לי להביא מישהי..וזה עוד יותר מחניק לי

שונאתתת מישהי זרה פה איתי

הקטנה במילא תשאר דבק אלי

הן תמיד לא יודעות לבד מה צריך וצריכה רק להסביר ולחלק הוראות כל דקה אז כבר מעדיפה לבד וזהו

אולי בהמשך כשיהיה לי קצת כח לאנשים

סה''כ היתי אם חד הורית כמה חודשים כשהיה במילואים..אז יש לי טיפת תחושת מסוגלות יותר מבעבר .


פשוט פתאם עצוב לי

אולי הורמונים

ומתיש קצת

ואני שמחה

אבל בא לי שהיה אפשר פשוט לנוח ולנוח ולא לחזור למרוץ ולתפקודיות


בבית אני משחררת

לא עובדת כמעט.. חוץ מקצת לסדר..

כי בעלי מתוק אבל כל ערב משאיר פה מהפכת עולם

ואני הכי משחררת

אבל צריכה טיפהההה לראות רצפה או בית בין החפצים המפוזרים

אבל באמת הוא כן משתדל ממש ודואג לכבס ולארגן ילדים בבוקר וכלים ועוזר בארוחת ערב

אין לי תלונות .


פשוט  בא לי

לישון

ולהיות קצת ילדה

ולהתפנק


ואת בעלי של פעם.של לפני המלחמה. שהיה חיוני ושמח.

ולא.החיים לא חזרו לעצמם גם כשהשתחרר. הם חוזרים מהצבא.אבל אחרים לגמרי.


שומעת אותך... חיבוק. בטוחה שיעבורירושלמית במקור
חיבוק גדול גדול💜שמן קוקוס

זה ממש לא פשוט...

תדאגי לעצמך! לאוכל טוב ומזין, לשינה כמה שאפשר, לדבר עם מישהי קרובה ולפרוק.

אפילו שתבוא נערה להיות עם הילדים ואת תלכי לנוח.

את הכי חשובה!

הכי נורמלי בעולםפרח חדש

איך בבקרים כשהילדים במסגרות?

אולי שווה להביא עזרה דווקא בשעות האלו?

משהי שתעזור קצת בסדר ונקיון של הבית

ראיתי אצלי שכשהבית פחות או יותר מסןדר

אז אחכ השהות בבית עם הילדים יותר קלה.

טוב במילה אחת:נביעה

לישוןןןןןן


זה מחזיר שפיות!!!!


אז איך?


הרי אי אפשר מישהי בלילה..


א- בלילה מה שהציל אותי מדיכאון: סדרה טובה..


ביום?

את חייבת החלפת אנרגיה

חייבת!!


קחי מישהי אפילו לשעה שאת נכנסת לישון בשקט בלי לשמוע בכי  


וממני שמבינה אותך מאוד- (בע"ה בקרוב אצלי😆😆🤭)

חיבוק גדול!!!!!




וואו מזדהה עם כל מילהshiran30005

חיבוק על התחושות וההרגשות!!

אני גם שבוע ויומיים אחרי קיסרי ועם כל השמחה וההתלהבות בא לי קצת רגע לעצמי, לדאוג לי, בלי לחשוב על אף אחד בעולם

להכנס מתחת לפוך ולא לחשוב מתי הארוחה הבאה של התינוקת

חיבוק ומזל טוב! 🫶🌹

ממש מובןבשורות משמחות

שווה לעשות מאמץ ולהיעזר בעזרה חיצונית.

הפעם-פעמיים הראשונות הן יכירו אתכם, מטלות הבית, ואיך לבצע. מה שלי מאוד עזר כדי שלא תהיה תחושה שהן שואלות אותי מה לעשות זה מראש לעשות רשימת מטלות שהן צריכות להספיק, אם לא מספיקות הכל א למצוא במפגשים את האיזון בין זמן המוקצב למשימות למה שהן צריכות להספיק

תודה רבה לכולן💖בן בא לנו

אני אנסה להרגיש מה נכון לי


פשוט ריק כזה בלי להיות לקראת משהו

הכל מאחורי


ממש מאוהבת בקטני

ובתודה גדולה

אבל מפחדת משגרה שוחקת ואפורה

ממש מובן ❤️פרח חדש
תזכרי שאת גם מוצפת עכשיו בהורמונים
זה נכון עד עכשיו הם היו קצת רגועיםבן בא לנו
ממש מזדההשקדי מרק

גם אני קצת אחרי לידה וכל פעם מזדחל הפחד והחששות מההמשך מאיך יהיה

כשיתחילו הכאבי בטן

כשהאחים החמודים יתהפכו

מחופשת לידה ארוכה לבד בבית..

מה שאני עושה זה להחזיר את עצמי לכאן ועכשיו. אם עכשיו טוב אז בסדר. לנסות יותר להיות פה ופחות בעתיד

הבנתי שאצלך כבר עכשיו מאתגר אז אולי פחות יעזור 

איזה קטענביעה

אני כל הזמן אומרת לבעלי (בהריון)-

איזה משעמם זה שנה שאין בה לידה.. אין למה לצפות🤭🤭

(ואז נזכרתי במטרות אחרות ששמחו אותי.. כמו הירידה במשקל, כמו מציאת עבודה כלבבי..)

אני הרגשתי את זה אחרי ההריוןפרח חדש

ילדתי את הארבעה הראשונים יחסית צפופים

ואז עשיתי הפסקה ארוכה, גם יחסית

והרגשתי ככה, שחסר את ההתחדשות והציפייה הזאת

אבל עם הזמן למדתי להנות מדברים מרגשים אחרים ביום יום

(החל מלילה שינה רצופה 😅 והלאה)

ובאמת היו הרבה דברים טובים בתקופה הזאת.

למדתי שעם הזמן מתרגלים לזה, מסתגלים למצב החדש

זה תהליך

כנ"ל התחושה הזאת אחרי הלידה..


אני ממש חושבתעטלף עיוור

שהתקופה הזאת של חל"ד מזמנת לנו אפשרות לחשוב על החיים ועל המשמעות שלנו בעולם.

זה המקום הזה שיש קצת ריק, כל אחת זה פוגש בצורה קצת שונה.

אם זה מעבודה אינטנסיבית והרגשה של סיפוק, שצריך אותך ופתאום אין את זה וגם מסתבר שמסתדרים בלעדיי.

אם זה ההריון וכל מה שכרוך בזה והציפיה וההתרגשות ופתאום זה פה ושיגרה וסזיפיות.

אז קודם כל לקבל את זה כמובן, להבין שזה הגיוני ושזאת הזדמנות! לגלות מי אני, מה אני רוצה מהחיים שלי מהמקום הכי פנימי ועמוק בלי שום דברים חיצוניים.


כותבת בעיקר לעצמי האמת. הלוואי ואצליח להגיע לדברים משמעותיים.

אני האמת הגעתי למסקנה הפוכההמקורית

לפעמים הפאוזה הזו לא טובה לנו במובן של מחשבות עומק על החיים. בעיניי, תקופות הורמונליות ועייפות כמו אחרי לידה ממש, זה זמן שהמחשבה והרגש שלנו מעורער מאוד ולא תמיד כדאי להקשיב להם.

וסביר להניח שלו היינו מושפעות פחות מעייפות והורמונים ועמל, והשגרה שלנו הייתה מתערערת פחות, אז היה לנו יותר קל להכיל את ה'ריק' הזה ולא לחשוב שזה חייב להשליך על כל חיינו ושזה זמן לעצור הכל ולעשות חושבים.


אפשר גם להסתכל על זה כתקופה של קושי למען המטרה, שהיא עוד ילד, ולתת לגל לעבור בלי לעשות איתו כלום ובלי לתת למחשבות יותר מדי מקום מתוך הבנה שזה לגיטימי שיש גם ימים אפורים יותר בתוך השגרה הזו.

זו תקופה סיזיפית וקשה וישנים פחות. ומסודר פחות. ויש פחות כח. וזה הזמן לשחרר ולחיות ברגע.


מעניין... בהחלט יש בזהעטלף עיוור

אבל בסופו של דבר לפחות אצלי, כשאני חווה ריק וחוסר משמעות קשה לי לקבל את זה שזה הורמונים ותקופה ויעבור.

מאמינה שאם חושבים על זה מראש בתקופה שהמח קצת יותר אפוי זה יעיל יותר.

פשוט אצלי אין ככ מושג של לא לתת למחשבות מקום.

זה או שהן נודדות לכיוון חיובי או למקום די שלילי וקשה.

אבל מקבלת מה שאת אומרת❤ ממש חשוב!

מבינה אותךהמקורית

ולדעתי בהחלט יש להכנה מוקדמת כח בעניין הזה. אבל צריך לתחזק את זה גם תוך כדי. כדי להיזכר ולהכניס למודעות ולהרפות. כי זה בדרכ זמנים של חולשה ממילא, ותחושת חוסר האונים מול המצב רק גדלה כי את עייפה מדי/ חלשה מדי/ חסרת כוחות כדי לעשות שינוי ממילא


בתור אחת שסובלת מpms רגשי בין היתר ורגישה מאוד לתנודות הורמונליות, לקח לי 20 שנה להבין את עצמי ולהגיע למסקנה הזו

אבל זה וודאי שזה לא רק זה. וזה יושב גם לפעמים על תחושה של חוסר משמעות/ חוסר פניות לעצמי/ פרפקציוניזם שאינו תואם מציאות/ חוסר שביעות רצון מהמציאות שבדרכ בימי שגרה אנחנו מצליחים להתנהל איתה, ומועצם מאוד בזמנים כאלה.


ממש ככה. כתבת ככ יפה♥️עטלף עיוור
מבינה למה את מתכוונתמחי

יש זמנים שהעבודה היא לא להתייחס למחשבות ורגשות האלה ולדעת שזה הורמונלי ויעבור.

רק שבמחזור החודשי את יודעת שזה עניין של כמה ימים. בהריון או אחרי לידה זה יכול להתמשך כמה חודשים, ואז לפעמים הפתרון של לתת לזה לעבור לא מספיק ויש צורך בהתבוננות מעמיקה יותר.

בוודאי. לא סותר כמובן. תודה על ההארההמקורית

בדיוקדבורית

למדתי שבתקופות האלו אסור לחשוב לעומק

זה המון קולות, אצלי, שלא קשורים למציאות באמת

אוסף של עייפות והורמונים

שברגע שאני מתאוששת פיזית והורמונלית הם חולפים מעצמם וחבל לתת להם נפח יותר ממה שהם

שולחת לך חיבוק גדול גדול ❤️המקורית

איך אפשר למצוא את הזמנים האלה שאת כן יכולה להרשות לעצמך

לנוח

לישון

להרפות

ולהיענות לצורך שלך פשוט להתפנק?

משהו שעוזר לי עכשיופרח-אש

גם אני קצת אחרי לידה אבל לידה ראשונה (בטוחה שזה מאוד שונה)

הרגשתי שגומר אותי האינטנסיביות של להיות צמודה לקטני ולהיות זמינה אליו ובקושי זמן לנוח ולא לישון בלילה...


מאוד מזדהה בצורך לנוח להשתחרר ולפינוק


ואתמול חשבתי עם בעלי וסיכמנו שהוא לוקח את הקטן ואחראי עליו לשעה בערב ואני יכולה להתאפס ולנוח ובעיקר להיות חופשיה למה שרוצה לשעה ואתמול והיום היה ממש נס כמה שהיה לי טוב 

וואי וואי ממי אתדבורית

אהובה. כל כך מובן

כל כך

העליות והירידות באלו במצב רוח

העייפות

הדרישות הבלתי פוסקות מהבית והטיפול בתינוק שזה אינטנסיבי שאי אפשר לתאר

והמלחמה ברקע וההשלכות שלה

בא לי לחבק אותך

אני כל כך מזדהה

שונאתתתת את התקופה הזאת אחרי לידה

חייבת לציין שגם החורף לא מוסיףדבורית

אצלי לפחות

יש ימים רצופים שאני לא רואה אור יום

וזה לכשעצמו עושה לי רע

נראה לי שזה היה סוג של בהלה כזאתבן בא לנו

רצון להחזיק קצת בכח בזמן

שלא יתקדם מהר מדי קדימה

וידרוש ממני לחזור לתפקד ולחיות בשגרה


כל כך הרבה חיכיתי לאחרי הלידה

שזה יהיה תורי קצת לשחרר ולהתפנק

אחרי 3 חודשים שתפקדתי כאם חד הורית לחבורה שלמה+ סוף הריון לבד ( מילואים..אם לא הובן..)


וחיכיתי לתינוקי המתוק

לשיהיה לי רשמית מותר לנוח..לקבל.. ולא רק להיות במאמץ תמידי


והשבוע באמת נחתי יחסית

(לישון זה סיפור אחר..כי התינוקות שלי קשוחים בקטע הזה..אבל לא מתרגשת..לא מצפה למשהו אחר ושמחה על. כל שינה קצרה שכן)


ובעלי כן נרתם ולקח חופש אחה''צ לעזור לי עם הילדים


אבל זה לא יכל להמשיך ככה כמובן כי צריכים אותו


ופשוט נבהלתי לרגע

כי זה לא רק הפיזי

סה''כ אני מסתדרת עם הילדים..

מספיק מתורגלת ב''ה...


זה בעיקר רגשי


לידה זה רגע שיא

שקדמה לו כל כך הרבה ציפיה

ובבת אחת כל החוסר ידיעה הופך לידוע

וההכרות הראשונה עם הקטני כל כך מרגשת

עדיין מתרגשת כל הזמן!!💖 מתאהבת בו כל יום מחדש

אבל

התחושה היא שהחיים זה כמו מן מכבש כזה שדוחק אותך לקיר

שרק רוצה ממך עוד ועוד מאמץ והתגברות והתגייסות


לפחות זה מה שאני הרגשתי בחודשים האחרונים

כבר אין לי אמון בחיים פשוטים ומאוזנים


אולי גם ובעיקר כי בעלי מאוד כבוי מאז שהשתחרר היה מת לחזור לצבא..ולא הולך לו להשתלב חזרה..הוא השתנה במלא

ומורכב לו

והוא עובד עם עצמו מקסים ומתקדם

אבל הוא כבוי

ומרגישה שאנחנו ב2 עולמות

מאוד מדברים

אבל

עדיין

מתגעגעת אליו חיוני ושמח  ופנוי רגשית

זה משפיע גם עלי האין ברק בעיניים שאצלו


זהו..פרקתי שוב..


היום אני יותר בטוב..


תודה לכולן כתבתן דברים ממש חשובים ולוקחת לעצמי הרבה

את בטוחה שזה רק כזה פרקטי?אם מאושרת

לי אין עזרה בהריון ולא אחרי לידה,אז מבחינה פרקטית לא מרגישה את מה שכתבת, אבל כן מרגישה הרגשות כמו שכתבת -


אני מרגישה אחרי לידה תמיד "ירידה" כזו כי היו בתוכי חיים שנרקמו, והייתי שותפה למעשה בראשית, והיה בתוכי מלאך ועכשיו נשאר ריק,

לי עוזר להתבונן בתפקיד שלנו כאמהות ולראות איך התפקיד שלי ממשיך אבל ממקום מרוחק יותר.

בשנה הראשונה - התינוק ממש תלוי בי ההנקה,בתחושת בטחון בהכל,

ואחר כך לאט לאט הקשר ביננו תופס מרחק פיזי אבל עומק נפשי,

וזה עבודתנו לבנות קשר בריא להפנים שהתינוק לא קשור אלי בחבל טבור,אבל עדיין יש לי תפקיד מהותי בקשר ביננו.

זה אפילו קשר בוגר ועמוק יותר, למרות שאנחנו פיזית פחות קשורים.

אחר כך גם בצבא ובישיבה ובנישואים זה עבודה לבנות קשר בריא וטוב.

אז אחרי לידה זו תחילת ההתרחקות הזו.

ולכן הגיוני שזה חסר וכואב ההתנתקות הראשונית הזו.


ושיהיה לך בהצלחה רבה בבניית הקשר החדש בבית.

אולי זו הזדמנות כמו עם התינוק לבנות יחד קשר חדש? מסוג אחר אבל לא בהכרח פחות טוב?


ולגבי מנשא- אני שמה במנשא טוב אורטופדי מהרגע שחוזרים הביתה, זה ממש טוב לי, כן הייתי מציעה לך לנסות .

לא הבנתי מה התכוונת..מה פרקטי?בן בא לנו

דווקא כתבתי שהעניין הוא לא הפרקטי

אלא הרגשי


בפרקטיקה מאמינה שאסתדר..


אבל רגשית צריכה להתמקם


לפני הלידה דמיינתי רק את ההתחלה


ועכשיו.. צריכה לייצר קדימה גם חלומות ורצונות

התכונתי רגש שלא תלוי בפרקטיאם מאושרת

בוודאי שאנחנו מתכוונות לרגש,

אבל ממה שכתבת הבנתי שהרגש שתארת הוא תוצאה של פרקטיקה,

ואני חושבת שיש רגש כזה שלא תלוי בפרקטי בכלל,

לידה יוצרת אצלנו הרגשת ריק,

הקשר בין אמא לתינוק משתנה כשחותכים את חבל הטבור - וזה לא קשור לדמיונות או חלומות או רצונות או המצב בבית.

זה נטו רגש הורמונלי נשי שלא תלוי בשום דבר אחר.

נשמע ממש קשה שגם בעלך בהסתגלות❤️‍🩹שיפור
בעזרת ה' שתהיה הסתגלות טובה ומהירה מכל הכיוונים!
איך את?? רק עכשיו אני רואה... כמה הכל ביחד מציף...אוהבת את השבת
איזה חמודה שאת מתעניינת!בן בא לנואחרונה

ב''ה עכשיו הרבה יותר בסדר

גם מתרגלים

גם מתחזקים

גם מתאזנים


שליה אחורית נמוכהרוני_רון

אז בעקבות השרשור הזה - סתם פריקה - הריון ולידה

הרגשתי היום ואתמול קצת כאבי מחזור מציקים, והחלטתי ללכת להיבדק.

העובר ב"ה מתוק, עם דופק ותואם שבוע. ❤

הטכנאית אמרה לי שהשליה שלי אחורית ונמוכה ממש, והמליצה על מעקב.

הרופא מיון שאל אם קיימנו אתמול יחסים (קיימנו) ואמר שבגלל השליה הנמוכה זה מה שיכול לגרום לכאבים וגם יכול לגרום לדימום.

הוא אמר לי לחזור עוד שבועיים לביקורת, ועד אז להימנע מיחסים.

אני רק בשבוע 13, אז הוא אמר שמירב הסיכויים שהשליה תעלה בעז"ה.

ולשאלתי -

יחסים בלי חבירה, זה בסדר? פליטה בפתח הנרתיק?

כמובן לא רוצה לסכן ולהסתכן. אז רק אם בסדר.

מנהלות- אם לא מתאים ^ אשמח שתמחקו.

אני לא כל כך יודעתאמא_מאושרת

ספציפית על המקרה הזה,

אבל לרוב אומרים לא לקיים יחסים כדי שהאישה לא תפריש כמויות גבוהות של אוקסיטוצין (האמת היא שאין לי מושג איך זה קשור לזה שהשיליה למטה, אולי מישהי תבין את זה ותדע לדייק)

אבל אם זו הסיבה,אז גם יחסים ללא חדירה פחות מומלצים.

בכל מקרה אפשר להתייעץ עם מכון פועה 

תודהרוני_רון

אשלח את בעלי לדבר איתם באמת, תודה על הרעיון😊

גם לי היה ככה בדיוק באותו שלבפרח חדש

אצלי זה היה עם דימום קל גם

א. זה לרוב עולה. ואכן ב"ה כבר לא למטה

ב. אני לא רופאה ואנסה לכתוב בעדינות

הרופאה אמרה לא יחסים במשך 4 שבועות עד ביקור חוזר.

חפרתי על זה באינטרנט ואז הבנתי שהסיכון זה שביחסים יהיה מגע קל עם השליה. אז חיכיתי קודם כל שיפסק הדימום (ב"ה לא אסר) ואז נזהרנו ממש שלא יהיה עמוק. גם פחות התמקדנו בהנאה שלי.. חששתי שזה גם לא טוב

(כתבתי בעדינות, אם את רוצה הרחבה דברי בפרטי) 

תודהרוני_רון

הבנתי מה התכוונת.

תהיתי איך לכתוב את זה בעצמי...

אז אם אנחנו נמנעים מ2 הנקודות האלו - אמור להיות בסדר, נכון?

מתי השליה שלך עלתה? אחרי שבועיים ראו כבר מגמת עליה?

בעיקרון ההנחיה היא להימנע וזהופרח חדש

אני הרגשתי שאפשר אחרת

אבל שוב.. לא לוקחת אחריות

אצלי שהשיליה הייתה נמוכהshiran30005

בלי דימומים- הנחו אותי לא לקיים בכלל יחסים כדי לא לגרום לדימום ולהסתבך. בפועל יצא שכמה חודשים טובים לא עשינו כלום ושקיבלנו היתר זה היה הכי בעדינות

במקומך, לא הייתי לוקחת סיכון אפילו קלוש ביותר. תסבירי לבעלך את המצב ותיבדקי עוד שבועיים בתקווה שעד אז השילייה תעלה

תודה רבהרוני_רון

השליה שלך נשארה נמוכה כל ההריון?

יש בזה עוד משמעויות חוץ מזה שמחייב לידה בניתוח?

נראה לי באמת שכרגע נחכה שבועיים, ונראה מה המצב אז.

תודה על התגובה.

אצלי היא עלתהshiran30005

לרוב החא לא נשארת שיליית פתח. כל ההריונות שלי סביב שבוע 12-13 הם שיליית פתח שעולות ככל דההריון מתקדם

כן הקפדנו תמיד על התנזרות מיחסים וכו' כדי לא להסתבך. הסבירו לנו מה משמעות של דימום אז נבהלנו נורא

עברתי שליית פתח מלאהשוקולד סתם

כל ההריון..

אצלי הדימומים היו רק בשלב מתקדם של ההריון.

קיבלתי למשך תקופה הנחיה שאם אין דימומים ואין התכווצויות, אורך צוואר הרחם תקין אפשר לקיים יחסים , אבל עם חדירה לא מלאה, שלא יכנס עד הסוף. בעדינות..

מאחלת לך שתעלה, הריון שליית פתח הוא הריון מאוד מאתגר, ברוב המקרים היא עולה .

אז ילדת בניתוח?רוני_רון

איזה עוד משמעויות יש לזה מבחינת ההריון? זה מוגדר הריון בסיכון?

אני קיבלתי כרגע הנחיה להימנע, נחכה לראות עוד שבועיים, מקווה שכבר תהיה בעליה.

יש לך מושג באיזה שלב של ההריון היא אמורה להתחיל לעלות, בעז"ה?

ותודה על התגובה

נראה לי היא יכולה לעלות בכל שלבשוקולד סתם

ילדתי בניתוח.

היו דימומים מאוד מאסיביים בחודש וחצי האחרונים.

שמירת הריון מלאה משבוע 30 בערך, כל פעם שזזתי מהמיטה הגעתי למיון

מלא אשפוזים

זה נחשב הריון מאוד בסיכון, הניתוח היה בשבוע 36 מתוכנן.


תתפללי שתעלה במהרה..

וואו אמאלהרוני_רון

מלחיץ!!

נתפלל שתעלה מהר.

וחיבוק לך על החוויה

תודה ששיתפת.

אצלי הייתה נמוכה בתחילת ההריוןהשקט הזה

ההנחיה הרפואית הייתה להמנע

ההנחייה ההלכתית (אחרי בירור של מה בדיוק בעייתי וכו') הייתה פליטה בפתח ובסקירה המוקדמת כבר ראו שעלתה לגמרי. 

תודה רבהרוני_רון

מקווה שכך יהיה גם אצלי.

האמת ששבועיים הייתי מחכה ולא לוקחת סיכוןחוזרת_שוב
אני רקפצלושון

איזה כיף לדעת שהכל בסדר❤️

 

(אני לא אוהבת ומתעצלת להיבדק, אבל הייתי רוצה לראות שוב שהכל בסדר)

נכון❤💕💖רוני_רון

ב"ה...

אוף בביקורת היום, השליה עדיין נוגעת בצואר הרחםרוני_רון

לא זזה בכלל.

ביקורת הבאה עוד שבועיים וחצי.

אני יודעת שזה לא אמור להלחיץ, ומירב הסיכויים שהיא תעלה---

אבל עדיין התאכזבתי.

בשורות טובות!!שוקולד סתם

חיבוק.

נתפלל עלייך שתעלה..

תודה על התגובה❤רוני_רון

חיממת לי ממש את הלב!

איזה שבוע את?פרח חדש

לרוב השליה עולה

שבועיים זה קצת זמן לדעתי

15רוני_רון

אני יודעת שזה עוד מוקדם...

אבל באלי כבר שיהיה שיפור.

גם כואב לי הבטן כל הזמן, גם היחסים... וגם, כי זה טיפה מלחיץ אותי.

אבל מודה לה' על כל רגע.

אז זה ממש מוקדםפרח חדש

אצלי היה ככה שבוע 14

עם דימום

אחרי חודש בבדיקה שגרתית לא היה זכר לשליטה בפתח. הלכה אחורה

👍רוני_רוןאחרונה

תודה על ההרגעה!

שאלה מביכה, סליחה על הפתיחותאנונימית בהו"ל

אז אני סובלת כבר כמעט שבוע משילשולים

אחרי שכבר כמעט חודש מצוננת ברמה מפחידה

מלאאא ליחה וכאבי ראש ואז פתאום התחילו שילשולים שלא מפסיקים

חודש 7 תיכף

לא מצליחה לקבוע תור לרופא ותוהה לעצמי עד כמה זה קריטי לבדוק או שזה סתם וירוס חולף

ואני צריכה ללכת מחר למקום שאין בו שירותים להרבה זמן וזה ממש מלחיץ אותי

מה גם שכנראה זה ימנע ממני לשתות מים למשך כמה שעות ואני חייבת את זה גם בשביל ההריון ובטח עכשיו עם השילשולים

היום פגשתי אחות ואמרתי לה את זה והיא לא התרגשה, אמרה שזה בטח מהצינון ושאני צריכה להקפיד על שתיה

אבל אני מזה סובלת מזה

וגם ממש מובכת מבעלי שכל שניה רצה לשירותים וכמובן שלא רוצה להדביק אותו

לא יודעת אם זה יעזור עד מחרחנוקה

אבל ההמלצה שלי תה שומר

הציל אותי וגם את בעלי כמה פעמים.

קונים זרעי שומר בחנות טבע, ומכינים חליטות. עדיף כמה שעות להתמקד רק בזה.

וואו זה טיהור המערכת באופן הכי מהיר שיש ואחכ התחושה הקלה עצומה...

תודה רבה!אנונימית בהו"ל

(כרגע מתנתקת מהניק אבל ממשיכה לקרוא הכל)

להזהר עם זה בהריוןבאורות

כדאי לבדוק שלא בעייתי

זכור לי משהו שזה יכול להשפיע הורמונלית

תנסי לשתות קולה. אצלי זה עוזר ממשהמקורית
תודה!אנונימית בהו"ל

והייתן חוששות על ההריון או מתייחסות לזה כאל שילשול רגיל?

לא מייחסת חשיבות להריוןהמקורית
רק תשתי הרבהSeven

שלא תתייבשי

ולגבי הלא להדביק את בעלך

כל פעם תרססי אקנומיקה זה מחסל הכל ומשאיר ריח נעים

חשוב לבדוק שאין ציריםמנוסה :)

לפעמים שילשול מטשטש צירים

חשוב לבדוק את זה.


גם לבדוק אם הבטן לא מתקשה

וגם שאין השפעה על התקדמות לידה.



אני כן הייתי מתייעצת עם רופאבאורות
על שבוע שלם של שלשולים הייתי הולכת לבדוק שהכול בסדר. שלא חטפת איזה חיידק. 
בגלל ההיריון הייתי הולכת לרופאפה לקצת
הייתי מתייעצת אפילו עם המוקד של הקופהרק טוב!אחרונה

אם אין לך רופא לדבר איתו.

ותנסי לקחת פרוביוטיקה, אם לא יועיל לא יזיק. לפחות על ילדים אני יודעת שעוזר מידית. 

תגידושאלה בקטנה

אם אני אמורה לקבל עוד חמש ימים ווסת ועכשיו ראיתי סימני השתרשות..

מותר לקיים היום יחסי אישות? זה בסדר? 

מותר באיזה אופן?באורות

מה יכולה להיות הבעיה בעיניך?

איזה סימנים ראית?

אממ..שאלה בקטנה

ראיתי בניגוב ביחד עם ההפרשה פסים זהירים ממש בצבע אדום-ורוד.. 

 

ואני מפחדת שאם נקיים יחסים אז ההריון (אם יש) יפול.. עברתי הפלה לפני כמה חודשים וגם פחדתי אז עם ההפלה שזה שאנחנו מקיימים יחסים אולי גורם לזה ליפול..

אז אולי בהשתרשות עצמה צריך להיות זהירים יותר.. לא? 

ראית כתם בניגוב? אחרי כמה זמן?כאן לפרוק
כי יש מצב שזה אוסר אם זה היה מייד, תשאלי רב.


יש מצב שזו השתרשות ויש מצב שזו הכתמה לפני ווסת, זה לא סימן מובהק.. יש נשים נדירות שהזרע גורם להן להתכווצויות וחלילה להפלה, אבל למה את חושבת שזה סביר?


את יודעת בגלל מה היתה ההפלה? 

נאסרים מניגוב בנייר?שאלה בקטנה

זה היה ממש ממש בקטנה וכמעט שלא ראו.. פס קטן ודק.. ממש ממש עדין..

כמובן אחרי זה הכל כרגיל

זה תלוי פסיקה..באר מרים

ספרדים מקיליל בזה.

אשכנזים פחות - אבל זה תלוי בהרבה גורמים- אז כדאי להתייעץ עם רב.


ולפעם הבא כמו שאמרו לך לספור לפני שמנגבים

בעקרון אין שום בעיה עם קיום יחסים בהריוןמיקי מאוס

אם יש חשש ספציפי בגלל ההפלה (זה שאלה רפואית...)

אז לא כדאי בלי קשר לסימני השתרשות

שזה בכללי ממש לא אומר כלום,אף אחד לא יודע להגדיר בוודאות מתי זה השתרשות לפי סימנים כאלה, אצל כל אחת זה אחרת, וזה גם דברים שאפשר להגדיר רק בדיעבד


בשורות טובות

תודה רבה!שאלה בקטנה
לא אמורה להיות בעיה אם זה החששבאורות
אם אתם מקפידים על נידה אז קחי בחשבון שזה כנראה אוסר אתכם במילא...
זה לא אמור לאסור אותםאנונימית מכאן
לפחות לא לפי כמה וכמה פסיקות. שישאלו את הרב שלהם אבל יש פסיקות שכל מראה בניגוב לא אוסר (גם אם לא המתינו)
צודקותבאורות
אצלנו זה אסר. (אשכנזים)
ממש ממש לא. צריך להתייעץ עם הפרטים המדויקיםמיקי מאוס
אבל כמעט בטוח שלא אוסר לפי התיאור. חלילה שלא תאסור את עצמם סתם
צודקתבאורות
צריך להתייעץ עם רב
תתיעצי עם רבכאן לפרוק

בעקרון להבא:

לא מסתכלים בניגוב ישר אחרי מתן שתן

סופרים 30 שניות ואז אפשר להסתכל


עכשיו שזה קרה, אז ממש לא לחרוץ דין לבד, כי יש הרבה הקלות אם כבר הסתכלת בטעות.

ההקלות לא קשורות לגודל של הכתם- גם כתם פיצי בעייתי.

אז כדאי שתתקשרי לרב שלכם ותספרי לו מה קרה, הוא כבר ישאל אותך מה שצריך.

בהצלחה! 

לא חובה שזו השתרשות. ואין בעיה עם יחסיםanonimit48אחרונה
לא מצליחה לעבודדד. אין לי שום חשקעטלף עיוור

ואני אוהבת את העבודה שלי אבל עם אפס סבלנות.

בפורום מהבוקר עד הלילה

אפילו לא מעניין לי מידי ואני לא עושה דברים חשובים אחרים.


בראש שלי אני כבר במוד של הלידה ובכלל יש לי עוד זמן...

מה עושים?


(פתחתי שרשור דומה לפני קצת יותר מחודש ומאז המצב רק מדרדר🙈)

אמאלה גם אני!Doughnut

רק בשבוע 31 ואני כל היום רק רוצה להתכונן ללידה.

לא יודעת איך אעבור את הזמן שנשאר, מרגישה שנגמרה לי הסבלנות לעבודה וכל מה שסביב...

וואי אנחנו כמעט באותו שלב...עטלף עיוור
כיף לפחות שאת מזדהה🤪
אוף זה סיוטDoughnut

מה אפשר לעשות?🙄

ממש!עטלף עיוור

הלוואי ויש איזה פיתרון...

אני מסדרת את כל הבית, הולכת לישון באמצע יום עבודה וכזה.

פשוט לא מכירה את עצמי ככה🙈

טוב הגעתי למסקנהעטלף עיוור

שזה פתוח קשור גם לברזל שלי שהפסקתי לקחת...

פעם אחרונה שעשיתי בדיקות דם דווקא היה בסדר אבל עבר זמן מאז.


הלוואי וזה יעזור כי ממש לא כיף לי ככה

וואי זה ממש יכול להיות!!!אוהבת את השבת

אני בלי ברזל ובי12 הופכת לסמרטוט!!!

תבדקי

ובי12 תקחי פשוט ותראי אם עוזר..

אין בעיה עם עודףאבל לפעמים גם התקין הוא חוסר..


ויש לך מספיק מרחבי זמן לעצמך?


זה כ"כ נחוץ בהריון..

יש שלב בהריון שמרוב מחשבות זה כבר מרגיש כאילו הילד נולד וצריך להקדיש לו את הזמן שלו....

ממש הרגשתי ככה...

וואי הגדרת ממש טובעטלף עיוור

את התחושות שלי.

והאמת שיש לי הרבה זמן פנוי (בעיקר בגלל שאני עושה הכל חוץ מלעבוד😂), אז יש מצב שזה גורם לעומס מחשבות מיותרות.

ביצה ותרנגולת...

אני אחרי עירוי ברזלDoughnut

זה לא משתפר אחותי🙈

לאאאעטלף עיוור

חח לא מאמינה

כמה תקוות תליתי במסקנה הגאונית שלי😅

וואייי גמאני בול ככה כבר אין לי כוח..הילושש

בשבוע 39 ולא נראה שזז משהווו!!

טוב בואיעטלף עיוור

לך כבר ממש מותר!

שיהיה בשעה טובה❤

יאאא אני בול ככה, ואני לא בהריון 😁דיאט ספרייט
😂😂עטלף עיוור
תודה על הנירמול😘 זה ממש חשוב לי
גם אני ככהעלמא22

אמנם עכשיו אני בשבוע 36, אבל זה כבר הרבה זמן ככה. אין לי כבר כוח לכלום, אין לי סבלנות יותר לעבודה. זה גם מתיש אותי.

היום פשוט החלטתי שאין לי יותר כוח, וסגרתי הכל עד שהלכתי הביתה, מזל שזה היה רק בערך 20 דק' והייתי לבד במשרד

יוהוו איזה כיף זה להרגיש נורמליתעטלף עיווראחרונה
למרות שזה מתסכל אותי מאוד...


ושבוע 36 זה מדהים🤩 שיהיה בקלות ובידיים מלאות!

חוששת מבעליאלומה3

אני לא יודעת אם זה נקרא אלימות, כי אלימות פיזית אין.

אבל אני מרגישה שהוא יותר "אבא" שלי מאשר בעלי, זה אומר שאין לי מילה ליד הילדים, וכל מה שאני עושה איתם לא בסדר

נגיד הרדמתי את הבן שלי בן ה3 וקצת צחקנו במיטה,

והוא סיפר איך היה בגן, ואז בעלי פשוט נכנס להתחיל להגיד שאני ילדה קטנה, ומה עובר עליי

לא לדבר עם הילד, אמר לילד להסתכל לקיר וביקש ממני לצאת.

כל דבר שאני עושה שקשור לילדים, הוא מוריד אותי

אומר לי את לא מבינה.. את הורסת אותם.

הילדה סיפרה בגן שאבא מרביץ, עלתה במעלית איתו ולחצה על כפתור והוא נתן לה מכה ביד היא נבהלה ובכתה.

וכמובן שאני התעצבנתי עליו מאוד, עד הילדים שלי!!!!

ואני יכולה להבין מאיפה זה מגיע, בעלי אדם עצבני מאוד וצועק בבית בכל הזדמנות, גם על ההורים שלי

הם מפחדים ממנו, כשאנחנו מגיעים אליהם הוא לא מסכים להם להגיד לילדים כלום אם הם מתנהגים לא יפה,

רק הוא מחליט.


 

אני בהריון, מוצאת את עצמי רעבה..

ולא רוצה להזמין לעצמי משהו, או לקנות בסופר כי הוא טוען שאני עצלנית ובזבזנית.

הוא מעיר לי על כל דבר, ותמיד טוען שאני לא עושה כלום

למרות שאני עושה המון.


 

הוא כרגע מטופל אצל פסיכולוגית מטעם הצבא,

ומה שהוא עושה אצלה זה רק לספר לה כמה אני גרועה, וכמה הוא לא נח ואני מעבידה אותו.

ומה היא אומרת לו? אתה חייב זמן לעצמך.

שעה ביום, תהנה תבלה.


 

אני כל-כך מפחדת על הילדים שלי,

אני מפחדת שהם יצאו כמוהו, הבית שממנו הוא מגיע בית שכל היום יש בו צעקות בין אבא ואמא

ובין ההורים לילדים, ברמה שהוא מסוגל להרביץ לאבא שלו.


 

אני לא יודעת מה לעשות,

אני לא מסוגלת לדבר עם מישהו על זה

אני מתביישת 

כואב מאוד יקרהשוקולד פרה.

האם מישהו עוזר לך? מקשיב לך?

נשמע שאת קפוצה ומתוחה מאוד לידו.

שאתם צריכים להתנהל בסתר, כי הוא מאיים בתגובות שלו.

אין בו רוך בכלל? עדינות? שובבות עם הילדים?

נשמע מאוד קשה.


אני חושבת שאסור לך להתרגל לחיות ככה.

קודם כל למען עצמך. למען בריאותך הנפשית. למען התחושה שאת ראויה.

את ראויה ליחס אחר יקרה.

את מאמינה בזה?

כי לפעמים ההתרגלות הזאת גורמת לנו להאמין שאולי באמת יש בנו פגמים ש"מצדיקים" יחס כזה.

אבל האמת היא שלא.

שגם לאישה עם הרבה פגמים מגיע יחס מכבד ואוהב. קל וחומר שאת.


מה שסיפרת על הילדים מכווץ מאוד.

מה את חושבת שאפשר לעשות בנידון?

ועוד משהושוקולד פרה.

האם את יכולה להגיד לו לא?

מה יקרה אם הוא יבקש ממך לצאת מהחדר ואת תתנגדי?

האם את אפילו לא מנסה כי את מפחדת מהתגובה שלו?

אם כן, זאת מצוקה גדולה מאוד. 

אז מה אני אמורה לעשות?אלומה3

למי אני פונה?

אני לא אתנגד, כי לא ארצה לריב איתו.

שיתפתי את אמא שלי, היא דיברה איתו והוא צרח עליה.

ואמר שאני האשמה והפיל הכול עליי,

יש לו גם קטע שהוא יכול להתעצבן ואז להיות רך, ולשאול אותי מה יש לי?

למה אני ככה? כאילו לפני חמש דק הוא לא צרח עליי

כואב ממששירה מירושלים

לפני כמה,שנים הייתי שם. פחדתי מהכעס שלו. לקח לי המון עבודה עצמית ואומץ והרבה תמיכה של חברה קרובה להתחיל להתנגד ולעמוד מולו ולסרב לפקודות. מבטיחה שבפעם הראשונה היה ממש מפחיד אבל אחר כך הוא התרגל שלי לא נותנים פקודות, מבקשים יפה. אם צועקים לא מקבלים כלום.

שימי לב שההתנהגות שלו כמו שהיא עכשיו, אם הוא לא מטופל, וסביר להניח שלא יטופל, עלול (לא בהכרח) להגרר לאלימות פיזית כלפייך. אם חס וחלילה זה קורה, תתכנני מראש למי את מתקשרת לעזרה, מישהו שגר מספיק קרוב ויבוא מיד. (אח, גיס, רב) אם ח"ו יקרה הדבר הכי קטן. אפילו דחיפה קטנה זה אלימות וזה גבול אדום שאסור לעבור. ואת קוראת לעזרה ואסור לעבור על זה בשתיקה.

טיפול זוגי יכול לעזור.

מאחלת לך כוחות ותהיי חזקה, לא מגיע לך לקבל כזה יחס, פנקי את עצמך ותאהבי אותך מאוד, זה יתן לך כוחות נפש לעמוד על שלך ולהתמודד. 

זה ממש פרופיל של אלימות. גם אם היא לא פיזיתמיקי מאוס

הוא מקטין אותך, מנסה לשלוט בך ובילדים, וגם ההתחנפות אח"כ.

זה לא אומר שהוא אדם רע או שאין תקווה

אבל בהחלט שאתם חייבים עזרה!

אי אפשר להמשיך ככה!


אבל- עוד יותר חשוב,לא לעשות שום צעד לבד. זה יכול לסכן אותך ואת התהליך

תפני לעמותה עמו בת מלך או פורום מיכל סלה , יש עוד כמה גם כאלה שמיועדות לנשים דתיות ותתייעצי

כמה שיותר בדיסקרטיות מולו

בעז"ה שיהיו שליחים טובים עם עצות טובות


ותזכרי שאת שווה! הבעיה לא אצלך.  גם אם לפעמים את טועה את אמא ראויה ואישה בזכות עצמך וההתנהגות שלו היא לא לגיטימית. לא משנה מה עשית או אמרת

הייתי שםגלסגולכהה

ואולי עדיין..

אני פניתי לרווחה במקום מגורי ומקבלת טיפול אחת לשבועיים (שהמלחמה קטעה..)

הטיפול מאד עוזר להבין מה סבבה ביחסים ביניכם ומה פחות.

עוד לא הגעתי לשלב של פתרונות..

אצלי כמובן שלא סיפרתי שאני הולכת לטיפול. (הטיפול בחינם ואני יוצאת וחוזרת מהעבודה)

וואו, איזו מדהימה את!דיאט ספרייטאחרונה

איזו גיבורה!

כל הכבוד שאת יוצאת ככה בשביל עצמך.

שה' ישלח לך ישועות. 

יקרהכנרת_כנרת

מה שאת חווה זו אלימות לכל דבר ועניין

מקווה בשבילך שתמצאי בחיים האמתיים את הכוחות להבין שמגיע לך יותר

וכמובן לגשת לטיפול

בבקשה אל תמשיכי לחיות ככה

אני חושבת שזו אלימותדיאט ספרייט

ואני חושבת שאת קודם כל חייבת לשתף מישהו בחיים האמיתיים.

אבל מישהו שיכול לעזור לך לצאת מהמקום בו את נמצאת.

בין אם פיזית בלעזוב את הזוגיות הזו ובין אם לתת לבעלך כלים להשתלט על הכעסים שלו.

כי אם את אומרת לאמא שלך והוא צועק עליה והכל נשאר אותו הדבר, זה חריג.

בכל מקרה, אין לך מה להתבייש, את לא עשית שום דבר רע. מי שלא בסדר פה זה הוא ולא את.

אני ממליצה לך לפנות לבת מלך או לפורום מיכל סלה.


אהובה,חנוקה

את מתארת סיטואציית חיים מאד מורכבת, שאת עצמך מרגישה צורך לקבל בה עזרה אבל לא נעים לך..

אני מבינה מאיפה זה בא לך כי חלק מהסיטואציה שתארת זה שאת נשפטת הרבה ומקבלת די הרבה ביקורת.

חיים בסביבה כזו בוודאי עם מישהו קרוב גורמים לנו לכווץ, לפגיעה בערך עצמי שלנו, מעין מחשבה כזו של אם כל הזמן מבקרים אותי אולי אני באמת לא בסדר?

הפורום המקסים הזה הוא לא עולם האמיתי ולכן אין לנו יכולת לעזור לך מכאן,

אבל במבט חיצוי אנחנו יכולות לומר לל, ואני מצטרפת לקודמותיי שאמרו את זה -

אין לך מה להתבייש. את בסדר גמור. זה נורמלי שבהריון את רעבה. את אמא מהממת שאת צוחקת עם הבן שלך. את צודקת שאת מבקשת לא לנהוג באלימות כלפי הילדים וכלפייך. אלימות לא חייב להיות מכות. גם צעקות זה אלימות. גם אמירות מקטינות באופן מתמיד זה אלימות.

מה לעשות? יש גורמים מתאימים לעזרה בסיטואציה. אבל את תהיי חייבת ליזום את הפניה.

זה קשה, מאד, מאד, ואת תהיי הכי גיבורה בעולם. אבל תפני למישהו, לא מהמשפחה אלא גורם מקצועי שיעזור לך

להיות בטוחה שאת צודקת

להחליט מה הגבולות שלך

לקבל כלים איך להעביר אותם לבעלך

ואיך להיות אשה הכי טובה כלפי עצמך כלפי הילדים וכלפיו

בלי להימעך את והילדים בדרך.

אני חושבת שכדאי לפנותלבת מלך או לפורום מיכל סלע, זה לא ידרוש ממך כסף אבל יתחיל להניע תהליך וזה חשוב ממש.

והמבוכה שאת מרגישה, תהיי יותר חזקה ממנה. זה בשביל העתיד שלך, העתיד של הילדים שלך, וגם בשבילו. אתם במצב לא טוב ולא בריא.

חיבוק יקרהתהילה 3>

בבקשה פני עכשיו לסיוע❤️

נשמע שאת זקוקה עכשיו לחיזוק עצמי, חיזוק של האמון והבטחון שלך בעצמך,

ומתוך כך שמירה על הגבולות שלך והמרחב האישי.

היחס הזה שלו מאד מאד לא לעניין, וכדאי לפנות לסיוע לנשים שסובלות מאלימות

כמו בת מלך/פורום מיכל סלה וכו

חיבוק גדול! הוא יסכים שתלכו לייעוץ זוגי?אביגיל ##
נוטרילון ופליטות:נביעה

תגידו, הגיוני שאני מביאה לו נוטרילון והוא ממש פולט מלא- כמה דק אחרי הבקבוק.. כאילו חלק נשפך ממנו החוצה..

מביאה לו 60 מ"ל, בן 12 ימים..

אני מניקה צד אחד, צד שני ואז בקבוק.


ועוד באסה- אני חוששת שהוא יעדיף את הבקבוק על פניי ההנקה.. מצד שני אחרי ההנקה הוא לא רגוע טילים אז אני מביאה לו בקבוק.. ולמה אני חוששת? כי פתאום הגודש נעלם. ואני מרגישה ממש קצת מלאות לפעמים וזהו.. ובגלל שהוא לא רגוע אני חושבת לעצמי אולי הוא מתחיל להעדיף בקבוק ואני ממש רוצה לשמר את ההנקה😭


מקפיצה לך...shiran30005
למה את מרגישה שצריך להוסיף בקבוקליד ה'

אם את מניקה שני צדדים?

אם את נותנת בקבוק כמות החלב שהגוף מייצר לא  תעלה בהתאם לצרכי התינוק.

מרגישה שהוא לא רגוע כי רעב? ואולי הוא פולט כי אוכל יותר מדי?

יש שיטות לתת בקבוק שמפחיתות את העדפת הבקבוק (האכלה תומכת הנקה)

ממליצה להתייעץ עם יועצת הנקה טובה לכמה מפגשים,

אם את רוצה לשמור על ההנקה 

כמה דבריםשקדי מרק

1. נשמע שזה בדיוק השלב שהגודש מתאזן, זה טוב..

2. למה את מביאה לו בקבוק? אולי הוא לא צריך תוספת?

3. גם פליטות זה לא נורא, אם לא נראה שזה מציק לו..

למה הוא צריך בקבוק אחרי ההנקה?קופצת רגע

לא בשביל לבאס, אבל בהחלט, בקבוק קבוע אחרי ההנקה עלול לפגוע בהנקה.

אם אין הנחיה רפואית שמחייבת בקבוק - ואת רוצה לשמר את ההנקה ויש לך זמן וכוחות להשקיע בזה כרגע- הייתי מתחילה מלהוריד את רוב הבקבוקים, להתארגן ל'קפיצת גדילה' - לתת לו הנקה כשלא רגוע במקום להציע בקבוק, ובמקביל אם אפשרי לנוח כמה שיותר, לשתות המון ולאכול טוב.


כמובן שאם זה לא אפשרי מאיזושהי סיבה, זה בסדר גמור, ואת אמא מצוינת לתינוק פצפון, וצריך להכניס לשיקולים גם את הרווחה והשפיות שלך. זה כן דורש התמסרות שלא מתאימה לכל אחת בכל זמן, וזה בסדר גמור ויותר מבסדר. 

היינו חייבים לראות עליה במשקלנביעה

במקביל לירידה בצהבת.

לכן הוספנו תמל.


אני מסיימת הנקה והוא אחריי רגע בוכה וטורף בקבוק.. ורק אח"כ נרגע..

אז כן, נראה רעב..


בנוסף שמנסיון עם הקודם: הוא לא עלה במשקל מהנקה בלבד ושגעו אותי בטיפת חלב ויצאה לי נשמתי מהנקות בלתי נגמרות וכאבים בהנקה שאחריי חודש לא יכולתי יותר והוא לקח רק בקבוק כי כאב לי כבר והלכה לי ההנקה סופית😪


לכן הפעם אמרתי שאוסיף תמל באיזון מההתחלה- שיהיה לי 3 שעות מהנקה להנקה. וזמן לרפא בין הנקה להנקה ולהתאושש- באמצע אני מביאה תמל.

לכן כתבתי שגם הרווחה שלך חשובהקופצת רגע

שוב, אם את מנסה לשמר את ההנקה, הייתי מורידה את רוב הבקבוקים. אפשר להשאיר מעט (שניים? שלושה? כמה שנראה לך מעט כרגע)


ובשאר הזמן להציע הנקה, גם אם הרגע סיים לינוק. זה לא נוח שתינוקות פצפונים רוצים לינוק כל היום, וזה כואב, אבל זה הרבה פעמים שלב בהנקה, שאחר כך עובר.

אחרי כמה ימים משק החלב אמור להתאזן בהתאם לביקוש שלו, ויהיה לו מספיק. בין לבין הוא לא יהיה רעב ממש, מדי פעם כן תתני בקבוק, ובזמנים שלא, הוא יעבוד ויינק ויצא לו מעט חלב גם אם לא בזרם חזק.


זה גם מה שקורה באופן טבעי בקפיצות גדילה, תינוק שצריך יותר חלב מבקש לינוק לעיתים קרובות, והדרישה מביאה לייצור החלב הנוסף.


ההנחיה 'לתגבר' כל הנקה עם בקבוק היא בעייתית, התינוק לומד שברגע שהזרם קצת נחלש אפשר לסיים הנקה ולקבל בקבוק, זה יותר נוח וקל. ובהמשך עלול גם לפגוע בייצור החלב, כי אין מספיק דרישה.


וכשאת כן מאכילה מבקבוק, תקפידי על האכלה תומכת הנקה, חור קטן מאוד ובקבוק מקביל לרצפה, שהחלב לא יישפך לו לפה בקלות.


מן הסתם כל תינוק הוא אחר, גם לגדול שלי הייתה צהבת וקיבל כמה וכמה בקבוקים בבית החולים כשהיה בפוטו, כדי שהצבת תרד. אחר כך השתדלתי מאוד רק להניק, ובאמת היה על הנקה מלאה, שהיתה די אינטנסיבית.


ומזכירה שוב, שזה בסדר גמור לבחור לתת תמ"ל, ושהבריאות והשפיות שלך חשובות מאוד, לעצמך, לתינוק החדש ולשאר המשפחה.

הרבה בריאות ונחת

אוקיי פה יש כבר חידוש😉נביעה

אז אולי עכשיו כשכבר פחות כואב להניק אתן לו יותר הנקות ורק כמה פעמים ביום תמל..(אמצע הלילה / ערב לקראת שינה)

זה משהו שאפשר לנסות, הלוואי שיתגבר את החלב בע"ה.

תודה רבה על העיצות!!


דווקא הנקת לילה מאוד חשובה לייצור החלבדרקונית ירוקה

עדיף להוסיף ביום.

אז אולי אחרהצ....נביעה
טוב עכשיו הוא לא יורד ממני....נביעה
בוכה ברגע שלא יונק...


איך אפשר ככה??😭

זה באמת מאתגר 😬קופצת רגע

אולי כדאי להתייעץ עם יועצת הנקה איך הכי כדאי להתמודד עם השלב הזה.

הסכנה שבהמשך עם בקבוקים זה שבשלב מסוים הוא יפסיק לנסות לינוק... וירגע רק עם בקבוק.

אז במובן מסוים טוב שעכשיו הוא הרבה עלייך ונרגע כשהוא עלייך. זה מעייף מאוד אבל זה המנגנון של ייצור לפי דרישה.


לעניות דעתי, תניקי כמה שיש לך אפשרות, שימי לב שיש מספיק חיתולים רטובים, וכשאת נותנת בקבוק תני בצורה תומכת הנקה, לאט לאט.


מנסיון שלידרקונית ירוקה

עדיף לא להוריד בבת אחת את כל הבקבוקים. אני נותנת לינוק 4 צדדים (למשל ימין-שמאל-ימין-שמאל) ורק אז מציעה בקבוק אם לא רגוע. הצלחתי ככה לחזור להנקה מלאה פעמיים.

עם הגדולה ניסיתי להוריד בבת אחת שלושה בקבוקים, התינוקת לא עלתה מספיק במשקל ובסוף הגעתי איתה לאשפוז.

וואונביעה

אוקיי

חשוב לדעת.


אז בייעוץ טלפוני עם יועצת הנקה חזרתי לשאוב😬

10דק מכל צד אחרי כל הנקה.

והיא אומרת חצי שעה גג לתת להנקה פעילה, ולא לתת לו לישון עליי (הוא מהר מאוד נרדם)

ולאט לאט להפחית בקצת מהבקבוק ...

ולקחת תוספים להעשרת חלב.. (מורנגה, חילבה), ובעההה נקווה להעשרת החלב!!!! ושלא אגמר מעודף הנקות!! ושהוא ירצה להמשיך לינוק ממני..... 

מעולה שהתייעצת עם יועצת הנקהקופצת רגע

מאתגר להניק ולשאוב ולתת בקבוק הכל ביחד, מאחלת שזה יהיה לזמן קצר ותגיעו במהירות לדרך המלך, בהצלחה!!

אמן תודה!!נביעהאחרונה
למה לתת בקבוק?יראת גאולה

הוא יונק שני צדדים, והגודש נעלם,

את רוצה לשמר את ההנקה,

זה הזמן להתמקד בהנקה, ולא לגרום לו להעדיף בקבוק ולגוף שלך להפחית בייצור החלב.

תשקיעי בהנקה, תוודאי שהוא יונק טוב, (בולע, ומכניס חלק מהעטרה לפה).



בגלל שמהבקבוק נשפך להם בקלות, יכול להיווצר מצב שהוא אוכל יותר מדי וזו הפליטה. בכל מקרה פליטות זו לא בעיה.

כי זה אומר שהוא יהיה עליי 24/7נביעה
וזה יגמור אותי 
בד"כ זה שלב שלוקח כמה ימיםיראת גאולה

ואז הם מתאזנים על רווחים בין ההנקות.

ועכשיו אני קוראת את התגובה שלך למעלה, לי זה נשמע שלא נתת מספיק צ'אנס להנקה.

אם כואב - זה באמת ממש קשה, והייתי מציעה להזמין או לפחות לשוחח עם יועצת הנקה.

אבל אם הכאב סביר, וחשובה לך ההנקה, תנסי להשקיע בה כמה ימים.

ואם לתת בקבוק - עדיף בזמן קבוע במקום הנקה ולא אחרי הנקה. כי זה ילמד אותו שלא כדאי להתאמץ לינוק, אח''כ מקבלים בקבוק וזהו.

דווקא במקום?נביעה
מעניין.. 
נושא חרוש... חוסר חשק מיני.אנונימית בהו"ל

לא בהריון ולא מניקה.

מחפשת ספרים/ פודקאסטים שאפשר לשמוע בנושא.

דוסים מאוד.

תודה לכן בנות

אבל כדילפתור היא צריכה לדעת112233445566

היא תלמד גם מה רוח היהדות, גם מה נעים לה, וכו' וכו'.

ולאט לאט תנסה לדאוג שגם הוא ילמד,

תמצא רב שמקובל עליו ללמוד ממנו וכו'.

 

החזר חופשה לחיילי מילואיםמי21

איך זה עובד אנחנו זכאין להחזר

סוגרים חופשה ואז מביאים קבלה ומבקשים החזר?

משנה מלון או צימר?

זה לא רלוונטי כרגעבאורות
יהיה רלוונטי רק במאי אם אני זוכרת נכון
הבנתיתהילה 3>אחרונה
שזה רק מיולי למניינם
רעיונות למתנהברונזה

היי חדשה כאן ושמחה ממש להצטרף לפורום המהמם הזה


מקווה שהנושא לא חרוש..🙈

מחפשת רעיונות למתנה לבעלי

אחרי תקופה ארוכה שהוא תמך בי מאוד בנושא מסוים

אני רוצה לתת לו גם משהו פיזי

(הערכתי המון במילים וגם כתבתי מכתב ומשום מה עדיין מרגיש לי שאני רוצה לתת לו משהו..)

הבעיה שיש לו הכל כמובן ;)

בגדים וכו זה צורך ולא מתנה

ארנק, שעון, נעלי בית, עט יוקרתי וכו וכו וכו  כבר יש לו

רוצה משהו בסביבות 150 ש''ח פלוס מינוס


אולי יהיה למישי מכן רעיון?🙏🏼


אולי ספר, אם הוא אוהב לקרוא?שלכת_בסתיו

אולי סדנה כלשהי של משהו זוגי - בישול למשל?

מנסהאמהלה

חלוק מגבת

ריפוד אורטופדי לכסא של ד"ר גב (לרכב או לכסא בבית/משרד)

ספל לקפה עם תמונה שלכם/כוס הפלא (כוס שחורה כשממלאים מים רותחים מגלים תמונה)

יש מנורת ציור בהתאמה אישיתבאורות

יש בארץ, אבל יש גם באלי אקספרס. זה ממש חמוד בעיני.

כרגע מצאתי את הפריט המדהים הזה ב-AliExpress. כדאי לך לבדוק אותו!

₪71.64  58%OFF | אישית מותאם אישית תמונה 3D מנורת טקסט מותאם אישית חדר שינה לילה אור יום נישואי יום הולדת אמא של אבא של יום מתנה

71.64₪ 58% OFF|אישית מותאם אישית תמונה 3D מנורת טקסט מותאם אישית חדר שינה לילה אור יום נישואי יום הולדת אמא של אבא של יום מתנה|תאורת לילה LED| - AliExpress


ואווברונזה

מהממם אהבתי, קלעת בול

תודה ממש!!

יצא לך להזמין אותה מאלי אקספרס? יודעת שזה יוצא מוצלח?

איזה כיף💗באורות

לא הזמנתי, ראיתי על זה מלא המלצות.

הביקורות גם טובות ויש שם כמה תמונות של איך זה יצא ללקוחות את יכולה להסתכל שם בקישור

תודה יקירה❤️ברונזה
אני הזמנתי את זה הגיע ממש מגניבפיצישלי
איזה חמוד!כי כל פהאחרונה
באתר אהבה קטנהאביול
יש דברים חמודים עם הקדשה אישית
פיגמה וחלוק לביתSeven

בושם

תמונה או אלבום תמונות שלכם

לא עולה לי געיון אבלתודה לה'.
משהו שכני עןשה הגבה- כותבת בגובל "מתנה לבעל ערוץ 7" וזה נותן את כל השירשורים שהיו פה על זה...
לא מצליחה לחשוב על כותרת. בעיקר פריקהאנונימית בהו"ל

אולי לא הייתה פריקה כזו מעולם

אבל אני מרגישה שאני חייבת חייבת לשחרר את זה איפשהו

זה לא המקום שהכי הייתי רוצה לשתף בדבר כזה אבל תכלס אין לי עוד מקום כזה בחיים האמיתיים

והלוואי שיש אפשרות למחוק את בשרשור הזה עוד שבוע

כי בטוח אתחרט אז כותבת מהר לפני שזה יקרה

נשואים שנה פלוס

דוסים מאוד אבל ראש פתוח ומכירים עולם

זה אולי יישמע הזוי אבל שנה שלימה לא הצלחנו לקיים יחסים מלאים. משהו שילדים בני 17 יודעים עשות אנחנו לא הצלחנו. המדריכת כלות שלי בקושי הסבירה לי

והיסיטואציה הייתה כזאת מלחיצה שפשוט לא הצלחנו

התביישנו לספר ולשתף ורק אחרי שנה ברוך ה הגענו ליחסים מלאים

מאז המחזור שלי נהיה מבולגן ממש אחרי שהוא סדיר ביותר בדרך כלל ולא נכנסנו להריון

ואז מלחמה ובעל מגוייס

ועכשיו מחכים לנס שיקרה

על הדף אני יודעת שניסינו בזמן הנכון (בביוץ כשהמחזור סדיר אולי 4 או 5 פעמ) מבחינת אנשים אנחנו מנסים שנה וחצי

ההורים שלי לחוצים ומתפללים

חברים זורקים כל הזמן בקרוב אצליכם

חמותי מברכת אותנו כל הזמן ונראה שהיא לחוצה גם על זה

כל החברים שלנו כבר בהריון מזמן או עם ילד

ואני נכנסת ללחץ הזוי בגלל אנשים

ואני שואלת את עצמי אולי יש לנו באמת בעיה? ןאם יש בעיה ח"ו, נחכה רק עוד חצי שנה ואז כבר נהיה נשואים שנתיים?

אני לא יכולה עם המבטים האלה על הבטן

עם השאלות והערות

גם באוניברסיטה מרגישה את זה

אני רוצה להגיד שכאילו לקח לי מניעה אבל יודעת שזה לא נכון כי רציתי תמיד ואפאחד פה לא מונע בסביבה

אני יודעת שלא צריך להתייחס לאנשים וזו לא תחרות ועובדת על זה. אבל בתכלס מה אני יכולה לעשות?

אני שומעת מכולם שמתפללים עלינו ולא יכולה עם זההה כי זה מצב כל כך רגיש ומרגיש שנכנסים לנו לאינטימיות

לא יודעת מה אני רוצה ממכן.

שולחת מהר לפני שאתחרט

איזה באסה להיות במצב הזה אחותי של לחץ כזההמקורית

מבחוץ

מצד שני, תפילות זה לא נורא בכלל ויכול להועיל לכם. בטח מהקרובים שדואגים

ועם זאת, כן הייתי משתדלת לספר לעצמי את הסיפור שלנו בכל פעם שהלחץ מאיים להיכנס לי לחדרי הלב.

אתם בסדר גמור

אתם לא אשמים בכלום

ואתם לא חייבים הסברים לאף אחד

ואת לא צריכה להתבייש בזה.

והסביבה הרבה פעמים שיפוטית מבחוץ ומלחיצה, אבל בסוף החיים שלך הם שלך. והם לא יקבעו לכם מבחוץ אם להילחץ או לא. ואת עוברת מה שאת עוברת. וזהו.


אז מניחה את זה פה בשבילך שייתן לך כח

ומקווה שבעז"ה בקרוב הריון תקין וידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️❤️

תגובה מהממת!אולי בקרוב
טוב מאוד שכתבת! חשוב שתדעי שזה בעיהדיאט ספרייט

שהרבה זוגות סובלים ממנה.

יש הרבה פתרונות, המומחיות יענו יותר טוב ממני.

אבל!!!

חשוב לי להגיד לך שני דברים.

1. לגבי היחסים. אתם בעצם מנסים לקיים יחסים חצי שנה ולא מצליחים ולא שנה.

כי חצי מהזמן אתם אסורים.

זה זמן סביר מאוד.

אתם לומדים אחד את השני, לפעמים יש אובייקטיבית בעיה שצריך לפתור ולפעמים לוקח לגוף זמן לשחרר.

2. הכי חשוב שאתם אוהבים ושתדעו שאתם ביחד בזה.

אל תצברו כעסים ומשקעים כי אז זה יהיה עוד יותר קשה.

3. תטפלו. תבדקו מי יכול לעזור מבחינה רפואית ותלכו להתייעץ.

קודם כל תהיי נעימה אל עצמך.אונמר

לא שיפוטית.

אנחנו גם דוסים ולא התאים לנו להיכנס להיריון ישר, אפילו שכולם סביבנו כבר היו, ולקחתי מניעה, 

וכן. היו מבטים.

כן. אמא שלי התפללה. גיסותש לי התפללו.

חברות שהתחתנו אחרי כבר ילדו.

ולי לא התאים. אז לא.

כמובן שאני הרגשתי יותר בנח ונעים כי זה היה בחירה שלנו ואת מרגישה שאת גם רוצה ובלחץ אבל זה תוצאה של המצב.

אבל תנסי להגיע מול עצמך להרגשה שלמה.

זה מה שיש כרגע. אני יודעת שאני בסדר. 

סוג של 'תקפצו לי אני עושה מה שטוב לי'.

 

אחרי זה יהיה לך פניות מחשבתית לבחון אם את רוצה התערבות, אם נראה לך שבאמת משהו לא תקין או שזה עוד בסדר.

אם את רוצה אולי רק להתקשר לשאול מישהי שמבינה? סתם בשביל הרוגע שלך.. למרות שתכלס זה לא הרבה זמן של נסיון. זה סבבה לגמרי.

אולי להמשיך לנסות ברוגע ולחכות שהקב"ה יפתיע לטובה?

זה ממש לא הרבה זמן לנסות 4 חודשים. או 5. זה בסדר לגמרי אם תחליטי שאת משחררת ומחכה. והגיוני שהכל יסתדר לטובה ויגיע כשצריך והכל יהיה טוב.

 

אבל הכי חשוב לדעתי דבר ראשון לשחרר את ההרגשה שאת חייבת ערגה עכשיו והשניה,

כי כולם סביבך כבר בלחץ.

זה שהם נכנסים לענינים שהם לא אמורים זה בעיה שלהם.

זה שהם מתפללים זה אחלה. כמו שאמרו לפני - תפילות זה טוב. תמיד.

אבל שלא יתן לך הרגשה שאת לא בסדר בגלל זה.

בטוחה שיש עוד אנשים שלא מצליחים בהתחלה. והכל בסדר. אין שום סיבה בעולם שתרגישי לא בסדר בגלל זה.

ובטח שלא תשבתשי בגלל הלחץ של העולם סביבך. תנשמי אותם.

 

ושוב. תשקלי אחר כך מה את באמת רוצה....

 

בהצלחה אהובה ❤️❤️

עצוב לי שאת עוברת את זה 💔רוצהכברללדת

לא הזוי שלא הצלחתם שנה. הרבה זוגות עוברים קשיים בהתחלה פשוט רובם לא מדברים עליהם...

ולגבי התגובות של הסביבה על ההריון אני ממש מזדהה איתך, יש ילדים ברוך ה' אבל מסיבות מסוימות החלטנו למנוע לתקופה ארוכה והחלק הקשה בזה אלו התגובות והמבטים של הסביבה..

מאחלת לכם שתזכו בקלות, בעיתו ובזמנו.

שולחת לך המון כח!

מכירה עוד אנשים עם סיפור דומה, אתם לא לבדכאן לפרוק

שמעתי כבר על מקרים כאלה, זה עצוב שזה קורה אבל אתם לא היחידים. לגבי האם יש מקום ללחץ, גם אם את משוכנעת שתיזמנתם נכון לביוץ, 5 פעמים זה לא הרבה.

אבל זה בידייך עכשיו.

אם את רוצה לברר האם הכל תקין, למרות שאת לא צריכה, את יכולה כבר לגשת לרופא פוריות, כי מבחינתו עברה שנה וחצי וכבר עורכים בדיקות

תחשבי מה יעשה לכם טוב. 

בעזרת ה יגיעEliana a

ברוך ה בסוף הצלחתם

מה שאת צריכה לעשות ,לחיות בלי לתת דין בחשבון

תגידי לעצמך שזה החיים שלך ואף אחד לא אמור לדעת .. שיחשבו מה שרוצים . וגם שיגידו.

תנסי להתעלם , ולא להתרגש מהם

נשמהמשמעת עצמית

אין לך מושג כמה זוגות מתקשים להצליח ביחסי מין מלאים בדיוק כמוכם.

המון!

קודם כל חשוב שתדעי את זה ולא תחשבי שאתם דפוקים או משהו. באמת שזה ממש לא נדיר.

זה פשוט נושא לא מדובר וכל מי שמתקשה חושב שזה רק הוא...

ברוך השם שהצלחתם ולאט לאט עם הרבה הקשבה אחד לשני אפשר להתגבר על הקושי שחוויתם ולעבור ממצב שהיחסים זו "משימה שצריך להצליח" למשהו זורם ונעים וכיפי. זה לוקח זמן...

לגבי הלחץ של הסביבה, הייתי מחלקת את זה ל2.

1. ברמה המעשית, איך להגיב לאנשים כמו חמותך, ההורים, חברים וכו

2. איך לבנות בתוכך אי של רוגע ושלווה ובטחון בלי שזה ישפיע עלייך כל כך.


בנוגע ל1, לאנשים קרובים כמו ההורים אפשר להגיד משהו כמו: תודה על התפילות, בבקשה תנו לנו את המרחב הפרטי שלנו ונבקש לא להיכנס לעניין. כשיהיה מה לספר נשתף בשמחה.

אנשים רחוקים, את לא חייבת שום הסברים לאף אחד! לא מניעה ולא כלום. זה החיים שלך. מי שחופר, תעני בציניות, בהומור, אל תעני בכלל. ביי.


לגבי 2, דבר ראשון תזכרי שאף אחד לא באמת יודע על הקושי שעברתם. אז מה שמחטטים לכל זוג (וזה סתם מעצבן) לך מרגיש מאוד חודרני לאינטימיות

אבל אף אחד לא באמת חושב בכיוון אם הצלחתם לקיים יחסים או לא.

יכולות להיות הרבה סיבות למה אתם עדיין לא בהריון ואל תחשבי שמישהו "חושד" בכלל בכיוון...

דבר שני, באמת זו הזדמנות בשבילך לעבוד על השריר הזה של הביטחון.

תמיד

לכל אחד

יהיה מה לומר

על כל דבר!

אין לזה סוף. תבני מסביבכם כמו בועה כזו ואל תתני לשום דבר לגעת בך. אנשים סקרנית, זה שלהם. לא מעניין אותך מה הם חושבים עליכם. תתמקדי בפיתוח הזוגיות, האינטימיות, החיים שלכם! (אינשאללה שייגמרו המילואים מהר)

ומה שצריך לקרות יקרה בזמנו. לכל נשמה יש את הזמן הכי מתאים לה לבוא לעולם, ואלוקים יודע הכי טוב מתי טוב בשבילכם להיכנס להריון.

אולי הכי טוב כרגע זה שתחוו מיניות נעימה ולא מלחיצה?

בקיצור,

זו נראלי העבודה שלך.

מאחלת שיהיה לכם טוב ורוגע!

מגיע לכם💗


כל מילה זהבנגמרו לי השמות
שלא נדבר עלייך... משמעת עצמית
זה מאוד נפוץ יקרה, מאודאוהבת את השבת

זה מאוד קשה ובע"ה תגדלו ותתחזקו מזה כזוג

זה חלק מהדרך שהקב"ה בחר לכם..


ויש לא מעט זוגות שלוקח להם זמן להיכנס להריון בלי קשר או עם קשר למה שהיה לכם ...


כל מה שאת מתארת זה מאוד טבעי וקורה לא מעט בכלל...


והיחס מהסביבה והלחץ הפנימי זה גם מאוד נפוץץץץ

מאודדדד


וכאן השאלה איך להתמודד עם זה

איך לקהל כלים פנימיים שיאפשרו לך להנות מהיומיום שלך בלי לסבול מהמחשבות האלו..

בלי לחיות בתחושה הזו כל הזמן...

וזה באמת מאתגר וקשה

אבל בע"ה תצליחי!!!!!


חיבוק גדול

ושיהיו לך בשורות טובות!!!


ולנו בתקופה שהיינו כזוג וחיכו מסביב וגם אנחנו מתי נהיה בהריון,

)זה תמיד ככה)


היה ממש טוב לנסוע הרבה לשבתות בכך מיני חורים בארץ לבד רק אנחנו

זה כ"כ הזדמנות מדהימה לבנות בסיס ועולם שלנו כזוג

בלי הפרעות והסחות דעת מבחוץ

לא קהילה

לא משפחה

רק אנחנו כמו ירח דבש


מקווה שתהנו מהתקופה הזו!!!

הייתי במצב שלךמקקה

גם לנו לקח כמעט שנה לממש את הנישואים

וכבר שאלו אותנו כל הזמן מה קורה ואם יש בעיות

והביעו דעות שאסור לקחת אמצעי מניעה לככ הרבה זמן

עד היום צובט לי כשרני נזכרת

והכי מבינה אותך בעולם. זה ככ מתסכל ומערער

אבל ממרומי כמעט עשור ושלושה ילדים יכולהלהגיד לל שהיום אפחד לא זוכר שלקח לנו זמן עד הילד הראשון...

ודווקא זה נתן לנו הזדמנות לבנות את הזוגיות שלנו

תחזיקי מעמד!! זה יעבור בקרוב בעזרת השם

דיי... באיזה קטעשוקולד פרה.

אנשים שואלים על דברים אינטימיים?

אם זה משפחה- זה מביך ברמות

ואם זה חברות- אמורה להיות שם רגישות ותמיכה

ואם זה סתם אנשים מהשכונה- אז מה נסגר איתם?!


ממש אנשים שואלים אם יש בעיה בפוריות? ככה דוגרי? למה הם יכולים לעזור בזה?

וואי, חוץ מלקבור את הראש מבושה, אין בזה כלום, פשוט כלום!

חמותי שאלהמקקה

לא בדיוק שאלה אלא הטיפה מוסר ואמרה לנו שאסור למנוע ככ הרבה זמן...

וסבא של בעלי שאל אותו אם יש לנו בעיות

זה כאילו משפחה אבל ממש לא בקשר שמאפשר את זה

אמא שלי שמה לב וגם שאלה... אבל את זה אני יכולה להבין. וגם עזרה לנו לשלם לסקסולוג שעלה המון כסף

ליבי ליבי איתך באמתתתתשירה_11

הלחץ הזה מהסביבה

גם אצלינו היה ככה

חודש אחרי שהתחתנתי לא הרגשתי טוב והקאתי,ואמא שלי כבר שמחה שאני בהריון

וכולם התפללו והסתכלו עליי

מבינה אותך לגמרי

 

לנסות לעצום עיניים ולהתעלם, תשנני לצמך שהכל בסדר

לא כולם מצליחים מיד

 

אנונימית אחרתאנונימית בהו"ל

לא פשוט לא!! זה הכי תקין שיש!!

אני יכולה לשתף שאחרי החתונה למדתי שקיום יחסים משבש מחזור, זה תקין ונורמלי

ואהובה, 4-5 חודשים זה כלום!!

בבקשה תנסי לא לחשוב על זה עכשיו

מבינה את המורכבות מהסביבה, אבל תגידי לעצמך כל הזמן שהמצב תקין מאוד מאוד !!

ומבאס ומתסכל לשמוע על ההדרכה שקיבלת

חיבוק

ואתם נורמלים מאוד!

חיבוק יקרה נגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך ה' באדר א׳ תשפ"ד 0:03

בהודעה קצרה אחת שכתבת בטוחה שחבויים חיים שלמים מלאי עליות וירידות, פחדים, חששות וגם הצלחות.

יש כמה וכמה נושאים שעולים כאן שכדאי רגע להביט בהם בצורה נינוחה ובפני עצמם, ולעשות לך בהם סדר בראש, וגם בלב ❤

 

א. קודם כל זה לא נשמע הזוי כלל אי-ההצלחה לקיום יחסים מלאים. הדבר קורה לא מעט ובמיוחד אצל זוגות טריים, רק שאיננו מדובר.

כ"כ חשובה ההכנה הנכונה וההדרכה הנכונה לפני החתונה, וגם הליווי לאחריה, ומצער לשמוע שמדריכת הכלות שלך לא נתנה לך מענה שם.

חשוב לזכור שמיניות היא מסע.

אם תקופת מה יש קשיים כאלה ואחרים - זו ממש לא גזירת גורל וממש לא אומר שתמיד זה יהיה כך!

אלא זה לימוד.

זה מסע.

צעד אחר צעד.

לומדים ומכירים

את עצמינו, את השני/ה, את הביחד שלנו

ולאט לאט מעמיקים שם

וזה באמת עולם ומלואו

ואיזה נפלא יקרה שאתם כבר בתוך הלימוד הזה, בתוך המסע הזה, וכבר התקדמתם בו כ"כ הרבה!

וכבר הגעתם למקום של התקדמות שלא הייתה בעבר, למקום של חיבור משמח וטוב, זה לא מובן מאליו ואומר הרבה על הכוח שלכם יחד 💪

 

ב. גם בתוך השנה הזו, חשוב לתת מקום, אפילו רק בינך לבין עצמך או בינכם לבין עצמכם, לעבד את כל מה שהיה.

להבין את עצמכם 

שאתם ממש לא "נכשלתם"!

שאתם ממש לא "דפוקים" או "לא יוצלחים" או "כישלון"

ממש ממש לא!

אלא אתם צועדים בתוך הדרך החדשה הזו

ללא הדרכה והכנה נאותה לפני

ומוצאים עצמכם מתמודדים שם עם הרבה דברים

שאחד מהם הזכרת - הלחץ.

ולעיתים הלחץ הזה הוא הוא ששם לנו מקלות בגלגלים וממש כמו נבואה שמגשימה את עצמה משפיע גם הלאה.

לעיתים "הפחד מהפחד" הזה,

הבהלה והלחץ והסטרס ששוב לא נצליח, ש"מה לא בסדר איתנו?!" יכולה פשוט לשתק ולהשמיד כל חלקה טובה של חשק או של מקום חיובי שמגיע אל תוך המיניות.

ואז זה ממש מעגל שמזין את עצמו.

וזה שהצלחתם לשבור את המעגל ולצאת ממנו זה לא פחות ממופלא!

ואלופים אתם!

וב"ה עוד תזכו להינות מפרי עמלכם לאורך שנים רבות רבות ומאושרות

 

ג. לא רק שהייתה השנה הזו,

אלא את מציינת שגם המחזור נהיה לא סדיר

ולא רק זה אלא גם שבעלך מגויס מתחילת המלחמה!

כלומר יקרה שאת,

בפועל אתם מנסים ממש מעט זמן

וחשוב רגע לראות זאת בבהירות

לא היו ניסיונות בכל השנה הראשונה

לא היו ניסיונות בימים שאסורים עם המחזור שהשתבש

ולא היו ניסיונות במלחמה בעת שבעלך מגויס

והמעט שכן היה - הוא כאמור מעט.

את יודעת יקרה שהזמן הממוצא שאומרים לזוג להגיע לטיפולים בכל מקום אחר חוץ מבארץ הוא שנתיים של ניסיונות רציפים?

ואילו בארץ שכולנו יותר לחוצים אומרים שנה שלמה של ניסונות רציפים.

כלומר לפחות 12 חודשים.

ואתם אפילו לא בחצי של זה! רק בשליש.

וגם אם הכל תקין וגם אם יש קיום יחסים בעת הביוץ עצמו - האחוז להיקלט הוא רק 25%!

זהו המפתח שנמצא אך ורק בידיו של הקב"ה!

ורק הוא מחליט מתי הזמן הכי נכון והכי מדויק לאותה נשמה לרדת לעולם.

לא שנייה לפני

וגם לא שנייה אחרי.

 

ד. בהמשך לכך, חשוב מאוד להתחזק בחיים המתוקים שאתם בונים עכשיו.

בכאן ועכשיו.

בלהינות גם מהקיים.

מההווה.

מהרגע.

לשהות בו.

לשמוח בו.

איזה כיף שאתם זוג אוהב

נשואים

מתקדמים

מצליחים

תהנו מזה!

תהנו מהביחד שלכם

תהנו מהמסע המרתק שהוא רק של שניכם גם בתחום האישות

תמשיכו להעמיק שם וללמוד אחד את השנייה

בקצב שלכם, ברוגע, בנחת, בטוב, בשמחה.

כל חודש כזה להסתכל עליו כאל מתנה ולא רק המתנה

כי הוא באמת באמת מתנה

מתנה של הביחד שלכם ללא הסחות, וללא הריון בינתיים שיכול להביא לשינויים בגוף, בהורמונים, בחשק וכן הלאה וזה עוד דבר להתמודד איתו (כמובן שלא בהכרח שישפיע לשלילה, אפילו לעיתים להיפך, אבל כן לזכור שזה שינוי גדול שמביא איתו את כל מה שהוא יביא איתו וב"ה בשמחה ובבריאות שלמה )

ואתם עכשיו בונים וממשיכים לבנות את הבסיס האיתן והיציב של הזוגיות שלכם גם למען דור ההמשך

את המודל היחידי לזוגיות שהם יראו

אתם ממש ממש בבנייה כבר עכשיו! וכל יום ויום שעובר!

 

ה. התמקדות בכם פנימה תמיד תקדם יותר מאשר התמקדות החוצה במבט חיצוני על הסביבה ועל ה"מה יגידו"

לא בטוחה שאצליח לנסח בדיוק על הכתב את כל מה שיש בי על הנושא כי זה נושא כ"כ עמוק וכ"כ נוגע בהרבה מאוד מהחיים שלנו אבל אנסה כמה שאצליח

אני מאמינה שהחיים שלנו וכל המציאות שלנו בעולם הזה היא ייחודית, חד פעמית, ויקרה מאין כמוה.

וכל המטרה שלנו כאן בעולם היא שנחיה ב"ה חיים טובים ומלאים, שנזכה לשמוח ולשמח אחרים, שנזכה לעשות טוב, ושיהיה לנו טוב, שנזכה לאושר, אהבה ובריאות.

ובעצם כאשר מביטים רגע על כל החיים שלנו ומציבים את מטרת העל הזו - האושר שלנו. הלשמוח ולשמח הזה.

מבינים שלשם אנו חותרים.

וממילא כל אותם קולות של "מתי צריך ילדים" ו"כמה ילדים צריך" "ומה הם יגידו" "ומתי אני אצליח ולא אהיה כישלון" ו"למה זה עוד לא קרה בעוד להיא ולהיא זה כבר כן"

(לא רק בנושא ילודה, אגב) - כל אותם קולות נחלשים מאוד עד כדי נעלמים.

כי בעצם מה זה משנה?

אם אני חיה את חיי

ושמחה בהם, ומשמחת בהם, ועושה את ההשתדלות שלי לצד התפילות

ועושה את ההכי טוב שלי

וממש נהנת מחיי בעולם הזה!

אז מה אם אלד את הילד הראשון שנה אחרי החתונה או 4 שנים אחרי החתונה לצורך העניין?

אז מה אם הרווח של הילדים יהיה כזה ולא אחר כמו השכנה ההיא?

אז מה אם אגיע להישג הזה או האחר יותר לאט או בכלל אגיע להישג אחר שיותר מתאים לי?

אז מה.

מה שחשוב הוא האושר שלי ושל בעלי.

מה שחשוב הוא שהחיים שלנו בטוב.

מה שחשוב הוא מטרת העל שלנו.

אנחנו לא עומדים בשום תחרות

אנחנו לא עומדים עם סטופר על הצוואר

אנחנו לא מגדירים אושר כהשגת הישג כזה או אחר בזמן מסוים שנקבע מראש על ידי החברה

לא.

ואם אותה שכנה ילדה בדיוק 9 חודשים אחרי החתונה אבל הזוגיות שלה על הפנים (לא בגלל זה, אלא בגלל שזו המציאות שלה)?

ואם אותה חברה ילדה אחרי 3 שנים והזמן הזה של ההמתנה היה לה באמת מתנה והם בנו את הזוגיות שלהם עוד ועוד ואותו ילד הרוויח מכך כ"כ?

ואם אותה אחות "הצליחה" "בדיוק בזמן הנכון" (יש כזה דבר בכלל?) לעשות את זה או משהו אחר - זה אומר בהכרח שהמשך חייה יהיו מאושרים?

ואם אחות/חברה אחרת "לא הצליחה" "בדיוק בזמן הנכון" לעשות את זה או משהו אחר - זה אומר בהכרח שהמשך חייה לא יהיו מאושרים?

לא.

זה לא אומר.

אנחנו אלה שאחראים על האושר שלנו

אנחנו יכולים לקוות, לצפות, להתפלל, להשתדל

והקב"ה מחליט עבורנו מה הכי נכון ומדויק לנו

ועם מה שהוא נותן לנו - אנו מנסות לעשות את ההכי טוב שאנו יכולות.

ולחיות

 

ומבט כזה שמתמקד פנימה ולא החוצה יכול לחזק אותך ב"צדקת דרכך", כלומר לפתח עוד ועוד את היציבות הפנימית בתוכך שאת יודעת ומרגישה שאת חיה את חייך בשלווה ובנחת, בשמחה ובאהבה,

וממילא כל הקולות החיצוניים יוחלשו. כי זה יגיע ממך. מתוכך. מתוך מקום ש*את* מאמינה לעצמך ובעצמך.

מתוך מקום ש*את* מחבקת את החיים שלך.

שאת בטוחה בעצמך.

והשדר הפנימי הזה יוקרן החוצה.

ויעבור גם לסביבה.

ומי שעדיין לא יבין - זה שלו. לגמרי.

ולא נוגע אלייך.

ותוכלי להמשיך ולהתחזק בתנועה הפנימית הזו שלך ובך

ולדעת שאת בונה בעשר אצבעותייך, יחד עם בעלך האהוב, את הקן הפרטי שלכם. את האושר שלכם. את מטרת העל שלכם.

וכל יום וכל חודש שעובר הוא ממש לא מבוזבז

אלא הוא מתנה להווה.

באנגלית באמת ההווה נקרא מתנה כי הוא כזה.

וב"ה ההריון יגיע כאשר הקב"ה יחליט שהכי נכון ומדויק לכם

ובינתיים אתם נהנים ואוהבים ושמחים וחיים ומתפתחים ובונים

בינתיים אתם כבר ב"הריון" של האושר שלכם, של הזוגיות שלכם, של ההתפתחות האישית שלכם, של החיים שלכם

טוב האמת שאין לי מילים כדי להגיד לכן תודהאנונימית בהו"ל

אבל תודה רבה לכל אחת מכן שטרחה והגיבה

כל תגובה כאן נתנה לי קצת אוויר ואני מרגישה כבר הרבה  יותר רגועה בזכותכן!

תודה על המקום החם לפרוק ולשתף!

ואם אשר להתלבט ביחד איתכן- כדאי לשתף אמא שלי וחמותי ולהגיד להן שלקחתי מניעה?(זה סוג של) 

כי אני מרגישה שהלחץ שלהן עושה לי ממש לא טוב 

ותפילות זה תמיד טוב כמו שאמרתן אבל נורא קשה לי ע הריכולים והמבטים המרחמים..

באופן אישיSeven

לא הייתי אומרת כי זה כמו נותן אישור או הסכמה להכנס לעניינים לא להם

מבחינתי זה ממש לא עניין של אף אחד אם אני לוקחת מניעה או לא וכל הנושא האינטימי מבחינתי הוא ווטו ומחוץ לתחום

גם שאנשים ניסו להתערב לנו בהתחלה ואמרו משפטים כמו אנחנו יודעים שאתם בהריון (ואני מדברת על חודש אחרי החתונה!!) הייתי מסתכלת עליהם ונתת אפס תגובה כי מבחינתי להגיב בכלל על דברים הזויים כאלה זה אבסורד


לא עניין אף אחד מה את ובעלך עשיתם או עושים זה בעיני ולכן אני חא הייתי גם משתפת

אגב מותר לך לא להסכים איתיSeven
זה עניין שהוא לששיקולך לחלוטין זו פשוט דעתי וההנהגה שלי בעניין
אני מסכימה עם זה מאודדיאט ספרייט
הלוואי שהייתי יודעת את זה בשלבים מוקדמים בחיים שלי. 
וואו ממש מסכימהאני10
גם אנחנו חווינו מבטים ותפילות. לא סיפרתי לאף  אחד אם אנחנו כן מונעים או לא. זה לא עניינים, שיחשבו מה שהם רוצים
לגמרי. הייתי פשוט אומרת שהן מלחיצותהמקורית

ועושות לי הרגשה לי לא טובה ושיפסיקו.

הייתי פשוט שולחת הודעה להורים שלי והוא להורים שלוממשיכה לחלום
ואומרת להם שאתם על זה, שהכל ממש בסדר שאתם מתרגשים מהדאגה שלהם אבל שזה ממש מלחיץ אתכם
אני חושבת שזה תלוי בקשר שלכםמחי

אני חושבת שאני אישית אם הייתי רואה שההורים שלי מאוד דואגים הייתי משתפת את אמא שלי שהכל בסדר, לקח לנו זמן להצליח אז יוצא שאנחנו לא מנסים הרבה זמן, ובעזרת ה' הכל יסתדר בקרוב.

בקשר להורים שלו אני לא יודעת, הייתי נותנת לו להחליט אם נעים לו לשתף או לא.

לא חושבת שהייתי ממציאה שלקחנו מניעה.

אבל תרגישי בנח גם לא לשתף, זה בסדר גמור. תלוי מאוד בקשר שלכם ובאופי של כולם.


אצלנו היו קשיים בהתחלה ומתתי מבושה לשתף וסבלתי ולא שיתפתי בלחץ, בפחדים, בכאבים, עד שבשלב מסויים הכל התפוצץ בשיחת טלפון אחת בבכי תמרורים. היום במבט לאחור אני חושבת לעצמי למה היה צריך את כל הילת הסודיות הזאת שגרמה לי כל כך הרבה סבל? נכון שזה אישי ופרטי ולא משתפים כל אחד וכל מה שמלמדים אותנו בהדרכת כלות. אבל זו אמא, ואם הבת שלי היתה סובלת הייתי רוצה לדעת ולנסות לעזור לה, להדריך אותה או להפנות לאנשים המתאימים. בסך הכל ילדה בת 19, זה שהתחתנתי אומר שעכשיו אני חייבת להסתדר לבד בנושא כזה חדש ואולי קצת מפחיד? ובאמת אחרי ששיתפתי הדברים התחילו להסתדר. היא קבעה לי תור לפזיותרפיסטית רצפת האגן מומחית בתחום הזה (שאחר כך אמרה לי שהיא חשבה שתפגוש כלה צעירה וילדותית והתפלאה לראות שאני דווקא בוגרת, בגלל שאמא שלי היא זו שהתקשרה לקבוע את התור 🙈) ואחר כך הכל כבר היה היסטוריה ב"ה.

טוב יצא לי ארוך... אבל חשבתי שאולי יהיה לתועלת. אם לא לך, אז אולי לכלה צעירה אחרת שמתמודדת בנושא הזה.

אנחנו סיפרנו לשני זוגות הההורים סמוך לחתונהרק רגע קט

שאנחנו מונעים.

אחרי שעבר זמן סיפרנו שהפסקנו למנוע אבל יש קשיים.

חיבוק קודם כל.אני לא הייתי מספרת להורים על מניעההניסיון הזה

למה לתת מצג שווא שאתם מונעים? אמרת בעעצמך שאתם דוסים ולא הייתם מונעים סתם ככה, אז למה להציג שאתם מונעים כביכול ללא סיבה?

ב. די הגיוני שההורים ישתפו בכך עוד אנשים, אני אישית לא הייתי רוצה ששמועה כזו תרוץ עליי..

אני חושבת כמו שאמרו בנות פה שתגידו שהכל בסדר ב"ה, לפעמים דברים לוקחים זמן ושההערות והתגובות בנושא מלחיצות אתכם ולחץ לא תורם אלא אולי להיפך.

שתשמחו בתפילות שלהם ויתנו לכם ספייס והרבה סבלנות ושבע"ה תעדכנו אותם בקרוב בבשורות טובות.

 

אמן שיהיו בקרוב!

תלוי גם בהוריםרקאני

יש כאלה ממש דוסים שאם תגידי שאת מונעת יסתכלו עלייך עקום ואז מה הרווחת?

בגדול אני חושבת שזה עניין מאוד אישי וכדאי ללמוד להתעלם מהמבטים ולהבין שאת בסדר ושכל השאר יתמודדו...

שנה וחצי זה לא המון...

להורים דוצ הייתי אומרת שלקחנו מניעהבלי 👁 הרע!

כי הם דואגים באמת


לסביבה החטטנית הלוואי ותצליחי לא להתייחס. זאת גסות רוח להיכנס למקום כל כך פרטי.


בעז"ה הריון בקרוב❤

חיבוק.פשיטא

מזדהה מאוד מהמקום של המבטים והשאלות והאמירות וכו'.. (יש לי כבר ילדים ובכל זאת עבר זמן...)

מה שאני משתדלת לעשות זה לחזק את עצמי שזה נובע מתוך דאגה, ולשמוח שמתפללים בשבילנו, זה אף פעם לא מזיק.

ובאמת זה ממש קשה להתמודד עם הקולות מבחוץ בנוסף למה שמתמודדים איתו מבפנים🤗

סליחה אבל אני קצת חריגה בדעה שליאהבתחינם

מבינה את הדאגה של כולם באמת,

מעריכה, ותודה על בתפילות

אבל לשתף את ההורים שלוקח זמן מסיבות כלכך אישיות לזוג?

מה? מההההה??????

למה זה נשמע לי חריג?

זה דבר כלכך אישי. פרטי. שלנו! למה זה צריך להיות כללי?

הם בלחץ? סבבה שיתפללו. למה אני צריכה להכניס לעצמי סרטים לראש שעכשיו המטרה אמורה להיות אחרת?

לא הבנתי מה אני מפספסת

אבל בחיים!!!!!! לא הייתי משתפת את חמתי, ויש מצב שגם את אמא שלי(כי בטוח שזה היה מפריע לבעלי) בדבר כזה.

זה שלנו. לא כללי!

שיתפללו וזהו. ואוו.

איתך לגמרי.פה לקצת

בחיים לא הייתי משתפת את ההורים משני הצדדים בדברים כאלה.

רק חסר שיתחילו לתת עצות איך לעשות את זה נכון ולהתעניין אם כבר הצלחנו.

זה לגמרי תחום שרק אני ובעלי בו בלי לשתף אף אחד בנושא.

גם כשכל פעם אחרי לידה שואלים אם אנחנו מונעים אני לא מוכנה לענות.

גם אני חושבת.... זה שריר שצריך לאמן אותו וטוב להתחאוהבת את השבת

לדעת שזכותנו לשמור לעצמנו דברים וכל הדואגים יכולים להתפלל

תפילות תמיד עוזרות


אבל לפותחת- ברור שזה קשה.. אני מבינה אותך.. הלחץ הזה מאוד מעיק.. 

כל מילה!רקאני
אני גם איתךעלמא22

ואני יודעת בוודאות שאמא שלי הייתה קצת לחוצה עד שהגיע ההריון הראשון שלנו.

זה משהו אישי מידי בין בני זוג. לא עניינו של אף אחד

מסכימה ממש ממש!!!טארקואחרונה

אולי אולי בדיעבד, אחרי הרבה מאוד שנים.....

אבל גם זה כנראה שלא.