פורום הריון ולידה (עמוד 718)

אפשר שאלה? 

הסגולה של ר' מתיא בן חרש, 

עושים אותה פעם אחת עם 18 נרות? 

או 18 נרות כפול 18 ימים? 

שמעתי גרסאות לכאן ולכאן.. 

עשיתי 18 נרות פעם אחת, וטרם נושעתי..אז חשבתי אולי הגרסא השניה נכונה יותר? 

18 הנרות יחד וביניהם מה שאומרים -

רבי מתיא בן חרש - סגולת 18 הנרות

זה שלא נושעת עדיין לא אומר שעשית לא נכון, כי זה בסה"כ סגולה..

רק חשוב לי להגיד את זה, כי לפעמים זה נראה שרק עושים סגולה והכל מסתדר, אז לא.. (להמחשה, מוזמנת לקבוצות של פוריות סביב חנוכה, עם כל הספרים על הסגולה של החנוכיה..)

יש דימום הסתגלות

ומשפיע על המצב רוח

אם לקחת דומה אז כנראה שהתופעות תחזרנה

לתקופה קצרה אין ברירה אלא לקחת

או טבעת נובהרינג

התקן לא יתאים לקצת זמן

תתיעצי עם הרופא גם

בהצלחה 

אצלי התופעות של הסרזט שונות בין הלידה הזו לקודמת

כתבו כאן בפורום כמה פעמים שיש הבדל בין סרזט לתחליפים שלו, אולי אם תנסי תחליף של סרזט יהיה לך טוב @חדשה_פה

לא בטוח שנובהרינג מתאים, אני חושבת שבחודשים הראשונים של ההנקה עדיף שלא

בלי קשר, יש נשים שאסור להן אמצעי מניעה שמכילים אסטרוגן ובנובהרינג יש

אני לא רוצה נוברינג בגלל ההנקה (אני די סמוך ללידה )

אולי מחוסר ברירה אנסה סרזט (אז ניסיתי תחליף שלו והיה סיוט)...

סרזט לוקחים פעם או פעמיים ביום?

ואחרי כמה זמן מוגנים?

מוגנים שבוע או שבועיים אחרי

ועכשיו אין סרזט במלאי🫣

ולקחתי דיאמילה

והיה לי אותו דבר

אבל באמת לכל אחת זה אחר

אני לוקחת פומינק וממש לא מרגישה אותו ב"ה.

שבוע אחרי שהתחלתי לקחת היו כתמים במשך שבוע ומאז כלום. 

למשל להחזיק בכל יד חלק של משחק (משהו קטן, חלק אחד של מגנטים למשל), ואז לקרוא לה מרחק קרוב.

כשהם מחזיקים משהו ביד זה נותן ביטחון אפילו שזה קטן.

ממליצה ממש על צעד ראשון של אלפנטן. הם מעולות..

לזחול עם נעליים, זה מפריע

אולי רק לקצת כל יום שתתרגל…

היא כבר גדולה וכבר המוןןן זמן הולכת עם יד

לא שזה חדש לה

והלא מאד יציב. כך היא נשענת על משהו, מצד שני היא צריכה לאזן אותה כי היא לא לגמרי יציבה.

אבל לבד לא

(בתוך הסקאלה של האמינות של בדיקות ביתיות, כן?)

פשוט ביוץ מאוחר. קורה. או שיגיע מחזור או שתגלי בהמשך הריון... תני לזה שבוע, אם לא יהיה מחזור תבדקי שוב... 

מה הסיסמא בטלפון הישן

נכנסים לדפדפן, מחפשים את מנהל הסיסמאות, מחפשים את האתר של הפורום ושם כתובה הסיסמא.

בסגנו ןשל לראות מה עובר על העובר בכל שבוע וכדו'. 
 

אנשים שהייתי מספרת להם על ההפלות

הם אנשים שידעו על ההריונות משלב די מוקדם

להפך- לפעמים כשיש חשש על ההריון-

לא כדאי להשאר עם זה לבד

הן אחיות שלך- כיף שהם יכולות להיות שם בשבילך

בחשש ובחדשות הטובות

קרה לי עם הבת שלי, שבר ביד כשהייתה תינוקת. בדיעבד הסתבר שזה שבר שכיח. אבל התחושות היו זהות לשלך.. בעיקר כי עד היום לא יודעת איך זה קרה( כנראה במעון..)

את בסדר גמור. כן הייתי לוקחת את הילד לשיחה ומסבירה לו שגם מכות קטנות יכולות להיות הרות אסון ועכשיו הוא יודע את זה.

לדחוף ילד שקופצים על המיטה זה מסוכן ממש.

הרבה בריאות! 

וגם להרבה ילדים שאני מכירה.

זה קורה, הם ילדים, זה לא קשור להזנחה.

דחיפה קטנה יכולה להביא לנפילה, זה לא אומר שהרביץ חזק... לדעתי הוא כבר הבין את הלקח ולא צריך להסביר לו...

ואל תרגישי מזניחה, אי אפשר להשגיח עליהם כל הזמן, וזה בסדר שמשחקים בחדר לבד

שיהיה רפואה שלימה! מבינה את התסכול והקושי, אבל תורידי את רגשות האשמה❤❤

פעם הבאה אפשר להגיד אם אני אראה אותך דוחף את איקס מהמיטה אז תצטרך לשבת לידי בזמן הארוחה ולא תוכל לשחק בחדר

את מחזירה אותי אחורה עשרים שנה - הרגשתי האחות הבכורה הגרועה בעולם, אחרי שגרמתי לאחותי התינוקת לשבור את הרגל. (הנחתי אותה על מיטת הוריי והיא התגלגלה משם. אמנם בכתה הרבה, אבל אפילו לאמא שלי לקח זמן להבין שמשהו חריג ולנסוע איתה למיון. ואפילו גם שם בפעם הראשונה לא זיהו את השבר, ורק בפעם השנייה הוריי נסעו איתה למקום אחר ושם ראו את השבר)

זו באמת הרגשה נוראית! אבל מבטיחה לך שאחותי לא נוטרת לי על זה

ואת באמת אמא טובה ומחושבת, שמנסה לתת לילדים שלה להתמודד בצורה בריאה בינם לבין עצמם. בהחלט לא יכולת לדעת שזה מה שיקרה!

אחרי שתתאוששי תוכלי לבחון שוב את השיטות שלך, אבל עכשיו את נסערת מדי בשביל להחליט החלטות...

בינתיים תתמקדי בהתאוששות של בנך המתוק, וגם בהתאוששות הנפש שלך ❤️

גם הגדול לא ידע מה יקרה בעקבות דחיפה קטנה

וגם את לא

מבינה את רגשות האשמה, אבל זה יכל לקרות בעוד ככ הרבה סיטואציות

אז קודם כל, לקחת אויר. ילדים נופלים ונחבלים. זה ממש ממש שכיח והשבר יתאחה בעז"ה

גמני לא משגיחה על הילדים כל רגע. ואם הם משחקים בחדר - מבחינתי זה בסדר כי בדרכ הם לא משליכים אחד את השני מגובה או מטיחים זה את זה בקיר. כמו כל הילדים הם משחקים. וזה יכול לקרות

הייתי נותנת קצת זמן לפני מחשבה. אני בטוחה שגם הגדול מרגיש אשם וגם הוא צריך להתאושש.

אני בטוחה שאת אמא נהדרת! וגם לאמהות הנהדרות ביותר הילדים נחבלים

אני תמיד מתערבת במריבות: לדעתי הגדול חזק מהקטן וצריך להגן אני לא מתחברת לשיטות ההורות שאומרות אחרת... סורי שזה בשרשור שלך... ❤❤❤

למה לחכות למוצ"ש? בעלך צריך לשאול את הרב אני לא אפסוק בפורום אבל נראה לי שלא כך ההלכה

כילדה,השתוללנו כל האחים ונשברה לי היד באותה זרוע 3 שברים.

היום מה שאני זוכרת מזה זה בעיקר את הכאב כששמו לי את הגבס,את אחי הגדול עם מצפון מכין לי שיעורי בית ואת הפינוקים והציורים על הגבס

לרגע לא נחרט לי או חשבתי שההורים שלי מזניחים/אשמים...

הלוואי וזה קצת יעזור לך.

וזה מנסיון של תקריות רפואיות אחרות במשפחה -

ממש לא מחכים למוצאש(אלה אם כן התכוונת אולי לתפילת ערבית,ורק רציתם לעשות הבדלה)

ברגע שיש משהו כזה לטוס למרם/מיון...

מים קרים על נפש עייפה. אני גמורה.

ורק חשוב לי להבהיר שזאת היתה תפילת ערבית של מוצש.. (ויצאנו מיד בלי הבדלה)

@כמו🐌תמס

@כנרת_כנרת

ואתן צודקות שאני צריכה לחכות עם החלטות על החינוך ולא לעשות את זה ממקום נסער.

מקווה להצליח להתאפק.

קראתי כל הודעה כמה פעמים. אני פשוט לא במצב לכתוב בפירוט תודה

אבל באמת תודה!!

הילדים שלה

ונותנת להם חופש פעולה

הכל טוב..

זה לגמרי קורה..

במשפחות הכי טובות

ולאחים הכי טובים...

מעבר לזה, אם את מרגישה שיש עניין עם קצת אימפולסיביות של הגדול,

אז אפשר לשים עין או קצת להתייעץ

אבל בגדול ממש ממש יכול לקרות!!!!

רק חשוב שכן תתני מענה לחששות ולדאגות שלך

כי בסוף זה יוצא לנו לפעמים על הילדים..

אנחנו בונים בראש כיוון מחשבה

ואז קורה משהו ומתעצבנים כי כבר יש בראש הר גדול של מחשבות....

מקווה שהובנתי...

בכל מקרה זה באמת ממש טבעי והכל בסדר!!

ושתהיה רפואה שלימה!!

ממש לא מזניחה! זה ילדים. קורה. הכל בסדר

תעיפי את המצפון!!!

רפואה שלמה למתוק.

ובטוחה שאת אמא מהממת. 

חשבתי, כשראיתי ילד עם גבס, איזה הורים מזניחים יש לו.

באמת זה אפילו לא עבר לי בראש לרגע, ממש לא נראה לי קשור.

מקסימום אני חושבת לפעמים, וואי איזה ילד שובב ( שגם זה ממש לא מדויק כי בתכלס זה יכול לקרות לכל אחד, הבדל כל כך קטן בין סתם נפילה שמקבלים מכה לבין נפילה בזווית גרועה שנוצר שבר).

יכולה להבין אותך שזה מה שאת מרגישה על עצמך, אבל זה פשוט ממש ממש לא קשור בכלל לסגנון וטיב ההורות, קורה לכולם... 

את ממש בסדר גמור!! באמת!

הבן שלי שבר את היד מנפילה פיצפונית ממש, שלא הייתה לי שום דרך למנוע, ולקח לי כמה שעות טובות לזהות את זה, למרות שאני עובדת בתחום.. זה ממש יכול לקרות לכולם!!

אני אמא שממש לא משחררת וכל הזמן עוצרת אותם ודווקא הנפילה הזאת המחישה לי כמה הכל בידי שמים ולא תמיד ההשתדלות המוגברת הזאת היא נכונה (להפך, יש לה נזקים..).

את אמא מהממת והגיוני שלא שמת לב אם לא ראית אף פעם שבר..

ילדים בטבעם משתוללים וזה קורה..

אנחנו לא חשבנו שיש סיכוי לשבר מאיזו נפילה של הבת שלי..נפלה אחה''צ..כי היא בכתה כרגיל ואז התנהלה ממש בסדר..כן כאב לה היד אבל לא בכתה ולא התלוננה

בלילה קמה איזה פעמיים ובכתה קצת אבל לא הסבירה את עצמה

ורק בבוקר כשקמה ראינו שהיד נפוחה ואכן היה שבר

ועדיין לא הרגשתי אשמה כי מאיפה היתי אמורה לנחש

ומה היית יכולה לעשות אחרת?

ההבדל בין השתןללות ומשחק לבין השתוללות מסוכנת הוא ממש דק ..

ולמנוע מילדים כל סיטואציה של קצת השתוללות זה לא הגיוני זה חלק מהחיים

וכשנפל התייחסתם

והלכתם לבדוק

מה אפשר יותר מזה?

להפך

הורים משקיעים ואחראיים

גם פיזית, צריכה להרים אותו הרבה ומקלחות זה סיוט.

גם נפשית לראות אותו ככה מוגבל, לא מצליח לטפס על הספה, לשחק כמו שהוא רגיל.

יש לו מצבי רוח משתנים

הוא מתעייף יותר מהר אז ישן צהריים ואז בלילה לא נרדם בקלות.

ואנשים אוי אנשים. 2 שאלו אותי אם הזמינו לי רווחה

חמותי לא מפסיקה לתת עצות

אני לא יודעת אם לשלוח לגן כי זה המוני ומפחדת שיקבל מכות. היום ניסינו לשעה וחזר במצב רוח מוזר

איזה מאתגר זה. וואו

אפשר לוותר לו על מקלחות בחלק מהימים, גם ככה פחות מזיעים בחורף. ואולי לנסות למצוא פעילויות שיכול לעשות בישיבה עם יד אחת כדי דפחות יתעייף? אני מנסה לחשוב- לבנות במגנטים, משחקי דמויות, נראה לי לצייר נקודות עם טושטושים אפשר ביד אחת, אם אתם פנויים אפשר להקריא סיפורים, וכנראה שהייתי מאפשרת זמן מסך

והגיוני שהעייפות ומצבי הרוח ישתפרו ככל שהוא יתרגל וישתפר.

בהצלחה ושתהיה החלמה מהירה!

תודה!!

היית שולחת יחסית כרגיל לגן? ממש מתלבטת על זה. אוף

נראה לי שהייתי שולחת. לרוב עוזר להיות יותר רגועים כששומרים על שגרה. אולי מבקשת מהגננת שתתקשר אם נראה שקשה לו/ התעייף.

למה את מפחדת שיקבל מכות?

בכללי גם שיגרה עושה לו טוב (וגם לי😆)

מרגיש לי שזה הרבה ילדים ודחיפות בטוח יכולות לקרות.

בבית אני משתדלת לשמור עליו יחסית, בגן אין לי שליטה.

אבל אולי זה לא מצדיק

ילדים משתוללים ורבים, זה חיוני להתפתחות שלהם לא פחות מאוכל וחיבוק.

ברור שזה מבאס בטירוף

אבל הזנחה לא קשורה פה

רפואה שלמה!

אבל תמיד יש פעם ראשונה...

קורה ששוברים יד גם במשםחות הכי טובות ורגועות, אין מה לעשות

אני בטוחה שהגדול כבר ראה בעצמו למה זה גרם

וכנראה שאיכשהו הוא פשוט נפל בכיוון לא טוב או משהו

לא הייתי מוסיפה לו מצפון

זה נראה לי תלוי מאוד הקרבה שלך ואם יש לך אפשרות לבוא בלי התינוק

שמעתי פעם שנוהגים לא להביא תינוק לניחום אבלים כי תינוק זה משמח

ובכל מקרה לא נראה לי שכדאי ללכת עם תינוק שלא מרגיש טוב. את יכולה להתקשר ולנחם בטלפון

בניחום אחד שהייתי, הקטן ממש לא הסיח. דיברנו ממש על הנוער ונושאים הקשורים אליו ולהתמודדות עם שכול.

מה שכן, עדיף אם אפשר שהאבל לא יחזיק את התינוק שלך.

שיהין בשורות טובות.

והעירו לי על הבלאגן והרעש ובכלל שזה לא מתאים ..

לא בטוחה שנכון

סתם ככה מילא.

אבל בטח אם יש שם עוד ילדים קטנים, הדבר האחרון שחסר לאבלים זה גם מחלות ילדים...

הייתה די פצפונת ועל הנקה מלאה והניחום היה מרחק של שעה וחצי נסיעה בערך.. 

וגם בשעה על סבא וסבתא שלי היו ילדים ( = אחיינים שלי ו/או הבת שלי).

לא שמעתי שיש עם זה איזו בעיה

והרגשתי עם זה לא בנוח

כי פתאום היה נורא שיח והתרגשות סביבו והרגיש לי ממש לא נעים

בצד האשכנזי שלנו פחות שייך (ולמרות זאת אני באה עם תינוקות, אין לי יותר מדי אופציות)

ובצד הספרדי הכי שייך שיש!

תשכחי לגמרי מה קורה בכיתה.

יש לך את הזכות והחובה להאריך חופשת לידה כדי לדאוג לבריאות שלך.

תורידי את המצפון.

אצלי עוזר לשתף מעט במה שעובר עלי.

להגיד לה- מאחרי הלידה אני במצב X  ועוד מתמודדת עם זה. זה ידרוש בדיקות וטיפולים ולכן, למרות שאני מתגעגעת ומאוד רוצה לחזור זה לא יהיה נכון ואני כרגע נשארת בבית ומאריכה חופשת לידה.

"תשווקי" לה את זה שזה לטובתה- שאת לא רוצה לפגוע בכיתה עם מורה שלא יכולה להיות יציבה וכו'..

חיבוק גדול ❤️

היא יודעת בערך מה היה לי, אבל גם מי שיודע לא מבין מה ההשלכות ואין לי יותר מידי כח לפרט לה

זה מעבר להארכת חופשת לידה, הנסיך כבר כמעט בן חצי שנה

אולי קשה לי יותר כי עדיין לא השלמתי לגמרי עם העובדה שאני צריכה להישאר בבית

והצורך הוא אחר..

אני מאמינה מאוד בכנות ושיתוף..

אם את מוצאת בך את הכוחות לשתף.

אפשר ממש לשתף במכלול. ברצון ובצרכים. בקושי ולמה את חושבת שזה הכי נכון שלא תחזרי כרגע.

את גם יכולה להגיד לה שזה קשה לך שאת לא חוזרת אבל הצרכים גדולים מזה לטובת כולם..

ואם זה לא מתאים לך לשתף אז יכולה לנסות לחשוב איתך על דרך אחרת..

שולחת לך הרבה כוחות ובריאות ❤️

עודדת אותי מאד

החלטתי שאדבר איתה הבוקר

מקווה שילך טוב בעזרת ה

הרבה פעמים אנחנו דוחים דברים ושיחות

כי בעצם בתוכנו מקנן פחד

מה היא תגיד, אולי תכעס עלי, אולי תתאכזב, אולי ואולי..

כל הפחדים האלה הם קולות פנימיים שלנו, ומשמעותיים

ככל שנלמד להיות במודעות אליהם, להבין לאן הם מכוונים אותנו,

וגם לפחד אם צריך, זה מותר, יהיה פשוט יותר להתמודד.

תתחזקי בזה שאת עושה את הדבר הנכון עבורך

וכנראה גם עבור המערכת, כי את לא יכולה כרגע להתפנות מספיק לעבודה. ובע"ה יהיה בסדר

והיחס היה מגעיל🤦‍♀️

אין לי כח לכתוב פה

שאלה שאלות פוגעניות

אפילו לא איחלה לי רפואה שלמה

לא ציפיתי ליותר מידי אבל עדיין

העיקר שעברתי את זה

תודה לכן על העידוד🩷

חיבוק לך

ככ לא מגיע לך

אוף

את כזו לביאה ומדהימה

שהיא הייתה אמורה פשוט לקום לעזוב הכל ולהצדיע לך!!!!

אבל במקום זה היא העדיפה להוסיף לך זכויות

כי את מקבלת את זה בכזו אצילות

שזה לגמרי מוסיף לך זכויות....

שתדעי שאני מעריצה אותך מרחוק...

טוב שאת לא חוזרת לשם.

לא טוב להיות במקום ארסי

מלאת את חובת ההודעה

ועכשיו

תנוחי, תתחזקי, תחלימי,

יהיה לך טוב יותר במקום אחר.

מקום בו יכבדו את הפרטיות שלך

יהיו אמפטיים כלפיך

ויהיה לך נעים להיות בו...

אל תשארי בקשר פוגעני.

יש למעלה בורא עולם והוא רואה אם מנהלת מנצלת לרעה את הכוח שלה ❤

🌸🌸

ממש ממש מבאס..

חיבוק גדול ❤️

ודווקא אם הייתה מגעילה, זה הכי ברור שלא מגיע לה שתיתני לה מעצמך ומהזמן של הילדים שלך.

הכי חשוב לזכור בזמן הזה שהקב"ה מפרנס.

תודה לכל אחת שעודדה והגיבה. נכנסתי עכשיו לפורום וראיתי את ההודעות שלכן וזה עשה לי ממש טוב

ישנתי קצת

דיברתי עם חברה שעשתה לי טוב

שיחקתי עם המתוקים שלי

ובעיקר הבנתי שהבעיה היא אצלה ולא אצלי

הלוואי ובעזרת ה' כשאוכל לחזור לעבודה אמצא בקלות מקום אחר טוב יותר

שזה מתגמד

"אל תבואו": מחאת תושבי העוטף נגד פסטיבל "דרום אדום" | חדשות 13

איך אפשר לחגוג בעוטף כשרוב התושבים לא שם?!

כל כך כואב הלב על האזור המושלם הזה

עד שהצמחיה חזרה לצמוח אחרי השריפות של בלוני התבערה

וחוף זיקים עם הטיילת החדשה שהושחתה

וגם באזורים שיותר רחוקים מעזה מסוכן להסתובב בשטחים פתוחים כי יש שם כמויות של נפלים של טילים

הנוף של הילדות שלי, שלא בטוח שיחזור

רק להרגיש שזה שלנו.

שלא הצליחו להוציא את חבל הארץ היפיפה הזה מהידיים שלנו...

אפילו אם צריך ליווי של גדוד שלם

זה עדיף מלשים שם אנדרטה של כלניות חימר

לסובב את הגב

וללכת משם

לחגוג אי אפשר

אפילו הטבע לא מצליח לכסות על האסון

עוד נשוב לשם.. עוד נשוב אמא..

עוד נשוב.

כדאי לעבד את התחושות לבד וגם עם הילדים, ולהקדיש את העשייה לתפילה לעתיד שעוד נחזור להתיישב ולטייל בכל איזור העוטף והצפון.

תקנו אופניים חדשים כי ממש עוד מעט בע"ה נשוב לרכב עליהם ולטייל.

תכינו כלניות מפימו כי שנה הבאה ניקח אותם לדרום אדום.

הטבע ממשיך להתחדש ולפרוח וגם אנחנו עוד נחזור לשם 🌹

אנחנו לא מפונים. יש לנו קשר חזק לעוטף מסיבות אחרות.🚲🚲

תחזקו את הקשר מהמקום שלכם, הניתוק הוא זמני. כל הארץ אהובה ויקרה.

הכותל לא היו בידינו 19 שנה וחזרנו אליו ולהר הבית.

בע"ה נחזור לעוטף ונעטוף בחזרה את עוטף ישראל בגאווה ובאמונה גדולה.

הטרור לא ינצח, עם ישראל חי וקיים ולא מוותר על הבית ❤️

שומעת וכואב לי

כל שנה היינו בחרמון. מתביישת מכל המפונים ולכן לא אאריך. כואב לי שאת המקומות היפים ביותר בארץ שלנו הם גזלו מאיתנו.

הכל ב"ה בחזקתנו 💝 אבל אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד.

כמה גשמי ברכה ושלגי ברכה הורדת לנו אבא.

32 שנים לא היה כדבר הזה.

תודה אבא. תודה על כל טיפה וטיפה.

אנא אבא תרחם

אנחנו הבנים שלך בארץ המובטחת, אנא תעזור לנו לרשת אותה מחדש❄️☃️⛄️

ותסכל עצת אויבינו מבפנים ומבחוץ שזוממים על יו"ש.

💧

אני בוכה בעבודה כדי להיות גיבורה בבית

ומבקשת ממך להפסיק עם המצפון

את אמא מדהימה ומעולה ומדויקת לה

וכן, ברור שיש תינוקות קלים יותר ותינוקות קשים יותר.

ולהיות אמא זה באמת דבר מאתגר מאד מאד

לא ברמה שאפשר לצפות ולהבין לפני שחווים אותו

וזה בסדר שהרצונות והתכנונים משתנים

אני מבינה אותך ממש ממש וגם הזדהיתי עם חלק מהדברים

באמת שאת הכי בסדר שיש...🩷

ובעז"ה היא תגדל קצת והכל ישתפר!

וגם רוצה להגיד על בעל במילואים שזה מעצים כל קושי פי כמה וכמה וזה ממש לא התקופה למדוד את עצמינו או את הילדים שלנו

זה באמת מאד מאד קשה פיזית ונפשית, וגם ילדים קטנים מרגישים את זה מאד אז גם יכול להיות שהיא יותר בוכה/רוצה ידיים גם בגלל זה... זאת ממש לא תקופה למחשבות עמוקות כאלה😅 זה תקופה לשרוד

ואני מדברת מניסיון..

אז אחותי, רק תרימי לעצמך! את מופלאה ומדהימה! ואמא מהממת! ואני בטוחה לחלוטין שאת אוהבת את הבת שלך בכל מאודך! לא חשבתי אחרת לרגע, כולנו משוות לפעמים (שאוי, כמה זה גרוע ולא נצרך... אבל ככ מבינה את המקום הזה) ולכולנו קשה ולכולנו גם נמאס לפעמים ואנחנו חושבות כל מיני דברים... זה לא סותר את האהבה שלנו לילדים שלנו...ככה זה להיות אמא.. זה רכבת הרים, פיזית הורמונלית רגשית ומה לא... פעם ככה פעם ככה..

ולאט לאט לומדים את זה🩷 וזה לגמרי בסדר שזה לוקח זמן

וזה הכי בסדר שקשה

וזה גם ממש נורמלי להשוות ולקנא למרות שזה לא נותן לנו כלום.

חיבוק גדול גדול

מקווה שיענו לך תשובות שיועילו לך יותר ברמה הטכנית

אני רק הרגשתי חייבת לעצור ולכתוב לך שבאמת את מדהימה ואת אמא מעולה ואין כמוך בעולם! והבת שלך זכתה בך ובעז"ה הכל יסתדר לטובה🩷😘

גם לי מרגיש שהבעיה היא בשיחות עם השכנות ולא במשהו שאת עושה נכון/ לא נכון.

בע"ה תיגמר המלחמה, ייגמר החורף, הגוף יהיה מחוסן יותר ותוכלו את ובעלך יחד לטפל בשאר העניינים.

הבן שלי בן 3 ועדיין קם בלילה, אני לא מכירה את הילדים האלה שישנים לילה שלם, זה קורה רק אצל אחרים...

פשוט תתני לעצמך ח ח גדול, ובקרוב אמן עוד כמה חודשים שישתפר.

וסליחה שאני אומרת, אבל אמהות שהבעל שלהם לא מגוייס, אני באמת לא יודעת אם הן מסוגלות להבין בכלל את הסיטואציה.

יכולה לספר עלי שעם כל הניסיון של גידול ארבעה ילדים, הקטן שלי השנה עשה ממש בעיות עם בגדים והכל גירד לו והוא התפשט בלי סוף וקניתי לו במאות שקלים רק את הסוג שהוא מוכן ללבוש והכל הלך קשה,

אח"כ בעלי יצא לכמה זמן ותוך שניה הסתדר, הצליח להרגיל את הילד ללבוש הכל.

אין מה לעשות תמיד בשניים הכל יותר קל..

תעברי את התקופה הזאת איך שאת מצליחה ובהמשך אחרי שבעלך יחזור והכל יירגע תוכלי לחשוב איך לשפר ומה בכל זאת ניתן לעשות.

זאת דעתי...

שנשמע שאת אמא מהממת ושזה ממש לא קשור אליך, יש ילדים שפשוט חולים המון וזו לא אשמתך. ובקשר לשינה - לי יש כמה וכמה ילדים ואף אחד מהם לא ישן בגיל כזה לילה, מכירה סיפורים כאלה אבל לא אצלי... אז ממש אין לך מה להרגיש רע, תאמיני לי שבסוף גם היא תישן לילה... וזה שהיא נרדמת עם ליטופים במיטה זה ממש יפה! הילדים שלי תמיד רק בהנקה או ידיים אז יש יותר גרוע

נשמע שזה שבעלך במילואים ואת כל כולך בטיפול שלה פלוס מחלות כל הזמן זה בהחלט ממש ממש מתיש והגיוני שאין לך כח. אבל נסי להימנע מהשוואות לשכנות, כל אחת בסיטואציה אחרת וכל ילד הוא אחר ובעז"ה גם התקופה המאתגרת הזו תעבור.

לדעתי-

יש תינוקות מאתגרים ורגישים יותר, בדרך כלל זה תינוקות שהחיים מאתגרים יותר עבורם, בגלל צורך רגשי/קושי בויסות חושי או כל מיני אתגרים שהם מתמודדים איתם.

הם מהממים מוכשרים וכו', אין קשר..

ואת מגדלת אותה לבד בחודשים האחרונים!! זה כל כך לא פשוט ואין ספק שזה משפיע גם עליה וגם פשוט הרבה יותר קשה, וגם אין שם את בעלך שיהיה איתך , גם מבחינת החלוקה בנטל של הטיפול בילדה חולה שקמה בלילה וכו' וגם מבחינת הנרמול של החוויה- עוד מישהו שחווה יחד איתך את הקושי. את גיבורה אמיתית שמתנהלת בסיטואציה לא נורמלית.

את תראי שהדברים ישתפרו כשהיא תגדל, ותתחיל לדבר, תוכלו לעזור לה יותר ולהבין מה מפריע.

מציעה לחיות בכאן ועכשין- אם תרצי תוכלי שיהיה לך צמודים וכו' (בעזרת ה'..) אבל אם לא זה בסדר לשנות את דעתך בהתאם לנסיבות..

בהצלחה גדולה גדולה

לא נילדה החמודה שלך

המון תינוקות קמים גם בגילאים האלו

ואת ממש לא היחידה

ודוקא לישון לילה שלם מגיל חצי שנה נשמע לי פי כמה יותר נדיר

אישית לא מכירה חיה כזאת😉

אבל מה שיכל לעודד זה שהיא בגיל שיש סבירות גבוהה להטבה בקרוב

א. להעביר חדר מנסיוני עזר לי מאודדדדד

וממש ממליצה לנסות

עזר לי עם 2 מההכי קשים בלילות שהיו לי..צימצם קימות לכמעט כלום

לא מבטיחה כמובן

אבל לנסות ממליצה

ב. למה היא קמה?

רעבה?

צמאה?

רגשי?

יש דרך להאכיל יותר לפני השינה? להשאיר בקבוק מים לידה?

ג. בעלך במילואים . זה לא נתון צדדי.

אצלי בת השנתיים שכבר למדה לישון לילה שלם לפני..כשבעלי כוייס היתה נרדמת רק ב10 בלילה אחרי שעות של נסיונות מתישים..ובלילות קמה ובוכה במשך שעתיים כל פעם.. סיוט.חייתי על אפס שינה

כשהשתחרר לאחרונה - הופ הילדה חזרה לישון

ןאגב בשגרה היתי אני מרדימה אותה לרוב

אבל רגשית הם מושפעים

וגם אנחנו

אל תהי קשה עם עצמך

אני הרשתי לעצמי הרבה הקלות בהרגלים ..מפאת המצב

מה שהקל עלי היה כשר..כולל לאפשר לה לאכול ביסקויטים במיטה וכל מיני

וחיבוק לעצמך

את מקסימה ובאמת לא קל

ממליצה לך ללכת לטיפול טבעי לחיזוק מערכת החיסון

אולי הומאופתיה.

לא קשורים לאמהות שלך, הם גנטיים. סה''כ הגיוני שהיא חולה הרבה בשנה ראשונה במסגרת. וברור שזה נורא מתיש. וילדים חולים באמת לא ישנים טוב בלילה .

ואת לא חייבת לשתף כל העולם בכל דבר, פשוט תעשי מה שנוח לך.

לגבי ילדים של שכנים, כל אחד בקצב שלו, לא אומר כלום על ההמשך. נגיד , בת שלי התחילה ללכת מאוחר והיו לה רגליים עקומות, עכשיו היא רצה יותר מהר מילדה ממוצעת בגילה...

מאוד כאב לי.

הייתי שם-

תינוק בכור מאתגר מאוד, תינוקות של שכנים שפתאום נרדמים בעגלה בלי ששמת לב. וכולם אמרו לי- ישתפר בילד השני.

ואז הגיע השני והוא היה הרבה יותר מאתגר...

ושוב מול תינוקות של השכנים שהיינו ביחד המוןןןן, ורק שלי צורח בלי הפסקה..

כבר הייתי *בטוחה* שהבעיה היא בי. עד שהגיעה השלישית הרגועה והבנתי שזאת לא אשמתי בכלל. (הרביעית כבר גם היתה קצת קשה אבל לפחות סמכתי על עצמי).

שולחת לך חיבוק גדול-

את לא אשמה!

יש תינוקות כאלה, ב"ה! כל תינוק והתיק שהוא נולד איתו, והברכה שהוא נולד איתה.

את נשמעת אמא פשוט מדהימה, שיודעת להתמקד בדברים הטובים בבת שלך למרות כל הקשיים. והיא נשמעת תינוקת בובה מהתיאורים שלך.

ברור שאת פחות סבלנית אליה, את מנהלת בית לבד! מעריכה ממש ממש. לא פשוט, אני בטוחה שהכל מושפע מזה.

לגבי האוכל, אולי בדקתם בעבר אבל אם לא תשללי לשון קשורה.

שולחת חיבוק גדול. זאת תקופה לא פשוטה אבל יש בה הרבה דברים טובים ויפים כמו שכתבת 🤗

לגבי החיתול אני ממש מבינה שאין לך כוח לזה אבל נראה לי שככל שאת חסרת סבלנות הוא יותר נלחץ.

העצה היחידה שלי היא העצה הכי קשה בעולם - לנסות לשחרר.

במקום להגיד לעצמך - מה זה יקח עוד שנה עכשיו עד שהוא יהיה גמול?? ולהילחץ, תגידי לעצמך, בשנה הקרובה אני עוד מחליפה לו חיתולים. נקודה.

אחרי שתקבלי את זה בתור מציאות קיימת ותשלימי איתה תוכלי לבוא הרבה יותר מתוך נחת לגמילה שלו, כי זה לא ילד שצריך להיגמל כבר, זה ילד עם חיתול שכל הליכה שלו לשירותים היא בונוס. ותתיחסי לזה ככה.

אל תדברי איתו על גמילה.. תני לו שבוע לנוח מהנסיונות, אחר כך תשאלי אותו אם הוא רוצה לפעמים לנסות ללכת לשירותים, תתחילו מפעם ביום שהוא יושב בנחת, נגיד לפני השינה, ואז שמים חיתול ללילה. אם זה מצליח תוסיפו עוד פעם כשחוזרים מהגן, אבל אל תהיי בראש של תהליך גמילה רק בתור לימוד.

לא זורם או נלחץ? חכי. ילדים צריכים בשלות לכל מיומנות חדשה. ואם כל הילדים האחרים בגן כבר גמולים ובשלים זה לא משנה כי הוא פשוט לא שם כרגע..

אפשר גם בגיל 5 להתבלבל....

יש לי ילדים שידעו וכאלה שלא

זה לא אומר כלום הקטע עם הצבע

היא כאילו לא מצליחה להבין למה אדום זה אדום

לדוגמא היא שואלת מה הצבע נגיד צהוב אני עונה ממשיכה לשחק במשהו אחר ואז שאני שואלת על משחק באותו צבע צהוב מה הצבע היא עונה אדום

היא כאילו לא מבינה צבעים

והיא ילדה מאוד חכמה בגלל זה זה מלחיץ אותי טיפה

יש תמונות של מספרים שעיוורי צבעים יראו או לא יראו

תחפשי באינטרנט

זה יותר נדיר שיהיה אצל בנות אבל גם יכול לקרות

שלי למדו מוקדם ובאמת אני זוכרת שציינו את זה במעון 

אפשר גם לשאול במעון איך היא ביחס לאחרים מבחינת הצבעים

יש ילדים שקולטים את זה מהר, ויש כאלה שלוקח להם זמן.

אולי עד גיל 4 צריך לזהות? לא בטוחה.

הבת שלי בגיל הזה כן מזהה.

היא יודעת למיין חפצים לפי הצבע?

גיל הרכישה של צבעים זה סביב גיל שלוש.

אפשר לשחק במיון לפי צבעים- לדוגמא, לשים קופסא בצבע צהוב וקופסא בצבע אדום, לקחת פונפונים צהובים ואדומים. להדגים בפעם הראשונה איפה שמים כל פונפון ולתת לה למיין.

זה שלב לפני לימוד השמות של הצבעים..

עד גיל שלוש וחצי יש ילדים שלא יודעים צבעים וגם אז לא נלחצים.

צבע הוא מושג מופשט וקשה להבנה, היא ממש מתקדמת שהיא בכלל מנסה להבין.

הפרשנות שלנו 'אולי הם לא רואים צבע'

לרוב מוטעית, כי הם פשוט לא מבינים מה זה צבע?

צבע זה צורה? זה סוג? זה גודל? למה שני הדברים הללו צהובים? מה משותף להם?

הדרך ללמד-

להציג עדשים זהים למשל, שהכל דומה בהם חוץ מהצבע. ולהחליט על צבע אחד בולט (לרוב אדום) ולומר: זה אדום. ועל השאר- זה לא אדום.

ולחפור על זה שוב ושוב, בוא נמצא כדשים בצבע אדום, מי לא אדום..

רק אחכ מיישמים גם על חפצים אחרים. ולא משתמשים בכלל בהטיות (לא חצאית אדומה. חצאית בצבע אדום).

ואחרי שהצבע נרכש, ומקנים כל צבע לבד, עוברים לצבע הבא.

בגיל הזה לשלוף שמות של צבעים בקלות.

הידע שלה שאת מתארת תואם גיל..

רק בגן הם לומדים צבעים, צורות, ומספרים ברמה ממש טובה

לומדים צבעים

אמנם יש ילדים שיודעים צבעים בגיל מוקדם יותר, זה נע בערך מגיל שנתיים עד ארבע.

בגיל שלה מצפים להתאמת צבעים

ובלי לחץ;) נשמע שהיא בדרך לרכוש את זה

כל פעם שהיא שואלת, תעני לה

לאט לאט זה יתבסס

למשל יום אחד מדברים הרבה על הצבע האדום

למשל

הנה מכונית בצבע אדום

הנה כדור  

היי את רואה הפסטה אדומה

לדבר מלא מלא על הצבע האדום

חזרתיות…

אחרי יום יומיים לעבור לצבע אחר וכנ״ל. 

לא נעים שהבטן יוצאת בשלב שעוד לא רוצים לספר

🩷