התחלתי לסבול בשבועיים האחרונים מבחילות שהולכות ומתגברות,
איך מתמודדים?
אני בעבודה ומתקשה ממש לעבוד.
בחילות בלי הקאות
אה- ומעדיפה שלא ידעו על ההריון אז אני גם לא מספרת על הבחילות...
התחלתי לסבול בשבועיים האחרונים מבחילות שהולכות ומתגברות,
איך מתמודדים?
אני בעבודה ומתקשה ממש לעבוד.
בחילות בלי הקאות
אה- ומעדיפה שלא ידעו על ההריון אז אני גם לא מספרת על הבחילות...
קולה או מיץ תפוזים
ולא להישאר על בטן ריקה
גיליתי פעם גם שאם את מכניסה את הידיים למים קפואים זה עוזר לכמה דקות חחח
שיהיה בשעה טובה 
להריון הבא אני קונה לי אמבטיית קרח קטנה
אולי אני אכנס לשם כולי🤭
את מכירה את זה שכואב לך משהו אחד ואז את מקבלת מכה במקום אחר וזה מסיח את דעתך? אז זה על אותו עיקרון חחח
היה חורף והמים שיצאו מהברז היו קפואים בטירוף וכששטפתי ידיים מהשוק עברה לי הבחילה חחח
יש בונג'סטה ואם גם לא עוזר אז זופרן.
ומה שכתבו, דברים יבשים בכמויות קטנות במהלך היום.
שהקיבה לא תישאר ריקה.
שתיה קרה מים/סודה/מיץ בכמויות קטנות
תרגישי טוב!
ולכן הרופאה לא נתנה לי כדורים,
יש ימים שאני לא מסוגלת לשתות מים כי זה עושה לי בחילות.
משהו כמו מים בטעמים וכאלה.
ממש קשה לשתות מים בבחילות.
אני לא שותה מתוק בכלל ברגיל. אבלבהריונות אין לי מצב לעכל מים לבד.
נשנושים כל היום. לי היה עוזר שקית שלווה. גרגרים קטנים ומתוקים. שמעסיקים את הפה.
ו- אם קשה לך בעיני כדאי לשתף לא תאמיני כמה שיפרגנו ויעזרו לך. הכח שמשקיעים בהסתרה לא תמיד שווה את זה ואפילו מקשה עוד יותר
חי? מגורד? סוכריה?
שתיתי הרבה תה קמומיל חם
בהתחלה עם דבש וכשהבחילות התגברו אז בלי.
וזה היה כשלא הייתי מסוגלת לשתות כמעט שום דבר אחר, אז שווה לנסות
ולא להיות על בטן ריקה
אבל לאכול ולשבוע, אבל לא ברמה שלהרגיש מפוצצת כי זה כן יגרום לבחילה
שתמיד שתהיה לך פרוסה בתיק, לא מספיק איזה נשנוש..
וגם לקום לעשות סיבוב לשאוף אוויר ולחזור לעבודה
אם הייתי מפספסת את התזמון של הארוחה גם אם הייתי אוכלת הבחילה לא הסתיימה בטוב... חח
ממש קשה ככה
כמו שכתבו לך - להקפיד לאכול, דברים יבשים בדכ יותר עברו (צנימים, קרקרים)
אם הייתי נהיית רעבה כבר היתה מתחילה בחילה, אז ממש צריך להקפיד לאכול
לנשום אויר צח, אולי מים קרים
יש סוכריות ג'ינג'ר שקצת עוזרות (לא להרבה זמן אבל נתנו לי קצת הקלה)
ולא מנסיון שלי אבל הרבה ממליצות על בונג'סטה גם רק לבחילות (ואם הרופאה שלך לא נותנת תלכי לרופא אחר..)
עזרו לי ממש
וגם לאכול פופייס (או איגלו, או שלוק, או אחך שקוראים לזה אצלכם 😅)
התחלתי באמת יותר לאכול ארוחות קטנות וזה באמת עוזר במהלך היום,
בלילה אני עדיין משתגעת מזה.
אני מכינה את הסנדווצים מהלילה כי בבוקר אין לי זמן ובשבוע האחרון זה ממש סבל בשבילי,
גם בימים שאני לא מכינה בלילה הבחילות מתגברות.
אופק המדברזה בעצם כמה נשים נכון?
ניקיות מוכרות מפה?
הייתי בטוחה שזה מישהי אחת
שלאורך השנה נפרדות
וכשמגיע חג השבועות
לפורים בפורום מתכוננות❤️❤️
טעימות וואוווו
מעניין אותך?
מתכון לכ50 עוגיות:
2 כוסות קמח תפו"א
3/4 כוס אגוזים טחונים (אפשר גם שקדים טחונים, בעיני הטעם של השקדים יותר פסחי ופחות מוצלח)
חצי כוס סוכר
1 ביצה
3/4 כוס שמן - אפשר להתחיל עם חצי ואם נראה שטיפה חסר (העיסה בהירה יחסית) להוסיף עוד קצת
שוקולד ציפס - כמה שיותר - יותר טוב
לערבב ולגלגל
לאפות על טורבו בחום 180, בערך חצי שעה כל נגלה (לא סגורה לגבי זמן האפיה, זה גם תלוי תנור, אני הייתי מתחילה בפחות ומוסיפה לפי הצורך כדי שלא יהרס..)
יאמי! עשית לי חשק 😏
עוגיות שוקולד ציפס ללא גלוטן
(אני אוהבת רק עם קוקוס ולא ערבוב של אחרים)
עוגיות שוקולד צ'יפס ללא גלוטן - עוגיו.נט
כל מתכון לבראוניז אפשר להמיר את הקמח לקורנפלור/קמח תפוא והכל טוב
בראוניז ללא גלוטן (שמן, שקדים טחונים - אני ממירה לקורנפלור)
בראוניז מושלמים (פרווה וללא גלוטן) - מתוקים שלי
היום פיגוע בדרום לא רחוק מכאן
אתמול ניסיון חדירה של צוללני חמאס דרך הים
כל היום בומים ולפעמים גם אזעקות אצלנו
נמאס לי כבר
עד שיש תחושת ביטחון כלשהי זה מגיע וזהו, אין אותי.
ופיגוע פה לידי הרבה יותר מלחיץ אותי (למרות שכל פיגוע מלחיץ ומעציב)
ואני הולכת לטיפול ומדברת על זה ובתקופה האחרונה אני הרבה יותר יוצאת מהבית, גם עם הילדים (בגלל כל מה שהיה בתחילת המלחמה והחדירות מחבלים באזור פחדתי לצאת)
אבל עכשיו שוב החרדה הזאת
והצורך לחייך כי עוד שנייה הילדה חוזרת מהמעון
והחשש לצאת לסידורים שתכננתי היום
אוף אין לי כוחות
איזה מציאות מורכבת...
מזדהה עם חלק
יעל מהדרוםכאילו חזרנו לקום המדינה- מגיפה, ואז מלחמה גדולה.
וכל יום צריך להחזיק מעמד ולחייך לילדים
מקווה שזה יסתיים כבר
בניצחון, בשחרור החטופים ובגאולה
תודה❤️❤️
את נשמעת גיבורה אמיתית!
באמת המציאות כל כך מורכבת
עוברת המון בחיים האישיים
ואני מרגישה שזה גדול עליי.
המקוריתנשמע שממש קשה לך מאמי
אם בא לך לשתף אנחנו פה כמובן ❤️
מקווה בשבילך שזו רק תקופה שתעבור בקרוב.
ברגע של משבר... אולי זה יתן לך כח או קצת תקווה. (אם קשה לך כרגע לקרוא דברי חיזוק ואמונה תדלגי....
)
גם אנחנו חווינו ב3 שנים האחרונות כמה דברים קשים מאד במשפחה...
לפני כמה חודשים ברגע של כאב עצום, בעלי אמר לי את הפסוק הבא:
"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"
והוא הסביר לי שגם כשאדם נמצא בעת צרה- מתוך הצרה תבוא הישועה, כלומר- הצרה זה תחילת הגאולה.
יכולה להגיד לך שבנושא הספציפי הזה ב"ה ראינו ישועה עצומה!!!
נכוון, עוד יש הרבה כאב וקושי מסביב
אבל אבא שלנו האהוב איתנו, רואה אותנו, מרגיש את הכאב שלנו, ובעז"ה יביא את הגאולה, הפרטית והכללית.
מאחלת לך רק טוב
ושתזכו לראות את הטוב בכל רגע

תנשמי, זה עובר
למרות שנראה לפעמים שאין לזה סוף - - -
ממני שעברתי את הגיהינום בעצמו, ושרדתי כדי לספר💗
מה עושים?
רק בשבוע 34
הרופאה די בטוחה שיש לי סימפזיוליזיס אבל גם אם כן זה יחסית בקטנה, לא נראה לי שאני אנסה לטפל בזה אפילו.
כואב לי לשבת
כואב לי לעמוד
כואב לי לשכב
לא מוצאת איפה להניח את עצמי!
הגב אוי הגבבב
אני יחסית קטנה במבנה גוף שלי עם בטן עצומההה, בטח זה קשור
אבל מה עושים? יש עוד מלא זמן עד התלמ
וכן אני יודעת שזה צרות של עשירים ומשתדלת להודות גם על החלק הזה אבל זה עדיין לא קל🙄
מזדהה רק עם העניין של הכאבי גב
כאבים שאת לא מוצאת מנוח
כוחות מהממת, אין לי פתרון קסם לצערי
אולי בכל זאת תטפלי בזה. חודש וחצי של כאבים כאלה, זה סיוט. מנסיון
הרבה מהכאב הוא בגב תחתון? זה נשמע לי כבר לא קשור לסימפזיוליזיס
ואיך מטפלים? משהו אלטרנטיבי?
אני מכירה שיש פיזיותרפיסטיות שמתמחות בזה, וזה ממש יכול להקל, או טיפול אוסתיאופטי.
לגבי גב תחתון, זה באמת פחות קשור אבל בהחלט קשור לעומס שעל הגב בהריון. יש תרגילי מתיחה שאפשר לעשות גם בהריון ויכולים להקל על הכאב. אבל אין לי איך להמחיש לך...
זו בדיוק הכתובת
בין אם יש סימפי' ובין אם אין
מהנסיון שלי - לכאבי גב אפילו יעיל יותר
(יש לי נסיון עם סימפי', עם כאבי גב, עם פיזיותרפיה ואוסטיופתיה)
נשמע שהיה לך כיף כמעט כמוני🤭
אולי יש לך המלצה בשבילי לפיזיותרפיסטית באיזור ירושלים?
נראה לי כדי שלא יאבד בין כל התגובות
שווה לך לפתוח שרשור חדש ולכתוב בכותרת - 'המלצה לפיזיותרפיה באזור ירושלים'
ובפנים לפרט למה את צריכה,
יותר סיכוי שיראו את השאלה, ויש פה מספיק נשים מהאזור, מקווה שתקבלי המלצות
תרגישי טוב!
זו מעמסה גדולה על הגוף
את צריכה כמה שיותר לנוח, בטח עם סימפ'
וזה לא צרות של עשירים, זה קשה. אל תקטיני את הקושי שלך גם אם לאחרות יותר קשה. אפילו שהריון זו ברכה עצומה, למי שההריון קשה מותר לתת לזה מקום

ואת צודקת, אני צריכה לתת יותר מקום לקושי שלי
והשאיפות למסוגלות הפיזית זה החלק שביה לי הכי קשה
אבל אל תהיי כמוני, נכנסתי מזה לדכדוך רציני מאוד. תביאי מנקה, אוכל פשוט, תשחררי מה שאת יכולה מנטלית, תנסי ללכת לאוסטיאופת וכד ותזכרי שזה זמני ועוד מעט תחזרי לעצמך. אני לא ראיתי אופק ורציתי את הכאן ועכשיו, ושהכל יהיה מעשה ידיי. זה לא היה מאוד חכם בדיעבד
ואז זה עושה לי עוד יותר לחץ לשמור על הניקיון שלה😂
סתם זה באמת עוזר
אוכל על בעלי בלבד
אבל עדיין נשאר כביסות, שטיפת כלים, קיפול כביסה, איפוס כללי של הבית כל כמה שעות אחרת מצטבר ה' ישמור וגם להיות עם הילדים שהם מהממים ב"ה אבל לפעמים אני ככ מותשתתת או לא מוצאת תנוחה נוחה וזה משגע אותי.
אבל את ממש צודקת! שומרת לעצמי את ההודעה שלך ואקרא אותה מידי פעם. פרופורציות!
לזכור שזה זמני
וואי כמה זה חשוב♥️ ממש תודה!
זה חלק מהקושי (אני גם ככה, בסוף הריון ומתוסכלת לפעמים) אבל פשוט צריך לקבל את המצב ולקבל עזרה
לא מכירה, אבל ניסית כרית הריון?
יש גם כריות הנקה גמישות ובסוף ההריון אני ממש לא יכולה לישון בלי זה. כרית בין הרגליים אמורה להקל על הגב, תנסי רגל אחת מתוחה ואחת מקופלת כלפי מעלה על כרית, מקווה שיקל קצת.
תרגישי טוב❤️
תודה!!
הייתי אצל מישהי באדם שאיזנה לי את העובר והיקלה עלי מאוד
אם מעניין אותך אחפש את פרטים שלה.
קוראים לה חיה וזה המספר שלה- 0549410700
אשמח לשמוע על המלצות על חנויות באזור המרכז מירושלים ועד ראשון לציון, עדיפות לחנות עם מחירים סבירים ואם עושים משלוח עוד יותר טוב...
מעוניינת לקנות לול משולב (גם יכול להיות מתחברת וגם מעבר)
עגלה משולבת ( אמבטיה, טיולון וסלקל)
אמבטיית סיליקון מתקפלת..
בשם בייבי פארם
שמוכרת המון דברים במחירים ממש זולים. הכי זולים שמצאתי.
הוא אדם ממש נחמד, את יכולה לנסות לשאול אותו קודם בטלפון אם יש את מה שאת מחפשת כדי שלא תבואי סתם.
משנכנס אדר וזה....
אז משתדלים לשמוח כי יש מצווה
אז אני שמה שירים לבת שלי ומנסה לשמוח כי שוב, זו מצווה..
ואז פיגוע
ואז הוא נרצח
בן אדם לא יכול לעצור בארומה לשתות קפה????
איש טוב שבדרך לאחד הבסיסים עם תבניות של אוכל חם לחיילים
נרצח, כי הוא יהודי.
זה כמו שבאיראן היהודים יתחילו להתקומם
מי אתם בכלל?????? בני מיעוטים יימח שימכם
לא יודעת למה אבל עכשיו זה כואב לי מתמיד, כאילו עד עכשיו הדחקתי
ועכשיו זה חודר, שזה יכול לקרות לכל אחד.
מתי המדינה הזאת תתעורר???
מתי נפסיק לחיות בחשש לחיינו בתוך הבית שלנו????!!!
בואו נעשה טוב, בואו נשתדל
אוףףף אני עצובה ברמות
התואר אנוש ניתן גם לכאלה שכבר אחרי כי צריך לחכות לקביעת רופא...
עצוב ברמות, אין מילים
שנזכה כבר לגאולה!
ומצד אחד כשאני בתפקיד -כאמא, בעבודה, בסך הכל אני בסדר, אני מתפקדת בשמחה, אבל מבפנים זאת שמחה חסרה כל כך ...
אני מחפשת איפה אפשר להכניס עוד תוכן אמיתי לתוך המצווה, נגיד משלוחי מנות-אני לא מכינה הרבה, וחשבתי לשים משו קטן מכל ברכה כדי להוסיף זכויות לעמ''י... אני גם בהמון מחשבות איך להכניס שמחה אמיתית לתקופה הזאת
ברגעים כאלה אני נזכרת בהיסטוריה שלנו ואני מגלה שמאז צאתינו לגלות לא היה רגע דל לעם ישראל,
אמנם היו תקופות פחות כואבות, יותר כואבות. ועכשיו אנחנו ממש לפני הגאולה אז שוב הכל בוער וגועש סביבנו.
מה שממש מרגיע אותי, מה שמחזיק אותי באמונה, שיש פה תהליך ברור של הקדוש ברוך הוא.
ואני מאמינה ענקית שברגע שעם ישראל יהיה בסדר אחד עם השני ועם בוראו אז גם הכל יסתדר...
לא מסתדר לנו בגללינו. כל מה שקורה תלוי בנו ובהתנהגות שלנו ..
אז אחרי פיגוע אני אומרת לי:
1. גזירה משמים, יהודי שנרצח על קידוש ה' נמצא כרגע במקום הכי עליון ולא סובל.
2. יש זמן קצוב לכל בן אדם שהגיע לעולם וברגע שמסתיים התיקון הוא עולה למעלה.
3. עיקבא דמשיחא- תקופה בה נמצא עם ישראל, תקופה בה אף תנא לא רצה לחיות בגלל שהסטרא אחרא משתוללת, בגלל הניסיונות הקשים שאף דור מאז אברהם אבינו לא חווה כמונו. מי שנמצא בדור הזה אלו נשמות גבוהות שבחרו לחיות בו. אז כנראה יש לנו כח לעבור את זה. כי אנחנו נבחרנו לזה.
4. תתעודדי... העולם הזה הבל הבלים. אנחנו חייבים להתסכל מפרספקטיבה אחרת , כי בטבע בלתי נסבל לקלוט ולהכיל כל כך הרבה רוע שקיים.
עולם שהוא פרוזדור, בן אדם בא לעולם הזה ל70, 80, 90 שנה.. וזהו. עולה למעלה ואז מתחיל התהליך האמיתי.
אז בעולם הזה חיים כל יום ומודים על מה שיש וגם שלא מבינים מקבלים. כמה שזה קשה כי זה עלמא דשקרא. האם יקל עלייך אולי ככה להסתכל על החיים?
אני כל יום אומרת לעצמי שמי יודע מה יהיה מחר איתי ועם מכרי? , מי יודע מה נגזר עלי ואיך?! (לא ממש כל יום אבל בהחלט כל תקופה נזכרת) זה מקל עלי, נותן לי הסתכלות אחרת על החיים. הכל פה ארעי. עובר.
מי שהלך הגיע זמנו. מי שנהרג על קידוש ה' יש לו זכות גדולה ועצומה והוא בהיכל של קדושים.
הלוואי ויעזור לך קצת ...
בתקווה לימים טובים בעזרת ה' יתברך
ואם כבר למות, אז על קידוש השם.
עדיין כואב ברמות, אבל לפחות זה
כבר רשמו על התבניות לעילוי נשמת, ונרצח בדרך חזור.
כך אחי אמר לי
היי מידי שבועיים המשפחה שלי עושה מפגש כל פעם משהו אחר, ולפעמים אין לי כוח ללכת זה לנסוע רחוק והילדים שלי לא יושבים בשקט בנסיעה, ואף אחד לא יבין את אף אחד חוץ מבעלי כאילו מבחינתם מה זה לנסוע באוטובוס, אני כבר לא יודעת מה לעשות כי אם אני לא מגיעה, אז הם נפגעים ומתחילים לכעוס עלי שיש משהו נגדם.
לנסוע באוטובוס עם ילדים זו באמת המון טרחה
האם אמרת להם את שעל ליבך, שהנסיעה בתדירות כה גבוהה כבר פחות מתאימה למשפחה שהתחרחבה?
אפשר גם להציע להם לנסות לנסוע באוטובוס עד אליכם, שיבינו כמה זה קשה עבורכם

ככה שהם אומרים מה הבעיה תסעו ביחד
שהנסיעות מאוד קשות לך באוטובוס עם ילדים ואת בע"ה תשתדלי להגיע למפגשים אחת לחודש /חודש וחצי או ווטאבר.
אל תתני להם לפתח ציפייה כל פעם מחדש שהנה הפעם לא תבריזי
שימי תדברים על השולחן
אין ציפיות אין אכזבות
ויש דברים גם שהזמן ילמד אותם
ולא נוסעת בתדירות כזו. הלוואי
אבל לא משנה מה אני, וגם לא משנה מה הם. משנה מה את מרגישה עם זה..
אם את סגורה על זה שזה לא מתאים, תתווכי את זה בכנות, תגיעי מתי שמתאים לך. ומה ששלהם - שלהם
❤️
יש לך את השיקולים שלך, את יכולה להסביר במאור פנים ובאסרטיביות.
תסבירי מנק' המבט שלך.
כלומר לא לומר "קשה לנסוע באוטובוס"
אלא קשה *לי* לנסוע באוטובוס.
עם המשפט קשה לנסוע באוטובוס אפשר להתווכח, עם זה שקשה לך, הם לא יכולים לומר שלך זה לא קשה.
על מנת לצמצם את הפגישה אפשר לקבוע שיחת וידאו כשכולם שם ואתם אומרים שלום לבבי, אם מסתדר.
אפשר גם לשלוח הודעה מראש, לצערינו השבוע לא מסתדר לנו להגיע, בע"ה בפעם הבאה.
בסוף אם הם נפגעים, זה שלהם.
תשחררי, כל אחד אחראי על הרגשות שלו, זה לא שעשית מעשה פוגע, אלא הם בוחרים לתת פרשנות מוטעית ולכן כועסים. אם לא תתרגשי ותמשיכי לשדר עסקים כרגיל, הם יתרגלו בסוף.
לאף אחד!!!!!
לא רוצה לשמוע אף אחד ולא לראות אף אחד!!!!
רקאניאחרונהמה זה הדבר הזה
תמיד היו לי אבל לא ככה
קשה לתפקד …
מה אתן עושות? מעדיפה לא לקחת אופטלגין.
הייתי איזה שבועיים לוקחת כל יום 2 אקמול, אחד איל שקמה בבוקר ואחד לפני השינה, מקלחת ונכנסת לישון מוקדם
לא מצאתי פתרון אחר, זה הורמונלי וקשוח
תרגישי טוב💞💞
אני גם סובלת ממיגרנות בלי קשר.
אבל בשליש הראשון של ההיריון היה סיוט וגם הקאתי בלי סוף.
לא עשיתי כלום.
תמיד פחדתי מכדורים וכו' כי הייתי בסיכון. לא רציתי לקחת כלום.
סבלתי כמה חודשים...
מאמינה שבנות אחרות יתנו לך טיפים יותר טובים.
רק רציתי להזדהות איתך שזה מאוד נורמלי.
מנוחה עזרה לי.
שינה באמצע היום תמיד דירדרה לי את המצב.
בהצלחה יקרה 
הרי מיגרנה זה כלי דם בראש...
אולי זה קשור..
אולי אם ננוח בצורה אחרת נרגיש יותר טוב.?!?
סתם השערה שלי.
אבל זה נורא. וזה משבית. ואני כל כך מבינה לליבך..
לפום צער אגרא כמו שאומרים..
לפעמים עזר לשתות קולה או קפה שחור, אבל ברוב הפעמים אקמול...
זו תופעה הורמונלית ידועה בתחילת הריון.
2 אקמול
ואם צריך גם 2 אופטלגין
אין ברירה, זה מיגרנה
עצרתי אותם ביציאה מהמטפלת ולקחתי מספרים בשביל לפתוח קבוצה
כי גם לפסח וסוף שנה מביאים מן הסתם ולא מתאים לי להביא לבד
בת החמש הייתה חולה אתמול עם חום.
הבוקר היא קמה מעצמה שמחה ועליזה, והכריזה שהיא רוצה ללכת לגן.
אמרתי לה שמי שהיה חולה צריך להישאר עוד יום אחד בבית לפני שחוזר לגן, ועכשיו היא מתייפחת כאן בצרחות (והלך על הבוקר שתכננתי להשקיע בעבודה 🤦♀️).
מה אפשר לעשות?
לא יודעת מה בדיוק היה לה אתמול..
לבת שלי השבוע היה יום שחזרה מהגן עם חום וחלשה כזאת הקיאה פעמיים
ובערב נרדמה מוקדם קמה בבוקר כמו פנתר בפטפוטים באוטוסטרדה מרץ כמו של 10 ילדים וחיוניות.. לא ראיתי טעם להשאיר אותה כשזה לא רק שחום ירד בגלל שבוקר אלא פשוט היתה כל כך היא כרגיל++ ששלחתי
ב''ה זהכנראה היה משהו של כמה שעות..מוזר..
אבל את יודעת מה נראה לך נכון
אם יש חשש שכן חולה אז להסביר לה..שאי אפשר
בינתיים הצלחתי להרגיע אותה ולתת לה יצירה שווה, שמעסיקה אותה בינתיים יפה (ומעסיקה גם אותי, כי אני צריכה לעזור לה...)
הלוואי שהיא תישאר רגועה גם אחר כך...
אבל מהפוסט הזה רואים שאת נמצאת בבית🙈
מבטיחה לך שכשההורים עובדים בחוץ שניהם וצריכים להפסיד יום עבודה על ילד חולה, ילד שמרגיש טוב בבוקר עףףף לגן
ושנינו שכירים מחוץ לבית... ראיתי שזה חשוב לילדים, בעיקר לקטנים, שיום אחרי חום עדיין קצת קווצ'ים וצריכים יותר יחס.
(האמת אני מנצלת את הימים האלה לדברים אחרים חשובים, כמו נסיעה לאיקאה😝 שאני לא אצא עם ילד חולה אבל כן עם ילד אחרי מחלה)
למרות שלשנינו ממש קשה לקחת ימי מחלה בעבודות שלנו..
זה לא רק בגלל הנוהל-
ילד שסיים מחלה, הוא לא במיטבו. לפעמים קם ומרגיש טוב ובהמשך היום עולה החום/ לא מרגיש טוב. תחושה ממש לא נעימה ללכת כך למסגרת.
חוץ מזה שבמיוחד בוירוסים המון פעמים החום עולה בערב ויורד בבוקר כך שילד עם חום בבוקר אחד זה לא אומר כלום,מנסיון יותר מפעם אחת שחשבתי שהמחלה נגמרה ובסוף לא....
נתתי לה יצירה שווה (שדרשה את עזרתי) ויצאנו לגן השעשועים גם עם הקטנה השנייה שנשארה בבית (אפילו הצלחתי קצת לעבוד שם).
היה יום מתיש, וכמה פעמים שהיא אמרה במהלכו שהיה לה משעמם, אבל בסופו של דבר היא סיכמה אותו כ"כיף" ב"ה.
אני בתחילת הריון ראשון,
הייתה לי אתמול ביקור אצל רופאת נשים ואולטרה סאונד.
אני יודעת שי 40 שעות הריון אבל מצד שני מודיעים למעסיק רק בחודש חמישי,
האם זה אומר שבנתיים אין אפשרות לנצל את שעות ההריון?
תודה מראש.
ואחכ תמירי את השעות האלה לשעות הריון.
כמובן להביא אישור מהמרפאה שהיית אצל רופאת נשים, ואם יש פירוט של אולטרסאונד זה מעולה.
לא בטוחה שבכל מקום זה אפשרי. כדאי לגשש עם העובדות האחרות מה הן עשו..
אני במחלקה שרובה גברים והחברה שעובדת איתי רווקה...
זה פשוט הדד ליין של הזמן שאת חייבת
ולגבי המרה - עושים תיקון שכר. אבל תבררי מול החשבת שלכם. אולי אפשר לבקש דיסקרטיות
השעות של הביקורים לא יחשבו השעות הריון אלא השעות מחלה רגילות.
בשעות הריון מקבלים תשלום מהרגע הראשון.
בימי מחלה את מקבלת תשלום גם מהרגע הראשון?
אגב, לא רואה בעיה לספר לפני בעבודה, בגלל הסיבה הזאת סיפרתי כבר בשבוע 10 - שיהיה..
לגבי תיקון רטרו שכתבו פה, לא מתמצאת
בחודש חמישי את חייבת אם לא סיפרת לפני..
לא מכירה שעושים תיקון לשעות הריון
אני מקבלת ימי מחלה מהיום הראשון, ואם החסרתי חלק מהיום - מורידים לי באופן יחסי,
אז בתחילת ההריון ניצלתי ימי מחלה, ומהשלב שסיפרתי - ניצלתי שעות הריון. בסוף ההריון היה לי הרבה מתי לנצל.., אז לא היה לי אכפת..
אם משלמים לך לפי חוק ואת מפסידה כסף זה באמת מבאס
וגם אצלי בעבודה מחשבים באופן יחסי העדרות,
אז נראה לי בנתיים אני גם ישתמש עם ימי מחלה (משתדלת לקבוע לא לשעות של העבודה אבל הפעם דחו לי את התור מיום שישי ליום שלישי...)
וסתם באופן כללי- איך מודיעים למעסיק? אמורים להודיע לבוס ו/משאבי אנוש? בע"פ? בכתב?
אין כ"כ עם מי להתייעץ בעבודה.
תודה 
אני עדכנתי בע"פ גם את האחראית הישירה שלי וגם את המנהלת
עם שתיהן יש לי קשר אישי חם וזה הריון שחיכינו לו, ככה שלעדכן בכתב לא היה מתאים..
אולי אם היחסים יותר רשמיים זה שונה
את המשאבי אנוש עדכנתי במייל - בפעם הראשונה שניצלתי שעות הריון
פעם שנייה שאני לוקחת אסטורפם (2 כדורים מהיום השני למחזור עד היום החמישי - סה״כ 4 ימים)
ביוץ היה שבוע שעבר ביום רביעי-חמישי. היום בבוקר היו לי הפרשות חומות בניגוב ובתחתונית. עכשיו זה נראה שמתחיל להיעלם. אני בערך שבוע לפני הווסת.
חודש שעבר היה לי ככה אותו דבר רק בשילוב הפרשות ורודות חומות וקיבלתי מחזור שבוע לאחר מכן.
זה פעם שניה שזה קורה לי מאז שהתחלתי לקחת אסטרופם.
מה דעתכן? קצת אור בנושא 🥴
הפעם אולי זה השתרשות? מה זה?
אני עייפה ברמות והפיטמות כואבות
עבר עריכה על ידי מזמור לתודה1 בתאריך ד' באדר ב׳ תשפ"ד 17:12
.
אשתף גם שיש לי תהיות שמעסיקות אותי איזה תקופה.
שמעתי לאחרונה איזה ראיון עם משפחה שחזרה בשאלה כל המשפחה יחד, לאחר שגדלו וחונכו בטורי קרטא.. וחשבתי לעצמי תכלס הם חיו במצב כל כך קיצוני שכל כך לא מותאם לנפש האדם שבטח שירצו לבעוט הכל.. זה ברור לי שכל ההנחיות ההזויות שם הן לא תורה הן בבחינת "לא תוסיפו" . כמו שאסור לשבת בסוכה עוד יום אחד או להמציא עוד חג. ככה כל המנהגים ההזויים שלהם. (מנק מבטי)
אמממה זה גרם לי לתהות..
אולי גם אנחנו חיים פה קצת בעולם במקום של "לא תוסיפו"? זאת אומרת - אני מאמינה גדולה של התורה והמצוות, אני חושבת שבלי תורה אין לי משמעות בעולם הזה, אני רוצה לעבוד את ה' ואם ה' מבקש ממני להיטהר נניח בצורה מסוימת (מקווה וכו) אז גם אם זה לא נח לי אני אעשה את זה.
אבל איפה זה כתוב בתורה? להכניס עד וכו?
זה לא כתוב, רק כתוב לא להתקרב לאישה בימי הווסת.
כל השאר זה חז"ל.
והנה הנק' המרכזית - עם הזמן והשנים נהיה לי ערעור גדול על חכמים, נכון.. הם היו גדולי עולם וכו . אבל בסוף הם היו בני אדם.. כמו כולנו שיכולים גם לעשות טעויות.
והם חיו בזמן מסוים והיו כולם גברים.
אולי מה שהיה מתאים אז כבר לא מתאים להיום?
אולי לקחנו את התורה עוד 2 צעדים קדימה?
כמו הנטורי קרטא שהקצינו?
זה סיוט שהכל מעורער לך פתאום.
ה7 נקיים האלו, והכשרות בפסח ובכלל כל השנה, לקרצף תותים 2 פעמים עם מברשת שיניים כדי לאכול.. זה תורת חיים זה? או שזה התחרפנות וקיצוניות?
לפי חז"ל ההרגשה שהם נותנים ב7 נקיים זה תעשי הכל כדי לוודא שאין דימום ומצד שני הרבנים היום אומרים לך תעשי הכל כדי לשאר טהורה. לא ברור לי בכלל כל הדבר הזה ונהיה לי סלט במח.
מה בתכלס בתור יהודייה דתייה מחייב אותי?
כל רב היום שמוציא ספר הלכות יהיה כתוב בו דברים שונים מרב אחר.
סליחה על הבלגן.
לא יודעת להתאפר נורמלי.
רוצה לעבור סדנה אישית...
מכירות מישהי טובה?
איזור ירושלים.
תודה
לשאול מאפרת שאת מתחברת לסגנון שלה?
יש מאפרות שאת יכולה לעקוב אחריהן
או שאת יכולה ללמוד לבד ביוטיוב
יש גם אאל"ט הדרכה בחנויות של סטייליש
ביוטיוב לא מצאתי.
לאליעדן מושל מקרית משה
אמא שלי עשתה אצלה לפני כמה שנים
כמעט בכל חנויות הרשת את יכולה להזמין קורס איפור אישי, ואת מקבלת את עלות הקורס לרכישת מוצרים כך שזה ממש משתלם.
עשיתי כמה פעמים במהלך השנים, ממש ממליצה.
חפשי בפייס
חברה שלי עושה בירושלים
אבל אני חוששת מאאוטינג אם אכתוב פה את השם שלה
משהו חמוד ולא יקר לגיסתי המתוקה שחוגגת 18 בשושן פורים. והיא גם מחתנת אחות ונשארת בת זקונים בבית...
אז משהו בשביל ההרגשה והקריצה במיוחד שמתייחסים לאחות הכלה (ובצדק!) ואותה קצת לוקחים כמובן מאליו- במיוחד שהיא גם עוזרת המון עם בייביסיטר ולוקחת כמעט כל יום את הבן שלי לתלתמוד תורה...
אז משהו שקשור ליומולדת, עם דגש על 18.
חשבתי משהו עם ח"י- אבל מה?
בכל זאת פורים ואינסוף ממתקים...
אבל אולי בצורת 18 זה רעיון, כי זה אישי כזה.
פיג'מה או נעלי בית וכו' אני לא יודעת מה הטעם שלה...
תודה! גם ל@אין לי הסבר
איך לקשר ל18 אין לי רעיון
מלשון להתחיל לחיות בקריצה
תכתבי לה משהו כמו
זהו, את כבר חיה לעצמך, גדולה ובוגרת
האחות מתחתנת את חופשיה
לכן קחי לך לחיות וצידה לדרך לחיים האמיתיים
את ----
בושם/שעון/ערכת קפה/קרמים לפנים/תיק/תיק רחצה/ ארנק/ וכו וכו וכו וכו
אבל המכתב יהיה עם הומור, חופש ויאללה להתחיל את החיים
לא מכירה אותך או את הגיסה אז לא יודעת איך זה ילך..
הילדים חוזרים ביחד מהגנים, כל אחד צועק שהוא רוצה לדבר ולספר מה היה לו 
התינוק בוכה ורוצה לאכול
בעלי בדיוק מגיע ורוצה לספר איך היה לו היום
והיייי גם לי יש מה לספר
וכולם רעבים
והילד בדיוק עשה קקי וצריך להחליף טיטול
השניה רעבה ולא מפסיקה לצעוק את זה
והקטן יותר שופך מים על הרצפהההההה
ואני מרגישה אמא גרועה שלא מצליחה להקשיב לכולם, הבת שלי נעלבה כי הרגישה שלא רוצים לשמוע מה יש לה לומר
ועד שהילדים נרדמו ב"ה ואפשר לדבר עם בעלי ולשמוע איך היה היום, אני כבר גמוררררה ובכנות רוצה רק לישון.
אז מה עושים?
קודם שותים/מתיישבים לאכול
אחרי שכולם נרגעו אפשר לדבר יותר בנחת
לגבי בעלך פשוט תגידי לו שיש לך גם צורך לספר ותגיעו ביניכם להסכמה על זמן מתאים לכל אחד.
בהצלחה!
אחרי האוכל וחוזרת על זה כמה פעמים
ככה הם יודעים שיש זמן לזה ומצד שני גם לי יש זמן.
על בעלי שעושה מעל ומעבר 🙏
חלק מהתסכול שלי זה שהוא מגיע מהעבודה ישר לתוך הבאלגן ברוך השם, לפעמים אפילו לא מספיק לשתות מים 🤭
אני לא מחזיקה הכל כמעט אף פעם
אם אני ובעלי חוזרים באותם זמנים וצריך להכין לאכול גם - הילדים עליו עד שאכין או לפחות כדי שאוכל רגע לצלוח את המעבר ממשרד עם רעש של משרד לבית עם ילדים צוהלים ודורשים ב"ה
או שהפוך - שהוא יכין אם בעלך נכנס למטבח. שלי לא ולכן הילדים הם התפקיד שלו כדי שלא אכנס לסטרס ואצליח להיות נעימה וקשובה
לשבת לשיחה משותפת עם בעלך.
להכין את רשימת "מטלות הצהריים"
ולסדר ביניכם רשימה הגיוני של לו"ז משותף:
למשל (לא מחייב בכלל):
הוא מעסיק את הילדים בזמן שאת מחממת את האוכל
כשמתיישבים לאכול - מי מאכיל/מטפל בתינוק?
מי אחראי על טיטולים וכו?
אפשר להתיישב ולעשות סבב סיפורי חוויות מקטן לגדול - אולי לקנות שעון חול של דקה ששמים בשולחן וכל אחד יכול לשתף עד שהשעון נגמר.
שיתופים שלך ושל בעלך - אחרי שהילדים מסיימים לאכול. וגם תקבעו שיטה בה שניכם מצליחים לפרוק חוויות בקצרה - ורק אח"כ אם יש עוד זמן מרחיבים על משהו מסויים..
בטא 2380 זה הגיוני ליום ה14??
חוששת שזה משהו לא תקין.
וואי אני לא יודעת לעכל. אשכרה אני בהריון שכל כך חיכיתי לו! ישתבח הבורא!!
איזה יופי, מרגש ממש
נשמע לי תקין 
בטא מעולה
בעז"ה בקלות ובידיים מלאות
לגמרי לגמרי תקין
תקשיבי אני ממש מתרגשת בשבילך!!!!! הבשורה הטובה הזאת
תודה לה'
אם תהיה תשובה של 35 זה סתם מכניס לתהות
ככה שבועיים אחרי בטוח יש תשובה ודאית לכאן או לכאן
לי ביום ה 12 אחרי החזרה היה 1300
כך שלגמרי הגיוני
מלא מזל טוב
איזה מרגש!!!!!!
אני יודעת שזה קשה. אבל תנסי לא להתעסק עם מספרים של בטא..
בעז"ה תיכף כבר יראו דופק
בידיים מלאות ובשמחה
אין לי מושג על הבטא...
איזה כייף לשמוע 
מאחלת המשך הריון קל ותקין וידיים מלאות!
שימשיך בשמחה ובידיים מלאות
איזה כיף!!