שרשור חדש
שמישהו יסביר לי כי אני מתחרפנת כבררררהמלחמה האחרונה?
עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ו' בכסלו תשפ"ד 09:02

למהההה


 

הכניסווווו


 

דלקקק


 

לעזה?!?!?!?!?!?!?!


 

 

אמרו שלא יכניסו והכניסו


 

למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה למה

 


 

די אין לי כוח חחחחחח יותררררר


 

פליז שמישהי תסביר להגיון שלי למה לעשות את הדבר הזה

מה עוד צריך לקרות???? די אני מיואשת בנות מיואשת אין לי כוח אין לי כוח די כבר 

זה מרתיח אותי.. זה פשוט לרחם על אכזריםפרח לשימוח🌷
אוף ממש.פרח חדש

 מרוב שזה כואב בלב מעדיפה לא להתעסק עם זה.

אני חושבת שאין אחד שלא שמעהמקורית

ולא מגיב כמוך..

אין עוד מילים

הגזימו

הלוואי והיה לי הסבר. אכן טמטוםשואלת12
לא ברור למה לנו זה ברור שזה טמטום ולמנהיגים זה לא ברור
כי הם תלויים גם במדינות אחרות שכופות את דעתןאביול
ברור שזה מעצבן וזה מרתיח והכל, אבל מה לעשות שיש שיקולים שאנחנו לא מבינים... 
לדעתי- אמריקה.מיקי מאוס
ועדיין זה מרתיח בכל צורה אפשרית
ראיתי מישהו שניתב את זה לתפילה...אביול

למה?אופק המדבר

זה פשוט המשך טבעי לכל ההתנהלות עד עכשיו,

הטמטום שהביא אותנו עד הלום פשוט ממשיך...

הרפיסות, פחדנות ורצון לשמור על המעמד הפוליטי. 

מרתיח! אבל זו דרישת העולם. ואני שואלת איך העולםאביגיל ##

שותק שילדים בשבי כבר חודש וחצי?? ואישה אשכרה ילדה בשבי

עולם צבוע

זה פשוט מרתיח

רק דבר אחד יכול להסביר את זה- אנטישמיותממשיכה לחלום

חד וחלק

לאו''ם אכפת מילדים עזתים

אכפת להם שאנחנו ננהג עם המחבלים לפי אמנת ז'נבה וממש לא מעניין אותם שאת החטופים שלנו לא ראה שום גורם בינלאומי כמו הצלב האדום

אני חושבתכדילהרוויח זמןסודית

ולהרוס גם את דרום הרצועה


מכיוון שהעולם עוין לנו מרווחים כאלו דעת קהל

אם הייתה לנו הנהגה מאמינה יותר היו עושים מצור עם מסדרון הומניטרי חד כיווני לארצות שמוכנות לקלוט אותם. חוץ מסקוטלנד לא שמעתי שיש ארצות כאלו

מצב נוראיEliana a

יש לנו כח פיזי

אבל מנטלי מול כל העולם זה כבר קשה יותר

ה יעזור לנו

לא יודעת אם ההסבר הזה משכנע מספיקבארץ אהבתי

לצערי, אין לי מספיק אמון בשביל לדעת אם זה הדבר הנכון לעשות או שרק מנסים לשכנע אותנו כדי לא לאבד את התמיכה שלנו.

אבל מצד שני, אני יודעת שבאמת יש הרבה נתונים שאני לא מבינה, ואני שמחה שאני לא עומדת במקום שבו צריך לקבל את ההחלטות הקשות האלו, כשלכל בחירה יש השלכות שאנחנו לא רוצים...


 

מעתיקה את ההסבר שראיתי שנתניהו הסביר להחלטה הזו:

"כשצה"ל והשב"כ המליצו יחד לקבינט לקבל את הבקשה האמריקנית, לאפשר כניסה מוגבלת של שתי מיכליות דלק ביום לדרום הרצועה - קבינט המלחמה הסכים פה אחד. מדובר בכמות חירום מינימלית של דלק. דלק להפעלת משאבות מים וביוב, שבלעדי הפעלתן אנחנו צפויים להתפרצות מיידית של מגיפות. וצריך להבין: התפרצות של מגיפות תפגע הן בתושבי הרצועה והן בחיילי צה"ל ברצועה.

אני רוצה להדגיש: לא מדובר בשינוי מדיניות, אלא במענה נקודתי מוגבל כדי למנוע התפשטות מגפות. אלה כמה מהדברים שחבריי ואני בקבינט עושים כדי להבטיח את המשך מרחב התמרון המדיני של ישראל, מרחב שדרוש לנו להשגת יעדי המלחמה."


 

(פה אפשר לקרוא את הכתבה המלאה:

נתניהו במסיבת העיתונאים בצל הכנסת הדלק: "הדפנו לחצים מהעולם, יש כיפת ברזל מדינית" )

הסבר באמת מניח את הדעתממשיכה לחלום
רק מקווה שזה באמת ילך לשימוש הזה ולא לשימוש אחר 
^^ יש חשש מהתפרצות המונית של מגפותבאורות

זה יכול לעבור גם לחיילים וכך גם לישראל. לכן הן מודאגים

אל תשכחו שיש שם אוכלוסיה של כמעט שני מליון איש שחיה בצפיפות מטורפת עכשיו יותר מתמיד. 

אז שיוציאו מםשם את החיילים ושהמגפה תעשהאין כבר כח

את העבודה לבד מבחינתי


ולא. אני לא מרחמת על אף אחד שגר שם.

זה לא עניין של רחמים...באורותאחרונה

זה עניין של ניהול משברים. זו לא מדינה אחרת אלא מדינה שאנחנו חיים בצמוד אליה.

אני פשוט יודעת שאנחנו לא יודעים כלום. לכן משתדלת לא להתעצבן כי מבינה את זה שיש ככ הרבה מתחת לפני השטח שאין לנו מושג עליו.

טוב בא לי למחוק את זה שכתבתיהמלחמה האחרונה?

מטומטמים. זה חירפן אותי אבל רוצה למחוק את המטומטמים אז מצטערת על זה.

רוצה להאמין שעשו מה שצריך ולא לקטרג..

מנהלות אם יכולות לערוך את זה בלי המטומטמים וכו.

תודה לכל העונות.

מקווה שיסתובב לטובה כי די חייבים משיח וגאולה כבר

התייעצות לגבי טבילה בתקופה הזועכשיו טוב

היי,

יש לי שאלה עקרונית שאני לא כ"כ יודעת את מי לשאול. אז אם מישהי פה יודעת לענות לי, או להפנות אותי לרב שיודע, אשמח

בעלי מגוייס. ואני צריכה לעשות הפסק ביום שני. ואז לטבול בע"ה בשני שאחריו.

עכשיו בעלי כנראה כנראה אמור לצאת לאפטר ביום ראשון שלפני הטבילה.

יש אפשרות להקדים את השבעה נקיים ביום, ככה שאת ההפסק אעשה אחרי 4 ימים של מחזור ולא חמישה? (אני אשכנזיה). כבר אין לי דימום אחרי 4 ימים.

יש אפשרות כזאת?

תפני למכון פועה!!חזקה בעורף
הרבנות הראשית הוציאה עדכון ולדעתי כתוב שכן אבלהמקורית
תפני לרב בעניין
שאלה לרב...Eliana a

בהצלחה יקרה 

ובכל מקרה תעשי הפסק גם מחר ליתר ביטחון,גיברת

עד שתשאלי.. אם לא תספיקי לקבל מחר תשובה

מצטרפת להמלצה לשאול את מכון פועהדבורית
נשמע שלגמרי יש מצב שכן 
הוציאו היתר כללי של כמה רבנים שכןבאורות
מותר לעשות הפסק ביום הרביעי כבר. 
כן, יש היתר כזה לאשכנזיות (למכון פוע"ה למשל)מדברה כעדן.

אם פעם אחרונה שראית את בעלך היה לפני שקיבלת מחזור, וכמובן אם הדימום פסק. אבל הכי טוב שתפני אליהם 

בהצלחה 

כן . תשאלי רברבע ל7
ראיתי מאת הרב טל מרוםשולה1234

שלום

לפי הגרמ"א מחכים חמישה ימים מתחילת הוסת ואם הוסת פסק ביום החמישי עושים הפסק

*כעת בגלל המלחמה מי שבעלה מגויס* יכולה גם לדעת הגרמ"א לעשות הפסק ביום הרביעי (כמובן אם הוסת פסק) מזמן קיום היחסים

עכשיו אני רואה שהוא רשם גם:שולה1234

בהתייעצות עם מו"ר הרב שמואל אליהו שליטא ועם מכון פועה

כדאי להורות לנשות המגוייסים כהוראת שעה בזמן המלחמה שמי שיכולה מבחינת הדימום תעשה *הפסק טהרה ארבעה ימים מהתשמיש האחרון*

טוב זה יותרמדברה כעדן.
מרחיק לכת (לפוסקות לפי הרמ"א)


אבל הכי טוב זה לשאול רב

ומצאתי עוד מקור של מכון פועהשולה1234אחרונה
כיסוי ראש יפה לביתאיכה

מחפשת משהו בסטייל של כובע אבל שאני לא ארגיש מוזנחת איתו.

ולא מוזנחת כי אני בלי כיסוי ראש..


יש לכם המלצות?

כובע צמר פונפון ממש נוח וגמישיש לי רק שאלה
כובע קונטור של כתנות אור או מישמשכבתחילה
סטייל ממש אבל יקר טירוף
וגם לא כזה נוח בעיניאמא לאוצר❤
בבית אני רוצה יותר נוח מזה🤭
מה המחירים בערך?איכה
ראיתי לא מזמן על חברה ולא עפתי.. למרות שרוב האלו שראיתי הם כן יחסית יפים.


יש לי גם את הסרוגים הגדולים, אבל הם לא כזה מחזיקים על הראש .. (הכנתי בעצמי, לא רוצה לקנות כאלו)

ראיתי מישהי שתפרה סרט החלקה בתוך הכובעטארקו
ואז הוא ממש מחזיק
300+-אמא לאוצר❤
זולים ב250...


אנט לא יודעת איך את סורגת ולמה זה קשור, אבל אני מכירה מלא שהסרוגים ממש מחזיקים להם

קניתי של עלמות ב200ואילו פינו
הגבתי על החברות שכבתחילה כתבה🙂אמא לאוצר❤
סליחה. חשבתי שהגבתי לאיכה ששאלה מחירואילו פינו
לא סליחה🤭 הכל טובאמא לאוצר❤

הגבתי לאיכה ששאלה על המחיר אבל היא שאלה על המחירים של הכובעים שכבתחילה כתבה🙂

בכל אופן זה גם באמת לרוב המחירים של הכובעים

איפה קונים? לא מצאתי אתרכבתחילה
קניתי במכירה שהייתה פה..ואילו פינו
אוכל לחפש לך מספר שלה יותר מאוחר
מצטרפת. שדרג לי בטירוף את הזמנים בביתואילו פינו

או כשאני רוצה לצאת ואין לי כוח למטפחת.

יש כמה גדלים, וכל סוג בד יושב קצת אחרת על הראש.. כדאי למדוד..

לי הן מאוד מאוד נוחות

יש עכשיו הנחות, ויש להם נוחים..נביעה
למי מהם יש הנחות?מדברה כעדן.
כותנות אורנביעה
ויש קוד קופון לנשות המגוייסים 25%הנחה
תגידימדברה כעדן.
איזה מידה הזמנת לעצמך? הבנתי שזה מה שקובע את ההיקף של מה שרואים מאחורה
מדיוםנביעה
M
תודהמדברה כעדן.
וזה הרבה מאחורה? מפחדת שיהיה טו מאץ
אני קניתי Sכבתחילה
הרגשתי שמדיום כבר גדול לי מידי
ביקשתי בווצאפ את הקופון ממנהמדברה כעדן.

תודה

🪻נביעהאחרונה
אני שמה מטפחת מרובעת רגילההמקורית

זה מה שהכי נח לי

יש כובעים כמו ברטים כאלה לא יקרים

בעיניי אבל זה לא נח וגם לא כזה יפה

עם סרט החלקה או בובו?מדברה כעדן.
איך היא לא נופלת תוך כמה דק? 
אני שמה מתחתהמקורית

חתיכת בד דק מלייקרה שיוצרת חיכוך אבל לא לוחצת על הראש כמו הסרטים הרגילים וזה בלי סקוצ'ים, זה פשוט מתלבש על הראש

אני אף פעם לא שמה בובו והסרטים לא נוחים לי וגם הם בדרכ עבים  ויוצרים מעין בליטה מקדימה שנראית, עליי לפחות, מוזר

אני תמיד עם מטפחת מרובעת אגב

אני לובשתoo

בחוץ וגם בבית כובע ברט כותנה פשוט בצבע שמתאים לבגד, עם סרט נגד החלקה מתחת.

יש לי גם כובע גרב כותנה לשים כשאני קמה בבוקר או יוצאת ממקלחת או כשבא לי להוריד את הברט.

אני מרגישה עם שני הסוגים יפה ומטופחת.

יש כובעי ברטחנוקה

אבל טיפה יותר מעוצבים

לי מאדדד נח במיוחד שלא צריך לאסוף את השיער מתחת(ממש מציק לי..)

קניתי של ליזי- יש לה אינסוף דגמים

סביב ה100

אבל יש קולקציות קודמות/עודפים בפחות.

 

רק שימי לב ממש חשוב למדוד על הראש

לפעמים יש פער של 2 מילימטר באותו הדגם בין 2 פריטים 

והם עושים את ההבדל בין נח ללא או הופכים אותו לפחות מחמיא.

 

לגבי הנראות- ענין של הרגל..

אני ממש נבהלתי מעצמי בהתחלה והוגדר כ'פיז'מה'

אבל יצאתי לאט לאט.. בלילה... רק עד לאוטו..

ואני רואה שחברות ממש מפרגנות

יש לזה לוק יותר ביתי ואימהי אבל זה לא מוזנח

(בדר"כ עם מטפחות קשירה עדינות)

יכולה לשים קישור?איכה
ניסיתי לראות על מה את מדברת.. ולא מצאתי 
הנהחנוקה

 סנודים – Lizi Headwear

 

רואה שזה נקרא סנודים.

ממש ממש נעימים, לא מחליקים וקלילים

ואני מאד רגישה ללחץ על הראש

נכון גם אני משתמשת לבית ונהנית מאדנפש חיה.
האמת שהם ממש יפיםאיכה
חרדיות הולכות איתם המון...
נכון...חנוקה
צריך למדוד, לא כולם באותו מרקם ולכל אחתנפש חיה.

נוח משהו אחר


לחלק מהם יש להם שרוך כזה מובנה שאפשר לשחק עם ההידוק על הראש כדי שיותר יכסה

יש כאלו עם בטנה יחסית עבה/ יותר דקה, יש עם ביטנה + סרט שבעצם מקיף את הראש וניכר שהוא חלק מהכיסוי

ויש שזה כמו כובע ברט סרוג, בלי לחץ או משהו על הראש


אני מצאתי מה נוח לי רק ע"י מדידה.

אני אוהבת מטפחות כאלה עם גומיאביול
יש בכל חנות של מטפחות. כאלה שאת רק שמה על הראש וזהו. זה כבר קשור והכל 
אני אוהבת ברטיםהמלחמה האחרונה?
אוף אין לי כוח לעוד שבת לבדמחכהומחכה
ועוד וי אחד
אוף...❤️❤️^כיסופים^
לגמרי איתך...😔
מזדהה, חיבוק ❤️נטועה
חיבוק גדול!! אחד הדברים שמחזיקים אותיחזקה בעורף
זו הידיעה, שכל יום שעובר, כל שבת שעוברת, מקרבים אותי ליום בו הוא יצא!! ואפילו לכמה שעות...


בעלי לא יצא שום שבת משמחת תורה, אז אני אוהבת להאמין שעכשיו זה קרוב מתמיד🙏

וואו קשוחדבורית
ווואו, איזה מדהימה אתאביול
אשרייך על האופטימיות, לא ברור מאליו
אז פעם ראשונה אני נוסעת אליונביעה

לא לבסיס, אלא ליישוב צמוד אצל משפחה-ובלילה נישן בלעדיו,  וזה מוזר! ואני צריכה לשנע שישה ילדים איכשהו חלק ברכב חלק באוטובוס,

לארוז לבד, ספונג'ה בבית, לדאוג שמי שעולה על האוטובוס עולה בזמן, אח"כ חזור לבד, לפרוק לבד, ולהתחיל את השבוע..(עבודה, בית  ילדים..  שיהיו בריאים..)

וזה בגלל שהוא רצה שנגיע.. (מדליה מגיעה לי, ידוע?)


Wish me luck girls


💤

ואוווווומדברה כעדן.
איזה אלופה את!!!!!!!!!!!! 
💗💗נביעהאחרונה
אלופה!אמא לאוצר❤

גם בעלי הציע וזה הרגיש לי מסובך מידי..

וגם לא בטוח שווה את זה, כי נגיד שבת שעברה הוא גם ניסה לשכנע אותי וכזה ממש לא היה לי כוח ובדיעבד הוא היה ממש כמעט כל השבת בפעילות! ככה שגם ככה בקושי היינו רואים אותו🙄😕

יצא לי גם לעשות שבת ביישוב ליד בעלי^כיסופים^

בפועל היינו יחד רק בארוחת שבת בערב

אפילו בלילה הוא הוקפץ ולא היה איתנו

הוא בא רק לעשות קידוש בבוקר ומאז לא ראיתי אותו עד מוצאש.. היה מבאס

וואו..💗נביעה
האמת היה מסובך, אבלנביעה

תכלס פגשנו משפחה מקסימה והיה אצלם ממש טוב..

כן, בעלי היה עסוק, אבל היה נחמד ב"ה.

שבת הבאה הוא גם סוגר,

נראה לי שנשאר בבית...

❤❤❤נגמרו לי השמות

חיבוק גדול

רק אני ככה, או שזה נורמליהמקורית

שמאוד מאוד קשה לי להתרכז ביותר מדבר אחד שמצריך ממני תשומת לב?

נגיד, לבשל לשבת

לא זורם לי לעשות את זה כשהילדים ברקע וצריך להפריד מריבות, לנחם את הבכי, להציע משו לאכול,לנגב בשירותים וכו


 

או נגיד בעבודה

התחלתי משימה מסוימת, כמעט תמיד יש משהו שנכנס באמצע, לפעמים צריך לעשות באותו רגע - זה מאוד מקשה עליי לעבור באמצע המשימה למשימה אחרת. זה די לגריעותא הרבה פעמים


 

ואני יכולה לתת עוד המון דוגמאות, אבל זה העיקרוו


 

כאילו, הראש שלי עובד במין תבנית מסודרת של סדר עדיפויות שנח לי, די נוקשה, אבל מסודר -  שכל הגמשה שמצריכה ממני להתפזר לעוד תחומים מהרגע שאני נמצאת ומרוכזת בו- מוציאה אותי מאיזון וריכוז

 

עכשיו למה אני כותבת את זה

כי נגיד, הילדים (רק לשם ההמחשה,זה יכול להיות גם בעלי או כל דבר אחר שאפשר לחשוב עליו..) דורשים תשומת לב בערב (עכשיו כל היום נגיד..😵) ואני לא מצליחה מן הסתם להתפנות ככ לדברים אחרים, כי איך שאני מתחילה משהו - עוצרים אותי באמצע

ואם יש משהו שמחרפן אותי, זה שעוצרים אותי באמצע משהו. אני צריכה להתחיל ולסיים ואז לדבר הבא.

וזה די מקשה..


 

עצות/ תובנות/ הגיגים/ שיתופים - באהבה ❤️

 

כן... ככה זה גם אצליסודית
מעניין. כנראה תלוי אופיפרח חדש

אצלע שמתי לב שדווקא במצב של עומס וריבוי משימות אני יותר אפקטיבית

נניח היום, היה לי ממש רגוע פה עד 6:15

חזרתי מהעבודה ב3:15 ויכולתי להספיק מלא דברים

במקום זה לא עשיתי כלום, סתם רבצתי

ואז כשהילדים התחילו לחזןר ונהיה עומס אני מתקתקת הכל ועוברת מדבר לדבר

וכל הזמן מסכלת בשעון

שעד 8 כולם במיטות

ותוך כדי אני גם מתחילה דברים לשבת

גם אני אפקטיביתבמצב של ריבוי משימותהמקורית
רק בסדר שנוח לי
גם אני ממש ככהמתואמת

לא מסוגלת לבשל ולנקות כשהילדים בסביבה, ואפילו כשבעלי מנסה לדבר איתי.

אבל זה בעיקר כי כדי לשרוד את המלאכות הלא אהובות האלה אני שומעת משהו תוך כדי, ואז אם מישהו מדבר איתי - זה מפריע לי לשמוע...

דווקא לעבוד אני כן עושה לפעמים כשהילדים ליד 🙄 אבל זה באמת הרבה פחות מיטבי... (נסי להתרכז בסדר מחודש של פרקים בספר שאת עורכת, כשבמקביל ילדים אמורים ללכת לאכול ולמקלחות ותינוקת עייפה ועצבנית נתלית לך על היד ומנסה לטפס עלייך... סיפור אמיתי מעכשיו )

חחח לגמרייהמקורית
יש הרבה דברים שאני מצליחה לעשות כשהם איצי. אבל משימות קטנות. וזה גם, עד שהם מתחרפנחם ומתחילים לדרוש
אני בול ככהשיפור
לפעמים קצת מצליחה, בעיקר כשאני בשיא כוחותיי, אחרת אין סיכוי.
מתחברת למה שכתבת על הבישולמישהי מאיפשהו

ממש קשה לי לבשל איתם ברקע

אני צריכה קצב והתקדמות ואיתם אני מרגישה שהולכת אחורה...

מזדהה מאד...חרות
תלוי איזה מטלותיראת גאולה

בישולים - לגמרי מה שכתבת. גם ליום חול אני שונאת לבשל כשהם באזור (ואני אף פעם אף פעם לא משתפת אותם במטבח. דורש מאמץ על מבחינתי). כשהיו קטנים הייתי מבשלת צהריים רק אחרי שבעלי הגיע ולקח אותם, היום אני מבשלת כשהם עסוקים במשחקים בחדר שלהם והקטן ישן צהריים.


אבל יש מטלות שאני דווקא אוהבת לעשות בין לבין כאילו 'על הדרך' - כביסות, מדיח, לסדר מטבח, לסדר מיטות.

אלו מטלות שלא קורה להן נזק מעצירה פתאומית... ואני דווקא נהנית מכך שאני מספיקה הרבה תוך כדי עם הילדים.

זה ממש הגיוניאביול
בעבודה דווקא אני די מקפצת ממקום למקום. אבל בבית אני לא מצליחה גם להתייחס לילדים וגם לסדר ולנקות... אז היו תקופות שהשקעתי יותר ביחס לילדים, ואז הבית נראה בהתאם... לעומת זאת עכשיו אני מנסה לסדר את הבית, והילדים מפסידים... צריכה למצוא את האיזון 
גם אותי ריבוי משימות מבלבלאני זה א

אבל כן לרוב יוצא לי לעבוד על דברים במקביל ויוצרת לעצמי מעין סדר משלי..

למשל כשיש גם לנקות גם לבשל גם להיות עם הילדים וכו..

עושה קודם כל רשימות של כל המשימות ואז בראש מתכננת לי שעכשיו ככה ואז בנתים ככה ואז ככה ואז יותר קל לי לעבור ולדלג בין משימות במקביל.

לא תמיד מצליח לי ולפעמים מתרגזת על הסביבה בגלל הבחגאן שיש לי בראש אבל לפעמים זה גם מצליח לי

אני גם ככההשקט הזה

ולא רק דברים שצריך לעשות, אלא מרגישה שגם כשיש לי הרבה מטלות "בירוקרטיות" אני לא מצליחה להתפנות נפשית לטפל באחת עד שלא סיימתי את הקודמת..

ילדים זה דבר חמוד ומשגעדבוריתאחרונה

במיוחד שאתה מנסה לסיים משימות וכל רגע הם צריכים משהו אחר

ולשאלתך אני בבית עושה המון דברים במקביל

ובעבודה כנל

אבל אם יערבבו לי בית ועבודה אני מתפרקת מזה


ואת מזכירה לי את בעלי

אם נתתי לו משימה מסוימת בבית (נגיד לחתוך בצל) ואז אומרת לו אם הוא יכול דחוף לעשות משהו אחר (להפעיל מייבש לענות לאיזה ילד) זהו הוא מאבד את זה סופית. 

🕯שרשור פרשת שבוע - פרשת תולדות🕯נפגשות בפרשה

השבת אנו פוגשים את התולדות של אבות האומה וממשיכים ללמוד על בנין האומה-

פקידת רבקה אמנו,חפירת הבארות על ידי יצחק אבינו, יצחק אבינו מקבל את ברכת הארץ וירושתה על ידי עם ישראל ,קניין הבכורה על ידי יעקב אבינו,והברכות.


מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור, מוזמנת לכתוב לנו.


@מתואמת


@בארץ אהבתי


@אם מאושרת


@מאוהבת בילדי


@אמא לאוצר❤


@מצטרפת למועדון


@לא כרגע


@אחתפלוס


@חד קרן


@מקסיקנית


@אוהבת את השבת


@לפניו ברננה!


@אורי$


@מדברה כעדן.


@נטועה


@שריקה


@ענבלית


וכל מי שרוצה הצטרף...

🕯נפגשות בפרשה - תובנות מתוך הפרשה🕯נפגשות בפרשה
למה יצחק רצה לברך את עשיו?בארץ אהבתי

בשיעור של הרב ראובן ששון הוא מסביר בהרחבה, אני אכתוב ממש בקצרה, ממליצה לשמוע את השיעור במקור…


לעמ"י יש תפקיד בעולם הזה. העולם הזה צריך לעבור תהליך של תיקון, שבסופו ימוגר הרע והטוב ינצח ויאיר את העולם. ועמ"י צריך להוביל את זה.

ובשביל לנצח את הרע, צריך לפעמים להילחם. היום אנחנו רואים את זה במוחש. צריך כוח ועוז וגבורת הנפש.

ולכן יצחק חשב שצריך את הכוחות של עשיו בשביל זה. הוא ראה את יעקב, איש תם יושב אוהלים, וחשב שהוא לא ידע להילחם ברוע. ולכן הוא רצה לברך את עשיו.

אבל רבקה ידעה שזה לא נכון. היא ידעה שיעקב יכול ללבוש את 'ידי עשיו' ולפעול בגבורה כשצריך. ולכן היא כיוונה את יעקב למהלך שאיפשר לו לקבל את הברכות.

וכך גם יצחק מבין שהברכות באמת מגיעות לו. "הקול קול יעקב והידיים ידי עשיו" - יעקב יודע להתנהג כמו עכשיו כשצריך, אבל הקול שלו, הפנים שלו, נשאר טהור - קול יעקב.

וכך עם ישראל עכשיו, במלחמה שלנו מול הרוע - נלחמים עם 'ידי עשיו', כביכול באכזריות מול השונאים שלנו, אבל עדיין עם 'קול יעקב', בעדינות ובטהרה של עם ישראל, ומתוך החיבור לתורה ולקב"ה.

מקסים ומחזק כל כך!מתואמת
מעלת השוני בנישואיןאם מאושרת

( עפ"י שיעור של הרב שלמה אבינר)


יצחק אבינו ורבקה אימנו היו עם אופי הפוך זה מזה.


המהר"ל מגדיר את האופי של יצחק אבינו - עבודה ,


כולו עבודת ה' עד כדי מסירות נפש.


לעומת רבקה אמנו- גמילות חסדים,


כמו שרואים עם אליעזר- היא רצה לגמול חסד.


לכאורה זה לא טוב כזה שוני בין בני זוג,


אבל למעשה רואים שדווקא משניהם נולד יעקב אבינו שהיה שלם.


הוא היה שלם דווקא כי היה מורכב מהתכונות של שניהם!

לומדים את זה מהפסוק - "ויעקב איש תם יושב אהלים"-

אוהל אברהם- חסד

ואוהל יצחק-עבודה

יפיפה!מתואמת

יעקב הוא מידת התפארת, הממצעת בין מידת החסד לבין מידת הגבורה.

יצחק הוא מידת הגבורה ורבקה היא מידת החסד. אברהם ושרה הפוכים מזה - אברהם מידת החסד ושרה (כנראה) מידת הגבורה.

רק בדור השלישי הגענו לשלמות אצל יעקב, ולכן רק ממנו התחיל עם ישראל באמת...

שנזכה כולנו לאחוז במידות השלמות הללו!

תודה על המידות!אם מאושרת
אמן ואמן !
מהרב שניאור אשכנזי:מתואמת

גם אברהם וגם יצחק חפרו בארות. גם אברהם וגם יצחק כרתו ברית שלום עם אבימלך הפלישתי.

אבל אברהם קודם כרת את הברית ויצחק קודם חפר את הבארות. והבאר האחרונה שחפר יצחק החזיקה מעמד ונשארה לתמיד.

מזה אנחנו למדים שקודם עלינו לבסס את שליטתנו בארץ בצורה יציבה, ורק אחר כך אפשר לחשוב על לכרות שלום עם הפלישתים/הפלשתינים, כשהם כבר ידעו בבירור מי השולט העיקרי פה בארץ...


(זה חלק משיעור ארוך של הרב. מקווה שדייקתי)

לימוד חשוב כל כך!אם מאושרת
🕯ילדים נפגשים בפרשה🕯נפגשות בפרשה

פה נעלה רעיונות לנושאים שאפשר לדון בהם סביב שולחן שבת מתוך הפרשה...


 

🕯נפגשות בשבת🕯נפגשות בפרשה

לזכות  עם ישראל בזמן המלחמה,ושנזכה לנחול את כל הארץ נתחזק בעונג שבת.

עפ"י דברי חז"ל -

"כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים , שנאמר והאכלתיך נחלת יעקב אביך".

נתחזק בלימוד וברעיונות על איך לענג ולרומם את השבת .

המשך סיכום מהספר 'נעם שבת' - הנרות ומנורת המקדשבארץ אהבתי

בזוהר הקדוש כתוב שהמנורה והשולחן שבבית מכוונים כנגד המנורה ושולחן הפנים שבמקדש.

כאשר האישה מדליקה את נרות השבת, זה משרה את אור השכינה העליונה, והיא מאירה את השולחן, שמבטא את השכינה התחתונה, אור ה' שמתלבש בגשמיות - באוכל ובשתיה. וכך זה מביא להתגלות שלמה של קדושת ה'.

העבודה הזו של האישה בבית מקבילה לעבודת המקדש שעל ידיה מושרית השכינה בעולם.

לאישה יש כוח לרומם את הרבדים הגשמיים, את הרהיטים בבית, ולהעלות אותם לדרגת כלי המקדש, על ידי קדושת השבת, שמאפשרת את העילוי הזה.

זו בעצם המהות של המקדש, שנועדה לרומם את הקדושה הגנוזה בארץ, בטבע ובחיים עצמם.

הבית הוא המימד החומרי ביותר, שכולו עשוי ממדרגת הדומם, ודווקא עילוי הרובד התחתון מצריך כוח רוחני עליון, והוא הכוח המיוחד לאישה.

עת הדלקת הנרות זהו זמן מיוחד של המשכת האור העליון אל הבית, ולכן זה זמן מתאים לתפילה על הבעל והילדים.

איזה מיוחד זה! ממש לבנות מקדש מעט בביתנו שלנו...מתואמת
תודה על הלימוד שמרומם את הפעולות שלנואם מאושרתאחרונה

מה שכתבת השבוע, הזכיר לי מנהג של נשים חסידיות ללבוש סינר לבן בהדלקת נרות,

סגולה לפרנסה - שזה המשכת שפע גשמי

וסגולה לבנים תלמידי חכמים .

ומה שכתבת השבוע מבאר את ההקשר.

אשכרה הם ישנים!!אביול

עוד לא שמונה, והם פשוט ישנים!!

אני בהלם, זה בחיים לא קורה...

ברוך. ה' שבעלי חזר לאפטר...

לא כותב את זה כדי לגרום לקנאה, פשוט כדי לחלוק איתכם את ההתרגשות... 

איזה כיף👏יעל מהדרום
איזה כיף!מתואמת
השאירו לכם פנאי לנצל את הזמן לפני שהוא חוזר
לגמרי..אביול
עודדת אותי לקום מהמיטה ולעשות דברים.. 
בהצלחה יקרה ♥️מתואמת
והתכוונתי לנצל את הזמן לבילוי זוגי, לא לסדר את הבית
כן הבנתיאביול
אבל הוא יצא לבקר קצת חברים וקצת לקנות דברים... 
אהה... גם לזה צריך לנצל את הזמן...מתואמת
אוהבת את שעון חורף בדיוק בגלל זהאם_שמחה_הללויה

מוצ"ש ארוך

הספקתי הליכה,נכנסתי למכולת,כביסות ולהרדים

ונשאר עוד זמן לכוס תה עם בעלי

ממש, מאוהבת בשעון חורףאביול
לא אוהבת את החורף. בעצמו אבל זה נתן לי רוגע בהרדמות של הילדים
איזה כיףאם מאושרתאחרונה
מקווה שהם לא קמו והיה לך מוצש שקט ארוך !
פריקה נשות מילואיםבשורות משמחות

שבת מתקרבת וזה הזמן הכי קשה רגשית לפחות לי

וכבר 5 שבתות שלא עשיתי בבית שלי

אורזת מתארחת פה ושם ודיייי

עוד משהי שתבוא עם המשפט - 'חבל לעשות שבת לבד בואו אלינו' אני פשוט... בעע

נכון שרוצים לעזור לנו וב'ה בשמחה וביד רחבה והרבה תמיכה תודה לה' על הכל אבל יש פעמים שגם מותר לנו להרגיש רצון להיות קרוב לבית, הפרטי, שלי!

וזה לא פשוט לארוז מזוודה כל פעם עם כל הילדים, מוציאים להתארח אצל משפחות שאני לא מכירה..

לא יודעת קשה לי עם זה..

חיבוק❤️ קשה כל כך!!!נטועה
זה לגמרי קשוח!!!בשבילך..
את לא בבית כי את מעוטף? כי אם לא, והבית מקום יחסית בטוח זה לגמרי לא נורא להיות לבד בבית..


ממני שרציתי לגמרי את הנסיעות וזאת כבר שבת שלישית בבית בלי לסוע..

לא מהעוטףבשורות משמחות
בעל מגוייס
אז למה באמת לנסוע?מתואמת

גם אני הייתי מעדיפה להישאר בבית... מקסימום להזמין מישהו (שיכול לעזור!) אלינו...

זה קשה כל כך!

כי אין ליבשורות משמחות

משפחה קרובה שיכולים להגיע אלינו

או משפחות שאנחנו מכירים הם גרים רחוק בהליכה

אז זה בדיוק מה שאמרתי שאין לי בעיה לארח בשמחה

אני אישית הייתי מעדיפה בכל מקרה להישאר בביתמתואמת
גם אם זה אומר להיות לבד עם הילדים... (אפשר ליצור אווירה נחמדה מאוד גם כך!)
וזה בסוףבשורות משמחות
מה שהחלטתי..
יופי, מקווה שנהנתם!מתואמתאחרונה
אז למה לא להישאר בבית?מדברה כעדן.
זה גם אתגר, כן? בעיקר נפשית...אבל אולי זה יעשה לכם טוב, אולי שווה לנסות? 
יותרבשורות משמחות

מפחיד אותי הלילות להישאר לישון לבד

ב'ה היתה שבת טובה ואווירה טובה גם לילדים

לא אגיד שישנתי טוב.. אבל הצלחתי לנוח

את במקום עם אזעקות?מדברה כעדן.
ומה תדירות האזעקות? ממה הפחד? ובימי חול את לא ישנה לבד עם הילדים? 
לאבשורות משמחות

אזעקות אבל כן עיר מעורבת

במהלך השבוע לא ישנה לבד

עם מי את ישנה במהלך השבוע?מדברה כעדן.
מבינה אותך כ”כ. גם אני לא הייתי שבת בבית מתחילתanonimit48

המלחמה 😢

מתגעגעת לזה כ”כ.

רןצה לארח!! 

בדיוק מהבשורות משמחות

שאמרתי לאותם חברים באמת בצורה מכובדת ומכבדת..

בשמחה אני אשמח לארח

תנו לי להרגיש את המקום שלי, קשה להיות כל הזמן על מזוודות..

בכללי אני יותר אדם שאוהב את הבית למשפחה אני מגיעה לחגים ושבתות בערך פעם בחודש-חודש וחצי

אנחנו גם בדכבוקר אור

אני שונאת לנסוע

אבל באמת מאז שמחת תורה לא היינו בשבת בבית לצערי..

קשה כ"כ כ"כנגמרו לי השמות

פשוט חיבוק ענקי

מה עם ארוחות שבת כמה חברות ביחד??חזקה בעורף
יש לידך עוד חברות מגוייסות?


אני העזתי להישאר שבת אחת לבד בבית, ועשיתי ארוחה עם עוד חבר'ה שבעלה מגוייס וילדים שלנו חברים.


היה דווקא שינוי מרענן!


אולי תנסי לחשוב על זה לקראת שבת הבאה...

באזורבשורות משמחות

שלנו אין משפחות שקרובות אלינו

זה באמת מה שעשיתי עד עכשיו אבל זה דורש לארוז ולישון במקום אחר בשכונה כי ההליכה רחוקה

עכשיו רואה שכתבת שבסוף נשארת בבית..חזקה בעורף

אלופה! איך היה??


אנחנו בשבת שנשארו בבית נתתי לילדים להיות אחראים על התפריט, הכנו ארוחה עם דברים שווים🤩

והם קיבלו כמה נגלות של קינוח (בד"כ לא מאפשרים הרבה...) הם דיברו על זה אח"כ שבוע שלם🤭

היה מצוייןבשורות משמחות

האוכל היה טעים, וגם אכלנו בזמנים שנוחים לי

והילדים.. דווקא התלהבו כי שיחקתי איתם בכל מה שהם ביקשו אז היה להם ממש כייף

אמא לביאה! כל הכבוד!!חזקה בעורף
מאחלת לך שבעז"ה שבת הבאה בעלך (וגם בעלי) יצא סופסוף הביתה🙏
יכול להיות שמשבוע 34 לא צריך להגיע לרופאזריחה123

או לאחות עד שאעבור את התאריך? הרופא לא אמר לבוא.. רק לעשות ספירת דם ב37 (שזה עכשיו)

כבר לא זוכרת...

מתי עושים מעקב אחות? האם זה נצרך (לא היריון ראשון)?

תודה

הוא נתן לך הפניה להערכת משקל? עשית משטח GBS?יעל מהדרום

לק"י


אם כן, לא נראה לי שיש מה לחזור לרופא עד אחרי הלידה.


מעקב אחות עושים בשלב הזה כל שבועיים אולי?

לא אמרו לך בפעם האחרונה שהיית מתי לבוא שוב?

עשיתי הערכת משקל ב32זריחה123

לא עשיתי מעקב אחות בכלל חוץ מבדיקות דם (ואז גם שתן)

אז פשוט ללכת לאחות?

מעקב זה חשוב. בודקים גם שתן וגם לחץ דםיעל מהדרום
אני לא מחכה שיגידו לי מתיאין כבר כח

אני הולכת כשאני רוצה

בערך כל חודש-חודש וחצי


בשבוע 34 למעשה אולי יצא לך עוד פעם אחת

ואולי לא

תלוי מתי תלדי


אם סיימת את כל הבדיקות שצריך

והוא במצג ראש

והכל תקין אז לכאורה זה בסדר גם אם לא

כשאת עטשה ספירת תבקשי שימדדו לחץ דם ומשקלבתי 123
אני בדכ הולכת לבדיקה בשבוע 38פרח חדש
לראות שהכל בסדר, כמות המים , דופק


נראה לי שאלך לאחות מחר. תודה!זריחה123
מעקב אחות צרריך כל שבועיים בשלב הזהתוהה לעצמי
וואי לא היתי אפילו פעם אחת כל הריונות האחרוניםאין כבר כח

זה לא מומלץ

אבל לא מצליחה להגיע לזה

ובתקופה הנוכחית בכלל


אבל כן עיתי מלא בדיקות שתן ההריון ההזה 

בעיקרון ממש חשובתוהה לעצמי
קראתי כאן אבל שאפשר לעשות את המעקב הזה בבית. מתייגת את @פה לקצת שזכור לי שכתבה כאן שעשתה את זה.
נכון. אני במכבי עשיתי מהביתיעל מהדרום
אבל תכלס אם אין חלבון בשתןאין כבר כח

ומשקל בסוף אני רואה שלא עליתי בהגזמה

ואין בצקות או שאר סימני רעלת שאני אגב מכירה את כולם


והלחץ דם שלי כרגע  נמוך כי הוא צונח לי כל יום .ומרגישה את זה ממש בחולשה ..

אבל זה באמת מדד שפחות יודעת לזהות לבד מן הסתם


אז לא מבינה למה זה כזה קריטי

נדיר שיש רעלת ואחן חלבון בשתן פלוס עוד סימנים

אין לך איך לדעת אם אין חלבון בשתןתוהה לעצמי
אם את לא עושה בדיקת שתן.. אם את גם ככה עושה בדיקות שתן כל שבועיים ועוקבת אחרי המשקל אז נשמע לי לא קריטי. זה רוב המעקב. ואם את יכולה לקנות גם מכשיר לחץ דל אז סגרת סיפור.
שתן יצא לי לבדוק המון פעמים כי היו לי דלקותאין כבר כחאחרונה

אז יצא שעשעתי רק איזה 6 לפחות ב3-4 חודשים חח וגם לפני עוד כמה

יותר ממעקב אחות


קיצר.. לא אידאלי אבל במציאות הנוכחית..

נכון. אני במכבי ועושה מהביתפה לקצת
ותודה ל @יעל מהדרום שבזכותה הצלחתי להגיע לזה
תינוק שכואב לו בהנקה... מה עושים?חרות

הקטני בן שנה כמעט, יש לו פריחה בגוף וכואב לו לינוק... הוא לא רוצה מים/ חלב/ מטרנה בבקבוק... גם כשמסכים שותה טיפה וזהו...

מחפשת עצות...

ניסיתי כוס, שתה יותר טוב..  אבל עכשיו לא מרגיש טוב ועייף ולא נראה שישתף פעולה...

לא רוצה שיתייבש...

אם לא ילך כלום אתן נורופן... למרות שקשה לתת לו... הוא לא רוצה..

את יכולה לשים לו נרבאורות

יותר קל לפעמים.

לגבי שתיה, אולי תנסי לשאוב ולתת לו עם קש? זה נשמע שיש לו פצעים בלשון...

תודה! נר זה באמת רעיוןחרות

אנסה עם קש, הבעיה שהוא שופך המון מהפה עם קש...

הייתי מנסהמדברה כעדן.
רפואה משלימה. דיקור למשל... 
לא נוראאם מאושרת

הרבה פעמים ילדים ( גם גדולים יותר)

שכשחולים לא רוצים לאכול.

אם במשך היום כן שתה קצת מהכוס, לא הייתי דואגת,

בעז"ה יבריא וישלים את החסר.

אם את חושבת שלא שתה בכלל, גם מהכוס,

אפשר לתת שתיה במזרק,

או מאכל נוזלי בכפית- מרק/ יוגורט/ רסק פירות.

רפואה שלמה במהרה!

זה ממש מתסכל כשילד ככה מרגיש לא טוב...

תודה רבה על המילים המרגיעות!חרותאחרונה
אולי באמת אנסה עם מזרק
שבוע טוב!אבןישראל

רוצה להגיד שאני מעריכה מאוד את הנשים שהבעלים שלהם במילואים/ בצבא והן בבית לבד עם הילדים!

אתן פשוט אלופות 🤩🤩

בטוחה שזה לא קל בשום צורה ושצריך הרבה כוחות.

שולחת לכם הרבה כוח ומתפללת שזה יהיה קל כמה שאפשר.

שבוע טוב ובשורות טובות!

איזה חמודה תודה!!אמא טובה---דיה!
בזורות טובות לכל עם ישראל!!
מצטרפת להערכה, באמת אין כמוכן!חרות
מעריכה ממש!!!
גם אני מצטרפתפולניה12

לא מגיעה לכתוב בכל השרשורים השונים,

אבל באמת שאני מעריכה מאוד מאוד כל אחת מכן!!

תודה❤️❤️❤️בתנועה מתמדת
מצרפת גם!ממשיכה לחלוםאחרונה

זה באמת ניסיון שאין מילים לתאר אותו

ואני באמת מעריכה כל אחת מכן מאוד מאוד❤️

למישהי יש המלצה לעיבוד לידה באיזור המרכז?אנונימית בהו"ל

ממש מחפשת מישהי טובה ומומלצת.

עדיף עו"ס או מישהי מקצועית.

לאישה אחרי לידה ממש לא פשוטה...


תודה רבה

לי יש בירושליםכבתחילה
אם רלוונטי תפני בפרטי
היא עושה גם בזום?אנונימית בהו"ל
לא יודעתכבתחילה
אני חושבת שמנהלת הפורום לשעבר- תחיהיעל מהדרום

לק"י


עושה עיבוד לידה בזום.

אפשר לחפש טלפון בכרטיס שלה @תחיה דולה

יש בעיה להכנס לכ"א. אם תרצי- אתן לך טלפון באישייעל מהדרוםאחרונה
מעדיפה למחוקמתגעגעתמאד
עבר עריכה על ידי מתגעגעתמאד בתאריך ה' בכסלו תשפ"ד 21:48

שבוע טוב

אני חושבת שכל המצב של המלחמה גורם להרבה אנשיםבתי 123אחרונה

לרגשות מעורבים ובלבול גדול.

שתדעי שזה ממש נורמלי להרגיש ככה

אני מציעה לך לנסות לשבת עם עצמך ולהסתכל על החיים שלך מבחוץ במבט אובייקטיבי ...להיות גאה בבעלך על מה ומי שהוא.

אין תפקיד יותר או פחות חשוב כי גם החייל ביחידה הכי מובחרת זקוק לאוכל לוגיסטיקה וכו. ואל דאגה הוא יכול להצליח בחיים לא משנה איזה תפקיד עשה בצבא.

אני בטוחה שאת בטח תורמת מעצמך אבל אם יש לך עוד זמן אולי תסייעי לאישה שבעלה במילואים בקרבי ככה יהיה שהקב"ה זיכה אותך כרגע שבעלך לא נלחם פיזית ויש לכם אפשרות לסייע למי שכן

ריצ'ר תוסף תזונה של מייבן,שגרה ברוכה

מישהי ניסתה? לנשירה וכו'

האם אכן אפקטיבי? שווה את הכסף?

האם מותר בהנקה?

מקפיצה לךזוית חדשה
יש לי חברה שטוענת שזה מאד מאד מאד עזר להחבובוש

היא גם טוענת כי רוקחת בסופר פארם אמרה לי שזה מכיל בול את אותם רכיבים כמו מה שעוזר לנשירת שיער של אטמן (חושבת קוראים לזה רוטס HR), רק שאלטמן עולה הרבה יותר זול.

לגבי הנקה תשאלי את החברה

עוקבת ושואלתאביולאחרונה

מה זה בדיוק?

אני ממש סובלת מנשירה

שאלת תזונה אצל תינוקותרוני_רון

שלום לכולן, עוקבת הרבה זמן, ונהנית מאוד...

 

הבן שלי בן 8 וחצי חודשים. ינק הנקה מלאה עד לפני שבועיים.

התחלתי איתו מוצקים כשהיה בן 4 חודשים, זורם על הכל ומאוד אוהב כל דבר. (אני מאוד מעדיפה שלא יקבל בכלל סוכר כרגע)

לא אלרגי ב"ה לכלום ככל הידוע לי. אין לו שיניים עדיין...

הוא לא צריך הרבה חלב, ואני רוצה לסדר לו ארוחות שיהיה לי ברור יותר מה הוא צריך לאכול וכמה.

מי שיכולה לעזור לי עם תפריט אשמח מאוד.

הוא נמצא אצל מטפלת מ8 עד 2 ואוכל שם מה שאני שולחת לו. (המטפלת לא מכינה אוכל)

 

תודה רבה מראש לכל מי שתטרח לענות!

עונהבתי 123

בדר"כ 3 ארוחות עם כל אבות המזון ועוד ארוחות ביניים

הכמות תלויה רק בו כדאי להכין קערה שלמה ולתת לאט כמה שרוצה .

הוא אןכל רק טחון בינתיים? גם בלי שיניים אפשר להתחיל מוצקים שנמסים בפה.. כמובן בהדרגה

בבוקר אפשר לתת פירות טחונים עם שתי כפיות שקדיה/ טחינה. או יוגורט עם פירות.

צהריים מרק ירקות טחון עם עוף/ הודו/ עדשים אדומות

בערב דייסת אינסטנט אפשר על בסיס טחינה או שקדיה. אם התחלת לתת ביצים אפשר לבשל דייסת קוואקר ולהוסיף ביצה. או סלט ביצים ועגבניה מרוסקת.


תודה רבה! כמה שאלותרוני_רון

התחלתי מוצקים לא טחונים מזמן והוא ממש זורם על זה ואוכל יפה כל עוד זה חתיכות קטנות.

מה זה אומר פירות טחונים? איזה פירות? יש עדיפות על לטחון לבד ולא להביא גרבר?

הוא צריך לקבל חלבון כל יום?

ובנוגע לביצה? להוסיף לתוך הדיסה? או לתת בנוסף? ואיזה דייסה מומלצת? ראיתי שיש למטרנה הרבה סוגים...

לגבי טחון או לא זה טלוי בכמות שהוא מסוגל לאכולבתי 123

אח את רוצה שארוחה תחליף מנת חלב זה צריך תהיות בכמות מספיקה.

את יכולה גם לשלב לתת בכפית טחון ולשים על המגש אוכל אצבעות.

פירות כמה שיותר מגוון יותר טוב.. אפשר לטחון טרי אפשר לבשל ולטחון. או לתת גרבר מן הסתם קצת פחות בריא.

דייסות יש של שיבולת שועל דגנים כוסמת

את הביצה את יכולה להוסיף איך שנראה לך העיקר שיהיה מבושל כמו שצריך

תודה!!רוני_רון
לגבי חלבון, בוודאי שצריך לקבל כל יוםקופצת רגע

רצוי גם, אם אפשר, שכל ארוחה תהיה כמה שיותר מאוזנת, ותכלול חלבון, שומן בריא, פחמימה וירקות.


אם את רוצה שהאוכל המוצק יחליף את החלב, האוכל צריך להיות מזין.

דרך אגב, ההמלצה היא להמשיך עם הנקה/תמ"ל בובות לאוכל מוצד עד גיל שנה. 

לא התכוונתי להפסיק עם חלב לגמרירוני_רון

אני רוצה אבל לבסס לו ממש כמה ארוחות ביום בנוסף לחלב...

ותודה על התגובה!

אנסה להכין תפריט מאוזן..

מנסהאביול

בבוקר אפשר לשלוח לו פירות טחונים. לדוגמא בננה ותפוח עם קצת טחינה. סתם דוגמא.

בצהריים אפשר מרק ירקות, ולאט לאט תוסיפי קת בשר טחון או חתיכות של עוף רך.... אבל לא בשלב הזה נראה לי.

אחר כך בערב אפשר נגיד ביצה קשה ואבוקדו.

יש אתר המתכוניה, הוא ממש טוב

תודה!רוני_רוןאחרונה

הוא כבר אוכל מלא עוף, בשר ודגים. בעיקר בשבתות...

 

תודה על הרעיונות, ותודה על ההפניה לאתר, נראה מעולה!!

למלא עוד קצת את ארגז הכלים שלנו לימי המלחמהנגמרו לי השמות

רוצה ב"ה לכתוב ולצרף כמה כלים וטיפים לימי המלחמה:

 

התמודדות עם מתח וחרדה:

 

הידיעה שגם אם נשבר נקום ויש לנו כלים לקום יכולה לחזק אותנו.

ניצור את הכלים הללו,

נזהה אותם 

והם יהיו איתנו כל הזמן כאשר נזדקק להם.

 

נדבר לעצמנו בדיבור עצמי מחזק וחיובי.

נאמר לעצמנו: "אני נשברת", "אבל אני יודעת גם לצאת משם".

"אני יודעת ליפול אבל אני גם יודעת לשים לזה סוף ולצאת משם."

ולתרגל את זה.

לשים לב גם לתחושות הגופניות שלנו כאשר אנו מתרגלות את זה - 

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני נשברת?

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני יוצאת מזה?

ככל שמתרגלים בהתחלה זה הרגשה של אינסוף יאוש, ממש יאוש אינסופי.

וככל שיודעים שיש את האפשרות לצאת מזה זה נותן לנו פרספקטיבה - עכשיו אני נשברת, יקח לזה זמן, אבל אני אצא מזה.

 

כולם נשברים לפעמים. וקמים.

ואני יכולה לשאול את עצמי -

בפעם הבאה שתישברי - איך תיגשי לזה אחרת?

למשל, אומר לעצמי שזה לא אינסופי.

למשל, אוכל להקצות את המקום והזמן להישבר. מתי שכן אפשרי לי כמו בלילה, בשירותים וכו', בכמה דקות שאני לבד באמצע היום וכן הלאה. 

ואז אני יודעת ששם, בזמן התחום והקצוב הזה – מותר לי ואני יכולה להישבר. ואח"כ אני גם אוספת את עצמי וקמה מזה.

 

אני יכולה להקשיב לעצמי, להקשיב לחרדה שלי, לתת לה מקום.

לאחר מכן ליצור מודעות (דף ועט זה תמיד מעולה) ולמפות – מהם מקורות המתח שלי? ממש לכתוב דבר דבר.

ואז לנסות לראות ולכתוב מה יכולות להיות הדרכים להתמודדות ולפריקת המתח?

אני יכולה להתחזק בידיעה שיש פתרונות. ויש אפילו כמה פתרונות אפשריים כמעט לכל בעיה. 

אני יכולה לחשוב בעצמי, אני יכולה להתייעץ עם חברות, אני יכולה ללמוד ולקבל כלים, אבל אני אצליח!

 

אני יכולה לשאול את עצמי איך התמודדתי *בעבר* וזה עזר לי?

ואיך אני בוחרת להתמודד *בהווה*?

ואיך אני יכולה להתמודד *בעתיד* אם וכש אצטרך?

איך אני מתמודדת עם המתח ביומיום שלי?

איך אני יכולה למצוא עוד דרכים יעילות לפרוק את המתח הזה שנוצר בי?

אילו תכונות טובות ועוצמות יש בי שיכולות לעזור לי גם עכשיו?

איזו מנטרה יכולה לחזק אותי אם אשתמש בה בעת הצורך?

ושוב – לתרגל את זה. 

התירגול חשוב מאוד.

 

ואז אוכל ממש לבנות תוכנית פעולה לאיך אני פועלת אם אני במצב הקשה.

כי יש משוואה מאוד פשוטה אבל גם מאוד חשובה שאומרת –

המתח שנוצר פחות המתח שמשתחרר = המתח שקיים בך עכשיו.

אפשר לשאול ולמצוא היכן את מרגיעה את עצמך?

למשל:

לעצור

לנשום

לכתוב

לחשוב

לשתף או להתייעץ עם אנשים 

כדאי לכתוב את הנוסחה האישית שמתאימה ונכונה לי ואת הרשימה של מה עוזר וכך בזמן אמת לתרגל, וכך תהיי גם את כמו חייל שמתאמן ומיומן. 

מיומנת בכוחות הנפש שלך

מיומנת בתעצומות הנפש שלך וביכולת לקום גם משבר ונפילה.

 

כמה דברים שיכולים לעזור ולחזק אותנו בזמנים קשים באופן כללי:

 

- דיבור עצמי,

חיזוק עצמי

מאוד יכול לעזור.

 

- לומר לעצמנו: "הכל בסדר. אני בסדר."

ממש לחזור על זה כמה וכמה פעמים כמו מנטרה, להאריך את המילה במלרע, לדבר את זה בטון רגוע ושלו. אפשר להגיד גם בקול וגם בלב.

 

- גם נשימות יכולות מאוד לעזור.

או לשאוף אוויר 6 שניות - ואז לשמור את האוויר בפנים 2 שניות - ואז להוציא את האוויר לאט 4 שניות

וככה לחזור על הסטים האלה עוד ועוד עד להקלה.

 

או "נשימת הקופסא" - לשאוף 4 שניות - להחזיק בפנים 4 שניות - להוציא (לנשוף) 4 שניות - להחזיק 4 שניות.

 

או תירגול של מיינדפולנס, מדיטציה קשובה לפחות 8 שבועות. לתרגל להחזיר את הקשב לכאן ועכשיו.

 

- לשתות מים, לאכול אם רעבים, לישון אם עייפים

 

- לשמוע שיר מחזק

 

- תפילה אישית או מזמור תהילים

 

- שיעור תורה מחזק

 

- לבקש חיבוק ארוך ועוטף

 

- לדבר את זה.

לדבר על זה.

עם חברה, עם האיש, עם אחות, עם הקב"ה, עם עצמי, עם איש מקצוע, עם כל מי שיעשה לנו טוב לשתף אותו.

 

- לצאת החוצה, לראות טבע, אנשים, אוויר, עולם.

 

- כמובן כמובן האמונה בקב"ה, הידיעה שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה, שיש סיבה ומסובב לכל.

 

- להיות בהרפייה

 

- הידיעה שעוד מעט זה יעבור ויוקל יותר

כי טבען של ירידות שהן בתנועה, ולאחריהן תגיע גם העלייה ב"ה. זה כמו גל שצריך לעבור כעת.

 

- לחשוב מה עזר לנו בעבר לצאת ממצב דומה

 

- להתחזק בטוב שבנו

 

- להתחזק בטוב שכן יש לנו בחיים

 

- להודות בפה לקב"ה על הטוב שיש לנו בחיים

 

- לראות איזה צעד, רק צעד אחד, נוכל לעשות כדי להתקדם אפילו טיפה במקום שבו אנחנו נמצאות אל המקום אליו אנחנו רוצות להגיע.

 

- לכתוב עם עט ודף את כל הרגשות וכל אשר על ליבנו

 

- לצייר ציור חופשי

 

- לדמיין את עצמנו במקום בו אנו רוצות להיות, לנשום לתוך זה, אולי בליווי מוסיקה מתאימה.

 

- להתפנק במשהו כיפי שיכול לשמח אותנו

 

- להיות עם הילדים / האיש שלנו / כל מי שאנחנו אוהבים עם דגש על הרגע הזה, על הכאן ועכשיו, וממש לשאוף את הרגעים הללו פנימה

 

- לחזור כל פעם לכאן ועכשיו.

גם בעזרת תירגול מיינדפולנס.

להיות בהווה. 

 

- להקשיב לגוף 

 

- להקשיב לרגשות ולזהות אותן

להוציא את הרגשות ולהביע אותן, לא להתעלם מהן

 

- בכי מרפא, הוא מתנה

 

- תזונה נכונה 

 

- תרגול של הכרת תודה, לכתוב 3 דברים טובים שקרו היום 

 

- שינה מספקת

 

- נשימות טובות, אפשר להוסיף דמיון שמכניסים אוויר וטוב ורוגע ומוציאים את הענן השחור של הסטרס.

 

- אם שייך לשאול איך אחשוב על זה עוד שנה או 5 שנים מהיום.

 

- ויסות רגשי:

א. לשיים את הרגש - מה אני מרגיש/ה? לעצור ולכתוב את זה, 

לפני השינה/בטבע/בזמן שקט אפשר ממש לכתוב: "אני מרגישה....."

ב. מהו סט החשיבה שלנו - משולש רגש, מחשבה, התנהגות:

מהי המחשבה שעולה לי למול הסיטואציה הספציפית הזו?

מה הרגש שעולה לי מול הסיטואציה הספציפית הזו?
מהי ההתנהגות שלי הנובעת מכך?

אפשר לשאול את עצמינו:

האם זה בהכרח כך?

האם יש דרך אחרת לראות ולחשוב על הדברים?

 

 

- להתחזק גם בזוגיות שלנו,

 

גם בעת ריב, לזכור להוסיף הרים של חמלה עצמית כלפי עצמנו והרים של חמלה עצמית כלפי בן/בת הזוג שלנו - אנו במצב מלחמה וקשה לכולנו.

מותר לריב, השאלה היא לא האם רבים אלא *איך* רבים נכון.

 

לומר מה אנחנו מרגישים 

לומר מה אנחנו צריכים 

ליצור בקשה ברורה.

ננסה לשמוע גם מה הצד השני מרגיש. מה חי בו בפנים.

הצד השני בעצם אומר לנו:

אני בכאב, יש לי צורך שלא מתממש.

זו הדרך שלו לומר "בבקשה", אפילו שזו דרך עקומה.

נאמר לבן/בת הזוג שלנו:

האם אתה מרגיש....?

כי אתה צריך.....?

 

לא לשמוע מחשבות.

אלא להבין שמחשבה יכולה להיות רק חלון ולשמוע את הצרכים מאחורי המחשבות. דיבור של צרכים.

 

"המילים הן חלון. או הן קירות.

הן דנות אותנו או משחררות אותנו." (ד"ר מרשל רוזנברג)

 

 

----------------------------------------------

 

שישה מרכיבים עיקריים לחוסן נפשי (מעובד בעיקר עפ"י דבריה של יהודית כץ):

 

1. מערכות יחסים – להתחזק בזה שאני לא לבד, אני לא עוברת את זה לבד.

להתקרב ולהתחזק מכל מערכת יחסים מיטיבה שיש לנו בחיים ומכל האנשים שיקרים לנו בחיים.

 

2. משמעותיש משהו יותר חשוב, משהו יותר גדול, ואני מוצאת את המשהו הגדול יותר הזה להיאחז בו.

ההשגחה העליונה, תהליך הגאולה,  העתיד שיהיה טוב ב"ה, המדינה, האחדות, המשפחה, התקווה, ההשגחה העליונה. וכן הלאה.

 

3. מסוגלות עצמיתהתחושה שיש דברים בידיים שלי. אני שמה עליהם את הפוקוס, אני ממקדת לשם את השליטה.

אני מחזירה שליטה במה שאני כן יכולה ומסוגלת ושם אני ממוקדת.

 

4. גמישות מחשבתיתאיזה סיפור אני מספרת לעצמי על מה שקורה. האם אני מצליחה לראות עוד סיפורים, עוד גירסאות,

האם אני יכולה להוסיף סיפור שיש לו מסגרת יותר אופטימית ומחזקת לכל המתרחש?

 

5. מיינדפולנס ולהיות בנוכחות ברגע הזהלהיות בתוך הדבר עצמו. בכאן ועכשיו. ולעבור את הדבר הזה רגע אחרי רגע. לא צריך עכשיו את כל התשובות, אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו בתוך אירוע שעדיין קורה. בואו נעבור רק את היום. יום אחרי יום, רגע אחרי רגע. זה המצב. זה עכשיו.

 

6. אופטימיות ורגשות חיוביים - האם אנחנו יכולים בתוך הקושי למצוא גם את מה שטוב, את הרגעים הקטנים שתומכים בנו, את הדבר הטעים שאכלנו, את זה שקמנו בריאים ושלמים בבוקר, את השיחה הקטנה הטובה ההיא, הטלפון ההוא למישהו שאנחנו אוהבים, משהו אחד קטן בתקופה הזו שעושה לנו טוב. כל דבר קטן שעושה לנו טוב הוא חשוב.

 

------------------------------------

 

מודל התמודדות בזמן חירום – שלושת ה-L (ד"ר יעל דורון):

LOOK – מבט בעיניים.
בזמן חירום כדאי שנקפיד להביט אחד לשנייה בעיניים, זה מגביר אינטימיות ויש לזה ערך גדול.

LISTEN – להקשיב. להקשיב אחד לשני. לשמוע לסיפור של בן הזוג כמו שהוא מספר אותו. לא לקטוע, לא לבטל, להקשיב. 

גם הסיפורים הם נורא חשובים ויש להם גם ערך טיפולי לאדם של לעבד עם עצמו דברים. זה אקט תרפויטי. לספר את הסיפור מול עין אוהבת ואוזן מקשיבה ושומעת.

LINK – לקשר. לקשר את בן הזוג לכוחות שלו, לעבר שלו, לקשר שלנו, למה שטוב בו

 

- לא לחכות עם הדברים הטובים "ליום שיגיע", אלא לחגוג ולהינות מהחיים עצמם גם בכאן ועכשיו.

- להודות ולהגיד תודה

- להסתכל אחד על השנייה בעיניים טובות ואוהבות ולהגיד: אנחנו ננצח את זה. 
יהיה טוב. 

יש לנו כוח.
יש סיבות שבגללן הפכנו להיות זוג. 
התחלנו מאהבה מאוד גדולה. 
עברנו דברים לא קלים בחיים שלנו, 
יש לנו כבר דרכים ומנגנונים שאנחנו מכירים את עצמנו. 
באמת יהיה טוב.

 

 

* המקורות לחלק מהדברים שנכתבו/עובדו: יהודית כץ, ד"ר יעל דורון, ד"ר כרמי אומרו, ד"ר מרשל רוזנברג, ד"ר ג'ון גוטמן

 

בתפילה לבשורות טובות ולישועה שלמה לכל עם ישראל המתוק, בשלמות, בגלוי, בחסד וברחמים ובקרוב ממש ב"ה 🙏

והזמנה, גם אם קטנהנגמרו לי השמות

אם יש מישהי שרוצה לשוחח קצת בטלפון ולאוורר רגשות או אפילו רק לפרוק קצת ולהניח את הדברים (בין אם אשת מגויס, ובין אם אישה שמגויסת בעצמה לכל ההתמודדות הטכנית/נפשית/רגשית של המלחמה, וכל אחת איפה שזה פוגש אותה) - ב"ה ובל"נ מנסה לשבץ זמנים מיוחדים במהלך השבוע לשיחות קצרות כאלו (בערך חצי שעה) ללא עלות.

אז אם יכול לעזור למישהי בדרך זו, או דרך הודעה שאשתדל לענות בזמנים הללו בכתב או בהקלטה - באהבה גדולה ❤ 

(אפשר לשלוח מסר ולקבל את המספר שלי או דרך המייל שבכרטיס האישי שלי)

את כזאת מיוחדת...❤️בארץ אהבתי

כתבת ממש חזק ומרגש.

וההזמנה שלך מראה איזה לב ענק יש לך... זכינו בך פה😍😍😍

תודה רבה רבה יקרה ❤נגמרו לי השמות

את מרגשת, מיוחדת ומחזקת בעצמך ❤

תודה לך יקרה על המילים הטובות ומחממות הלב 🙏

אני מסכימה, אין כמוך!מכחול
תודה רבה יקרה 🙏❤️נגמרו לי השמות
על המילים הטובות והחיזוק, מחמם את הלב ממש 🙏
תודה על זהאנונימית בהו"ל
היום נשברתי ולפחות לקרוא שזה לא אינסופי כי ככה זה מרגיש זה מעודד 
בשמחה יקרהנגמרו לי השמות

חיבוק גדול גדול ❤️

ב"ה שתראי ישועה שלמה בכל ביחד עם כל עם ישראל ושיהיו רק בשורות טובות 🙏

מקפיצה ❤️נגמרו לי השמות
למקרה שהדברים יכולים אולי לעזור קצת ב"ה 🙏
ואווו קראתי הכל!!המלחמה האחרונה?

זה ממש מחזק תודה רבה 💕💕

באהבה ❤נגמרו לי השמותאחרונה
ברזל נמוךדרקונית ירוקה

עשיתי השבוע בדיקת דם והמוגלובין שלי 10. אני בהריון בשבוע 25.

חודש לפני הריון היה לי 11.3 ומאגרים (גם ברזל וגם פריטין) נמוכים מאוד, לא זוכרת מספר מדוייק. בבדיקת דם של תחילת הריון היה המוגלובין 10.7.

אני לוקחת כבר שישה חודשים מינון כפול של ברזל באבקה של אלטמן. ניסיתי סוגים אחרים, זה היחיד שהצלחתי לבלוע וגם לא עשה עצירות.

היום דיברתי עם הרופאה והיא התעקשה לנסות לשישה שבועות להעלות עם תזונה לפני ששוקלים משהו אחר. זה נשמע לי מוזר כי כבר שישה חודשים שאני מנסה והברזל רק יורד. אמרתי לה את זה והיא בכל זאת התעקשה שנבדוק שוב רק בעוד שישה שבועות.

רציתי להתייעץ אתכן מנסיונכן:

1. ההנחיה שלה הגיונית? יש בכלל סיכוי שבתזונה עתירת ברזל יהיה שינוי לטובה בהתחשב בכך שתקופה ארוכה אני לוקחת מינון ברזל כפול?

2. איזה מאכלים עוזרים להעלות ברזל ובספיגה שלו מלבד בשר, כבד וויוטמין c? איזה סוגי בשר מומלצים?


ושאלת בונוס למבינות: עשיתי העמסת סוכר 100 יצא שכל הערכים נמוכים (בין 73 בצום ל100 בתוצאה המקסימלית) באינטרנט ראיתי שזה נקרא "עקומה שטוחה" ויכול להעיד על כל מיני דברים, בין השאר שהעובר עלול לא לקבל מספיק סוכר. הרופאה לא התייחסה לזה בכלל. יש סיבה לברר מעבר?


אוף, יצאתי ממש מתוסכלת מהתור אצלה. הרגשתי שלא קיבלתי מענה בכלל ושהיא לא הקשיבה לי. ככה היה גם פעם קודמת, אבל פחות קיצוני. הרופאה שאהבתי עזבה וכל מי שבדקתי בינתיים לא היה מוצלח או עזב אחרי חודש 😕

באמת נשמע מוזר...מתואמת

מציעה לדבר עם רופא המשפחה. מהניסיון שלי בענייני ברזל הם מבינים יותר מרופאי נשים, כנראה. נסי לבקש עירוי ברזל.

אם לא - אז אולי תנסי לקחת אקטיפרין, לי זה עזר וגם לא עשה עצירות.

תרגישי טוב!

תודהדרקונית ירוקה
אני אתייעץ עם רופאת המשפחה באמת
ממליצה גם על אקטיפריןמישהי מאיפשהו

בוקר וערב

אני פעם שמעתי מרוקח ותיק שלקחת אלטמן זה כמו לא לקחת כלום. מאמינה שיש הרבה שזה כן מספיק להן אבל יכול להיות שאת צריכה משהו יותר חזק 

רק מציינתאחת כמוני
לי אקטיפרין כן עשה עצירות
לי הוא עושה אבל ממש נסבלמישהי מאיפשהו

וכבר נמאס לי לנסות אחרים אז נשארתי איתו 🤦

בכל מקרה הוא העלה לי ממש יפה

רק מציינת לגבי מה שהרוקח אמר לךטארקו

שלי לעומת זאת רוקח אמין אמר שהאלטמן נספג הרבה יותר יעיל מכדורים כי הוא נספג דרך ריריות הפה ולא צריך לעבור במערכת העיכול


ולכן הוא טוב גם במצבים של הקאות ולא צריך להפריד ממוצרי חלב וכו....


אבל כמובן שלכל אחת יש גוף אחר והשפעה אחרת

וגם תכלס אני לא מקפידה מספיק כדי לדעת אם הוא מעלה לי טוב או לא....(וזו בעיה כי בדיקה אחרונה היה לי 10.3🤦)

מעניין, תודהמישהי מאיפשהו
מקפיצה לעוד תשובותדרקונית ירוקה
לא נשמע לי סבירשלומית.

להעלות באמצעות תזונה זה מתאים למישהי עם 11.5 לא 10...

מצד שני, 10 זה באמת לא כ"כ נמוך, ונדיר שייתנו עירוי על יותר מ9-9.5

מה שכן, לא לכל אחת כל הסוגים משפיעים אותו דבר, ובהחלט יכול להיות שהאבקה הזו לא מספיק משפיעה עלייך.

לדעתי כן שווה לנסות עוד סוגים (לא יודעת כמה ניסית אבל יש המון) כי לא נראה לי שכ"כ מהר יאשרו לך עירוי, מה גם שאחרי עירוי צריך להמשיך לתחזק את מצב הברזל בכל מקרה, זה לא פתרון לטווח ארוך.

ומבחינת תזונה: קטניות, בשר (לא עוף!), ירקות ירוקים. בויטמין C עצמו אין ברזל אבל אם לוקחים אותו ביחד עם ברזל זה משפר את הספיגה

אני עם המוגלובין 11 והציעו כברshiran30005

מס פעמים עירוי ברזל, כדי לא להגיע לאיבוד דם בלידה (יש נטייה לדמם) , לא יכולה לקחת תוספים דרך הפה בגלל מעי רגיש ותמיד הרופאה מנסה לשכנע שכדאי להתחיל ונופר

למקרה שלך שיש כבר המוגלובין 10 ולא עזר דרך הפה כבר מלא זמן ממליצה לשקול ולהתעקש על עירוי זה יעזור לך מאוד 

מצטרפת להמלצה על עירוי. דרך רופאת משפחהמנוסה :)אחרונה
מנסיון של המוגלובין ומאגרים נמוכים מאווווד.


גם לעירוי לוקח זמן להשפיע, אבל בדכ תוך חודש הבדיקות ברמה אחרת


ואחרי 2 סבבים של ונופר עברתי לפריג'קט, יקר אבל משפיע הרבה יותר.


בהצלחה ובריאות טובה!

לי תזונה עזרה הרבה יותראופק המדבר

מתוסף

בעיקר בשר

תודה רבה לכולכןדרקונית ירוקה
לי אקטיפרין בבוקר ואבקה של אלטמןזריחה123

בערב ממש העלו את המאגרים שהיו נמוכים.

בהצלחה

לעוד מישהי נתקע האתר של נקסט?יעל מהדרום
לק"י


לא מוכן לשים לי דברים בסל.

זה קורה לפעמים במוצרים ספציפייםטארקו
שהם בייצור ויחזרו למלאי בקרוב...


זה לא קשור למלחמה

פשוט מאוכזבת מההורים שליאנונימית בהו"ל

לזה שתמיד הם מצפים שאני אסתדר לבד ואומרים לי "את תסתדרי, נכון?" כבר התרגלתי...

מתחילת המלחמה פשוט אפס התעניינות, רק כדי לצאת ידי חובה וזהו.

"רציתי לבוא לעזור לך עם המקלחות ולא יצא"

אם אמרתי שאני רוצה ללכת לעשות סיבוב בחוץ ולהתאוורר "למה? לא צריך" רק כדי שלא ישמרו על הילדים.


כל החברות שלי שואלות אותי למה אני לא הולכת להורים. צודקות, זה הכי ברור מאליו, זה הדבר הראשון שחושבים עליו.

הציפיה שלהם זה שאני תמיד אתקשר אליהם כי הם תמיד הכיייייי עסוקים ואני הרי פנויה, לא עושה כלום כל היום.

אם אני לא מתקשרת אז הם מתקשרים להטיח בי ביקורת למה לא התקשרתי וכמובן שום התעניינות בשלומי.


איזו אכזבה

❤️דבורית
חיבוק גדול❤️ 
אני בעבודה ולא יכולה להתרכזlizi

כבר מתחילת האירועים המחרידים

חזרתי לעבוד שבוע אחרי (בשעות נחמדות יותר)

ואני לא מצילחה להתרכז

כל הזמן חושבת על החטופים והחיילים

ולא רוצה שיהיה גזל זמן

אוף מה עושים עם המצב הנורא הזה

מזדהה ממש!!!See the pain

בס"ד.


ומוכר ממש...

לי אישית מה שעוזר זה להשחיל שמסתדר כמה פרקי תהילים.

לתת צדקה (אפילו אגורה אחת)  ולכוון על החיילים והחטופים שבזכות "צדקה תציל ממות" יהיה טוב.

ובעיקר להתחזק בצניעות!!! שזה מה ששומר באמת על עמ"י. לזרוק בגד צר, צמוד או לא ממש צנוע. להשתדל להשים גרביים... מטפחת קצת יותר צנועה ומכוסה..

בע"ה שיהיה לנו רק בשורות טובות ויגיע כבר משיח ויגאל אותנו מהמצב הלא נורמאלי הזה!!

אומנם באיחור אבל תודה על התגובה!liziאחרונה

קיבלתי על עצמי בזכותך כמה פרקי תהילים מהלב

פשוט לומר אפילו בלי לבקש כי קשה לי

צניעות קשה לי מאוד כי אני צנועה יחסית וכל הבדל קטן כבר יעשה אותי טאליבן

שבת שלום!

פריקה (זוגיות, לא קשור לצבא...))אנונימית בהו"ל

זה נורא על גבול האסון, שהם שמעו את זה עכשיו.

הוא תמיד מצליח לגרור אותי לשיחות האלה.

אני צריכה להגיד לו חד משמעית שאני לא מעוניינת לדבר על זה בזמן שלא מתאים.

זו האחריות שלי, נכון

אני יודעת שזה מפעיל אותי רגשית

ואיכשהו לא מסרבת. 

אבל זה לא לוקח את הדפיקות וחוסר האחריות שלו, תמיד לכפות עליי לדבר פתאום כשנחה עליו הרוח.

בשבילו זה שום דבר, הוא מדבר על כל נושא כמו רובוט. 

מה הקשר שהוא התחיל עכשיו את השיחה הזו

ועוד בלי פואנטה, כשאין לו מה להגיד ולחדש לי.

לא יכלת לדבר בערב, אחרי שביקשתי ועברו יומיים, סבבה.

אז תקבע זמן נורמלי, תתחייב לזמן שיחה.

אל תתחיל פתאום לדבר על נושא כזה מהותי,

לא ביום שישי ב 12:30 בצהריים, באמצע המטבח כשאני בבישולים 

והילדים במסדרון שומעים הכל.

אוף. כועסת על עצמי ועליו ובא לי לבכות. 

חייבת להמשיך לעבוד ואין לי זמן לכתוב יותר מזה ולעבד עם עצמי את הרגשות.

הוא יצא לדבר בחשאיות בחוץ וזה רק מוסיף להכל להיות קשה יותר.

רע לי להכנס ככה לשבת עם הגוש הזה בגרון ובלב

והסיפור מורכב יותר מ"תתפייסו". 

המקורית

באמת זמן גרוע להיכנס לשיחות האלה

מקווה שתצליחי להכניס שבת בשמחה ותפתרו את זה בנחת 

באסהooאחרונה
כדאי לך לקחת את הכעס הזה לזכרון, בפעם הבאה שהוא מתחיל שיחה בזמן ובמקום לא מתאים, לזכור את הכעס הזה ולומר חד משמעית ׳זה לא מתאים לי עכשיו/ פה׳