פורום הריון ולידה (עמוד 724)

מרק עטלפים ודגנים

המרכיבים:

עטלפים

חיטה

שעורה

בורגול

גרגרי פטל

לוקחים סיר חרס ומרתיחים בו מים

מוסיפים את כל המרכיבים יחד עם צ'ילי וסוכר

מבשלים למשך 8 שעות על גז כבוי ואוכלים

תיהנו!🍉🍉🍉🍉🍉🍉🍉

הרבנית את ממש נהדרת

איזה מתכון לתפארת!

האדמור חתום על כשרות המרק? 🧐

בתוך מאורת עטלפים

אי שם בהרים

אך אויה, לא נעים

הם חיה מוגנת

ולכן לא מושגת😈

אלו הם מתכונים אמיתיים

מאד טעימים וערבים

שאותם אנו מכינים

כבר מאות שנים🥘

סלט הבית של הרבנית שגם בעלי האדמור מאד אוהב

סלט אבוקדו, חצילים וקינמון

מרכיבים:

3 אבוקדו לא בשלים

חציל קלוף

2 אפרסמון

בננה בשלה

בצל סגול

כפית כורכום ירוק

6 כפות קינמון

שמן כמהין

קצפת שעבר לה התאריך

אופן ההכנה:

מבשלים את האבוקדו במים חמים לשעה וחצי ולאחר מכן מקלפים אותו ומכניסים לקערת פלסטיק.

חותכים את החציל , האפרסמון והבננה לקוביות בעובי 2.5 ס"מ ומוסיפים לקערה.

קוצצים את הבצל ומטגנים אותו על אש גבוהה עד לחריכה הגונה.

לבינתיים, מכינים רוטב מקינמון, כורכום, שמן כמהין, קצפת ומלח

מוסיפים את הבצל ואת הרוטב לקערה ומערבבים

מכניסה את הקערה לתנור ומחכים שהיא תימס.

מוציאים ואוכלים כשזה חם.

לשובע!

מושלם!

יפאר את שולחן השבת שלנו

ואני רוצה לרקוד

על שמתכוני הנהדרים

את שולחנך מפארים🧂

קדושה ויקרה

אינך מתואמת

עם נפשך המפוצלת

ואני הרווחתי כפליים

כי הגבת לי פעמיים

שברוב עייפותי

לך פעמיים הגבתי😴

היא מרק פירות!

במיוחד לזמנים זקצת מתחיל להתחמם, אוכלים מאוחר וכבר עייפים

את רמת הסוכר בקלות הוא מרים

עד יום ראשון בערב אנחנו לא נרדמים

מתכונים הוא פשוט אך גם ערכי

משלב הוא יחדיו

פירות וגם לבלב

שמשלב בתוכו כל אבות המזון

אך מה נעשה שבעלי צמחוני, שלא לומר פירותי

אוכל בננה, תפוח, דשא, אבוקדו ותפוז.

תנסי את המרק, לא תתחרטי!

מאפה פג"ז (פג תוקף בהגזמה)

מצרכים:

#גבינת קוטג' שהתיישנה לפחות 10 חודשים בחבית בירה שחורה.

#קורנפלקס שנשם אוויר הרים צח שלושה ימים.

# ביצה סרוחה

# תערובת תבלינים שתינוק של בית רבן רקח.

#כוס וחצי קמח עם תולעי משי או השבלול של הפתיל תכלת.

מערבבים לפי הסדר הרשום, משאירים להחמצה מזריחה עד שקיעת הנץ, אופים עד שהקצוות מזהיבים.

מגישים לצד סלט עולש.

בתיאבון!

בטוב טעם ומקורי

תמשיכי לשלוח מתכונים

אכין ואמלא מדפים

אז המתכון שלי ללא רבב

לשים חציל במילוי שבב

למלא זיתים בנסורת ולכבס-

לפחות על 60 מעלות כדי שלא יבאס

לתבל במעט קינמון ומיץ לימון

שכידוע מוסיפים המון

ואם ממש רוצים להשקיע-

להגיש על צלחת או בגביע

אלך להכינו מיד

אני רק צריכה לקנות

שבבים בכמויות🌞🌞🌞

אני לוקחת אשראי מגהצת היטב

כל מה שאני אוהבת ובעלי מתלהב

מעמיסה לעגלה בחום ואהבה

אפשר גם משלוח זה הידור מצווה

לא שוכחת לומר לכבוד שבת קודש!

מי שלא אמר נשאר בחוץ בעונש

והכי חשוב, פרט כמוס וסודי!

לוודא היטב שהאשראי של חמותי!!!

בגילה וברון

אני מתחברת מאד

למשלוחים, בלי לעבוד!

תודה ביתי על המתכון

ממך למדתי המון🤍🧡🤍🧡🤍🧡🤍🧡🤍

בתור ילדה שמו לי וזה פשוט עשה לי טעם מר בפה כל היום. כשאכלתי, כששתיתי. זה היה נורא...

שווה אולי לנסות דווקא אצל מרפאה בעיסוק. כמה פגישות להבין על מה זה יושב ושהיא תביא פתרונות יותר מוצלחים, בטח בגיל כזה...

מרה יכולה להתאים. אבל זה צריך לבוא ממנה כי זה באמת מגעיל ועובר לאוכל וצריך לדעת להתנהל עם זה.

אני ביקשתי שישימו לי בתור ילדה, זה לא זכור לי נורא, לומדים להתנהל עם זה (לא לגעת באוכל עם הידיים, לאכול סנדוויץ עם שקית). אבל צריך להתרגל.

שמתי לאחרונה לילדים שלי (לבקשתם) על כסיסת ציפורניים. לא התמדנו בזה🙊 אבל גם כששמנו הם לא התרגשו יותר מדי.. אפילו הכניסו אצבע לפה בלי שהפריע להם. כן כשהם אכלו משהו עם הידיים נתתי לי שקיות להחזיק.

גם אני מצצתי 2 אצבעות עד גיל גדול, אולי כיתה ו'- ז' , מה שההורים שלי ניסו לא צלח. מרה, גרביים בלילה על היד, שיחות, פסיכולוגים כלום. עד שפתאום החלטתי שזהו, מספיק אני גדולה ואז בשנייה יצאתי. זוכרת שגם לא היה לי קשה ככ כי החלטתי.

אם זה לא מגיע מעצמה ממש יהיה לכם קשה

מרה זה לא נעים בכלל, כל מה שנגעתי היה טעם מר , לא יודעת אם הייתי שמה כזה לבת שלי

זה היה בשיתוף פעולה מלא שלי, קציתי להגימל והיה לי קשה.

היה דוחה

אבל עזר לי

כמה כללים-

לשתות ולשתות ולשתות ולשתות מים

לשלב אגוזים וזרעי פשתן בתזונה

להקפיד על התעמלות

כשיושבים בשרותים להניח את הרגליים על שרפרף 

כשהאזור בהחלמה אז מאוד מגרד.

הרבה שטיפות, ולהחליף פדים בתדירות גבוהה.

אישית, אני משתמשת לדימום יחסית חלש בתחבושות רב פעמיות בדיוק בגלל זה. 

ברנפלקס ודייסת קוואקר שומר על יציאות תקינות מהנסיון שלי וזה גם משביע כך שלא תצטרכי לרעוב🤗

טחינה מלאה בתוספת לסלט גם מעולה וגם בריא.

תרגישי טוב! 

תנסי למרוח אגיסטן ולראות אם יש הקלה. אפשר גם לשים נרות. זה לא נעים אחרי הלידה אבל זה נורא יעיל.

לגבי הטחורים, יש לא מעט משחות ייעודיות. הממליס של אלטמן, פרוקטוגלבינול(משחה+נרות+מגבונים) נסי לראות מה מהם מקל עליך. 

א. לגבי הלמטה -הייתי הולכת לרופא/ת נשים לבדוק מה זה. יכול להיות פטריה ויכול להיות פצע שאולי נהיתה דלקת או סתם פצע/שריטה מהלידה שאמנם לא צריכה תפירה אבל תחשבי על כל פצע בגוף שהוא מחלים יכול לגרד. ממליצה גם על אלופירסט שמרגיע את האיזור...

ב. לגבי טחורים - מצטרפת למה שכתבו הרבה שתיה, הרבה סיבים תזונתיים (דייסות קוואקר משביעות מהירות לאשה אחרי לידה שאין לה זמן..) וגם - הרבה אמבטיות ישיבה, כמה שיותר. אם יש לך אפשרות כמה פעמים ביום מצויין.

כל פעם אחרי שירותים- לא לנגב עם טישו רק בשטיפה של האיזור, בעדינות. (במיוחד שירותים ארוכים...)

את יכולה לעבור לקמח כוסמין במקום קמח לבן, ואז גם תהיי שבעה (אפשר להכין לחמניות מקמח כוסמין).
ויש גם קרמים ותכשירים שצריך למרוח - לכי לרופא והוא יביא לך מרשם...

בהצלחה וגידול קל!

א. הגיוני שזה קורה מגירוי של התחבושות.

תנסי לראות אם את יכולה לאוורר את המקום, להקפיד על שטיפות כמו שצריך, ומקלחות טובות.

בסוף זה עובר, לוקח קצת זמן אבל זה עובר .

זה ממש הגיוני שני. אחרי לידה.

ב. את לא צריכה להוריד קמח לבן וסוכר.

המטרה היא לרכך את היציאות ולהגיע תמינמום של לחיצות.

איך עושים את זה?

שותים המון מים (תחשבי לעצמך כמה נוזלים את מאבדת בהנקה.. אפילו תקפידי בהתחלה על חצי ליטר בכל הנקה ולאט לאט תגיעי לכמות שמדויקת לך)

מקפידים על המון סיבים תזונתיים (ירקות, פירות, קמח מלא)

לשבת בזווית שהגב נוטה קדימה והרגלים על שרפרף בשירותים

להשתמש בדברים לעצירות אם צריך (נרות גליצרין זה מעולה)

ויש משחות לטחורים, ועזרקאין שמאלחש.

בהצלחה ♥️

זה תלוי בסוג העבודה.

אם זה פרוייקט שמראש הוא לחמש שנים ואין אופציה להאריך או שמראש עשו איתך איזשהו הסכם בעבודה רגילה ואז לא בטוח שמותר להם לפטר אותך.

חוץ ממקומות עם קביעות הרבה משרות עושים חוזה חדש כל שנה זה לא מתיר להם לפטר בהריון

אני אגיד לך זה עבודה בנשרד ממשלתי משרת סטודנט..

סטודנט יכול לעבוד במשרד ממשלתי עד חמש שנים.

השאלה מה קורה אם אני בהריון 

אבל זה לא בטוח, חוקי העבודה במדינת ישראל זה סבטוכה רצינית

ואם זה המצב אולי את יכולה לחתום אבטלה בשביל הדמי לידה?

מה שכן-אם זה משרד ממשלתי סביר מאוד שיש שם אנשים מנוסים בתחום כח אדם או חשבי שכר שיוכלו לעזור לך בפרטים הקטנים מה האפשרויות שלך ומה הכי כדאי. שווה להתייעץ

ותדברי איתם.

זה מקום עבודה מסודר, חייב להיות להם עובד כוח אדם. וגם יוכלו לסדר תפקיד אחר אם צריך.

אם לא אותו מצב, לא זוכרת בדוק את הפרטים, לא פיטרו, 

וידעתי שכשאחזור אחרי החל"ד יפטרו אותי אחרי 60 יום שאני מוגנת בהם

כמובן תבדקי אבל זה מה שהיה אצל

אם מתפנה אצלכם והתנאי סף מתאימים.

אם את שם 5 שנים אני מניחה שמכירים אותך טוב ויכולים לסדר לך משהו לבינתיים.

ולא פיטרו.

אסור להם

האריכו את החוזה עד לאחר החופשת לידה (חודשיים נראה לי).

אבל לא חזרתי לשם אחרי הלידה.

אולי אם זה מקום גדול יוכלו לסדר לך תפקיד אחר, אולי תנסי לעלות על מכרז.

גם הייתי הייתי פעם על חוזה זמני של 4 שנים. כי זה היה פרויקט שתוקצב ל 4 שנים ואחר כך לא היה להם איך לשלם לי. אמנם לא הייתי בהריון, אבל אם אין אפשרות למעסיק לשלם אז אין לו ברירה אלא לפטר. אצלי חצי שנה קודם דיברתי עם המעסיק שאני רוצה להתחיל לחפש עבודה ובסוף נשארתי באותו מקום בסטטוס שונה...

עם משהו דומה שהתחיל באזור הידיים, והתפשט, פניתי לאלרגולוג בכיר שהמליץ על המינון של 180 מג שנמכר במרשם 3 פעמים וזה עבד

הייתי לפני סטרואידים שמאוד לא רציתי לקחת

משחת פניסטיל בינתיים ניסית?

גם לי האלרג'יקס לא עזר בכלל האמת

שנתיים וכמה חודשים. שנתיים וכמה חודשים מאז האבחנה- אסתמה של העור.

ידיים פצועות, אדומות, נפוחות, כואבות.

שנתיים שבהם במקביל לקניות ברמי לוי, אלפי שקלים שולמו בסופר פארם, בי פארם, iherb, אמאזון ומה שתרצו על משחות, קרמים, סבונים, תרופות, פלסטרים.

שנתיים ומשהו בהם הולכים לעבודה כרגיל כי לכאורה זה לא משבית,

רק שלפעמים כואב להקליד בטלפון, או לפתוח קופסת אוכל, או לסגור כפתור לילדים, או לקשור מטפחת, או לכתוב על הלוח, או לסגור ריצ'רץ' של התיק, או לשטוף ידיים או להכניס דפים למכונת צילום, תלוי במצב הידיים.

אחרי שעברתי את רופאי קופת החולים ששלחו אותי הביתה אחרי חצי מבט ומרשם לסטרואידים

ואחרי שאת ראש השנה ביליתי עם ידיים בתוך קערות קרח רק להוריד את הנפיחות עם קושי עצום להעביר את הדפים בסידור

ואחרי שערב יום כיפור הגעתי לרופא משפחה צרודה ובוכה כשבקושי יכולתי לנהוג לשם מרוב פצעים בידיים

ואחרי שהתביישתי ללכת לבריכה בקיץ מרוב צלקות על הרגליים כי גם לשם זה הגיע, ובגדול

ואחרי ששבעה חודשים לא אכלתי קמח לבן וסוכר

ואחרי שתחילת המלחמה זימנה החמרה משמעותית במצב- זרועות, רגליים ועוד-

עשיתי לעצמי טובה וקבעתי תור לרופאת עור מומחית בעין כרם- דר' איב פינקלשטיין.

פעם ראשונה שמישהו הסתכל עליי באמת,

בחן את התופעה שלי בכל ההיקף שלה,

בדק את ההיסטוריה הרפואית שלי על כל צדדיה- בדיקות דם, היסטוריית בדיקות אחרות, מרשמים קודמים-

ועוד לפני המלצות רפואיות proper הסתכלה על העגילים שלי (8 במספר) ואמרה

יש לי רעיון מה הגורם.

כי מסתבר שיש דבר כזה אלרגיה לחומר ניקל, שנמצא בכל העגילים מאליאקספרס וטופ טן ומסתבר שגם בלי דלקת בעגילים עצמם החומר הזה יכול לגרום סבל רב ומקיף.

ומעבר להמלצות הרפואיות הנוספות, אמרה לי להוריד את העגילים במיידי ומעכשיו לענוד רק כסף וזהב.

ישבנו שם במשך שעה, עם המלצות רפואיות מקיפות, הפניות לבדיקות והנחיות להמשך טיפול.

פעם ראשונה שרופאת עור הסתכלה על התופעה שלי

וראתה *אותי*.

השינוי הורגש כבר אחרי שבוע וחצי. המצב השתפר פלאים, כמו מעשה ניסים ממש.

ואומנם הדברים לא חלפו במאה 100

אבל שלושה חודשים אחרי הביקור הזה אני יכולה לומר;

הרופאה הזאת הצילה לי את החיים ואת איכות החיים.

כי רק מי שמכיר כאב כרוני יודע כמה עמוק זה מגיע וכמה זה סבל שהופך בלתי נסבל יותר ויותר מיום ליום.

ואומנם המצב לא 100 (כנראה עדיין תראו אותי עם פלסטרים על הידיים מפעם לפעם),

אבל השיפור של ה80% שינה את חיי והחזיר אותי לשפיות.

בשבילי זאת הייתה הפעם הראשונה שלא הסתכלו על התופעה ברמה מקומית אלא עליי כאדם, כמכלול, לא רק על סיפמטום ספציפי אלא על שורש הבעיה. פעם ראשונה שמישהו חיפש איתי ביחד פתרון לשורש הבעיה ולא פלסטר נקודתי להרגעת הכאב.

או איזשהו משהו חדש אחר.

גם אם לא באזור של הפריחה.

אם כן תנסי להפסיק את השימוש.

(לבת שלי יש נטיה לרגישות/אלרגיה כשהתופעה העיקרית היא פריחה באזור הירכיים גם אם הגורם הוא לדוגמא דאודורנט חדש שבכלל לא היה באזור הזה, כמובן)

נגיד האימון שלה למתחילות ביוטיוב- ממש מעולה למתחילות, יש לה גם הרבה יותר קשים.

אבל כיף להתאמן איתה, ניסיתי כל מיני אימונים ומאמנות ותמיד חוזרת לאימונים שלה... האווירה באמת טובה.

היו לי סבבה.

אבל נגיד יש לי חברה שעשתה גם והיא התייאשה כי אמרה שקשה לה מדי, גם האימונים הקלים. אני כן חושבת שאפשר לעשות התאמות והיא גם מדברת על זה...

אולי תמקדי יותר פה

מה את חושבת שאולי היה חסר לך בלידות הקודמות.

כי תלוי מאוד מה היה חסר, כדי להגיד לך אם הפיתרון זה דווקא דולה.

אישית, התחברתי למילים שכתבת

שמישהי "זרה" נמצאת בזמנים האינטימיים של הלידה. לכן כנראה אני אף פעם לא אקח דולה

אבל כן אולי אלך לאיזה קורס הכנה ללידה בשיטה שאני מתחברת

או ללמוד תרגילים ודברים שעוזרים למהלך הלידה..

הלידה הראשונה לא הבנתי בכלל מה הולך איתי.

הלידה השניה היתה מהירה ונהדרת יחסית ובלי אפידורל, לא הייתי זקוקה שם למישהי.

הלידה השלישית היתה פיטוצין ובלי אפידורל- סבל שאין לתאר.

אחריה, אני מבחינתי בפתיחה חצי לוקחת אפידורל כדי לא לחוות תכאבים ההזויים האלו, ובכזה מקרה לא יודעת מה הצורך בדולה.

מצד שני הפעם גם אשתדל לא להיענות לזירוז אם לא אבין שבוודאות גמורה זה נצרך.

וכן יש לי איזו מחשבה לנסות לידת מים בלי אפידורל כי אני יודעת מנסיוני בלידה השניה שכשאין גם פיטוצין לחויה, אז זה לגמרי יכול להיות סביר ללדת בלי אפידורל.

ויש איזו דולה באיזור מגוריי שממש חופרת לי לאחרונה ויש לנו אפשרות להחזר משמעותי על העלות, אז תוהה אם שווה לי לנסות.

התובנות שלי, וסליחה שבלאגן:

אם הדולה מתאימה לי באופי ויש תיאום ציפיות מדויק, היא מוסיפה מאוד לתחושת הביטחון.

דולה טובה יכולה לזרז את התקדמות הלידה (כשהיו לי צירים לא יעילים באחת הלידות, הדולה עשתה לי רפלוקסולוגיה שקידמה).

לא כל אחת הייתי רוצה לידי בחדר הלידה, רק כי היא דולה. חשוב לי מישהי שבאמת נעים לי איתה, ואני לא מתביישת ממנה כלל. לקחתי שלוש דולות שונות, בלידות שונות, ולקח לי זמן לבחור אותן (ושמעתי מחברות על טראומות בגלל דולות לא מוצלחות).  

לידה טבעית (בלי אפידורל, בחדר המיועד ללידה טבעית) עם דולה - חוויה מדהימה.

והלידות שלי:

בשתי לידות ראשונות נאלצתי להיות מרותקת למיטה (ולא רציתי אפידורל), והדולה עזרה על ידי עיסוי בגב, כרית חימום לבטן, הגשת שתייה וכדומה - ובעיקר הרבה תמיכה רגשית, שהיא איתי ואני לא לבד.

אבל אין מה להשוות עם לידה טבעית שבה הייתי ניידת - הלידה השלישית שלי. שם תפקיד הדולה היה משמעותי במיוחד. היא שיצרה את החוויה המדהימה.  

בלידה הרביעית - לידה קצרה מאוד, שבה הדולה גם הגיעה באיחור (חיכיתי שעות רבות בבית, כי בעלי היה במבחן חשוב, ולדולה היה אירוע כלשהו), הרגשתי שהיא קצת מיותרת. ילדתי כשעה אחרי שהיא באה, והסתדרתי עם הצוות גם בלי עזרתה.

בלידה החמישית, השישית והשביעית לא היה לי חשק לנוכחות של מישהי זרה בחדר לידה, בעצמי לא יודעת למה. בלידה החמישית הצטערתי בסוף שלא לקחתי דולה, כי הייתי הרבה שעות במיטה עם אפידורל (בלי דולה לא היה לי אומץ ללידה בלי אפידורל, ובכלל הייתי עייפה מדי), והרגשתי בודדה ואפילו קצת מפוחדת, אף שהלידה הייתה חלקה יחסית (המרדים הפחיד אותי - שאל אם לידה או הפלה. וזה נחרט לי והדהד. ובעלי היה עייף ונמנם חלק מהזמן, המיילדת כמעט לא נכנסה, והרגשתי כל כך לבד).

בלידה השישית הייתה לי מיילדת צמודה (בבידוד, קורונה), ילדתי שוב עם אפידורל, ולא הרגשתי שחסרה לי דולה. אף שהיו כנראה התערבויות שדולה יכלה למנוע.

בלידה השביעית היו מיילדות מהממות, ושוב אפידורל (וזירוז), ולא הרגשתי צורך בדולה. אם כי, מניחה שדולה טובה יכלה לעזור לי לקדם את הלידה על ידי תנועה (כתבו לי על זה פה - שכדי שהלידה תתקדם צריך שהתינוק ירד כמה שיותר, ודולה יכולה לעזור בכך על ידי תרגילים מתאימים).  

אקרא את זה מחר שוב בשעה שאהיה מפוקסת יותר, כי רק יצאתי מבולבלת יותר חח

היתרונות בליווי של דולה, בעיניי:

- תחושת ביטחון (להרגיש לא לבד מול הצוות ובכלל, הסברים רפואיים בעת צורך, תמיכה רגשית, אומץ ללדת בלי אפידורל)

- כלים לקדם את הלידה (תרגילים, רפלוקסולוגיה וכדומה - אם היא יודעת)

- עוזרת להקל כאב על ידי עיסויים, חימום, תזכורת על נשימות וכדומה

- יכולה להפוך לידה טבעית לחוויה מיוחדת (מעודדת ומציעה מה לעשות בכל שלב - אמבטיה, חבל, כדור, סיבובי אגן וכו'. אם יכניסו אותי לבד לחדר טבעי, לא בטוח שאדע מה לעשות שם. כנראה סתם אלך לאיבוד מרוב כאב... והיא גם עוזרת פיזית בכל הנדרש).

- אפשרות למפגשי הכנה ללידה (תרמו לי ממש)

עם זאת, בעיניי:

- חוויית הלידה תלויה מאוד באישיות של הדולה, ולא כל דולה תתאים לי (התחברתי במיוחד לאחת הדולות, זו שליוותה אותי בלידה טבעית בחדר טבעי, אך לצערי לא יכולתי להזמין אותה שוב. ייתכן שזו הסיבה שלא רציתי יותר דולות בכלל...). לתאם ציפיות מראש, ולהיזהר מדולות שהגישה שלהן שונה משלך, והן כופות את דעתן (למשל, אם את שוקלת לקחת אפידורל, והדולה ממש נגד ומשכנעת אותך).

- לדעתי, נוכחות הדולה משמעותית יותר בלידה ארוכה. בלידה קצרה מאוד הרגשתי שהדולה מיותרת. בלידה טבעית נראה לי יש לה תפקיד מכריע, ובלעדיה ייתכן שלא תהיה חוויה כזו מוצלחת (אלא אם יש מלווה מהמשפחה שיודעת לנהל לידות טבעיות או מיילדת נחמדה צמודה).

- לתחושתי, בלידת אפידורל מספיק סתם מלווה טוב, שנותן תחושה טובה, לאו דווקא דולה (אולי עדיף אישה, בגלל עניין הטהרה בסוף, כשהבעל לא יכול אפילו לתת יד...)

לסיכום, נראה לי שאם מעניין אותך לנסות - כדאי. במיוחד שיש החזר. עד שלא תנסי, לא תדעי איך זה בשבילך (ושלא תצטערי שלא ניסית). רק חשוב לבחור מישהי שאת מתחברת אליה ועם המלצות. בלידה ללא אפידורל דולה טובה יכולה ליצור את ההבדל בין לידה טראומתית ללידה שכולה חוויה. גם בלידה עם אפידורל הנוכחות שלה נוסכת ביטחון.

סליחה על האריכות.

הצלחה רבה בהחלטות. 

על ההשקעה וכל הפירוט.

פתחת לי הרבה כיווני מחשבה.

אנסה לחשוב על זה כמה ימים ,להתבחבש עם עצמי ואם ארגיש שרואה טעם לצרף דולה למשוואה, אשתף את בעלי ונתלבט יחד.

וב"ה הלידות שלי לא קשות.

עכשיו אני ב"ה לקראת לידה חמישית ולא מוותרת על דולה .

זה נותן מאודתחטשת בטחון שישמישהו שמבין, ואם הלידה נתקעת יודע איך לעזור. 

הייתי ככה בערך חודש וחצי מהלידה ואז לאט לאט חזרתי לעצמי...

תנסי למצוא דברים שאת כן אוהבת ולא דורשים הכנה כמו קרקרים של פיטנס, גבנ"צ, עגבניות שרי וכו'.

כמו דייסה

סנדוויץ קטן מלחם מלא

אני עכשיו בסוף הריון וגם ככה בלי תאבון

אבל אוכלת קצת ומשביע להרבה שעות

מעט יחסית

בטח עוד שבוע שבועיים כבר יהיה הרבה.

המאגרים ממש נמוכים

מצב טוב זה המוגלובין 12 בערך

המינימום של התקין זה 12.5

לי עכשיו בבדיקת דם יצא 11.8 והרופא רשם לי ברזל

לא יודעת מה הרופא רוצה.

אפילו מיד אחרי לידה הערכים שלי היו יותר גבוהים.

תחליפי רופא.

אליי הרופאה התקשרה לומר שאקח ברזל בערכים יותר גבוהים מזה...

בכל אופן, אל תקשיבי לו. תתחילי לקחת ברזל וזהו - זה בלי מרשם (אולי עם מרשם זה זול יותר, לא יודעת, אבל לא משנה כרגע).

ואם זו פעם ראשונה שיש לך ברזל נמוך ככה לא בהיריון, אולי כדאי ללכת לרופא המטולוג כדי לברר למה... (מקווה שלא צריך בשביל זה הפניה מרופא משפחה...)

גם המוגלובין 10 זה נמוך, בטח לאישה שלא בהיריון...

מציעה ממש ללכת לעוד רופא, אולי לפי המלצות פה בפורום...

שמינימום של iron זה 50

וכשהיה לי 15 הרופא לא הבין איך אני עומדת על הרגליים...

אז 26 זה כנראה נמוך

היו לי ערכים קצת יותר גבוהים מזה והייתי סמרטוט!!

קולה או מיץ תפוזים

ולא להישאר על בטן ריקה

גיליתי פעם גם שאם את מכניסה את הידיים למים קפואים זה עוזר לכמה דקות חחח

שיהיה בשעה טובה

להריון הבא אני קונה לי אמבטיית קרח קטנה

אולי אני אכנס לשם כולי🤭

את מכירה את זה שכואב לך משהו אחד ואז את מקבלת מכה במקום אחר וזה מסיח את דעתך? אז זה על אותו עיקרון חחח

היה חורף והמים שיצאו מהברז היו קפואים בטירוף וכששטפתי ידיים מהשוק עברה לי הבחילה חחח

יש בונג'סטה ואם גם לא עוזר אז זופרן.

ומה שכתבו, דברים יבשים בכמויות קטנות במהלך היום.

שהקיבה לא תישאר ריקה.

שתיה קרה מים/סודה/מיץ בכמויות קטנות

תרגישי טוב! 

ולכן הרופאה לא נתנה לי כדורים,

יש ימים שאני לא מסוגלת לשתות מים כי זה עושה לי בחילות.

משהו כמו מים בטעמים וכאלה.

ממש קשה לשתות מים בבחילות.

אני לא שותה מתוק בכלל ברגיל. אבלבהריונות אין לי מצב לעכל מים לבד.

נשנושים כל היום. לי היה עוזר שקית שלווה. גרגרים קטנים ומתוקים. שמעסיקים את הפה.

ו- אם קשה לך בעיני כדאי לשתף לא תאמיני כמה שיפרגנו ויעזרו לך. הכח שמשקיעים בהסתרה לא תמיד שווה את זה ואפילו מקשה עוד יותר 

חי? מגורד? סוכריה?

שתיתי הרבה תה קמומיל חם

בהתחלה עם דבש וכשהבחילות התגברו אז בלי.

וזה היה כשלא הייתי מסוגלת לשתות כמעט שום דבר אחר, אז שווה לנסות

ולא להיות על בטן ריקה

אבל לאכול ולשבוע, אבל לא ברמה שלהרגיש מפוצצת כי זה כן יגרום לבחילה

שתמיד שתהיה לך פרוסה בתיק, לא מספיק איזה נשנוש..

וגם לקום לעשות סיבוב לשאוף אוויר ולחזור לעבודה
 

אם הייתי מפספסת את התזמון של הארוחה גם אם הייתי אוכלת הבחילה לא הסתיימה בטוב... חח

ממש קשה ככה

כמו שכתבו לך - להקפיד לאכול, דברים יבשים בדכ יותר עברו (צנימים, קרקרים)

אם הייתי נהיית רעבה כבר היתה מתחילה בחילה, אז ממש צריך להקפיד לאכול

לנשום אויר צח, אולי מים קרים

יש סוכריות ג'ינג'ר שקצת עוזרות (לא להרבה זמן אבל נתנו לי קצת הקלה)

ולא מנסיון שלי אבל הרבה ממליצות על בונג'סטה גם רק לבחילות (ואם הרופאה שלך לא נותנת תלכי לרופא אחר..)

עזרו לי ממש

וגם לאכול פופייס (או איגלו, או שלוק, או אחך שקוראים לזה אצלכם 😅)

התחלתי באמת יותר לאכול ארוחות קטנות וזה באמת עוזר במהלך היום,

בלילה אני עדיין משתגעת מזה.

אני מכינה את הסנדווצים מהלילה כי בבוקר אין לי זמן ובשבוע האחרון זה ממש סבל בשבילי,

גם בימים שאני לא מכינה בלילה הבחילות מתגברות.

שלאורך השנה נפרדות

וכשמגיע חג השבועות

לפורים בפורום מתכוננות❤️❤️

טעימות וואוווו

מעניין אותך? 

מתכון לכ50 עוגיות:

2 כוסות קמח תפו"א

3/4 כוס אגוזים טחונים (אפשר גם שקדים טחונים, בעיני הטעם של השקדים יותר פסחי ופחות מוצלח)

חצי כוס סוכר

1 ביצה

3/4 כוס שמן - אפשר להתחיל עם חצי ואם נראה שטיפה חסר (העיסה בהירה יחסית) להוסיף עוד קצת

שוקולד ציפס - כמה שיותר - יותר טוב

לערבב ולגלגל

לאפות על טורבו בחום 180, בערך חצי שעה כל נגלה (לא סגורה לגבי זמן האפיה, זה גם תלוי תנור, אני הייתי מתחילה בפחות ומוסיפה לפי הצורך כדי שלא יהרס..)

יאמי! עשית לי חשק 😏

עוגיות שוקולד ציפס ללא גלוטן

(אני אוהבת רק עם קוקוס ולא ערבוב של אחרים)

עוגיות שוקולד צ'יפס ללא גלוטן - עוגיו.נט

כל מתכון לבראוניז אפשר להמיר את הקמח לקורנפלור/קמח תפוא והכל טוב

בראוניז ללא גלוטן (שמן, שקדים טחונים - אני ממירה לקורנפלור)

בראוניז מושלמים (פרווה וללא גלוטן) - מתוקים שלי

איזה מציאות מורכבת...

מזדהה עם חלק

כאילו חזרנו לקום המדינה- מגיפה, ואז מלחמה גדולה.

וכל יום צריך להחזיק מעמד ולחייך לילדים

מקווה שזה יסתיים כבר

בניצחון,  בשחרור החטופים ובגאולה

תודה❤️❤️

את נשמעת גיבורה אמיתית!

באמת המציאות כל כך מורכבת

נשמע שממש קשה לך מאמי

אם בא לך לשתף אנחנו פה כמובן ❤️

מקווה בשבילך שזו רק תקופה שתעבור בקרוב.

ברגע של משבר... אולי זה יתן לך כח או קצת תקווה. (אם קשה לך כרגע לקרוא דברי חיזוק ואמונה תדלגי.... )

גם אנחנו חווינו ב3 שנים האחרונות כמה דברים קשים מאד במשפחה...

לפני כמה חודשים ברגע של כאב עצום, בעלי אמר לי את הפסוק הבא:

"עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע"

והוא הסביר לי שגם כשאדם נמצא בעת צרה- מתוך הצרה תבוא הישועה, כלומר- הצרה זה תחילת הגאולה.

יכולה להגיד לך שבנושא הספציפי הזה ב"ה ראינו ישועה עצומה!!!

נכוון, עוד יש הרבה כאב וקושי מסביב

אבל אבא שלנו האהוב איתנו, רואה אותנו, מרגיש את הכאב שלנו, ובעז"ה יביא את הגאולה, הפרטית והכללית.

מאחלת לך רק טוב

ושתזכו לראות את הטוב בכל רגע

תנשמי, זה עובר

למרות שנראה לפעמים שאין לזה סוף - - -

ממני שעברתי את הגיהינום בעצמו, ושרדתי כדי לספר💗

מזדהה רק עם העניין של הכאבי גב

כאבים שאת לא מוצאת מנוח

כוחות מהממת, אין לי פתרון קסם לצערי 

אולי בכל זאת תטפלי בזה. חודש וחצי של כאבים כאלה, זה סיוט. מנסיון

 הרבה מהכאב הוא בגב תחתון? זה נשמע לי כבר לא קשור לסימפזיוליזיס

ואיך מטפלים? משהו אלטרנטיבי?

אני מכירה שיש פיזיותרפיסטיות שמתמחות בזה, וזה ממש יכול להקל, או טיפול אוסתיאופטי.

לגבי גב תחתון, זה באמת פחות קשור אבל בהחלט קשור לעומס שעל הגב בהריון. יש תרגילי מתיחה שאפשר לעשות גם בהריון ויכולים להקל על הכאב. אבל אין לי איך להמחיש לך...

זו בדיוק הכתובת

בין אם יש סימפי' ובין אם אין

מהנסיון שלי - לכאבי גב אפילו יעיל יותר

(יש לי נסיון עם סימפי', עם כאבי גב, עם פיזיותרפיה ואוסטיופתיה)

נשמע שהיה לך כיף כמעט כמוני🤭

אולי יש לך המלצה בשבילי לפיזיותרפיסטית באיזור ירושלים?

נראה לי כדי שלא יאבד בין כל התגובות

שווה לך לפתוח שרשור חדש ולכתוב בכותרת - 'המלצה לפיזיותרפיה באזור ירושלים'

ובפנים לפרט למה את צריכה,

יותר סיכוי שיראו את השאלה, ויש פה מספיק נשים מהאזור, מקווה שתקבלי המלצות

תרגישי טוב!

זו מעמסה גדולה על הגוף

את צריכה כמה שיותר לנוח, בטח עם סימפ'

וזה לא צרות של עשירים, זה קשה. אל תקטיני את הקושי שלך גם אם לאחרות יותר קשה. אפילו שהריון זו ברכה עצומה, למי שההריון קשה מותר לתת לזה מקום

ואת צודקת, אני צריכה לתת יותר מקום לקושי שלי

והשאיפות למסוגלות הפיזית זה החלק שביה לי הכי קשה

אבל אל תהיי כמוני, נכנסתי מזה לדכדוך רציני מאוד. תביאי מנקה, אוכל פשוט, תשחררי מה שאת יכולה מנטלית, תנסי ללכת לאוסטיאופת וכד ותזכרי שזה זמני ועוד מעט תחזרי לעצמך. אני לא ראיתי אופק ורציתי את הכאן ועכשיו, ושהכל יהיה מעשה ידיי. זה לא היה מאוד חכם בדיעבד

ואז זה עושה לי עוד יותר לחץ לשמור על הניקיון שלה😂

סתם זה באמת עוזר

אוכל על בעלי בלבד

אבל עדיין נשאר כביסות, שטיפת כלים, קיפול כביסה, איפוס כללי של הבית כל כמה שעות אחרת מצטבר ה' ישמור וגם להיות עם הילדים שהם מהממים ב"ה אבל לפעמים אני ככ מותשתתת או לא מוצאת תנוחה נוחה וזה משגע אותי.

אבל את ממש צודקת! שומרת לעצמי את ההודעה שלך ואקרא אותה מידי פעם. פרופורציות!

לזכור שזה זמני

וואי כמה זה חשוב♥️ ממש תודה!

זה חלק מהקושי (אני גם ככה, בסוף הריון ומתוסכלת לפעמים) אבל פשוט צריך לקבל את המצב ולקבל עזרה

לא מכירה, אבל ניסית כרית הריון?

יש גם כריות הנקה גמישות ובסוף ההריון אני ממש לא יכולה לישון בלי זה. כרית בין הרגליים אמורה להקל על הגב, תנסי רגל אחת מתוחה ואחת מקופלת כלפי מעלה על כרית, מקווה שיקל קצת.

תרגישי טוב❤️

תודה!!

הייתי אצל מישהי באדם שאיזנה לי את העובר והיקלה עלי מאוד

אם מעניין אותך אחפש את פרטים שלה.

קוראים לה חיה וזה המספר שלה- 0549410700

בשם בייבי פארם

שמוכרת המון דברים במחירים ממש זולים. הכי זולים שמצאתי.

הוא אדם ממש נחמד, את יכולה לנסות לשאול אותו קודם בטלפון אם יש את מה שאת מחפשת כדי שלא תבואי סתם.

התואר אנוש ניתן גם לכאלה שכבר אחרי כי צריך לחכות לקביעת רופא...

עצוב ברמות, אין מילים

שנזכה כבר לגאולה!

ומצד אחד כשאני בתפקיד -כאמא, בעבודה, בסך הכל אני בסדר, אני מתפקדת בשמחה, אבל מבפנים זאת שמחה חסרה כל כך ...

אני מחפשת איפה אפשר להכניס עוד תוכן אמיתי לתוך המצווה, נגיד משלוחי מנות-אני לא מכינה הרבה, וחשבתי לשים משו קטן מכל ברכה כדי להוסיף זכויות לעמ''י... אני גם בהמון מחשבות איך להכניס שמחה אמיתית לתקופה הזאת

ברגעים כאלה אני נזכרת בהיסטוריה שלנו ואני מגלה שמאז צאתינו לגלות לא היה רגע דל לעם ישראל,

אמנם היו תקופות פחות כואבות, יותר כואבות. ועכשיו אנחנו ממש לפני הגאולה אז שוב הכל בוער וגועש סביבנו.

מה שממש מרגיע אותי, מה שמחזיק אותי באמונה, שיש פה תהליך ברור של הקדוש ברוך הוא.

ואני מאמינה ענקית שברגע שעם ישראל יהיה בסדר אחד עם השני ועם בוראו אז גם הכל יסתדר...

לא מסתדר לנו בגללינו. כל מה שקורה תלוי בנו ובהתנהגות שלנו ..

אז אחרי פיגוע אני אומרת לי:

1. גזירה משמים, יהודי שנרצח על קידוש ה' נמצא כרגע במקום הכי עליון ולא סובל.

2. יש זמן קצוב לכל בן אדם שהגיע לעולם וברגע שמסתיים התיקון הוא עולה למעלה.

3. עיקבא דמשיחא- תקופה בה נמצא עם ישראל, תקופה בה אף תנא לא רצה לחיות בגלל שהסטרא אחרא משתוללת, בגלל הניסיונות הקשים שאף דור מאז אברהם אבינו לא חווה כמונו. מי שנמצא בדור הזה אלו נשמות גבוהות שבחרו לחיות בו. אז כנראה יש לנו כח לעבור את זה. כי אנחנו נבחרנו לזה.

4. תתעודדי... העולם הזה הבל הבלים. אנחנו חייבים להתסכל מפרספקטיבה אחרת , כי בטבע בלתי נסבל לקלוט ולהכיל כל כך הרבה רוע שקיים.

עולם שהוא פרוזדור, בן אדם בא לעולם הזה ל70, 80, 90 שנה.. וזהו. עולה למעלה ואז מתחיל התהליך האמיתי.

אז בעולם הזה חיים כל יום ומודים על מה שיש וגם שלא מבינים מקבלים. כמה שזה קשה כי זה עלמא דשקרא. האם יקל עלייך אולי ככה להסתכל על החיים?

אני כל יום אומרת לעצמי שמי יודע מה יהיה מחר איתי ועם מכרי? , מי יודע מה נגזר עלי ואיך?! (לא ממש כל יום אבל בהחלט כל תקופה נזכרת) זה מקל עלי, נותן לי הסתכלות אחרת על החיים. הכל פה ארעי. עובר.

מי שהלך הגיע זמנו. מי שנהרג על קידוש ה' יש לו זכות גדולה ועצומה והוא בהיכל של קדושים.

הלוואי ויעזור לך קצת ...

בתקווה לימים טובים בעזרת ה' יתברך

ואם כבר למות, אז על קידוש השם.

עדיין כואב ברמות, אבל לפחות זה

כי הוא לא נרצח... המון תפילות! 

כבר רשמו על התבניות לעילוי נשמת, ונרצח בדרך חזור.

כך אחי אמר לי