באידיאל: זה כ"כ חמוד ואוהב
בפועל: אוף.
אי אפשר באמת לעבוד או לעשות כלום.
הבית מבורדק ומבולגן.
אני מתפתה להשקיע זמן בילד ביצירה, גזירה, הדפסות ומשחק זכרון, יושבת איתו ונמצאת איתו ונוכחת ומחבקת ופחות יודעת לעשות מה שאני צריכה ומה שסדר היום שלי מכתיב לי. קשה לי לסנכרן. זה כאילו אני מאד מושפעת ומעורבבת.
עצם הזמן של לקנח לו את האף ואז לעשות לו מים עם מלח ולרדוף אחריו בבית ואז אני צריכה לאסוף את הכל ולסדר-והיום חומק.
אני לא מצליחה להתרכז בבישול. אפילו פתיתים, פעם יצא לי מיימי ואח"כ בפעם השנייה נשרף.
לא הצלחתי לעשות כלום, הכןל מסביבו וזה עוד עם ילד אחד
הגיוני?
רק בעלי מצליח איכשהו להיות עם שניהם וגם לעבוד ותוקע אותם מול הטלוויזיה כל הזמן.
ממש שימחתן.