פורום הריון ולידה (עמוד 739)

והיה מדהים ב"ה!!!! כל כך אוהבת את הבדיקות האלו

להתעמק הרבה זמן בפלא ובקטנטן הזה שגדל בתוכי! אין דברים כאלו..

אני דווקא הייתי ממש לחוצה בהריון הקודם ועכשיו הייתי די רגועה

אולי כי ב"ה לא חוויתי דברים רעים (בלי עין הרע), ואולי מעומס המשימות פחות יצא לי לחשוב על זה.

לפי מה שהבנתי תסמונת דאון לא מגלים בסקירה מאוחרת.

ואף אחד לא יגיד לך שאת יכולה להיות רגועה כי אי אפשר לגלות הכל בבטן גם אם תעשי את כל הבדיקות שיש.

אני מסתכלת על הבדיקות האלה כעל ד"ש מהבייבי

מתלבטת אם לעשות סקירה מאוחרת סתם כדי לראות אותו שוב חחח

אבל אח''כ וגם לפני כל הזמן מנקר החשש הזה..

ולמה לא מגלים תסמונת דאון בסקירה?

יש לזה הרי מאפיינים ממש בולטים, לא?

אני רק יכולה להגיד שמההריון הראשון לשני, אפילו שהייתי בשנות העשרים שלי, נהייתי פחדנית ברמות.

אולי כי הבנתי כמה זה פלא ונס כל התהליך

וואי, אי אפשר לתאר מה עובר לי בראש.

אני מאוד אופטימית.. ואין באמת סיבה לחשוש עכשיו יותר מהריונות קודמים

אבל זה פחד וחשש שכל הזמן נמצא אי שם. 

גם אני הרגשתי כמוך, בהריונות הראשונים הרבה יותר רוגע.

לא יודעת אם זה בגלל ההפלות שהיו לי באמצע, נראה לי יותר הגיל שעולה ומבט פחות נאיבי על העולם...

בכל אופן-

נסי לחשוב חיובי. בעזרת ה׳ הכל טוב.

בשורות טובות בידיים מלאות, תינוק בריא ושלם ואמא שמחה ובריאה

אני חושבת שזה בגלל הגיל, כלומר הבגרות שבאה עם הגיל

ואל תצחקו עלי

אבל יש לי את המחשבה הזאת שב"ה ילדתי ילדים בריאים

אז למה הסתכנתי ונכנסתי להריון ועכשיו מי יודע מה יצא??

אני יודעת שזה מחשבות שטויות אבל מפחידדד

מה שאמרתי.

ואני גם עם כמה ילדים בבית וההיריון הזה הרבה יותר מפחדת לבריאות של העובר.

עשיתי שקיפות ו-2 סקירות והכל בסדר ב"ה אז קצת נרגעתי.

אבל כנראה הגיל והניסיון מלמדים אותנו שלא הכל מובן מאליו...

זוכרת את כל התהליך ששיתפת כאן..

ממש מרגש.

בעז"ה שהכל יהיה תקין!!

הפחדים מובנים מאוד. בד"כ אם הסקירה הראשונה והשנייה תקינה אז אין מה לחשוש.

גם אני פחדתי נורא לפני הבדיקות האלה ואחריהם מפלס החרדה ירד עד...הלידה

שיהחה בהצלחה ובידיים מלאות!! 🙌

בע"ה הכל יעבור בשלום!

ותהיה לידה קלה ותינוק בריא!!

מצטרפת לתפילותייך

וחיבוקק

מהיריון להיריון הלחץ עולה לפני הבדיקה הזו (וזו אחת הסיבות שאני לא עושה סקירה מוקדמת - כי יודעת שגם לפניה יהיה לי לחץ איום...)

אצלי הלחץ יושב גם על חוויות עבר - נולדה לי אחות עם תסמונת דאון, שרק בלידה גילו את התסמינים. (אבל לדעתי היה רופא לא משהו שעשה את הסקירה - כך קלטתי מאמא שלי. וזה גם היה לפני כמעט עשרים שנה - היום בטח הציוד משוכלל יותר.)

בקיצור, מבינה אותך מאוד מאוד. אני אחרי סקירת מערכות מרגישה צורך לערוך מסיבת הודיה קטנה

אולי תאמרי לעצמך כבר עכשיו שתחגגי מעין מסיבת הודיה פרטית אחרי הסקירה, כשבע"ה יהיו בה תוצאות טובות?

מתפללת איתך!

אחרי כל בדיקה כזאת אני באה הביתה ישר לתהילים אומרת תודה לה

אבל אולי גם אני אעשה משהו בבית אני ובעלי

ככה זה בהריון אחרי אבדן

לפני ההריון עשינו קריוטיפ שניניו- ואנחנו מושלמים

עשיתי שקיפות

חלבון עוברי

שתי סקירות

מי שפיר

ביקרתי אצל מגוון רופאים מומחים כמו המטולוג, זיהומולוג - (זה כבר סיפור לפעם אחרת...)

כולם אומרים לי שזה הריון משעמם בדיוק לפי הספר

אעדיין יש פינה בקצה הלב שחוששת

למדתי לחיות עם זה

וכן, החשש תמיד מנקר בצד

וזה כנראה חלק מהחוויה

חלקם מכורח הנסיבות.

אני חושבת שזה ההריון הכי מאתגר שהיה לי מבחינת התיק הרפואי- והכל התברר ככלום 

אני כן בסיכון בהריון הזה, אבל גם לפני שהוא הפך להריון בסיכון הרגשתי ככה..

וכן, ברור לי שזה בעקבות המסע שעברתי בחיים מאז ההריון של הבן שלי... 

אבל כמו שאת אומרת

זה גם מנתב אותנו לתפילות יותר טובות ועמוקות.

מתפללת איתך שימשיך רק בטוב ועם אוצר מתוק ובריא בסוף ❤️

אנחנו מנסות שכל מה שחשוב לנו יהיה תחת שליטתנו.

זה ברור ומובן וטבעי

אבל אם תסתכלי על זה רגע במבט אובייקטיבי, זה כל כך רחוק מהמציאות

האם העובר בריא או לא- זה לא בשליטתנו,

וכשהוא נולד וגדל והולך לגן- עם אילו התמודדויות הוא יפגש זה לא ממש בשליטתנו

ובהמשך החיים זה אפילו נהייה פחות ופחות בשליטתנו.

מה בשליטתנו? לסמוך שיש מישהו שמארגן את הדברים ומסדר את הכל לטובה.

אני מניחה שאולי זו לא בדיוק התשובה שחיפשת, אבל זה מה שעלה לי ממש שכתבת.

כי בסוף, אין לנו שליטה על זה. ומה שאין לי שליטה עליו- אני מפילה על הקב"ה.

כמובן שרוב הסיכויים הם שיהיו בשורות טובות!

בע"ה, מקווה שבאמת כך יהיה❤️

כי זה באיזשהו מקום מוריד ממני שק כבד מהכתפיים

זה לא מוריד את החששות

אבל הם נהיות טיפה פחות כבדים ומעמיסים על הלב.

וגם לי המחשבת הזאת מאוד עוזרת בנקודות של חוסר ודאות.

בע"ה, שיהיו בשורות טובות ושנראה את הטוב במוחשי ממש❤️

כותבת דוקא כי אנחנו בסקירה המאוחרת גילינו שהעובר לא תקין -

הכל מושגח.

הרגשתי את זה ממש דרך מה שעברנו.

גם הסטרס, אגב, אפילו זה.

מה שהרופא יראה, בין אם הכל בסדר או שילחיץ אתכם סתם או יפספס משהו חלילה..

ואני מכירה מישהי שעשתה את כל הבדיקות כולל סקירות והיה תקין ובשלב יותר מאוחר בעקבות עיכוב גדילה קל הפנו אותם לבדיקות נוספות והסתבר שהעובר פגוע והם עברו הפסקת היריון.

כי זה היה המסלול שלהם.

בשורות טובות והרבה שמחה!

חוויתי את זה גם מאוד חזק

במהלך שנה וחצי שעברתי הפלה ועוד כל מיני הריונות כימיים ודברים מוזרים ועד שהבנו מה הסיפור

התהלכתי בין רופאים ובדיקות

כל פעם שהלכתי לרופא או קיבלתי הנחיה רפואית חדשה או קיבלתי תוצאות בדיקות 

הייתי בטוחה שהופ, הנה 

כאן התשובה, כאן הפיתרון

למרות שבאמת שום דבר היה לא וודאי

רק שבאותו רגע זה היה נעים לחשוב ככה. משרה ביטחון ואחיזה במשהו.

לאט לאט ראיתי כמה היכולות שלנו וגם של הרופאים

מוגבלים

ורק הקב''ה יכול לנתב את הדברים 

ולגרום לרופא לחשוב על כיוון כזה או אחר.

קצת כאב לי שיכולנו למנוע כמה כאבי לב ואכזבות אם רק היינו.. ורק הייתי..

אבל לא

זה חלק מהתהליך שהייתי חייבת לעבור.

ב"ה הבדיקה עברה תקין

מרגישה קצת הקלה

שאלתי את הרופא אם אפשר לשלול תסמונת דאון אז ברור שהוא אמר שלא, אבל שאני יכולה להיות רגועה כי כל מה שבדק נראה תקין ב"ה!!

הודו לה'!!

שנשמע רק בשורות טובות בעז"ה!!

רק להצדיק את הרופא..

מכירה מישהי שכל הבדיקות שלה היו תקינות (שקיפות, סקירות וכו') ונולדה ילדה עם תסמונת דאון.. אז באמת, האח זה רק השתדלות וואי אפשר לדעת באמת עד הלידה.. (ואני לא מדברת על דברים שמתגלים רק במשך.. עיכוב/אוטיזם..)

ב''ה אני יותר רגועה עכשיו

בכל מקרה נמשיך להתפלל שימשיך בבריאות!

שאני ממש ממש שמחה בשבילך❣️❣️❣️

ברוך ה׳

באמת שיהיה לך המשך הריון קל ותקין וכיפי ונעים (אישית אני לא אוהבת לאחל משעמם כי אני רוצה שיהיה חוויתי ומלא בכיף, אבל הכל רק בבריאות!!)

ובעז״ה לידה קלה בזמן ובידיים מלאות️🤗

ואת ממש צודקת לגבי החוויתי

זאת לגמרי חוויה

בעז''ה מאחלת בלב שלם לכל המצפות!!

ע"י מי שפיר - כי אז בודקים את הכרומוזומים

כל השאר זה סטטיסטיקה

וגם בסדירה עצמה, על כל איבר שתקין אני ממש מודה לה'

ואמורה להתחיל רק עכשיו אחרי בדיקת בטא וכו...

זה לא קשור,

זה תמיכה הורמונלית שאמורה לעזור.

לקחת פעם תמיכה?

אני לקחתי עקב הפלות רצופות. אז מבינה בזה .

זה אמור לעזור אם יש בעיה בהשתרשות או בהורמון פרוגסטרון שעוזר בהתפתחות ההתחלתית. אחכ כבר לא לוקחים. אחרי בערך שבוע 12

ההריונות שלי בה היו תקינים.

עכשיו לפני ההריון הזה הייתה הפלה.

אני בעיקר חוששת בגלל האוביטרל- כי על ההתויה של ה2 האחרים כתוב תמיכה להריון.

ועל זה לא כתוב.

זה נשמע בעיקר כתמיכה  לטיפולי פוריות 

אני די בטוחה שהרופא יודע מה הוא עושה.

גם לי נתנו. וזה היה אחרי כמה הפלות. 

את צריכה הפניה מרופאה לאחות

האחות מלמדת אותך.

ומאז את מזריקה לעצמך... 

זה ממש קל ובקטנה...

גם לא כואב כלל... כי זה בבטן..

בכל מקרה אם את חוששת לגבי הזריקות תתייעצי עם עוד רופא

בן היתר אוביטרל.

אני יודעת שנותנים גם תמיכה לפעמים בהריונות טבעיים אבל לא מבינה בזה.

אז שאלת אם מגיעים אל זה כתמיכה, אז כן

גם משום שחוויתי הפלות חוזרות.

היום נותנים אוביטרל במקום הפרגניל 

כי כבר לא מוכרים אותו . 

יש רופאים שדוגלים בשיטה הזאת כתמיכה להריון אחרי הפלות.

כרגע כנראה הכי נכון זה להקשיב להנחיית הרופא

אני צריכה לשאול/התייעצות קטנה למי עלי לפנות בנושא של דיני משפחה.

זה יכול לעזור.

זו שאלה עקרונית/בסיסית למי האם משהו יכול לעזור.

לא משהו של התייעצות לעומק של הדבר 

שלך ותמצאי שו"תים של עורכי דין למכביר

בשורות טובות!

אני זוכרת שקראתי כאן לגבי ההתקן שהוא מכביד את הדימום

אבל לא התנסתי, אולי האחרות ידעו

מחזורים ממש חזקים וכואבים. מה שעזר לי להפחית בכאב זה שתיית מים מרובה (גם נורא יבש עכשיו)

ולא לשכוח לקחת ברזל!

זה תקין בעיקרון אני מבואסת שזה לא במגמת שיפור.... כבר 7/8 מחזורים מהלידה ולא הופחת כמות הדם... 

כי זה נוגע גם אליו בסוף הוא יכול לדבר עם הבוחן בסוף הם כולם קולגות וזה עניין של שיקול דעת

מה הוא מציע?

מבאס ממש

ערער, הערעור התקבל והעבירו אותו.

אבל אני לא יודעת כמה זמן זה לקח

יש כאלה שמכשילים סתם בטסט ראשון  

אם בגלל השטוט הזו הוא נגע בהגה או בבלם אין מה לעשות

לא נראה לי שיז לך מה לערער הוא מן הסתם יודע מה הסעיפים שניתן להכשיל עליהם.

הוא הכשיל רק על דבר אחד - לא נתתי זכות קדימה לרכב שהיה ממש רחוק וגם נסע לאט (הוא היה ל'). 

והסברתי לו תוך כדי הטסט שהוא ממש רחוק ולכן אני נוסעת...

כל השאר היה מושלם ב"ה!

בשיעורים המורה היה אומר לי לנסוע בכאלו מצבים.

איך שאני זוכרת (וגם הגיוני לדעתי) זה שאסור לגרום לשני (זה שצריך לתת לו זכות קדימה) להאט או לעצור. אבל כל עוד הוא לא היה צריך לשנות את קצב הנסיעה שלו, אז אפשר להיכנס.

אם לא מגדירים ככה אז כביכול בכל פעם שרואים מרחוק רכב צריך לתת לו זכות קדימה (אם הוא בא מכיוון שמצריך נתינת זכות קדימה), גם אם הוא ממש רחוק, וזה באמת לא הגיוני. אז ההגדרה של החוק היא שלא נגרום לשני להאט או לעצור. ואם זה היה ככה (שהוא המשיך בקצב שהוא היה בו), אז בהחלט יש טעם לערער לדעתי. (אין לי ניסיון עם ערעורים, מתייחסת רק לעצם הטענה).

אצלי הטסטר נגע בבלם וכן העביר אותי (אבל מסתבר שזה היה בגלל טעות שלו...)

ועברתי..

וזה היה טסט ראשון.

אבל זה בגלל שהתפללתי ובכיתי כ"כ הרבה אחרי הטסט שהקב"ה קרע לי את רוע הגזירה.

כמה כוח יש לתפילה...

אני בכיתי בסוף הטסט מרוב לחץ ממה שקרה (שגרם לו לבלום אותי), אז הוא שלח לי פתק (תוך כדי הטסט של מי שאחרי) שבו הוא כתב לי שעברתי...

אבל זה היה באמת טסט הזוי. מסתבר שלאורך כל הטסט הוא לחץ על הדוושה של הגז (ואני לא קלטתי מה קורה, כי המורה בדיוק החליפה את הרכב לפני הטסט אז הקושי הספקתי לנהוג בו). חשבתי שזה שאני צריכה לבלום אותו כל הדרך, וזה שהוא נוסע לבד בעליה בלי שאני אלחץ על הגז, זה כי הנפח מנוע שלו גדול יותר, והתביישתי להגיד לטסטר שזה מוזר... בסוף הייתי צריכה לחנות בירידה ולחצתי על הברקס עד הסוף והרכב המשיך להידרדר לכיוון הרכב שהיה לפני, והטסטר הצליח לעצור עם הבלם יד רגע לפני שהתנגשנו...

אבל איל לי כוח לעוד טסט!!!! ועוד לחץ, ועוד מתח, ועוד סיכוי להיכשל

לדעתי תבדקי מה ההליך של ערעור.

אם זה פשוט אז למה לא לנסות...

מקסימום אולי יעבירו אותך.

לדעתי כיום כשהטסטים מצולמים יש לזה סיכוי גבוה יותר.

אבל הערעור שלי לא התקבל..

לדעתי ממש אין לך מה להפסיד.. זה תהליך מאוד פשוט ולא לקח הרבה זמן לקבל תשובה (נראה לי כמה ימים אבל לא בטוחה, תשאלי את המורה שלך..)

יש סיכוי שיקבלו את הערעור שלך ואז את חוסכת כסף ולחץ מיותר

והכי גרוע, הפסדת כמה ימים עד שיקבעו לך טסט חדש

לא יודעת אם בכל מקום זה ככה

אני עשיתי בתל אביב והיה לי ציק צ'אק לעשות ערעור

אבל זה לא עזר

מה שכן היה טוב

שראיתי איך אני נוהגת

את ממש רואה את עצמך לאורך כל הנסיעה

וראיתי שנהגתי מצויין

וזה נתן לי ביטחון לטסט הבא

שאותו עברתי ב"ה 

עיכב אותי בכמה ימים, לא מעבר..

לא זוכרת זמנים מדוייקים

בעיקרון צאי מנקודת הנחה שלא יקבלו

ככה זה ברוב המקרים

אבל כמו שכתבתי, זה עושה הרגשה קצת יותר טובה אח''כ ומחזיר את הביטחון

אני הלכתי עם בעלי וביקשתי ממנו שיגיד מה דעתו על הנהיגה שלי

אז הוא גם ממש התפלא מאיך שנהגתי טוב

אז זה עשה תחושה טובה

אני עברתי רק בטסט הרביעי..

כפרת עוונות ממש

אצלי הם קמים בין 5 וחצי ל6

ישנים שנת "צהריים" בסביבות 9 וחצי

ואז שנת לילה ב6-6 וחצי

בערך מה שעושים במהלך היום:

ב7 וחצי יוצאים לקחת את הגדול לגן

חוזרים לבית ומשחקים עד 8 וחצי רבע לתשע

ארוחת בוקר ולמיטה

קמים אחרי שעה-שעה וחצי-שעתיים, תלוי יום וילד.

לפעמים נמרחת איתם במיטה שלי ולפעמים קמים לשחק

ארוחת צהריים

יצירה

משחק/סיפור/הכנת אוכל/יציאה

ואז מגיע הזמן להחזיר את הגדול מהגן

משחקים

בעלי חוזר מהעבודה

אוכלים

מקלחת ולמיטה

זה בגדול.

וואלה התעייפתי מלכתוב, כל הכבוד לי 😅

הגדול בן 3 בגן

שני הקטנים בני שנה ושנתיים איתי

אה ולגבי השינה בלילה

בן השנתיים ישן רצוף בדכ, לפעמים קם למים

בת השנה קמה ב10 לבקבוק ואז שוב ב1 ובסביבות 4

משהו כזה.

יוצא שבדכ קמה 3 פעמים

קם ב8

א. בוקר ב8:30

א. צהריים ב12

ב12:30 חזר לישון עד 14:30

טעימה ב15:00

א. ערב ב18:00

הרדמה בסביבות 20:00

ומיליון הנקות בין לבין.

נראה לי התעורר בערך 3-4 פעמים בלילה

אבל לא יותר מידי

נגיד כמו סופלה אולי

או ביצת עין🤔

אבל לדעתי ממש מבשלים אותו.

בביצת עין הבפנים הרבה פעמים נשאר חי.

פה מפרקים את הביצה ומבשלים בערבוב

ישי (אביו של דוד)

בועז (סבו של דוד, גם מלשון עוז)

חוטר ישי (יש גם פסוק כזה)

עמיאל

יוסף חי (מתקשר למשיח בן יוסף)

יהושע (הראשון שהביא את העם לארץ, גם המשמעות מתאימה)

הושע (הוא היה בנו של בארי, שם נפוץ עכשיו... גם המשמעות מתאימה)

ישעיה (כנ"ל עם המשמעות)

ישעי (גם המשמעות, וגם מהפסוק "לדוד ה' אורי וישעי)

אלימלך (הקב"ה המלך שלנו)

נעם אלימלך (תכל'ס מתאים יותר למי שנולד בסוף אדר)

נעם יהודה (הנעימות של היהודים)

לפעמים לוקח לה זמן לרדת ולהתאפס,

מומלץ לבדוק שאכן התאפסה

מחר קבעתי בטא נוספת

אולי תהיה הפתעה?

בעיקר כי עבר שבוע מאז הבדיקה הביתית והבטא הראשונה ועוד אין מחזור ולא כאבים ב״ה

אם בטא לא עלתה ביומיים ההריון לא תקין.

בהריון תקין היא חייבת להכפיל אץ עצמה ביומיים פי 1.5 לפחות

הדימום לוקח זמן עד שמגיע יכל לקחת כמה ימים או שבוע

וזה שאין לא אומר שהכל בסדר

ו.... אני מבינה את הרצון להאחז בכל גרגיר תקווה

אבל תכלס יותר בריא לנפש

לתת לכאב מקום וחיבוק

כי זה באמת ממש מאכזב וכואב

ולעכל לאט לאט

ולהמשיך הלאה

וחיבוק

יודעת איך זה עובד

וגם אני לקחתי אוביטרל ויודעת כבר איך פועל וכמה ימים הגיוני שזה יהיה בגוף

יכול להיות שהמספרים יקפצו בשלב הזה

אבל אחרי כמה ימים יתחיל לרדת.. אומרת לך את זה כדי שתהיי מוכנה

כי אני מכירה את המצב הזה שרואים פתאום קפיצה יפה ומתחילים להתלהב

אבל באמת שאם לא עלה טוב בהתחלה כמעט חסר סיכוי.

חיבוק ❤️

תחילת הריון תקין זה חלוקה של הביצית שהופרתה באופן עקבי , השתרשות תקינה ברחם ועליה תקינה של ההורמונים

זה עובדה מדעית

אם ההורמון לא עולה כמו שצריך זה לא בטעות

זה מעיד שמשהו לא תקין

איך אנחנו בטוחות

כי זה קורה כל כך הרבה לצערינו

בעיקר הריון כימי

אז כל מי שעברה את זה פעם אחת

נחשפה לזה

ולי אישית חוץ מהפלה היה איזה 3 פעמים כימי לפחות

וכבר בפעם הראשונה קראתי והבנתי את זה ומה זה אומר וכו

וגם בהריונות התקינים עקב דימומים עקבתי אחרי העליית בטא

וזה פשוט עובדה

זה לא כי אנחנו מנסות לייאש אותך

בעיני להפך

להאחז בתקווה על משהו שכבר חסר סיכוי זה רק מרסק

עדיף לתת לעצמך להרגיש את הכאב והאכזבה

וזה ינקה אותך

ויעזור לך להמשיך הלאה

ואגב אפשר להקלט ממש בביוץ הבא

אין לזה שום השלכות

זה לא כמו הפלה

אז זה גם מעודד

לטובה אבל זה סיכוי נמוך. סליחה על הפסימיות, פשוט מדברת מנסיון וגם מנסיון הפורום....

בעיקר שאם אני זוכרת נכון, הפער בין 2 הבדיקות שעשית היה יותר מיומיים, אז ודאי שהבטא הייתה צריכה להיות כפולה ויותר.

בעקרון לוקח לבטא זמן לרדת.

ולא תמיד מתחיל הדימום מיד.

אם זה אכן הריון לא תקין, צפי לדימום אולי קצת מוגבר מהרגיל+כאבי מחזור

לי אחרי הריון כימי היו כאבים איומים, ממש כמו צירים

אז ככל הנראה אין סיכוי להריון תקין

לפעמים פשוט לוקח קצת עד שהגוף קולט שלא תקין ומתחיל להוריד את ההורמונים שמחזיקים את ההריון

בטא שככה לא עלתה זה לא הריון תקין ויכול להיות שלוקח לה זמן להתאפס ולמחזור הלגיע.

אם תהיה לך הפתעה זה יהיה נס 3>

ולכן לא מתחיל דימום. 

ככ הבנתי ממה שרשמת

הנראה מי שנדבק- נדבק. אבל אם הילדון מחוסן ובכ"א נדבק, בעז"ה הוא יעבור את זה יותר בקלות

שהפצעים יוצאים כך שאין אעך להתגונן בפני הדבקה

תינוקות לפני גיל שנה..

רופא אמר שכנראה כולם נדבקו בדגירה ועכשיו אין מה לעשות, רק לחכות שיגיע ובינתיים להרחיק מתינוקות אחרים מתחת לגיל שנה שעדיין לא התחסנו.

האמת שהילד שחלה עבר יחסית בקלות ב"ה, תוך שלושה ימים כמעט בלי פצעים, אז זה מעודד.

מבאס שנשתדל לא להגיע להורים שלי עד החלמה בע"ה בגלל אחיין שלי, אבל ממש לא נורא.

ניסיתי להתחיל וזה יוצא ארוך.

בכל מקרה, השורה התחתונה היא, שהרובוטים השואבים, ברובם הגדול לפחות, הם לא שוטפים. לא ממש.

לרובם יש אופציה להרכיב עליהם מן קופסת מים שטוחה שבתחתית שלה יש סמרטוט, וכשהרובוט מסתובב בבית הוא כאילו מעביר סמרטוט לח.

אם הבית כבר נקי ושאוב, זה נותן עוד קצת פיניש סופי.

ממש לא קריטי בעיני.

לנו יש רובורוק s6 כבר כמה שנים, בגדול אני מרוצה ממנו, מהשאיבה שלו ומהאפשרות למפות את הבית באפליקציה, וככה לשלוח לאזורים ממוקדים.

אחרי שהתרגלתי לאפשרות הזו אני אישית לא הייתי קונה רובוט בלי האפשרות הזו.

אגב, אמא שלי קנתה לפני יותר משנה רובוט שואב שיש לו תחנת עגינה כזו שמנקה אותו, לא זוכרת איזה דגם, אבל השטיפה שם אמורה להיות יעילה יותר כי כל כמה דק' הרובוט מגיע לתחנה ומנקה את המברשות שלו, ועדיין, זה לא ממש מחליף שטיפה עם מים ומגב.

בקיצור, בעיני רובוט שואב זה מעולה ומומלץ, אבל זה לא מחליף בכלל שטיפה, זה מיועד לשאיבה. 

בעיני הסמרטוט רק מלכלך

גם כשהחלפנו כל כמה זמן (שזה כמו התחנת עגינה שמנקה בעצם)

משתמשת רק בשביל פרקטים שצריכים ניגוב קל

אבל השאיבה בעיני זה ממש שווה,  אם הרצפה אצלכם פנויה יחסית בקלות אני ממליצה מאוד מאוד

אחרי שאיבה אפשר בקלות להעביר סמרטוט והכל נקי

זה לא רובוטי, את מתכוונת לרגיל, נכון?

יש לי חברה שקנתה היא שלחה לי סרטוניםם לפני ואחרי - תקשיבי מטורף!!!!

הוא מנקה ממש ממש טוב 

קנינו אבל עוד לא הפקנו לארגן לו תחנת עגינה.בסוף הכי זריז זה מאטאט ומגב🪣😅 מה שכן, להריון לדעתי הוא לא מתאים כי הוא כבד וחזק הוא נוסע לבד וצריך לכוון אותו.

מה שכן, השאיבה ממש חזקה ולא מרעישה והיא יותר טובה מהטאטוא הרגיל

יש לי של שיואמי- שואב בלבד

הבית מאוד נקי

רציתי את זה לשאיבה של טבק שמצטבר בבית

לכלכוים קטנים כאלה סיבים שנופלים צהבגדים

לפעמים שיירות וכו'

הוא על הפנים

נתקע כל הזמן

גם אם עומדת לידו הוא עושה מסלול ולא שואב הכל - וזה אומר שהבית ממש לא מוכן לשטיפה בצורה כזאת 

השאיבה שלו ממש טובה, וגם כשהוא מעביר סמרטוט זה נחמד, לא כמו שטיפה רגילה אבל בחדרים זה סבבה לגמרי וגם לתחזוקה השוטפת זה נהדר, ואז כשאני שוטפת באמת פעם בשבוע-שבועיים זה הולך לי ממש מהר.

(לדוגמא -הבן שלי שפך מרק קוסקוס, עוד באותו יום הפעלתי את הרובוט ולא נשאר זכר)

לנו יש בלי תחנת ריקון, ואני מחליפה סמרטוט אחרי כל פעם שהוא שוטף.

(והרצפה שלי ישנה, כתמים לא בולטים עליה, אולי בגלל זה נראלי כזה נקי🤭)

והוא לא שווה בעיני את ההבדל במחיר

חוץ מזה שהוא יודע מעולה להמנע ממכשולים והמפה שלו הרבה יותר מוצלחת

אם הייתי קונה עכשיו הייתי הולכת על s6 כנראה כי הוא הרבה יותר זול (אלא אם כן מאז המחיר של 7 ירד משמעותית)

לגבי סמרטוט הוא יותר מורח לכלוך מאשר מנקה,  כנראה זה באמת משנה איזה רצפה אצלנו בהירה ודי מבריקה (רצפה מעצבנת!) והסמרטוט משאיר סימני מריחה כאלה מבאסים

לפרקט זה מושלם

על מנקה פעם בשבועיים. מאפס ושווה את ה80 אחוז שעושה כמו שצריך ואז יש רק 20 אחוז להשלים או לקבל שלא יהיה בתקופה הזאת. בלב שלם ב"ה בנסיבות משמחות.

ואם את בכל זאת רוצה מכשיר, ממליצה על רובוט שואב ואז הרצפה מסודרת בשבילו וכששואבים הרבה גם התדירות של הצורך בשטיפה יורדת... 

מים וגריפה הוא רק תחזוק. נשפך נוזל? לנגב מיד

להקפיד לטאטא בסוף יום, או לפי הצורך..

זה שומר על נראות טובה של הבית ומונע כתמים

אם יש רצפה כהה אז בכלל

אני עושה את זה ויוצא שאני צריכה לשטוף פעם בשבוע עם רצפה בהירה. כשלא- אז כל יום אצטרך לשטוף

על roborok s7

נכון שזה לא כמו שטיפה אבל הוא נותן עבודה

ומנקה גם כתמים שחורים מהרצפה

אני מפעילה פעם אחת ואז מחליפה סמרטוט ומפעילה שוב על השטיפה הכי חזקה. יוצא ממש נקי. ויש לי סטנדרט

שוטפת פעם בשבועיים כזה.

באמת שזה מקל עליי מאוד ביומיום.

בהצלחה!!

הלוואי...

מותר לך,

זה הנורמלי החדש.

- מדי פעם הגוף והנפש מבקשים הפוגה ומכבים את עצמם כמו מחשב לקראת ריסטרט.

💞💞💞

זה באמת הנורמלי שלי..

לצערי כל הזמן על סף קריסה, ויותר מדי פעמים גם מגיעה לשם

הלוואי יכולתי

אבל הלווואאייי שהקב"ה היה משתף אותי קצת במה התכניות הכואבות והמוזרות שלו, ולאיפה הן מובילות.

אמן את ישנה כבר ומחר תזרח קצת שמש.

הלוואי שתשיגי טיפה עזרה מחר. אפילו נערה תושבי לקפה קטן או משהו.

אנחנו מכינים עוגה.

לפעמים הילדים מכינים ציורים, מנפחים בלונים.

השנה הסתפקנו בארוחת ערב חגיגית וכל אחד בירך אותי

הייתה שנה שיצאנו לגן סאקר ועשינו פיקניק על הדשא, כולם ממש נהנו.

וחיבוק על הבטא 💔 מגיע לך להתפנק, בעז"ה שתהיה בטא יפה בקרוב!

לפי הדמיונות שלו

מאכל אהוב

בלונים

שירים, משחקי

תעשי משהו שאת והילדים תהנו ממנו,זה העיקר💚

מזל טוב! שתהיה לך שנה של בשורות טובות ומשמחות⚘️

עם הבעל- להביא בייביסיטר לשעות הערב ולצאת להתפנק במסעדה טעימה/להזמין אוכל בבית/משחק זוגי

מזל טוב יקרה

ושבעז"ה תפקדו בקרוב בזש"ק, בבריאות ובשמחה

1. להכין מפלסטלינה דמות של עכבר (אריה זה קצת יותר מסובך).

2. לצבוע איור של אריה ועכבר.

3. להכין הצגה על הספר. בהנחה שהתאומים ביחד בגן והם מעבירים ביחד את הפעילות - אחד מהם יהיה האריה, השני העכבר ואת המספרת.

4. להכין "שיקוי גבורה" לכל אחג מילדי הגן - בקבוקונים קטנים מלאים במים, ושהילדים יקשטו במדבקות.

5. לשחק תופסת - בכל פעם לבחור שני ילדים מהגן, אחד יהיה האריה והשני העכבר, והאריה צריך לתפוס את העכבר. (לא בטוחה שזה כזה חינוכי...)

באליעזר והגזר הביאו עט בצורת גזר לילדים ומי שעשה על האריה שאהב תות הביאו תותים.

מה אני אביא, גבינה צהובה?

לגבי הפלסטלינה נשמע מהמם, אבל הם יכולים לעשות את זה? ומה צריך לקנות? וכמה? לכל ילד פלסטלינה אפורה? יש רק אפור?

לגבי משחק תופסת, מה להביא-רשת? מאיפה אמצא? 

תודה

ולתת לילדים חתיכות שיערבבו בעצמם. ואז שייצרו עיגול, ומהעיגול אפשר לעזור להם למעוך צורה של משולש באחד הקצוות. אפשר לחבר מנקה מקטרות בתור זנב, וליצור שני עיגולי פלסטלינה מעוכים בשביל האוזניים.

מקווה שהייתי ברורה... בטח תמצאי ביוטיוב סרטוני הדגמה ליצירת עכבר מפלסטלינה. אבל תלכי על זה רק אם בעצמך אוהבת ליצור בפלסטלינה, ואם תהיה לך סבלנות לעזור לילדים (מן הסתם גם הגננות יעזרו).

אם לא, להכין את שיקוי הגבורה הזה זה קל יותר.

אני אוהבת שהילדים יוצאים אם משהי שהכינו בעצמם... אבל אם לא - זכור לי שראיתי בחנויות של הכול בשקל עכברי צעצוע קטנים כאלה, שנוסעים על גלגלים. אפשר לקנות כאלה ולחלק לילדים.

זה באריזות אישיות  והילדים אוהבים את זה.

לטעמי זה קצת יקר. 

על זה שאם אני עושה טוב אז הוא בסוף חוזר אליי

אפשר להתחלק לקבוצות של 2 ילדים, לכל שני ילדים להכין שני כרטיסיות עם משימת אתגר לכל ילד, כדי לפתור/לבצע את המשימה צריך להיעזר בחבר שאיתו ואחר כך מחליפים, אפשר אפילו להכין כתרים לכל קבוצה כתר עם ציור של אריה ועוד עם עם עכבר 

האמת שכם אני הרגשתי ככה

בחוץ תפקדתי

כולם חשבו שהתרגלתי

שאני מסתדרת

שלמדתי לחיות ככה

שכנראה יש פתרונות

שכנראה עוזרים לי.

שכנראה אני מסוגלת

שכנראה יש לי כוחות

ולא

ולא ולא

זה היה סיוט

מתמשך

ומעל הטבע של עצמי

ואפילו שבעלי השתחרר(לא בגללי)

אני עדיין בטראומה ממה שעברתי בנפש בעיקר

גם פיזית זה טרוף

אבל אותו עוד אפשר קצת לשכוח

אבל

הלבד הזה החונק שמקיף את הכל ומלווה רגע רגע שעה שעה אפילו שהיתה מסביבי חבורת ילדים ב''ה שלא ישבה רגע בשקט

הלבד

לא עוזב אותי

גם עכשיו

אז פשוט משתפת

כי רציתי שתרגישי

שהרויש שלך כל כך נכון ואמיתי מובן והגיוני

כי זה מצב לא הגיוני

אין לי פתרונות משמיים

רק חיבוק מהלב

ומציעה לך ללכת למטפלת כלשהי או למישהי שנכון לך

לפרוק ולשתף ולהוציא את הקושי קצת מהלב

זה יכל להקל

ויש גם מימון אגב ..

ומה שכתבת על ההצפה- ליבי איתך.

אני גיליתי אתמול קן של יונים (מהריח, במחילה..) מעל המזגן.

כל המטפס של הבניין מלא 💩 של יונים. ממש מפגע בריאותי. ויש לי ילד עם אלרגיה לקרדית הבית וגם ככה כל הזמן מצונן ולא רוצה שעל הנזלת חס וחלילה...

סליחה על הסמליל ... במציאות יותר מגעיל...

אצטרך מזמרה לחתוך ואחר כך להשפריץ שם מלא סיליט באנג כדי להמיס את הגועל נפש

ואז הרגשתי שאני מתמוטטת.

ממש כמו שתיארת.

קושי בלתי צפוי בנוסף לשגרה המעייפת.

ואז שאלתי את עצמי

מה אני יכולה לעשות

בשביל שיבואו לי כוחות מהשמים להתגבר על הבעיה הזאת.

ועלה לי רעיון.

במרפסת הזאת, הסגורה, יש מחשב.

ובמחשב יש נטפליקס.

בנטפליקס יש סרט מתח ישן שאבא שלי ישמח לראות.

אז הזמנתי אותם. אחרי שהכל ינוקה

ועכשיו יש לי כוח של כיבוד הורים מאחורי.

ובע"ה אני אצליח להתגבר על זה.

לקחתי יום חופש מהעבודה, כי זה יקח שעות. תריסים, ויטרינות, מיון כל הניירת, סידור המרפסת הזעירה לכבודם, ניקוי יסודי...

אבל הסלע טון הזה שלחץ לי בחזה אתמול, נעלם.

אני מציעה לך לקחת מטלות שנואות, ולקרוא להן בשם של מצווה. ממש לכוון שזה יהיה לשם שמים. ואז יבואו עוד כוחות🙏

❤-🐌

תודה רבה יקרה!

כל הכבוד לך שהצלחת לעשות מהלימון לימונדה

אני כרגע יותר בכיוון של לרמוז לבעלי להזמין לי וולט ולכתוב לי הקדשה מרגשת ולהתיישב מול האינסטגרם ולהכחיש את הכלים והכביסה

אני חושבת שכדאי שתהיי קשובה לעצמך

קחי חופש אם צריך

תוציאי מחלה אם צריך

תתפטרי אם לא חייב את הכסף

תשברי את הכלים ואל תנסי להילחם בקושי.

תני לו לעבור דרכך ותכתיבי לך מציאות ברת התמודדות כםי הסיטואציה הנכונה

חוצמזה, שולחת לך חיבוק ענק וחיזוק מהעורף. ותודה ענקית מקרב הלב על ההקרבה. ואני מקווה שבקרוב ישובו כל הבעלים לחיק נשותיהם לשלום, לשגרה,ל'שחיקה הרגילה' של החיים ולהתעסקות בדברים רגילים של זוגות צעירים שכל החיים לפניהם

❤️❤️❤️❤️ 

הייתה לי צמרמורת מלקרוא אותך

איזה קושי עצום, לא נעים לי לנסות לחזק אותך בכלל.

הדבר היחיד שבכל זאת עור לי בתקופות קשות (והיו לי בחיים כמה תקופות שהיו נראות אינסופיותתתתתתתתת)

זה

שבסוף

הכל עובר,

לא ברור איך, אבל מתישהוא פתאום את אומרת "וואלה אנחנו אחרי זה בלי לשים לב".

אז חיבוק עצום ממני באמת מכל הלב, הלוואי והייתי יכולה לעשות יותר מזה, אפילו סתם לשבת יחד להנעים את האוירה כמה שאפשר...

(סליחה אם אסור לשאול, אבל... למה את לא אומרת לו לחזור? ואם תגידי לו הוא באמת יכול לחזור?)

מממש לא

נכון בסוף הכל עובר או יעבור

אבל ועוד איזה שמתי לב

יותר מדי

אבל ממש לא בלי לשים לב

זוכרת היטב את הגירושין של ההורים שלי, את הקורונה, את החודשים הראשונים של גידול תינוק עם ריפלוקס שלקח הרבה זמן לאבחן, תקופה קשה רגשית מאוד בתיכון

שמה לב מאוד

אולי יכולה להגיד בדיעבד איך נבניתי מזה, איך צמחתי מזה, איזה כוחות גיליתי בעצמי

אבל מאוד זוכרת את הקושי ומאוד שמתי לב אליו 😅

(כי מי ילחם אם כל הנשים יבקשו מהבעלים לחזור? מי יקריב את עצמו? למה הקושי שלי מתעלה על הקושי של של אחרות?

מה הכוונה יכול לחזור, הוא יכול לחזור.. זה לא חוקי, הוא בצו 8, אבל תכלס מילואים זה התנדבות, אי אפשר באמת לעשות לו משהו חוץ מאשר להעיף אותו ממילואים לכל החיים וזה עונש די מעפן😅)

לא הסברתי את עצמי נכון כנראה

ברור שמרגישים הכל כל רגע וכל שניה במיוחד בתקופות קשות,

אבל כשאת מסתכלת במבט לאחור....

גם אני חוויתי משו דומה עם ההורים שלי, וזה עבר (מקווה שלא יחזור) שמתי לב לכל רגע ובכיתי בערמות אבל מפה לשם עברו להם כבר 5 חודשים, בלי ששמתי לב....

לא מול תקופות שהיו בעבר הרחוק

ולא מול אזת הנוכחית

אבל באמת אולי החוויה לש כל אחת היא שונה וזה ממש ממ שבסדר

ואת כתבת נכון ואמיתי וכדי לחזק

אין אל מה להתנצל

מצב בלתי נסבל

חסך שינה

ילד חולה

עבודה מעצבנת

הצפה בשירותים

ולבד לבד לב דדדד

זה פשוט חלום בלהות

לא יודעת איך לנחם אותך

מרגישה שכולנו מתהלכים שברי כלים

שברי כלים

אני מבינה שאת מורה?

כל כך הרבה שנים רציתי להתפטר מהמקצוע השוחק והלא מתגמל הזה... מוכר מאוד

תודה על ההבנה❤️

כן, מורה.. מרגישה שעשיתי את טעות חיי וסתם הלכתי אחרי העדר ועכשיו סובלת. הלוואי ואמצא משהו אחר לעשות בשנה הבאה ואפיק להתפתח אליו.

הכל נפיץ. כל דבר קטן זה טריגר.

ואין לי עצה טובה. באותו מצב. 

איזה גיבורה את!!

תודה באופן אישי שאתם שומרים עלינו!!

שה' ישיב לכם כגמולכם!!

ולגבי פרקטית

נשמע באמת באמת באמת קשוח!!!!

אולי להוריד אחוזי משרה?

או לעשות חלק מהקורס שחלמת עליו?

לחשוב מה יכול להקל ולגייס אם צריך בשביל זה עזרה מסביב, אבל לא להמשיך בתחושת מחנק הזו...

התנאים באמת קשים

הסיטואציה מורכבת

המצב הזוי

אבל חשוב לדאוג לך, לנפש שלך,

ולמצוא מה נותן לך אוויר ולדאוג לזה❤️❤️❤️

הורדתי אחוזי משרה לעומת שנה שעברה (למזלי הרב, לא ידעתי מה צפוי לי) כלכלית אין לי את האופציה להצטמצם מעבר לזה, וגם בעבודה יש מחסור ענק בכוח אדם ככה שלא יאפשרו.

אני מקווה להריץ את הקורס בע"ה בין תאריך השיחרור של בעלי לבין תאריך הגיוס מחדש שלו בתקווה שלא תפרוץ מלחמה עם לבנון באמצע ואז הוא בקושי יהיה בבית. כרגע מרגיש לי שזה יקח לי את מעט האוויר שיש לי להוסיף עוד מחוייבות ללו"ז.

פשוט קשה קשה קשה.

ואת כזו בסדר וכל מה שאת מתארת לגיטימי בזמן הלא שפוי הזה.

אין ממש מילים. רק חיבוק ענק ענק ענק.

אי אפשר לדעת בדיוק

אבל מצד ההשתדלות עדיין אפשר

וגם היום כדאי

לא חייב דווקא על היום של הביוץ

בעלי בצבא...

ואם בכלל לא אז באמת לא כדאי לבדוק תכלס

מה עוצמת קו התוצאה? כמו קו הבקרה? הרבה פחות? יותר?

חיובי כמו קו הבקרה

שלילי בהיר יותר

לא הייתי בטוחה שהחיובי והשלילי שאת מתכוונת הם אכן חיובי ושלילי...

אבל אם ככה אז באמת כנראה שהביוץ יקרה במהלך ה24 שעות אחרי התשובה החיובית.

רק סתם באלי לומר

ולא מעיזה בחיים האמיתיים

שהקטע הזה שקורה ביוץ, שככ חיכינו לו

ובעלי רחוק בצבא..

זה הפך אותי

איזה מטלטל זה

כאילו להרגיש את פוטנציאל החיים בתוכי ואפילו לא ננסה...

ממש כל דקה שעברה היו לי דמעות בעיניים

כאב של החמצה

אז ריבונו של עולם הכל בידיו

אבל אני

כאב לי להרגיש שעכשיו בזמן לביחד, הזדמנות להפקד בהריון.. ובעלי נלחם בעזה...

ממש הרגשתי בכל העוצמה את פוטנציאל החיים... ןאי אפשר לממש... אי אפשר לנסות.  

מתפללת חזק לה'

ותתפללו בבקשה איתנו

ועם כל אחת ואחת מעמ"י שמחכה להפקד,

שיזכו במהרה ממש להפקד בזרע קודש בר קימא.

שיעור בשבילי באמונה.... 

לזכור שהכל בידי ה' 

והוא מתזמן הכל

בידך אפקיד רוחי

זו תחושה כ"כ קשה, ואת לבד בבית ולא יכולה לשתף.

כשקרו לי מקרים דומים לאחרונה, ניסיתי לחזק את עצמי

בידיעה- שאם הקב"ה רוצה- הרי זרע יכול לחכות לביצית 3 ימים ואפילו חברה לפורום ספרה פה על 5 ימים....

אז הכל יכול להיות

ואם זה הרגע הנכון, זה יקרה בצורה הכי הזויה שיכולה להיות

בשורות טובות יקרה

ושתזכי לראות רק טוב

באמת מעודד

לצערי לא ראיתי את בעלי 10 ימים לפני הביןץ.

(חזר אתמול בלילה....)

מקווה שאכן לא םספסנוו... הביוץ היה להבנתי כמה שעות לפני שהוא הגיע

בערב, אם לא יותר מאוחר. כי הביוץ הוא בד"כ 24 שעות אחרי בדיקה חיובית.

כאשר סטיק ביתי חיובי זה אומר שרמת הLH גבוהה

הביוץ מתרחש כשהLH יורד....

אז אם בעלך חזר בלילה, זה בהחלט היה הזמן הנכון....

דווקא תזמון משמיים!💖

ביוץ זה מקסימום 24 שעות. יש רופאים שאומרים גם פחות...

לעומת זאת הזרע כן יכול לחכות לביצית 3 ימים....

צודקת התכוונתי לרשום אשפשר 3 ימים לפני

ויום אחד אחרי

ואת האחרי הם לא הפסידו

שהפותחת תתבלבל....