כל כך קשה לי עם המצווה הזן, שונאת את ההכנות ומסביב, את הרגע שאחרי שאני טובלת שאומרת לעצמי - מה זהו? בשביל ה2 שניות האלה כל ההכנות וההקפדות? אוח זה מצווה מאתגרת...
לא יודעת למה אפילו רושמת, ברוך ד' שהגעתי לטבילה אחרי הלידה בזמן סביר ובלי שאלות מורכבות מידי...
אולי תגלי שיש דברים שאת עושה מעבר למה שנדרש ויותר ידע יוריד מתח?
היה לך ככה גם לפני הלידה? כי אולי זה גם הקושי של התארגנות תוך כדי טיפול בתינוק קטנטן
ומזל טוב...
מזדהה עם חלק מהתחושות, אני מרגישה גם את הלחץ סביב השבעה נקיים, חוסר נעימות עם שאלות לפעמים וכאלה. מבינה אותך מאוד שאת לא נהנית להתארגן למקווה- גם אני לא אוהבת אצ זה במיוחד.
אני אנסה לכתוב מה שעוזר לי, תקחי מה שטוב לך-
קודם כל אני בתפיסה שלי לא נטהרת רק בשביל שתי שניות, אלא קודם כל כדי שאני אהיה טהורה, טהרה זנ שמחה, זו פתיחת הלב, זו עת רצון לתפילה.
אני בשיח עם הקב"ה על הקושי והמאמץ שלי סביב המצווה הזו ואתגריה, אני מתפללת אחרי שהבלנית יוצאת עוד כמה דקות עם עצמי במים.
חוץ מזה תאום ציפיות עם הבעל ממש יכול לעזור. אם הלפני לא הכי משמח אותך אז לפחות שיהיה מפנק ושמח אחכ, תחשבי מה יעשה לך טוב ותרתמי את בעלך לעזור (בטוב, לא בציווי
)
זה יכול להיות קינוח שווה אחרי המקווה, אם אתם נשואים טריים- אולי שיחכה לך בחוץ כשאת יוצאת, מכתב עם פינוק, חדר מושקע ומסודר, בושם/בגדים שלו וכו'.
למצוא רב ובלנית שאת מתחברת אליהם. שאת מרגישה בנוח לשאול אותו שאלות ולא מרגישה טרדנית (אולי רב מבוגר שראה הרבה ואתם לא נפגשים איתו ביוםיום? אולי להיפך?) , בלנית שנוח לך מולה ואת סומכת עליה ורואה בה דמות נעימה ומוערכת.. (שוב, כמה שזה רלוונטי, מניחה שביישוב פחות).
אפשר לחדש משהו קטן כל פעם אחרי המקווה- לבוש, בושם, איפור, נעליים, תכשיט..
לגבי ההכנות והלחץ סביבן, לי יש דף עם סדר ההכנות שכתבתי לעצמי. ממש כולל הכל- שעווה ב... / לנקות.. / לקנח אף/ להתפנות. ואני פועלת על אוטומט בלי להילחץ. עם עברתי על כל הדף אני מוכנה ולא שכחתי כלום.
וקטנה לסיום- לא יודעת באיזה שלב משפחתי את, אבל טבילה אחרי לידה מרגשת ככל שתהיה, זה המועד הכי לחוץ בעיני שיש. התמרון של היציאה מהבית עם תינוק קטן הוא לא הזמן לבחון את ההתחברות למצווה. ברור שיש הרבה לחץ וזה בעז"ה יתמתן ויסתדר עם הזמן.
אשרייך אהובה, ממש איתך באותה סירה.
האם ערך של 200 בעייתי? (לפי גוגל כן)
איך מפחיתים ברזל בתזונה אם אני ממילא לא אוכלת מוצרי בשר?
איזה עוד דרכי טיפול יש חוץ מלתרום דם?
(אני אשאל גם רופא אבל אשמח לחוכמת ההמונים)
בעבר לקחתי תוספים והגעתי לחריגה.
אז קראתי שמנסים להבין את הסיבה לערכים הגבוהים.
אני מניחה שזה מה שהרופא ישלח אותך לעשות
צריך לעשות בדיקה גנטית לוודא שלא מדובר בתסמונת שגורמת לזה.
בכל מקרה תתייעצי עם רופא ותראי מה יגיד. ממה שאני יודעת חוץ מתרומת דם/כדורים אין משהו אחר
כי עכשיו אנחנו במלחמת חרבות ברזל 🤭
סליחה על הבדיחה, הייתי חייבת...
מקווה שתמצאי פתרון יחסית קל לעודף!
ooאחרונהסדירים אבל נהיו יותר ויותר קרובים.
מאז, כלום.
נעלם לגמריי.
מה זה היה?
יודעות לומר לי אם זה אומר שזה קרוב
או שזה סתם?
כבר חשבתי שהלידה מתקרבת ופתאום כלום..
תודה!!
ילדתי אחרי התאריך.. לא מעודדת🙈
ולצערי לא אומר כלום
היו פעמים שילדתי בזמן
ופעמים שכמעט ב42
הגוף מכין את עצמו, אבל יכול להיות שמתקרב, יכול להיות שעוד קצת....
אני עם צירים שבאים הולכים כבר מלא זמן. הייתי אצל רופא, יש לי ממש נתונים יפים של פתיחה ומחיקה אבל איך הוא אמר? יכול לקרות עוד שעה ויכול גם עוד שבועיים....
זה נקרא השלב הלטנטי...
מרגישה שהכי נכון לתינוק עכשיו להיות צמוד אלי, מצד שני אני כנראה אחזור הביתה בכלל המצב, אחרי הריון מאתגר ואולי כן קריטי 2 הלילות האלו....
אשמח לשמוע מניסיונכן יתרונות וחסרונות...
אני עשיתי רק באחרון שהיה ניתוח מתוכנן והתכוננתי לזה (לפניו היו שני ניתוחי חירום ואף אחד לא שאל אותי ולקחו למחלקה רגילה בעין כרם. יום איתי לילה תינוקיה).
אני מאוד בעד. ממש לא טבעי להיפרד. התינוק זקוק לאמא. הגוף של האמא גם זקוק לתינוק. ואם את מתכננת רק הנקה אז ללכת להניק נגיד בתינוקיה זה סיוט מניסיון.
אבל וזה אבל משמעותי מאוד מאוד-
צריך להיות מתואמים עם המציאות. אני עשיתי את זה (באחד מתוך שלושה) כי יכולתי להתארגן על עזרה!! לילה בתשלום, לילה גיסה ולילה אחות. ביום אמא או בעל. אני לא במצב לטפל לבד אחרי הלידה (קיסרי) ויכולתי לאפשר את הביות רק בגלל מעגל תמיכה (ושמרתי את סל ההריון גם). לא לכל אחת זה מתאפשר. ואם זה לא אפשרי אני כן חושבת שזה המקום לשחרר את זה. ללכת לבי''ח עם תינוקיה טובה. להתאושש מהלידה. בסוף האמון של התינוק בעולם נבנה לאורך כל החיים שלו (בדגש על שנת החיים הראשונה) וגם אם היה לילה לא אדאלי (ויהיו עוד כאלה בבית. לכולנו יש רגעי יאוש) זה לא סוף העולם כל עוד חווית החיים הכוללת שלו חיובית.
החלטות טובות.
רוצה להזמין מתנת יום הולדת בשביל הבת שלי, אבל לא מתחשק לי שיגיע משלוחן ערבי אלינו לדלת... (גם מבחינת סכנה אבל יותר כדי לא לפרנס אותם)
נגיד - האתר של יפה נוף (פלדהיים) שולח עם משלוחנים יהודים, אבל יש להם רק ספרים... (פעם היה גם פליימוביל ופאזלים אבל כבר אין כנראה)
או פעם היה אתר לעזרה ואחווה וגם המשלוחנים היו יהודים, אם אני זוכרת נכון.
הלוואי שיש עוד אתרים כאלה...
הישראליות המוכרות.
ברשתות ייתכנו עובדים מכל האוכלוסיה הישראלית, כך שאין לך דרך לדעת את מי את מפרנסת.
אם את חוששת את יכולה לבקש מהשליח להניח ליד הדלת בזמן שאת מסתכלת בעינית.
אני לא מכירה אתרים שמחזיקים חברות משלוח משל עצמם מלבד מסעדות ורשתות מזון שגם אצלם הרבה עברו לוולט.
ולכן אני שואלת אם יש עוד חנויות נדירות שעובדות כמו יפה נוף... (במיוחד שאני יודעת בוודאות שהשליח אצלנו של צ'יטה, שזו חברת השליחויות הנפוצה, הוא ערבי 
)
או שאאזור אומץ ואצא לסיבוב קניות. השאלה אם ביחד עם ילדת יום ההולדת או בלעדיה. כבר לא יודעת מה הכי נכון...
כל הרעיון שלי הוא לחסוך את היציאה מהבית בצל אזעקות. (מי שישמע... אזעקה פעם בשבועיים וכבר אני חוששת... 🙈)
וגם בעבר הביאו לי משהו לנקודת איסוף, וזה היה בקיוסק בשכונה אחרת בכלל, למרות שיש אצלנו באזור מספיק חנויות...
תודה!
המתח הזה של לא לצאת מהבית לא בריא.
אני לא הייתי הולכת לפארק גדול כרגע שלא ליד בניינים, אבל לחנויות? זה מקומות סגורים. למה לא.. טוב קצת להגדיל את המרחב של הפעולות שעושים. יקל עלייך ועל הבת שלך גם..
בין הבית לחנות?
אולי תשאלי אותה מה היא רוצה, ותבחרי את.
כשיש אזעקה פעם בשבוע או שבועיים
אז צריך להתנהל בהתאם.. זאת דעתי.
אצלנו יש אזעקות כל יום לצורך העניין
אני לא יוצאת חופשי מהבית
אבל אנחנו כבר חנוקים לגמרי לגמרי
אז אני משחררת במה שאני יכולה, כל עוד יש איך להתגונן. בחוץ בין בניינים זה נחשב שיש איך.
אסור לעצור את החיים בשום אופן. כל אחת לפי המקום שהיא נמצאת בו, צריכה לחשוב על הצעדים שלה ועל המחירים לכאן ולכאן, אבל לדעתי - בגלל שזה ארוך ויימשך, כדאי לחשוב איך אפשר להתנהל בתוך השגרה ההזויה הזו של מלחמה בלי לתת לזה לנהל אותנו, עד כמה שאפשר
גם אני יוצאת מהבית, ויש פה אזעקות יותר מפעם בשבועיים.
אבל אנחנו אנשים שונים, מותר לכל אחד להתמודד בצורה שיותר קלה לו.
אם למתואמת יותר טוב להישאר כרגע בבית, אין סיבה שלא תעשה את זה בעיניי.
יש מחירים לכאן ולכאן, וכל בחירה היא לגיטימית.
אצלינו לישוב לא נכנסים ערבים בכלל, בכל משלוח אנחנו אומרים שצריכים רק שליח יהודי אחרת לא נוכל להזמין מהם.
שולחים לנו רק יהודים
מביתר
(תכננתי ללכת לספרייה, שבעיקרון יש לה שעות פתיחה עכשיו, אבל גיליתי שהיא סגורה משום מה)
עברנו בדרך ליד חנות צעצועים שהייתה פתוחה, ונכנסתי פנימה לקנות משהו לבת שלי. מקווה שהיא תהיה מרוצה... (היא די אנינת טעם במתנות 
)
ונקווה שנחגוג לה יום הולדת שמח ככל האפשר בנתונים הנוכחיים...
(בהמשך להנקה)
תודה
מדברה כעדן.פשוט לא התנסתי לא בהריון ולא בהנקה אז לא יודעת אם הכרית משדרגת בזמנים שכאלה.
מדברה כעדן.תינוקות. קניתי ביד 2
להריון היה סבבה, להנקה לא מבינה מה עשיתי בהנקות הקודמות.. נח ממש ממש
אחלה כרית של חברת boosto. מילוי קלקר, בצורת U לא ענקית. בהריון הראשון ישנתי איתה כשהאמצע בין הרגליים וצד אחד תומך בבטן, צד אחד תומך בגב. היא הייתה לי קצת עבה מדי אבל סה"כ נוחה. בהריון הזה פחות ישנה איתה כי לא מרגישה צורך.
בהנקה היא הייתה מושלמת!
וגם השתמשתי בה להניח את התינוק כשהחזה עליה ואז הוא מרים ראש בקלות וכיף לו לראות עולם. או לחילופין, להגן על הראש שלו כשהוא נניח שוכב על הגב באוניברסיטה, אז הכרית מסביבו וככה הוא מרגיש מחובק, זה גם עזר לי לפעמים להעביר אותו ישן מהידיים שלי למרחב שבתוך הכרית ואז הוא מרגיש אותה צמודה ללחי שלו ולגוף שלו וממשיך לישון והיא מאוד מוצקה אז לא פחדתי שיחנק.
הברזל שלי כרגע לא משהו... 10...
אני לוקחת מולטי ויטמין באבקה של אלטמן
ויש בו יותר ברזל בכל שקיק מבשקיקים רק של הברזל🤦
אבל אני לוקחת גם וגם בכל מקרה...
במרכז הארץ ועדיף בהסכם עם מכבי..
תודה
עשיתי הבוקר העמסה (50), ומרגישה בחילה מטורפת אחרי הנוזל המתוק הגועלי.
צריכה לעבוד ולא מסוגלת. יעזור לאכול ולשתות, או להפך פשוט לחכות ולא להכניס שום דבר לפה?
לעוגיות (או משהו אחר) מזינות וטעימות, שיהיה כיף לנשות מגוייסים לקבל😋
אם יש מתכונים בלי קמח יותר טוב כי אחת לא אוכלת גלוטן.
אני לא מבינה בעוגיות בריאות ולכן שואלת... תודה!
רכיבים
50 ג’ גרעיני דלעת (שליש כוס)
50 ג’ גרעיני חמניה (שליש כוס)
60 ג’ אגוזים טחונים (חצי כוס)
40 גרם שומשום (שליש כוס)
כף זרעי צ’יה (*אפשר לוותר)
2 חלבונים (הלבן) *רצוי מביצים גדולות
2 כפות שמן
4 כפות סירופ מייפל טבעי או דבש (*העוגיות יוצאות במתיקות מעודנת)
אופן ההכנה
-מחממים תנור מראש ל-160 מעלות, מרפדים תבנית ענקית בנייר אפיה ומשמנים את הנייר.
-מערבבים החלבונים בקערה בעזרת מטרפה ידנית או כף במשך כ-30 שניות. מוסיפים מייפל או דבש, שמן ומערבבים.
-מוסיפים גרעינים, אגוזים, שומשום וזרעי צ’יה ומערבבים לתערובת אחידה.
-יוצקים בעזרת כפית עיגולים קטנים ומניחים במרווחים על נייר האפיה. משטחים מעט בעזרת הכפית.
-מכניסים לתנור החם ואופים במשך כ-18 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות מעט בצדדים (חשוב לעקוב אחרי האפיה מאחר ולעוגיות יש נטייה להישרף בקלות ויכול להיות שיהיו מוכנות לפני).
מצרכים:
4 כפות גדושות ממרח חמאת בוטנים (115 ג’) *לא חמאת בוטנים טבעית
2 כפות גדושות סוכר (34 ג’)
1 ביצה קטנה (S או M)
**ניתן להוסיף לתערובת 2 כפות שיבולת שועל (לא חובה).
אופן הכנה:
-מחממים תנור ל180 מעלות ומרפדים את תבנית התנור בנייר אפיה.
-מניחים בקערה את חמאת הבוטנים, הסוכר והביצה ומערבבים היטב עד לקבלת תערובת אחידה.
-בעזרת הידיים יוצרים כדורים, מניחים אותם במרווחים על נייר אפיה ומשטחים אותם לעוגיות בקוטר כ-4 ס”מ. בעזרת גב המזלג מעטרים את העוגיות (לא חובה).
-מכניסים לתנור ואופים במשך 8 דקות בלבד (ולא יותר!) עד שהעוגיות מזהיבות ומשחימות מעט בשוליים. מוציאים ומצננים לחלוטין.
הערה: העוגיות יוצאות מהתנור רכות אך מתקשות ונעשות פריכות לאחר צינון.
חמאת בוטנים טבעית פחות מתוקה ומכילה ככל הנראה פחות שומן, כשניסיתי להשתמש בה העוגיות לא יצאו מוצלחות.
אפשר בימים אלה להגיע ולהתארגן במקווה עצמו (אמבטיה וכו'), נכון? או שצריך לעשות הכל בבית ובמקווה רק שטיפה זריזה וטבילה?
לא זכרתי לצלצל לפני...
באופן כללי גם אם אומרים שאין אמבטיה, ברגע שאת מסבירה שלצערך אין לך אופציה אחרת הן לרוב מסכימות.
לנו אין אמבטיה בבית ואף פעם לא עשיתי.
אני לא זוכרת שלמדתי שזה חובה
גם לי אמרו שעדיף אמבטיה שהעור יתרכך.
אבל גם מקלחת חמה זה בסדר.
במקווה הראשון שלי אחרי החתונה התחלתי למלא אמבטיה וזה לקח כל כך הרבה זמן שחשבתי שכבר עדיף להתקלח. לא עשיתי אמבטיה מאז
וזה לא עניין של לכתחילה וסדיעבד..
אלא מראש אין צורך.
(ואין סיבה שלא יתנו לך לעשות אמבטיה, זה לא קורונה)
אם יש לך אפשרות אני מאד ממליצה לך לעשות אמבטיה בבית.
בעקרון אצלנו ההתארגנות רגילה,
אבל החרדה שלי שכשאני באמבטיה תהיה פתאום אזעקה ואצא עם קצף על הראש לממ"ד עם חברותיי לשכונה...
גרמה לי להיות מאד דרוכה כל זמן ההכנות
וזו הייתה חוויה מאד לא נעימה
לי איפשרו בלי בעיה להתכונן, אבל יש מרחב מוגן במקווה.
הייתי לחוצה אז שאלתי רב אם אפשר בלי ישיבה באמבטיה ואמר לי שכן ובמקום לעשות מקלחת של 5 דקות..
לעכשיו מסתבר לי שיש דעות שונות.
אז כמו שאמרו- תשאלי את הרב שלכם
אני יודעת שבערב הכל הרבה יותר גרוע, בטח בבוקר יהיה לי טיפה יותר כח.
אבל סתם, בתחילת שנה ממש חסכתי ימי מחלה, השלמתי שעות על ימים שהילד שלי היה חולה, כשאני הייתי חולה בעצמי זה היה על ראש השנה, כדי שבתשיעי אני אוכל לקחת בלי מצפון. אז אולי הגיע הזמן לנצל את זה?
שמש בשמייםאני באמת מתלבטת, מצד אחד ממש זקוקה למנוחה, מצד שני, הרופא כותב באישור "אינה מסוגלת לעבוד..." וזה לא נכון, אני מסוגלת אם אין ברירה.
בכלל בימים האחרונים,אני מתפקדת בעבודה ממש סבבה, רק בבית בצהריים קורסת.
לק"י
אצלינו כתוב שאיקס נעדרת מסיבות שמפורטות ברשומות הרפואיות.
והאמת שלא כזה משנה מה הוא כתב....
אני בעד לשתף את מי שאחראי עלייך בעבודה שאת הולכת לקחת ימי מחלה פה ושם בגלל שקשה לך עם סוף ההריון.
כי לא יהיה פירוט,זה מידע רפואי חסוי
אני הבנתי שהיא התכוונה לזה שכותבים שאישור מחלה ניתן בגלל שהיא לא מסוגלת לעבוד כשלמעשה היא מעידה על עצמה שהיא יכולה
ולפותחת - בעיניי זה כן נופל תחת ההגדרה לא מסוגלת לעבוד
החיים הם לא רק העבודה. ואם העבודה לוקחת את האנרגיות והכח המוגבל של אחהצ, זה מוצדק בעיניי
תודה שכתבת את זה
מאוד מאוד
זאת לא התחמקות אלא קושי אמיתי
יש לך מוסר עבודה הרבה יותר גבוה ממני, זה בטוח😅.
אבל אני כאילו מתלבטת אם המוסר עבודה שלי לא נמוך מדי... כאילו אם אני לא מוותרת לעצמי, בסוף יש מי שזקוק לי בעבודה שלי (וגם לא תהיה לי ממלאת מקום, זה חלק מההתלבטות, שאני גם ככה אשאיר אותם בלי מענה למשך כמה חודשים)
מאוד מבינה אותך, ועצם זה שזה מטריד אותך מעיד שאכפת לך מהם. וזה טוב שאכפת לך, ואני גם כזו עם מוסר עבודה גבוה (שלא יזרקו עלי פה עגבניות שאני אומרת לדפוק את מקום העבודה כי אני ככ לא כזאת 
)
אבל בשביל ההרגשה הטובה שלך - תזכרי שאת לא עושה שום דבר אסור, זה זכותך - הפרטית והחוקית 🙂
לא ציפיתי לכאלה תגובות חד משמעיות
אז יאללה לוקחת
אני כל ההריון שמרתי בקנאות ימי מחלה, כדי שבתשיעי אוכל לנוח קצת ולהגיע ברוגע ללידה.
ואז במפתיע ילדתי בשבוע 37 כהייתי באמצע יום עבודה ולא ארזתי תיק ללידה...
שאלנו רב בזמנו, והוא אמר שזה לכתחילה שבלכתחילה לקחת ימי מחלה עם מיחושים של חודש תשיעי.
עד היום אני חולמת על השבוע ההוא שהייתי אמורה לקונן בשלווה בבית...
תקחי ותנוחי ותגיעי ללידה רגועה ובעז"ה הכל בבריאות ובידיים מלאות ובשורות טובות!
איך התבאסתי...הייתי אמורה ללדת יומיים אחרי סיום שנת הלימודים אז תכננתי בימים שגם ככה לא לומדים לקחת קצת חופש ולנוח..
מפה לשם, סיימתי לכתוב תעודות באשפוז שאחרי הלידה🙈
יש לי עוד כמעט חודש, זה רק יום אחד השבוע ואולי עוד אחד שבוע הבא ועוד אחד עוד שבועיים... משהו כזה.
לא מתכננת לצאת מוקדם. אם אני לא אלד אחרי התאריך אני אשקול את זה שוב
זה מרענן ונותן כח.
אני בעד!
חשוב להגיע ללידה בנחת ועם כוחות ויש סוגי עבודות ששואבות הרבה כוח.
אצלנו ניתן להגיש לרופא בקשה ךאישור מחלה באינטרנט, ובסיבות לאישור ניתן לבחור הריון.
אישר לגמרי!
מרגישה שבמצבי כמעט בלתי אפשרי כבר לעבוד!!
בעיניי לא לגיטימי.
אם מישהי קמה בבוקר ואומרת שהיא מרגישה ממש רע ולא יכולה לעבוד, זה לגיטימי בעיני.
אם מישהי מחליטה מראש שהחל מתאריך מסויים היא לא תעבוד, או תעבוד רק חלק מהימים בשבוע, זה ממש לא לגיטימי בעיני.
אני לא מתכוונת להכנס לוויכוח על זה, אבל היה לי חשוב להראות שאני לא מסכימה.
וגם אני לא רוהבת להתווכח על זהבוקר אוראבל אם ערב לפני היא מרגישה רע אין סיבה לא לקחת
למרות שאני לא הייתי לוקחת
ימי חופשה בדרכ כן
לפחות במשרד החינוך הם בהחלט כן.
אם אני טועה אשמח שיאירו את עיני
במקומות עבודה שונים שאני עבדתי ועובדת , זה לא ככה
בדקתי בכל זכות ואכן ברוב המקומות זה לא כך
לעובדי מדינה יש פיצוי על הימים בסיום העסקה אך לא על כולם.
תודה על ההארה
הם נפדים בהרבה פחות משווים האמיתי. כלומר יום העדרות בלי אישור רפואי יהיה שווה פי כמה מיום מחלה לא מנוצל.
בשורה התחתונה- משתלם בהחלט לנצל ימי מחלה.
שימי מחלה משולמים ע"י המעסיק.
אז אם לא באמת חולים, אסור לצאת לימי מחלה...
מה שכן, ברוב מוחלט של העבודות, אם תגידי למעסיק שאת בסוף הריון ורוצה לצאת קצת לנוח, זה יתקבל בתור משהו מאוד לגיטימי.
אצלינו במשרד זה ממש מובן מאליו שיוצאים לפני הלידה לימים של מנוחה ע"ח ימי מחלה.
ובלי קשר, שכל אחת תשאל את הרב שע"פ היא נוהגת האם זה מותר הלכתית לצאת ליום מחלה ככה.
אצלינו במשרד יש הטבה לכל עובדת שהיא יכולה לצאת עד 4 שבועות לפני הלידה לחופש משולם ע"י המעסיק בלי קשר לחופשת מחלה... ומי שלא זכאית להטבה שמחים לתת לה לצאת עם ימי מחלה.
אני עוד לא גיבשתי דעה בעניין, אז רק מקשיבה לכן
אבל סתם אומרת שזאת לא הסיטואציה ששאלתי עליה.
אני שאלתי על לקחת יום מחלה אחד. כלומר, יום אחד לא להגיע לעבודה, בגלל שאני מותשת ולא בגלל שאני חולה. לא בגלל עצם הטייטל של חודש תשיעי אלא בגלל התחושות שהחודש הזה מביא איתו, מבינה את השאלה שלי?
אם הייתי קמה בבוקר ומרגישה רע אז לא הייתה לי שאלה בכלל, אבל פשוט הרגשתי שאני צריכה יום אחד לנוח לפני שהכוחות שלי יגמרו ואני אקרוס ואז או שבאמת אהיה חולה או שסתם לא אתפקד בבית.
זה לא שקבעת יום מראש שאת יוצאת לטייל ואז לוקחת אותו למחלה
את בסוף הריון, הגיוני שהכוחות שלך הרבה פחות
אבל הפותחת מתארת הרגשה מאד לא טובה.... היא לא חולה אבל בהחלט לא חשה בטוב!
נכון, זה לא וירוס, אבל זה הרגשה שמנוחה יכולה להקל עליה, ולתת לה לנסות לחזור לאיזה איזון.
נכנסתי במישהו. ממש בקטנה
לא קיבלתי מכה
אבל לא מרגישה תנועות (זה לא שאני מרגישה כל הזמן)
קרה לפני שעה
הייתן הולכות להבדק?
בשביל הרוגע שלי והתיעוד הרפואי..
חושבת שאם את אחרי תאונה את לא צריכה לשלם במיון
הרופא אמק ללכת למעקב גם אם יש תנועות.
החשש הוא הפרדות שליה
יודעת שכתבת שלא קיבלת מכה אבל ככה היה גם לי.
וגם באמת- לפעמים אנחנו לא מודעים לעוצמת המכה, אני גם חוויתי תאונה קלה והייתי בטוחה שזה כלום אבל אחרי יום יומיים כאב לי מאוד בגב ושכבתי חצי יום במיטה
הייתי בהריון וכמובן נבדקתי וב"ה הכל היה בסדר אבל הזעזוע של תאונה שונה מנפילה וכדו
ממליצה מאוד להיבדק וגם לבקש יום מחלה ולנוח לתת לגוף להתאושש מהטראומה הפיזית
משהו נוסף והרבה פחות משמעותי אבל כדאי לדעת- אם ח"ו יש איזשהן השלכות שמתגלות רק בשלב מאוחר יותר, ולא הולכים להבדק אחרי התאונה (לדעתי עד 24 שעות אחרי)- לא זכאים לפיצויים וכד'.
(מכירה מישהו שטען שהוא בסדר ולא הלך להבדק, ואחרי תקופה התחילו לו כאבים כרוניים בגב כנראה מהתאונה. ולצערנו הוא לא זכאי לכלום).
לא מזמן ולא הלכתי..
זה היה ממש כמו מישהו שדופק ברקס חזק..
לא קיבלתי שום מכה ולא ראיתי צורך ללכת למיון.
חובה ממש.
באופן כללי כשיש תאונה הגוף מםריש כמות אנדרנלין עצומה, שאחד מההשפעות שלו היא שיכוך כאב.
זה פלא אדיר, אבל נפגעים אפילו במצב קשה מאוד מצליחים לזוז, להתהלך ולדבר אחרי תאונות כאילו לא קרה כלום. הם לא מרגישים את הגוף בהתחלה, רק אחרי כמה זמן הוא יורד ואז צצים כאבים והם מבינים שיש קרע פנימי, שברים וכאלה..
יש סיפורים על אנשים שנחבלו קשה בעמודה השדרה והמפרקת שלהם ממש עמדה על כלום, הם קמו ויצאו מהרכב וכשקראו להם והם הסתובבו אחורה היא נשברה סופית (זה הניסוח הכי עדין, והמבין יבין).
בקיצור, בעז"ה הכל טוב ואת בריאה ושלמה וגם העובר/ית אבל אף פעם לא משחקים עם תאונות. מכירה אישית אישה שנהרגה בגלל שסרבה להתפנות ואחכ התברר שהיה לה דימום פנימי ולא היה כבר מה להציל.
זה יגיע מתישהו בערך באמצע ההריון סביבות שבוע 20 (יכול להיות גם הרבה לפני)
אז כמובן שכל כך רציתי את יפעת חובב שלצערי לא פנויה בתאריך,
צריכה משהי מדהימה
אודה להמלצות שלכן לדולה באיזור ירושלים
אם יש זיקה לגישה טבעית מעולה אבל לא הכרח
את יודעת להגיד לי אם היא גם עוזרת ספציפית בעיסויים תוך כדי צירים?
לא לקחתי אפידורל וזה הכי חשוב לי
אם צריך בפרטי
שעתיים שהבטן פתאום מתקשה ונהיה גל של כאב משתק בבטן התחתונה ואז אחרי כדקה עובר.
עכשיו כבר חצי שעה יותר טוב.
מצריך בדיקה במיון? מה עושים? זה בסדר?
שתית? נחת?
שעה ראשונה בערך 6
שעה שניה 4.
שתיתי יותר משתי ליטר וממש נחתי היום.
מוזר.
קצת מלחיץ...
הריון ראשון. הכול לא מוכר ולא ידוע
מפחדת מבדיקות פנימיות..
בדכ עושים אולטראסאונד, עירוי. שתן
ולדעתי כן הגיוני שיעשו..
אבל עדיין נשמע לפי התיאור שכדאי להבדק, יכול להיות מאוד שהכל בסדר והתאמצת יותר מדי או משהו אבל לא כדאי להתעלם
בהצלחה..
ממה שידוע לי.
זה דבר שעושים אותו בלי קשר הרבה פעמים בתחילת הריון או בסקירות.
לא נורא, אנחנו אחרי
וצריך לעצור אותם
נסי עכשיו לשבת עם בקבוק מים/מיץ אפילו, ולשתות לאט לאט כמה שאת מצליחה אבל כמה שיותר.
ולנוח.
ואם זה ממשיך גם אם בתדירות יותר נמוכה אני כן חושבת שעדיף להיבדק.
וסיכוי טוב שיעשו בדיקה פנימית בשביל לבדוק את אורך הצוואר..
תרגישי טוב💞
היינו במיון ובה הכול תקין!
התכווצויות של הרחם, אבל הכול תקין.
היה לא כיף, אבל הצוות היה ממש מדהים ורגיש ומתחשב.
תודה לכולם על העזרה.
זה מבאס להיבדק
אבל תזכרי שאין דבר כזה להיבדק "סתם", ואם יש חשש טוב מאוד וחשוב מאוד להיבדק..
המשך הריון קל ומשעמם!!
תודה רבה
כרגע להעביר תרומות זו לא אופציה, לחוצים כלכלית.
לשמור על ילדים גם לא אפשרי, אני ב"ה בהריון בסיכון.
כל היום יש לי מצפון שאני לא תורמת כלום... ממש לא יכולה להמשיך ככה... יש רעיונות בקהל?
אבל הוא מתחיל לצאת מפרופורציות ולרדת לפסים אישיים. לכן החלטנו לנעול אותו, כדי לשמור על אווירה נעימה.
בשורות טובות לכל עם ישראל🙏
אז אני לא יכולה לנסוע לשום מקום וגם ככה הרכב אצלו
במוקד אמרו להיבדק
המרפאה שלי לא נותנת לי להגיע בשבוע הקרוב
אלוהים תעזור לי!!
טם זה מהשהו דחוף וחיוני
תכתבי בסטטוס בקבוצה של היישוב שאת חייבת טרמפ דחוף לבדיקה ובעלך במילואים
יש גם קבוצות מיוחדות לשינוע וטרמפים בזמן הזה
תשתפי חברה
בשוף אפשר למצוא דרך טם המרפאה לא עוזר לנסות לשכנע ולהסביר
במוקד אמרו שאכן מצריך בדיקה
אבל אני לבד עם הילדים ואין לי פתרון
לכי למרפאה הקרובה פיזית תבקשי אפילו את המנהל
תגידי שאת צריכה בדיקה דחופה ואין לך אפשרות אחרת ופשוט אל תוותרי להם
חוסר אחריות
כאילו
אי אפשר לתבוע אותה על רשלנות?
ההנהלה של הקופה יודעת על ההתנהלות הזאת?
ולגופו של עניין
משתפים שכנה שיש לך איזשהו משהו רפואי שאת חייבת לבדוק, ומבקשים לשמור על הילדים. אפשר לספר לה שקשור להריון וגם אפשר שלא..
מבקשים ממישהו עזרה לנסוע
או משלמים 300 שקל על מונית
אם זה דחוף וחשוב זה כנראה שווה את הכסף הזה.
ונוסעים.
כמו שאם ח"ו ילד שובר רגל מוצאים פתרון ומסתדרים - ככה גם במצב הזה
לא יודעת למה הם חושבים שזה מעודד
מחר בעזרת השם אלך להיבדק בבוקר.
התירוץ שלהם לגביה הפעם זה שהיא בעצמה בהריון בסיכון. אבל היא תמיד ככה!! מרשעת כזאת
בפעם היחידה שהייתי אצלה יצאתי בוכה ממש ומיד למחרת נסעתי לעיר רחוקה לחוות דעת שניה שאיפסה את המצב לחלוטין.
פלוס אמירות קשות על זה שלא נעניתי לדרישה שלה שאמנע שנה וחצי אחרי לידה רגילה רק כי ''צריך''
תקשיבי נשמע שאם יש לכם קופה אחרת באזור רק היא כשלעצמה זו סיבה לעבור קופה..
ולומר למזכירה שאת עוברת בגללה!
כי את ריצה רופאת נשים נורמלית ואנושית!
נבדקת היום? מה אמרו?
או שצריך לחכות לתאריך של המעבר?
יש 4 פעימות בשנה שאפשר לעבור.
שעתיים ממך?
גם לא מיון...?? שערורייה
ב''ה היה תקין
אבל היה ממצא שהדאיג אותי הרבה (את הרופא פחות הדאיג אבל אולי כי גם ככה אין מה לעשות)
באמת מומלץ לשתף, הם מלחיצים בכ"כ הרבה מקרים וכ"כ הרבה נשים
אותי הלחיצו ב2 הריונות אח"כ דיברתי עם אחרות ושמעתי דברים דומים....
ואל תשכחי שהרופאה שלך קלפטע אמיתית אז קחי בעירבון מוגבל ובהזדמנות הראשונה שתהיה לך כדאי לעבור לרופאה מתונה יותר.
חיבוק גדול אהובה, ותזכרי בד"כ זה כלום ❤️
כי הטכנאית אמרה משהו אחד
והרופא משהו אחר
יש לי עוד בדיקה בלי קשר עוד שבועיים. אשאל את הרופא הפרטי בע''ה
איך הייתן מתנהלות מבחינת אוכל?
לחילופין - אם אתן המארחות, מה הייתן מצפות ממי שמתארח?
לא מדובר במשפחה שלי ולכן אני רוצה להביא אוכל ולקנות שיהיה לנו ולא נסתמך עליהם ומרגיש לא בנוח וכו. מצד שני אף אחד לא ממש רוצה לדבר על זה ותמיד אומרים שהכל בסדר שנאכל מהאוכל שלהם אבל זה לא מרגיש לי נוח.
עד עכשיו קניתי ופשוט שמתי במקרר אבל אז גם הם מן הסתם לקחו ממנו ואף פעם אני לא יכולה לדעת מה יש לי ומה צריך לקנות.
האם זה מעליב שאשאיר בחדר?
תיאום ציפיות לא רלוונטי כאן, כי שוב, תמיד מה שאומרים זה שהכל בסדר וכו
ההורים פשוט שילמתי יחד איתם על הקניות סכום שהחלטתי שסביר שזה הכמות מזון שאנחנו אוכלים
נכון שזה ההורים שלי ולא הייתי צריכה אבל אני בעד לא ליפול כלכלית על אף אחד אז לדעתי תחשבי גמה קניות שבועיות יוצא לך ותשתתפי בסכום הזה וככה תרגישי גם בנוח..
ובלי קשר אם יש משו ספיציפי שאת אוהבת ברור שתקני ותשימי לעצמך בצד
שמן קוקוסמדברת על משפחה שאני לא מכירה בכ-לל
וברור שאני אקנה לבד, השאלה היא רק איפה לשים את זה
אנחנו אוכלים דברים שונים ממה שהם אוכלים, ככה שלהתחלק בסכום של הקניה שלהם לא יעזור
לדעתי מה שלא דורש קירור לגמרי אפשר לשים אצלכם בחדר.
ואולי שווה להגיד לבעלי הבית משהו? להגיד שאת לא רוצה להכביד עליהם ולכן אם אפשר שתהיה לכם סלסילה שלכם במקרר עם מצרכים שאת קונה ומשלמת עליהם... להסביר שככה את תרגישי הכי בנח, אני בטוחה שהם יקבלו את זה ולא יפגעו. ככה לפחות אני הייתי רוצה בתור מארחת, שהמתארחים ירגישו הכי בנח שאפשר
הרבה זמן לא שמענו ממך!!
אני חושבת שכדי שהאירוח באמת יהיה בזרימה כדי שלא תהיה מועקה סביב הנושא הכלכלי...
ולכן, הייתי קונה הרבה ואומרת להם שזה. בשביל שהם ישתמשו, ככה בנונשלנטיות, ואם לא עוזר אז לבקש מהם שזה חשוב לך שישתמשו, לגמרי גם לקנות דברים לעצמכם ולשים בחדר זה גם אחלה וגם האמת אולי להביא להם מזומן, איזה 100-200 בשבוע על השתתפות בהוצאות מזון, להגיד שזה חשוב לך גם אם הם מסרבים... אפשר להגיד להם כזה שהם יכולים להביא לצדקה אם הם לא רוצים אבל לך חשוב להשתתף ושיקחו..
לקבוע עובדות,
אם תשאלי הם לעולם לא יגידו,
אבל מן הסתם זה מפריע להם אחפהשהוא...
אי אפשר לדעת לגמרי את המצב הכלכלי שלהם ואם הם לחוצים..
כסף שהיית מוציאה גם ככה בבית ובסוף נותן למארחים תחושה שהם לא חונקים את עצמם ומקריבים הרבה מדי.. בסוף האירוח עצמו זה מה שחשוב ומדהים שהם עושים אז שלא יהיה עליהם עוד עול....
בהצלחה גדולה!!
איזה כיף שמצאת מקום להיות בו💗💗
מאחלת שבקרוב תחזרו לבית שלכם💗
אולי להציע השתתפות בקניות באופן קבוע?
גם למתארחים. וגם בתור מתארחת הייתי בונה על זה.
יכול להיות שכמתארחת הייתי מציעה לשלם על הקניות, אבל בתור מארחת לא הייתי מסכימה שהם ישלמו.
בעיני זה ממש עניין של מנטליות...
שולחת חיבוק
רק קפה ועוגה אכלנו אצלם
צהריים אכלנו בחוץ וגם ערב
אבל גם רוב היום היינו מחוץ לבית ולא היינו שם כל היום
קמנו בבוקר, שתינו ויצאנו עד הערב
בערך כמו מה שאנחנו מוציאים לעצמינו
ואני גם בילשלתי לכולם בתכלס
ומה שרציתי במיוחד לנו ולא הם קנו שמרתי בשקית בצד
אבל אם לא מתאים לך אז אולי באמת תקני לעצמך בנפרד
הזדמנות לארח הייתי נותנת הרגשה כמה שיותר חופשית במטבח ( ובבית בכלל) הייתי עושה מה שאני עושה לקרובי משפחה, סיור מודרך להראות איפה כל דבר, ותרגישו חופשי ובבית.
בהמשך אני חושבת הייתי מבקשת עזרה בדברים קטנים וככה יבוא לאורחים בצורה יותר טבעית להיכנס למטבח לבד, בהמשך.
גם מראה את הסליק של החטיפים ומציעה בעצמי וגם אני לוקחת כדי שלא ירגישו לא בנוח
לא הייתי נפגעת אם שמים דברים בחדר
הייתי מבררת לגבי הרגלי ארוחות ואוכל
שורה תחתונה, אני לא חושבת שאני אהיה המארחת המושלמת שמסתדרת בעצמה ומכינה ארוחות כל היום
כי בתכלס בבית את לא תמיד מכינה ארוחות מסודרות, נכון?
אז חשוב שהאורחים יוכלו לדאוג לעצמם בנוחות ובכיף וככה גם אני ארוויח פחות לחץ מלדאוג להם לאוכל כל היום.
