פורום הריון ולידה (עמוד 744)

לפעמים ללכת לישון ולקום מחר פותר חצי מהבעיה

מחר יום חדש

תסבירי לו את עצמך ביום אחר וכרגע זה בסדר להסכים שלא מסכימים

ואם אין אז לא נוסעים

וחוזרים רק בתחבצ ממוגן

וכן צריך להשאר עוד לילה כנראה

מבחינת הביטחון להשוות בין ישובי הדרום לישובי דרום הר חברון אין לי מושג.

בעלך עם נשק?

אם לא זה גם שיקול נגד הנסיעה. קודם שיגיש בקשה

אני נוסעת ברכב לא ממוגן כי אין לי ברירה.. אבל הייתי מעדיפה להישאר בבית. יש הרבה יהודים על הכביש.. ואין כמעט ערבים.. 

גם תלוי באיזה יישוב גרים אבל לחלק מהיישובים אפשר להגיע כשאת רוב הדרך לא עושים בכבישים של יו"ש ורק בסוף נכנסים

נכון שיש כוחות צבא וכביכול יותר בטוח או רגוע אבל אם לי זה עושה סטרס ברמה שקשה לי מאוד להתמודד עם הנסיעה ואני גם לא מסוגלת לישון עוד לילה כדי לחזור בצורה בטוחה יותר - לא הייתי נוסעת. התקופה הזאת מאוד מאתגרת. ולא צריך להוסיף עוד מתחים ואתגרים מספיק יש.

אצלנו חמותי מאוד רוצה לראות יותר את הנכדים, הם גרים באזור שיכולות להיות בו אזעקות בקלות. מבחינתי אין אופציה לסוע לשם עם הילדים. וגם להזמין אני לא אקח את הסיכון והאחריות שחלילה יקרה משהו אם יבואו אלינו. אז לא מזמינה הרבה וגם אין באמת ראש לזה כולנו עוברים תקופה לא פשוטה בכלל. פעם בשבועיים בתקופה הזו זה יותר מסביר לדעתי וגם זה בלי לישון..

שורה תחתונה מה שעושה לך טוב יותר בתקופה הזו תעשי והכול בהסבר נעים ומתווך לבעל שיבין את המקום שלך. וגם בהסבר נעים להורים שלו מצד בעלך..יהיו עוד הרבה הזדמנויות להיפגש בזמנים שפויים יותר.. 

בעלי חייב להיות כאן בראשון ב5 וחצי בבוקר ככה שאין מצב לישון שם עוד לילה (מעבר לזה שאני ממש לא מעוניינת בזה)

ואני חייבת להחליט בהקדם.

אני לי יודעת מה המצב בדרום הר חברון, אבל אם כמו בשומרון הייתי נוסעת.

תמיד אפשר לפחד, והחרדות לא יעזבו אותנו כנראה גם כשתגמר המלחמה. אז לא תסעו יותר?

אני לא רואה מה יותר מסוכן עכשיו מאשר תמיד,

דווקא עכשיו יש מלא מלא צבא, הכיתות כוננות בישובים בדריכות מטורפת, כל הנשקים חולקו אז יש מלא אנשים עם נשק בכל ישוב, אם מישהו יעז לעלות לאיזשהו ישוב יטפלו בו מיד, ההוראות פתיחה באש שונו, הכבישים כמעט ריקים מערבים, ומפוצצים צבא!

למקום עם הזעקות באמת לא הייתי נוסעת כרגע כי זה זמני, בעזרת ה' המלחמה תגמר ולא יהיו יותר הזעקות.

לעומת זאת ביו"ש הדבר היחיד ששונה מלפני המלחמה זה הנפש שלנו שחרדה מהכל, ופה אין לי מה לומר, אבל באמת באמת לפי מה שזה נראה יותר מוגן פה מתמיד כי כולם בכוננות.

מה ששונה מהשגרה זה שעכשיו כמו שאנחנו בכוננות גם הם בכוננות ובטח מחכים לרגע להצטרף לבלאגן.

אבל מודה שההודעה שלך בהחלט שיכנעה אותי לכיוון של כן לנסוע.

אני נוסעת בכבישים האלו בלילה, רק כשיש איתי עוד רכב שמוודא שאני צמודה אליו.

במקרה שלנו זה אבא שלי ולמרות שהוא אומר שאין מה לפחד אני אומרת לו שמותר לי לפחד ואני לא נמענת מלנסוע רק שאני רוצה ליווי. והוא עושה זאת בשמחה. למרות שכך המשפחה המורחבת שגרים ביו"ש משכנעים אותו שזה טפשי, הוא אבא שלי והוא יעשה מה שטוב לי.

אולי תבקשי ליווי מההורים של בעלך לפחות במוצ"ש שיסעו אתכם עד אחרי המחסום.

לא כי זה מסוכן, אלא כי אם זה מה שירגיע אז למה לא?

גם אני שמה מנורת לילה לילדים שלי למרות שלא מסוכן לישון בחושך, אבל אם זה עוזר להם אז זורמים.

אולי במהלך השבת בעלך יאתר עוד מתארחים אוחי גם חמושים שיוצאים לכיוון שלכם ותוכלו לקבוע יחד.

מצד אחד כדאי לא להאכיל את הפחדים, מצד שני זה לא בושה ואם יש משהו שיכול להקל אז למה לא.

גם ככה כולנו עם פתיל קצר.

תקחי איתך ספר קריאה לשבת. אם תרגישי בנוח לצאת החוצה אז מעולה, ואם לא אז שיהיה לך איך להעביר את הזמן שם.

רק אומרת שגם כשנמצאים במקום ללא אזעקות זה לא שפתאום הכל רגוע.. עדיין יש את הדריכות. לוקח זמן לשחרר את זה.

לכן שלא תהיו מופתעים אם לא תהיה לכם שלוות נפש מושלמת, אבל זה כן עדיף מאשר לא להתאוורר בכלל.

מתחרטת ממש שהסכמתי, סתם כי הפחד משתלט עליי.

אין מצב להתחרט עכשיו.

רק מחפשת דרכים להרגע ולהצליח לנשום.

ובטח כל השבת שם אהיה דרוכה.

אין לי כח. אוף.

וזה לא שהאופציה האחרת (להישאר בדרום) יותר מרגיעה אותי.

ושבעלה במילואים עכשיו בהגנש בישובים ביו"ש (לא דרום הר חברון, אבל לא מאמינה שזה כזה שונה). האיזור ממש ממש בטוח. בכל ישוב יש המון כוחות צבאיים. על כל כפר יש המון צבא. לנו היה יום אחד חשש על חדירת מחבלים (שבסוף זאת הייתה קריאת שווא) ותוך 20 שניות הגיע כוח צבאי שלם (שבשגרה לוקח לו 10 דקות). לכל יישוב כמעט יש כיתת כוננות וכולם בדריכות שיא.

ברור לי החשש (גם אני כולי בדריכות ולא ישנה), אבל צריך לזכור שרובו בראש שלנו. זה קשה לשחרר אבל אם מסתכלים על זה רגע רציונלית את נמצאת במקום בטוח.

שמחה לשמוע את זה.

ברור לי שהרבה זה בראש שלי אז טוב לשמוע את זה. אכניס לי לראש.

ממש יש עיניים בכל מקום. אזעקות לא היו.

אני לא יודעת מאיפה לאיפה את נוסעת אבל אם יש לך אופציה תסעו דרך כביש שש ותיכנסו להר דרך מעבר מיתר ואז הדרך ממש לא מפחידה.

אני מכירה סגולה של הרב מרדכי אליהו לשמירה בדרכים, לפעמים זה ממש מרגיע שיש לך את זה.

וזה גם לוקח מלא זמן להגיד אותה, שתעבור לך חצי דרך..

אומרים תפילת הדרך לפי הנוסח

ואז אומרים שלוש פעמים את כל הנ''ל -

ויהי נעם ה' אלוקינו עלינו ..

ואז את המזמור "יושב בסתר עליון בצל שדי אתלונן.." (מתנצלת שלא זוכרת איזה פרק זה)

נסיעה טובה ושבת שלום!

בקרוב.

זוכרת הריון אחד שהייתי אחרי התאריך. הנפש כבר מתחרפנת ממש, הגוף תשוש... זה לא קל בכלל. תרגישי טוב אהובה ותבשרי לנו טוב בקרוב!! 

תשלחי אותם.לשכנות אחר הצהריים. בייביסיטר.. כל מה שאפשר.

(כן. גם שכנות שהן נשות מגוייסים. אצלי לפעמים החברים שבאים רק עוזרים להעביר את הצהריים בצורה יותר רגועה)

אני עשיתי את זה יותר לאחרונה למרות שזה ממש לא בשגרה אצלנו

לדעתי עדיף שיהיו "דבוקים" למסך קצת מאשר שיהיה עצבים, וככה את תוכלי גם לנוח ולהיות עם עצמך בשקט.

חיבוק גדול אהובה! התקוםה הזאת מוציאה מכולנו הרבה אנרגיה, לא יכולה לדמיין להיות בחודש תשיעי עכשיו🥵

בטח סוחט....

יש לך סידור לזמן שתצאי לבי"ח?

אם את רוצה אני יכולה לקשר אותך לארגון שמציע תמיכה למשפחות מגויסים❤️

תרגישי טוב! ובשורות טובות בקלות ובבריאות💕💕💕

בעז"ה שיצליח.

מבחינת שעה קבועה - חצי שעה לפה או לשם זה לא קריטי. ככה שאפשר כל יום להזריק בשעה של השקיעה, ביום שישי ממש לפני הדלקת נרות, ובמוצ"ש בצאת הכוכבים. ככה אני עשיתי ולא היתה בעיה.

רק שהזרקתי אתמול בשבע... אז זה יוצא שעה וחצי לפני בערב שבת

בעקרון המחט שלו דקה כל כך, וסבירות נמוכה מאד שתוציא דם בשבת.אז זה לא נחשב הוצאת דם בשבת.

ואם את מלבישה את המחט לפני שבת,אז אפילו אין בעיה של "מכה בפטיש".

לכן אין סיבה שיהיה אסור לקחת את זה בשבת.

הברגת המחט הופכת את העט להיות מזרק,

ולכן נחשבת לסיום מלאכת הכלי,

שזה מכה בפטיש.

גם את זה לא בטוח שאסור בשבת וכדאי לשאול רב ,אבל אם מבריגים את המחט לפני שבת- לא אמורה בכלל להיות בעיה 

הם כותבים שאין בעיה בשבת.

וגם כותבים שאם אפשר - יש להימנע בשבת, (זה באמת חידוש בשבילי, כי אני פעם שאלתי ואמרו לי שאין בעיה בשבת.אבל אולי באמת בגלל שלא הסתדר לי עם הזמנים?)

אבל בכל מקרה חשוב לדעת שגם אם ראוי להימנע זה לא הופך את זה ל "אסור" בשבת.

מצטטת כאן מה שהם כותבים

טו. מותר להזריק בשבת וביום הכיפורים זריקות תת-עוריות או תוך-שריריות לחולה שאין בו סכנה,[31] וגם לצורך טיפולי פוריות, כיוון שבעצם פעולת ההזרקה אין איסור תורה.[32] אך זריקות תוך-ורידיות – יש בהן איסור תורה, שכן צריך להוציא מעט דם כדי לוודא שהמחט נמצאת בווריד, ויש בזה משום איסור דישה,[33] ולכן מותר להזריק אותן רק לחולה שיש בו סכנה,[34] או גם לחולה שאין בו סכנה על ידי גוי.[35] ויש פוסקים שהתירו להזריק זריקות תוך-ורידיות גם לחולה שאין בו סכנה.[36]

טז. אם ניתן, יש להעדיף נתינת זריקות לפני ואחרי השבת ולא במהלך השבת עצמה. ניתן להיעזר לצורך כך בזריקות עם טווח פעולה ארוך

אני כתבתי את זה לעצמי כסיכום של מה שלמדתי משם.

תודה לך על הלימוד שלמדתי בזכותך

מחילה שלא כתבתי מובן.

אז לא ידענו בדיוק... אבל זה כן הוציא לי קצת דם

נשאל אותו שוב

תודה!

נוהגים לפי דרך העולם,

גם אם יצא לך דם, זה לא משנה את הפסיקה,

מה שקובע זה מה שקורה לרוב העולם.

ומכיוון שבדרך כלל זריהקה תת עורית לא מוציאה דם, לפי זה ההלכה

נראה לי אני אעדיף בכל אופן לשאול שוב..

שבעז"ה תראי את התוצאות שאת מקווה במהירות ומתוך שמחה

לי כן יצא אתמול קצת דם... נשאל אותו שוב. וגם אולי שעה וחצי זה לא נורא? צריכה לשאול את האחות...

אמן!!

ואמרו להזריק רגיל או החיטוי לפני לעשות עם היד (נקייה..) ולא עם צמר גפן.

אני יודעת גם שהיום הראשון שלוקחים פחות קריטי השעה (נגיד אפשר לעשות עם האחות בצהריים) ואח"כ להקפיד על השעה הקבועה (עדיף בערב)

אם את עובדת משרה מלאה מגיעה לך שעה פחות עפ חוק

אצלנו המעסיק לא מצפה לימים מלאים במשרד אצל מי שיש לו ילדים וכן מתחשבים 

ואם יש אפשרות לעבוד מהבית זה הזמן לבקש

פשוט יש שעות של על הבוקר ושעות צוהריים, והילדים שלי מסיימים את המסגרות ב13:20...

בבקרים אני אתחיל בשמונה ורבע במקום בשמונה, ובשעות של הצוהריים אם לא אמצא בייביסיטר אני אוותר או שאביא אותם איתי.

הם ממש הבינו ב"ה.

את יכולה לומר לה שיותר מתאים לצאת בחמישי מאשר בשישי ולא להגיד שטעית ביום.

כבר אמרנו לה, בעלי אמר שזה מחר ולא הכמנתי לו ואז בדקתי וראיתי שהוא צודק....

יופי

עכשיו אני מרגישה רע גם על זה שאמרתי לה... 

מאחר וימי שישי מתקצרים ממילא

לא הייתי מתייחסת לטעות, והייתי אומרת לה שכך בחרת מראש למרות שזו לא יום הולדתה בדיוק

לק"י

אבל זה נראה לי כמו אמונה תפלה או מנהג לא יהודי.

אל תתי לאמונות כאלה לנהל אותך.

אני יכולה לעשות לךר רשימה ארוכה של כאלה.

לא אומרת א=ממקום של זלזול אבל במקרים כאלה אני אורת לעצמי שכמו שיש אמונה כזו יש לכך גם הפרכה. זו לא הלכה ביצור שולחן ערוך.

תהנו 3>

'אם עושים כך וכך, אז יהיה כך וכך..'

עומדות תחת איסור מנחש

למשל לראות חתול שחור

לא לעבור בין עמוד

לא לדרוך על פס של בלטה😅

זה אומר שאדם כפשוטו מנחש מה יהיה או נותן סימן רע במעשים שכל קשר הגיוני בינם לבין המציאות איננו נכון

אין מה להרגיע

תשדרי שזו החלטה מראש לדעתי 

כי יותר מתאים לצאת בחמישי מאשר שישי קצר

ואת יכולה בשישי בבוקר לעשות איתה הפרשת חלה, שזה מהמם בבת מצווה

מזל טוב והרבה נחת❤️

ותהי רגועה, אין שום בעיה לחגוג לפני...

תפרגני לעצמך כל זה, תטפלי על השכם ופשוט תהיי איתי ברוגע ובשמחה😘😘😘

אין לי את המקור כרגע

אבל תרגישי הכי רגוע בעולם

גם שבת משפיעה שלושה ימים לפני ואחרי

מזכירים בשיר של יום מיום רביעי

ואם מישהו לא הספיק הבדלה

יכול עד יום שלישי...

הכוח לברך ביום הולדת זה לפני ואחרי.

אישית הייתי מתכננת מראש ביום חמישי ולא בשישי שיכול להיות לחוץ יותר

ומזל טוב. כל הכבוד שלא מוותרת על חגיגה גם עכשיו

תמיד המסיבות אצלנו בכל מיני תאריכים...

הכל טוב, אשרייך על הדאגה

אפשר מתי שרוצים

שיהיה במזל טוב

צריך לשמור על ההלכה,  אבל לא חושבת שיש צורך להחמיר או שמי שהולכת לפי פסיקות אחרות היא יותר חזקה או גבוהה רוחנית.

כל אחת עובדת את ה' בדרך שלה ועם ההתמודדויות שלה והקורבנות שהיא צריכה להקריב

ובאמת בכל כך הרבה מקרים השמירה על עיקר הדין קשה מספיק...

במיוחד אם הצד השני של זה הוא עוד ימי טהרה ואהבה פיזית ביניכם שגם בהם יש ערך גדול

אני אישית דווקא מרגישה מאוד מחוברת לקב"ה כשאני לומדת ומדייקת את ההלכה

וחלילה שלא יישמע שמי שמחמירה היא לא בסדר או שזה לא מקרב אותה, מי שמרגישה ששם עבודת ה' שלה אז כנראה שזה הכי טוב שהיא צריכה לעשות

רק שלא לכל אחת זה מה שנכון

(כמובן- בתוך ההלכה ועל פי הפסיקה)

כל "חומרה" היא "קולא" במשהו אחר, ולהפך.

לדוגמא, מישהו מחמיר בלימוד תורה והולך ללמוד מלא סדרים, בוחר להקל בעזרה בשמירה על הילדים. מי שמקלה ולא צמה בהנקה, מחמירה בתזונת תינוקות ופיקוח נפש. וגם פה- את מקלה בבדיקות וכתמים אבל בוחרת להחמיר בבריאות נפשית ואולי גם בשלום בית (ותגידי במה עוד, כי מתח וחרדה יכולים לגרום לעוד דברים, כמו חוסר סבלנות לאחרים, הימאסות של המצוות וכד').

כמובן שלכל החמרה ולכל הקלה יש מקום, זה עניין של סדרי עדיפויות ופסיקות וכל אחד עם מה שנכון לו.

מחזקת אותך לבחור את ההחמרות וההקלות שמתאימות לך❤️

אבל לבנות שאין להם ביטוח משלים היא לוקחת רק חצי מחיר. או משהו כזה.

לא מדיוק לי הפרטים.

אה, וגם אני רואה שכתבת איזור המרכז, ונראלי היא רק בירושלים.

שמעתי עליה הרבה המלצות, אם רלוונטי לך, אני אברר לך פרטים.

פני אלי בפרטי, יש לי כמה דברים...

נשמע מפחיד אבל כך קוראים לכל מצב שיש חשש, אפילו קטן ביותר, לגבי ההריון.

אני אחרי המטומה עם דימום רציני מאד, והרופאים לא ממש דוגלים שמנוחה עוזרת.

מניסיון של נשים בקריאה בפורום כן כדאי להשתדל לנוח ולהימנע ממאמץ, אבל את לא צריכה לשכב מן הסתם.

אם הכתמים מתגברים לדימום תגשי להיבדק.

זה נורמלי ומצוי כתמים בהריון וגם דימום, אם כי זה יכול ממש מלחיץ כשזה מגיע באופן אישי...

העבודה שלך פיזית? כרוכה במאמץ? אם כן הייתי לוקחת במקומך כמה ימי חופש/ מחלה (זה מה שעשיתי כשהיה לי דימום רציני ממהטומה).

אם לא ולא קיבלת הנחיה לנוח אז תלכי אבל תשתדלי לשמור על עצמך. הבית על כל מטלותיו יחכו בסבלנות.

בהצלחה יקרה! ובשורות טובות!

הדימום לא חזר בכלל

זה רק בניגוב וממש קצת כל פעם..

אני בחרדה ממש. לא בנויה להיות לבד בכל הסרט הזה. ואם חס ושלום יקרה משהו...

שכל עוד זה נשאר בגדר כתמים בניגוב ולא מתגבר מעבר לזה את לא צריכה להילחץ.

את יכולה לגשת מחר למוקד נשים של הקופה אם יש לך באזור בשביל להרגיע את עצמך.

או להתייעץ עם מוקד אחיות בטלפון.

חיבוק!

הרופא פשוט אמר לשתות ולנוח לא היה לו זמן ככ להרחיב

ותודה על ההרגעה.. זה עוזר!

בהצלחה יקרה!❤️

זה תלוי מה הוא ראה בא"ס.

לפעמים רואים שהסיבה מסויימת- למשל המטומה בגודל/ מיקום מסויים ואז מנוחה יכולה לעזור.

אבל אם רואים שהמטומה במיקום שמנוחה לא יכולה לעזור, או סיבה אחרת, אז לא דווקא מנוחה תעזור.

הוא נתן לך תרופה כלשהי?

לפעמים יש מחסור בהורמון כלשהו ואז יכול לעזור לקחת אותו, אבל אולי זה יותר רלוונטי בשבוע מוקדם יותר?

חייבת לכתוב לך שלפני כמה וכמה חודשים הייתי במקום הזה, ונלחצתי נורא, זה היה דימום חזק מאד ולא רק כתמים.

והשם "הפלה מאיימת" ממש הלחיץ.

עזר לי שהגעתי לרופא שהרגיע אותי שזה שם רפואי לכל סיבוך בהריון, ולא לחשוב על זה בכלל כהפלה ( מחשבות חיוביות משפיעות על הגוף!).

ועזר לי לקרא בפורום כאן על נשים שכתבו שההריון הסתיים בידיים מלאות,

אז תדעי שאני מחזיקה את הילד הזה עכשיו בידיים,

והשם "הפלה מאיימת" רק חיזק לי את ההכרה בפלא המופלא הזה של היווצרות עובר וילד חדש!

בעז"ה שתבשרי בשורות טובות, בעיתו ובזמנו בידיים מלאות.

אצלי אחרי דימום כבד מאד לא ראו כלום באולטרסואנד (בשבוע 6).

ובכל אופן נחתי למרות שלא ראו כלום... הרגיש לי שזו ההשתדלות שלי לאור הדימום.

ורק אחרי שבוע ראו המטומה, שבהתחלה רק גדלה מבדיקה לבדיקה.

היום ב"ה לקראת סוף שבוע 14 וההמטומה ממש קטנה משמעותית ממה שהיתה, ואין כבר דימום בכלל.

חוזרת על ההמלצה לנוח ככל יכולתך וכמובן- לשתות כמה שיותר.

רק בהרגשת הלב? או שפיזית הרגשת?

אני הרגשתי פיזית שמנוחה לא השפיעה.

לעומת שתיה שכן הרגשתי שהשפיע.

היה לי בחצי מההריונות שלי

כשלא נחתי היה כתמים ודימומים והספיגה לא זזה

כשנחתי הכתמים הלכו ופחתו ונספג הכל בהדרגה

שאחרי מאמץ הדימום התגבר.

וגם נפשית זה עזר לי להירגע.

כאילו הרפיתי מהכל והתמקדתי רק בהריון ובלשמור עליו.

אז לדעתי אין מה לייחס משמעות ל"בדיקה" הזאת..

באולטרסאונד רואים את העובר, לא שומעים את הדופק, רק בפונקציה מיוחדת שצריך לדעת להפעיל. אולי את מתכוונת לדופלר? בכל אופן 130 זה תקין לעובר.

אלא אם כן את מתכננת לגדל אותם לגמרי לבד והוא סבבה עם זה...

במבט יותר רחב ורציני- כדאי לתכנן ולהתכונן למניעה.  אחרי הלידה עסוקים בכל כך הרבה דברים אחרים וחבל

אין לך מושג עדיין איך יהיה עם שניים.

אז איך אפשר כבר לקבל החלטה לגבי השלישי?

אם אתם לא בטוחים שמתאים לכם עוד אחד בעוד 10-11 חודשים אז צריך לקחת אחריות ולדאוג לזה

תמיד אפשר להפסיק מניעה אחרי כמה חודשים אם מחליטים פתאום שכן.במיוחד עם התקן החזרה לפוריות הוא מיידית

לגבי התקן- רוב הרופאים מתקינים אחרי 5-6 שבועות.

תבררי הלכתית מה הפסיקה אצלכם אבל לרוב הפסיקות ההתקנה לא אוסרת ולכן הכי טוב להתקין מיד אחרי טבילה או בסוף 7 נקיים אם סומכים על כך שהדימום אחרי ההתקנה הוא דם פצע

התקן מונע גם אחורה, אז גם אם מתקינים יומיים שלושהאחרי קיום יחסים זה עדיין בסדר

שיהיה בשעה טובה ובהצלחה!

שניים צמודים זה מאוד קשה אז בטח ששלושה צמודים.

כרגע הוא בבטן ואת לא כל כך מרגישה בקושי שבגידול שניים קטנים.

אבל אחרי הלידה תביני עד כמה זה יעזור גם לך ובמיוחד לבעלך.

כדאי לחכות לאחרי הלידה עם המחשבות

ובינתיים להיערך לקראת מניעה, הכי הרבה לא תצטרכי להשתמש.

באמת.

אצלי גם היה ככה, 

ואתמול (שבוע 32) גיליתי שהתהפך ב"ה

אין לך מה לדאוג כרגע

תמשיכי לעקוב. 

אצלי היתה עכוז כל ההריון ובשבוע 35 התהפכה. אבל בלי קשר 29 זה שלב שעוד לא אומר כלום

הם יכולים להתהפך עוד כמה וכמה פעמים

תבדקי שוב בשבוע 35-36 ותראי מה המצב

לחכות ללדת...

ניסיתי פיזיותרפיה, ניסיתי תחתונים.

הפעם הרופא הביא משחה, אבל היא די שורפת, אז לא ככ שמה (בימים ששמתי לא הרגשתי איזשהו שינוי קיצוני).

אם תגלי משהו - תעדכני... כי אחרי הפעם הראשונה זה כבר מתחיל אצלי בשבועות מאוד מאוד מוקדמים...

עוזר ממש ממש

הלחץ ההידרוסטטי של המים עוזר למערכת הלימפית לנקז את הנפיחות

ואם יש לך דרך לעשות עיסוי לימפטי אז גם כדאי

כתבת נוגע ...

לא רק שזה לא רע, לדעתי זה עדיף. המקלחת מייבשת את העור ומסירה את השומן הטבעי שמגן על העור.

לא נורא לקלח גם פעם בשלושה ימים.

להוציא דופן- ענייני ברית שאז עושים לפי הנחיות המוהל.

לגבי הצואה הוא עשה את הקקי השחור או שכבר התחלף לו לקקי הנקה?

אם זה הקישור השחור אז ברגע שיצא הכל אמורה להיות הקלה בתחושת העצירות.

לי עזר מנשא ולהשכיב על הבטן.

לא ידעתי שזה קשור לעצירות. תודה! מעודד ממש!

1 ווי זה באמת כואב עובר בדכ בין 2-4 ימים

2 לגבי גזים אולי להחזיק אותו מקופל

ולגבי מקלחות לא נורא בכלל

בינתיים אני מקפידהנ על איבופן יותר מאשר על הפרנטל...

וגם להתמתח אחורה ולא להתקפל דווקא..

לגבי מקלחת אני עד הברית לא קילחתי בכלל.. גם ביקשתי בבית חולים שלא יקלחו כי החומר על העור שלהם  בריא.. ובכל מקרה אחרי הברית זה מקלחת פעמיים ביום אז את כבר תתקזזי😅😅

מאוד עוזר

וזה עובר אחרי כמה ימים

בטח מחר כבר תהיה לך הקלה

ובהתחלה הצואה מאוד צמיגה שחורה כזו, אחכ הם מרגישים הקלה, זה לא אומר שיש לו גזים.

לגבי מקלחת, אני לא מקלחת בימים הראשונים בכלל, ואחכ כל שלושה ימים בערך. ופעם ביום חצי גוף בכיור.

מצטרפת

בי 12 מאוד חשוב וממש לא תמיד רופאים נותנים הפניה

תבקשי בפירוש..

אני בשבוע 14 ועד לאחרונה עייפות פסיכית... עכשיו מתחיל להשתפר ב"ה.

שווה להתחיל לקחת

גם כשכתוב בבדיקת דם שיש מספיק לי למשל זה עדיין לא מספיק ואני ממש עייפה אם אני לא לוקחת... אני ממליצה פשוט לקחת יומיים שלושה ולראות אם עוזר- הבנתי שאם יש עודף הוא יוצא בשתן...

צריך לקחת של 1000 מקג למציצה מתחת הלשון, מסוג מתילקובאלמין, כדי שבאמת ישפיע...

עלי זה משפיע דרמטית

בהצלחה!

יש כדורים עם חומצה פולית, יש בלי, יש אבקה של אלטמן (ממליצה למרות שקצת יקר), יש של ספאטון. בקיצור, המון סוגים..