למישהי יש ניסיון עם הכדור הזה?
אני ביום ה-10, והרופא אמר שאתחיל לקחתץ היום, נראה לי לא הבין שאני ביום ה-10
לא מוזר להתחיל לקחת ככ מוזר?
למי יש ניסיון עם הכדור הזה בכלל?
למישהי יש ניסיון עם הכדור הזה?
אני ביום ה-10, והרופא אמר שאתחיל לקחתץ היום, נראה לי לא הבין שאני ביום ה-10
לא מוזר להתחיל לקחת ככ מוזר?
למי יש ניסיון עם הכדור הזה בכלל?
ולקחתי במשך 5 ימים.
עליי באופן אישי הוא השפיע ממש לא טוב. הייתי מסוחררת וחלשה נורא.. הפעמים שאח"כ עברתי לגונאל והיה לי סבבה לגמרי.
אבל זה מאוד משתנה מאחת לאחת, יודעת על כאלו שלטרוזול היה להן מצויין וגונאל ממש לא.. מאוד תלוי.
אם את מרגישה שהוא לא הבין אותך כמו שצריך הייתי מתקשרת לוודא💕
זה רק דרך האפליקציה ואז תגובה בסוף היום...
נשמע לי יותר להתחיל לקחת בייום ה-5 כי זה מה שאמר לי פעם קודמת...
מהרופא הנחיה שבסבב הבא (שהלוואי ויקרה נס ענק ולא יהיה עוד סבב)
אקח ביום השביעי.
זה תלוי בתוצאות המעקב זקיקים שלך
באורך המחזור
וזה גם תלוי במינון.
בפעם האחרונה לקחתי 3 כדורים (המינון הכי גבוה כי לא השפיע עלי פחות) וזה עשה לי תופעות לוואי מזוויעות!!! הייתי יום וחצי מושבתת במיטה.....
אבל זה כן גרם לביוץ (שכמובן קרה כשעדיין היינו אסורים
)
ד"א אולי היה תקלה בתקשורת- אולי התכוון שתקחי מהיום החמישי עד העשירי (שזה אופן הנטילה הסטנדרטי) וטעה בהסבר וכד'.
זה קורה (קרה לי משהו בסגנון)
אם יש אופציה להתקשר לאחות פוריות במרפאה זה יעזור
אצלי (עם 2 כדורים) לפעמים היה ביוץ ולפעמים לא (עם 1 לא היה)
נראלי שפעם אחת יצא מדויק עם המקווה אז הרופא אמר לקראת מהיום ה7
לקחתי כמה פעמים ואז עברנו באמת לגונאל והזרעות
אבל התורים אצלה מאוד רחוקים. התורים הקרובים כרגע הם לעוד 4 חודשים (בדיוק נכנסתי לאתר לאחרונה כדי לקבוע תור לחופש הגדול, כשאני עוד יכולה לבחור את התור בזמן שנוח לי...).
פעם כשרציתי תור בחופש ונזכרתי לקבוע מאוחר מידי, ניסיתי להתקשר כדי להיכנס התורים שביטלו, לקח לי כמה שבועות שבהם התקשרתי כמה פעמים בבוקר לבדוק אם התבטל תור (לא התקשרתי כל יום, המזכירה המליצה לי באיזה יום ושעה כדאי להתקשר), ובסוף באחת הפעמים אמרו לי שאפשר לבוא באותו יום.
אז זו גם אפשרות, אם גמישים ויש אפשרות לבוא מהיום להיום.
שהגענו אליו אחרי מפח נפש מכמה אחרים..
דר' אמיר שטרנפלד.
יעל מהדרוםבס״ד
התקשרתי למוקד ואמרו לי שניתן לעשות רק במקום אחר בכל ירושלים (״הדסה הקטנה מכבי״) ושכרגע אין אפשרות לקבוע תור כי ״עדיין לא פתחו יומנים״. נשמע לי קצת מוזר… משהי עשתה בדיקת שמיעה לילד שלה בירושלים דרך מכבי ולהגיד לי אם קיימות עוד אופציות? תודה 🙏🏻
היו מהממות , מקצועיות ורגישות.
אני חושבת שקבעו לי תור בזמן סביר.
פעם אחרת הייתי צריכה דחוף מכל מיני סיבות, התקשרתי למוקד ושאלתי איפה יש ביטול של תור, בכל מקום בארץ.
היא קבעה לי תוך יומיים לתל אביב, ונסעתי. היה לי שווה את הנסיעה
זאת ההרגשה שלי במכבי לפחות.
תנסי לצאת מהעיר
אני בלי רכב אז יותר מורכב לי מחוץ לעיר..
בעיר אחרת במרכז.
אין להם תורים לטווח מאוד ארוך. קצת שיגעתי אותם והם נתנו לי לעשות במכון שיש להם הסדר איתם.
אני לא זוכרת בדיוק מה ואיך עשינו כדי לקבל החזר ממכבי.אולי כתבנו שאין תורים בזמן הקרוב וזה דחוף לנו?
רק חשוב לשים לב שצריך לקבל התחייבות לפני שהולכים לבדיקה.אחר כך מכבי לא מחזירה.
בס״ד
לקבוע מול הדסה
ולבקש בקשה להתחייבות?
זה מספיק?
(יש לי הפניה לבדיקת שמיעה מרופא משפחה)
לאותו שבוע במכון קידמה בשטראוס.
משום מה זכור לי שעל הדלת כניסה שלהם יש לוגו של מכבי. אולי טעיתי וזה על האופטיקה שלידם? אולי שווה להתקשר לבדוק. (@קמה ש. )
ממש מוזר שנותנים רק מקום אחד שאפשר להבדק בו.
בלאומית יש רשימה של איזה 10 מכונים לפחות.
ולחכות 8 חודשים זה הזוי
זה לפעמים ממש דחוף.
התחייבות
כנראה נפלת על נציגה בלי הרבה ידע על הנושא תבקשי התחייבות ואת פשוט קובעת להדסה
תשאלי אם יש עוד מקומות שאפשר
שנפלתי על נציג שלא מספיק מבין מה הוא עושה. חיזקת אותי. אז מה היית עושה? בודקת שוב מול המוקד או פונה ישירות למקום כמו הדסה?
היא ממש אחלה משאבה
דו"צ -שיודעת גם לעבוד על בטריות
והיא גם קטנה אז ממש נוח לניידות
לא מצליחה להכניס קישור.
חפשו בגוגל 'רעות תקני לי'
מומלצים שלי
יש שם רישור
36.5.
אבל זה רק כי יש לי כמה מחלות רקע שגורמות לחום גוף הרגיל שלי להיות נמוך אז כשמתחיל להיכנס לטווח הנורמה אני מתחילה להרגיש לא טוב.
מבחינה תפקוד- מתפקדת יחסית סביר עד אזור ה-37.5, מ-38.5 אני לא מתפקדת בכלל...
מ37 מרגישה שמשהו לא כשורה אצלי חח, חולשה, עייפות.. אבל מתפקדת רגיל.
מ38-38.5 גמורה ומותשת אבל מתפקדת.
39- אין עם מי לדבר
חוץ מאחרי החיסון קורונה..
ואז לא מדדתי..
גם לילדים אם הם קווצ'ים ולא במיטבם גם בלי חום אתן משכך כאבים. ואם יש חום והם מתנהגים סבבה אז אתן רק אם יהיה חום גבוה מעל 39..
מ36.8 כבר מרגישה שעובר עלי משהו, 37.4 למשל זה כבר חום ממש גבוה אצלי.
החום אצלי עובר את ה38 רק בקורונה או בדלקת חריפה
כשיש - אז המצב באמת קשה... (נגיד קורונה...)
אבל הרבה פעמים סתם ככה לא מרגישה טוב - חולשות, כאבי ראש, סחרחורות... וזה הכי מעצבן, כי אפילו אין לי את הגושפנקה להיות חולה
אני לצערי הרבה פעמים לא מרגישה טוב, בלי חום, ואני לגמרי מחשיבה את עצמי כחולה. עם כל הפריוויליגיות
ואם הוא נמצא - הוא בהחלט מאפשר לי את הפריווילגיה של לא להרגיש טוב. (בניגוד אליו, שמכריח את עצמו לתפקד עד הקריסה...)
אבל הבעיה היא *בי* - שאני מרגישה לא בסדר שאני נחה ולכאורה אני בריאה כי אין לי חום...
בעוד כל מיני תחומים 
אכן, באמת נחוץ...
הרבה יותר מהר
וכשלא- הוא מאותת ומאותת ולפעמים זה מחמיר
שבעז"ה נהיה בריאות תמיד וגם נדע לנוח בכל זאת
ועל הילדה אני מרגישה פשוט (וגם רואה)
מודדת רק לפעמים לילדים, במקרים שלא מרגישים חמים אבל נראים גרוע. שאר הזמן מרגישה ביד שהם חמים.
את עצמי לא מודדת אף פעם. לא חושבת שהיה לי חום בעשור האחרון. אם אני לא מרגישה טוב אני מתפקדת כרגיל וסובלת לי עם תלונות לסובבים 🤷♀️ ואם כואב הראש לוקחת אקמול.
בד"כ אני מרגישה שיש לי חום ולא סתם חולשה כשקר לי מאוד או שאני רועדת (ואז בעלי מאשש לי את זה)
לוקחת תרופה להורדת חום וממשיכה לתפקד יחסית.
פחות מזה מקלחת טובה מספיקה בד"כ,
מעל זה אחרי תרופה הולכת לנוח.
(כל עוד אין משהו קריטי שמצריך אותי לתפקד בכל מקרה)
לא היה לי חום מאז שהייתי ביסודי.
גם כשאני עם שפעות/ דלקות גרון וממש מרגישה לא טוב, אין לי חום.
כולל כמה פעמים קורונה...
רק עכשיו נכנסת לשרשור שפתחתי🤦♀️הרגשתי כל כך לא טוב. ובאמת לא עם חום כל כך גבוה לכן ענין אותי כמה זה הזוי.
אני רואה שלא כזה הזוי
מרגעשה יותר טוב עכשיו בה
נשאר רק החולשה של אחרי חום
תודה על התגובות
פתחתי פצלש כדי לא להחשף מידי
כמעט שבוע 37
בעלי במילואים ולא ככ זמין ואני אצל ההורים שלי
גמורה למדי🙃 ומאוד משתדלת לא לצאת מדעתי
ממש מחכה ללידה כבר
לא יודעים אם אחרי הלידה אנחנו חוזרים הביתה או להורים שלי תלוי מה יתאים לנו באותו רגע
אשמח לעצותכן מה חשוב להכין /להתכונן ומה מיותר לדעתכן
יודעת איפה רוצה ללדת ועשיתי שם סיור
בנתיים יש תיק לידה עם:
-בגדים לבעלי(שעשוי מאוד להיות מוקפץ ללידה או לאחריה ישר מהצבא).
-ולי לאישפוז.
-קצת אוכל
-דברים שמרגיעים אותי
-אוזניות
-תעודת זהות שלי וכרטיס קופח
יש קצת אוכל שהכנתי במקפיא
יש עגלה מהמחסן של ההורים שלי, שמסתבר שאין לנו איך להסיג מתאמים לסלקל בשבילה אז אולי אנסה להשיג עגלה אחרת כי אנחנו בלי רכב
ויש בגדים לתינוק מכובסים כבר (גם בזכות המחסן של ההורים)
הבית שלנו הפוך קצת פחות ממה שהיה כשיצאנו ממנו (בעלי בחג אני מיד במוצאי) כי הייתי שם לכמה גיחות קצרות ולאפטר אחד של בעלי אבל לא סידרנו בו כלום לתינוק עדיין (כי רופא אסר עלי להתאמץ / ליסוע כי חשש כי היו לי כאבים)
כנראה חוזרת לבית סוף סוף בסוף השבוע
מה חשוב לארגן ומה לשחרר?
אני לא יכולה לעשות המון בלי שיכאב לי והמון מהזמן בשכיבה כבר חודש. אז צריכה לנצל את הכוחות בתבונה...
אז קודם כלללל זה לארגן את הבית שיהיה נעים לשהות בו.
פדים נעלי בית,
כל המלבושים החמים לתינוק כובע סוודר וכו
כרגע לא ידוע לאן נלך אחרי הלידה (תלוי איך ארגיש וכמה זמן ישחררו את בעלי מהמילואים) אבל שיהיה לכשנרצה לחזור בכל מקרה
בגדים לתינוק יש גם בבית וגם אצל ההורים שלי לאן שנגיע (נראלי מספיק מקווה שגם מספיק עבים יש מלא דקים ופחות עבים)
בשעה טובה ובקלות. איזו אלופה ♥️
עד שהמקום לא חוזר לעצמו, לא מכניסים שום דבר.
אסור ב 5-6 שבועות ראשונים.
ואיזה הכנות כדאי להכין לקראת לידה ותינוק ?
הריון ראשון ולא היה הרבה זמן לחשוב על דברים או לארגן ככ אז אשמח לשמוע עצות
אפשר גם תחתוני קוטקס אבל תכלס צריך עוד פדים מעל. אפשר גם פדים רב פעמיים אבל תצטרכי כמות וזה קצת סיוט לכבס ככה כמויות ישר אחרי לידה. אסור להכניס כלום לאזור עד שישה שבועות אחרי לפחות כדי לתת להכל להחלים כמו שצריך.
מבחינת ארגונים- קורס הכנה ללידה עשית? יש לך תוכנית לידה כלשהי?
אם יש לך בגדים וסלקל הייתי בעיקר מתכוננת מבחינה נפשית ומשתדלת לנוח ולאגור כוחות (יש דמיון מודרך להריון, אפשר ללכת לעיסוי הריון, איזון אגן ודברים בסגנון)
עוד דברים שכדאי שיהיו בבית אחרי הלידה זה טיטולים ומגבונים אבל אפשר לשלוח מישהו לקנות אחרי הלידה, לא חייבים לפני.
ארגנתי שני תיקים:
תיק שלקחנו איתנו לחדר הלידה עצמו.
ותיק נוסף שנשאר באוטו שהיה לאשפוז, ורק אחרי הלידה בעלי הלך להביא אותו. מומלץ מאוד. ככה התיק שנסחבים איתו לחדר לידה הוא קטן ולא עצום.
בתיק הלידה:
-תיקית מעקב לידה עם הבדיקות השונות. חשוב מאוד שיהיה לך תוצאות זמינות של ספירת דם אחרונה בשביל מספר טסיות. (במידה ורוצים לקחת אפידורל..).
-מטען לפלאפונים.
-כובע נח.
-חזית הנקה ללבוש מתחת לחלוק שיהיה עלי לסוף הלידה.
-מגבת חלוק. אני ביליתי הרבה זמן במקלחת (ילדתי בלי אפידורל) אז היה נחמד שהיה לי משהו נורמלי להתכסות בו בשביל הבדיקות.
-בקבוק שמן שקדים סגור. לבקש מהמיילדת שתשים עליך בלחיצות.
- בקבוק מים עם קש.
-תמרים וחטיפי אנרגיה.
לתיק האשפוז-
ויטמינים
משכך כאבים- אקמול ואדוויל. (כדאי. אמנם במחלקה מחלקים אבל עדיף שיהיה לך שלא תצטרכי לחכות לחסדי האחות).
חזיות הנקה 2.
רפידות הנקה.
לנסינו.
רפידות נרסיקר.
תחתוני קוטקס.
תחבושות עבות.
תחתוני רשת.
משאבה ידנית ושקיות.
בגדים נוחים להנקה! מכנסי טרנינג וחצאית שנח לשים מעל לביקורים. שמלה יפה עם כפתורים ליציאה מבי'ח. קפוצון למחלקה עצמה.
כפכפים לא אצבע.
גרביים נעימים.
סט לתינוק ליציאה מהביח - 2 שכבות דקות, אוברול חם,גרביים, כובע, שמיכה.
ספר קריאה.
תיק רחצה- שמפו, סבון, קרם פנים, מברשת ומשחת שיניים, קצת איפור, בושם.
בגדים לבעל.
של הבעל לחסוך את הרעשום במשרד הפנים אחכ..
ולגבי חהכין את הבית אולי להביא מישהיא בתשלום או חברה או אחות שתעזור לך ואת בעיקר תשבי ותפעילי אותה מה לעשות..
התשלום הוא לפי הדרגה
אם עוד לא קיבלת, את תשלמי מחיר מלא.
ובכל מקרה גובים לך את החלק היחסי עבור אוגוסט.
ממה שקראתי הבדיקה בודקת אם אישה נדבקה בוירוס הפפילומה. (שעלול להתפתח לסרטן צוואר הרחם) ושאפשר להידבק *רק* במגע מיני עם מישהו שנדבק בפפילומה.
אז למה לעזאזל שאישה בזוגיות מונוגמית תצטרך בכלל לבדוק אם היא נדבקה בפפילומה?
יש בקהל מישהי עם ידע מבוסס שיכולה לתרום להבנת הנושא?
מצד אחד אני די משוכנעת שזה מיותר, מצד שני כל פעם שמנסים ''לדחוף'' לי בדיקה אני מתערערת.
לא ידעתי שזו הדרך היחידה להידבק
אולי חוששים למקרה שחלילה בן הזוג נדבק בדרך עצובה זה יעבור לאשה, לא יודעת באמת שאלה מעניינת שאלת
אבל בעיקרון זו בדיקה פשוטה יחסית
פעם בכמה שנים אז למה לא.
פפילומה חיה על עור אז יכול להיות תיאורטית שכן אפשר להידבק גם בלי מגע מיני מלא אבל לא בטוחה בזה.
אז כדאי לנצל את ההזדמנות לקחת גם פאפ, זה ממש זריז.
בעיקר כדי שיניחו לך,
אבל גם בגלל שאמנם הסיכון מאוד מאוד נמוך במצב שאת מתארת, אבל הבדיקה עצמה קלילה והתועלת שבאבחון מוקדם, אם חלילה יש משהו, היא רבה מאוד
אין לי הבנה בזה ככ, אבל בגלל שמבחינתי לעשות בדיקה פנימית זה לא כזה סיפור, אז בכלל לא חשבתי פעמיים כשהרופאה הציעה לעשות לי.
במילה חבר'ה וזה יכול להקרא כחברה (נקבה) ואז זה מוזר..
בקיצור.. זו הייתה הכוונה שלי
שלא הייתה עם אף אחד חוץ מבעלה וכנל בעלה לא היה עם אף אחד חוץ ממנה
ועשו לה פאפ וזה הציל לה את החיים!
1. אכן הסיבה שבודקים גם זוגות יונוגמיים זב שמא היה משהו לני הנישואין או חלילה תוך כדי )ויש לצערי יותר מקרים ממה שחושבים, והרבה פעמים בת הזוג לא יודעת שהיה בכלל משהו)
2. מעדיפים לבדוק את כולם כדי שזה יהיה נורמטיבי ולא יצריך ממי שכן היה אצלם משהו לחשוף את זה.
3. הבדיקה פשוטה וקלה והמחלה חמורה רצינית והורגת. אז מעדיפים לעשות הרבה בדיקות מיותרות ובלבד שלא לפספס את האחוז הקטן שיחלה בזה..
בעקרון מספיק שאחד מבני הזוג אי פעם לפני הנישואין היה במגע עם אדם אחר אפילו לא מלא כדי להדבק.
וגם אם שניהם סמרו נגיעה לפני החתונה ....ושלא תדעי אבל רופא לא עושה תחקור לגבי שלום בית.
שמעתי פעם שהוירוס כ"כ נפוץ שלא באמת בטוחים שזו דרך ההדבקה היחידה שלו.
למה לקחת סיכון רק בדיקה קטנה פעם בכמה שנים שלא מטמאה
ומגעיל אותי נוראאאא ללכת לצימר/ מלון.
תמיד הייתי סבבה עם זה.
בזמן האחרון התחיל ממש להגעיל אותי לישון במצעים שאחרים ישנו בהם, בטח בנופש זוגי שבסוף זה זמן זוגי ולא תמיד לבושים לגמרי.....
לא מצליחה לשחרר.
אפילו רק ג'קוזי מגעיל אותי כי מליון אנשים השתמשו בו לפנינו...
ניסיתי לחשוב על אופציה של נופש בבית- לשים את הילדים אצל ההורים, לארגן מראש יפה את כל הבית, לאכול בחוץ, לצאת לטיולים באזור... אבל הוא טוען שבבית זה לא נופש, כי מסדרים ומנקים ועושים מטלות בית... ומבואס ממש מהסירוב שלי.
למישהי יש רעיון ביניים?
ואקונומיקה לנקות את הג'קוזי.
מבחינת המצעים מניחה שהתכוונת לשמיכה וכרית? כי את המצעים עצמם מחליפים...
להחליף כשתבואו ולנקות
ואז להחליט שזהו, את משחררת. ניקית, חיטאת, עכשיו את נהנית מהצימר ומהזמן הזוגי..
יש מצב שתצליחי?
ובאמת פעם אחת עשינו נופש בבית והיה מצוין. ועוד פעם אחת עשינו רעיון אחר (מוכנה לפרט באישי) וגם היה טוב.
אבל בעלי זורם איתי, ותכל'ס לא משנה לו איפה ואיך בדיוק ננפוש...
לבעלך זה כן חשוב, אז כן כדאי לך להשתדל ולהביא מצעים מהבית ואולי גם שטיח וכלי מטבח. לגבי השירותים והאמבטיה - לנקות היטב בעצמך, וגם להביא שטיח לאמבטיה עצמה.
מקווה שתצליחי ליהנות, ולו בזכות ההנאה של בעלך ❤️
אז לשלוח את הילדים (בהנחה שיש) ולהיות לבד בבית בכיף שלכם.
לקחת ימי חופש ולעשות בבקרים תוכנית זוגית, ארוחות קנויות לילדים כדי לא לבזבז על זה אנרגיות (והעלות על חשבון זה שחסכתם לינה מחוץ לבית) ולהשקיע בתוכנית כיפית לערב בחוץ או בבית
וניירות ניגוב
נעלי בית כפכפים כמובן למקלחת
מבחינתי די סוגר פינה אם יש א. בוקר זוגית
אם יש קומקום בחדר אס כוסות חדפ כמובן
והוא צודק לדעתי, נופש בבית זה לא נופש
נופש זה לשלם ולקבל מן המוכן. מקום אחר, אווירה אחרת, התאווררות
מצעים מחליפים בין אחד לאחד... חוץ ממלונות וצימרים ממש מעפנים.
ואתם יכולים לבחור מקומות שהג'קוזי בפנים החדר קטן יחסית, ואז מביאים לכם ריק ואתם ממלאים, ככה את יכולה לראות את רמת הנקיון (בדרך כלל נקי) או לנקות לבד.
(לא ז'קוזי גדול חיצוני שאז בדרך כלל מקבלים מלא במים, וכן צקיך לקחת בחשבון שהיו שם אנשים לפני)
חוזרת_שובקודם כל תודה ממש על התגובות!!
אני יודעת שמכבסים מצעים בין אחד לאחד, אבל עצם *השימוש* של כל כך הרבה אנשים במצעים מגעיל אותי. גם אם עבר כביסה...
להביא מצעים מהבית, לנקות הכל בעצמי- אני מרגישה שזה כבר לא נופש ולכן מעדיפה בבית...
הסבתות המהממות הציעו בשמחה לקחת את הילדים אפילו ליותר ימים כי הבינו את המורכבות והציעו שהמספר ימים 'יפצה' על העניין...
כנראה שבאמת נלך על נופש בבית, אבל נביא נערה בתשלום בשעות אחהצ (כשאנחנו לא נהיה בבית) שתעשה את המטלות בית הקלילות הקבועות- כלים אם יהיו לנו, לטאטא... כי ראינו שזה בעיקר מה שגורם לו לתחושה שזה לא יהיה נופש.
אם יש למישהי רעיונות איך לשדרג נופש בבית חוץ ממצעים חדשים שווים, אוכל בחוץ, נסיעה לטיולים נחמדים באזור- נשמח ממש.
וגם מגבות חדשות ולגלגל אותן כמו בבית מלון/צימר.
אפשר להניח מפיצי ריח (אם אתם אוהבים) בחדר ובאמבטיה.
וכן הלאה...
(פעם עשינו בית מלון בבית עם הילדים, וגם שינינו כל מיני פינות בבית כדי לשדרג את המראה. נהננו מזה מאוד!)
ותיקונים ושדרוגים לבית (למשל לצבוע קיר ולקשט במדבקות או לצבוע ולחזק רהיטים, לבחור צמחים ממשתלה,
שינוי במראה הבית משנה את כל התמונה ונותן תחושה רעננה של שינוי. שזה גם מה שנופש בחוץ נותן בד"כ.
אפשר גם להתחדש בבגדים לכבוד האירוע.
ואם אתם בקטע קיצ'י אז יש כל מיני בגדים תואמים לזוגות וזה די מגניב אבל לא מתאים ליומיום אבל לטיולים ולשינוי זה ממש חמוד.
תודה מראש
שלחתי גם לפורום השכן (נשואים טריים), אני פשוט קצת בלחץ לכן גם מנסה את מזלי כאן..
יש לנו ילד מתוק בן שנתיים
הגיע אחרי מספר שנים של טיפולים
ב''ה יש לי עבודה מעולה, מאוד נוחה אם כי - דיי מיציתי.
לפני חודש הציעו לי קידום של מ''מ למשך תשעה חודשים
היום, הבנתי שיש איחור משמעותי בקבלת המחזור ביצעתי בדיקה ביתית ויצא חיובי (וזה לבד הלם מטורף בפני עצמו)
בדיוק היום התחלתי גם חפיפה בתפקיד החדש
בקיצור, אני תוהה מה כדאי לעשות
האם לקחת את הסיכון הזה של מילוי מקום עד הלידה
ומה נעשה אחרי הלידה? הם לא יכולים לפטר אבל גם אין ממש תפקיד לחזור אליו
אולי הם יוכלו למצוא משהו, אבל אוף
מלחיץ אותי החוסר ודאות
מצד שני, אני יכולה להודיע למעסיק על ההריון ולבקש להישאר בתפקיד הנוכחי שעדיין לא מצאו לו מחליף..
מה אומרים,
לקחת קידום של מילוי מקום עד הלידה
או לוותר ולהישאר במקום הנוכחי כדי לשמור על המקום הנוח?!
תודה מראש על ההכוונה בקבלת ההחלטה
נ.ב. אני קצת כועסת על עצמי שזה מה שמעסיק אותי ביום המטורף הזה שאשכרה נקלטנו בצורה טבעית. הזוי.
עסוקה בשטויות
אני הייתי לוקחת את הקידום
מאוד מרגש
לדעתי תקחי את הקידום בשתי ידיים.
ואל תדאגי לאחרי הלידה.
כמו שהגיעה ההצעה של הקידום ככה תגיע הצעה אחרת טובה.
קחי בחשבון שיש לך 3.5 חודשים של חופשת לידה שתוכלי לחפש בה בנחת מה שמתאים לך.
גם אם לא תחזרי לאותו תפקיד, יש הרבה משרות,
בסוף רק כשלוקחים סיכון ומסתכלים למעלה, מצליחים להתקדם.
תשעה חודשים זה המון בשביל לבסס את עצמך בתפקיד הבכיר. אין סיבה שתחזרי לתפקיד הפחות בכיר אחרי הלידה בכל מקרה.
אשלח להם את הבן שלי שכבר 3 שבועות מוציא שיניים ועובר מוירוס אחד לשני. אוף הותשתי 😔
ואם כבר פתחתי שרשור, יש עצות לפספוסים של ילד בן 3 שהיה גמול לגמרי ולאחרונה לגמרי לא גמול? הוא פשוט הפסיק ללכת מיוזמתו. אם אני לא לוקחת אותו הוא לא הולך ואני כל היום צריכה להחליף לו תחתונים. והכי מצחיק שבלילה הוא יבש, ורק ביום זה ככה. יכול להיות בקטע רגשי, אבל חוץ מלתת לו תשומת לב וחיזוקים חיובים יש עוד משהו שאפשר לעשות או פשוט לנשום עמוק ולחכות שיעבור? לפעמים כבר בא לי להחזיר לו את הטיטול...
לגבי הגמול לשמחתי אין לי ניסיון עם נסיגות אז לא יכולה לעזור
חיבוק❤
מחיגם לי לא היה נסיון עד עכשיו... ה' יעזור שיעבור לו מהר כי כבר נמאס.
דרך אגב סגולת הפורום עבדה והיום הוא ביקש פעמיים מעצמו!
לק"י
ולגבי בן השלוש- הייתי מזכירה לו בעצמי.
מחרפנים הפספוסים האלה.
קורה גם אצלינו מידי פעם, ואז כשמפספסים אני לפעמים מתעצבנת....כי ביקשתי ללכת ולא הלכו.
הבן שלי כל הוצאת שיניים - ספק דלקת ריאות. היה באמת חולה
אבל קיבלתי לגיטימציה מלאה, והמון המון תרופות וימי מחלה.
לפחות אצלי הוא הוציא כל פעם יותר מאחת

מלא נזלת ושיעולים, חום
כרגע הוא על נורופן כל 8 שעות מליל שבת ומלחיץ אותי לתת כל כך הרבה לתינוק קטן
אשמח אם תזכירו לי, שבוע 7..
אם אני רוצה לעשות אולטראסאונד בטני, אני צריכה שלפוחית שתן מלאה / ריקה?
זכור לי שאחד מהם עוזר לבטני ואחד לוגינלי.
תודה לעונות!
ריקה לוגינלי.
אבל אני חושבת שבהריון לא צריך בכלל למלא גם לביטני. זכור לי שבשבוע 7 כבר אפשר פשוט לעשות, בלי למלא מראש.
עזרת לי ממש!!
הבנתי שזה שבוע שלפעמים הטכנאיות מעדיפות וגינלי, אז אני מעדיפה לבוא מוכנה לבטני... אולי ישכנע אותה.
תודה בכל אופן!!
ורק אם לא יראו טוב - לעבור לוגינאלי.
יש לך את הזכות על הגוף שלך.
מזכירה את זה גם לעצמי...
תודה על החיזוק!
פיצית מצוננת עם מלא נזלת והפרשות גם מהעיניים
מתלבטת אם לתת לה נובימול שיקל קצת על ההרגשה
אפילו אם אין חום
זה במרשם וממש עוזר לקטנטנים, כך היה אצלנו.הצלה שהרופאה נתנו לה את זה
ולנקות את העיניים עם תה קמומיל וכמובן משחת עיניים אם צריך לפי הוראת רופא
רפואה שלמה!
במקביל. ושמה מי מלח באף
מתקפה 
אבל גם את כל המחבלים
אבל אצלי היא לדעתי קצת אסטמתית אז האינהלציה היא גם בשביל הקוצר נשימה
עובד אצלינו הכי טוב
אבל תוודאי שמותר בגיל שלה.
ואני מביאה לפעמים אקמול כשמעוכים אצלי גם בלי חום, אם נראה שסובלים ולא רגועים
ברגיל, בעלי מעשן.
לאחרונה ראיתי סיגריות שונות מהרגיל, חושבת שהן במונח ההגדרתי "...קלים" מעדיפה לא להשתמש במילה הראשונה כי קשה לי להאמין
אין לי את מי לשתף.
איך אדע אם אכן זה זה.
מה המאפיינים של ההתנהגות, האם ניתן להרגיש שינוי בהתנהגות אצל מי שמעשן משהו מתקדם יותר מעישון רגיל.
דבר שני, האם הוא מעשן סיגריות רגילות מקופסה או מגלגל טבק..? כי יכול להיות שהצבע של הנייר שונה פתאום או שהוא עבר מקופסה לגלגול כי סה יותר זול, ואז זה נראה לך מוזר..
בעיקרון ממה שאני יודעת - הירוק, הקל, 'וויד' בלשון העם - הוא מרגיע.
אבל יש כאלה שכמובן חווים אותו אחרת וכמובן מתמכרים.
שאלת אותו על זה? דיברתם על זה?
אבל חושבת שבמקומך, היה יותר מדאיג אותי שאני לא יכולה לדבר עם בעלי על הרגל שלו שמדאיג אותי,
מאשר החשש שהוא אולי מעשן מריחואנה.
לגבי השאר, בשלב זה מעדיפה לא לכתוב ולח ספק העסק פה לא פורח.
לא סתם השם שלי "גשום".
מנסה להגיע למידע מה מעשן, ממנו לא אקבל תגובות
מעשנים כל מיני דברים ובמידה זה בסדר וזה תקין.
הבעיה היא חוסר יכולת לדבר בכנות ולשאול שאלות כנות. בלי הסקת מסקנות מוגזמת- פשוט- מה זה?
אני מזהה את זה בקלות חח כי אי אפשר לפספס
אבל הנקודה היא לא זה הנקודה היא למה את פשוט לא שואלת אותו? הוא בעלך..תפתחי איתו את זה
ובגדול אם זה ירוק זה פשוט אמור להרגיע ולתת וייב טוב יכול להיות שהוא בלחץ..
אישית היה הרבה יותר מדאיג אותי אם בעלי מסתיר ממני ואני חוששת לשאול מאשר זה שהוא יעשן קצת משהו שירגיע אותו
ולכן הוא לא יספר לך..
אולי יעזור לך להבין שיש אנשים נורמטיביים לגמריי
בתפקידי מפתח וניהוליים ועוד-
שמעשנים גראס בערב להרגעה...
יעזור לך פחות לשפוט.
ואם הוא ירגיש ממך סקרנות, הכלה, רצון לשיתוף ללא ללא שיפוטיות- יש מצב שהוא יספר לך.
תכלס כמו ילד מתבגר..
מדברת מנסיון.
והמלצה שלי- דברי עם איש מקצוע שיעזור לל להבין מה ומי ואיך לפעול
בלי סוףףףף.
כל פעם אומרת לעצמי ,מה תהיה התגלית הבאה.
וממש כמו שכתבת "כמו ילד מתבגר"
אבל ראבק.... אבא לילדים, עבר את גיל.....
כנראה שבחיים לא יתפוש רצינות.
לצאת מהמקום של האמא שלו..
את בת זוג. לא אמא. להיות שותפה שלא ירגיש שאת מחפשת אותו.
מותר לו להיות בנאדם ולחפש את עצמו.
.מה חסר לך? צריך לברר
מה אתה מחפש בעישון
איזה קושי אתה מנסה לטשטש. העישון מרגיע כאב.
צריך להגיע בחמלה, ובהכלה, בלי דרמות מדיי..
נשימה עמוקה
כאמור, בעניין שח קנאביס,הרבה תקרות נפרצו בשנים האחרונות.
אנחנו לא יודעות מה עוד עומד מאחורי הסיפור שלכם, אבל יש לי הרגשה שאת מציירת לעצמך בראש איזה טייפקאסט של גבר לפי ראות עינייך, והוא לא עומד בציפיות. וודאי שזה מאכזב.
(שוב, אני לא יודעת במה דברים אמורים) אבל רוצה להגיד בזהירות, בלי העניין שח הקנאביס, שהוא שנוי במחלוקת, שאם את מתנגדת לו כל הזמן - אז קודם כל, הוא באמת יסתיר. כי הוא כל הזמן מקבל על הראש וירצה להימנע מעימות
ודבר שני, את לא מצליחה לגלות ולהכיר באמת את בעלך, אלא רק לכוון אותו למה שאת רואה בעיני רוחך.
וודאי שיש ערך ל'התיישרות' כזו או אחרת. אבל היא בדרכ נמצאת בסוף התהליך, ולא במלואה, כשאדם מרגיש שמקבלים אותו כמו שהוא ומבינים אותו ומכילים אותו. זה במקרה קלאסי דל חוסר תקשורת ולא במקרה קצה של בעל עם בעיה אקוטית חד צדדית
ומהצד שלך, אני בטוחה שגם את מרגישה לא מובנת ומוכלת ושהדרישות שלך הגיוניות.
אני בטוחה ממש. וזו תחושה קשה באמת.
❤️
ולכן, לדעתי, אתם חייבים טיפול זוגי.
כי זה מעבר לעניין הנקודתי הזה.
אם הכוונה לסיגריה שהוא מכין ולא קנויה, אפשר גם לשים בה טבק שיש בסיגריות רגילות, יש הרבה שעושים את זה לדעתי בגלל העלויות.
מבחינה בריאותית לא בהכרח שיש הבדל בין זה לזה, דווקא הנזק בסיגריות רגילות יכול להיות גדול יותר
ברוך ה׳
הילד הזה פשוט מתנה.
מי שזוכרת כמה דאגתי על העיכוב ההתפתחותי שלו
והשמיעה
וכו׳
ברוך ה׳ היום הוא נוסע כל יום למעון שיקומי
שם הוא הנסיך
כל הצוות משוגעות עליו
מקבל את כל הטיפולים ומאוד מתקדם- ברוך ה׳ כבר הולך ממש מהר, רוקד,
אומר כמה מילים וממלמל המון
וגם הרבה יותר מגיב לקולות.
ברוך ה׳!!
תודה לכל המעודדות פה.
כרגע הוא לידי ומסתובב לצלילי השיר ״עוגה עוגה״...
תמונות בפרטי 
מתוק אמיתי, שובה לב וקסום
ילד מהמם
פשוט מרוב מתיקות אז כל מיני מטפלים רוצים לראות אותו...
זוכרת ניטב את העידודים שלך!!!
️בשמחה!
כן, הדיכאון אחרי לידה... ב״ על מה שהיום.
יכולה אולי לשלוח לי הודעה?
איזה אמא משקיעה יש לו, דואגת לו לכל מה שהוא צריך, מטפחת אותו, מוצאת לו את הטיפולים והמסגרות הכי טובים בעולם! מדהימה!
אני זוכרת איך לקחת על עצמך את כל האשמה על העיכוב, אז עכשיו קחי את כל בקרדיט על ההתקדמות! ב"ה!
וואי... תודה רבה!
הקטנה בת שנה ב"ה.
פשוט פלא לראות איך הם גדלים ומתפתחים, ב"ה.
לגמרי מגיע לך קרדיט על ההתקדמות שלו!
ואשמח לתמונות בפרטי, אם מתאים לך.. כיף לקרוא אותך❤️
ממש פלא עצום!
בשמחה.
כל כך מרגש לקרוא את ההודעה החיובית הזו, אחרי הודעות הדאגה שלך... ❤️
כמובן, אשמח לראות את הפוצון החמודון באישי 
בשמחה!
אמן!
י88וֱ ס 7ט 6ה א והט4יחרמ כה
מתואמתההורים שלי היו פה והביאו מתנות והיתה התרגשות רבה, אז היה קשה להרדים את הפוצונים. ב״ה...
ועכשיו השיחה אישית לא עובדת לי.
לא הצלחתי לשלוח...
אין לי כוח
אין לי כוח
אין לי כוח
אין לי כוח
אין לי כוח
אני רוצה את בעלי
אני רוצה אותו בבית
אני רוצה אותו עכשיו
ואם לא בבית
אז בטלפון
ואם לא בשיחה
אז בהודעה
ואי אפשר
כי הוא בעזה
כבר חודשיים וחצי במילואים
ואין לי כוח
אין לי כוח אין לי כוח
אין לי כוח לחשוב קדימה
אין לי כוח לחשוב שזה עוד ארוך
כואב לי להתגעגע
אני לא יודעת איפה לשים את הלב שלי כבר
אין לי כוח שוב לרוטינה של שגרה
לארגן את הילדים בבוקר
לקחת אותם מהגן
משחק
ארוחת ערב
מקלחת
לישון
ושוב
רק כשהוא חוזר
אנחנו מתמלאים באור
וכולם שואלים איך אפשר לעזור
אבל את מה שאני הכי רוצה
הם לא יכולים לתת לי
כל השאר זה פלסטרים, שעוזרים לשנייה ולא מחזיקים
נמאס לי
נמאס לי
נמאס לי
*ב"ה שכולנו בריאים ובטוב
זו פריקה, לא חייבות לתת עצות
אני מכירה הכל
עדיין קשה
המלחמה הזאת זה סיטואציה שבחיים לא חשבנו שנהיה בה..
להיות לבד כל כך הרבה זמן. קשה. מאוד.
הרבה חיבוקים, והכלה עצמית..
מלא שוקולד 🤭
שהיו לי בחודשיים וחצי האחרונים
האין לי כח
באני רק רוצה אותו בבית וזהו
הרוטינה הלא נגצרת
החיים שלא חיים בלי אור ובלי חיות
הפלסטרים שמנסים להדביק
אבל לא שם הפצע
וכמה מייאש האורך האינסופי וחוסר הידיעה
וכמה אצלך הרבה מעבר אלי בסוף כי בעלך בעזה
אבל בכל זאת תדעי שהרגשתי אותך פשוט באמת
אימאלה כמה איתך שם בתחושה
כמה הלב שלך צודק וסוחב
וכמה זה לא מציאות להתרגל אליה
ולא מתרגלים
ולא מסתדרים
ולא זה לא שגרה
וזה אשליה מבחוץ שכנראה התרגלנו
לא
אנחנו לא
ודוקא עם הזמן זה קשה יותר
כי מותשים
וכי גם אין התעניינות כמעט ואין עזרה כמעט בכלום
ומותר לך שלא יהיה לך כח
ומותר לך
ואני לא נותנת לך שום עצה
את תדעי לתת אותה לעצמך בהמשך
עכשיו מותר לך להרגיש
ולי מה 'עוזר זה פשוט לקחת אויר לנשום עמוק. ממש פיזית
פשוט לנשום את הכיווץ והכאב
הוא ביקר שם כל כך הרבה פעמים שהוא למוד נסיון
הוא יודע שכואב וריק ובודד
והוא עמוק יודע שהכאב האקוטי יתעמעם היום-מחר -עוד שעה
ואת תתפקדי ותעשי מה שצריך ואפילו תחייכי לשכנה ברחוב ותצחקי מהבדיחה של הילד
ובערב- תבכי קצת שוב
אבל
עכשיו
מותר לך
והכי מובן בעולם
הרגשתי מכל מילה את הכאב שלך. וכאב לי לקרוא. נשמע באמת לא פשוט בכלל.
מאחלת ש ה' ישלח לך מלא כוחות ושבעלך יחזור בריא ושלם כמה שיותר מהר יחד עם כל החילים.
גיבורהההה
זה מה שיש לי להגיד
ומלא כוחות
בעז"ה שיחזור בשלום ובקרוב
נמאס
חיבוק ענק
כבר אין לי מילים
קשה להיות חיילים בחזית. אבל לפעמים הרבה יותר קשה להיות הגיבורות שמחזיקות את הבית מאחור.
הגבורה שלך ושל כל הנשים של המגוייסים היא גבורה שלא רואים מבחוץ. היא לא נראית מרשימה ולא מצטלמת הכי יפה. אולי זה גם לא מרגיש כל כך כמו גבורה - הרי זו סה"כ מציאות קשה מנשוא שלא בחרת בה.
אבל ככה זה עם גבורה. עצם ההתנהלות בתוך מציאות שנכפתה עלינו, ועמידה במציאות הזו - זו גבורה.
גם על החיילים המלחמה נכפתה. וגם על הנשים שבבית. וכל דבר שאת עושה, כל רגע של שגרה שאת ממשיכה להחזיק, כל פעולה של יום יום שאת ממשיכה לעשות, כל יחס לילדים בתוך המערבולת הרגשית שאת עוברת, כל אלו הם רגעים של גבורה במלחמה.
והגבורה הזו, של כל אחד במקום שלו, היא זו שמאפשרת עכשיו את כתיבת הפרק הזה בתולדות עם ישראל. את המהלך ההיסטורי הגדול שקורה פה, שרק בעוד שנים נוכל להבין לאן באמת זה הוביל אותנו.
ומותר לך גם להתפרק. וטוב שאת יכולה לפרוק פה בפורום. זה לא גורע כלום מהגבורה שלך, שמתבטאת במעשים עצמם שאת עושה.
אבל אני באמת מקווה שההסתכלות על העוצמה והגודל של מה שאת עושה ייתן לך קצת כוח, ויעזור לך להמשיך לעבור את התקופה הזו יותר בקלות....
מצב מוכר ומאתגר ללא ספק❤️
תני לעצמך את הזמן לשקוע, להתבאס, לפחד, להשבר
להחליט שנמאס ודי❤️
זה הכי לגיטימי שיש. ככל שלא תלחמי בירידות תהיי חזקה יותר גם בעליות...
בתוספת שגרה בבית מלון שזה סיוט
הלואי ויגמר כבר.
איזה כיף לראות אותך פה
וחיבוק♥️ איזה קשה זה להיות בבית מלון ככ הרבה זמן!
יום אחרי יום עובר והחיים ממשיכים למרות הכל.
אבל קשה ומעייף.
מחפשים אולם/מסעדה לברית באיזור השרון והמרכז-בין נתניה לפתח תקוה, עם גישה נוחה לתחבורה ציבורית וכשרול למהדרין.
מכירות משהו כזה?
בצומת ירקון, מיקום ממש נוח לתחבורה ציבורית
עשינו שם ברית ממש יפה. יש להם כשרות רגילה, ואפשר בתוספת תשלום תעודת כשרות יומית מהדרין פתח תקווה.
נועל'ה בשרון- בדקנו שם, לא זוכרת מה המיקום לתחבורה ציבורית. הביקורות שם טובות, וזכור לי כשרות בית יוסף, לא סגורה על זה
הכל בסדר🤭
אני שבוע 20 ומאתמול לא הרגשתי תנועות משמעותיות. רק כאלה שאפשר להתלבט עליהן.
אכלתי מתוק ועדין לא הרגשתי.
כן אני יודעת שזה רק שבוע 20
ומחר בכל מקרה יש לי תור לרופא
אבל אולי אחרי שאני אכתוב ואשלח פתאום הוא יחליט שבא לו להרגיע אותי😆
זה באמת מוקדם למעקב. הוא פצפון
מלא שיעולים חזקים ממש
אז אומנם זה חשש ממששששש רחוק
אבל יש בי חשש כזה שמפחד שזה עשה נזק
ובאמת זה לא שלב למעקב תנועות...הגיוני שפשוט העובר שינה מיקום ברחם לאזור פחות מורגש...