במרכז הארץ. לא עוטף
ישֹ? אין?
מישי יודעת מה קורה עם מעונות ביום ראשון?אנונימית בהו"ל
מישהו יודע מה יהיה מחר?....נביעה
את טובה 😀אמאשוני
אין לי מידע מודיעינימומו100
אבל ספק גדול אם יפתחו. בראשון עוברים רק ללמידה בזום, לא רלוונטי למעונות
זה בדיוק מה שחשבתי אני… איך מעון יעשו זום😂אנונימית בהו"ל
בקורונה פעם עשינו את זה!אמאשוני
נתנו לקטנים לראות אחד את השני בזום, הם כ"כ התלהבו ואמרו שלום שלום..
זה היה כזה מתוק!!!
זה מתוקמומו100
אבל זה לא עוזר להורים ללכת לעבודה חחח
חחח גם אנחנו ניסינו לעשות בקורונהאביול
הם לא כ"כ שיתפו פעולה...
אין שום דרך לדעת.טארקו
את מערכת החינוך מכווינים ללמידה מרחוק..דרשתי קרבתךך
אני חושבת שכדאי להתכונן שתקופה לא יהיו לימודים .. לפחות שבוע שבועיים .. אם לא יותר
הלוואי שאני טועה אבל עדיף להיות מוכנים נפשית
על עצמי אני חושבת להיפך. שעדיף לי לא לדעת כמהפרח חדש
זמן זה יהיה ככה
ככ קשה לי עכשיו עם הילדים בבית
שרק מסתכלת על היום הנוכחי ולא מעבר
ואם יגידו לי שיש ככה עוד שבועיים
אני משתגעת. סליחה שאלו התלונות שלי כרגע. אבל זה המצב שלי מכל מיני סיבות.
מעדיפה לפנטז שביום ראשון כל אחד הולך לכיתה ולגן שלו
אני איתךטארקו
לא מאה אחוז כי לא מפנטזת כלום
אבל מרגישה שהדרך לעבור את זה היא לעבור כל יום כמו שהוא. לא לחשוב קדימה, גג לחשוב על מחר...
העולם יכול להתהפך עוד עשר פעמים עד שבוע הבא ועוד שבועיים.
וזה רק מחליש אותי לחשוב מה עלול ומה יהיה וכו..
כל אחת ודרך ההתמודדות שלה ..🙏דרשתי קרבתךך
מצטערת אם זה פגע במישהי , גם לי קשה בלי שגרה וכל כך חיכיתי לסיים את החופש הגדול ואת חופשות החגים ולהיות בשגרה , עם יום חופשי .. עם שישי שקט..
אבל עכשיו מה שעוזר לי זה דווקא ההשלמה וההבנה למה אני הולכת כדי להכין את עצמי לזה .. להתכונן איך שאני יכולה מבחינת ציוד נדרש להעסיק את הילדים ועוד ..
לא.. לא פגע. רק אומרת שזאת הדרך שלי לשרוד את המצבפרח חדש
לא פגע בכללטארקו
פשוט *לי* זה טיפ פחות נכון.... זה באמת מאוד אישי וטוב שכתבת את הקול הזה.
הדרך שלי לעבור את היוםאני זה א
במציאות המטורפת הזו זה עם סמי הכבאי וחבריו פשוט נותנת להם שיראו כמה שבא להם עד שבעלי מגיע זו הדרך שלי לשמור על שפיות עם קטנה שלא מפסיקה לבכות ולהידבק אלי וכל מסוק קטן היא נלחצת ( ראתה יירוט ומאז,בפחד) אז ככה הבנים שלי לא רבים ולי קצת יותר קל..
עכשיו ראיתי שיש אפשרות לפתוח לילדי עובדים חיונייםאמאשוני
עדיין המרחק מזה עד פתיחה בפועל היא רחוקה אבל אם זה רלוונטי לכם כדאי להתחיל להזיז וללחוץ כדי שמתישהו זה יקרה.
לילדי עובדים חיוניים פורסם כבר בתחילת השבועדור רביעי
אבל האקדמיה דחתה את פתיחת שנת הלימודים לאמצע נובמבר. והם יכולים ללמד בלי קושי בזום.
בשלב זה הכי בטוח זה בבית.
העלו עדכון חדש מטעם פיקוד העורףהמקוריתאחרונה
הכנות לשבת לנשים שבבית כשהבעל מגוייסאמאשוני
תעצרו שניה מכל ההתארגנויות.
תעשו רשימה מה התפקידים של הבעל שלכן בהכנות לשבת.
ברמת להפעיל שעון שבת, להעביר מקרר למצב שבת,
להפעיל בוילר למקלחות וכו'.
תוודאו שאתן יודעות לעשות את זה.
תחפשו את שעוני השבת.
אל תחכו לרגע האחרון.
ממני רחפנית שעד שבעלי לא שאל אותי אם אני יודעת להעביר את המקרר למצב שבת לא חשבתי על זה..
אז שלא יהיה ברגע האחרון.
יחד ננצח 🤛🤜
וגםnorya
תשקלו לבקש מאנשים סביבכן עזרה בדברים האלו!
נשמח לעזור בכל דבר.
בא לי לבכותמקקה
עד עכשיו החזקתי אבל עכשיו
די
אני רוצה שייגמר
תבכי יקרהאמאשוני
זה ממש ממש מותר לך.
תבכי, תשחררי. אי אפשר לאגור את הכל כ"כ הרבה זמן.
הנפש רוצה להוציא את זה.
תוציאי את כל הכאב, הפחד, הקושי, הלבד לבד הזה, הטענות, הכעסים. הכל הכל תוציאי.
תנסי במלקחת תחת זרם המים להרים מעט את הראש ולעשות עיסויים.
אם את ממש חצי מעורפלת כבר אז תשבי על כסא תני למים לשטוף את הכל.
בע"ה לקראת שבת תיכנסי עם טיפה פחות הקלה.
שימי שירי שבת, לאט לאט תיכנסי לאווירה.
מקווה שיש אנשים סביבך בשבת להפיג קצת את הלבד הזה ולהתחזק.
בע"ה נעשה ונצליח.
שולחת לך הרבה כוחות וחיבוקים! ❤️🧡
לפני שבת זה הכי קשה, החוסר והלא נורמליות הכי מורגש.
אבל תנסי במהלך השבת לחשוב רק מחשבות טובות.
יש לשבת כח לשמור על הנפש שלנו להתנתק מכל הטירוף של השבוע ולהיכנס למן בועה כזאת.
בבקשה תעדכני אם יש איתך מישהו בשבת לקבל חיבוק ומעט הפוגה. או אם קיבלת דברי מאפה או משהו ממישהו.
אם לא בבקשה תשלחי לי בפרטי את המיקום הגאוגרפי, השבת הזאת אף אחת לא נשארת לבד! נדאג שבכל מקום לכל אחת תהיה כתף אחת או לפחות חיזוק אחת שהיא מקבלת מעמ"י!
תודהמקקה
אנחנו מוזמנים לארוחות
אבל ככ ככ נמאס לי
בעלי עצבן אותי בטלפום על משהו
וזה פשוט הקש ששובר את גב הגמל
יקרה ואהובה אם את נמצאת באותה העיר שליאני זה א
אשמח ממש לארח לך לחברה או אפילו לקחת קצת את הילדים שתוכלי קצת לנוח בשקט או מה שתרצי.. מוזמנת לכתוב לי בפרטי
אני מאזור המרכז/השרון
אוף גם לי זה קרה אתמולאמאשוני
רתחתי עליו ואז רתחתי על עצמי שאני רותחת עליו בכזה מצב..
את צודקת אנחנו כזה על הפתיל..
בע"ה גם זה יעבור.
תבקשי ממנו שישיר לך פסוק מאשת חיל וישלח לך. בטוחה שהוא מבין שהכל נובע מלחץ.
אני חושבת שפועה פרסמו הנחיותמקלדתי פתח
תודה על התזכורת!אן אליוט
בעלי תמיד מארגן את מעלית השבת וזה הזכיר לי לבקש מהשכנים במקומו
וגם תזכרו שזה בסדר להשבר קצת, גם ליד הילדיםפאף
זה מצב קשה מורכב, והכל נעשה מורכב עוד יותר כשמנסים להשאר כל הזמן חזקות. אפשר להסביר לילדים שאמא קצת עצובה/לחוצה/ מפחדת והיא תשמח לחיבור/עזרה/קצת שקט. זה לא פוגע בילדים שלנו, להפך, אנחנו מלמדות אותם ככה איך להתמודד עם רגשות שליליים וזה טוב וחשוב, וגם כדי להקל עלינו, זה קשה ממש להיות חזקות כל הזמן...
שתהיה שבת שקטה בע''ה, וכולם יחזרו אלינו בריאים ושלמים בגוף ובנפש!
מעלה גם פה - עזרה לנשות מגוייסיםבארץ אהבתיאחרונה
תעזרו לי להבין אם איבדתי את שפיותי ...הדרים
אז בהמשך לשרשור קודם על בעלי שלא מוצא את עצמו, היום בבוקר הוא מספר לי ששלח הודעה לקצינת מילואים שלהם למה לא קראו לו (ללא ידיעתי). קיבלתי כאב בטן חזק ואמרתי לו שזה לא בסדר שהוא לא נועץ בי קודם (כנראה ידע שלא ארצה). בקיצור ישבנו לאכול והקצינה התקשרה הוא יצא לגינה ופשוט צרחתי שינתק הוא נבהל וניתק. כמובן שרבנו פיצוצים והוא אמר שהוא יעשה מה שהוא רוצה ושהוא לא כפוף אליי ואני אמרתי לו שיש נשים שמסוגלות לכבד את הרצון ואת הערכים ולשלוח ואני לא מסוגלת ושאני פשוט אתאבד אם יקרה לו משהו ואני אשאר לבד עם הילדים. מפה לשם הוא יצא מהבית (בכל מקרה היה צריך ללכת לסידור) ולא עונה לי, מה שאני עשיתי בינתיים זה להתקשר לקצינת מילואים (השגתי דרך קרוב משפחה שגם עוסק בזה ומסתבר שהוא הביא לו את המס שלה כי בעלי אמר שזה בסדר ושהסכמתי!!) והתקשרתי להגיד לה שאני אחרי לידה ושאני ואמא שלו לא נעמוד בזה ובבקשה לא לגייס אותו . היא אמרה לי להיות חזקה שמעה שהתפרקתי לה בפלאפון ושהיא תגיד שאין אישור .
עכשיו בנות אני מרגישה חרא !!!! מרגישה קטנה ואפס לעומת נשים פה שהבעל רצה להתחייל והסכימו לו. מרגישה רע כלפי אנשים ששם. מרגישה רע כלפי בעלי שבאמת זה לא פייר שאחליט עבורו. אבל אני נשבעת שאני לא מסוגלת אני עומדת להקיא רק מהפחד שיחייגו אליו, ואם היו מגייסים מראש סבבה לא הייתי אומרת לסרב פקודה אבל למה לנדב את עצמך בלי לשאול אותי?? מרגישה ככ קטנה ועלןבה סליחה ריבונו של עולם גם ככה קשה המצב ואני לא יודעת מה אתה רוצה מאיתנו .... מנסה להתפלל והלב ריק . קשה לי ככ וסליחה מכולן שזה התלונות שלי יש אנשים שאיבדו ילדים הורים אחים אחיות .. מבקשת סליחה גם מכל מי שבעלה שם ולוחם מקווה שלא תסקלו אותי
אל תרגישי רע אהובהדובדובה
משמחם לא גייסו אותו... שיעזור לך..
למה שיתנדב אם כל כך קשה לך ואת אחרי לידה?!?!.
בא לי לבכות עלייך ועל מצבך.. ועל כל הגברים האלה שלא גייסו ורוצים להתנדב. אשריכם... אבל באמת תתייעצו עם האישה לפני מעשה כזה...
איך אפשר אחרת?!?!.הלב שלי נקרע עלייך לא נראה לי פייר כלפיך.
מצד שני מנסה להבין את בעלך... הרבה גברים שלא גוייסו ממש ממש מתסוכלים (למזלי בעלי לא ביניהם הוא בלחץ לשמור עלי והמשפחה כי אנחנו גרים ממש ממש צמוד לערבים ואין פה כיתות כוננות כמו שצריך) אז הוא דווקא ממש שמח שהוא בבית עם הנשק. כי אם לא יהיה פה מי יודע מי יגן עלינו?!?! ה' ישמור.
הגברים שלא גוייסו מרגישים לא מועילים ומתוסכלים ו ורוצים לנקום. וחסרי תכלית. כי זה התפקיד של הגבר מבחינתם בשעת מלחמה.
ננסה לדון לכף זכות.
אני בצד שלך פה יקרה...
תנסו לשבת עלזה ולדבר ותבכי לו כמה קשה לך נפשית מכל המצב..
שאולה לא קשורה למצב אבל די דחופהאחתפלוס
מרגיש לי מטופש להתעסק בכספים עכשיו.
אבל אני צריכה לשאול ולא יודעת עם מי.
קיבלתי צ'ק עם מוטב בלבד על שמי.
אני לא רוצה להפקיד אותו אבל צריכה את הכסף
יש לי אפשרות ללכת לבנק של כותב הצ'ק ולבקש את הכסף שרשום בצ'ק ?
או שאין דבר כזה וצ'ק רשום אני תמיד חייבת להפקיד?
תודה
למוטב בלבד-אומר שרק את יכולה לקבל את הכסףאשת בעלי
אבל אם יש קרוס- כלומר שני קווים מעל ומתחת למוטב בלבד - זה אומר שהוא אינו ניתן למשיכה אלא רק להפקדה.
תבדקי
יש קו אחד מעל המוטב בלבד וקו אחד מתחתאחתפלוס
זה מה שהתכוונת או ל-2קווים בכל צד?
כן, זו הכוונה ב"קרוס".אמא יקרה לי*
אאלט זה תלוי באם יש קרוס על הצקשירה_11
קרוס אלו 2 קוים, אם הם קיימים זה אומר שהצק אנו סחיר ואת לא יכולה לפדות אותו בכסף.
אם אין קרוס את יכולה לפדות אותו בכסף
תודה לכןאחתפלוסאחרונה
עזרה ליולדת דרוכה מכל המצב הזה. כיבוי התראות בפורו,שגרה ברוכה
איך משתיקים את ההתראות המלחיצות על כל צבע אדום בפורום? אני רק רוצה לקרוא בשקט . בלי צלצולים והתראות שלא באזור שלי😔
לא מצאתי שום הגדרה כזו לכבות בערוץ. אשמח לעזרה. תודה
יש שם סימון של רמקול כזה שאפשר ללחוץ עליו כדימתואמת
להשתיק.
לא יודעת איך אפשר לבטל לגמרי...
תודה גם יעזור.. לפחות להשתיק,שגרה ברוכה
^^^יעל מהדרום
יש אפשרותבשורות משמחותאחרונה
דרך ההגדרות בפלאפון(לא דרך האתר)
צריך לחסום גם התראות קופצות וגם צלילים מהאתר
אפשר להתלונן על צרות של עשירים? (הריון)שמש בשמיים
נמאס לי מהצירים האלה! וגם מהתנועות החזקות (מי היה מאמין שימאס לי להרגיש תנועות?!)
כואב לי ולא נוח לי, כבר כמעט חודש ככה, וזה פשוט פה כדי להישאר עוד חודש וחצי לפחות.
באלי כבר ללדת וזהו.
מתלבטת אם ללכת להיבדק שוב, כי לכאורה הכל בסדר, אבל זה משגע אותי כבר!!! מצד שני זמן חירום זה הזמן הכי לא מוצלח להיבדק סתם. ובשגרה אין חי מתי לסוע להנאתי למוקד, רק אם יש צורך אמיתי.
יקרה, את שותה מספיק?דור רביעי
תנסי לשתות 3 ליטר ביום.
זה יכול להחליש את הצירים
התנועות החזקות הן כנראה ביטוי למורת הרוח של העובר שהבית שלו מתכווץ עליו, הוא בועט בו בחזרה.. 😅
בדיוק פתחתי שרשור על זה לפני כמה ימיםשמש בשמיים
כתבתי שם שזה לא חוכמה להתלונן על צירים כשאני לא שותה מספיק.
ומאז באמת הגברתי מאוד את השתיה, אבל עדיין יש צירים והם עדיין כואבים...
וואי, מצטרפת אלייך!לב זהב
אני באותו מצב כמוך!חיבוק ענק עם הרבה כח
תודה! חיבוק גם לך!שמש בשמייםאחרונה
מי יודעת מאיפה קונים/משיגיםאחת פשוטה
נרות מניעה או דפי מניעה?
אני צריכה רק לתקופה קצרה.
סופרפארםתוהה לעצמי
גם בבית מרקחתתלמיםאחרונה
של הקופת חולים מוכרים
הפרשות חומות בהריוןzrubavellll
שלום, אני בתחילת שבוע 6 ומאז שגיליתי שהמחזור מאחר יש לי הפרשות חומות בהירות. אין יום שלא הייתה הפרשה (אולי יום אחד). לפני שבוע הייתי אצל רופא נשים ונצפה שק הריון. הרופא אמר לבצע אולטרסדאונד בשבוע 6 כדי לראות שהכל תקין. מישהו יודע אם המצב הזה תקין שיש הפרשות כאלה? אציין שמדובר בטיפות...מדובר בהריון ראשון.
לי היה בתחילת כל הריון הפרשות חומותעטרת ראשי
זה דם ישן
גם לי היו ברוב ההריונותיעל מהדרוםאחרונה
זה נורמלי שאני כל הזמן מפחדת מכניסת מחבלים לבית?lizi
שרפתו באש
או כל מעשה אחר
בכלל גרים במרכז וזה הדבר היחיד שמנהל אותי
זה נורמלי שאני כל הזמן חושבת אם הם באים מכאן נברח לשם ואם משם אז נקפוץ מהגדר
איך אני מחביאה את הילדים
ואין לנו בכלל ממ״ד ואין נשק
ואני שואלת את עצמי
אם זה קרה בדרום
זה יכול לקרות בכל מקום
ואם אלוקים עשה כך שם
למה שלא יעשה עוד פעם
לא רוצה להיות כפוית טובה
אנשים סבלו כל כל הרבה שנפש לא יכולה להכיל
ואני אומרת לאיזו מציאות אני מגדלת את הילדים?
שיש סיכוי שיקרה לעם שלנו דברים נוראיים כאלה שוב
מה עושים בנות
אני צריכה עידוד
הכל נורמליחנוקה
כעם, עברנו טרגדיה.
והתגובה שלך מובנת.
אני בתור תושבת הצפון גם קצת מעופפת (אולי הרבה)
זה לא פשוט..
כן לא ישנה רגוע בלילות קופצת מכל רחש וכמו שאמרה לי מישהי בעלי פיהק ואני קמתי..
אבל מה לעשות
חייבים להיות במחשבות מעודדות עכשיו
או בעשיה
אני אומרת לעצמי שעכשיו כשהצבא כל כך דרוך (היו כאן אזעקות שוא גם אתמול וכם היום) בעזרת ד' זה לא יקרה שוב
תפחדי עוד כמה חודשים..
בתקווה שעד אז הלב יירגע..
אם אלוקים עשה כך למה שלא יעשה עוד פעם
זו מחשבה כל כך הפוכה מהמציאות שלנו
לזכור
שרב הימים הם טובים
רב מעשיו הם טובים (גם בעין אנושית)
רב בני האדם הם טובים!!!
רב הפיגועים נעצרים לפני שמבוצעים
מידת הטובה גדולה פי מאה ממידת הרע בעולם..
(משהן שאני תמיד אומרת לעצמי בהקשר של פגיעות מיניות אחת מחמש- נפגעת. זה המון, אבל ארבע מחמש שלא נפגעות- זה פי ארבע. כנ"ל לגבי הריונות שלא מסתיימים בשלום וכו')
לא יודעת מה ירגיע אותך אבל תמצאי משהו כזה
נורמלי מאוד ואת ממש לא לבדבתי 123
כולנו תקווה שאחרי המלחמה הזו יהיה לנו שקט ובטחון.
השאלה לא אם זה נורמלי או לאאמאשוני
כי כל תגובה היא נורמלית למצב לא נורמלי.
השאלה היא איך שומרים על הנפש במקביל לשמירה על הגוף.
אסור לתת לפחד לנהל אותנו. גם אם זה הגיוני שזה מה שקורה.
בפועל אין לאויב שלנו שום סיכוי בלוחמה פיזית נגדנו.
כל הלוחמה היא פסיכולוגית.
לכן צו השעה הוא להתחזק.
השאלה איך.
קודם כל, דחוף לסנן את כל החדשות.
דבר שני לפעול אקטיבית לרוממות הרוח.
היום השתתפתי עם ילדי בתהלוכה של רכבים עם דגלי ישראל ברחבי העיר. היה לא פחות ממדהים.
הילדים כבר תלו את כל הדגלים שלנו במרפסות ובחלונות.
יש משדרי חיזוק כל ערב והקלטות של משדרים קודמים.
יש קריאות תהילים ארציות..
הביחד נותן כח. אל תוותרי על זה. גם אם כרגע מרגיש לך שאין לך כח, לקבל חיזוק מהביחד זה מחזק את הנפש גם אם את לא מרגישה מחוזקת באותו רגע.
תעקבי אחרי התגובות של @בארץ אהבתי
יש לה כמה רעיונות וקשורים לקבוצות שנותנות כח.
בהצלחה יקרה!
שנצא שלמות ומחוזקות בגוף ובנפש הפרטיים ובחוסן הלאומי.
בטח נורמליהמקורית
זה לא חשש שלך בלבד
זה אמנם תרחיש שמעולם לא חשבנו שיקרה, אבל בהחלט יש חשש כזה.
זה נורמלי בסיטואציה הנוראית הזאתכמהה ליותר
עבר עריכה על ידי כמהה ליותר בתאריך כ"ז בתשרי תשפ"ד 23:25
ועדיין, זה לא חיים לחיות ככה... 
ויש הרבה נשים שכן מצליחות להמשיך לנהל את החיים במידה כזאת או אחרת, בלי להיות דרוכות כל הזמן ועם חרדה קיומית בלב.
כמו בכל דבר יש אנשים חזקים יותר ויש חלשים יותר.
גם אני חשבתי מקריאה בפורום שכולם כניראה כמוני, עד שראיתי פה נשים מתייעצות על כל מיני דברים רגילים של החיים, עד שאני רואה שכנות שמכינות לילדים שלהם אוכל, עד שראיתי שיש כאלו שלא באמת בוכות לאורך כל היום, ולא באמת באמת בטוחות שעוד דקה הכל פה יהפוך לשואה, כמו שהיה שם.
ולכן אני לא מפסיקה לחזור ולהמליץ פה על תרופות לחרדה.
*אם את מרגישה באמת נורא, אל תאמיני לכל הנשים שאומרות לך שכולם ככה וזה נורמלי.*
לפחות בשביל הילדים שלך אל תאמיני להם. מגיע להם אמא שלא מפורקת בבכי ורצה בפחד על על רעש מהרחוב וכולאת אותם בבית ומשדרת להם שסוףהעולם הגיע.
הודעה חשובהאמאשוני
יישר כל גם על הקול הזה.
לא. לא כל כך. זו תגובת חרדה קשהדור רביעי
ואת זקוקה לעזרה.
נכון שהמצב לא נורמלי וכולנו בחרדה.
אבל מצב שבו אין לך דקה מנוחה מהפחד, מצריך התערבות.
יכול להיות שתרגילי נשימה ושיחה עם ער'ן יספיקו
יכול להיות שכדאי לקחת כדור הרגעה
גם אם תקחי זה נורמלי חצי מדינה בולעת עכשיו כדורי הרגעה
כי אנחנו מוכרחים להיות חזקים. לא בחרנו בזה זה נכפה עלינו. אבל לך ולילדים לא מגיע לסבול ככה.
ימח שמם וזכרם, יותר משהיה חשוב להם לרצוח היה חשוב להם למוטט אותנו נפשית. ולא ניתן להם.
המורל של החיילים קשור ישירות למורל שלנו.
אל תתביישי לבקש עזרה תצרי קשר עם הרופאה ועד אז תרגילי נשימה
תזכרי שהיה אירוע קשה אבל הוא נגמר.
נגמר.
עכשיו הצבא עירני ודרוך
חיבוק.❤❤❤❤
השינוי הדרסטי במצבoo
יוצר שינוי גדול בתחושות. הגיוני שיש תחושה ענקית של פחד, אבל אפשר ללמוד להתמודד ולנהל אותו.
מה שעוזר לי לנהל את הפחד:
1. אני מאפשרת לעצמי לחוש את הפחד, להרגיש אותו פיזית.
2. אני מפרטת לעצמי במחשבה או בדיבור ממה אני מפחדת.
אני אישית מפחדת מחדירה לבית מאז שהיו חדירות לבתים וזה קרה לפני הרבה שנים.
אני מפחדת מאזעקות מגיל 7 מאז מלחמת המפרץ.
3. אני מחשבת באופן רציונלי את רמת הסיכון.
חדירה לבית ביישוב שלי היא ברמת סיכון נמוכה, הסיכון קיים ומפחיד מאד אבל הסיכוי שהוא יתרחש נמוך.
יש אצלנו מעט אזעקות, הקול של האזעקה מאד מפחיד אותי, אבל הסיכון להיפגע במרחב מוגן הוא נמוך מאד.
4. אני מבינה שיש לי מעט יכולת להשפיע על המציאות הבטחונית, אבל הרבה יכולת להשפיע על מה שאני ארגיש או אעשה.
לכן אני מנסה לפעול נכון כדי להרגיש פחות פחד.
כבר במוצ״ש יצאתי מהבית. לא רציתי לצאת אבל הילד נתקע בלי אוטובוסים מהישיבה, נכנסתי לאוטו והבנתי שאין לי מרחבים מוגנים ברוב הדרך, שמתי מוזיקה שקטה מרגיעה ויצאתי עם מחשבה יחידה להביא את הילד הביתה.
למחרת שהייתי צריכה לנסוע לעבודה גם בדרך בינעירונית כבר פחדתי פחות. הארגון שלנו עובד כרגע עם כוחות הבטחון וצריך אותי, היה ברור לי שאני נוסעת למרות הפחד. ככל שעוברים הימים הפחד להיות בחוץ קטֵן.
לבן שלי יש בר מצווה שבוע הבא.
הוא בכה מאד שהתחילה המלחמה, גם מהפחד וגם מההבנה שהאירועים שהוא חיכה להם כ״כ בבעיה. אמרתי לו שהמצב מפחיד ואין לנו מושג מה יקרה, אבל אנחנו נחגוג לו במה שיתאפשר.
עשינו התאמות לאירוע ולמרות שהרצון היחיד הוא לדחות אותו, אנחנו נעשה, נחגוג לו במה שמתאים ונעשה אירוע שיחזק אותו אותנו ואת המשתתפים.
כי החיים צריכים להמשיך בכל מציאות קשה. אנחנו עושים מה שאפשר לעזור למאמץ המלחמתי וגם ממשיכים לחיות.
את מדהימהאמאשוני
תודה על השיתוף.
תודה לךoo
ממש כתבת יפה ונכון.אשמח לשאול אותך משהואין כבר כח
כי הקו חשיבה שלך ברמת מאוד עוזר ואוסף את הנפש
אבל מה היית אומרת לעצמך
מול מצב של פחד או יותר נכון חרדה לאבד את הבן אדם היחיד שיש לך בחיים?
כשהוא מגוייס כמובן ויש סיבה אמיתי לפחד הוא באמת במצב סכנה
אני שואלת כי
ברגיל גם אני חרגישה שאני נותנת לעצמי להרגיש את הפחד לקגע.
אבל כאן
אם אני רק מרגישה לרגע
זה כואב כל כך שאני כמעט לא נושמת
הזה פחד משתק וזה לא לרגע וזהו אם נותנים לו מקום הוא משתלט על הכל.
ב. לא מוצאת עוגן
בדברים אחרים יש רמת סבירות מסוימת .. כאן המציאות היא מסוכנת באמת. אין לי סיבה הגיונית להאחז בה.
ג. בכל דבר אחר בחיים כשאני מפחדת
אני מחזיקה עצמי ברגע הזה
ואומרת לעצמי שאם חלילה אצטרך אז אתמודד ומאמינה בי ובה' ביכולת להץמודד ולמצוא כוחות
חיים בלי בעלי זה יותר גרוע מלמות מבחינתי
אין לי שום מקור חיות מילוי פנימי אין לי משפחה להשען ולהעזר או חברה קרובה 'פנויה לשתף ביומיום
הילדים שלי הם הכי יקרים ליצומשמחים אבל הם קטנים ודורשים ים כוחות וסבלנות. שב''ה יש לי. אבל רק כי יש לי אותו יחד. לא קק בעזרה פיזית. בעיקר הנפשית.
אני פשוט לא מוצאת שום סיבה לא לפחד עד מוות מלחיות חיים שלמים בודדה
גם אם בחוץ אקום ואצליח להשתקם ולתפקד והכל
הלב יהיה כבוי
30 שנה חייתי ככה עד שפגשתי אותו. סיוט.
ולפגוש וחו''ש לאבד זה נורא פי כמה
oo
זה אכן מאד מפחיד, הסיכון יותר גדול ועדין רוב החיילים חוזרים הביתה.
זה טוב שיש לך משענת, אבל כדאי למצוא את הדרך להרגיש משמעות לחיים גם בזכות עצמך בלי צורך להישען באופן תמידי.
בחשיבה לוגית קרהאמאשוני
אם הוא לא בסדיר ולא בקבע,
הסיכוי שלו לא לחזור הביתה הוא אפסי ממש.
לא בטוחה שהסיכון שלו להיפגע במלחמה יותר גדול מהסיכוי להירגע בתאונת דרכים בימי שגרה.
וכרגע גם הסדיר עוד לא נכנס קרקעית אז הכל בסדר.
שלב ההגנה של מתקפת הפתע די הסתיים.
גם אם יש היתקלויות פה ושם זה לא שונה ממצב רגיל של היתקלויות ברחבי יו"ש.
וכרגע כל הצבא במוכנות להגיב וגם הוראות פתיחה באש לטובתנו.
אם נחריג את מספר ההרוגים בשלושת היממות הראשונות כולל מי שזוהו אחרי כן,
כמות ההרוגים היומית היא אפסית ממש.
מבחינה שכלית אין פה באמת סיכון. זה רק הרגש והחרדה שעובדים שעות נוספות.
זאת מטרת הטרור. אין לו באמת שום סיכוי בכח הלחימה אלא אך ורק בפחד.
לכן הוא "שומר" מטחים למרכז כל יום. כי זה מה שהוא יכול להשיג, לא פגיעה אמיתית.
אחרי שהצלחנו לנצח פיזית את מתקפת הפתע ולעצור את הסיוט הזה, עכשיו הזמן להילחם בגזרת הפחד שעדיין לצערנו החמאס שולט בו,
אבל אנחנו עם חזק, וגם בגזרה הזאת אנחנו ננצח!
יש באתר של הרב יוני לביא שיעורי חיזוק. בשיעורים הוא שואל את האורחים שאלות קשות מאוד.
אם את חושבת שאת צריכה. תשובה שכלית כדי לעזור לרגש, אולי זה יעזור לך.
דבר ראשון אני חושבת עלייך המוןנק - ניק
ומקווה ומתפללת שאת מחזיקה מעמד.
דבר שני מה שעוזר לי בזמנים של פחד זה להגיד לעצמי שהפחד לא ישנה את המציאות. השם מחליט מה יהיה והפחד שלי לא ישנה מה יהיה ורב הסיכוי שיהיה בסדר. אני צריכה לראות מה אני אמורה לעשות עכשיו(להתכונן לשבת ולא להיות בפורום...) ולעשות את מה שאני צריכה לעשות ולהוציא מהראש את המחשבות המפחידות ולחשוב על דברים אחרים.
זה נכון שקל להגיד כי את נמצאת במצב לא פשוט. אולי את יכולה להחליט על זמנים ביום שבהם את לא חושבת על העניין בכלל. למשל כשאת הולכת לישון את חושבת על דברים נחמדים על חוויות משותפות ואז את גם יכולה לישון טוב יותר.
תגובה נהדרת🌷דור רביעי
את מגדלת את הילדים בדיוק במקום שהם צריכים לגדולדיאט ספרייט
הקב"ה יתן להם כוח וכוחות ויתן לך כוח וכוחות ואת תביאי עוד ילדים.
למציאות הזאת או אחרת.
בדיוק כאן במקום בו את מונחת.
ולמה?
כי את אישה יהודיה!
אנחנו הבאנו ילדים במצרים,
הבאנו ילדים אחרי אסון בית"ר,
אחרי השואה
וגם אחרי המלחמה הזאת.
אין לנו פריווילגיה להימנע מכך.
הרגשות שלך נורמליים כמובן.
אבל בגלל שאת אישה יהודיה יש לך ולנו כוחות אדירים.
פחד הוא לא דבר רציונלימקרמה
הוא חא כל כך קשור להגיון או לשכל
הוא שד- שצריך לדעת לנהל.
אז כן. זה נורמלי
כי אין פחד שהוא ךא נורמלי
עם הזמן אני מכלה שצריך לתת לפחד מקום
אבל לא לתת לו להשתלט ולהוביל בקבלת ההחלטות
צריך לדעת לחיות איתו ולצידו
לתחום אותו לגבולות ברורים
ולהמשיך לחיות
גם אני כמוך. מפחדת, דואגת בדיוק מהדבר הזה. חושבתאביגיל ##
שאחרי מה שעברנו זה נורמלי. טלטלה רצינית, רעידת אדמה
אצלי זה בעיקר בלילה, ביום לא כל כך חשה את הדאגה הזו.
בעזרת ה' ככל שיעברו הימים, הנפש תרגע
קראתי תגובה תגובהlizi
כמו מים קרים לנפש עייפה
עשיתי כמה נשימות
אבל ביום זה לא חכמה הקושי הוא בלילה
אני מרגישה שאני צריכה שיקום והכי עצוב שאם אני אומרת ככה מה יגידו תושבי הדרום והחיילים שלנו
שאני רואה כמה נשים חזקות יש פה אני מבינה למה כתוב שבזכות נשים צדקניות נגאל
אם יש לכן עוד תובנות אנא תשתפו אותן
שבת שלום ושקטה לכולם ❤️
שה׳ יגיד די לצרותינו
קראתי משהו יפה באחד הספרים של ליבי קלייןמכחולאחרונה
שכתוב "נותן שלג כצמר", הכוונה שה' קודם נותן לאדם צמר, ורק אחר כך נותן את השלג (הצרות). אבל לא רק זה, אלא שכמות הצרות היא לפי כמות הצמר שיש לאדם - "נותן שלג *כ*צמר".
נשים שהבעל גוייס- תגידו לי מאיפה אתן מוצאות כח?אין כבר כח
רק אני מרגישה שאני עוברת פשוט ייסורי נפש
ממש
ואני בן אדם ממש ממש נורמלי תמיד וחזק בעיני העולם והגיוני וחכם ומאמין
ועכשיו מרגישה שאין בי טיפת כח
ואני מתגברת כל רגע מעל ומעבר
ובעיקר בלילות
על כלום כלום שעות שינה כבר 4 לילות
בהריון
עם הרבה ילדים קטנים שתלויים בי
עד עכשיו היתי לבד בבית
אבל בלי ממד ועם האזעקות לא היה שייך להשאר יותר
אמא שלי אפילו לא התקשרה לשאול מה שלומי
היא מאוד אוהבת ודואגת
אבל מבוגרת ופשוט לא יודעת כבר להתנהל כמו 'אמא'
בטוחה תמיד שאני מסתדרת
מבינה שקשה אבל מעלימה עין כדי מקסימןםלא להרגיש אשמה שהחא לא עוזרת
מתייחסת רק לקושי הפיזי
כל כך חיכיתי בלב לטלפון
של אמא
שאפשר רגע להיות מולה ילדה
ולא רק גיבורה שמחזיקה הכל לבד
ציפיתי שתתקשר מיד שתתעניין שתקשיב שתתמוך
ושתזמין אותי אליהם
אפילו שבפועל לא היתי באה
כי זה לא שייך גם מצידי הילדים ישתגעו שם וגם אמא שלי לא תעמוד בזה
אבל רציתי רק להרגיש שהיא הזמינה
הרגשתי נטושה
שאפילו מצב קצה כמו בעל במלחמה
טילים בלי ממד עם ילדים
ולבד
יגרמו לה להסכים להתאמץ ולתת לי מקום להיות
הודעה פעם ביום
תשובה של 3 מילים
כשכתבתי לה שאני לא ישנה בלילות
היא כתבה לי -כן בטח הילדים קמים
אמרתי לה שזה לא קשור לילדים
אז היא כתבה לי מה אז למה????
איבדה אותי
אחרי 4 ימים העזתי להתקשר
והיא ענתה ואמרה לי
אני באמצע לשמוע איזה שעור תורה בזום
נדבר אחר כך
ולא חזרה אלי
רק אחרי שעתיים+ שלחה הודעה שאני יכולה להתקשר
אבל טכנית כבר לא יכלתי
ונפשית
כבר לא רציתי
אם השעור שלה חשוב לה יותר מלשמוע את הבת שלה אחרי 4 ימים שהיא לבד
אז ביי
אין לי כח לקבץ נדבות
אני יודעת שהיא אוהבת היא אמא טובה
אבל מורכב לי איתה בכל השנים האחרונות
הגיל שלה מוציא ממנה משהו אחר מכל מה שאי פעם הכרתי
כבר הלכתי למשפחה אחרת...במקום יותר רגוע.
וגם פה הם מתוקים אבל קשה לי מאוד בנפש ופיזית בתנאים
כל הזמן צריכה לשמור שיסדרו שלא יפריעו מדי ושוב כולם בטוחים שאני חזקה והכל בסדר ואני לא בסדר אני על סף קריסה נפשית ולא שאלו אפילו מה שלומי.כן הגישו לאכול כן רצו לתת לי תחושה שאני רצויה אפילו שזה לא קל לארח .ברור ואני מנסה ממש להתחשב.
אבל קשה לי בא לי הביתה
רק בעלי המתוק תומך בי ממממש באופן מפליא
כל טיפת כח שיש בי זה ממנו
וזה רק מעצים את הצעקה של הלב שלי
ה' בבקשה תשמור לי עליו
אין לי כלום אחר
אימאלה כמה נפלתי עליכן עם כל זה
אם היתן מכירות אותי לא היתן מאמינות שזה מה שמסתתר שם בפנים
בחוץ אני ממש מתפקדת וחזקה
אבל כרגע בלב
מרוקנת ולבד
הלוואי ותשתפו אותי מה נותן לכן כח ברגעים קשים כאלה
או שרק לי כל כך קשה?
לא רק דברים של עשיה
יותר במחשבה
במה אפשר להאחז כדי להחזיק מעמד?
הזמן זוחל
רק כמה ימים
וזה מרגיש כמו נצח+++
שולחת לפני שאתחרט
וואו, איזה מצב לא פשוט!!!שוקולד פרה.
להתארח אצצ משפחה זה ממש מורכב רגשית ונפשית. ממש!
אני מכירה את ההרגשה שאת צריכה להחזיק את עצמך והילדים, ורק בא לך להתפרקקק
וכל זה בא על גבי החוסר תגובה מחבקת מאמא...
ממש כואב הלב לשמוע.
נשמע שאת כ"כ מגויסת עכשיו לשמור עת הראש מעל המים עם הילדים וההריון,
והבעל שנמצא במילואים.
עמוס כל כך... וואו.
לצערי אני לא יכולה להציע עזרה פיזית,
אבל אשמח לשמוע אותך בכל עת.
אפשר בשיחות אישיות פה, או בוואצאפ. אם זה יעזור לך אוזן קשבת והבנה.
את באמת אידה מיוחגת ואין ספק שבעלך זכה בך כמו שאת זכית בו
בואו ננסה להחזיר נשימהנגמרו לי השמות
בואו ננסה להחזיר נשימה
אפילו קצת
כל שעה ושעה
עברה שעה -
בואו נשים לב -
האם שתיתי? כדאי לי לקחת כוס מים.
האם אני זוכרת לנשום טוב? כדאי לקחת אוויר מלוא הריאות מהאף ולהוציאו לאט לאט מהפה
מה עוד יכול לעזור לי?
לשמוע שיר מחזק?
לשים ריח טוב באוויר?
לומר תפילה או פרק תהילים?
לעשות פעילות גופנית "בקטנה" רק כדי להזיז את הגוף?
לשתף חברה או משפחה או כאן ולא להרגיש לבד עם הכל?
לראות איפה אפשר להחזיר שליטה ומה כן יש בכוחנו לעשות? (לדוגמא לראות איפה יש מרחב מוגן, האם נעלנו וסגרנו חלונות, האם יש לנו מקום להתחבא או אביזרים להילחם חלילה, האם יש לנו במרחב המוגן פנס, בטריות, גפרורים, נרות, אוכל, שתייה, תהילים, שקיות רגילות, דלי, מטען נייד, תאורת חירום, טלפונים מוטענים, מזרן וכו'?)
מה עוד?
ובלילה, כאשר הפחדים אפילו עוד יותר מתגברים -
מה יכול לעזור לי?
לשנן בלב מנטרה קבועה כמו "ה' איתי. איתנו. השם שומר עליי"? / פסוק מחזק? / משהו אחר?
לשים מוזיקת הרגעה ולנסות רק (זה ממש לא רק) לנשום איתה?
"איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק"
האחדות שאנו רואים כאן, גם היא מחזקת
"עת צרה היא לעקב *וממנה* יוושע" ב"ה מתפללים שניוושע ונראה אור גדול וישועה שלמה
בואו ננסה להחזיר נשימה
ולראות גם בתוך החושך הגדול איפה כן יש אור?
איפה כן יש ניסים?
כל אחת יכולה להוסיף מעצמה איזה טוב ואיזה חיזוק היא רואה בעם הנפלא שלנו?
משתפת שאני התחזקתי היום כשראיתי:
* שחולצו ב"ה ב"ה בשלום 50 (!) בני ערובה מבארי!
* שחולצו ב"ה ב"ה בשלום בני הערובה באופקים ללא פגע!
* שצה"ל חיסל וסיכל הרבה מאוד מחבלים שרצו להיכנס לישובים שונים!
* שצה"ל השתלט בחזרה על הרבה מאוד מן המוקדים בהם רק לפני יממה אחת החמאס השתלט!
* החילוצים המדהימים שכן הצליחו לחץ. כל אחד הוא עולם ומלואו!
* נתרמו אלפי ויותר מנות דם בעיצומה של המלחמה ובתוך כל הקושי, מי כעמך ישראל שהולך ותורם מעצמו ודמו בעת שיא הקושי!
* נפתחו וממשיכים להיפתח ולהתעבות המוני קווי סיוע פיזי ונפשי, אירגונים ועמותת כלליים ופרטיים!
* נעשו המוני המוני מעשי חסד
* רואים כעת בעם שלנו אחדות מאוד מאוד גדולה
* רואים איך בעת מלחמה כזו כולנו אחים ועוזרים אחד לשני וממש לא איש לעצמו!
* כוחות הביטחון, הצבא, המשטרה - כולם מתגייסים בגבורה ענקית, איזה גיבורים!!! עם אש ה' בעיניים לשמור ולהגן על עם ישראל הקדוש ועל הרי אלוקינו!
* כל מעשי הגבורה שמסופרים!
* ההרוגים הי"ד שכל אחד וכל אחת הם עולם ומלואו וכמובן כמובן שהלב הכי כואב ופצוע ומדמם לשמוע, ויחד עם זאת מרגישה שהם עצמם רוצים להזכיר לנו שהם הכי הכי קרובים לכסא הכבוד במקום הכי גבוה ועליון שניתן לדמיין ואין להם כעת טיפת סבל אחת אלא אור עצום עצום והעולם הזה הוא רק פרוזדור לעולם הבא ולו יכלו לחזק אותנו ולומר לנו שהם מאירים ומוארים ויושבים בצל הקב"ה בכבודו ובעצמו.
* כולם מגויסים, בעורף ובחזית
* יש לנו צבא חזק ומסור וכולם מתאחדים בהנהגה ובכוחות הביטחון
* הקב"ה איתנו! תמיד תמיד "הנה לא ינום ולא ישן שומר ישראל" אנחנו נשענים על אבינו שבשמים וזוכרים את ההבטחה שלו אלינו "והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותנו והקב"ה מצילנו מידם"
אנחנו ננצח!
בואו ננסה להחזיר נשימה
למצוא משהו אחד קטן לעשות כל שעה: לעצמי, לילדים, לבעלי, לזולת
גם לנשום עמוק זה מעשה טוב! ומיוחד וחשוב מאין כמוהו!!!
גם לבדוק מה נכון לי כרגע ומה לא ולהקשיב לעצמי זה מעשה גבורה וחסד מדהים!
מוזמנות להוסיף עוד החזרת נשימה, ניסים, אור וחיזוק שאתן רואות וביחד נתחזק כולנו 🙏
המון כוחות, חיבוקים חמים ותפילה מכל הלב לישועה שלמה ובשורות טובות לכל אחת ואחת ולכל עם ישראל המתוק, במהרה, בשלמות, בגלוי בחסד וברחמים ב"ה 🙏❤🙏
אמן ואמןנגמרו לי השמות
וישועה שלמה וגאולה שלמה ובשורות טובות לכל עם ישראל 🙏❤️
בעקבות המצב מעונינת לתרום חלב אם, איך עושים את זה?עודהפעם
אשמח להכוונה.
תתקשרי לבנק הלאומי לחלב האםרקלתשוהנ
חיפוש בגוגל תמצאי טלפון
תודה. אבל לא עונים שם...עודהפעם
אם את מאיזור ירושלים, קיבלתי את זה ❤️:קמה ש.
אמהות יקרות ♡
מוזמנות להצטרף לקבוצה שייעודה להעניק חלב אם שאוב עבור התינוקות והפעוטות שזקוקים לכך, מכל סיבה שהיא.
כרגע לאמהות ירושלמיות והסביבה.
הודעה ששלחו ליnorya
כשרציתי להעביר חלב למישהי שפרסמה בווצאפ:
אציין שהעבודה מול *בנק החלב* ממש עזרה לנו והם עובדים טוב עם יועצות הנקה כולל שינוע.
אז אמנם זה פחות אישי, ודורש טפסים, אבל הם ישמחו מאוד לתרומות חלב והם יחלקו אותן לתינוקות מתוקים שזקוקים לכך. הצורך גבר מאוד בגלל פצועות ונעדרות מהעוטף.
שוב המון. תודה ובשורות טובות לכולנו🙏🏻
*פרטים של בנק החלב*
משרד הבריאות - לאור הדרישה הגבוהה לחלב אם עקב היעדרותן של...
קישור לואטס-אפ שלהם.
ממה שהבנתי צריך 2 ליטרLana423
חלב קפוא ואז להתקשר לבנק החלב ומישהי תגיע אליך לקחת בדיקת דם ואת החלב.
אני כרגע מנסה לאסוף 2 ליטר, התחלתי לפני כמה ימים
תודה על המידע.עודהפעם
אם מדובר בכמות קטנה מ2 ליטר לא יקחו?
הם שולחים מישהי עד אליך לאסוףLana423
אז חייבים להחליט על כמות מסויימת שרק ממנה מגיעים.. מניחה שזאת הסיבה
זה לא רק זה...לא יודעת בדיוק למהמיקי מאוס
אבל הם דורשים 2 ליטר של אותה שואבת. אם זה רק עניין השינוע הם היו אמורים לבוא גם אם כמה מתארגנות יחד...
אולי עניין של סטריליות וכדו
אני יודעת שהם עושים דגימת מעבדה ופסטור אז כנראה שהדגימה היא רק לסטוק שמגיע מאותה אימא
וזה נשמע המון המון אבל אפשר תוך שבועייםLana423
להגיע לזה עם שתי שאיבות של סביב ה60 ביום
ולצערנו כנראה שגם עוד שבועיים יהיה רלוונטי לתרום
יש לי כרגע 700 מ"לעודהפעם
אולי אנסה לשאוב עוד
זה המוןןן! צריך שזה יהיה מהחצי שנה האחרונהLana423
הכל משלושת החודשים האחרוניםעודהפעם
אלופה!מיקי מאוס
תמשיכי לשאוב
לצערנו זה יהיה רלוונטי עוד כמה שבועות אם לא חודשים...
זה תמיד רלוונטי.לא מחוברת
לא בזמן מלחמה נותנים לפגים
וחולי סרטן
תמיד מצווה ענקית
לא ידעתי! חולי סרטן מבוגרים?Lana423אחרונה
בנק החלב של מד"א שולחים להם מייל וחוזרים אליךבתי 123
אבל הם מאוד מקפידים על כל מני כללים כולל לעשות בדיקת דם לאמא.
יש כל מני גמחים פרטיים של חלב אם תנסי לברר
ברוך ה נולדה לנו בתבסימן שאלה
שמחים ומרגשים, מיוחד בימים האלה..
מסתבכים קצת עם השם.. היו פה הרבה שירשורים אבל אנחנו די אובדי אצות..
לפני הלידה חשבנו על שם שמבטא הודאה והלל, (הוד, הללי) חשבנו על השם הללי אבל מסיבה מסויימת לא רוצים את השם הזה..
אני ממש לא רוצה שם שהוא בנאלי.. אבל גם לא מידי חדשני או מיוחד..
אנחנו לא נעולים על המשמעות הזאת.. אפשר גם משהו שקשור לגאולה (פרטית וכללית) כמו פדות..
פתןחים גם למשהו שקשור לתורה כי נולדה בשמחת תורה (לדוג אורה) אבל לא עטרה, עטרת.. אולי תפארת..
קיצור.. אשמח ממשש לרעיונות!!
דבר ראשון מזל טוב ענקקקקקקפיצישלי
לגבי שמות היה כאן שרשור לא מזמן שווה להציץ שם
מזל טוב! שתהיה לכם נחת גם בימים אלו♥️מתואמת
רעיונות:
שבות
שבותיה
שיבת
מאור
אוריה תפארת
נהורה
ראשית
חרות
נטע-יה
וואי הוד זה מהמםממשיכה לחלום
אין לי רעיונות אז רק מברכת אותכם בהרבה נחת, שמחה ושלווה;)
אורה זה שם מקסיםדיאט ספרייט
את רוצה שם אחר שקשור לאור אפשר:
פז
זיו
נגה
מכירה מישהי בשם צופיה גאולהרק טוב!
מתאים לימים אלו
יפה.. רוצים שם אחדבסימן שאלהאחרונה
תמר. קשור ממש לגאולה. יכולה לפרט לך למה בפרטיואילו פינו
מזל טוב!!
קמה, תאירכתבתנו
אור גאולהלפניו ברננה!
או רק גאולה
תפארת זה מהמם
מתה על השם זה. כשאחותי קראה תפארת הודעתי לה שאני שומרת לעצמי את הזכות לקרוא גם בשם הזה. מתאים גם לתורה וגם כתפילה לגבי המצב של העם
תמר- תם מר, בת עמיחצי שני
וואו מזל טוב לכם!!!:-)
מה שלומך?
בהקשר לשם- אוריין מהמם בעיני, שם נרדף לתורה, עם המילה אור בתוכו..
מכירה כמה בנות בשם הזה
איך מכינים עוגה/ עוגיות ביחד עם בן שנתיים?שמש בשמיים
אני מכינה איתו הרבה פעמים שאני שמה את החומרים בכוס והוא שופך מהכוס לקערה ואחר כך "עוזר" לי לערבב.
החסרונות בשיטה-
כל הסביבה מתלכלכת וזה דורש מלא סבלנות מצידי (נניח הוא לוקח את הכוס כשאני באמצע למלא אותה, שופך לקערה וחצי נשפך החוצה, מכניס ידיים לקערה).
התפקיד שלו נגמר בשלב די מוקדם של ההכנה (לפחות בעוגיות שיש צורות להכין), אז בשאר הזמן הוא מפריע מתוך רצון להיות שותף. אפשר לתת בגיל שנתיים בצק להכין עוגיות? הוא לא יודע לכדרר עיגולים או לרדד או כל דבר אחר. כשהוא משחק בברבצק הוא רק מגלגל נחשים וחותך לפיסות קטנות.
ככה מכינים😅בוקר אור
אני הייתי נותנת חתיכה קטנה שתשחק איתה בזמן שאני עושה את שאר הצורות, אבל זה עובד רק אם היא לא מכניס לפה
אין איזה שיטת קסם?שמש בשמיים
שישאר נקי יותר? או שפחות יעצבן אותי הלכלוך?
שיטת הקסם היאמתואמת
לא להכין עם הילדים אוכל...
אני אישית לא מסוגלת. צריכה שטח פנוי כשאני מבשלת ואופה. לעתים נדירות מכינה דברים עם הילדים, ואז אני מראש במוד של בלגן... (גם כשהם מכינים לבד, שזה קורה יותר פעמים בשנים האחרונות)
בשביל פעילות משותפת אני מעדיפה יצירה, שאז ממגנת את השטח מראש, ולא נורא אם לא יוצא תוצר טוב - כי הרי לא צריך לאכול את זה...
לפרוס ניילוןאביול
טוב אז שאלה אחרת- מה המתכון הכי פחות מלכלך?שמש בשמיים
יש לכם מתכון לבצק שיוצא לא דביק ואפשר להביא לילד?
אולי כדורי שוקולד זה יותר סביר? (אף פעם לא ניסיתי להכין איתו)
פשוט הבטחתי לו והוא לא אחד ששוכח דברים כאלה 😅
תכיני איתו מרק לשבתפרח לשימוח🌷
לא יעבור אצלושמש בשמיים
אבל אולי ללכת ביחד למכולת ולקנות חבילת עוגיות יהיה מספיק אטרקטיבי 
את יכולה לתת לו ביסקוויטיםאמאשוני
שלמים, לא שבורים,
ולתת לו למרוח קצת שוקולד על הביסקוויט. לא על הכל. קצת באמצע.
אפשר לאכול פתוח או לחבר שני ביסקוויטים אחד לשני.
בשביל הרושם אפשר לסדר מעט ביסקוויטים בתבנית קטנה ואמאשוני
ולפזר מעל ממרח השוקולד סוכריות צבעוניות.
אני רוצה לראות ילד שטוען שזאת לא עוגיה..
עוגיות בשביל לאכול אולי עדיף לבד כי זה ממש דורש סבלנות.
זה יותר בשביל התעסוקה והמסוגלות מאשר באמת ההנאה של האכילה.
כדורי שוקולד זה אחד הדברים המלכלכים😅יעל מהדרום
אז לא ננסה 😅שמש בשמיים
זוכרת מאחים שלי שזה משהו שילדים מכינים לבד, אבל כנראה סתם בגלל שזה בלי אפיה ולא בגיל שנתיים
מה שאת עושה זה מעולהאמאשוני
לתת לו חתיכת בצק שאת מברכת עליה:
"הרי זו תעסוקה"
ונותנת לו להתעסק בגלגל אותה, למעוך וחוזר חלילה.
אפשר לתת לו גם לחרוץ צורה על חתיכת הבצק שלו.
אח"כ את הצורה שחרץ שתהיה לא ממש צורה, להחזיר לקובבת הבצק שלו.
להכין עוגיות עם ילדים זה מלכלך..
נראה לי אני צריכה מתכון לבצק שמתאיםשמש בשמיים
כל העוגיות שאני מכינה הן כאלה שמלכלכות את הידיים ולא בצק נעים כמו ברבצק.
יש לך מתכון לבצק נעים כזה?
בצק נעים כזהחנוקה
יצא לא מוצלח באפיה
מה לעשות, הבצק הרטוב מניב עוגיות טעימות יותר..
את יכולה להכין ברבצק/בצק מלח בבית, יש מלא מתכונים ברשת.
תודה
שמש בשמיים
כנראה שאת צודקת (חוץ מבצק חמאה ואז העוגיות חלביות)
ברבצק יש לנו, זה לא מה שאני מחפשת כרגע, זה סוג תעסוקה אחר לגמרי
אני מכינה עוגיות שחור לבןאמאשוני
כאלה:
https://www.foodsdictionary.co.il/Recipes/2832
לא יוצא דביק במיוחד. הילדים תמיד מכינים את הצורות (כמעט לא עושה רולדה שצריך לפרוס וזה..)
קורצים צורה ומהצבע השני מקשטים.
למשל פרח חום עם בפנים עיגול לבן. או עיגול לבן עם סמיילי מהבצק הכהה..
זה לא כמו בצק חלות אבל לא נרשמה בעיה עם לתת לילדים להתעסק עם זה.
כן צריך לשפשף את השיש עם סקוצ וסבון אח"כ אבל אני עושה את זה כל הזמן אז זה לא המדד ללכלוך מבחינתי.
למה זה בעיה שיתלכלכו לו הידיים? אם זה מהבחינה שזה מדביק את האצבעות כמו עוגיות שוקולד ציפס- אז זה לא מלכלך ככה.
תודה! נשמע מעולהשמש בשמיים
מה שכתבת בסוף- אין לי בעיה שצריך לשטוף ידיים אחר כך, אבל כל סוגי העוגיות שאני מכינה הם יותר מזה, שח י מהבצק יצפה את הידיים שלו בסוף ההתעסקות.
(עוגיות שוקולד צ'יפס, קוואקר טחינה, דובשניות, עוגיות קינמון, רעידת אדמה)
האמת שלפעמים אני מכינה עוגיות תמרים מבצק ספידי והוא בצק באמת לא מלכלך! טוב שנזכרתי באופציה...
ותודה על המתכון!
אפשר בצק שמריםיעל מהדרום
או את המתכון מהחתימה שלך, הוא גם מוצלח...בארץ אהבתי
הבצק ששלחו בשירשור הקודםמקקה
היה ממש מוצלח גם בהכנה וגם בטעם
משהו עם 4 כוסות קמח
כוס שמן
0.75 כוס סוכר
סוכר וניל
אבקת אפיה
חצי כוס עד כוס מים בהדרגה לפי הצורך
לא זוכרת למי הקרדיט, סליחה מראש
מקווה שלא שכחתי כלום
מהחתימה של יעל מהדרום, בדיוק כתבתי מעלייך...בארץ אהבתי
גם אני אוהבת את המתכון הזה🙂
תודה!שמש בשמיים
וגם @בארץ אהבתי ו@יעל מהדרום
אפשר לשים מפת ניילון או כפפותפיצישלי
מה עם עוגה?עננים כחולים
יש את החלק הנחמד של לשפוך הכל לקערה ולערבב ואז את שניה שופכת לתבנית ולתנור. אני עושה ככה עם בת השנתיים שלי ואנחנו ממש נהנות🙂
מבחינת לכלוך- עובדת על שולחן במטבח עם ניילון ואז אוספת הכל, אם יש דברים שהכמות קריטית אז מכניסים ''ביחד'' והדברים הפחות קריטיים ממש (סוכר, קמח וכו') נותנת לה להכניס לבד ואם נשפך אני מוסיפה לפי העין כמה שנראה לי חסר
זהו, כנראה שהסוד הוא מפת ניילוןשמש בשמיים
אני תמיד אחר כך צריכה לנקות עם מטלית, לפרוס ניילון לפני זה יכול לגרום לי להינות יותר
תודה גם @פיצישלי
בדיוק ככהאביול
לאט לאט הוא ילמד ללכלך פחות ולהיות יעיל יותר
תודה אמן!שמש בשמיים
האמת שהוא כבר לומד ומשתפר, נניח פעם הוא היה לוקח את הכוס באמצע שאני ממלאת אותה לפחות פעמיים בכל עוגה ועכשיו זה לא קורה הרבה בכלל.
חח היום הכנתי עם הילדים חלותאביול
ובת השנתיים כל הזמן אכלה מהבצק... זכרתי שגם אני בתור ילדה הייתי אוכלת אז זה לא כזה נורא...
אני נותנת לבת השנתייםאני זה א
להביא לי את החומרים כל פעם משהו אחד.. וכששמים את החומרים היא מחזיקה לי את היד ושופכים יחד ובאמת מכינה איתה דברים שלא צריך ממש צורות להכין או שנותנת לה חתיכת בצק שתתעסק ואני מהר עושה את העוגיות האמיתיות לידה והיא עושה בכאיחו או כמות קטנה..
ומוסיםה לפעמים הם גם רק בתפקיד המסתכליםאני זה א
ומקסימום מביאים לי חומרים בלי לגעת..
אצלי זה גם ממש מעסיק
רעיון שישמח אותודור רביעי
בצק מהחתימה של יעל
לחצי תוסיפי קקאו
ותתני לו להכין נחשים ולחתוך לפיסות קטנות. ואם בא לו לחבר ל'צורות' - שישחק כאוות נפשו.
אלו יהיו עוגיות טעימות ומעשה ידיו לתפארת!
הוא יהיה מאושר
והרי הטעם הוא אותו טעם, והעוגיות שלו יהיו לשימוש ביתי בלבד..
זה גם יעסיק אותו הרבה זמן, האחריות על הבצק. בינתיים תוכלי להכין שבת בנחת
אני חושבת על זה שכל הלכלוך והבלאגן של עכשיוהשקט הזה
יהיה שווה לי עוד כמה שנים כשאשב לי עם כוס שוקו בזמן שהמתוקה שלי תכין שבת במטבח🤣
זה מעודד אותי.
ובצד הפרקטי- בצק חלות במיקסר😅 היא מסובבת את הכפתור של המיקסר אבל המיקסר מערבב אז לא מתלכלך מסביב.
אחכ כשמכינה את החלות נותנת לה חתיכת בצק והיא מתעסקת איתה מלא זמן
דוקא אצליחנוקהאחרונה
בצק נחלות דביק ופחות מוצלח לילדים
באמת עוזרים יותר בשפיכה למיקסר ובהפעלתו,
אבל האמת אני בקושי מכינה עוגיות.
מצריך סבלנות שלגמרי אינלי
תודה בנות יקרות שתמכו בי. לא מצליחה להרדםדור רביעי
הלב דופק❤
חיבוק גדול ❤️ואילו פינו
תודה רבה😘🌷🌺ה' יברך אותך💞💖דור רביעיאחרונה
שואלת בשביל מישהיאין לי הסבר
מחפשת כדורים לחרדה/ להרגעה ש*באמת* מותרים בתחילת תחילת הריון (שבוע 7)
עדיף מניסיון
תודה
להתקשר למכון הטרטולוגיחנוקה
עונים מהר ובמקצועיות, הכי כדאי
נכון. ואם אין מענה אז שולחים להם פקספרח חדשאחרונה
והם חוזרים אליך
לי ממש בדקו לעומק, זה היה לגבי אנטיביוטיקה.עשינו יחד חישובים איזה שבוע אני וכו
אשמח לעזרה דחופה! מיון/רפואה דחופה מכבי ירושליםהריון ולידה
אני בהריון ראשון שבוע 7
עדיין לא עשיתי אולטרסאונד
אני עם כאבים כמו של כאבי מחזור כבר ממש מהאיחור של המחזור
שאלתי את הרופאה באפליקציה אם זה בסדר והיא בתמורה שלחה לי הפניה למיון וכתבה למצא מרכז רפואת נשים דחופה או ללכת למיון כבר היום
איפה יש רפואת נשים דחופה בירושלים?
אני הולכת למיון ומשם מה? איזה בית חולים הכי עדיף עכשיו?
אשמח ממש לעזרה
ככה:קמה ש.
בס״ד
דרך מכבי יש מוקד נשים שמקבלים גם מקרים דחופים אבל אני חושבת שזה עד השעה 17:00. יש אחד כזה ברחוב אגריפס 40 (״מרכז רוטר״). אולי יש עוד.
בין 19:00 ל-23:00 הכתובת היא המיון ביד שרה ברחוב הרצל.
אחרי 23:00, מיון נשים בבית חולים.
תרגישי טוב!!!!! בע״ה שיתבהר ככלום ושיהיה המשך הריון תקין ובריא ❤️
עזרת לי מאוד!! המון תודההריון ולידה
קבעתי ל יד שרה באמת נראה לי הכי כדי עכשיו
❤️❤️❤️ תרגישי טוב!!קמה ש.
אני מניחה שהיא רוצה לוודא שההריון ברחםמכחול
ולא חלילה חוץ רחמי.
לא יודעת לגבי מרכזי רפואה דחופה, נראה לי שהייתי מתקשרת למיון של אחד מבתי החולים ושואלת אם אפשר לבוא אליהם. (במצב רגיל הייתי פשוט נוסעת, אבל עכשיו אני לא יודעת אם הם עמוסים בפצועים, ואם כן אולי יש בתי חולים בירושלים פחות עמוסים).
סביר שיעשו אולטראסאונד (יכול להיות שהוא יהיה וגינלי - כלומר שיכניסו מתמר לתוך הנרתיק. לרוב הנשים זה לא כואב, רק לא כל כך נעים, רק תהיי מוכנה נפשית).
אם יש מישהו שיכול לבוא איתך עדיף כמובן.
בעז"ה יראו את ההריון בתוך הרחם והכל ימשיך בשלום, אבל צריך לוודא.
תבשרי טוב!
תודה!!הריון ולידה
בעז"ה תרגישי טוב ובשורות טובות! רק אומרת ש-גירית
בס"ד
לפי מה שאני מבינה זה תחושות הגיוניות ולפעמים מרגישים כאבים כאלה גם בהריון תקין. כמובן שבשביל השקט הנפשי כדאי לבדוק.. בהצלחה!
מרגיע תודה! כמובן שאלך להבדקהריון ולידה
מה שלומך יקרה?:-)אחרונה
סליחה אם זה לא רגישאנונימית בהו"ל
אבל אני ממש רוצה לברוח!!!!
יש לנו איפה להיות בחו"ל. לא יודעת כמה זמן אבל תקופה בטוח כן.
בעלי ממש כועס עלי בכלל על הרצון.
הוא לא מבין איך אפשר לעזוב בשעת צרה ולברוח ולהיות אגואיסט ולדאוג לעצמך.
אבל כן
אני אגואיסטית
שקודם דואגת לילדים שלי ולמשפחה שלי ושכל אחד שיכול לטוס מבחינתי שיעשה את זה.
אוף
אוףףףף
אני לא יכולה. לא מבינה את הגדולה של להישאר פה. עוד מעט אולי יהיה מידי מאוחר.
שולחת מהר לפני שאתחרט
תשתדלו להיות עדינות, אני יודעת שאין פה מישהי שחושבת כמוני
❤❤❤❤❤❤כותבת המחקר
צריכה חיזוקים- אין תיאורים, רק שאלותממשיכה לחלום
המצב הזה לא הגיוני
באמת אין מילים לתאר אותו
ואני רואה איך אנחנו פשוט עם מדהים שמורכב מהמון אנשים נםלאים שרק תורמים ועושים מה שהם יכולים למעם המערכה.
כולם פשוט מתגייסים, כל אחד עושה מה שיכול.
ואז אני פשוט לא מבינה, אנחנו עם פלא
מורכב מיהלומים
אזז למה בהנהגה אנחנו כושלים?
למה המנהיגים שלנו דואגים לעצמם ולא לעם הנפלא הזה שבחר בהם?
למה צה''ל צריך מימון אזרחי לציוד לחימה ואוכל?
למה הם לא היו מוכנים?
למה המדיניות הבטחונית שלנו איפשרה את הצמיחה של החמאס בכלל?
למה אנחנו מפחדים כל כך מהעולם?
כל השאלות האלה חונקות לי את הגרון
ואז אני קוראת את מה שגל גדות כתבה ובא לי לבכות מעצבים
כתבתי את זה לא כדי למרמר
אלא ממש מחפשת תגובה שתניח את דעתי
ואשמח לשמוע מהנשים המדהימות שיש כאן
הקנאה התאווה והכבודמקקה
מוציאים את האדם מן העולם
לצערינו
המנהיגים שלנו למרבה הצער לוקים בכל אלה
חושבת שאלו שאלות שעדיף להניח בצד כרגעתוהה לעצמי
ולהתמקד במחשבות שמחזקות אותנו, כעם וכפרטים. עוד יכתבו ספרים על המחדלים של האירוע הזה, בואו ננסה בינתיים להתמקד בטוב שיוצא מהעם שלנו ברגעים כאלו.
חושבת שבימים כאלו קשים אין לנו את הפריבילגיה להוריד לנו את המורל עם אמירות מחלישות.
את צודקתממשיכה לחלום
הבעיה היא שזה קשה נורא
ואני בטוחה שהשאלות האלה עולות אצל כולם
לכן כתבתי שביקשתי מי שיכולה לחזק
כי מתוך השאלות האלה אני מאמינה שאנחנו יכולים לצאת חזקים יותר ולהיות בעוצמה חזקה יותר
כמובן שתשובות אמיתיות לא נקבל עכשיו
אבל זה גם לא מה שאני מחפשת
אלא יותר מענה ראשוני
כדי להצליח להמשיך להיות באמונה
יכולה לכתוב מה מחזיק אותי כרגעתוהה לעצמי
לי עוזר הפסוק "אם ה' לא ישמור עיר שווא שקד שומר". הגדר בינינו לבין עזה הייתה כל כך משוכללת וחזקה שלא היה שום סיכוי שאירוע כזה יוכל לקרות, והנה הוא קרה. הם עברו את הגדר, התצפיתניות שיושבות במקלטים נפגעו ולא הצליחו להתריע, אנשי הביטחון לא הצליחו להגיב.. לקח המון זמן עד שהתגובה התחילה, למרות מערכות הגנה מטורפות. גם החמאס ימח שמם אמרו שזה הצליח פי כמה ממה שהם ציפו. קשה לומר, אבל ה' במובן מסויים היה איתם במהלך הזה ופשוט רצה לתת לנו ניעור מטורף..
זה מה שאני מצליחה לומר לעצמי כרגע. כי ישראל היא מדינה שיודעת להגן על עצמה, ויש לנו צבא חזק ומודיעין מהטובים בעולם, וזה שהצליח לקרות אירוע בסדר גודל כזה וקיבלנו מכה כזו, זה באמת מרגיש מעל הטבע.
תודה על זהממשיכה לחלום
ואני בטוחה שכמו שהשם ברא את החושך כך הוא יברא לנו את אור הגאולה!
מקווה שעוד היום
אמן!תוהה לעצמי
אבל באמת התלבטתי מאוד אם לכתובממשיכה לחלום
וגם עכשיו אני לא בטוחה שזה היה נכון
מנהלות אם נראה לכן שזה מחליש
מוזמנות למחוק/לנעול את השרשור
מצטרפת למי שמעלי אבל חשוב לי לומר לךירושלמית במקור
שמדןבר בתשןבות מורכבות כלומר זה לא שכלללל ציוד הלחימה שביקשו לתרום באמת חיוני וזה לא שכלללל ההחלטות היו רק להצמחת חמאס וזה לא שכלללל הנבחרים לא עושים... מבינה מה אני מנסה לומר? כשמחברים הכל ביחד בלי לשים לב לחלקים השונים זה יוצר מראה עצום מפחיד ומעיק... ובהתאמה חונק את הגרון... אבל חשוב לזכור שזה לא באמת המצב...
(ובאופן אישי מאמינה שכל אחד צריך ויכול לעשות חושבים ולשנות פרדיגמות אבל *לא רק* להכות על חזה חברו, ומי שרק עושה זאת הוא, כמי שהגדיר זאת חבר פייסבוק מוערך שקראתי, "נביא שקר".)
את צודקתממשיכה לחלום
באמת צריך לא להסתכל בצורה של שחור ולבן
אלא לבחון את המורכבות
תודה!
ובהחלט קודם כל להסתכל על עצמינו
התשובה פשוטה וכואבת- בגלל תודעה שגויהמיקי מאוס
כבר עשרות שנים שוטפת את כל העולם תודעה פרוגרסיבית מנותקת מטבע האדם ומהנסיון והמסורת.
כל בכירי ההנהגה והצבא טובעים בה וכל מי שמביע תפיסה אחרת מוזז הצידה (ראו ערך עופר וינטר למשל...)
זה לא שהם דואגים רק לעצמם,יש לנו גם מנהיגים מדהימים שרוצים לעשות טוב, אבל הם תופסים את המציאות אחרת וכמו שראינו השבוע- שגוי ומזיק מאוד.
לצערנו גם אלו שמחזיקים בתפיסה הזו הם בעלי השפעה חזקה ולכן ההשפעה של זה היא בכל הגזרות ובעוצמה שלא משאירה מקום לתפיסות אחרות
מערכת המשפט שמשליטה את עמדתה על כל חלקה אפשרית
ראשי מערכת הבטחון והמשטרה
מערכת החינוך
פוליטיקאים
ואני דווקא חושבת שכן נכון וחשוב לשאול את השאלות האלה כי המערכה עוד לא נגמרה!
לא בשביל לחפש אשמים
לזה עוד יהיה זמן..
אלא כדי להצליח להציל מה שאפשר. אם נסיים את המערכת הזו בלי לשנות תפיסה אז נגיע ח"ו למערכה הבאה באותו מצב ובקרוב מאוד לא עלינו
חשוב לדבר על זה. חשוב שהציבור יפעיל לחץ בכל אמצעי שיש לו ובמיוחד דרך התקשורת אבל גם פניות אישיות לחברי כנסת -
נמאס מתפיסת ההכלה!
"טרור הבודדים" מעולם לא היה של בודדים
לחמאס יש מטרה אחת והיא השמדת מדינת ישראל,לא הקמת חברה נורמלית ולא כלכלה ולא שום דבר יגרום להם להניח את המטרה שלהם, רק להשהות אותה בציפיה לשעת כושר.
והגא"פ או חיזבאללה או גוב האריות הם בדיוק אותו דבר!
ועד שלא נפנים את זה ולא נתנהל איתם כמו שראוי להתנהל איתם אז נתגלגל ממערכה למערכה ונספוג אבדות
צריך להציב דרישב ברורה-
לנצח הפעם!!!!
לנצח חמאס זה לא להרוג להם אנשים שמבחינתם עולים בשמחה כשהידים
זה לא לשטח כמה בניינים ולייצר עוד פליטים שרק מחזקים אצלם את הדרישה וההתקרבנות
זה לכבוש מחדש את עזה ולספח שטחים. זה חיב להיות מחיר שכואב להם וזה מה שכואב להם כי אנחנו במלחמת דת של המזרח התיכון ולא שום דבר מערבי אחר
וזה מה שגרם לנו להיות לא מוכנים- כי מערכת הבטחון הניחה שחמאס לא רוצה מלחמה אלא שקט וכלכלה,אז לא היתה שום הכנה למלחמה מכיוון עזה רק לטרור "בודדים"
הלוואיממשיכה לחלום
צריך תפילות שהקב''ה יכוון אותנו לעשות מה שנכון ולא להתקפל באמצע!
מתחברת לדברייךשוב חוזר הניגון
יצא לי אתמול לשוחח עם הילדים הגדולים על הנאום של ביידן ותגובות העולם.
אחת מההבנות היתה שהעולם מתחלק לתרבות מערבית ותרבות אסלאמית-דתית-מזרחית.
לצערנו מדינת ישראל מנסה לחקות את התרבות המערבית כבר שנים רבות. באורח החיים, בתפיסת מציאות ליברלית נאורה וכו' אבל מתקשה להבין שאנחנו-עם לבדד ישכון. העם היהודי לא שייך לאף תרבות אחרת. יש לנו ערכים שיונקים מהדת היהודית אבל אינם דומים בשום צורה לתרבות של דתות אחרות.
ופה יש התנגשות.
האויבים שלנו מונעים מקנאות דתית רצחנית.
אנחנו מנסים כבר שנים להתנהל איתם בשפה מערבית וזה מתפוצץ לנו בפנים, תרתי משמע.
אני ממש מקווה שלא תהיה למנהיגינו ברירה אלא להתנער ולהבין נכון יותר את המציאות. בינתיים אני מאוכזבת.. באמת מרגישים שהעם יודע מה הוא רוצה אבל המנהיגים מתפזרים..
את צודקת לגמרימומו100
ואני מסכימה איתך לחלוטין.
לצערי למרות הטבח שהתרחש, לא רואה את יפי הנפש המתייפייפים במדינה שלנו משנים את הגישה שלהם. הסיכוי לספח מחדש את עזה, לשים את הערבים תחת שליטה ולהראות להם באמת מי השליט ואם לא מוכנים אז להראות להם את הדרך החוצה, הוא נמוך מאוד עד אפסי.
אני לא אופטימית.
הם כנראה יפציצו את עזה, ואח"כ יחזירו את כל התושבים ועולם כמנהגו ינהג. לצערי אני לא חושבת שיהיה פה שינוי משמעותי, הלוואי ואתבדה.
השינוי שצריך להתרחש כאן הוא כ"כ גדול- לחסל את חמאס, סיפוח שטחים, זריקה לכלא את המסיתים לטרור, שינוי כל מערכת החינוך הפורמאלית והלא פורמלית של הערבים, הקמת הנהגה ערבית חדשה תומכת שלום, איסוף כל כלי הנשק במגזר והיד עוד נטויה. השינוי כ"כ גדול שאני בספק אם יתרחש אי פעם.
ניהול המדינהoo
מתנהל באופן בעייתי כבר הרבה שנים (אולי היה ככה מאז ומעולם)
גם במדינות אחרות יש בעיות בניהול.
גם לארה״ב הפילו את התאומים וגם לה יש הרבה כשלים בניהול.
אני מכירה את ניהול משרדי הממשלה (עבדתי בהרבה מהם) ואין בי פליאה על הכאוס. כן בהלם מעוצמת הפגיעה אבל לא מחוסר ההנהגה ומהכשלים.
מה שמתנהל תמיד באופן רשלני, יתנהל באופן חסר אונים במקרי קיצון.
זהו זה מאוד כואבממשיכה לחלום
אני ממש מתקשה להתמודד עם זה
חזרתי לכתוב משהו שחיזק אותי, מקווה שיחזק עודממשיכה לחלום
הנטיה של העולם הזה היא להעלים על הקדושה, לתת הרגשה שאנחנו נפרדים מאלוקות וקדושה.
אנחנו כעם תפקידנו הוא לגלות את זה שאנחנו תמיד מחוברים לשכינה ולגלות את הקדושה בכל דבר.
לכן, אם אנחנו מחוברים לאמת אין לנו מה לפחד מאומות העולם ומה שיגידו לנו.
אם אנחנו פועלים נכון, נצליח להיות להם לאור, להאיר להם את האמת האלוקית שטמונה במציאות.
ולכן מה שאפשר לעשות זה להמשיך להוסיף אור
כל אחד במה שהוא יכול
אפילו עוד קצת
וביחד נגרש את החושך הזה
אמן!מחי
מהמם אמן ונגרש אותו סופית ונזכה לגאולה מידיתרחלי:)
שאלת על המנהיגים שלנו והעם הנפלא שלנו, בעמי יכולת ההנהגה הטובה עוברת רק דרך ביטול לקדושה. כשיהודי בטל לקבה הוא יכול להיות צינור לבני ישראל שמתקבצים תחת ההנהגה שלו, כי המנהיג האמיתי היחיד שצריך להיות בתודעה שלנו ושלדעתו אנחנו נשמעים זה הקב"ה בעצמו.
ככה זה עם ישראל העם של הקב"ה, וכל המאורעות האחרונים מראים לנו עד כמה הוא רוצה שניהיה ממש איתו, שהביטחון שלנו יהיה רק בו וגם ההחלטות שלנו שיהיו על פי חכמתו ורצונו
וואו זאת נקודה נהדרתממשיכה לחלום
תודה על זה
מביא הרבה רוגע ללב
מצרפת לך משהו שקראתי עכשיו וחיזק אותי (ארוך)מחי
על אמונה וביטחון.
זה לא נותן תשובות, לא יודעת אם יש בכלל תשובות, אבל זה עוזר.
*ליתר ביטחון / בת שבע דרגן*
אחת השאלות, שחוזרת על עצמה בימים האחרונים, זה איך אפשר להיות בביטחון ובאופטימיות כשמתינו עדיין מוטלים לפנינו.
איך אפשר להיות ברגשות חיוביים ומורל גבוה מול המראות הבלתי נתפסים שהפכו באופן לא הגיוני לחלק ממציאות החיים שלנו?
כדי לענות על השאלות הקשות האלה, מה שנדרש זה לעשות אבחנה ברורה בין שני מושגים, שלכאורה נדמים כאותו הדבר.
*אמונה וביטחון.*
אז קודם כל חשוב לדעת שאמונה ביטחון, למרות ששניהם מדברים על מערכת היחסים שלנו עם הבורא, הם מושגים שונים.
*אמונה* - זהו רגש פנימי של תחושת אמת בלתי ניתנת לערעור.
האמת שיש בורא לעולם.
האמת שיש תכנית סדורה לפרטי פרטים לעולם הזה ושהבורא משגיח על כל פרט ופרט בתוכנית הזו.
האמת שהמציאות היא כיסוי על מציאותו של הבורא שהוא מהות הטוב האין סופי.
האמת, שלמרות שאנו חיים בעולם של הסתרה. ולפעמים הסתרה שבתוך הסתרה. עולם שקיימת בו מציאות של כאב וחושך וייסורים – האמת שכל זה, *הוא לטובה.*
לעיתים זו טובה שמתגלית לנו מיד. לעיתים רק לאחר תקופה, ולעיתים נוכל להתוודע אל הטובה הזו רק אחרי שיבוא משיח צדקנו.
מאחר וכך *האמונה עוזרת לנו להתמודד עם דברים שכבר קרו*.
מה שאומר, שכדי להתמודד עם המראות הקשים, עם האבל, עם חוסר הוודאות הבלתי אנושי, עם הכאב המייסר מול תינוקות, נשים, מבוגרים, גברים שנטבחו ונלקחו על ידי חיות אדם *אנחנו צריכים אמונה*
לא לנסות להסביר עם השכל, לא לנסות לחפש תירוצים הגיוניים.
להסכים להיות במקום המבהיל של *לא יודע. לא מבין*
ולהגיד פעם ועוד פעם ועוד פעם *כל מה שה' עושה הוא לטובה*
**
*ביטחון* זה סיפור אחר.
קודם כל, הביטחון מדבר על *מעכשיו והלאה*
ביטחון זה רגש של אופטימיות ושמחה, שמגיע מתוך תחושה חד משמעית ובלתי ניתנת לערעור, שאנחנו סומכים על הקב"ה שמרגע זה והלאה יביא לנו רק טוב.
*טוב בנראה ובנגלה לעיניים גשמיות*
אלא שישנו עוד הבדל מהותי בין האמונה לביטחון.
האמונה זו קבלה של המציאות כפי שהיא.
הביטחון, יש בו כוח, מעל כל כוח אחר, להביא ישועה. ליצור מציאות של טוב מוחלט.
מה שאומר, שרגש הביטחון מטרתו לא רק לאפשר לנו לשרוד מבחינה רגשית.
אלא הביטחון יש בכוחו ליצור לנו מציאות טובה.
*עצם הביטחון הוא זה שמביא את הישועה*
הקב"ה יצר חוק טבע בעולם, של דומה מושך דומה. מידה כנגד מידה
חוק הטבע הזה, כפי שמסבירים חז"ל במשך כל הדורות – חזק יותר מכל כוחות הטבע האחרים, כולל מידת הדין שמנהלת את העולם.
דרך אגב, גם במדע הוכיחו כי החוק של דומה מושך דומה, חזק יותר מכל חוק טבע אחר.
לפיכך
*אם אדם, נמצא בביטחון מוחלט שהקב"ה יביא לו טוב. גם אם נגזר אחרת. גם אם לא מגיע לו. גם אם הוא לא ראוי. גם אם אפילו מידת הדין לא מאפשרת. הביטחון מתעלה מעל כל זה, והישועה באופן של נראה ונגלה לעין אנושית בא תבוא*
*ומה זה להיות בביטחון?*
זה שנגיד בנק ישראל, יתקשר עכשיו לאחד מאתנו ויגיד לו שהוא חתם על אישור של העברה של מיליון דולר לחשבון הבנק שלו.
האם הוא לראות את הכסף בחשבון כדי לשמוח ולהרגיש טוב, או שכבר יתחיל לשמוח, לתכנן את סעודת ההודיה ולכתוב צ'קים?
גם אם הוא כרגע במצוקה כלכלית איומה הוא יתחיל לעשות את כל מה שכתבתי למעלה *כי הוא סומך על נגיד בנק ישראל שאם הוא אמר שהכסף יבוא, זה כמו שהוא אמר שהכסף כבר כאן*
לכן, השמחה שאנחנו צריכים להיות בה היא לא כי חלילה אנחנו לא מזדהים או כואבים את מה שקרה, אלא *כי אנחנו סמוכים ובטוחים שהישועה כבר פה. שכל החטופים והחיילים ישובו הביתה בשלום ושהקב"ה יבוא חשבון כואב סופי ובלתי מתפשר עם אויבינו*
תודה רבה!ממשיכה לחלום
ממש חידד ודייק לי את המושגים
כמה שצריך עכשיו את שניהם, גם אמונה וגם ביטחון
הלוואי שהיו לנו תשובות...אביול
אני מאוד מזדהה עם השאלה שלךבארץ אהבתי
אבל רוצה לשתף כמה מהמחשבות שלי.
קודם כל, כל הטוב הזה שאת מתארת בעם שלנו, רואים אותו פתאום עכשיו בעקבות המצב. זה טוב פנימי שבאמת תמיד נמצא בנו כי יש בנו נשמה אלוקית ואנחנן באמת עם אחד. אבל זה לא מה שהתבטא בפועל עד עכשיו. היה צריך את המלחמה כדי שניזכר בפנימיות האמיתית שלנו.
והמנהיגים שלנו הם לפי מה שאנחנו ראויים. 'לב מלכים ושרים ביד ה' - מי שבהנהגה מרגיש כאילו הדברים בידיים שלו, אבל מה שבאמת קובע מה יקרה זה הקב"ה. והקב"ה נותן לנו מנהיגים לפי המדרגה אליה אנחנו ראויים.
לפעמים אנחנו יותר מידי מסתכלים על המציאות בעיניים של חול.
בעיני, אחת הדרכים לסגל הסתכלות רוחנית על המציאות, היא על ידי לימוד תנ"ך.
יש חלקים גדולים מהתנ"ך שנראים כמו ספר הסטוריה. למעשה, באמת יש שם הרבה מידע היסטורי, אבל מה שהופך את זה לתנ"ך זו נקודת המבט האלוקית על ההיסטוריה. כל הסיפורים מסופרים מתוך נקודת מבט אלוקית.
ואחד הדברים שהכי בולטים בלימוד הנביאים, זה הקשר הישיר בין המצב הרוחני בעמ"י לבין המצב הבטחוני.
כשבספר יהושע עמ"י מפסיד במלחמת העי, יהושע לא שואל למה זה קרה מבחינה צבאית. למרות שיש מה לנתח את הטעויות הצבאיות שלו, ואכן בפעם הבאה הוא ניגש למלחמה עם טקטיקה אחרת.
יהושע פונה לקב"ה ומתפלל, ואז ה' אומר לו בעקבות איזה חטא זה קרה.
אז אני חושבת שגם פה, צריך להבין שיש פה מהלך אלוקי. זה לא בגלל התנהלות כזו או אחרת, לא בגלל מנהיג כזה או אחר, או טעות כזו או אחרת. זה משמיים, כי זה מה שהיה צריך לקרות לנו, במצב בו אנחנו נמצאים היום.
וכשהקב"ה עושה משהו גדול, זה חלק ממהלך שאפשר להבין אותו רק ממרחק.
קרה פה משהו קשה, אבל זה חלק מתיקון. הקב"ה מכוון את מה שקורה פה, כשהסיום הוא גאולה שלמה, ובדרך יש כל מיני שלבים שתלויים במעשים שלנו, אבל כולם מכוונים אל הטוב שיתגלה בסוף.
ולפעמים דווקא לפני עליית מדרגה גדולה, מגיע קודם שלב בו הרוע מופיע בעוצמה יותר חזקה.
הקב"ה מביא עלינו מאורע קשה מאוד. קשה ברמה שזה באמת לא נתפס. ברמה שמבחינה הגיונית לא היה צריך לקרות בכלל. וזה עוד יותר מחזק את ההבנה שזה מכוון משמיים.
ולמעשה כבר רואים חלק מהטוב שזה מביא. כואב כל כך שזה היה צריך לבוא בצורה כזו. אבל באמת שיש פה התגלות של פנימיות עמ"י בעוצמות מדהימות, אחרי פילוג גדול שלא היה נראה שאפשר לצאת ממנו...
עכשיו צריך להתפלל שנצליח לעשות תשובה אמיתית (להתחיל קודם כל בעצמנו, ולא רק להגיד לאחרים מה הם צריכים לתקן), ושנהיה ראויים לתיקון אמיתי ולגאולה שלמה במהרה, ונזכה לראות ממש בקרוב את האור הגדול שעוד יגיע בעקבות השבר הזה.
ושנהיה ראויים למנהיגים שנוכל להתפאר בהם ולשמוח מההתנהלות שלהם, ונהיה אור לגויים ממש…
כתבת כל כך יפה וכל כך נכוןמחי
אפילו העברתי לבעלי שמוסר שיעור על ספר יהושע
תודה רבה!ממשיכה לחלום
כתבת מאוד נכון❤️
התשובה הפשוטה היא שאנחנו בגלותביבוש
בכל יום אנו מתפללים "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה". ה"מנהיגים" של ימינו אינם מתנהלים על פי דעת תורה, קל וחומר בתי המשפט,
ולכן טבע הדברים שמונעים ע"י תאוה, קנאה וכבוד. ברגע אחד הקב"ה הראה לכולם שאין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמים. לא על צה"ל ולא על אף אחד. וזה לימוד גדול על "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה" . כל ההתפארות של ראשי הצבא ו"המנהיגים" שלנו ברגע אחד הפכה לביזיון והשפלה.
ככל שנמשיך להיות בגלות נמשיך לסבול מאומות העולם. למה? כי אנחנו יהודים. כולם שונאים אותנו, גם מי שכביכול נמצא לצידנו ותומך בנו. זה הסתר פנים מטורף שאנו חיים בו. וההסתר פנים הכי גדול הוא שנרצחים תינוקות וילדים שלא פשעו. אי אפשר להבין את זה בכלל. צריך להתחזק באמונה וביטחון שרק ה' אלוקינו איתנו ושומר עלינו, וככה גם החרדות והפחדים פוחתים.
לגבי מה שצה"ל לא מוכנים מבחינה לוגיסטית, זה די מובן שלוקח יומיים שלוש להתארגן למלחמה בלתי מתוכננת.
באמת שבסוף זו הנקודהממשיכה לחלוםאחרונה
פשוט גלות
וזה כואב נורא
הלוואי ונזכה לראות בבניינו עוד היום
רוצה לחזק את ידכן!ממשיכה
שתדענה לראות ולקרוא כאן עם מה כל אחת מתמודדת, עם בעל שהן שלחו למילואים, עם ילדים בבית,עם אזעקות.
שתדענה שאתן נשים חזקות! לביאות! נשים צדיקות כ"כ!
ושאלוקים יביט מלמעלה וירחם עלינו,
בזכות נשים צידקניות ניגאל.
אתן אותן נשים!
שאלוקים ישלח כוח לכן ולכולנו. לחיילים היקרים כל כך. לכל המתנדבים והמתגייסים.
לכל תושבי הדרום,
ה' בבקשה תן מרפא לכל הנפגעים והפצועים.
תשיב את כולם לביתם לשלום!
אמן!
ממש!!! כל מילה מדוייקת!💖💖אוהבת את השבתאחרונה
אפשר לבקש שבמקום למידה מרחוקאני זה א
תהיה להם שעה ביום למידה פרונטלית?
לא בשביל הלמידה אלא יותר בשביל היציאה..
יש מקלט בבית ספר ואין הרבה אזעקות.
הילדים שלי לא חובבי גינות לבד ןאין לי עם מי לצאת כרגע לגינה שבקרבת מקלט מה גם שאני חוששת שעם כמות ילדים להתארגן ללכת למקלט מהר בשעת הצורך זה די אתגר ובשביל הילדים שלי אזעקה מחוץ לממד או מקלט לא רלוונטי.. הם מאוד מפחדים מהבומים.
ולבת בכלל יש מורה שמעמיסה חומר כאילו הכל רגיל היום היא ישבה על הלימודים מהבוקר עד 5 זה מטורף.. וזה מתסכל גם ככה המורה שנה שעברה עבדהמאוד קשה להדביק להם את כל הפערים שנוצרו מתקופת הקורונה בגלל למידה כזו לא מווסתת ומאוזנת..
אני נותנת למורות פטור מלמידה מרחוק
לא יקרה, חבל על המאמץ. נסי דרך הבלתי פורמליאמאשוני
החינוך הפורמלי כרוך בבירוקרטיה כבדה.
תנסי דרך הבלתי פורמלי לבקש שיארגנו פעילות הפוגה,
דרך תנועות הנוער והתנדבויות ייעודיות.
אין לנו תנועת נועראני זה אאחרונה
אבל אולי אארגן אני מפגש עם חברים ואבקש מהבית ספר להשתמש במקלט פשוט לי יש ממד פיצי אין לי אומץ להזמין חברים אלי