פורום הריון ולידה (עמוד 763)

כדי שתקבלי כמה שיותר מהר משחה וכך תוכלי כמה שיותר מהר לשלוח בחזרה למסגרת.

אלא אם כן לא דחוף לך לשלוח מהר למסגרת, ואזאפשר לנסות לטפל לבד - להכין תה קמומיל ולנקות את העיניים (לכיוון האף) באמצעות צמר גפן שנטבל בתה. ואפשר גם בחלב אם, אם יש לך.

כי אם ככה,אז ללכת לרופא

אבל אני כן שמתי כמה פעמים בלי רופא ומסתבר שזו הייתה החלטה נכונה שקיצרה את זמן ההחלמה, אבל לשיקולך כמובן

וכשמתחילה דלקת נותנת טיפול בלי לראות רופא.

נראה לי שרק בפעם בראשונה הלכתי לרופא כדי שיתן סינטומיצין, אח"כ כבר מבקשת באפליקציה.

לפעמים אם מתחילים טיפול בערב כבר למחרת אין הפרשות חדשות, לדעתי פשוט חבל על הזמן עד שרואים רופא... 

ואגב אם יש רק הפרשות אני לפעמים רק מנקה עם המגבוני עיניים של ד"ר פישר ולפעמים זה מספיק. תלוי כמה אני היסטרית שיקומו למחרת במצב של ללכת לגן 🤭

ידועה שמתבטאת בדלקת עיניים אחת לכמה שבועות.

רופא עיניים אמר לי במפורש שזה לא מדבק.

(הוכחה לכך זה שהתאומה שלה אף פעם לא נדבקת ממנה.... ובכל וירוס אחר, הכי פשוט הן נדבקות מיד)

מלבד התאומים, שהיו דבוקים זה לזה בגיל צעיר (ישנו באותה מיטה), שאר הילדים שלי כמעט לא נדבקו זה מזה, וזאת למרות שלא כל כך הקפדתי על היגיינה...

אבל מה לעשות, מבחינה "חוקית" אסור לשלוח למסגרת, אז אני לא שולחת עד שהעיניים נקיות...

(ושמעתי באמת על התופעה של הפרשות מהעיניים בלי דלקת... אני שמעתי על צינורית דמעות חסומה. את מחדשת שלי שיש כם אלרגיה כזו...)

ללכת לגן כל פעם היא היתה כמעט כל השנה בבית.....

לאח שלי גם היה אישור רופא ללכת לגן עם הפרשות בעיניים(ובאוזניים..) שלא היו מדבקות

אבל זה אך ורק אם רופא מאשר שזה העניין.

ובפעמיים הראשונות הוא נשאר בבית ואחכ ממש לא..

זה היה לא מדבק ברמה שזה היה רק בעין הבעייתית ולא עבר לעין השניה.

איזה מתסכל...

ומה את עושה כשיש לה את זה? מביאה אישור מהרופא שזה לא מדבק?

(האמת שכשהתאומים שלי היו קטנים באמת היו הרבה פעמים שהם לא הלכו לגן בגלל הפרשות חוזרות מהעיניים... אבל כיוון שתמיד לשניהם היה את זה, ידענו שזו אכן דלקת מדבקת...)

ולאחרונה נתן לנו רופא מומחה טיפות מיוחדות, צמיגיות, שהן מגיעות בתוך שפופרת של משחה, אמר לי לשים ברגע שהילדונת מתחילה טיפה להתלונן על כאב

ב"ה מאז שהתחלתי עם זה, לא התפתחה שום דלקת.

אנחנו לא יודעים ממה האלרגיה. בעז"ה בקרוב נלך למרפאת אלרגיה בהדסה

מקווה שתמצאו בקרוב מה הבעיה, ותוכלו לטפל מהשורש!

להתרפא מהר ולא להתפתח.

ובעקרון- אם יש הפרשה מוגלתית מהעין זה בד"כ מדבק

אלא א"כ זה נובע מצינון ואין שום תופעה נוספת (חום/אדמומיות בעין וכד')

אבל הוא לא מצונן...

פשוט זה הדבר היחיד שיש

...

תודה על התשובות לכולכן!!

ד"ר פישר. מאד יעיל אבל מאד יקר

אם זו כן דלקת אצלנו מספיק חלב אם

או תמצית מתיון קמומיל ב2 כוסות מים וחצי כפית מלח.

אז התבלבלתי הוא כן היה מצונן

וגולת הפורום המדהים

כמובן ן סיעתא דשמיא גדולה קם נקי ב"ה 

אני משתדלת יותר לומר את פרק ק' בתהילים- מזמור לתודה

מחפשת כל יום על מה אני רוצה להודות היום

ואז אומרת את הפרק

זה נותן כח

ועוזר לראות את הטוב גם בתוך כל החושך

שאיך אפשר להמשיך כרגיל??

מקסים שלקחת את זה לכיוון הזה!!

אני מקווה לקבל על עצמי לסגור את הפלאפון במודע לחצי שעה אחרי צהריים ולהיות רק עם הילדים.

בתקווה שימשיך יותר מזה

אבל בע"ה לשים לב שלפחות חצי שעה מתנתקת..

מאז המלחמה מאוד קשה לי להתנתק 

@אמהלה

@אוהבת את השבת

@דבורית

רעיונות מדהימים!!

אז חוזרת לשתף....

שהיתה לי היום סיעתא דשמיא גדולה

ובאה לי הברקה שאני מרגישה שהיא ממש העניין שלי כרגע...

משתפת גם אתכן

אולי גם יגע במישהי...

לקחתי בלי נדר

למצוא בכל יום אדם/אישה אחד שיש לי איתו איזשהו עניין...

סהכ אני אדם חברותי מאוד ובעין טובה..

אבל מצאתי את עצמי בתוך תוכי קצת מזלזלת באנשים שחושבים אחרת ממני בנושאים מסויימים.. או בתחושה פנימית של קצת התנשאות עליהם כי הם כאלו תמימים/לא מבינים/חיים בעולם אחר...

בחיים בחיים לא אמרתי את זה לאף אחד. אפילו לא לעצמי.

אבל בשבת היתה לי איזו סיטואציה שפתאום קלטתי שיש בי מהמקום הזה.

אז החלטתי בלי נדר לבחור לי כל יום מישהו שאני קצת מרגישה מולו איזשהו קושי, לא משנה אם זה זלזול שלי כלפיו או סתם יש בי תחושות לא נעימות כלפיו (יכול תהיות אגב בגלל דברים שקשורים נטו אליו ולא בגלל התנהגות שלי)

ופשוט למצוא בו נקודות טובות

לימוד זכות

וגם בלי קשר פשוט דברים טובים. למה הוא/היא אנשים טובים. מה מיוחד בהם שהופך אותם להיות טובים ומיוחדים.

ואחכ להשתדל גם לברך אותם...

לכתוב וגם לומר (הכוונה להתפלל על זה.. לא לומר להם כמובן חח.. הכל נשאר אצלי והקב"ה)

מקווה שמובן.

בכל מצב התחלתי את זה היום וזה היה חזק......

מדהים מדהים

ופותח מאוד

לא מזמן יצא לי סיטואציה שנפל לי אסימון כמה מהר אנחנו שופטים אנשים בלי לשים לב בכלל

כאילו אני יכולה לשים תווית על מישהי , טוב היא לא מבינה... כזה

ואותה אשה לאחרונה ככ התעניינה בי ובאיך אני מסתדרת ויצא לי קצת לספר לה אז היא דאגה שישלחו לנו פיצות

ופשוט הייתי בשוק מעצמי איך שנים חשבתי שהיא משהו מסוים ופתאום גיליתי שאני בכלל לא מכירה אותה

ומה שאת כותבת

מזמין אותי עכשיו לחפש

אולי יש עוד מישהי כזאת שאני חושבת שהיא ,.. ואולי אפשר להסתכל עליה בעיניים אחרות?

תודה רבה על זה

אז כנראה עוד חודשיים כזה תהיה ההגרלה.

על הידיים הוא רגוע?

בגיל חודשיים אין הרבה זמן עירות, ותקין שבמחזור ערות של שעה וחצי בערך הוא יהיה רגוע רק 5 דקות לבד. בשאר הזמן הוא באמת דורש אוכל, טיטול וגם ידיים... זה באמת אינטנסיבי.

חלק מהצרכים בגיל הזה זה להרגיש את אמא. ולפעמים הם צריכים תנוחה אנכית כדי לשחרר אוויר או יציאה... אולי מנשא יקל עליך. אפשר גם לשכב במיטה כשהוא עליך / לידך בצורה בטיחותית, או לרבוץ ליד האוניברסיטה ולהניח עליו יד.

ולא לנסות להספיק דברים עם תינוק בן חודשיים... כשהוא ער הוא צריך אותך, וכשהוא ישן תדאגי לעצמך.

אבל אם הוא לא ישן טוב, או לא רגוע גם בזמן האוכל, או בוכה גם על הידיים - אז כנראה משהו לא טוב לו, וכדאי לבדוק למה.

עושה סדר מאוד מאוד בגידול...

לא צריך לקחת אותה כתורה מסיני

היא קיצונית מאוד

אבל יש לה עקרונות מעולים. .בסוף יש מחזור שחוזר על עצמו כל היום עד הלילה. .וכשהתינוק מתרגל אליו זה עושה לו טוב.

ולגבי החוסר נינוחות

אם באמת שללת את כל הדברים של כאבי בטן, עצירות, גרפס רעב נוסף עייפות

אז לחשוב מה אפשר לחדש לו.

נגיד התינוקת שלי שגם בת חודשיים נרגעת עם מוזיקה בטרמפולינה זה מדהים שמוזיקה עושה לה טוב.

לפעמים רעשנים חדשים ומסקרנים.

לפעמים קר לה או להפיך מזיעה - וזה קורה עכשיו בחורף שאנחנו לא מספיק יודעים ומזהים את הטמפרטורה הנכונה.

וגם היא מחזיקה לא הרבה זמן בכל מקום רגועה.

היא עוברת מהלול לטרמפולינה, לידיים

אח"כ חוזרת לעוד קצת טרמפולינה

וזהו כבר מתעייפת .

זה לא ארוך בגיל הזה.

ואצלה גם לפעמים אם לא חיכיתי מספיק זמן מהאוכל שנמצאת באחיזה עומדת אז עוד מציק לה בבטן.

אצלי פחות לחוצה על זה כי יש לי ילדים שמרדימים אותה. .באמת שהכל על אמא אחת זה מתיש מאוד מאוד.

יכול אם מתאים לך להשתמש במנשא יכול להקל

שתסתובבי חופשיה יותר 

כזאת. ברמה שלקחתי לרופאים ולטיפת חלב שוב ושוב לשאול מה קורה ולמה היא לא רגועה , והבנתי שיש פשוט ילדים שצריכים יותר מגע וידיים מאחרים.

אצלי זו השנייה אז היה תסכול מטורף כלפי הבכור שנזנח כי נולדה לו אחות תובענית כזו וגם היה לי יותר קשה להתחבר אליה. היום היא בת ארבעה חודשים והיא עדיין מכורה אליי ואוהבת ידיים אבל הרבההההה פחות. היא יכולה לשחק עם עצמה חצי שעה (עד לפני חודש וחצי זה גם היה רק חמש דקות גג) ולהזדקק לי רק להירדמות או הנקה.

חיבוק ענקקקקקק זה לא פשוט בכלל בכלל בכלל היו ימיים שאיבדתי את דעתי !! אבל ממש רואה שיפור עכשיו

אני גם מתחילה לראות שיפור ברוך ה'

מסוגל להיות במשחקים מעל 5 דקות,מה שלא היה קורה

תודה 

אני עשיתי בעקבות המלצה של ייעוץ גנטי ב32 וקיבלו יוני הבשלת ריאות

(לא בגלל סיכון לתיסמונת דאון, היה ממצא אחר ואנחנו במעקב גם אחרי שנה 🙃)

והיום הסיכון הוא נמוך, במיוחד אם עושים אצלם מומחים (אנחנו עשינו אצל פרופ' שמחה יגל בהר הצופים)

שאין מה לעשות איתו

גם לא מעקב

והסיכון הוא בעיקר לת. דאון

אז אנחנו רק רוצים לדעת אם רוב הסיכויים שכן או שלא.

מזדהה לגמרי, אצלנו בסוף נולד תינוק בריא ומתוק

אומנם הוא נולד אם אחד הממצאים אבל ב"ה גם זה הסתדר.

לנסות להתחזק באמונה ולדעת שרוב הסיכויים שייוולד תינוק בריא

לי עוזר תפילות ומעשים.

מעשים- כדאי להתייעץ עם מכון פועה ולקבל הכוונה לבדיקות מתאימות.

להתפלל לבורא.

ואם את מתחברת ממליצה מאוד לפגוש את הרב זילברשטיין מבני ברק, הרב דוד חי אבוחצירא מנהריה או הרב שריקי מנתיבות.

נתתי לך כאן שמות מכל הארץ, אני חושבת שכדאי לקבל עצה, הכוונה וגם ברכה בבחינת צדיק גוזר. 

עצם אף קטנה בצד אחד וחסרה בצד השני

אין מה להיות במעקב על זה..

זה סיכון של בערך 7%+- 

ילדתי לפני כמה שבועות ב"ה ילד בריא ומתוק

בסקירה המאוחר מצאו ממצא שמגביר סיכון לתסמונת דאון וממש הלחיצו אותנו

במיוחד שזה היה הריון לא מתוכנן חשבנן מה גם זה וגם זה

אבל התחזקתי באמונה שהכל בסדר ובעלי הלך גם לרב שהבטיח לנו שהכל בסדר..לא ממליצה לאף אחת אומרץ לך מה אני עשיתי לא כהלמצה רפואית לא הלכתי לבדיקה נוספת ולא עשיתי בדיקות נוסופות הילד נולד בריא ושלם ב"ה

אם את משרה את זה ללילה במים

זה יכול להפחית

זה פיצוצים של גזים בהנקה

תנסי אפונת גינה טחונה או אוכל אחר..

אז לא בטוח שאצליכם זה ישפיע.

אבל לא הייתי מעיזה בגיל פיצי.

באיזה גיל להפסיק להקפיד - שוב, תלוי ילד.. אצל הגדולה שלי עד גיל 5 חודשים התזונה שלי היתה מאוד משמעותית.

אם נראה לך שהוא כבר לא סובל מגזים אז את יכולה לנסות באופן ח"פ לאכול משהו שנחשב בעייתי ואז לראות אם יש השפעה

 זה ההסבר המדעי לכך-

(מאתר של כללית)-

קטניות כמו חומוס, שעועית, אפונה, עדשים ועוד, מכילות סוכר אשר מתפרק ע"י חיידקים במעי הגס, ומכאן הגזים שמהם סובלת האם. מכיוון שחלב האם נוצר מהדם, ומכיוון שהסוכרים גורמי הגזים לא הגיעו כלל לדם, הרי שתינוק יונק אינו אמור לסבול מגזים בעקבות קטניות שאכלה אמו. 

אין שום הוכחה לכך שהאוכל שהאמא אוכלת גורם לגזים אצל התינוק.

אני אכלתי חופשי מהכל.

המציאות מראה אחרת...

נשמע אחד הדברים ההזויים שאין קשר בין תזונת האם לתגובת הילד...

עובדה שכשיש חשש לאלרגיה ההאם המניקה נאלצת לוותר על זה...

(ציפיתי ליותר מהאתר של כללית...) 

גם קפאין, ותרופות שונות, יכולות לעבור לחלב אם.

פשוט ספציפית בקטניות מה שגורם לגזים עובר פירוק במערכת העיכול ומשם עובר לדם( ומשם לחלב) ותהליך הפירוק הזה הוא מה שספציפית גורם לגזים. ככה שזה לא הגיוני שזה ישפיע על התינוק. זה לא המצאה, זה מבוסס מחקרית... 

פשוט לא משכנע המחקרים בגלל שהמציאות מראה אחרת... אז יכלו לכתוב תוספת שיש אמהות שמעידות שיש קשר אבל בחרו להתעלם... (כל אחות טיפת חלב תאמר לך שיש לה תינוקות שמושפעים מזה!)

אני מאוכזבת מהצגת ה"התבססות המחקרים" בצורה שלא תואמת את המציאות

המחקרים נכונים אבל זה לא כל המציאות...

גם אם יש אישה שאכילת קטניות אצלה משפיע על התינוק-זה מאלרגיה ולא מהשפעת מערכת העיכול של האשה.

אני למשל מאד רואה השפעה של אכילת תפוז על התינוק, אבל לי התפוז לא משפיע על מערכת העיכול.

כי זו אלרגיה ולא קשור למערכת העיכול שלי.

בהקשר של קטניות וגזים.

זה נכון שיש תינוקות שהם אלרגיים למגוון מאכלים ואז מה שהאם אוכלת יכול לגרום להם לתגובה שהיא אלרגית. לא לגזים... תגובה כמו פריחה, יציאות דמיות או ריריות וכד'

קראתי לזה אלרגיה, אבל טעיתי .

תודה שכתבת, ראיתי שכתבתי לא נכון.

ואלרגיה הכוונה למה שגורם את התופעות שתארת.

התכוונתי לכל תופעה שיכולה להיגרם לתינוק בהשפעת אוכל של האם-

זה קורה כי יש לו רגישות למזון הזה, ולא בגלל מה שהמזון הזה גורם לאמא.

(האמת? נטשא ממש מעניין ללמוד אותו טיפה לעומק)

אבל לא משנה מה הסיבה הפיולוגית-מדעית... עצם זה שהמציאות מראה קשר, חבל להתעלם ממנו ופשוט לא לכתוב את זה אלגנטיות... זה מה שקשה לי. תנו את המידע הכי רחב שיש ותנו חאנשים להסיק לבד... לכתוב ככה זה ממש ממש מטעה. 

של לא משנה מה הסיבה הפזיולוגית.

נסיבתיות (קורלציה בין שני דברים) היא לא סיבתיות. יש הרבה דברים שיקרו ביחד אז נחשוב שזה גורם לזה. אבל זה לא עובד ככה.

בשביל זה עושים מחקרים.

מה שכן, עניין אותי, אז ישבתי וחיפשתי מאמרים בנושא אז אני חוזרת בי.

במקרה הזה באמת המחקרים סותרים. יש מחקרים שלא מצאו קשר. אבל יש מחקרים שכן מצאו קשר בין סוג הדיאטה של האם וכיצד היא השפיעה על נינוחות התינוק. לצורך העניין אחד המחקרים מצא שבננות מקושרות חד משמעית לעליה באי נינוחות של התינוק והבכי שלו. וצריכת אגוזים הורידה את הגזים.

הם לא בדקו את זה לעומק כדי להבין מנגנון אלא רק עשו סטטיסטיקה. כך גם שאר המחקרים שעברתי עליהם.

בהקשר של אלרגיות מזון יש מחקר הרבה יותר מעמיק.

אז זה נכון שאי אפשר לכתוב במקרה הזה שאין קשר חד משמעי. מצאתי מחקר שמראה שאכילת ירקות מצליבים, חלב פרה וגם שוקולד קושרו לעליה בחוסר נינוחות של התינוק.

לא יודעת למה רופאים אומרים שאין שום קשר אם ככה.. אפשר להגיד שאין קשר חד משמעי כי באמת יש מחקרים שלא מצאו כלום. 

שהשקעת ובדקת... באמת. כל הכבוד...

ופשוט לדעתי, זה שאימהות מעידות זה (בעיניי הלא מקצועיות, כן?) כמו למצוא מחקר שמוצא את הקשר הסטטיסטי... בלי להעמיק בלמה זה קורה...

ולכן הרגשתי 'מרומת'... 

כי אמהות יכולות להגיד הרבה דברים... ראי ערך חיסונים ואוטיזם.

אבל לפעמים אנחנו לא רואים את המכלול. הפזיולוגיה שלנו מושפעת מככ הרבה גורמים שקשה לשים עליהם את האצבע. 

מחקר אוסף מה שאמהות אומרות. ככה מחקר מבוצע, על פי דיווח. רק שבדרכ בודקים עוד דברים (או לפחות מחקר איכותי יעשה ככה) ובודקים את הקשר בין הגורמים השונים. גם אז, אפשר להגיד שיש קורלציה. עדיין כל עוד לא מבינים *איך* קשה להגיד במובהק שזה גורם לזה אלא שנמצאה   קורלציה בין שני הדברים. 

בדיוק בגלל המחקרים שקראתי עכשיו, שמראים שיכול להיות קשר אבל הוא על *המון* סוגי מאכלים וממש לא על הקלאסיים שהיינו חושבים עליהם, אני לא הייתי נמנעת מלאכול משהו מסוים כי זה בלתי נגמר.

אם רואים שיש לתינוק מצב חמור מאוד של גזים אפשר להתחיל ניסוי של להוריד כל פעם לכמה ימים מאכל מסוים או קבוצת מאכלים ולראות אם משפיע.

אבל מלכתחילה לא הייתי נמנעת. 

של הרופאים וטיפת חלב.

אולי יש פה משהו נוסף. לא עשיתי מחקר רציני, רפרפתי במשל חצי שעה על מאמרים... יכול להיות שפספסתי משהו. 

את התזונה שלהם מתוך חששות שלא רלוונטיות אליהן. רשימת המאכלים ששמעתי מנשים שונות שכדאי להימנע מהם ההנקה ארוכה כל כך שזה באמת אבסורד להקשיב לכולן-

חלב, אוכל מטוגן, שתיה מוגזת, תפוזים, חסה, ברוקולי, כרובית, חציל, קמח לבן, קקאו, קפאין, אפונה, עדשים ועוד היד נטויה....

בפועל אף פעם לא הרגשתי ששום מאכל השפיע חוץ מילד אחד שעדשים עשו לו כאב בטן... חבל מאוד אם הייתי נמנעת מכל הרשימה ליתר ביטחון.

לכן לדעתי העולם הרפואי נוטה להתעלם מזה שהאוכל יכול להשפיע, למרות שלדעתי רוב הרופאים מודעים לזה שזה לא שטויות ברמה כזאת או אחרת.

לא תמיד התזונה של האמא משפיעה.

לק"י

כי זה מה שאמרה לי רופאת הילדים.

אחרי כמה חודשים שאלתי את האלרגולוגית והיא אמרה לי שאין צורך.

על הבת שלי זה באמת לא השפיע.

היתה לה גם אסטמה של העור, ובתקופה שנמנעתי היה שיפור בעור, אבל לא יודעת אם זה היה קשור לזה או לשמן ולמשחה שהשתמשתי.

כשחזרתי לאכול, לא חושבת שהיה שינוי.

סוגי האלרגיות או בין התופעות שרואים אצל הילד.

לא כולם צריכים להימנע באופן גורף, אלא רק אם רואים שזה משפיע.

אבל יש כאלה שזה בהחלט משפיע עליהם כשהאלרגן עובר דרך חלב האם.

שזה מה שאומרים

אבל אני ראיתי קשר

רק כשאני מבינה מה בדיוק זה מחולל בגוף

זה הדרייב היחיד שעוזר...

בהצלחה יקרה!!

וב"ה אני מצליחה להתמיד בזה כבר הרבה זמן.

זה התחיל מקצת דיאטה של תוכנית מסוימת בתשלום ואז היה חייב לעמוד בתוכנית...

ומשם פשוט הבנתי שאפשר לאכול טעים ובריא, והבריא הזה לגוף משפיע ככ טוב על הרבה דברים...

אם זה המרקם של העור, פנים יותר זוהרות חלקות ופחות עייפות (משמעותי למי שיש בעיות בכבד/כליות)

ואם זה הקלילות הזאת...

ולאט לאט קראתי וקיבלתי עצות מכל מיני מקומות.

היום אני פשוט משתדלת לאכול בריא ומאוזן.

וזה אומר שאני יכולה לאכול מדי פעם לא בריא ומשמין אבל אאזן את זה בימים האחרים שאקפיד יותר.

בגדול אצלי בבית אין שוקולד כמעט, אין שוקולית או ממרחים משמינים... אבל האמת שגם אני לא עפה על מתוק חח אז לא יודעת אם אני דוג'

אבל סתם ככה קנינו מלא גלידות שוות כי הייתי בטוחה שארצה להתפנק בהן ובסוף כמעט לא נגעתי בהן.

כאילו אני באמת אעדיף היום משו מזין וטעים שיעשה לגוף שלי טוב.

חשוב לי הגוף שלי, לכבד אותו, להכניס לו דברים שעושים לו טוב ומספקים לו את מה שהוא צריך.

ואם ממש הגזמתי לפעמים אני ממש מבקשת ממנו סליחה שככה העמסתי עליו, זה באמת מעציב אותי...

בכל אופן, טיפים מעשיים-

*דייסת שיבולת שועל זה טעים ומזין וקל ממש להכנה. משביע. אני מעדיפה עם מים כי מעדיפה להפחית במוצרי חלב.

* פיתות כוסמין, לחם פרוס משולב עם קמחים מלאים שונים, מחמצת וכו' - זה באמת טעים. אז כאילו מה הבעיה להחליף את זה מהלחם הלבן שסתם מנפח את הגוף... (לא אשקר שאני מאוהבת בלחמים לבנים שווים אבל פשוט לא מכניסה לבית אלא אם כן בשבת)

* סלט ירקות מושקע עם פטריות מוקפצות במחבת. או כל דבר אחר מושקע שיוסיף לעין. וכמובן תיבול טוב.

* אם כבר נפלת אז תפלי בכמה שפחות קלוריות ושומנים ודברים שמנפחים.

*אורז לבן זה גם משמין, אז נגיד אני אעדיף כוסמת, או קינואה ובמקסימום אורז מלא (שהוא פחות טעים לדעתי)

אם כוסמת אז חובה עם בצל נגיד...

*משתדלת לא לאכול תפוחי אדמה. במקום אפשר בטטה.

*ירקות חיים וירקות בתנור

* חלבונים- יש ככ הרבה אפשרויות. ארוחה בשרית בכללי או קטניות למי שאוהב, יש מלא אופציות. וגם אם נגיד בבשרי שמת רטבים שווים זה עדיין לא המון קלוריות... זה בטח עדיף מחפיסת שוקולד...

* למקרה שנתקעתי ואין משו מזין וחם אז לא לוותר וליפול למשו לא בריא, שיהיה בבית דברים קלילים. פרכיות אורז מלא עם קוטג או משו אחר שטעים לך...

*גבינות 5% זה לא נורא. זה אולי לא הכי מומלץ ואולי לא הכי דיאטטי אבל לשמירה על תזונה ומשקל מאוזנים זה אחלה.

*ביצים קשות נגיד זה דוג' למשו מזין יחסית, חלבון, וגם יחסית משביע...

ולא חייב להשתגע בהכנות, זה הקטע, יש הרבה דברים שזמינים בלי הרבה הכנות...

וכל יום של הצלחה זה במחשבה שלי ידיעה שהנה אני שומרת על רמות סוכר תקינות בדם, שאני שומרת על העורקים שלא ייחסמו, כולסטרול וכו' וכו' וגם דואגת להזין את הגוף במה שהוא צריך... הרבה סיפוק.

ההתחלה קשה, זה כן...

ולהתמקד רק רק רק ב"עשה טוב"

אכלתי שוקולד? לא מעניין.

הצלחתי להכין סלט? ואו, אלופה

ואפילו, הכנתי טוסט לארוחת ערב וחתכתי לידו גם מלפפון- זה נהדר.

כל יום אני נוסעת לגן באוטו אבל פעם אחת בשבוע הצלחתי ללכת ברגל- מדהים ממש

ואם גם הלכתי לשיעור פילאטיס? זה כבר ממש רמה גבוהה ויש לי מלא מה לפרגן לעצמי על זה!!

ממש ככה, בצעדים פיצים.

ובאמת הרמתי לעצמי והשתדלתי לפרגן לעצמי מכל הלב, וגם באמת שם שמתי את המטרה- לא להילחם בעצמי על מה שאני לא מצליחה או שאני עדיין מתנהלת גרוע וכו, כי זה רק החליש אותי ומשך אותי עמוק לגישת "הכל או כלום" שכמובן בעיקר הייתה על צד ה"או כלום"...

אבל באמת הרגשתי שבצורה הזאת נכנסים לי יותר ויותר הרגלים בריאים וטובים..(שלצערי מאז תחילת ההריון זנחתי ממבחר סיבות עצום אבל יש לי את היסודות של זה)

עוד משהו שעזר לי זה למצוא מה חומרי הגלם הטובים שעוזרים לי להיות בנגישות לזה. כי אני עצלנית ועמוסה.. כמו כולן.. אבל גיליתי שעגבניות שרי ממש מקלות עלי לאכול בריא

ושאם יש לי בולגרית או צפתית הרבה יותר קל לי לאכול ירקות

ושחסה שטופה גורמת לי להשתמש בה......

אז אני משתדלת שיהיו לי דברים כאלה נגישים.

יש רני/טאמס אם זה צרבות קלות

מאלוקס פלוס אם זה צרבות נקודתיות פחות קלות

ואומפרדקס למצבים שזה צרבות קשות/לאורך כל היום..

שלושתם בלי מרשם.

אישית אני לוקחת אומפרדקס ומאלוקס לחיזוק כשהאומפרדקס לא מספיק..

שתראו תמיד ישועות שלמות ורק טוב!

מרגש ממש, תודה ששיתפת ❤

נמוך. אבל הוא קיים. הנרות מורידים מאוד את הסיכוי. וגם כנראה ההנקה.

מטורף? תלוי עד כמה את ממש ממש לא רוצה הריון. קשה להגיד האם את יכולה להיכנס להריון בהנקה או לא, כי זה תלוי אישה ואפילו תלוי הנקה. קשה להגיד האם הנרות יעילים מאוד או לא.

בקיצור זה לא הרמטי😕 לצורך העניין אם היית במצב בו *אסור* היה לך להכנס להריון כן הייתי אישית ממליצה לך להחליף אמצעי מניעה. 

רק לא מתאים לי עכשיו

כמובן שהכל מלמעלה ואם צריכה להיכנס אכנס בכל מקרה ואודה לה' על כך אחרי ההלם הראשוני

אבל מעדיפה שלא

מבינה גם את הקושי בלמצוא פתרון טוב זה באמת סיוט בהנקה.

במצב כמו שאת מתארת הייתי ממשיכה אז כמו שעכשיו , אבל תכלס כן הייתי בודקת פעם ב הריון ליתר בטחון. יש סטוקים של בדיקות הריון איכותיות מאלי אקספרס, אולי שווה לקנות שתוכלי לעשות חופשי רק בשביל ה"שקט" הנפשי. 

לי זה סיוט גם שלי הנקה

יש לך משהו שמוצלח לאחרי הנקה?

עדיפות למינימום הורמונים

פשוט יש יותר אפשרויות...

לצורך העניין אצלי גלולות משולבות היו יותר מוצלחות מגלולות הנקה. גלולות הנקה עשו לי מצב רוח ירוד, חוסר חשק יובש וכאבים. בגלולות רגילות לא היה יובש וכאבים. כן השפיע על מצב הרוח כנראה. ועל חשק.

אבל יש התקן הורמונלי. ונובה רינג. ההבדל הוא בעיקר דווקא באמצעים ההורמונליים המותרים. 

נרות זה בשביל מצב כזה 

שאם נניח תגלי הריון

לא תפלי מהכיסא

או לא תיכנסי למיטה בלי לרצות לצאת ממנה

ואם לא מתאים לך הריון- אז נרות זה לא בדיוק יעיל.....

למה שתאריך מהתקנת התקן? את בטוחה שזה הפסיקה אצלכם? לרוב הדעות זה לא אוסר

והתקן לא יגרום לך להתחיל לקבל מחזור אם ההנקה מונעת. זה מנגנונים שונים

וזכור לי מפעם קודמת שהתקנתי שזה עושה דימום הסתגלות יחסית ארוך....

פשוט עוד לא בא לי להיאסר -לא חושבת שבנוייה לזה

אני יודעת שאף אחד לא שואל אותי

אבל איזה כיף להיות מותרים בלי הורמונים שהורסים את החשק והמצב רוח

כשאני לא בהריון ונהנית כל כך

וכן, תכלס נכנסתי להריון..

היום אין מצב שאני לא מונעת או עם התקן או עם נובה רינג... ירד הלחץ מההורמונים ומההתקנה,

עלה הלחץ להכנס להריון שלא בזמן המתאים😎

יש את יהודית בירנבוים , מקבלת בגני טל בבני ברק

את צריכה לדבר ישירות עם המזכירות שם

תודה לכולן

אלא רק דרך השרפ.

אני הצלחתי לקבוע רק במוקד ולא באתר.

קבעתי לדר הדסה וורנוביצקי והיא מהממת!!! הייתי אצלה במעלה אדומים והיא מקבלת גם בבית שמש ועוד מקומות.. ונסעתי רחוק ממש.

שיפתחו יומנים.

עכשיו יכול להיות שכל התורים מלאים.

זו התמכרות ולרוב לא עובר סתם ככה בלי טיפול מתאים. יכול להיות שכל הלחץ של המלחמה הביא אותו לאיזה מקום נפשי שצריך לפרוק ואז את יודעת חוזרים למוכר.. הייתי ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע.

חיבוק גדול על ההתמודדות

לדעתי קודם תציעי לו, שתפרידו חשבונות, זה יכול להיות הגיוני? לא מביה בזה אבל זה מה שעולה לי.

שלא יכניס אתכם לחובות כיזה בור בלי תחתית

וברור שעדיף שיסתובב בלי אשראי וכו שיתחיל לטפל בעצמ זריז, איאפשר לצאת מזה לבד 

חיבוק ובהצלחה ענקית

תודה רבה לכן על התגובות.

עשינו חשבון משותף לפני ממש כלום זמן כי הוא ביקש הוא רצה שאני אשלוט בזה..

אבל הידיעה שהוא עשה את זה עכשיו כשאני יכולה לנחש לאן עובר הכסף באמת.. מבאסת אותי מאוד ומראה לי שזה חזק ממנו..

הוא בן אדם טוב ובעל מדהים והכל בסדר ב''ה ביננו מרגיש שהוא נפל למשהו בטעות ושקע לזה..

אם נפריד חשבונות שוב זה יהיה קצת תמוה במיוחד שהרגע איחדנו וגם כי אני חוששת שהוא יכנס שם למינוס או משהו וכן כנראה שהוא יסתובב בלי אשראי מעכשיו.. 

אז שיביא לך אותו, הוא יודע שאין לו שליטה הרי

בעיקר קשה לי התחושה שאני מרגישה שקשה לי לדבר איתו במיוחד כשאני יודעת שהוא משקר לי בכל מה שהוא אומר לי.

ומול זה התחושה של- הוא יצא מעזה והוא בריא ושלם ב''ה כמה זה לא מובן מאליו היום. אז למה אני מגזימה?

פשוט קשה לי שהוא שיקר לי וגם כששאלתי אותו על זה הוא שיקר לי שוב ושוב..

אני מגזימה? 

הוא מודע לטעות שלו, אולי הוא חושש מהתגובה שלך? (בצדק)

ואני חושבת שנכון שב"ה שהוא יצא מזה בריא ושלם אבל זה לא אומר שעכשיו על כל דבר קטן נרגיש לא בנוח לבכות.

השבוע ישבתי עם דמעות מתסכול כי א ני ל אמרגישה את בעלי מהעומס של הלימודים שלו ואין לי עזרה ואני מרגישה לבד, מיד נזכרתי בכל הנשים האלה שעפר אני לרגליהן ברצינות, והתאפסתי אבל גם הסכמתי לעצמי לבכות קצת, ולהביןמה אני עושה עם עצמ י

כן צודקת.. תודה רבה

שולחת כוחות בחזרה🙏

הוא ילווה כסף מההורים מהאחים מהחברים ואין לזה סוף.

רק טיפול עובד בדברים האלה לא יודעת בדיוק איזה אבל בטוחה שתוכלי למצוא דברים טובים באינטרנט.

אולי רטורנו?

וכדאי כמה שיותר מהר כי זה בור בלי תחתית. 

כי אפשר לעשות דברים עם מס'בלבד

או שהוא כבר שמר את המס' שם באתר

ממליצה לפנות לרטורנו / 12 הצעדים

זה התמכרות לכל דבר. חייב טיפול 

אהובה, קודם כל חיבוק.

לצערי זה לא 'גילוי על הבעל' אלא אירוע הרבה יותר גדול משאת חושבת.

הימורים ממכרים יותר מסיגריות, אלכוהול וסמים. צריך לעבטר את זה עם טיפול.

המחשבה שלך די תמימה, שתקחי אשראי וזהו.. זה לא יעבוד. מהמרים מוצאים דרך להשיג כסף מהלוואות ואם את לא רוצה למצוא את עצמכם בחובות קחי פיקוד דחוף.

את צריכה להתייעץ עם גוף שמתמחה בתחום, מוסד לגמילה. ומהר.

אפשר לצאת מזה, יש אנשים שעשו את זה, אבל מעצמו זה לא יעבור, והבטחות בתחום הזה הן ממש כלום- כי זה לא בשליטה! זו התמכרות!

אני לא רוצה לתת לך עצות פורום לא אחראיות. לטובתך- תתקשרי מייד למוסד גמילה ותתיעצי. הם מבינים יותר טוב ממנו.

אתם לא היחידים שמתמודדים, רבים וטובים באותה הסירה.

ומילה אחרונה- ממש לא לדחות את זה בגלל המלחמה. ולsOs להודיע כתנאי לקשר שהוא יוצא מכל שותפות של החשבון וגוזר את האשראי במיידי. (באהבה, הוא חייב להבין את חומרת מצבו).

לקחת אשראי לא עוזר כי מי שמכור ומבזבז עשרות אלפי שקלים יכול להגיע חלילה גם לשוק האפור. וזה קורה..

אתם צריכים לפנות לייעוץ מקצועי שמטפל בגמילה מהימורים ומציעה גם ייעוץ עבורך לבד כדי להבין בפני מה את עומדת, ולהפריד חשבונות בדחיפות. גם אם רק עכשיו איחדתם.

לדעתי כדאי עכשיו לפני שיהיה מאוחר. יש אנשים שמגיעים למצבים קשים קשים השם ישמור

תודה רבה לכן על התגובות.

היינו בחשבונות נפרדים ובגלל זה הוא יכל להמר בלי שידעתי.עכשיו כשאנחנו במשותף אני מרגישה שאני יכולה לראות מה הוא עושה.

זה לא הימורים במזומן, אבל באמת אין לי ערבות לכך שהוא לא יתחיל להמר בכרטיסי גירוד פתאום כשהוא לא יוכל להשתמש באשראי יותר...

ואני לוקחת את זה לגמרי. אני חשבתי שאם לא יהיה אשראי זה אולי יפתור את הבעיה אבל אתן לגמרי צודקות. מהמרים מחפשים את האקשן והריגוש ובלי טיפול שיסביר מה המקור האמיתי לצורך הזה זה לא יעבור אז אני יהיה על זה ואגיד לו שזה קו אדום מחינתי ושהוא חייב טיפול..

תודה לכן.

כי החשבון שלו

ברגע שהחשבון משותף ויש חובות - הם גם שלך

ואם המשכנתא יורדת מהחשבון המשותף (אם יש) ויש לו זכויות בחשבון הוא גם יכול לקחת הלוואות שיעשו לכם בלאגן

את לא צריכה להיות במקום ש'שומר' עליו עד כדי כך, אם הוא מהמר כפייתי - הוא עלול להפיל את שניכם כלכלית חלילה, ולא מרוע. זו התמכרות.

להפריד עכשיו חשבונות קודם כללדעתי ולהציב קו אדום של טיפול. מקווה שישתף פעולה

אם לא - הייתי מערבת משפחה מורחבת. זו דעתי

אם מישהי מכירה במקרה מרכז גמילה מסובסד ובסגנון אני אשמח לשמוע.

תודה 

ליוויתי מס' מקרים דרכם ועשו עבודה מעולה. בהצלחה רבה לכם!

גם אם החשבונות נפרדים, התקציב המשפחתי הוא משותף בכל מקרה. במקום שהוא יכניס כסף לתקציב המשפחתי, הוא מוציא כסף ונכנס לחובות. ברור שזה עניין שלה, גם אם החשבונות נפרדים...

כך אני הייתי נוהגת בכל אופן, במקביל לטיפול כמובן

ואפשר כמובן שלא להסכים

חשבון שחוזר לו צק -כי יום קודם הוא משך סכום

עלול להכניס אותה לרשימה שחורה של הבנקים.

זה באמת תחושה קשה מאוד מאוד. חיבוק גדול לך

הייתי מעדכנת משפחה וחברים שלא יעזו להלוות לו כסף והוא נמצא בטיפול. כמה שזה לא נעים.

ענו לך הרבה, להתחיל טיפול של איש מקצוע. אני רק רוצה להוסיף  שהשקר ממש יכול להיות חלק מהסיפור של ההתמכרות, זה בא יחד. גם אם יגיד "אני לא מכור" "אני אפסיק" זה לא מעיד על מצבו. יתכן מאוד ועם טיפול והתחלת שינוי תגלי מצד אחד יותר פתיחות ואולי תשמעי דברים קשים, אבל מצד שני עם הזמן גם בטח תהיה הרבה פחות הסתרה, אולי ישתף אותך כמי שעוסקת לו, או אולי דוקא ירצה תמיכה ממקום אחר.

הוא/אתם זקוקים לעזרה ושיקום. וככל שמחכים פחות כן ייטב. מניחה שזה מורכב בתקופה זו אבל לפחות להתחיל לברר איפה ואיך וכו' כדי להתחיל טיפול ברגע שיהיה אפשר.

אפשר אולי להתייעץ עם רטורנו לגבי טיפולים שקיימים גם בקהילה.

בהצלחה גדולה. רק לא להתייאש

ב''ה אנחנו במצב כלכלי טוב, בלי חובות, והכל בסדר.

ופניתי לרטורונו ולעוד כמה מקומות ובע''ה נתחיל בקרוב.

כרגע שומרת את זה אצלנו, לא מתכננת לשתף מישהו מהמעגל הקרוב אלינו, בכל זאת בעלי אדם נורמטיבי, עובד, ובאמת בסדר גמור מאמינה שעם הטיפול הדברים יתבררו ונצליח לטפל בבעיה הזו. ואני לגמרי על זה כמה זמן שזה יקח ומאמינה שיהיה טוב.

תודה רבה לכולכן על העצות והעזרה 

ועל ההכוונה המתאימה מול אנשי המקצוע!

נשמע שאתם בדרך הנכונה ב"ה, תמשיכו להיות מלווים ועטופים בכל צעד מול אנשי המקצוע המתמחים בהתמכרות זו

ושתהיה המון ברכה והצלחה בטיפול ובהשתקמות

אלופים שניכם, לגמרי 💪🏆

הימור הרבה פעמים יכול להיות התמכרות.

מציעה להתייעץ עם איש מקצוע איך נכון להתנהל מול זה❤️

יש מנקה ריפודים של ליאור קוקה שאומרים שהוא טוב ונמכר בשופרסל

אני שמעתי על להמיס טבלית של חומר למדיח בצמים רותחים, להרטיב סמרטוט שעוטף מכסה של סיר, ולעבור. אבל תלוי איזה כתם

אני בכל אופן מנקה ריפודים עם המשחה הוורודה של הpink stuff, לא איכזבה אותי

לא יודעת מה ככ אפשר לעשות...

זה המצב ומחכים שיעבור אחרי הלידה..

אולי יהיה למישהי פה רעיון

אני לא מכירה

וורידים...

גם אצלי זה ככה..

🥵💜

יש מה לעשות עם זה?

לא רואים משהו חיצוני...

יש תחתונים כאלה שיכולים לעזור עם הכאבים של היום למחרת אם את רוצה יכולה לחפש לך מספר של מישהי שמוכרת , יוכבד ממודיעין עילית נדמה לי .

ולגבי הכאבים ביחסים נשמע קשוח ממליצה על הספר פשוט לרצות של מיכל פרינס וגם להתייעץ עם דמות הלכתית שאתם סומכים עליה מה ניתן לעשות. לא צריך לכאוב לך ושתרגישי שאת מתה שזה יגמר חיבוק ובהצלחה

ואין כ"כ מה לעשות פשוט לנוח אחרי

לי הכל כואב כל מגע ואם בהמשך זה מכביד בלי קשר אפשר לקנות חגורת בטן 

בשפתים יש הכי הרבה ורידים, לכן כואב יותר.

לא קרה לי אבל אם הגוף אומר לך שבי אז תשבי,

תקשיבי לו.

יש גם תרגילי הרפיה לאגן.

תרגישי טוב

כשכואב אחרי יחסים, אני עוד מתמודדת עם זה כי אני פשוט מתיישבת איפה שאני... בגדול...

אבל ביחסים, כמה שהוא מנסה בעדינות, זה כואב... אז מבאס ממש...

אבל, איך אומרים?

צרות של עשירים...

תודה לה' אלף פעמים על הבעל, ההריונות והילדים.

ומשהי כתבה לי מסר, אבל לא הצלחתי לפתוח משום מה. 

ברור שצריך להודות על הזוגיות ועל ההריון

אבל זה לא אומר שצריך לסבול בקיום יחסים.  ממש לא.

זה לא עסקת חבילה שחייבת לבוא יחד

בטח לא כשזה משהו מתמשך עד סוף ההריון...

תפנו לייעוץ רפואי וליעוץ הלכתי איך אפשר שתהנו שניכם בלי כאב.

בעלך יודע כמה שזה כואב לך?

קריטי לומר לו

ולמצוא פתרון

אחרת מלבד הכאב עכשיו זה גם עלול לגרור קשיים במיניות בהמשך גם אחרי הלידה כשהבעיות הפיזיות ייפתרו בעז"ה

שיש מלא אנשים בלי בית, מלא שכול בכל מקום,

אנשים נלחמים על חייהם כפשוטו,

ואני מרגישה הזיה להתלונן על קצת כאב בחיבור.

נכון שזה לא אידאלי... אבל מה אפשר לעשות? נשואה כבר למעלה מעשור, והיה לי כל מיני תקופות של כאבים מסיבות שונות ואח''כ זה עבר, לא השפיע עליי קשה...

ברור שאני אומרת לבעלי... 

נכון שהמלחמה יכולה לתת פרופורציות וטוב שנלמד לשמוח בכל הטוב שיש גם כשיש קושי. אבל זה לא מקטין את הצורך לטפל בקשיים.

כמו שאם יש לילד קושי בקריאה, אנחנו לא נחליט שלא נעבוד על זה כרגע כי יש בעיות הרבה יותר קשות בעם ישראל. כך גם בקשיים אחרים- מה שדורש טיפול בשגרה דורש טיפול גם עכשיו. 

להקטין קושי אישי בגלל קושי לאומי זה לא דבר טוב לעשות

כן לקבל פרופורציות. לא להקטין

קודם כל לקיים יחסים רק בתחילת הלילה, ומוקדם - שיהיה לך הרבה זמן לנוח אחר כך.

ומיד אחרי לעבור לעמידת נר, שהאגן מוגבה. כמה שאפשר.

אם נגיש לך לשחות זה מאוד עוזר לוורידים ונפיחות בהריון.

הלחץ ההידרוסטטי של המים עוזר למערכת הלימפית לנקז..

שמעתי מפזיותרפיסטית מומחית

עזר לי מאוד

סובלת מזה כנ"ל ובזכותך הלכתי לשחות היום!

לאורך זמן- אניצריכה להתמיד בשחיה בשביל לראות השפעה ניכרת.

רק בשבוע 23 וזה מתחיל להיות בלתי נסבל לפעמים. חייבת למצוא פתרון הולם לדבר הזה.

ראיתי שהמליצו פה בעבר גם על ליקוריץ, לוקחת כבר שבועיים וזה לא עזר בכלל... באסה.

שפשוט כתבת אותי.......

תודה ששאלת ותודה לכולן על המידע....

תגידו זה עובר אחרי ההריון?

צריך לעשות עם זה משהו כדי שיעלם אחרי ההריון?

אגב זה כואב לי וכאילו צועק לי "שבי" גם בלי קשר ליחסים... סתם יכולים להיות ימים כאלו....

תקין?

הוא אמר שזה לרוב עובר אחרי הלידה,

אבל מחמיר מהריון להריון (בהחלט 🙄)

ולהרים רגליים, להיות בהליכה או בישיבה, אבל לא בעמידה סטטית...

רפואה שלימה לשתינו... 

היומיומית לפעמים....

תודה לך!!

ומסעדה אז תלוי כמה יעלה וגם הכשרות כמובן

יש לך רעיונות?

בקפה תמרה (הבשרי) והיינו מאד מרוצים.

ושמעתי המון מחמאות גם על החלבי. אני לא יודעת אם הם ערוכים לברית מבחינת כסא אליהו וכל זה.

מציעה לך לחפש בגוגל.

אגב, לדעתי ארוע בבית כנסת עם קיטרינג כמו שתיארת (מגשי ארוח) יעלה בכמה סדרי גודל פחות מאשר ארוע במסעדה שבה המנות כנראה יהיו הרבה הרבה יותר יקרות.

חברים שלנו עשו שם ברית מילה. אבל אין לי מושג כמה עולה...

אנחנו עשינו פעמיים באולם של בית כנסת ופעם אחת באולם של מכון מאיר (בקריית משה) - אולם חמוד מאוד, לא יודעת אם אפשר לקרוא לו "אולם בוטיק"... הוא מתאים לשבעים איש, נדמה לי. אם אני זוכרת נכון, הוא עלה 900 ש"ח.

גם אנחנו משתדלים לעשות את הברית כמה שיותר מוקדם... (בכל מקרה לא אוכלים בשרי)

מציעה לך לבדוק את האפשרות של אולם כמו מכון מאיר, ובאמת להזמין מגשי אירוח חלביים... (ככה אנחנו עשינו בכל האירועים שלנו)

את יכולה גם לבדוק את אולמי טרייפוס בגבעת שאול - זה מקום קצת יותר מהודר מהאולם של מכון מאיר...

עולה נראה לי 130 למנה כולל אולם יוצא ל70 איש משהו באזור ה9500 כולל הכל

מקווה שזה בסדר לכתוב עליו

הייתי שואלת את עצמי (אם הייתי במקומך) אם האירוע בסדר גודל כזה נצרך ולא עדיף לעשות ברית מצומצמת יותר בבי"כ וכך לחסוך בהוצאות על הדרך

אחרי הרבה עבודה מצידי והבנה של מה חשוב באמת בחיים.

נגיד תמיד מזמינים אצלנו חברים של ההורים וכו ועושים באולם עם מוזיקה חיה, צלם, איפור וכו

אז מה שאנחנו מתכננים לעשות זה יהיה ביכולת שלנו בעז"ה למרות שפחות מקובל אבל אני לא מתכוונת להיכנס למינוס בשביל להרשים אחרים (במיוחד שאצלנו לא נותנים כסף בתור מתנה, זה לא בתרבות, אז זה לא שנוכל לכסות אפילו חלק מההוצאות עם מתנות...)

אבל עדיין יש גבול כמה פשוט אני מעיזה לעשות

לא יודעת מה המחירים, היה ממש יפה ומכובד.

אבל בזמנו עשינו שם בבית הארחה. ולדעתי היה אחלה.

*בשרי

עזרתן לנו! עכשיו נשאר לנו לברר על המקומות

יכול להיות שהזרם יותר חזק/ חלש?

תבדקי גם אם יש לו פטריה בחיך או כאבי אוזניים או גזים.

כל זה יכול לגרום לאי נוחות בהנקה.

האמת שאין לי מה לומר על זה

את מונעת?

אם לא - אולי ווסת מתקרבת ואז הטעם של החלב משתנה. אבל נשמע לי קלוש ומוקדם מדי האמת

אולי אחרות יעזרו לך

אני חושבת שהייתי מתעקשת שוב ושוב,

ומנסה להחליף בין הצדדים ותנוחות שונות (פוטבול / הנקה אינסנקטיבית / כמו התנוחה הרגילה אבל אוחזת בעורף ובראש שלו עם היד הנגדית. אולי קוראים לזה תנוחה אנגלית).

ואם לא משתפר, לוקחת מחר לרופא.

קבלי הזדהות וחיבוק, כי זה ממש מתסכל שהם פתאום לא רוצים לינוק...

עשיתי מחקר קטן באינטרנט, וזו תופעה קיימת שלרוב עוברת אחרי כמה ימים. יש כמה עצות שיכולות לעזור (חלק מנסיון שלי וחלק מהאינטרנט):

להניק עור לעור

להניק מתוך שינה

חשוב לתת לו לאכול בדרך אחרת אם הוא לא יונק. טוב שהוא מסכים בקבוק (כדאי בדרך תומכת הנקה).

כמובן לבדוק שרפואית לא מציק לו שום דבר.

היו עוד עצות אבל אני לא זוכרת...

המון בהצלחה!

בלילה קרו שני דברים. הוא הסכים לאכול אבל התברר שהוא מצונן🥺

כנראה שאתמול האף שלו היה סתום. (אבל לא היה נזלת..)

נשים לו מי מלח מקווה שיעבור את זה בשלום🙏

אבל קשוח ממש, מקווה שאין לך גודש...

רפואה שלמה לפצפון!

אצלינו לא הגיע לשביתת הנקה אבל כן פתאום קשה לו להתחבר והוא כל הזמן מתנתק ותוך כדי אני שומעת את הנשימות המצוננות שלו, אז לא ידעתי אם זה בגלל הפטריה או בגלל הצינון, ראיתי שכתבו לך על פטריה ועל צינון לא כתבו לך, לכן העליתי את האופציה...

מבער עולה 30 ש"ח בניצת הדובדבן

עם שמן אקליפטוס רדיאטה

השפיע מדהים

תינוק מצונן זה סיוט ממש...

אולי אפשרי לקחת לכמה שעות בשבוע בייביסיטר? ואז היא תתעסק איתם ולך יהיה זמן לעבוד, וככה גם הזמן שישאר לך איתם יהיה זמן איכות..

לא עומס, רק דברים מלחיצים.

יש לי המון זמן איכות איתם, וב"ה אנחנו נהנים מאוד, אבל מבפנים אני לחוצה.

מיינדפולנס

אאמא

בטח יש עוד..

ממליצה לקחת טיפות רסקיו לפני השינה כדי להירדם יותר בקלות,

לפחות יחסוך לך את העייפות ❤️

שעובר הזמן כי הגוף מתרגל?

כי עוד כמה זמן אני אצטרך רסקיו בשביל משהו, ואני לא רוצה שהוא פחות ישפיע.

ואיפה קונים?

לא הייתי חוששת מזה

קונים בבתי מרקחת

ויש עוד אופציות דומות ללא מרשם

אפשר לנסות גם הרפיות

ולהתרחק ממסך בשעות הקרובות לזמן השינה

מלטונין. הורמון משרה שינה. נמכר ללא מרשם בחול, וגם באתרים כמו iherb

פיתחו את זה במקור לטייסים... שצריכים לישון בין הטיסות. זה עוזר להירדם

זמנים לפינוק עצמי שהם רק שלך בהם את לא רק אמא /עובדת. משהו קטן לעצמך. קפה בשקט עם עצמך או מקלחת מוקדם בבוקר (שווה לי לקום קצת לפני)  או להגיע למקום עבודה טיפה לפני .

וגם סדר יום מאוד משפיע על רמת העצבים, לישון בזמן לקום בזמן, לאכול בזמן.

טיפות לבנדר על הכרית לפני השינה (זה טבעי לגמרי) או בקבוק בתיק להרחה כשאת מרגישה לחוצה.

ובכללי להאט בחיים, זה משהו שלמדתי עם השנים ועשה לי רק טוב.

זה רק שני דברים ספציפיים עכשיו שמלחיצים אותי.

בעיקר אל מול המלחמה אבל לא רק

תרגישי טוב יקרה ושיהיה ב"ה לברכה והצלחה ❤

התמודדות עם מתח וחרדה:

הידיעה שגם אם נשבר נקום ויש לנו כלים לקום יכולה לחזק אותנו.

ניצור את הכלים הללו,

נזהה אותם

והם יהיו איתנו כל הזמן כאשר נזדקק להם.

נדבר לעצמנו בדיבור עצמי מחזק וחיובי.

נאמר לעצמנו: "אני נשברת", "אבל אני יודעת גם לצאת משם".

"אני יודעת ליפול אבל אני גם יודעת לשים לזה סוף ולצאת משם."

ולתרגל את זה.

לשים לב גם לתחושות הגופניות שלנו כאשר אנו מתרגלות את זה -

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני נשברת?

מה אני מרגישה בגוף כאשר אני יוצאת מזה?

ככל שמתרגלים בהתחלה זה הרגשה של אינסוף יאוש, ממש יאוש אינסופי.

וככל שיודעים שיש את האפשרות לצאת מזה זה נותן לנו פרספקטיבה - עכשיו אני נשברת, יקח לזה זמן, אבל אני אצא מזה.

כולם נשברים לפעמים. וקמים.

ואני יכולה לשאול את עצמי -

בפעם הבאה שתישברי - איך תיגשי לזה אחרת?

למשל, אומר לעצמי שזה לא אינסופי.

למשל, אוכל להקצות את המקום והזמן להישבר. מתי שכן אפשרי לי כמו בלילה, בשירותים וכו', בכמה דקות שאני לבד באמצע היום וכן הלאה.

ואז אני יודעת ששם, בזמן התחום והקצוב הזה – מותר לי ואני יכולה להישבר. ואח"כ אני גם אוספת את עצמי וקמה מזה.

אני יכולה להקשיב לעצמי, להקשיב לחרדה שלי, לתת לה מקום.

לאחר מכן ליצור מודעות (דף ועט זה תמיד מעולה) ולמפות – מהם מקורות המתח שלי? ממש לכתוב דבר דבר.

ואז לנסות לראות ולכתוב מה יכולות להיות הדרכים להתמודדות ולפריקת המתח?

אני יכולה להתחזק בידיעה שיש פתרונות. ויש אפילו כמה פתרונות אפשריים כמעט לכל בעיה.

אני יכולה לחשוב בעצמי, אני יכולה להתייעץ עם חברות, אני יכולה ללמוד ולקבל כלים, אבל אני אצליח!

אני יכולה לשאול את עצמי איך התמודדתי *בעבר* וזה עזר לי?

ואיך אני בוחרת להתמודד *בהווה*?

ואיך אני יכולה להתמודד *בעתיד* אם וכש אצטרך?

איך אני מתמודדת עם המתח ביומיום שלי?

איך אני יכולה למצוא עוד דרכים יעילות לפרוק את המתח הזה שנוצר בי?

אילו תכונות טובות ועוצמות יש בי שיכולות לעזור לי גם עכשיו?

איזו מנטרה יכולה לחזק אותי אם אשתמש בה בעת הצורך?

ושוב – לתרגל את זה.

התירגול חשוב מאוד.

ואז אוכל ממש לבנות תוכנית פעולה לאיך אני פועלת אם אני במצב הקשה.

כי יש משוואה מאוד פשוטה אבל גם מאוד חשובה שאומרת –

המתח שנוצר פחות המתח שמשתחרר = המתח שקיים בך עכשיו.

אפשר לשאול ולמצוא היכן את מרגיעה את עצמך?

למשל:

לעצור

לנשום

לכתוב

לחשוב

לשתף או להתייעץ עם אנשים

כדאי לכתוב את הנוסחה האישית שמתאימה ונכונה לי ואת הרשימה של מה עוזר וכך בזמן אמת לתרגל, וכך תהיי גם את כמו חייל שמתאמן ומיומן.

מיומנת בכוחות הנפש שלך

מיומנת בתעצומות הנפש שלך וביכולת לקום גם משבר ונפילה.

כמה דברים שיכולים לעזור ולחזק אותנו בזמנים קשים באופן כללי:

- דיבור עצמי,

חיזוק עצמי

מאוד יכול לעזור.

- לומר לעצמנו: "הכל בסדר. אני בסדר."

ממש לחזור על זה כמה וכמה פעמים כמו מנטרה, להאריך את המילה במלרע, לדבר את זה בטון רגוע ושלו. אפשר להגיד גם בקול וגם בלב.

- גם נשימות יכולות מאוד לעזור.

או לשאוף אוויר 6 שניות - ואז לשמור את האוויר בפנים 2 שניות - ואז להוציא את האוויר לאט 4 שניות

וככה לחזור על הסטים האלה עוד ועוד עד להקלה.

או "נשימת הקופסא" - לשאוף 4 שניות - להחזיק בפנים 4 שניות - להוציא (לנשוף) 4 שניות - להחזיק 4 שניות.

או תירגול של מיינדפולנס, מדיטציה קשובה לפחות 8 שבועות. לתרגל להחזיר את הקשב לכאן ועכשיו.

- לשתות מים, לאכול אם רעבים, לישון אם עייפים

- לשמוע שיר מחזק

- תפילה אישית או מזמור תהילים

- שיעור תורה מחזק

- לבקש חיבוק ארוך ועוטף

- לדבר את זה.

לדבר על זה.

עם חברה, עם האיש, עם אחות, עם הקב"ה, עם עצמי, עם איש מקצוע, עם כל מי שיעשה לנו טוב לשתף אותו.

- לצאת החוצה, לראות טבע, אנשים, אוויר, עולם.

- כמובן כמובן האמונה בקב"ה, הידיעה שכל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה, שיש סיבה ומסובב לכל.

- להיות בהרפייה

- הידיעה שעוד מעט זה יעבור ויוקל יותר

כי טבען של ירידות שהן בתנועה, ולאחריהן תגיע גם העלייה ב"ה. זה כמו גל שצריך לעבור כעת.

- לחשוב מה עזר לנו בעבר לצאת ממצב דומה

- להתחזק בטוב שבנו

- להתחזק בטוב שכן יש לנו בחיים

- להודות בפה לקב"ה על הטוב שיש לנו בחיים

- לראות איזה צעד, רק צעד אחד, נוכל לעשות כדי להתקדם אפילו טיפה במקום שבו אנחנו נמצאות אל המקום אליו אנחנו רוצות להגיע.

- לכתוב עם עט ודף את כל הרגשות וכל אשר על ליבנו

- לצייר ציור חופשי

- לדמיין את עצמנו במקום בו אנו רוצות להיות, לנשום לתוך זה, אולי בליווי מוסיקה מתאימה.

- להתפנק במשהו כיפי שיכול לשמח אותנו

- להיות עם הילדים / האיש שלנו / כל מי שאנחנו אוהבים עם דגש על הרגע הזה, על הכאן ועכשיו, וממש לשאוף את הרגעים הללו פנימה

- לחזור כל פעם לכאן ועכשיו.

גם בעזרת תירגול מיינדפולנס.

להיות בהווה.

- להקשיב לגוף

- להקשיב לרגשות ולזהות אותן

להוציא את הרגשות ולהביע אותן, לא להתעלם מהן

- בכי מרפא, הוא מתנה

- תזונה נכונה

- תרגול של הכרת תודה, לכתוב 3 דברים טובים שקרו היום

- שינה מספקת

- נשימות טובות, אפשר להוסיף דמיון שמכניסים אוויר וטוב ורוגע ומוציאים את הענן השחור של הסטרס.

- אם שייך לשאול איך אחשוב על זה עוד שנה או 5 שנים מהיום.

- ויסות רגשי:

א. לשיים את הרגש - מה אני מרגיש/ה? לעצור ולכתוב את זה,

לפני השינה/בטבע/בזמן שקט אפשר ממש לכתוב: "אני מרגישה....."

ב. מהו סט החשיבה שלנו - משולש רגש, מחשבה, התנהגות:

מהי המחשבה שעולה לי למול הסיטואציה הספציפית הזו?

מה הרגש שעולה לי מול הסיטואציה הספציפית הזו?

מהי ההתנהגות שלי הנובעת מכך?

אפשר לשאול את עצמינו:

האם זה בהכרח כך?

האם יש דרך אחרת לראות ולחשוב על הדברים?

- להתחזק גם בזוגיות שלנו,

גם בעת ריב, לזכור להוסיף הרים של חמלה עצמית כלפי עצמנו והרים של חמלה עצמית כלפי בן/בת הזוג שלנו - אנו במצב מלחמה וקשה לכולנו.

מותר לריב, השאלה היא לא האם רבים אלא *איך* רבים נכון.

לומר מה אנחנו מרגישים

לומר מה אנחנו צריכים

ליצור בקשה ברורה.

ננסה לשמוע גם מה הצד השני מרגיש. מה חי בו בפנים.

הצד השני בעצם אומר לנו:

אני בכאב, יש לי צורך שלא מתממש.

זו הדרך שלו לומר "בבקשה", אפילו שזו דרך עקומה.

נאמר לבן/בת הזוג שלנו:

האם אתה מרגיש....?

כי אתה צריך.....?

לא לשמוע מחשבות.

אלא להבין שמחשבה יכולה להיות רק חלון ולשמוע את הצרכים מאחורי המחשבות. דיבור של צרכים.

"המילים הן חלון. או הן קירות.

הן דנות אותנו או משחררות אותנו." (ד"ר מרשל רוזנברג)

----------------------------------------------

שישה מרכיבים עיקריים לחוסן נפשי (מעובד בעיקר עפ"י דבריה של יהודית כץ):

1. מערכות יחסים – להתחזק בזה שאני לא לבד, אני לא עוברת את זה לבד.

להתקרב ולהתחזק מכל מערכת יחסים מיטיבה שיש לנו בחיים ומכל האנשים שיקרים לנו בחיים.

2. משמעות – יש משהו יותר חשוב, משהו יותר גדול, ואני מוצאת את המשהו הגדול יותר הזה להיאחז בו.

ההשגחה העליונה, תהליך הגאולה, העתיד שיהיה טוב ב"ה, המדינה, האחדות, המשפחה, התקווה, ההשגחה העליונה. וכן הלאה.

3. מסוגלות עצמית – התחושה שיש דברים בידיים שלי. אני שמה עליהם את הפוקוס, אני ממקדת לשם את השליטה.

אני מחזירה שליטה במה שאני כן יכולה ומסוגלת ושם אני ממוקדת.

4. גמישות מחשבתית – איזה סיפור אני מספרת לעצמי על מה שקורה. האם אני מצליחה לראות עוד סיפורים, עוד גירסאות,

האם אני יכולה להוסיף סיפור שיש לו מסגרת יותר אופטימית ומחזקת לכל המתרחש?

5. מיינדפולנס ולהיות בנוכחות ברגע הזה– להיות בתוך הדבר עצמו. בכאן ועכשיו. ולעבור את הדבר הזה רגע אחרי רגע. לא צריך עכשיו את כל התשובות, אנחנו עוד לא יודעים, אנחנו בתוך אירוע שעדיין קורה. בואו נעבור רק את היום. יום אחרי יום, רגע אחרי רגע. זה המצב. זה עכשיו.

6. אופטימיות ורגשות חיוביים - האם אנחנו יכולים בתוך הקושי למצוא גם את מה שטוב, את הרגעים הקטנים שתומכים בנו, את הדבר הטעים שאכלנו, את זה שקמנו בריאים ושלמים בבוקר, את השיחה הקטנה הטובה ההיא, הטלפון ההוא למישהו שאנחנו אוהבים, משהו אחד קטן בתקופה הזו שעושה לנו טוב. כל דבר קטן שעושה לנו טוב הוא חשוב.

------------------------------------

מודל התמודדות בזמן חירום – שלושת ה-L (ד"ר יעל דורון):

LOOK – מבט בעיניים.

בזמן חירום כדאי שנקפיד להביט אחד לשנייה בעיניים, זה מגביר אינטימיות ויש לזה ערך גדול.

LISTEN – להקשיב. להקשיב אחד לשני. לשמוע לסיפור של בן הזוג כמו שהוא מספר אותו. לא לקטוע, לא לבטל, להקשיב.

גם הסיפורים הם נורא חשובים ויש להם גם ערך טיפולי לאדם של לעבד עם עצמו דברים. זה אקט תרפויטי. לספר את הסיפור מול עין אוהבת ואוזן מקשיבה ושומעת.

LINK – לקשר. לקשר את בן הזוג לכוחות שלו, לעבר שלו, לקשר שלנו, למה שטוב בו

- לא לחכות עם הדברים הטובים "ליום שיגיע", אלא לחגוג ולהינות מהחיים עצמם גם בכאן ועכשיו.

- להודות ולהגיד תודה

- להסתכל אחד על השנייה בעיניים טובות ואוהבות ולהגיד: אנחנו ננצח את זה.

יהיה טוב.

יש לנו כוח.

יש סיבות שבגללן הפכנו להיות זוג.

התחלנו מאהבה מאוד גדולה.

עברנו דברים לא קלים בחיים שלנו,

יש לנו כבר דרכים ומנגנונים שאנחנו מכירים את עצמנו.

באמת יהיה טוב.

* המקורות לחלק מהדברים שנכתבו/עובדו: יהודית כץ, ד"ר יעל דורון, ד"ר כרמי אומרו, ד"ר מרשל רוזנברג, ד"ר ג'ון גוטמן

בתפילה לבשורות טובות ולישועה שלמה לכל עם ישראל המתוק, בשלמות, בגלוי, בחסד וברחמים ובקרוב ממש ב"ה 🙏

שנזכה לראות ישועות גדולות בקרוב

תנסי להקשיב לשירי אמונה. לשיר יחד עם המוזיקה.

כדאי לך לקרוא פה - יש פה עצות נפלאות

למלא עוד קצת את ארגז הכלים שלנו לימי המלחמה - הריון ולידה

הלוואי שתצליחי לעבור את הגל הזה. בעז"ה הכל יהיה בסדר.

נשמע לא רחוק מידי ... וכן בסגנון

בהרי ירושלים יש נופים מהממים 

מחפשים קצת להרחיק, ירושלים מוכרת לנו

אם לא נמצא משהו אחר אולי באמת נלך על האיזור הזה

ועוד שאלה- איך שם מבחינה בטחונית?

בצימר מדהים בנופי פרת - כפר אדומים.

נקרא "נהרה במדבר"

תגגלי...

ממליצה ממש

הסתכלתי באתר ונראה מושלם!!! אבל בטח יקר לא? כמה זה עלה?

עכשיו במקום לעבוד אני מפנטזת על נופש...

איך באלי!!!

הסתכלתי באתר ובאמת נראה מדהים ובסגנון שאנחנו מחפשים! הנוף הורס

זוכרת כמה שילמתם בערך? לא ראיתי שכתוב מחיר

ומרכך רגילים

לפצפון שלום

אני אף פעם לא מקפידה על זה

במיוחד בחודשים הראשונים. 

רובם אצלי עם עור די רגיש אז לא משחקת עם זה.

בכל מקרה בד"כ משתמשת בג'ל כביסה, ואין הבדל במחיר אצלנו בין ג'ל בייבי לג'ל רגיל.

ועם בעל במילואים .. ובתשיעי אני לא מתכוונת לסחוב אבקות כביסה ומרככים

ואגב עם כולם בהתחלה לפעמים התחלתי עם של תינוקות ובסוף עברתי לרגיל

ועם האחרונים נראה לי מלכתחילה

נרון יש מקרים של אלרגיה אבל הם די נדירים..

לא משהו שהיתי חוששת

ועל כולם זה עבר בשלום ב''ה

אז פחות מעוניינת לבדוק את זה על תינוקות בני יומם.

חוץ מזה שאני אוהבת את הריח של התינוקות בבגדים😅

אני מכבסת לכולנו תמיד עם אבקה/גל של תינוקות..

אני עם עור רגיש, אני חושבת שהבן שלי פחות... אבל בשבילי אני משתמשת בחומרים שהם "סנסיטיב" וכפועל יוצא גם לתינוקות...

וזה לא יקר יותר🤷

אני אוהבת את הריח, כולם אצלי עם עור רגיש

וזה יוצא אותו מחיר.

לתינוק קטן הייתי מפרידה ומכבסת לבד לפחות בחצי שנה הראשונה.

יש בשילב שמיכת פוך מחממת מאוד ונעימה 

ולגב המכשיר אני גם רוצה לדת שניםםם ועוד לא החלטתי

לא לייזר. כזה שמוציא את השערה מהשורש.

אכן כואב... אבל לא יודעת להשוות להסרות אחרות כי מאז ומעולם הורדתי איתו.

אמור להפלית כאב בשימוש תדיר. לי יוצא להוריד פעם בחודש בערך כי לא צומח עבה בכלל. ואחרי שימוש של שנים יש אזורים עם קרחות נרחבות

לא ברמה בלתי נסבלת אבל כן כואב. מה שכן, קראתי ביקורות שונות על המכשיר. חלק מהנשים כתבו שזה עשה להן כוויות. לי אישית זה גרם לא לקנות. יש במקביל גם המון ביקורות מאוד חיוביות, אבל אותי זה קצת הלחיץ הביקורות של הכוויות.

לגבי הכאב, גם בלייזר במכון,

את יכולה בכל מקרה למרוח "אמלה" לפני הטיפול, זה משחה מאלחשת שמאוד עוזרת בזה.

אבל אני לא חושבת שיש דרך להסרת שיער שלא כוללת כאב בכלל, מלבד סכין גילוח. 

שמיכת קטיפה שמד אחד יש כמו צמר

זה ממש מחמם

אני לא שמה פוך לתינוקות וילדים,לדעתי פחות בטיחותי

זה הרעיון