פתרון מקסים שיכולה להמליץ עליו בחם מהכרות
כפר הנופש נהר הירדן
כפר נהר הירדן פותח את שעריו לאירוח משפחות לילדים עם צרכים מיוחדים המתגוררות במרחב עוטף עזה והסביבה.
בכפר ביתני מגורים מאובזרים, מדשאות וגני משחקים המותאמים לילדים בעלי מוגבלויות וצרכים מיוחדים.
משפחות המעוניינות מוזמנות למלא את פרטיהם בטופס המצורף ואנו ניצור איתם קשר לתיאום הגעה:
אירוח משפחות מהדרום בכפר נהר הירדן
אנא המתינו לקבלת אישור סופי מצוות הכפר לפני צאתכם לדרך
שווה לנסות
אוף, לא מצליחה לשתות מספיק, אני יודעת שלא שותה מספיק והצירים מתגברים לי ממש...
אז תשתי! לא יודעת למה, קל להגיד קשה לבצע...
מוצאת את עצמי כל ערב עם התקשויות, ועדיין לא מצליחה לשתות מספיק.. שבוע 28😬
מה שכן עוזר לי קצת זה לשתות מיץ כשיש לי כמה התקשויות ברצף.
תכיני תוכנית.
למשל בקבוק גדול או כמה בקבוקים קטנים עם יעדים.
תדביקי תזכורות בפתקים נדבקים ברחבי הבית.
אפשר לשים תזכורת כל שעה עגולה לשתות כוס.
תציבי יעדים על כמות שאת צריכה לשתות עד שעה מסויימת ותעדכני אותנו פה אם עמדת בזה..
ותקבלי חיזוקים.
מףיאללה מחכה לעדכון. מה התורנית ומה את מצליחה לבצע.
שמש בשמייםמנסה לחשוב, בינתיים כל פעם שאני נזכרת אני מכריחה את עצמי לשתות, קל לי יותר לשתות ברצף שתי כוסות ברווחים יותר גדולים. (למרות שיותר בריא לשתות מעט כל פעם בתדירות גבוהה יותר)
אולי אני אסמן על דף כל כוס שאני שותה ואנסה להגיע ל12 ביום (10 זה בערך שני ליטר, כוס זכוכית, לא חד"פ, ואמרו לי שבהריון צריך יותר)
שמש בשמייםחח אני זוכרת איך התאבדתי על זה וכל היום הייתי מבלה בשירותים.
לא מתגעגעת🙈
ותשתי קצת כל כמה זמן. כשנגמר למלא שוב.
3 ליטר ביום לדעתי זה בהחלט מספיק
עכשיו מותר לי להתלונן 🥳
סתם, אבל כנראה שהייתי ממש מיובשת, ביום רגיל 12 כוסות מים נראה לי מספיק, אבל עכשיו אני עוד צריכה להשלים חוסרים...
בזכותךשמש בשמייםשתיתי היום כבר 10 כוסות מים!
אני גמורה, מותשת, לא יודעת איך הייתי נראית אם לא הייתי שותה פי שלוש מהימים הקודמים כנראה הייתי עכשיו במיטה ונותנת לבן השנתיים להפוך את הבית.
וגם באמת יש לי הרבה פחות צירים (אני בחודש שמיני, אז זה לא הזמן להתייבש וללדת)
כן כן, אם כל הדאגות והמצב הבטחוני על זה אני חושבת..
ה' יעזור לי.
צריכה את עזרתכן בלהתפכח ולא לפנטז ולדמיין.
טבלתי תוך כדי המלחמה, וב"ה בעלי הצליח לחזור הביתה לכמה שעות .
מה הסיכוי להכנס להריון מזה?
אני כבר בונה לעצמי סיפור של ילד בריא שיוצא מתוך החושך הזה..
רצון להוסיף חיים, להגדיל את עם ישראל.
כמו שמכחול כתבה- אותו סיכוי כמו תמיד, אפשר להתפלל גם על זה תוך כדי התפילות על הפצועים...
לא הייתי מפתחת ציפיות כדי לא להתאכזב.
אבל בע"ה זה יבוא בזמן הנכון
אז קודם כל תודה להשם בדיקה ביתית חיובית...
מאמינה שאני שבוע 4-5
שלחתי לו תמונה של הסטיק... מרגש ומוזר להודיע ככה.. רק שיחזור לשלום..
אבל....
השם ישמור גיליתי תולעים לעצמי... אני נגעלת ומזועזעת בטירוף....
אחרי שבוע שלילדים היה וטיפלנו עם וורמוקס ועם קלינתול..
תגידו מה מותר לי לעשות??
אכלתי איזה 3 שיני שום היום.. מה עוד?
מותר וורמוקס? קראתי שלא כדאי..
קלינתול המשווק אמר לי שמיתר אבל אני דואגת..
ואני נגעלת בטירוף...
חייבת משהו שימגר אותם אבל שלא יפגע בהריון הזה....
אפשר בסלטים
שום..ווזלין..
זה מה שאני יודעת
תוך שבועיים הם כבר לא אמורות להתחדש
אבל חשוב להקפיד מבחינת תזונה ללא סוכר בעיקר
לוקחת דופסטון כבר כמעט שבועיים.
מאתמול מגרד לי כל הגוף במקומות לא קשורים.
לא יודעת אם זה מלחץ או מזה.
ניסתי להתלקח כמה פעמים לא משנה את המצב.
אם זה מזה מה מומלץ לעשות?
ואם יש אלרגיה לא הולכים לרופא נשים בשביל זה.
אלרגיה יכולה להופיע בכל זמן שהוא.
יש סוגים שונים של אלרגיה
דופסטון לא אמור לגרום לגרד ובטח שלא כשלקחת בעבר וגם עכשיו התחלת הרבה לפני שהחל הגרד.
השאלה אם זה זה ומה אני עושה
כמו כן, אני יודעת שגירוד יכול להראות על משהו בכבד:
אלא תופעות של רגישות יתר שכל תרופה או תכשיר עלולים לעשות, אבל כמו שאמרת לקחת בעבר, וזה לא סביר שפתאום את אלרגית אחרי שימוש ממושך. אם את רוצה לבדוק בכל זאת תצטרכי להפסיק את השימוש ולראות מה קורה.
הלב לא יכול להכיל יותר.
זהו.
אבא תרחם.
כל רגע שנשבעת שלא נכנסת לחדשות אבל זה שואב ואני נגמרת.
ושום דבר כבר מלבד החיים אין לו חשיבות.
אבל עדיין אני קטנונית ומתנהגת כמו אגואיסטית.
ופתחתי ניק לצורך שאלה ונשארתי בו כי יותר נח לי ככה.
גם אני עושה את זה
ועוד מלא נשים
אבל היום הצלחתי קצת להפחית מינון.
לדעתי לוקח כמה ימים לעכל בכלל מה קרה.
המעבר היה מאד חד משמחת תורה לאסון
אז תסלחי לעצמך ותנסי במקביל להפחית מינון
והילדים בבית
והבעל לא בבית
ועם המצב ההזוי הזה
איך מתפקדים?
איך נרגעים?
צריכה ללדת ולא יודעת איך עושים את זה ככה
אוף
בוכה בשקט, בין לבין ולא ליד הילדים
בכוונה מהאנונימי כי מסגירה פרטים.
אני צריכה ללדת, לא יודעת אם כל רגע אבל עקרונית בגלל סיבות רפואיות, התכנון המקורי היה לנסות לזרז טבעי השבוע, כמובן שהתכנון נגנז!
בעלי כבר יומיים בלחימה ואני דואגת! הוא הלך בין הראשונים ואני יודעת שהוא ממש נלחם והייתי על קוצים כל היום.
עכשיו קצת נרגעתי.
לגבי הלידה, מודה שזה ממש אבל ממש כבר לא מעניין אותי ואין לי מושג מאיפה מגייסים עכשיו כוחות ללדת.
ההחלטה הכי טובה שעשיתי היא לא לראות שום חדשות (!) עדיין דואגת ולא יכולה לישון אבל זה בלי תמונות ופירוט של הזוועה.
מאחלת לך ולכולנו לידה קלה❤
איזה מצב לא נתפס
מחכים 9 חודשים ואז לפני הלידה הבעל מגוייס
הלב שלי איתך
באמת
שולחת חיבוק ענק
ותפילות
יש לך מי שיהיה איתך בלידה? ועם הילדים?
יש מי שיהיה עם הילדים למקרה שתצטרכי ללדת? יש מישהו שיבוא איתך כשתלכי ללדת?
תנסי להתעסק בפרטים הקונקרטיים, ואולי זה יעזור להסיח מהדעת את הבלגן שבמחשבות...
אבל בעלי בבית וגרים ליד ההורים...
באמת קשה לי לחשוב שאצטרך ללכת ללדת ובטח בתי החולים עמוסים... ומתי זה יגמר כבר. אוף!
בינתיים בעלי מגיע בלילות (לא נמצא בימים) אז זה חצי נחמה..
נקווה לימים טובים יותר ושיהיה בקלות ובלב שמח עד כמה שניתן. לכולנו..
אני הייתי צריכה ללדת השבוע ותכננתי כמה אופציות מה נעשה עם הילדים אם אסע בחג וכו', בסוף בעלי יצא בבוקר החג ואני נסעתי ללדת ביום ראשון, בלעדיו.
אבל פשוט בחרתי באחת מהאופציות שתכננו מראש והיתה נראית לי הכי מתאימה למצב.
ורוצה לעודד אותך שהקב"ה פינק אותי בלידה חלומית ממש!
נכון שבעלי לא היה ועדיין הוא לא ראה את התינוק שלו אפילו בתמונה, אבל הקב"ה מחבק ושולח שליחים טובים שעוזרים המון.
אז מאחלת לך גם שבעז"ה הכל יסתדר בתזמון טוב ומדוייק ומעודדת אותך להעזר בכל מה שמציעים לך (ואם לא מציעים אז לבקש, אנשים כ"כ שמחים להיות חלק).
בשורות טובות בעז"ה!
מדהים הגמישות שלך ברגעים כל כך מורכבים
העין הטובה והיכולת לעודד אחרות 🙏
שבע"ה תגדלו אותו בנחת ושהתקופה הזו תעבור כמה שיותר מהר ובקלות ותצליחי להתאושש כמו שצריך, פיזית וגם ברווחה נפשית❤️
הרבה מזל טוב, בכל המובנים של האיחול ♥️
ובע"ה שתכניסו אותו שניכם ביחד בבריתו של אברהם אבינו בזמנה!
אבל התגובות שלכן ממש מחממות את הלב גם ככה💜
באופן אישי, אני לא חשופה בכלל לכל הסרטונים הקשים שמדברים עליהם, אפילו משתדלת לא לקרוא תיאורים של סרטונים. ובטח שהילדים שלי לא חשופים לזה בשום צורה בבית.
אבל עכשיו התחילו לעשות יותר מפגשים עם הכיתה והשבט. והבת שלי חזרה היום מפעולה, והתחילה לספר על הילדים החטופים שמענים אותם. אז שאלתי על מה דיברו שם, והיא אמרה שזה לא היה בפעולה, אלא בדרך חזרה עם הילדה השכנה, היא סיפרה לה שראתה סרטון של מחבלים שמענים ילדה שבויה.
ביחס לבת שלי, השתדלתי להגיב נכון. לא יודעת תכלס איך באמת נכון להגיב, אבל השתדלתי לתאר את הדברים בלי לטייח או להכחיש את מה ששמעה, אבל גם בלי לזרוע יותר מידי בהלה (עד כמה שאפשר במצב כזה...).
נראה לי שהיא עברה את זה בסדר (אם יש למישהי עצות אם לחזור לדבר איתה שוב ואיך ועל מה כדאי לדבר - אשמח לשמוע).
אבל תהיתי גם לגבי החברה. נשמע לי מזעזע שילדה בת 10 נחשפת לדברים האלו.
היא באה מבית לא פשוט, ואין לי קשר קרוב עם האמא.
לא יודעת אם זה בידיעת האמא שהיא ראתה.
ולא יודעת אם אני צריכה לעשות עם זה משהו.
מה הייתן עושות?
אצלך היא הבכורה.
אם במשפחות אחרות היא מהצעירים בבית ויש בבית נוער ובוגרים - מטבע הדברים יש רמת חשיפה אחרת לחלוטין.
אני מאוד מסכימה דאנחנו צריכים להיות אלה שמתווכים את המידע לילדים.
ו מש חובה לסנן ולצנזר את סיפורי הזוועות.
אבל מאוד חשוב שהם יקבלו מאיתנו את הדברים הבסיסיים.
אצלנו ממוצאי שבת )
(כשכבר במהלך השבת השמועות התחילו להסתובב והיו אזעקות..) אנחנו ו בכל ערב מכנסים את כל הילדים ומספרים להם מה התחדש היום. כמובן בלי תיאורים ועם דגש על ההצלחות והגבורה של צה"ל.
מה שאני רואה זה שלילדים יש מנגנוני הגנה ותום טבעיים שחוסמים אותם מסיפורי הזוועות..
אנחנו סיפרנו על החטופים - אבל בלי פרטים ותיאורים. הילדים שלי קולטים את זה בכל הקיבול שלהם . הבן שלי בן ה4 מסתובב בית ומספר שהאנשים הרעים גנבו יהודים ועוד מעט אנחנו נחזיר אותם הביתה. זה יכול ההבנה בגיל הזה ואין להם את הכליל להבין מה המשמעות של זה ולהזדעזע כמונו.
למשל: אחרי שסיפרנו על החטופים הילדים בגילאי יסודי בעיקר היו עסוקים בשאלות איזו אוכל נותנים להם והאם האוכל כשר - זה יכולת ההבנה שלהם.. הם לא מדמיינים אפילו מה המשמעות האמנתי של המידע.
גם הידע שהיו הרבה הרוגים - הם לא ממש מבינים מה המשמעות. של מוות ועל איזה מוו. מדובר.
הם בעיקר עסוקים בתיאורי גבורות ובספירת הניצחונות " של צה"ל.. - יש להם מעגל של מושגי תום ילדות והמלחמה נכנסת לשם אבל בכלים שלהם.
כמובן שאנחנו מקפידים שהם לא יראו שום תמונה ולא ישמעו סיפורי זוועות.
זה כמו ביום השואה - הילדים יודעת שהיתה שואה אבל רק בגילאים הרבה יותר מבוגרים מבינים מה בעצם זה אומר..
צריכה לטבול מחר ולא ברור לי איך אני עושה את זה
מקווה בחוף הבינלאומי- בעין בוקק 08-3720-997
איש קשר-
נדיה 053-3385-718
מנסה מאץמול להרגע כי די אני לא עומדת בזה
אבל אין לי סבלנות
יש למישהי רשימת השמעה ביוטיוב/ספוטיפיי מרגיעה ונעימה שיכולה לשתף או להמליץ?
אבל סתם הערת אגב
על חיי -
איזה נס
שבחיים יש עליות ומורדות
ויום שהיה כ"כ קשה, אחריו בד"כ יש יום או רגע טוב ומרגיע ומשמח..
לפעמים אחרי רגע קשה, קשה להאמין שיהיה יותר טוב, אבל ב"ה דברים משתפרים ומשתנים ומטבע הדברים להרגע ולהשתנות לטובה , דווקא כשהמצב נראה בלתי הפיך
סתם היה בא לי לשתף
(נכון שיש את האימרה הידועה - "אחרי הרגע הכי חשוך ביום מגיעה הזריחה" - אבל להרגיש זאת בחוש זה משהו נפלא ביותר ואחר מרק לדקלם את האימרה )
אולי לא שמת לב 🙂
משמח ממש לשמוע שאת בטוב היום!
ובע"ה בקרוב גם בקומה הלאומית!
נראה שיותר פעיל כאן ב"ה
אשמח ממש להמלצה על רופאת נשים בקופ"ח כללית, ידידותית, מרגיעה ורגישה. מישהי מכירה?
אחרי פגיעה וחוששת ממש...
רחל מייקלסון
תמר צור
מקווה שהן יתאימו... (אני הייתי אצלן כאישה נשואה, וזה כבר קצת אחרת)
הרבה הצלחה!
תודה רבה!
הפורום השכן אובדן הריון..
סליחה, חשבתי שבמילה "בוגרת" התכוונת לבחורה...
הרבה כוחות ובשורות טובות!
אשרייך ממש.
(מחילה, ערכתי את השאלה שיהיה מובן יותר)
יש מצב שגם בכללית?
רלוונטי?
הנשים שהייתי אצלן פחות מתאימות בעיני...
בבוקר חג סוכות כבר ערות כשהבעל חוזר מהתפילה,
מטפחת קשורה יפה
שמלה של חול המועד
קצת איפור וריח נעים,
עומדת מול המחבת ומכינה פנקייקים לארוחת בוקר של סוכות,
מקבלת את פניי בעלה בחיוך מלא ברוך
והוא הלב שלו שמח,
עם ריח הפנקייקים,
ועל אישתו היפה והזריזה.
בבוקר חג סוכות
במכנס פיגמה
וחולצת טריקו בלויה (הכי נוחה שיש)
עם שיער מבולגן
ופנים עייפות
שוכבת לי במיטה
וחושבת עליה,
על האישה המושלמת,
ולמה אין לי חשק לקום ולהיות היא.
הרבה יותר רוצה שמישהו יכין לי פנקייק
וישמח בי מאוד
בפיגמה בלויה
ושיער מבולגן..
ואולי אלה רק הציפיות שלי מעצמי,
יכול להיות שהוא לא מבקש דבר.
אבל אני יודעת כמה זה יישמח אותו,
וכמה נעים לו לראות אותי מאורגנת,
כמה הוא יעריך.
מחשבות חולפות בראשי,
ועדיין
מתעצלת לקום ולהתארגן.
חוטפת עוד כמה דק במיטה עד שהילדים יתעוררו.
חג, לא?
אז תנו לי לישון בשקט.
והאימהות המושלמות?
חבל שאתן לא כאן להכין לי פנקייקים..
שוכבת במיטה מנסה להרגיש אולי היום ארגיש תנועות..
ממ.. עוד לא..
מתכרבלת בשמיכה עוד קצת
אני,
והמצפון
🌿
הפסקנו עם המניעה לפני כמה חודשים,המחזורים האחרונים שלי הגיעו אחרי 38 יום. ועכשיו אני כבר ביום ה42 ואין סימן למחזור. מפחדת לבדוק הריון גם כי אין לי כ"כ ראש לזה כרגע עם כל המצב וגם כדי לא לקנות סתם בדיקה והיא תצא שלילית(מה שקרה בפעמים הקודמות שחשבתי שמאחר לי ובסוף קיבלתי אחרי 38 יום)
מצד שני אולי מאחר בגלל הלחץ שאני נמצאת בו.. לא יודעת.
מה הייתן עושות במקומי?
אין חובה לבדוק מוקדם הריון
( אם את רוצה, תקבעי כבר עכשיו תור לרופא נשים, לעוד כמה שבועות, שיהיה, מקסימום תבטלי... )
אם יש הריון הוא יהיה שם גם עוד שבוע שבועיים, אין למה למהר.
ומבינה לגמרי שאין לך ראש לזה כרגע. תחכי ואם תראי שעדין מאחר תקני בדיקה ותבדקי
אתר שמרכז יוזמות וצרכים שונים.
ניתן להשתמש בשביל עצמכן, הבעלים או הילדים.
(אני כמעט לא נמצאת כאן בימים האחרונים, סליחה על הכפילות אם מישהי כבר פרסמה. אם כן- מנהלות תמחקו בבקשה).
היו פה בעיר מחבלים הערב, פעם ראשונה. אני לא מסוגלת לישון. מתה מפחד שמישהו יפרוץ לבית או יירד לי פתאום מהקומה למעלה.
מה עושים עכשיו?
אני צריכה לשירותים ופוחדת לקום. אני צמאה ולא מעזה לזוז. ואם התינוק יקום אני לא מעזה לקום להכין לו בקבוק.
מה זה העולם המשוגע הזה.
אם הדלת נעולה מלמעלה ומלמטה , יש מצב שמחבלים לא יפרצו?
ה' יעזור רק להתפלל , לא פשוט ,נסיון קשה, ה' יחזק אותך ויתן לך כח לא לפחד,
מה שכן - כתוב וידוע -"כל העולם כולו גשר צר מאוד והעיקר לא לפחד.." -
ורוצה רק לומר שהמשפט הידוע הזה בעצם אומר -
העולם מפחיד ולמרות זאת אל תפחד!
דהיינו זה לא שאומרים - העולם הוא גן מלא בפרחים ובגלידות ולכן אל תפחד
אלא להפך - העולם ממש מפחיד וקשה ולמרות הכל אל תפחד!
אז מקווה שחיזקתי,
ומבינה ממש את הפחד לקום לשרותים כמובן ,
אבל אין ברירה לקום להכין בקבוק, הוא צריך לאכול... אולי תשימי ליד המיטה? אולי תלכי בנעלים שלא עושות רעש? אולי תלכי עם פנס ותדליקי אורות?
ה' יעזור.... את גיבורה אמיתית
מלחיץ ויכול ממש להפחיד
במיוחד אם את לבד
אולי תשקלי לנסוע להתארח במקום אחר?
נעלנו הכל כמובן אבל זה לא עוזר. גם אין סורגים וגם לא באמת יש משהו שימנע מהם להיכנס. ואני לא לבד, ובכל זאת מפחדת פחד מוות.
נראה לי שאתמול פעם ראשונה שמעתי צרורות של יריות, מקווה שגם האחרונה.
ולהדליק אורות דווקא יותר הפחיד אותי, מסמן לכולם שיש מישהו בבית.
מה עושים אם יש הפסקת חשמל והמקפיא שלי מלא בשרים ועופות???
כשהמקפיא מלא הדברים שומרים על הקור אחד של השני (כמו בצידנית).
וחלק מהמוצרים עדיין היו קפואים. בעיקר העופות שהיו חתיכות גדולות קפואות והרבה.
הדגים התקלקלו...
ירקות ועוד כמה מוצרים לא היו קפואים, אבל לא התקלקלו.
ההנחיה לאגור אוכל ושתייה לשלושה ימים בממד היא גם עבור מקרים של רעידת אדמה ונזק קשה לתשתיות.
מה שגרם לזה להתפוצץ עכשיו זה שבעוטף אנשים נתקעו בממד מעל יממה ללא טיפת מים ומזון ומבחינת פיקוד העורף לכאורה ההוראות היו אמורות להגן עליהם מהבחינה הזאת אז נזכרו שהאזרחים לא באמת מציידים את המרחב המוגן לשעת חירום אז רעננו את הנחייה.
אבל אין באמת קשר בין 72 שעות שבהנחיה לבין המלחמה עכשיו.
זה שני תרחישים שונים.
לשלושה ימים בלי חשמל.
מי שזה מאוד חשוב לו ( עסקים, או אנשים שתלויים רפואית במכשירים חשמליים) מצטייד בגנרטור.
אם יהיה מצב שלא יהיה חשמל לשלושה ימים, יהיו לנו עוד דאגות חוץ מאוכל קפוא שמפשיר... שלא נדע מצרות
להקפיא מים בבקבוקים זה מתפקד לזמן מה בתור קרחונים ושומר קור
של איך אתן מעסיקות את עצמכן בימים אלו? הכל נראה כלופ שאינו נגמר של - ארוחות, כביסות וכו'
משהו עם משמעות, בלי להתעלם מהכאב חלילה , אלא להעסיק את עצמנו במשהו חיובי
מישהי מוצאת את השרשור - אולי נתנו שם רעיון לפאזלים וכו'?
אבל בגדול להיות עסוקים בעשייה חיובית זה חשוב גם כדי לעזור לעצמינו לא להיכנס לטראומה
אפשר להכין עוגיות לחיילים/משפחות מגוייסים
פתקים ומכתבים
אני התחלתי לסרוג כיפה כי זה מרגיע אוצי
ואז החלטתי שהכיפה שאני סורגת עכשיו, והלוואי שלא יהיה בה צורך עד שאגמור אותה, בלי נדר תיתרם לחיילים או לתושבי הדרום.
כמובן תפילות ותהילים
ולנסות ליצוק תוכן בכל דבר שאת עושה..
מודאגים ולחוצים ממש מצד אחד אולי יהיה טוב להתאורר קצת אבל הלב לא נותן בכזה מצב
מה אפשר לעשות היום גם עם הילדים שמצד אחד יהיה ערכי מצד שני יסיח את הדעת וכמובו לא יהיה מסוכן
בינתיים חדשות מהבוקר וזה לא עושה לאף אחד טוב
לילדים הבאתי כל מיני משחקים, חומרי יצירה.
פה אפשר טיפה לצאת אז יוצאים לחצר ..
אפשר לשים שירים שירוממו את הרוח.
להכין עוגיות לחיילים/משפחות שהאבא גוייס, שכנים
ותפילות
ה' יעזור שנצא מהמצב הזה כבר לגאולה שלימה! ולא יסבול אף אחד יותר מבית ישראל!
הגענו הביתה, המוני נמלים ענקיות עם כנפיים 🤮 מצויידת בחבילת טישו מעכתי עשרות מהן.
אחר כך צעקתי ממש על הילדים וגם תפסתי והעפתי אחד מהם (לא העפתי באויר, הכוונה שהזזתי אותו בצורה אגרסיבית).
יש תירוצים. אני על הקצה כבר כמה ימים. עוד לפני תחילת המבצע הזה הייתי חולה. אבל עד היום עוד הצלחתי לגייס סבלנות לילדים (בגבורה רבה יש לציין, דרש הרבה כוחות) ועכשיו כבר לא. תוהה לעצמי אם יש קשר.
מלאת מצפון אין צורך להוסיף לי עוד.
שלמצוא בית מלא נמלים דוחף כל אחד עד הקצה
לכל אחד יש ימים פחות טובים
תסלחי לעצמך
זה ממש לא סוף העולם.
קורה לכולנו שמגיבות לא כמו שהיינו רוצות ותופסות שנייה אחרי
כן, ביקשתי מיד אחרי...
כמעט צחקתי אבל הבנתי שאת רצינית.. חיבוק.
במצב הזה כל דבר הרבה יותר מוקצן. הגעת עם מצברים מדולדלים, היית חולה לפני ותנאים פיזיים לא נעימים, לא תורמים לתחושות הקשות גם ככה.
אין לך על מה להרגיש מצפון. אם את מרגישה שהגזמת את יכולה להתנצל לילדים לפני השינה ולחבק חזק. אחרי שירדמו תדאגי לעצמך, מקלחת משו טעים לאכול, מוזיקה מרגיעה ותתחזקי לקראת מחר עם יותר סבלנות.
תודה על התגובה המכילה ❤️
בדיוק כמו החמאסניקים יימח שמם, שפלשו לכולנו לבית...
תכווני שמה שעשית יעורר את המנהיגים שלנו לעשות אותו דבר לעזה...
(זו הצעה לכיוון מחשבה. אולי יעזור לך...)
אנונימית בהו"ללא, זה מצווה! אתם לא יכולים להיות איתם בבית, הבית צריך להיות נקי וראוי לאדם
כנראה יש להם תפקידים אחרים בעולם לחרקים האלו , לא סתם ה' ברא אותם, אבל מותר לך לנקות את הבית ולדאוג לבריאות של משפחתך! הסירי כל נקיפת מצפון מליבך!
אני פשוט לא מצליחה להיות אמא טובה
בחרדות ממש
אם אני לא קוראת חדשות אני בוכה
רק אוכלת כל היום ועצבנית
וזה לא מגיע לבנות שלי.
וכמובן שמפוצצת את הגדולה בסוכר רק שתתן לי רגע להירגע
אני צריכה רעיונות להעסיק אותן
משהו כיפי במיוחד שהם לא יהיו ככ מסכנות
שהשם ישמור על כל החיילים שלנו
הם עוזרים ממש בדברים כאלה.
שזה חבל לחכות למחר...
איך את עכשיו? ❤️
לא מחוברתהשתמשת במסכים בתוך כלי התמודדות נהדר כדי לשמור על השפיות שלך והרוגע שלהם
בדיוק בדיוק בשביל מצבים כאלה זה מיועד ומבורך.
אל תרגישי מצפון!!! עשית מעולה וטוב מאוד שהשתמשת בכלים שיש לך..
להעסיק אותם 24 שעות זה קשה ומן הסתם הם מפוחדים מהמצב קצת , לדעתי גם טוב ונכון בזמנים כאלו לכתחילה ממש
אפילו שבזמנים רגילים אני לא בעד להרבות במסכים
