אז שבוע שעבר עשיתי בידקות, ב8 לחודש, יום רביעי, יצא הכי חזק. לא בצבע של פס הבקרה אבל קרוב. אמרתי לא יושעת ליתר ביטחון, היינו יחד רביעי וחמישי.
אני יודעת שעד שאין פס חזק חזק זה לא נחשב חיובי.
שישי עשיתי בדיקה נוספת- שלילי לחלוטין
אתמול עשיתי שוב, סתם לספורט, יצא פס. לא מאוד חזק אבל ניכר בהחלט
ועכשיו אני בלחץ שהפסדנו ביוץ…
היינו יחד פעם אחרונה בחמישי, ואתמול שוב. אז היה פער שם כמה ימים…
ובכלל, הגיוני שפעמיים בחודש יהיה ביוץ? או שפעם קודמת הגוף ניסה ולא הצליח ועכשיו מנסה שוב?
כל עוד הפס השני לא חזק כמו הבקרה או יותר
אין לזה משמעות מבחינת הביוץ
גם בדקתי באמצע 7 נקיים ולא היה כלום.
וב6,7 לחודש כן היתה התחזקות, ואז גם ב8 ואז נחלש
ההורמון הזה קיים בגוף כל הזמן, זאת עובדה
אולי במקרה יצא לך בלי פס בכלל כי היה ממש נמוך
אבל אל ץבני מגדלים כי לא מחייב בכלל
אבך לי בפאמיים שלוש שנקלטתי השנה היו בדיקות ביוץ חיןביות
בימים לפני האיחור
בכל מקרה, אם אני בודקת היום שוב והפס מתחזק, זה אומר שעוד לא היה ביוץ והגוף מנסה לבייץ?
אם זיהית שהוע שעבר הביוץ כנראה היה
יתכן ויש עליה נוספת לקראת מחזור
יתכן הריון ויתכן כלום
האמת
אם זה מלחיץ אותך אז גם למה להדוק
היתה התחזקות במשך יומיים ואז נחלש לפני שנהיה באותו צבע של הבקרה
ואז נעלם לגמרי
ואתמול הופיע שוב…
אני מנסה לדעת מתי מחזור כי חנוכה ואסורים זה לא ממש חברים טובים כלכך
מפס לא חיןבי מובהק את בעצם לא יודעת כלום
ככה תדעי אם את לפני או אחרי ביוץ
אם אחרי - אז זיהית והכל טוב
אם לפני - תמשיכי לבדוק
אולי כדאי להתאמץ יום אחד ולהתפטר מחלק מהספקות והמחשבות המעצבנות
אם את לא יכולה אין מה לעשות, אבל זה יכול לתת לך תמונת מצב איפה את נמצאת
אבל אני אנסה
כי זה באמת יעזור…
רעיון טוב
ואפשר לשאול מה זה עובדת בצבא? מילואים?
לאלא מילואים, אזרחית עובדת צהל
למשל
אבל יש לי חוגר
עם בדיקות מעלי אקספרס ונראה לי לא אמין. עבר מכלום לפסח שני חלש לכלום. מקווה שהחלש לא היה באמת הביוץ כי אז פספסתי אותו יום לפני הטבילה.
גם בעבר הסתבכתי עם זה. מתלבטת אם לקנות בדיקות בסופר פארם או משהו.
אז זה באמת יקר…
אבל מה שצריך קונים…
אבל כן אופ הלוואי
מזה שיצא לי 3 ימים בדיוק אותו חזק, כנראה ככה נראה אצלי בשגרה? זו רמת ההורמון הזה אצלי? הגיוני?
כרגע ביום ה24 למחזור (כלומר מאז התחיל המחזור האחרון) אז האמת זה מעט מוזר אם עוד לא היה ביוץ
זה מאוד מאוחר, לא?
הריון ב"ה בשבוע 17+
לא הריון ראשון, קצת הרבה אחריו ב"ה
עם שלייה קדמית
ואני לא זוכרת מתי אני כבר יכולה להרגיש תנועות...
באינטרנט כמובן כתוב שבהריונות חוזרים אפשר כבר להתחיל משבוע 16-17
זוכרות מתי לראשונה הרגשתן תנועות?
מחכה לזה ממש, בתקופה כזאת מורכבת חייבת אותות של חיים.
שנתעסק תמיד רק בדברים טובים ומשמחים בעז"ה
תודה (:
אני עכשיו עם שיליה קדמית ובערך בשבוע 18 כבר התחלתי להרגיש משהו מאוד מאוד עדין
כך שזה לא מחייב.
אבל יש מלא שאומרות שהתחילו להרגיש בשבועות מאוחרים יותר 21-22
כך שבטח אין לך מה להילחץ.
הריון שני אחורית 14
ממה שאני יודעת זה תקין לא להרגיש עד שבוע 25 גם. זה ממש קשה אבל, מבינה אותך...
יש הבדל משמעותי אצלי
בקדמית מרגישה הרבה יותר מאוחר
שלום, יש משהי שמכירה את המכשיר ויכולה לתת חוות דעת?🤔 ברור לי שספורט אמיתי הוא הכי טוב..השאלה אם זה נותן פיתרון למי שממש קשה לעשות ספורט ולא מגיע לזה..האם זה עוזר לחיזוק הבטן אחרי לידות?
אז צריכה להחליט מה אני עושה . מתוסבכת עם עצמי
מניקה כרגע. חודש אחרי לידה.
לא מסוגלת לעוד הריון כרגע אז חייבת מניעה טובה.
אממה. התקן אני לא בכוחותי להתמודד עם הפחד מזה כרגע.
גלולות.
ניסיון טוב עם גלולות יאז פלוס. משולבות.
לעומת זה, גלולות סרזט נסיון מר של אסורים מליון זמן. טהרה עם שאלות לרב אינספור. ואז יום אחרי מקווה להאסר וכן הלאה בסגנון. טראומתי מאוד ולא מוכנה לעבור שוב כזה דבר. כל הציפיות אכזבות, מליון בדיקות, שאלות פחד ללכת לשירותים שמא אראה משו וכו' ממש ממש ממש לא הולכת לעבור כזו תקופה כעת..
אז מה הפתרון?? אוףףף.
גלולות הנקה. מה עוד יש? האם בכלל יש הבדל בינהן? אם סרזט היה זוועה גם השאר יהיו?
איך מתקדמים?
טובים.
הרופאה אמרה לי שיש יותר עדין מסרזט
לא זוכרת איך קוראים לו
הרופאה אמרה לי שיש כי שאלתי אותה על משהו שהכי פחות משפיע הורמונלית
יכולה להמליץ לך שאצלי ההתקנה אצל ד"ר ברעם עברה בקלילות שגם בפעם השניה אמרתי "זה כבר נגמר?"
ואני מאוווד רגישה בהקשר הזה והייתי בלחץ היסטרי
וגם התופעות אצל הרוב הן ממש לא נורא ובמיוחד אצל מי שההנקה מונעת ולא מקבלת מחזור חודשים או שנה אחרי הלידה
שווה לחשוב מחדש, אולי זה שווה את המאמץ והפחד
בנוסף.. בדכ אני לא מניקה לפרקי זמן ארוכים. כמובן לא יודעת מראש מה יהיה עכשיו אבל בילדים הקודמים היה גג חודשיים.
ושוב בנוסף, לא מסוגלת כל חודש מקווה. הגלולות היו טובות לי בזה שחיברתי כמה שהצלחתי וככה המקווה לא היה כל חודש. וגם הפעמים המועטות שהיה גם זה קשה מספיק.
אז אחרי כל זה.. ויחד עם הפחד מלשים התקן לא מצליחה להשתכנע לנסות להתגבר עליו( גם הפעולה עצמה גם זה שמשהו תקוע לי ברחם גם הארכת דימום וכו')
אבל כמובן אם מבחינתך תופעות הלוואי שלו לא שוות את זה אז אין ברירה מלבד גלולות...
אם את מניחה שלא תניקי או שלא אכפת לך להפסיק להניק גלולות משולבות הן בד"כ יותר נוחות מאשר גלולות הנקה,או טבעת נובהירנג
אם לא אז באמת אין מנוס חוץ מגלולות הנקה עד שתסיימי להניק
הייתי מרוצה מההתקן הזה?
והאם חייבים להתקין רק במחזור?
איפה רוכשים את ההתקן? וכמה עולה?
והאם קובעים אליו תור רגיל?
כמה כואב לשים את ההתקן לא במחזור?
לגבי תור תתקשרי ואם זה התקנה תקבלי תור יותר קרוב
יש הסדר עם מאוחדת ומכבי אם אני זוכרת נכון שמקבלים הנחה אבל בכללי הוא יחסית יקר (בעיני שווה את המחיר בשביל הרוגע שלי)
התקנתי פעמיים אחרי לידה סביב הטהרה שזה לא ממש כמו במחזור אבל לא יודעת עד כמה הצוואר פתוח באופן טבעי בשלב הזה (זה מה שחשוב בעצם)
לא כאב כמעט בכלל
רק המכשיר ליישור צוואר הרחם אבל באמת בקטנה
שבפעם השניה לא היה נחוץ (אולי כי נטהרתי מוקדם יותר ביחס ללידה)
הוצאתי בתחילת ווסת ובכלל לא כאב
ואני נראה לי כן מדד 
בדיקה פנימית מבחינתי היא סבל. בגלל זה מוכנה לסוע אליו ולשלם מה שצריך
מלידה ראשונה. מעל ארבע חודשים...
באותה לידה עברתי אח''כ גלולות אחרות ביבוא אישי שאמרו שיש להן פחות דימומים.
בשניה התחלתי שוב עם המיוחדות (ברח לי השם) והן עשו חוסר חשק נוראי ועברתי להתקן. ההתקנה זה דבר אחד. אבל זמני ואם בוחרים בזה אז שווה להתגבר (ולי כאב מאוד מאוד. אבל בגלל קיסריים ורחם גבוהה). אבל יש מחירים אחרים להתקן שצריך לשקול (דימום כבד יותר, כתמים לפני המחזור ובכללי השבועיים שבועיים האלה)
בשלישית עם מיקרולוט שנעלם באמצע ואז עברתי לדיאמיליה היה בסדר גמור.
המסקנה שלי זה ששווה לנסות סוג אחר בקיצור.
את כבר מנוסה מן הסתם. את כבר יודעת שאם תוך שבועיים גג שלושה הכתמים לא נרגעים אז צריך לנסות משהו אחר, יודעת לא להסתכל ופחות להאסר.
בהצלחה
כל כך מזדהה עם כל ההתלבטויות האלו שאין כוח אליהם אחרי לידה
הגוף חלש וכל התמודדות נוספת כל כך מעמיסה
אני 6 שבועות אחרי לידה ופשוט מזדהה איתך
שיהיו החלטות טובות, בריאות ונחת בעז"ה
אמור לפתור לי את בעיית המחזורים הכבדים?
אני לא יודעת אם מקבלת מחזור בהנקה
כי תמיד הייתי עם גלולות בזמן הזה
ולא ניסיתי בחיים התקן
וגם ככה בד"כ המחזור שלי כבד יחסית
אז חוששת
אשמח לעצתכן
אני חושבת על ההתקן הכדורי של ד"ר ברעם
אז גם אשמח לתגובות או המלצות שיתופים ממי שהיתה איתו
ראיתי הבוקר שיש הערכה שאשה שנחטפה לעזה ילדה בשבי.
הלב שלי מתפוצץ מכאב
איך עוברים לידה עם מחבלים מסביב?
איך היא אוספת כוחות כשאין לה אף תמיכה וכבר למעלה מחדש ימים היא מבודדת מכל מי שאהבה? ומי יודע אם היא יודעת מה עלה בגורל בעלה ואם הוא חי בכלל...
אני לא מצליחה לבכות אפילו מרוב צער וזעזוע.
לעבור את הכאבים והתהליך הזה שהוא כל כך טהור בתוך הרוע ובתנאים כאלה קשים ומרים.
ולחשוב שהם רק יכולים להנות מהסבל שלה ובטח שלא להקל ואני לא רוצה להמשיך לדמיין מה עוד... כי היו סיפורים מעולם.
אין לי מילים לתפילה. מי שיש לה כח שתמשיך להתפלל.
אבא תרחם. עד מתי ????
עם תחושת ההקלה שעולה כששומעים שזו לא יהודיה.
אני חושבת שזו תחושה שבאמת נובעת ממקום מאוד פנימי ואמיתי.
עם ישראל הוא באמת גוף אחד, ויש משהו באמת מיוחד בעמ"י, שאכפת לנו כל כך מאנשים שאנחנו לא מכירים, רק כי הם חלק מהעם שלנו. זה באמת דומה למה שמרגישים כלפי בן משפחה.
זה לא שלא אכפת לנו ממי שלא יהודי, ברור שכל אדם שסובל זה כואב וקשה, ועל כל סיפור כזה מרגישים זעזוע. אבל יש עוד הרבה סבל וכאב בעולם, ואנחנו לא מרגישים כלפיו את אותו כאב שאנחנו מרגישים עכשיו, אחרי מה שקרה פה לעם שלנו.
כי כלפי יהודי אנחנו מרגישים כאילו זה בן משפחה, ויותר כואב לנו לשמוע על פגיעה ביהודי. כי באמת עם ישראל ערבים זה לזה, וכולנו שייכים לנשמה הכללית של כנסת ישראל, וגם בלי לדעת להסביר את זה, אנחנו מרגישים את זה.
איך מחשבים את הימים לבדיקתאמהלהמעקב זקיקים אם קיבלתי ווסת בערב?
מבחינה הלכתית זה נקרא כמובן יום חדש.
אבל מבחינת המעקב בטיפולי פוריות? אני סופרת את זה כיום נוסף?
כמה ספירות אפשר במקביל?😅
(אולי זה שונה כשהערב הוא ממש מוקדם בחורף.. לא יודעת)
אמהלהלהבדק. זה לא עם תור... ולא ענו לי במרפאת פוריות
כי אני צריכה ללכת ביום השלישי לווסת
את היום שקיבלת את היום הראשון
אלא אם ראית ממש מאוחר בלילה...
כיום ראשון
עדיף להקדים את הבדיקה ביום
מאשר לאחר ביום ואולי לפספס משהו, מידע חשוב כלשהו
אם יש חשש
אז במקרה הזה תלכי להיבדק ביום הרביעי לפי הספירה של יום ראשון זה היום בו התחיל, גם אם זה היה בערב
ואז מקסימום זה יהיה קצת מוקדם מידי הבדיקה,
לא נורא (כי אולי זה עדיין יהיה נקרא בעצם היום השלישי) בעיני עדיף להקדים קצת בדברים האלו כדי לא לפספס את העיתוי
אעשה.
וגם בתוכנית טיפול...
אם זה לפרופיל- הייתי מחשיבה את הערב כיום ראשון (נניח אם קיבלת באיזור 17 ולא 12 בלילה)
אם התוכנית שלך לטרזול- אז הייתי מגיעה ביום ה4.. זה לא קריטי
ואם התוכנית היא גונל אז גם כמו הפרופיל לדעתי
לחשב את הערב כעוד יום.
תתפללו עלי שהחודש הזה יביא בכנפיו בשורות טובות טובות
לנו ולכל עמ"י
לא פשוט כל ההתעסקות הזאת והרכבת הרים
אבל תאמיני שבסוף יש סוף טוב, ברוב המקרים
רק צריך לא להתייאש בדרך..
ושיהיה לך המשך הריון תקין וקל
בשורות טובות 
אם מישהי היית גם אצלו וגם אצל נועם כהן ויכולה להשוות אני אשמח לשמוע
צריכה יחסית זריז המלצות או להיפך
כבר קבענו תור ואני מתלבטת אם להחליף כי הוא נשמע לי קר
אני מעדיפה אצל שוקרון. כי אוהבת קר, מקצועי וענייני 🙂 הוא כן מסביר ומפרט מה הוא רואה.
אצל כהן המון המון המון זמן, והסברים, ובדיחות ושיח. ממש.
שניהם הרגישו מאוד מקצועיים.
אצל שוקרון הייתי גם לבד- בקורונה, והיה בסדר גמור, אצל כהן רק עם בעלי. אם זה שיקול גם, במיוחד בתקופה זו שלא כל הבעלים זמינים.
אני ממש נהנת ממנו. מסביר עניינית הכל, מפרט מה הוא רואה בנעימות. הרגשה נעימה ובלי להתפדח (הייתי לרוב בלי בעלי). עושה רושם מקצועי (שלח לבירור כשהיה צריך יחד עם הסברים, כשהיה ממצא פחות טוב בבדיקות דם התקשר אלי). וגם- משתדל לעשות תמונות יפות לתינוק ונותן אופציה לשלוח את כל התמונות באימייל וזאת תוספת נחמדה.
ועם כל זה, הבדיקות יחסית זריזות. בלי פטפוטים מיותרים, אבל כן נותן מקום לשאול מה שרוצים וזה לא מרגיש שהוא מנסה לתקתק אותך. אני מתחברת🙃
כן היתה הרגשה נעימה אבל בשניה הוא פספס שהיה עורק טבורי יחיד. וראיתי עליו גם כל מיני דיסים.. כדאי להגיע עם הבעל.
אצל נועם כהן הייתי רק בבדיקה, לא בסקירה, אבל הוא היה ממש מעולה ומרגיע
יכולה לפרט לי בכלליות מה הדיס שראית?
אני נוטה לכהן ובעלי לשוקרון חח
ולא באלי לכתוב סתם כשאני לא בטוחה.
יש בפייסבוק קבוצה של המלצות ודיס המלצות על גניקולוגים. תיכנסי לשם ותעשי חיפוש על השם שלו
אני אישית הרגשתי שהוא ממש מתקתק, זריז ולא מפתח שיח (שזה נחמד לי) אבל לטעמי בא על חשבון מקצועיות...
להבא לא חושבת שאחזור אליו
וזה ממש באסה כי במכבי אין כמעט אופציות בירושלים:/
לבעלי היקר יש עניין שהוא לא מספיק מודע אליו
הוא עושה גרפסים בכל מקום אפשרי. לא מדובר על גרפסים ארוכים ורועשים ב''ה, אבל בהחלט שחרור אויר שעושה קול יחיד אבל שנשמע.
שמתי לב לזה כבר כשיצאנו והובכתי מזה ליד אחרים. כיום גם בסביבת לקוחות שלי הוא ככה וגם ליד אנשים מחו''ל. לא נעים לי בכלל.
הסברתי לו הרבה מאוד פעמים, בהתחלה ברמזים ואחרי זה בצורה שלא משתמעת לשתי פנים. הוא כל פעם מתנצל ,אבל זה חוזר על עצמו שוב ושוב.
הוא אמר לי פעם שהוא חושב שזה עניין פיזיולוגי הצורך לשחרר כל כך הרבה פעמים. גם בעיניי זה חריג אבל גם צורת האכילה שלו חריגה יחסית.
השאלה מה אני עושה כדי לגרום לו להפסיק עם זה. זה ממש מביך אותי ועושה ממנו צחוק.
כמובן שבהריונות זה מקשה יותר
סליחה על הנושא
מה זה אומר אוכל בצורה חריגה?
לסביבה
עד שאמרתי לו הוא היה בטוח שלא שומעים את זה
שמניסיון של משהו אחר - אצלי לפחות לא עזר להגיד עד שזה הגיע מבחוץ.במלא דבריםם
זה נשמע להם אחרת כנראה 🤷
תני לו להתנהל עם הסביבה שלו כרצונו.
לא משנה אם חוסר מודעות או חוסר אכפתיות,
אם היה מפריע לו משהו הוא היה משנה את זה.
הוא לא אמור להשתנות כי לך מפריע איך שהוא מתנהג בסביבה.
את אומרת שזה הביך אותך עוד כשיצאתם ובכל זאת התחתנת איתו.
כנראה היתרונות עולים על החסרונות אץ תתמקדי במה שטוב בו ותאמיני ביכולות שלו ליצור קשרים עם הסביבה כמו שהוא יצר קשר איתך.
לגבי הלקוחות שלך, תנסי קודם כל לבדוק אם באמת יש פה בעיה או שזאת פרשנות שלך. אנשים בוגרים יודעים להכיל מצבים שונים.
זה ממש תלוי ולא בהכרח שתהיה לזה השפעה אמיתית על הפרנסה שלך.
מה שכן יכול לפגוע זה שאת חושבת שזה עלול לפגוע ולכן אולי מאבדת ביטחון וזה באמת מה שפוגע ולא הקולות שהוא משמיע.
בכל מקרה, אם את רואה שזה אכן מפריע להתנהלות שלך מול הלקוחות אז תחשבי איך את פותרת את הבעיה הזאת שהיא בעיה שלך.
דרך אחת זה לדבר איתו ולבדוק אם אפשר לפתור את בעיית הקולות. את זה עשית.
אבל זאת לא הדרך היחידה.
אפשר למשל שהוא לא יהיה במחיצתך בזמן שאת בפגישה עם לקוחות..
אפשר למשל לעשות כניסה נפרדת.
יש כל מיני דברים שאפשר לחשוב עליהם.
כל עוד את מתמקדת בלמצוא פתרון לבעיה שלך, שהיא הלקוחות ולא מנסה לשנות אותו בגלל חוסר נוחות שלך,
גם את מגדילה את האפשרויות לפתרון וגם מגדילה את הסיכוי לשיתוף פעולה ממנו.
סתם לדוגמה כדי להמחיש, הייתה לי בעיה סוג של דומה בהקשר הזה, עמדת העבודה שלי היא בסלון, אין לי חדר עבודה, ובחדרים לא הייתה קליטת אינטרנט טובה, בעיקרון כל עוד עבדתי מהבית כשכולם במסגרות הכל היה טוב, אבל כשאין מסגרות או כשאני עובדת בערב אז זה מפריע שיש דיבורים או טיילת מוגזמת בסלון.
וגם ביקשתי כמה פעמים שיתחשבו ויפסיקו את הטיילת (בסוף זה אינטרס של כל הבית שאני אוכל לעבוד גם מהבית גם בשעות שהם נמצאים)
אבל זה לא קרה,
אז ישבתי עם בעלי והגדרנו מחדש את הצורך והוא עשה לי שתהיה קליטת אינטרנט טובה בחדר, אני לא מתה על הפתרון הזה כי מאוד לא נוח לי שם, אבל מה שרציתי להדגיש זה את הדיון.
עקרונית זה לגיטימי שבני הבית מסתובבים בסלון בשעות שהם בבית,
הבעיה שזה מתנגש עם הצורך שלי לעבוד בשקט,
אפשרות אחת היא לבקש התחשבות, אבל יש אופציות נוספות, והעיקר לא הם הבעיה, ולא הם אלו שבהכרח צריכים לשנות את ההתנהגות כדי להגיע לפתרון.
המקרה שלך דומה מהבחינה הזאת.
עקרונית זה טבעי שיש תופעה שעושים גרפסים.
לך זה מתנגש עם העבודה עם הלקוחות. אפשר לבקש התחשבות, אבל זה לא פתרון יחיד, והעיקר לא בעלך הבעיה ולא בהכרח שהוא צריך להשתנות כדי להגיע לפתרון...
בוודאות אנשים שומעים
גיסתי העירה לו גם
אני לא יכולה להרחיק אותו מכל המשפחה שלי, חברים וכו'
גם לי סביבת העבודה היא בסלון
אגב גם בארוחות שישי כשאני תוקעת לו מרפק זה לא עוזר
הוא עושה את זה באופן יזום, כן שולט בזה.
הצעתי שילך לשירותים כשמרגיש צורך
אבל אני מרגישה שזה יותר נובע מחוסר הבנה בסיסי של גברים מהסוג שלו
כי כאמור זה לא הקולות הברורים שהוא מבין
באמת כדאי להחליף מקום
כלומר, כל מה שבשליטתך ובאפשרותך לשנות - תעשי
לגבי זה שזה יזום - אם זה יזום, וגם גיסתך מעירה לו, מה הוא אומר על זה? זה לא מפריע לו שמעירים לו בפומבי?
הוא יתנצל אבל ימשיך אחרי יום
הוא זה לא את
ואת לא צריכה להתבייש בשבילו
אתם נשואים אבל לא אותו בנאדם
אם הוא היה ככה עוד בדייטינג ולא התבייש ובכל זאת עשה, כנראה זה חזק ממנו . כי להרבה נשים זה יכול להיות big no no
ובכל זאת בחרת בו
להתרכז ביתרונות ולא להעצים חסרונות זה הכלל
אין פתרון קסם. גם לריב איתו על זה לא יעזור וזה לדעתי גם לא חוסר מודעות כי לדעת רוב העולם - זה לא מנומס ובעיניי הרבה אנשים גם גורם לדחייה אפילו. אני בטוחה שהוא יודע ומתמודד עם זה לפני שהוא הכיר אותך
שבמקום לדבר בשכל ובשם הסביבה,
ולהסביר למה המציאות היא מה שאת חושבת ולא מה שהוא,
פשוט תדברי על עצמך.
לשתף אותו בכנות איך את מרגישה עם זה.
שאותך זה ממש מביך וקשה לך ומרתיע אותך,
ואת ממש מבקשת שבשבילך יעשה את זה רק לבד/ימנע מזה לידך או מה שלא נראה לך.
זה נראה פשטני אבל בסופו של דבר הרבה פעמים אנחנו הולכות סחור סחור
כשהפתרון מתחת לגשר...
צריך לדעת איך לשתף ולבקש בצורה שתגייס אותו עבורך בעיקר.
אלא האם זה "עניינך" שאנשים שומעים.
מה שבינו לבין הגיסה, תשאירי לו.
המשפחה שלך זאת גם המשפחה שלו, את לא יכולה לקבוע איך תהיה ההתנהגות ביניהם.
כנ"ל לגבי חברים.
אם למשפחה שלך מפריע, שינהלו את זה מולו. אנשים בוגרים צריכים לדעת לנהל שיח על התנגשויות. הבעיה היא שהרבה פעמים אנשים קרובים "לוקחים על עצמם"
לתקן אחרים כי הם בטוחים בצדקת דרכם.
את לא יכולה לדרוש ממנו לשנות את ההתנהגות שלו כשאת במחיצתם. את יכולה להסביר שזה גורם לך מבוכה ולבקש את ההתחשבות שלו.
אבל מתוך שני עקרונות:
*הבעיה היא אצלך, את הנבוכה
*את מבקשת ממנו עזרה. את לא דורשת כי את מבינה שלא הוא הבעיה, לכן את גם מקבלת את התשובה "לא".
אנשים משנים התנהגות כשיש להם מוטיבציה פנימית לעשות את זה.
לא כשמישהו אחר קובע בשבילם מה מנומס לעשות בחברה.
אם הוא היה מעוניין ליצור קשרים והבעיה הייתה מפריעה לו ליצור קשרים, הוא היה מנסה לטפל בבעיה.
עצם זה שאת מגדירה את הבעיה כ"חוסר הבנה בסיסי של גברים" את קצת מונעת מכם להגיע לפתרון כי הכיוון היחיד שאת מאפשרת זה רק שהוא ישתנה, וזה לא פייר.
כשיש התנגשות זאת לא חכמה לצפות ולהדריך את השני להשתנות.
צריך לטפל בבעיית ההתנגשות.
כמו שציינת עמדת העבודה שלך בסלון, זה מקור לצרות. צריך לשנות את המיקום.
או לפחות להפנים שזאת לא בעיה שלו שעמדת העבודה שלך בסלון, הוא בבית שלו.
נשמע לי שקודם כל את צריכה לקבל את העיקרון של "זכותו על גופו", זכותו להשמיע קולות.
וגם לקבל את זכותו לבחור שלא להיענות למה שמקובל בחברה.
אם תקבלי את שתי האקסיומות האלו יהיה לכם יותר קל לנהל שיח פתוח והדדי שבו רואים את הצרכים אחד של השני.
לגבי הריון, זה אותו עיקרון כמו הלקוחות.
הבעיה היא בהתנגשות שנוצרת ולא בו.
מה היית עושה אם בשל ההריון הריח שלו היה דוחה אותך?
מה היית עושה בלי קשר להריון, אם מראה חיצוני שלו היה מפריע לך?
יש מקום לשיח ושיתוף בתחושות, אני יוצאת מנקודת הנחה שהוא רוצה שתשמחי בקרבתו ולכן ברמת העיקרון, תיאורטית, היה רוצה להתחשב בך.
אבל השיח צריך להיות מתוך לגיטימציה ברמה הבסיסית לזכותו לבחור את ההתנהגויות שלו.
כלומר:
* מותר לו להשמיע קולות, זוהי זכותו.
* לך מפריעה השמעת הקולות.
כשהדיון יתנהל כך, יהיה לו יותר סיכוי מאשר:
* הוא מנהג בצורה לא מנומסת.
* ההתנהגות הזאת מפריעה לי.
וזה בלי להתייחס לאפשרות שאולי ההתנהגות הזאת לא לגמרי נשלטת...
עדיף ג'ינס
לילדים (איזור מידה 6-8)
עד 50 שקל?
או אפילו מכנסי טריקו, אבל עם גזרה נורמלית ועד 35 נגיד.. אבל שיהיה להם גזרה, זה חשוב..
אה, ובארץ.. שיהיה סיכוי שיגיע בימים הקרובים ולא עוד איזה נצח קטן....
הבן שלי חייב מכנסיים ואני כבר מתוסכלת....
אז לא יודעת
בעיניי זה מכנס ממש קלאסי לבית הספר
והבן שלי לובש אותו לפעמים בשבת גם, כשהוא לא מוכן לשים את המכנסיים היותר אלגנטיים שיש לו (גם מנקסט)
הייתי היום בשקיפות. שבוע 12+4. יש לי נסיכים בבית ב"ה.
הרופא לא אמר מה מין העובר, אך בתמונות שהביא לי אני חושבת שאני רואה משהו. עוד בן חח...מה דעתכן?
צריך את הזווית של בין הרגלים.
ואני גם לא חושבת שזה שבוע שאפשר לדעת את המין.
בכל אופן שיהיה בשעה טובה!!! מאוד ריגש ליראות את התמונה. החזיר אותי להתרגשויות של תחילת הריון.
דווקא אני לא בטוחה בכלל שזה בן
אבל התמונה כל כך לא ברורה שאני ממש לא הייתי לוקחת אחריות חח
אם יהיו לך עוד תמונות בקרוב את מוזמנת לשלוח. גם בפרטי
אם מקביל לגב זה בת
אם אלכסון זה בן
אבל זה 5° יותר אלכסוני +אי אפשר להבין מהתמונה אם זה האיזור המדובר כי בדרך כלל התמונה היא אחרת
ובאולטרסאונד יש הרבה פעמים ''כתמים'' שנראים מטעים והתמונה לא מספיק ברורה לי
בכל אופן ככה זיהיתי את הבת שלי כשבשקיפות לא הסכימו לתת השערה. אבל היה יותר ברור בתמונה ששלחת ובבהירוץ
שהאיזור שהסתכלתי הוא האיזור הזה כי יש שם כמה חח
בקיצור חוזרת בי ממה שאמרתי כל עוד זו התמונה
צריך תמונת פרופיל ברורה בזוית של עצם האף. לפחות אני
אבל כן, בהתחלה התכוונתי לאיזור שטיפה למטה על הקו שסימנת ואחרי זה ערכתי כי ראיתי פתאום את האיזור העליון ולקחתי מה שאמרתי חזרה.
אבל זה לא פרופיל טוב וגם כשהתמונה חדה ממש אפשר לראות הרבה יותר טוב
שלפי התנוחה או משהו כזה ניתן לדעת אם זה בן או בת
לא יודעת כמה אמין
אבל אם את מבינה אנגלית תקראי על זה ברשת the ramzi theory
הרבה נחת מהחבורה!
אני גם אמא לכמה בנים
וזה כיף 😅
מי שערה אנא תקריאי פרק להצלחתם ושמירתם
ברמה שכל מילה שניה יכולה לגרום לי לבכות.. לא יכולה לדבר עם אנשים בלי לבכות. לא מצליחה לצאת מזה, לנסות להסיח את הדעת במשהו אחר. כבר ממש שוקלת טיפול תרופתי, השאלה אם קיים משהו כזה שיכול לעזור. זה כבר ממש פוגע בתפקוד, וצריכה לטפל בילדים לבד..
ממש קשה ומרגישה שאין לי כוחות
זהככה כבר תקופה?
יכול להיות על רקע הורמונלי גם?
חודשיים אחרי לידה... בעל במילואים...
מלחמה...
בגדול יחסית הגיוני למצב אבל מרגישה שזה כבר ממש מוקצן וגורם לקושי בתפקוד
המקוריתאת מצליחה לישון?
חוסר שינה הוא גורם מס אחת לתחושות כאלה. ם בלי קשר למלחמה ובעל מגויס. אז עכשיו בכלל .
הייתי ממש מוצפת והרגשתי שאני בלי כוחות לכלוםםם.
והבאתי לפה את אחותי הקטנה, אבל גם הייתי משלמת לבייביסיטר והיא היתה עם הילדים שעתיים בצהריים ואני הלכתי לישון, סגורה בחדר פתאום שמעתי את עצמי.
ואני בבית בבקרים אבל עסוקה בתפקוד היומיום ופתאום כשהרגשתי שמישהו אוחז ביחד איתי את הילדים ואני לא לבד זה נתן לי את היכולת להתפרק, לישון ואז לקום עם כוחות חדשים...
אולי תבקשי מאמא/אחות/ בת דודה לבוא להיות איתך?
או שאת תסעי עם הילדים לאנשהו?
למרות שלפעמים זה קצת מעיק ואני מתגעגעת לשקט ולשגרה הרגילה בבית.
לפעמים מרגישה שמותחים ביקרת על התפקוד (חוסר תפקוד..) שלי, שאקח את עצמי בידיים ואטפל בילדים...
הכוונה שכשאנשים נכנסים לבית זה גם עזרה אבל גם לפעמים מתסיס את הבית ומריע לשגרה וסדר ערב שאנחנו רגילים.
זה קשה לי אבל לא יכולה להתלונן כי ב"ה שיש עזרה
תמיד מותר
ועכשיו במיוחד
הקושי הוא אמיתי.
אם את סומכת על רופא המשפחה שלך, הייתי מתחילה ממנו.
קרוב משפחה שלי רופא משפחה, יש המון מטופלים שמגיעים עכשיו עם קושי כזה. יכול להיות שטיפול תרופתי יוכל לעזור, גם אם לא יפתור הכל. אבל לפחות כפיתרון ראשוני כדי שיהיה אפשר לתפקד.
המון כוח❤️
ב. שווה להתחיל בעיני בטיפול רגשי. יש עכשיו לא מעט מרכזים שמציעים טיפול במחיר מסובסד.
לדעתי נשמע שזה ממש ממש יכול לעזור. ומטפל/ת יוכלו לדייק אם יש צורך בנוסף גם בטיפול תרופתי.
בנוסף יש מלא זומים והקלטות שלהם של אנשי טיפול 'מדברים על חוסן נפשי בזמן מלחמה. שווה לחפש.
יכולה להיות בין אנשים ולהרגיש שכל שניה יכולה לבכות
הכל מוצף
לגמרי
והיו ימים שהכל הרגיש לי כמו לחיות בבועה בלי שום רגש בלי שום משהו שעובר את מסך היאוש שלי
וגם חשבתי כל מיני
ממליצה לך ממש לפנות לטיפול . אולי קודם כל בשיחות
לנקות את ההצפה
לעבד תחושות
לקבל חיבוק ומקום
וגם להתיעץ אם ומתי יש צורך במעבר
אני אישית מצאתי את הדרך להעזר בשיחות אבל לא עם פסיכולוגית אלא בדרך אחרת שלי היתה נגישה ומדויקת
אבל ממ ש מציעה לך לא להאשאר ככה
כי זה פשוט ממש סבל
ולפי התוצאות אם צריך לפנות לרופא המשפחה
גם אני חשבתי על זה האמת. בגלל הסמיכות ללידה, וכי יש המון טריגרים
אשרייך על המודעות❤️
ובגלל מה שאת מתארת, כן הייתי פונה לעזרה
התקופה בזו מטלטלת עבור כולם,
אבל אם את מרגישה שזה מציף מדי,
נשמע שבאמת כדאי לקבל עזרה וכלים להתמודד עם זה בצורה טובה❤️
בשעה טובה הגענו לשלב המרגש שאפשר לזהות את המין
מודה לה' על החסדים והניסים
שום דבר לא מובן מאליו
נוכחתי לראות את זה טוב טוב..
בבית יש לנו ב"ה ארבעה בנים מקסימים
ותמיד יש לי את החלום הזה שתהיה לי לפחות בת אחת
אז הלכנו אתמול לטכנאית
אבל ביקשנו שתספר רק לבעלי.
אני מרגישה עדיין לא מוכנה מספיק לידיעה הזאת.
זה מעניין שעד עכשיו בכלל לא התעסקתי במחשבות על עניין המין, דווקא בעלי כן היה מאוד מסוקרן ובגלל זה הלכנו להיבדק. ואולי גם בגלל זה מרגישה לא מוכנה מספיק לידיעה הזאת.
אצלי בראש כל הזמן חושבת רק שיתפתח טוב, שיהיה תקין ובריא בעז"ה
ופתאום העניין הזה של המין נהיה ככ מוחשי
ומרגישה לא מוכנה!! בשכל ואפילו גם בלב, אני רציתי תינוק חדש ולא היה משנה לי מה
אבל החלום הזה שתהיה לי בת ככ חזק!!
והיה רגע שהצצתי במסך ונראה לי שהצלחתי לראות משהו ונראה לי שזה בן
וכן הרגשתי משהו מוזר כזה, וואו, עוד בן.. ומה תהיה עם הבת שחלמתי?
בקיצור, מבולבלת ממחשבות
בעז"ה מחכה שהמחשבות שלי סביב זה קצת יסתדרו לי בראש ואז אבקש מבעלי שיספר לי.
אולי יהיה לכן דברים חכמים להגיד לי.
בחילות של תחילת הריון ואני מסוגלת לאכול רק דברים יבשים.
יש לכן רעיונות לאוכל שהוא לא בצק?
זה הדבר היחיד שאני בינתיים אוכלת כל היום.
פיצוחים למיניהם
פריכיות
צנימים
ארטיקים/פופייסים
בייגלה
סלט עם הרבה לימון לפעמים עובר...
קציצות בשר/עוף יבשות
אורז לבן
פסטה בלי כלום
תפו"א מבושלים בלי שום תיבול
אני די חיה על צנימים וקרקרים, מידי פעם סלט עם מלא בצל עובר.
שאר הדברים עושים לי בחילות, או שהם לא אוכל אלא נשנוש.
אם את מרגישה שאת לא מצליחה לאכול מספיק, מקיאה הרבה, יורדת במשקל וכו' אולי כדאי לשקול לקחת בונגסטה (התחליף של דקלקטין)
זה הצלה❤️
וגם לחם עם שוקולד
אומנם זה לא דברים יבשים וזה כן בצק, לא כמו שביקשת, אבל אולי במקרה זה יהיה לך טוב.. 🙏
ביצה
פופקורן
גרנולה/ עוגיות שיבולת שועל
איך את עם ירוקים מסוג אפונה, שעועית, ברוקולי, אדממה?
גיל חודשיים יש לי הרבה חלב
יש דרך להפסיק הנקה?
איך עושים את זה?
וגם כמה מהר מגיע אחכ המחזור?
והרגשתן שזה השפיע עליכן רגשית?
תודה לעונות
אבל לא לכל אחת יש נטיה לסתימות ודלקות
גם אצלי בתינוקות שינקו טוב וישנו לילה רצוף היה בסדר
פה המצב מורכב כי גם יש לי נטיה לדלקות וגם הוא לא יונק טוב
בכל אופן אני אתייעץ שוב פשוט קיוויתי שיש דרך מהירה ופשוטה לסיים עם הסיפור הזה. אני מבינה שגם אם אפסיק זה יצריך שוב התייעצות איך
כבר יומיים שאני פעם- פעמיים ביום מוצאת את עצמי עם תחתונים רטובים וזה עובר אפילו למכנס מעל
לא כמות היסטרית אבל בהחלט מחייבת החלפה
הזה לא מרגי ש מאה אחו ז מים צלולים אלא כן סוג של טיפה גוון לבן אולי אבל גם לא הפרשה רגילה .. כן יחסית נוזלית
ובכמות
ברגיל אין לי כלום כמעט
איך מזהה אם הזה רק ריבןי הפרשות מוזר? אין ריח בולט של משהו
שבוע 30 אם זה משנה
אם זה עובר גם למכנס מעל, אז זה נשמע לי יותר מסתם הפרשות...
(אבל מניסיון שלי - קשה לזהות ירידת מים, גם כשהיא ממשית ובזמנה בכל אופן, עדיין כדאי לבדוק את כמות המים)
מקווה שתמצאי דרך ללכת להיבדק ♥️
אם הזה רק פעם גג פעמיים ביום עדיין יש חשד לטפטוף? ה לא חייב להיות מתמשך כל הזמן?
אני יודעת שאני מנסה להתחמק
אבל זה גם מסובך להבדק טכנית .. אז קיויתי שתגישו לי ששטויות ומה פתאם והכלצבסדר
כי יכול להיות שיש קרע קטן בחלק העליון של השק.
יש תחבושות של מיטסט שיכולות לבדוק אם זה מי שפיר.
אז אולי באמת לא צריך לרוץ להיבדק, אבל כן כדאי איכשהו בימים הקרובים...
(אוף, כמה קשה... ♥️♥️)
הפדים שמזהים ירידת מים לא אמינים כל כך, ככה הבנתי.
כל הבוקר הייתי עסוקה בלנסות להבין אם זאת ירידת מים או לא, ולרוץ לקנות פדים כאלו וכו'...
תכלס אחה"צ כבר ילדתי.
אני הייתי בשבוע 37
בלי שום הכנה מראש...
את לא רוצה ללדת עכשיו.
אגב, יכול להיות שזה שתן?
אם כבר יותר הפרשה
מאשר מים ממש
אבל הפרשה כל כך נוזלית אבל כן טיפה בגוון לבן ובכמות לא רגילה
ולכן השאלה בעצם
הממ ... אבל לא ישנתי 3 לילות ברצף
וי ש לי שעה אחת ויחידה עכשיו לישון..ואז לתפקד לבד עד הלילה שבטח שוב לא אשן
אוףףף
אני לא מסוגלת לחןשןב על לצאת עכשיו ולנסות איכשהו להבדק גם אם יתנו לי
וכן אני מבינה 'אולי כדאי וחשוב ברור
אני רק משתפת בכמה זה קשוח לי כרגע
אולי זה בסדר לראות ואם יקרה 'וב אז להבדק מייד ואם לא אז לא חייב?
בא לי חברה היא רופאת נשים לכל ההתלבטויות האלה
תקופה לא קלה.
על הזמן לסקירת מערכות מוקדמת? או שזה פחות קריטי כמו בשקיפות עורפית?
הרופא נשים שלי גויס🤦 אז התור שהיה אמור להיות לי השבוע בוטל. בשקיפות הרופא שעשה לי את הבדיקה טען שהעובר מתאים ל5 ימים יותר מגיל ההריון העכשוי. ככה שזה יוצא שסקירת המערכות ש קבעתי תצא כבר כמעט בשבוע 17... השאלה אם זה בעייתי ולהתאמץ לנסוע רחוק יותר בשביל תור מוקדם יותר.
בכל המקומות ראיתי שכתוב 14-16
ב. סטייה של 5 ימים לא משנה את גיל ההריון הרשמי לפי תאריך וסת אחרונה.
שבבדיקת דופק הרופא שינה לי את גיל ההריון כי אמר שזה מתאים ל5 ימים מוקדם יותר.
ואז בשקיפות הרופא השני אמר שבעצם העובר מתאים לגיל ההריון המקורי (לפי תאריך וסת אחרונה). אז אני לא יודעת לפי מה אני אמורה ללכת בקביעה של הבדיקות. ואין לי כאמור רופא להתייעץ איתו😕
גם שלי... וזה קשוח ממש!!
והשבוע הייתי אצל רופא אחר במרפאה שעשה לי סדר...
אז ממליצה לך לקבוע תור לאחרי הסקירה לרופא אחר.....
אין לי אפליקציה כזו. לא ראיתי שיש לכללית.
מה שהופיע לי לפי הבדיקות זה מה שהרופא קבע בבדיקת דופק
בכל מקרה מה שמופיע בבדיקות זה מה שקובע.
(ואחיות לא תמיד מבינות בזה..)
מצאתי עכשיו. טוב לדעת שיש את זה, תודה.
ההריון הקודם היה לפני הרבה זמן😬 כבר שכחתי הכל.
בתור מי שיולדת ב41+, אם לא היו מחזירים לי את התאריכים אחורה, היו מציעים לי לזרז לפני שמומלץ.....
(לא זוכרת אם הזיזו לי 5 ימים או יותר, אבל הרעיון...).
לק"י
עד שבועיים הפרש בגודל של העובר נחשב תקין.
אבל בשבועות הראשונים כן מתקנים. לא יודעת עד איזה שלב.
לא על השלב הזה.
עכשיו הבנתי....
כי זה באמת פער כבר משמעותי
נראה מה הרופא הבא שאהיה אצלו יגיד. אולי אם יראו ששוב העובר תואם לגיל יותר אז הוא ישנה.
