עבר עריכה על ידי בארץ אהבתי בתאריך ו' באלול תשפ"ג 01:14
בשיעור על הפרשה הקודמת, פרשת שופטים, הרב ראובן ששון דיבר ממש יפה על דברים שמתחברים לעבודת חודש אלול. לא הספקתי לכתוב בשבוע שעבר אבל חבל להפסיד, אז משתפת פה בטעימה מתוך הדברים, עם תוספת מחשבות משלי (כמובן השיעור הוא הרבה מעבר לזה)…
בתחילת הפרשה יש ציווי על השמת שופטים ושוטרים בכל עיר ועיר בארץ ישראל.
העניין של משפט צדק הוא עניין מאוד מהותי בגאולה. הנביאים מדברים הרבה על הקלקול שהיה בירושלים לפני החורבן - "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם"
ונבואות הנחמה מדברות על תיקון מערכת המשפט - "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ עִיר הַצֶּדֶק קִרְיָה נֶאֱמָנָה. צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה".
למה העניין של משפט הצדק הוא כל כך מהותי?
כי הוא בעצם ההורדה של התורה המופשטת לחיי המעשה.
התורה היא האמת. היא מבטאת מציאות של אמת ושלמות, ומחוברת לקומה רוחנית עליונה.
אבל הקיום של התורה צריך להיות בתוך חיי המעשה. ואיפה זה מתבטא? בפרטים הקטנים של החיים. כשיש מריבה בין אנשים וצריך להכריע מה הדין, ואז הולכים לבית הדין. הדיינים (או השופטים, בלשון התורה פה) לא לומדים תורה בזמן הדיון, הם מבררים את פרטי המקרה, חוקרים עדים, אבל למעשה הם מבררים מה הקב"ה רוצה שיקרה על פי התורה, איך האמת יכולה להתבטא בתוך המציאות, וכך הם פוסקים מה הצדק.
ותפקיד השוטרים הוא לאכוף את הדין, לדאוג שהצדק שהתברר על פי האמת של התורה יבוא לידי ביטוי למעשה ממש - שהדין יתקיים.
בעבודת ה' הפרטית שלנו, גם קיימות שלושת המדרגות האלו - האמת המופשטת, הצדק (החיבור של האמת לתוך חיי המעשה), והקיום בפועל.
האמת המוחלטת זו התורה, זה שייך לאמונות שלנו, ללימוד התורה המופשט יותר.
אבל מה שאנחנו לומדים צריכים להתבטא גם בחיים, וזה כבר יותר קשה. בשביל זה אנחנו צריכים להיות גם 'שופטים' של עצמנו. אנחנו צריכים לעצור ולהתבונן על המעשים שלנו, לבחון האם הם על פי התורה שלמדנו, איפה ומה אנחנו צריכים לתקן, איך נכון לנהוג, וכו'.
וברמה המעשית אנחנו צריכים להיות גם ה'שוטרים' של עצמנו, לדאוג לכך שנצליח למעשה ממש לחיות איך שאנחנו מאמינים שצריך.
הנקודה העיקרית כדי ליישם את זה היא קביעת הזמן להתבוננות. בספר 'מסילת ישרים', מילת המפתח היא 'שיתבונן'. כדי לעבוד על עצמנו צריך לפנות זמן לעשות התבוננות. לא להמשיך בשטף החיים, אלא לעצור ולהסתכל - איפה אנחנו נמצאים, לאן אנחנו שואפים, מה יש לנו לשנות, ועוד.
עבודת אלול ממש מכוונת אותנו להתבוננות הזו. אבל למעשה הרב מדבר בשיעור על כך שצריך להתמיד עם ההתבוננות הזו לאורך זמן. כל יום לפנות זמן להתבונן. עם הזמן, בזכות ההתבוננות יהיה קל יותר לשים לב לדברים גם תוך כדי פעולה. להרגיש שאנחנו טועים גם תוך כדי הטעות, ולהצליח לתקן יותר.
בהקשר הזה אני אשתף בקישור לשרשור שפתחתי פה לפני שנתיים, בו שיתפתי בתהליך ההתבוננות שלי של אלול, של בניית חלומות לשנה החדשה.
האמת שאני ממש צריכה לעשות את זה שוב השנה, אלול כבר התחיל ואני עוד לא ממש שם.
אז בינתיים משתפת במה שהיה אז, אם מישהי רוצה להיכנס ולהיעזר בזה בעצמה. ואולי אני אצליח לדחוף את עצמי להתחיל לעשות תהליך ולשתף פה גם השנה (הפעם קצת דחוס יותר, כי פספסנו חלק מהחודש…).
ר"ח אלול - איך חוזרים בתשובה? (די ארוך - כולל שיתוף אישי) - הריון ולידה
ככה אני מניקה לפעמים
