שה' לא ינסה אותי בכזה ניסיון קשה!! אני פשוט בוכה.
אתמול הייתה לי שיחה עם מישהי- נקרא לה חדווה (שם בדוי) לצורך ההבנה.
היא טוענת שהיא סבלה מאמא שלה, שאמא שלה לא אהבה ולא אוהבת אותה. אחרי שכל החיים הן באמת לא הסתדרו, והיו תקופות של ON ו OFF, לאחרונה היה פיצוץ וכיום הן לא בקשר בכלל.
הייתה אלימות פיזית, מילולית- גם מאמא וגם מאבא. עם אבא היא בקשר, כי היא טוענת שאבא כן אהב אותה מאוד.
היא מודה שהיא לא הייתה הבת המושלמת. היא טוענת שאמא שלה שנאה אותה בגלל שהיא דומה לאבא שלה, שגם איתו היא (האמא) לא הסתדרה (אבל הם חיים יחד. באושר או לא- לא יודעת).
היא גם לא בקשר עם אחד האחים שלה, שאותו, אמא שלה אהבה ואוהבת אהבה עזה- בגלל זה הנתק בעיקר.
אוקיי, עד פה סיפור חיים לא מלבב.
חדווה כיום נשואה, ממש לא באושר, בלשון המעטה. יש הרבהה מאוד מתח, ריבים, הבעל הרבה פעמים לא בבית, ועוד, גלוי לילדים ולא רק להם.
לחדווה יש כיום בת אחת בכורה וכמה בנים.
כשחדווה גילתה באולטרסאונד בהריון הראשון שיש לה בת- היא פרצה בבכי והודתה שהיא לא רוצה אותה.
ומאז.. אכן כך- היא לא רוצה אותה. כלומר, הרבה השפלות היא מקבלת, הבת הזו שכיום היא בת 13.
אהבה גלויה לבנים של חדווה אך נוקשות, קשיחות, צעקות, השפלות כלפי הבת שלה.
כל הבנים בבית לא אוהבים את הבת הזו, ואפילו יורדים עליה, מרשים לעצמם לצחוק עליה, להעליל עליה.. כי אמא (חדווה) מרשה לעצמה להגיד בקול שהיא (הבת) כזו- רמאית, גנבת, שקרנית.
כל מה שהיא עושה- לא טוב. אם הבן ישאל שאלה והבת תשאל את אותה שאלה- המענה יהיה קר וקשה לבת ואוהב ומכיל לבן. וזה בפרהסיה. גלוי לכל.
הבת הזו- תפקידה בבית- לנקות, לסדר, לטפל באחיה הקטנים, ו.. לקבל צעקות, גערות, ויחס לא נעים. גשמית- לא חסר לה כלום. חדווה קונה לה בגדים מכובדים, נותנת לה לבלות עם חברותיה, וכו'. מנגד, חדווה כן פירסמה בבית הספר שהבת שלה גונבת. כל המורים יודעים 'מי זו הבת הזו..' 'אל תאמינו למראה התמים הזה..'- אומרת האמא לכולם, וגם למורות בבית הספר.
דרך אגב, גם האבא לא אוהב אותה, את הבת.
אני באופן אישי לא רואה בה שמץ של פסול, אבל אני לא גרה איתם. אני רואה בה ילדה עם מזל רע. רע מאוד. ילדה שלא קיבלה צ'אנס- יכול להיות שאני טועה.. שלא מקבלת אהבה מאף אחד. ואפילו לא מאמא, שזה הכי בסיסי.
ורק אתמול היא הודתה בכך.
הזדעזעתי.
היא סיפרה לי שהם היו בנופש במשך שבוע, וכל הפעילויות בנופש היו בעיקר אמא ובת. והיא נאלצה לבלות יותר במחיצת ביתה. היא אמרה שהיא נגעלה להיכנס איתה לבריכה. שהיא לא יכולה לחבק אותה ולגעת בה.
ובסוף.. היא מספרת לי שהיא אמרה לבת שלה, היא מדברת על זה בגלוי איתי (!!) ליד הבת שלה, שהיא אמרה לבת שלה- שהיא שונאת אותה. ככה. פשוט.
וחדווה מאשימה את אמא שלה- שרק בגללה היא מנוכרת כ"כ לבת שלה.
שאמא שלה לא באה לעזרתה לעזור לה לטפל (למרות שאני יודעת שהיא כן באה, ו"המטפל" הזה פשוט מרעיל את היחסים במקום לטפל בהם. אני לא יודעת מה זה הטיפול הזה. האמא נפגעה קשות מספר פעמים. לחדווה אין רסן. היא פגעה באמא שלה בכל הזדמנות שאמא שלה הייתה מגיעה לטיפול. אמא של חדווה הייתה יוצאת בוכה מחדר הטיפולים ומבטיחה שלא תחזור שוב. אבל הייתה חוזרת שוב ושוב כי לא רצתה לעזוב את הבת שלה, היא יודעת שטעתה בגידול של חדווה. היא ניסתה לתקן שוב ושוב. אבל בסוף..לא הצליחה. בטיפול האחרון שנפגשה עם ה"מטפל" ועם חדווה- פשוט יצא קיטור של שנים. אמא של חדווה פשוט לא יכלה יותר לשאת את זה. ומאז הן בנתק.
פשוט בכיתי אתמול. לא יכולתי להסתכל על הבת של חדווה. לא יכולתי.
כואב לי עליה.
אמנם חדווה אומרת לעצמה ולבת שלה-"הודיתי בזה בקול, וירדה לי אבן מהלב. אבל אני אטפל בזה, זה תהליך של ריפוי. אני לא אעזוב אותך כמו שאמא שלי עזבה אותי. אני אלמד לאהוב אותך. את לא אשמה בזה. הבעיה היא לא בך, אלא בי. ואני אשתדל לעשות הכל בשביל שאני אוכל לאהוב אותך. "
ואני שואלת,
האם זה היה נחוץ?
כלומר, אוקיי, עברת סיפור חיים לא פשוט עם אמא שלך, את מרגישה שאת חווה את זה עלייך.
הגעת למסקנה שאת לא אוהבת את הבת שלך ואפילו שונאת אותה.
למה הבת שלך צריכה לדעת מזה בצורה כזו גלויה לכל? מילא שיחה גלויה וכנה בארבע עיניים. אבל למה כולם צריכים לדעת?
למה הילדה הזו צריכה להתבייש ממני..? שמי אני בכלל בשבילה?
קשה לי, קשה לי להכיל את זה.
מאתמול לא מצליחה להירגע.
בשינוי קל מהשיר של חנן בן ארי-
'.. מה אתה רוצה ממנה..מה?
מי ביקש ממך לזרוק בה נשמה..? '
לא הוגן גם להניק וגם לקבל מחזור....
