פורום הריון ולידה (עמוד 816)

ממליצה על דר' אדית גולדשטאוב. שמה לי התקן לפני שנתיים+ במשגב לדך. אולי היא מקבלת בעוד מקומות.

לגבי התקן בהנקה, בחיים לא שמעתי על זה.

כן אני יודעת שיש רופאים שאחרי קיסרי רוצים לחכות ל6-8-10 שבועות ורק אז להתקין.

ממליצה לבוא מוכנה- להחליט איזה התקן את רוצה. ואם אפשר לבקש מרשם בטלפון/דרך המרפאה/דרך האפליקציה - זה הכי טוב ויעיל להגיע לתור כבר עם ההתקן.

שאת צריכה תור לביקורת של אחרי לידה והוא צריך להיות בזמן מסוים.

מקווה שיסכימו.

אבל דר ארנסט פוס אדיב, קשוב, ענייני ונחמד.

רופא גבר ..

ממה שאני מכירה אין שום בעיה להתקין כבר כ-6 שבועות אחרי.

ההתנהלות שלו לא ברורה. 

אולי זה בדיקה כללית

ולא דווקא זקיקים

ויכול להיות שכואבת לך הבטן כי את במחזור..

לשואלת, לי לא כאב אבל נשמע לי הגיוני שיכאב.. ולא מדאיג 

גם לי בפעם הראשונה זה היה מוזר. אז הטכנאית אמרה לי שזה כ"כ נפוץ ורגיל אצלן וההרגשה המוזרה והלא נעימה שלי מאד מובנת.

הבדיקה לא אמורה לגרום לכאב בטן.

אולי סתם הצטרך וירוסון לחגיגה?

התחלת לקחת איזה כדור? זריקה? אולי זו תופעת לוואי

לקחתי אקמול ונחה

מזכיר לי שפעם כאב לי מאוד מאוד מאוד בדיקת זקיקים

האחות אמרה שבגלל שיש לי רחם אחורית אז היא צריכה ללחוץ על הבטן כדי לראות יותר טוב

וזה פשוט כאב והמשיך לכאוב יום וחצי כזה

אולי כי גם כל אותו הצד היה רגיש מהביוץ שבדיוק התרחש.

אז אולי אצלך עכשיו הכל שם רגיש בגלל המחזור 

כשל שחלתי זה משהו אחר. שלרוב לא מאובחן רק ע"י US.

במעקב זקיקים בודקים כמה זקיקים גדלו, מה עובי הרירית וכו'

גירוי יתר שחלתי זה מצב שקורה לעיתים בזמן טיפולי פוריות שמתפתחים הרבה זקיקים וזה עלול לגרום לכאבי בטן וכד'.

אבל הפותחת אמרה שעדיין לא נטלה כלום...

נכון שהוא לא מאובחן רק ע"י אולטרסאונד

ספירת הזקיקים - כמה יש ולא מה הגודל שלהם

בתחילת המחזור יכולה לתת איזשהו אינדיקציה ולפעמים מתחילים משם

מעקב זקיקים ועל זה הגבתי.

ביום ה3 לווסת.

לא נדרש מעקה משלב כל כל מוקגם..תלוי בסיבה למה עושים מעקב.

זה גם תלוי עד כמה המחזור סדיר וכמה מרווח ביטחון יש

הרבה פעמים אפשר גם להתחיל ביום 7 כשכבר יש זקיק מוביל.

לי לדוג יש נסיון עם מעקב זקיקים בגלל פספוס ביוץ לפני טבילה...

לא היה שום לחץ לעשות ביום ה3 לווסת...

ויש מקרים שצריך להתחיל קודם כדי לקבל תמונה רחבה יותר של לא רק מתי ביוץ... אלה טם בכלל יש זקיקים או מה מצבם

וברור שגם ספירת זקיקים בשלב בראשונים הוא חלק ממעקב זקיקים- משלים את התמונה הגדולה יותר

"ריבית דריבית היא הפלא השמיני בתבל. מי שמבין זאת, מרוויח. מי שלא, משלם"

רוצה לתת לי בפרטי כתובת מייל שלך?

20230823075335.pdf

20230823075350.pdf

תגידי לי אם את אם אפשר לפתוח את הקבצים.

ויש חנות בקניון מלחה ליה לונדון

אולי הצורת כביסה שוחקת אותם מהר?

ומה נחשב מהר?

בתוך כיסוי ללא סחיטה, כביסה עדינה. לפעמים מכבסת ביד. אחרי שנה כבר לא מחזיקות טוב את החזה. האלסטיות של הרצועות נשחקת. לפעמים הבד מתחיל להתפרק.

בגלל שיש לי מידה גדולה וזה תמיד מאוד יקר, אני מחזיקה איזה 2 גג 3 חזיות . אז מכבסת אותם הרבה... 

שיין!

אני מידה ממש גדולה (G95) ומצאתי שם חזיות מעולות ממש!

עלו בערך 40 ש"ח כל אחת.

יש לי אותן כבר שנתיים.

מכבסת בכביסה רגילה במכונה.

משתדלת לתלות אבל קורה שהן נכנסות למייבש.

מחזירות לגמרי. לא איבדו צורה. לא אלסטיות לא כלום.

והעיקר - מחזיקות לי את החזה ממש מש טוב ונוחות בטירוף!

חורשת עליהן ומרוצה מאוד - קניתי 8 חזיות במחיר של פחות מ 2 חזיות בארץ. יש מבחר ועכשיו בקיץ אני יכולה להחליף כל יום חופשי בלי להתחיל לחשבן מתי אעמיד כביסה..

חנות סנסיישן בעלי הכהן 27.

יש שם דגם אברג'ל והוא  מעולה ממש במיוחד למידות גדולות הוא מעצב נוח ומקטין בצורה נוחה ויפה.

ויש את סייפש בהר נוף זו מכירה והמוכרות שם יודעות להתאים מידה מצוין, לא יודעת כתובת מדויקת

פתיחה כי יש להם שעות קצת מוזרות.

אצלי היה כתוב ליד כל דבר כמה זה אמור להיות בכל שלב במחזור

את ממש אחרי ביוץ

כי הפרוגסטרון מעל 3

אבל מצד שני הפרוגסטרון טיפה עלה

ואני רוצה להוסיף - את כותבת מתוך הנחה שכבר יש לנו חלום להתקדם לעבר משהו, ואז השאלה היא איך להתקדם לשם.

אבל יש את מי שנוח לה איפה שהיא נמצאת. טוב לה בעבודה, טוב לה במשפחה, לא מחפשת עכשיו לעשות שינויים.

ואפילו במצב כזה, בכל זאת כדאי לעצור ולחלום. לחלום איך הייתי רוצה להיות. השינוי לא חייב להיות בתנאי החיים החיצוניים, זה יכול להיות גם בהתנהלות בכל מיני מצבים, בראיית המציאות, בעמדות הפנימיות שלי, וכו'.

ואלול זה ממש הזמן להתבוננות כזו. לעצירה כזו שבה אפשר לחלום ולהבין לאן אני שואפת להגיע.

ואז משם אפשר לקרוא את הפוסט המהמם שלך, שעוזר להבין איך אפשר להתקדם לשם...

הרבה שינויים בשבילו זה אומר גם הרבה שינויים בשבילך וזה לא תמיד קל.

ממש מזכיר לי את המצב שהיינו בו שנה שעברה.

מכל מיני סיבות היינו צריכים לעזוב את הדירה שלנו ולגור אצל ההורים לסירוגין, וגם ילדתי, ונכנס ויצא מהמעון ועוד ועוד ובתחילת ספטמבר עברנו לבית שלנו, ולגן חדש והסביבה חדשה ועוד כל מיני שינויים משמעותיים... והילדון היה בן שנתיים וקצת.

דבר ראשון להוריד גמילה כרגע מהפרק. זה יקרה מתישהו. לא עכשיו.

דבר שני, תנסי לראות איך את יכולה לשדר לו רגיעה ויציבות עם מסגרת שגרה כמה שיותר קבועה (קמים, מתלבשים, אוכלים, מתפללים, משחקים, גינה, שנת צהריים וכו') ולהיות רגועה בעצמך כי זה משפיע.

ודבר אחרון, בסוף אחרי שתבוא השגרה המבורכת, הכל ירגע והיה לו טוב. לדעתי לא כדאי להישאר איתו בבית, גם כדי לשמור על הכוחות שלך וגם כדי להכניס אותו לשגרה כמה שיותר מהר.

בהצלחה!!

לא בתקופה הכי טובה שלי- על קוצים , בכיתי מולו והתפרצתי כמה פעמים…

אכן הורדנו גמילה מהפרק - בעזרת ה צהיה לזה עוד הזדמנות בקרוב כשקצת נהיה בשגרה.

אבל לנו כמבוגרים יש יכולת לפתח חוסן עבור הילדים שלנו.

תקראי בגוגל על חוסן בשעת משבר. והתמודדות עם שינויים.

יש הרבה עצות שיכולות לעזור במגוון מצבים.

הכי חשוב ובסיסי שאת תהיי רגועה ושלמה עם המצב החדש.

יש דימוי יפה שאומר מה זה שההורים צריכים להיות החוסן של ילדיהם?

הכוונה שאם הבית מתמוטט והכל נופל ואתה צולל, אתה יודע תול כדי מפילה שיש למטה את ההורה שיתפוס אותך.

אז הבן שלך בצלילה של חוסר שגרה. אבל הוא צריך אותך יציבה ובטוחה ולא בוכה.

זה פחות הזמן ליציאות ובילויים. זה הזמן לייצר לו שגרה ויציבות.

כדאי להכניס אותו על ההתחלה למעון, אבל את יכולה לעשות את ההסתגלות יותר הדרגתית אם את לוקחת מחלה ונשארת בבית.

יומיים עד 10:00 ואז המשך השבוע עד 12:00

ואז שבוע אחרי עד אחרי הקימה משנ"צ, עד שיתרגל להישאר יום שלם.

אפשר גם לא להשאיר בכלל יום שלם עד עחרי החגים.

ממילא אחרי שבועיים יוצאים לחופשת ר"ה ואני מבינה שזה כבר התאריך לידה המשוער.

למה שתהיי איתו פחות אחרי הלידה? חשוב לא לנתק אותו ממך. זה לא באמת יקל עלייך.

עדיף שתהיי איתו עם התינוק בבית ויעזרו לך בבית מאשר שתסעי להורים נגיד רק עם התינוק.

תדאגי שיהיה מי שיבשל וינקה לך ויקלח את הילד, יאסוף ויפזר לגן. כל השאר את יכולה לעשות איתו.

ואם מישהו רוצה לעזור לך עם הילדים שיעזור עם התינוק וייתן לך את הפנאי להיות עם הגדול כשהוא מגיע.

לי למשל ממש עזר שהתינוק היה במתחברת, אני במיטה שלי והפעוט במיטה של אבא (ביקשתי מבעלי לחבר כל בוקר את המיטות בשביל זה)

וככה היה לנו מרחב בטוח ושווה בשביל כולם. קראנו ספרים, שיחקנו בפאזל והרבה משחקים אחרים.

אפשר גם לקנות כרית צבעונית ייעודית שהילד יודע להביא למיטה או לספה לצורך זה וזה עוזר לו לשמור על הכללים כמו שאסור להשתולל ליד התינוק, צריך לרחוץ ידיים בסבון לפני , להוריד נעליים וכו'. ככה הוא מביא את הכרית בעצמו אחרי כל ההכנות ויודעצשישמחו מקום פיזי ומקום בלב של אמא והתינוק לא לוקח לו כלום.

אתם יכולים להחליט כל בוקר או ערב על שני משחקים שבהם משחקים כשהוא חוזר. ותכיני את המשחקים מראש גלויים לעין ובהישג יד.

זה גם יכול לתרום לתחושת היציבות שהילד יודע שהוא חוזר ואמא מחכה לו לשחק איתו במשחק מסויים.

זה כמו שילד יודע שיש תיק מסויים לגן. אמצעי ויזואלי להרגיש את סדר היום.

בהצלחה!

ותזכרי שהכל עובר בסוף..

נראה לי שבאמת אעשה לו הסתגלות קלה יותר והדרגתית אבל עדיין אכניס.

לגבי הזמן המופחת - לא התכוונתי שזה יהיה במודע. אבל הזמן שלו יתחלק עם עוד תינוק שבטח ירצה לינוק ויהיה לו גם את העניינים שלו תוך כדי. ברור לגמרי לגמרי שאני מתכוונת להעניק לו תשומת לב אמה שיותר ואפילו יותר מהרגיל!!! וכבר הכנתי את בעלי שאחהצ כשהוא חוזר יהיה לנו זמן איכות ושערב גם נהיה יחד עם התינוקי ונקרא לו יחד סיפור ונעצים אותו וכו׳ …

פשוט התקופה הזו והשינויים האלה בו פתאום מכניסים לי ממש חששות שהוא רק יראה עוד ילד לאמא ואבא וייקח את זה ממש ממש קשה.

בגלל זה אני כבר לא כ”כ מדברת על זה שיגיע בקרוב עוד תינוק

ועוד רציתי להכין אותו לזה שבקרוב אמא תלך לבית חולים להוציא את הצינוק מהבטן והוא יהיה עם סבתא וכזה. אבל אני לא רוצה לפתוח ״תיבת פנדורה״ שעוד יותר תרחיק אותו.

לגבי אמצעים ויזואליים זה באמת רעיון. תודה!

גם לנו היה מצב כזה עם הגדולה כשהייתה בת שנה וחצי...

ב-1.9 עברנו לדירה חדשה, ב-15.9 התחילה גן חדש וב-3.10 ילדתי את השניה...

לדעתי כדאי לשמור על מסגרת כמה שאפשר, כלומר לעשות סדר יום קבוע וכן גם לשלוח לגן לכשיתחיל, הילד יתרגל מהר בעז"ה ואז הגן יהווה בשבילו עוד עוגן יציב בחיים שהוא ידע לצפות אליו.

אני גם לקחתי מאוד מאוד קשה את כל השינויים האלה שהגדולה שלי הייתה צריכה לעבור ואפילו בכיתי איך אני מעוללת לה את כל זה, אבל אני חושבת שבתכלס אנחנו האימהות לוקחות את זה לפעמים יותר קשה מהילדים, אנחנו צריכים פשוט להיות שם בשבילם מלאות ביטחון ואז גם להם יהיו פחות חששות וידעו שיש להם על מי לסמוך.

ולא לשכוח- הכל עובר חביבי!! עוד כמה חודשים תסתכלי על התקופה מרחוק ותגידי לעצמך- לא הייתי צריכה לדאוג כ"כ בסוף הכל הסתדר לטובה

ולהיות איתו אחרי הצהרים בסבלנות

קשוח

זה יעבור

וגם רציתי לומר שלילדים שלי המעבר לכיתת בוגרים היה יחסית קל ופשוט, בכלל לא כמו שנה קודמת כשהסתגלו לתינוקייה

דיברתי איתם לפני וחזרתי על השינוי והצוות של שנה שעברה גם נכנס לכיתה לזמן קצר לעזור במעבר

יכול להיות שזה לא יהיה לו קשה כל כך

בכל מקרה הוא יצטרך להתרגל אליה, אז עדיף מספיק זמן מראש.

כמו שאמרת היה לו כבר מספיק חוסר סדר...

אני מכירה שלא חייב הסכם.

המעביד רק חייב לתת לעובד הודעה על תנאי ההעסקה תוך 30 יום מתחילת ההעסקה.

גם לי בעבודה הראשונה שלי ביקשתי חוזה ולא נתנו. רק הודיעו לי מה השכר שיתנו.

ולא נתנו לי כלום מעבר למה שהחוק נותן.

אולי חוקי או לא חוקי לא נכנסת לזה...

אבל זה לא תקין. הסכם עבודה מגבה אותך קודם כל ואת המעסיק.

והתייעצתי עם עורך דין בנושא

לא הייתי מתחילה לעבוד ללא הסכם עבודה.

יש בדיקות לא אמינות, שתמיד יש בהם פס נוסף חלש - כמו שיש בתמונה שלך - גם כשאין שום הריון. (אני יודעת בוודאות על הבדיקות של "בשעה טובה" שתמיד מראות כזה פס)

אז יכול להיות שלא מתחזק בגלל שעשית את הבדיקה בשעות שונות במהלך היום, ובמילא הריכוז של השתן היה שונה. 

אולי מישהי אחרת פה תדע.

למה לא לעשות בדיקת דם?

אבל יכול להיות שזה כן הריון

אבל המקלון לא מזהה

או שזה הריון כימי

והבטא באמת לא עולה מספיק..

רק אחרי האיחור מתחיל לזוז לאנשהו

אבל

כמובן שזה גם יכל לרמוז על כימי...

וגם הפס יוצא רק כשאני עושה את הבדיקה לקראת הערב, בבוקר צריך בעיקר דמיון (וגם זה לא ממש עוזר)

התאריך שלי של הווסת זה בערך מחר או מחרתיים.

מצרפת תמונה.

אשמח לשמוע אם למישהי פעם היה משהו דומה ומה קרה /התברר.

יודעת שייתכן שכימי ועדיין אשמח לשמוע אם מישהי עברה כימי ואיך נגמר.

אני על פרימולט נור בינתיים... לא מפסיקה כי תכלס גם אני חושבת שכימי.

יש רק יום אחד בין בדיקה לבדיקה, נכון?

אז יכול להיות שזה תקין..

או לחכות

או לעשות בדיקת דם

לרגע חשבתי שהבדיקה משלשום אבל נכון 

יש רק יום אחד בין הבדיקות 

תקשיבי,מרוב מיצמוצים אני מאבדת ראייה

איזה משוגעת אני 😆

גם אם זה כימי, כדאי שזה יהיה מתועד בצורה רישמית.

רק לפי בטא?

לכאורה האיחור הוא היום או מחר

אז אפשר לראות אם יש הכפלה.

אם המספרים מכפילים

יש סיכוי גבוה להריון תקין. 

פשוט כבר חמישה ימים אני על פרימולט נור כי מפחדת להפסיק

תודה לכל המגיבות. אין עליכן

גם מקרים שבהם היה ככה והיה כימי

וגם שהיה הריון פשוט מאוד צעיר

אז תכלס אין וודאות כנראה

רק לחכות עוד קצת ואז לעשות בטא בהפרש של יומיים

תודה על התגובות. 💛

אבל לא קצת מוזר שהבדיקה שאני עושה על הבוקר יוצאת שלילית וכל שאר הבדיקות ביום חיוביות ברמה זו או אחרת?

כבר כמה ימים ככה

שבשתן *הראשון* בבוקר בדרך כלל מזהים הריון טוב יותר, זה בגלל שלרוב האנשיםזה יותר מרוכז, בגלל שהוא הצטבר מכל הלילה, וביגלל שבדרך כלל לא שותים במהלך הלילה.

אבל בהחלט הגיוני שאצלך השתן יותר מרוכז בזמנים אחרים ביום. מאוד תלוי בהרגלי השתיה שלך.

את יכולה ליבדוק את ריכוז השתן לפי הצבע שלו, כלל שהשתן יותר כהה, כך הוא יותר מרוכז.

תוך כדי הנקה.

היה לי דימום ביום ההתקנה ואולי למחרת.

וזהו

כשחזר לי המחזור הוא היה יותר ארוך ביום יומיים והרבה יותר כואב.

וגם היו קצת דימומים אח"כ שמאוד הקשו על הטהרה.

עשיתי לשנה וקצת ובגדול הייתי מרוצה.

לא זוכרת כמה עלה רק שקיבלתי אח"כ במפתיע החזר מהקופה על חלק מהסכום.

מניחה שהדימום פחות או יותר שונה בין כל אישה

מדובר על סדר גודל של 3 ימי דימום וכתמים (אחרי ההתקנה צריך פד)

עד שהוצאתי אותו

לא אומר שכך יהיה גם אצלך. אבל גם זה קורה לפעמים

אחרי ההתקנה של התקן לא הורמונאלי....

ויש משהו גם של מרקמים שלא הכל מתאים להם..

שמעתי על ילד שאם לא הכל חלק חלק היה מקיא, וככל שגדל עבר לו ב"ה (לא יודעת פרטים מעבר)

אצלי רק מגיל שנה הם מתחילים לאכול מוצק כמו שצריך

הרבה והסתבר בסוף שהיה רגיש לחלב (לא אלרגיה, רק רגישות)

היא גם משלשלת או שיש לה הרבה פעמים אודם באזור הטיטול?

זה נשמע יותר כמו רפלקס הקאה רגיש, ולא כמו משהו רפואי. יכול להיות ששווה ללכת לרופא כדי לוודא שאין פה עניין רפואי לבדוק, אבל לי זה נשמע לא מדאיג במיוחד.

כשאתם אוכלים, היא מתעניינת? אם את נותנת לה לשחק חופשי עם אוכל, היא מנסה גם להכניס קצת לפה?

אני הייתי מנסה בכיוון הזה. לא לנסות להאכיל נגד רצונה, אלא לנסות לגרום לה להתעניין באוכל מעצמה. אצלי למשל כשאני אוכל איזה פרי והקטנה בידיים שלי, היא לא מוותרת על טעימה, מושכת את הידיים שלי לפה שלה כדי למצוץ קצת. אז הייתי יוזמת הזדמנויות כאלו, לגרות אותה להתעניין, ולתת לה לטעום.

אני בהתחלה של הטעימות בכלל לא מכינה צלחת לילד, רק נותנת לו לטעום מהצלחת שלי, על האצבע שלי. בלי לחץ על הכמות, רק לתת להתנסות.

ואל תחששי מטיפת חלב. בגיל הזה יש שונות גדולה בין ילדים, היא עדיין בסדר גמור. ואת אמא מודעת ומשקיעה, אז ברור שהיא גם תהיה בסדר גמור, בעז"ה.

ואין שום לחץ

לאט לאט לתת לה להכיר וכו'

לגבי ההקאות

הבן שלי גם היה מקיא ( אני חושבת שנתתי לו אולי מוקדם מידי אוכל רגיל וזה גרם)

לא כולם מסוגלים מהר להתרגל למוצקים

במיוחד לא פיזית

לאט לאט

בהצלחה

היא מקיאה גם בימים שאוכלת רק מטרנה

מה אומר הרופא? חושב לתת לה בדיקות מקיפות? אולי התפתחה אצלה רגישות למשהו?

צריך לבדוק את עניין ההקאות. אי אפשר לדבר על מה שנכנס או לא נכנס כל עוד יש דפוס של הקאות.

לאם האוכל מוצק או טחון.

זה לא שאוכל מוצק גורם להקאות וטחון לא.

וזה כנראה גם לא רפלקס הקאה בתגובה לאוכל המוצק כי גם במטרנה שנוזלית לגמרי עדיין היא מקיאה.

הרופא מנסה לחפש את המקור. בינתיים ללא הצלחה.

אמרו לי פעם שדלקת בשתן; אחכ אולי ריפלוקס אבל מקיאה גם את התרופה ולדעתי זה גם לא ריפלוקס; עכשיו מנסים משאפים.

לא ניסינו שום דבר אחר.

וזה לא היה מההתחלה

את מרגישה על הילדה שהיא לא מספיק שבעה עם מטרנה?

או שאת מנסה להרגיל למוצקים בגלל הגיל?

אם היא לא משתפת פעולה עם מוצקים לא הייתי לוחצת אם היא שבעה ורגועה עם מטרנה עד שמזהים את המקור של ההקאות.

הייתה לי ילדה שקיבלה אנטיביוטיקה בגלל זיהום שחזר כל הזמן עד שהסרנו בניתוח.

לבינתיים כל הזמן הזה לא היה לה תיאבון ולא הסכימה למוצקים. אז שתתה בקבוקים.

זה לא נמשך לנצח. היום היא בת 9 וכבר לא שותה בקבוקים.. 🙂

לא הייתי לוחצת כרגע על מוצקים אלא רק מציעה. תכלס כשזה לא ילד בכור תמיד יש ארוחות בבית ואפשר להציע מהם.

לגבי ההקאות כדאי לשקול בשלב הזה במקביל התייעצות עם מומחה ולא להסתפק בהשערות של רופא ילדים. (אני חושבת שרופא גסטרו הוא הכתובת)

הבן שלי באמת התחיל רק בגיל 10 חודשים או אולי אחרי, לפני הוא היה פחות בעניין.

אולי באמת אבקש ממנו הפנייה לגסטרו.

העניין הוא שאין איזה קביעות של ההקאות או איזה תדירות מסויימת אז מרגיש לי שמבקשת פתרון לבעיה שנמצאת בערפל.

לק'י

הלך כמו שבא.

אין לי מושג מה זה היה....

בעיני הסוד הוא עקביות

להציע כל יום בשעה קבועה

להקפיא את הרסקים בקוביות קרח כדי לא להתבאס

מתישהו היא כן תסכים יותר מכמה כפיות

לגבי ההקאות, אין לי מושג אם קשור, אבל מזמן מזמן שמעתי שיש תסמונת כזו שגורמת לבעיות בבליעה של אוכל שלא לעוס ממש ממש טוב או משהו כזה. בכל מקרה אם זה זה או לא, הקאה חוזרת צריכה טיפול, תפני לרופא הילדים/משפחה שלכם שיפנה לגסטרו

אתחיל מהסוף דווקא:

לגבי גסטרו, אם את רק מתלבטת ללכת, רוצי לקחת הפניה ולקבוע תור. מקווה בשבילך שבאזור שלכם יש תורים. אנחנו חיכינו חודשים... מקסימום תבטלי.

תזונאית ילדים גם באמת יכולה לעזור ולכוון אתכם איך ומה לתת או לא לתת לה.

לגבי ההקאות באופן כללי, ממליצה (קצת מיגע, אני יודעת) להכין טבלה ולכתוב בה כל יום מה אוכלת ומתי, ובהתאם גם את ההקאות, כך לאורך תקופה, ואז תראי אם יש חוקיות כלשהי- כמות, זמן אחרי ארוחה, מאכלים מסוימים, שעות בעיותיות וכו.

ד"א: איך היציאות שלה? תקינות? בצבע ובמרקם? יש ריר? דם? שילשולים?

איך היא באופן כללי בתקופה של ההקאות, נינוחה? נראית מותשת?

לגבי הרצון לאוכל, אם ממילא את אומרת שהיא לא בדיוק אוכלת, אז הייתי הולכת אחורה לשלב הטעימות ומתחילה מההתחלה:

מעט ירק בודד מבושל עם מים. לתת לה עם היד שלך לתוך הפה. להוסיף כל יומיים שלושה ירק. בהמשך לתת לה גם פירות, טחינה גולמית, חתיכות קטנות של לחם (אני נותנת לחם מלא עם טחינה גולמית בחתיכות קטנות), חמאת בוטנים טבעית, פירה, דיסת קוואקר, חביתה מקושקשת, וכו. כמובן במקביל לתת מים.

בהחלט עוד מתלבטת לגבי הגסטרו.

אני כותבת מתי מקיאה, לא עוזר לנו להתקרב לבעיה.

מקיאה בכל שעות היום, כל פעם בזמן אחר.

לפעמים בערות ולפעמים מתוך שינה, לפעמים כמה דקות אחרי אוכל ולפעמים שעתיים אחרי.

לפעמים מקיאה אחרי מטרנה ולפעמים אחרי ניסיון טעימות.

ונראה לי אני פשוט אשחרר מהאוכל כרגע.

שתאכל מה שבאלה וזהו.

כמו שאמרו כאן, היא לא תשאר עם הבקבוק מטרנה עד גיל 4 בעז"ה

שהקיאה מסיבה רגשית, וזה עבר לה עם הגיל, שמרתי עליה ליומיים והיא לא הקיאה בכלל, אמא שלה דפקה בדלת ובאה לקחת אותה

איך ששמעה את הקול שלה היא הקיאה.

היא לא טיפלה וזה פשוט עבר, היום היא טוענת שלדעתה היא גם היתה רגישה לחלבי

זה מאוד הגיוני גם בגיל מאוד קטן

יכול להיות שמציף אותה הטעמים או שיש טעם שיותר קשה לה איתו

אני אוהבת להתחיל ככה מוצקים

טעמים יותר ניטרליים

וגם תינוקות אוהבים לשבת עם ביסקויט או קרקר או פריכייה ולמצוץ, ותוך כדי אפשר להשחיל ביסים

לגבי העניין השני, זה הורמונלי, לא קשור להגיינה...

ומשחת רקטוצורין הקלה מיידית

ברגע שמדלגים על שנת צהריים, הלילה שלהם ממש קטוע

מתעוררים ובוכים הרבה

למרות שאנחנו חושבות שאם הם לא ישנו אז בלילה ישנו עמוק יותר

כנראה כאשר הגוף זקוק למנוחה הזו בצהריים ולא נותנים לו אותה אז משהו משתבש בלילה

וראיתי את זה אצל כמה מהילדים שלי בגילאים 1-2

אגב, אני ממש רציתי שהוא ישן, זה הוא שממש התעקש לא לישון בצהריים, אז דווקא חשבתי שהוא מרגיש שהוא לא צריך אותה

בד"כ בכיות בלילה זה תולעים אבל אז רואים שהם סובלים ממשהו או מצביעים שכואב להם שם, וזה לא נשמע ככה.

יכול להיות שהעקיצה נורא הציקה לו וזה לקח שעה כי הוא כבר היה הפוך ויצא מהשינה.

תראי מה קורה הלילה הזה... אם יישן רגיל אז זה כנראה היה משהו חד פעמי

לפעמים עוזר לעשות עיסויים. או לתת אקמול/נורופן.

לטענת גוגל זה מגיל 4. אז לא משנה. לא רלוונטי כנראה.

בהחלט יש תופעה של מחזורים קצרים יותר.

ובוודאי כתמים לפני ווסת זה דבר שקורה להרבה נשים מסיבות שונות.

לא יודעת כמה זמן את מצפה ומהו גילך... אבל ממליצה לך לפנות לרופא פוריות לבירור ראשוני.

ולעניין השאלה איך מתמודדים?

גם אני עם אותה התהייה בכל פעם מחדש

ואכשהוא בסוף מצליחה לקום ולהתחיל הכל מהתחלה

כנראה שאנחנו גדולות מהחיים

ענק

יש לך בעיה

כדאי לחפש רופא אחר שייקח אותך יותר ברצינות..אם אתם מנסים כבר הרבה זמן אז רופא פוריות כי הגיוני שיש קשר בין הדברים

ודרך אגב מחזור מחשבים בין ווסת לווסת (דימום חזק) לא מתחילת הכתמים

זה שיש כתמים עכשיו יכול להיות גם הרבה דברים אחרים שהם לא התחלה של ווסת

בהצלחה!

יכול להיות שיש לך שלב לוטאלי קצר

שזה אומר שבין הביוץ לוסת יש פחות מ11 יום וזה בהחלט יכול להקשות על כניסה להריון.

ויש לזה פתרונות. לכן לכי לרופא אחר

כתמים מהיום ה22-23.. ואני מקבלת בסביבות היום ה28. התחלתי עכשיו בירור במרפאת פוריות.

הרופאה שם נתנה לי בתור התחלה דופסטון כי אמרה שיכול להיות שזה קורה מפרוגסטרון שיורד בימים האלה של לפני מחזור... וחוץ מזה נעשה בירור

המחזור פתאם התקצר משמעותית...

מ28 יום ל24 יום. התחילו לי כתמים כמו שתיארת ביום ה24... האמת שזה קרה אחרי שהפסקתי עם גלולות הנקה..

הרופאה שבאתי אליה אמרה שכנראה אני מפספסת את הביוץ . שלחה אותי גם לא.ס.. להבין בערך מתי אני מבייצת. ואז שהבינה שזו אכן היתה הבעיה הביאה לי אסטרופם... שגרם לביוץ להידחות . וגם נכנסתי להיריון ברוך ה'..

קיצר בטח שזה יכול להיות...