פורום הריון ולידה (עמוד 82)

הייתי ממליצה לך לחשוב אם יש תפקיד *במערכת החינוך* שיכול להתאים לך / מקום אחר שתוכלי לעבוד בו וכן יאפשר את מה שביקשת כי זה יהיה לך יותר קל מלעבור לגמרי עבודה (כמובן שאם אין אפשרות אז אין אפשרות)

למשל, אם עובדים כמורת שילוב / גננת שילוב אז זה לא "סוף העולם" אם לא הגעת ..

אני דווקא לא עשיתי מעבר לזה (למרות שכן רוצה בהמשך) אבל הלכתי לעבוד בבית ספר *גדול*, *חילוני* עם מערכת שעובדת כמו שצריך וסוף סוף לא הרגשתי שכל העדרות שלי ממוטטת את בית הספר. ושוב, חשוב לי להגיד שאני לא זורקת אחריות חלילה ונעדרתי רק בזמנים שהייתי צריכה .. אבל כן יכולתי להגיד כשיהיה צריך - יש לי פגישה בבית הספר של הבן ואצטרך להגיע מאוחר  יותר / יש לי בדיקה חשובה ולא אוכל להגיע/  אחד הילדים חולה /אני חולה ולא היה על כך שום ויכוח ותחושת מצפון מיותרת. (שלצערי במקומות עבודה אחרים כך זה היה)

וכמו שכתבת נתנו לי אפשרות להשלים כשצריך - למשל אם זה היה שעה שעתיים אז החזרתי בשעות מ"מ כשהיה אפשר .. ואם זה מחלה אז כמובן יום מחלה. 

תודה רבה על כל ההסברים!! 

אולי שווה לחשוב על משרות קצת יותר גמישות בתחום הזה?

למשל להיות מורה מקצועית ולא מחנכת.

או בית ספר שיש לו (יחסית) יותר ממלאי מקום למקרה הצורך..

@דרשתי קרבתךך

@איזמרגד1

@מתלבטת?

אחזה משקיעניות!!! נתתן כיווני מחשבה ממש מעניינים וחשובים.... לוקחת לי להעמיק בזה בע"ה ♡♡♡

אבל אם חסר אצלכם הרבה מילוי מקום אפשר גם לקחת משרה לא מאוד גדולה (שליש/ שני שליש בהתאם לכוחות) רק בשביל הביטחון הכלכלי והקביעות, ולהשלים את שאר השעות במילויי מקום.

יש לזה מחירים כלכליים, אבל אולי יתן לך נחת עם הילדים שאת מחוייבת לפחות ימים ושעות ומחליטה מתי נח לך לעבוד.

עצם ההסבה עצמה יכולה להיות מאוד קשה ודורשת, וקשה לעשות כזה מהלך בשביל לעזוב משהו שהוא 'בנשמתך' כמו שאמרת, וללכת למקום שפחות.

הייתי מחפשת שינוי תפקיד בתוך המערכת.

בעיקר הוראה פרטנית (אפשר שילוב, או הוראה פרטנית לילדים חולים), או אם כן בא לך ללמוד אז המקצועות הפרא-רפואיים שמקבלים בסל אישי.

העבודות האלו לא שוברות את המערכת אם לא הגעת מדי פעם, ומצד שני הותק והגמולים ממשיכים להצטבר, ותוכלי בעוד עשור לחזור להוראה שאת אוהבת בלי שפגעת בשכר (אם את עובדת בחינוך הרשמי. לא יודעת איך זה במלכ''ר).

הוא יראה לך מה החוזקות שלך ואולי יתן לך רעיונות למקצועות הסבה ואולי ההיפך יאשר שאת נמצאת במקום הנכון.

‫ מבחן אישיות בחינם ‭16Personalities |

אני הגעתי למקום שצריך לבחור כתובת אבל אין להם באופציות ישראל

לא יודעת מה לעשות.

אני הבנתי שאת הדף עצמו אפשר להדפיס מהאתר ולמלא אותו ידנית, היה שם לינק.

מדבקה והייתי מדביקה ושלום.

הפעם לא ברור לי בכלל.

וכן ניסיתי להבין בחשבון שלי איפה מסמנת החזרה שידעו ולא מוצאת שומדבר.  איזה הזיה

היא אמרה לי להיכנס ללינק הזה

https://www.asos.com/payments-and-deliveries/returns/?country=il

ולהדפיס את הDownload Returns.pdf

למלא ולשלוח אליהם.

(לא לוקחת אחריות כמובן)

בפעמים הקודמות זה מה שעשית? פשוט הלכת לדואר ושלחת בלי לעדכן משהו באתר וקיבלת את הכסף בחזרה?

מעניין אם יעלה לי מכס גם בחזור, מתלבטת אם שווה לי.

תודה על העדכון אבדוק מה יש בקישור

לק"י

הוא קיבל רק משחה, כי זה עוד הספיק ב"ה.

לא זוכרת מה הרופאה אמרה לי לגבי הדבקה. אבל אני כמעט בטוחה ששלחתי אותו למשפחתון כרגיל.

הגיוני לי שאם זה יבש אפשר לשלוח.

אולי תבדקי באתרים של קופות החולים אם כתוב משהו.

אימפטיגו (גלדת): התסמינים והטיפול במחלת העור | שירותי בריאות כללית

קראתי את זה

ואני אוהבת לשמוע מניסיון של הנשים פה

לא יודעת מה הייתי עושה בלי הפורום הסה

חבל זה לא בתשלום 😂😂😂

חביבה

מהירה

מקצועית.

הכל היה מעולה

היא קצת קרה

וזה היה הריון ראשון ללא דופק

והיה לה אפס אמפתיה

היה אחלה

לא איזה משהו מיוחד 

לקחתי נורמלקס

בשליש ראשון המערכת עיקול שלי היתה מאוד משובשת. היה קשה וכואב. אח''כ בה השתפר

בשעה טובה!

ועוד התייעצות - מה עושים עם החששות? אחרי שב"ה ראינו דופק, כל הזמן מנקר בי חשש מי אמר שעדיין. אני משתדלת להתחזק באמונה ולהיות אופטימית, אבל יש רגעים שזה קשה לי ממש

לי עזר:

לקרוא *קצת* על השלב הנוכחי בהיריון מבחינת העובר

לקרוא הרבה על השלב מבחינת האמא

לקרוא על הסטטיסטיקות ובכמה הסיכון יורד בכל שבוע. ככה נשאר לי לספור רק עד איקס או רק עד וואי או רק עד התור לרופא...

בהצלחה!

אני ב 9+ 4

תני כיף

זה נכון וטבעי לחוש את ההחמצה הזאת. כולנו זקוקים ליד חמה מגוננת שתמיד תהיה שם בשבילנו.

לא קל המעבר לעצמאות מוחלטת בה לומדים לחיות שליד הזאת יש גוף משלה, ולגוף הזה יש רצונות וצרכים והעדפות שונות משלי.

אולי שייך לבקש בסגנון של: יש לי דודא לאוכל שלך, הוא כ"כ טעים ומנחם ומחבק וכזה? כלומר לא בקטע שאפשר את יכולה לעזור לי. אלא לשדר משהו שיגרום לן גאווה להכין לך.

אפשר גם נגיד הילדים מבקשים קציצות של סבתא..

אם לא מתאים, תתפנקו באוכל מוכן לשבת. מה ששכנים יביאו מהמם, מה שלא, אפשר להכין דברים קלים יחסית בנוסף לקנוי.

מזל טוב!

יכול להיות שאמא שלך בעומס או כרגע בקושי והיא לא משתפת.

נשמע לי שמאוד אכפת לה, והיא עוזרת במה שיכולה: מארחת לשבת, נותנת לך שניצלים קפואים ושולחת הודעות דאגה.

זה הרבה פחות ממה שציפית וזה מאוד מובן, אבל יכול להיות שכרגע היא לא מסוגלת ליותר.

לפעמים אנחנו בטוחים שאצלנו הכי עמוס ולאחרים יותר קל, בטח אם אין להם ילדים קטנים, וזה לא בהכרח נכון.

למשל אני רואה אצל אמא שלי, שהיא מטפלת בחמותה המבוגרת (שלא גרה אצלם אבל יש מלא בירוקרטיה וריצות לצרכים שונים), עובדת במשרה מלאה ומתמודדת עם נדודי שינה ומדי פעם וירוס מזדמן בגלל דאגה על אחד הילדים הבוגרים (הנשואים) שעובר משבר רציני. היא עייפה תמידית פיזית ונפשית בגלל עומס החיים... ולא תמיד הייתי מודעת לעומס או לא מבינה למה היא עייפה כל כך... הרי אף אחד לא מעיר אותה בלילה.

תוסיפי לזה שהגוף קצת יותר עייף, גם אדם שהוא סב צעיר ופעיל בן 55-60 לא אותו דבר כמו גיל 25-30.

מותר לך להתבאס

אם לא נצפה מאמא לעזרה ויחס אחרי הלידה אז ממי?

כבר שנים שאין לי מושג מה זה יחס של אמא או האוכל שלה.. אז האוכל של הקהילה שימח אותי.. כמה פעמים ביום דפקו לנו בדלת ונתנו לי שקיות מלאות בכל טוב

אפילו חיבוק.. נשיקה יחס

הם ישבו לשתות איתי תה או קפה זה עשה לי טוב על הלב רק ששאלו מה שלומי. מבחינתי שהעציץ ישאל אותי מה נשמע זה עושה לי טוב הדאגה והאכפתיות

מחבקת אותך מרחוק 🩷

שאם לא אבקש, איך הצד השני ידע מה אני רוצה?

אני מבינה שאת מקווה שהיא תדע בעצמה את את צריכה, ויכול להיות שזה משהו שאפשר לצפות לו מאמא, אבל מסיבות שונות היא לא מצליחה לזהות מה הצורך שלך, בין אם זה בגלל שהיא לא זוכרת מה צריכות יולדות, אולי היא עייפה, אולי היא עמוסה. והאכזבה שלך מובנת לגמרי השאלה אם את מסוגלת לשתף בה או לחיות איתה

בעבר בעלי עשה קורסים של בית רבקה בכפר חבד שהם שלחו לו חוברות והוא מילא והחזיר לבדיקה.

מעניין אם עדיין יש

עשיתי לפני כמה שנים. קראתי דברים ועניתי על שאלות (רק המפגש הראשון היה פיזי. מאמינה שיש כאלה שהכל מקוון). 

למי שמחפש הכי קל ופשוט שקיים.

אני יודעת שבעקרון ההעלאה המשכורת היא מסיום ההשתלמות, לא משנה מתי היא דווחה.

אבל בגלל שזה מקוון, שווה להתקשר אליהם ולברר, כי זה לא משנה מתי הפותחת תסיים את הקורס, זה משנה מתי מבחינתם הוא 'נגמר'.

לפי מה שאני יודעת.

ובשנה שעברה כל ההשתלמויות שלהם שבדקתי עלו 200.

אבל זו בהחלט אופציה מומלצת, עשיתי כמה השתלמויות שלהם, היה מעניין, ודרישות יחסית נוחות.

אני לא התנסיתי בעצמי, אבל הבנתי שזה קורסים קצרים שכל אחד מהם נחשב כמה שעות, ואת יכולה לעשות מה שמתאים לך לפי בחירתך ולהשלים ככה 30 שעות.

אבל אין לי ניסיון מעשי בזה אז לא יודעת איך זה עובד מבחינת מתי מעדכנים לך על השעות.

דף הבית | הכוורת

ואוכל להגיב כמו שצריך...

תודה רבה רבה לכל אחת ואחת!!!!

מעניין אותי אז עוקבת

ומקפיצה לך

עברתי ניתוח, לא בטוחה שזה לגמרי עבר כי עכשו בהריון יש לי קצת כאבים באיזור שם.

כרגע אין כל כך משהו שיכול לעזור לך חוץ מלחכות ללידה..

תרגישי טוב!

אתמול היה מזעזע אבל ב"ה היום יותר טוב, סתם מעניין אותי אם הוא אבחן נכון.

היית צריכה להבדק אצל כירורג בהריון או רק אח''כ ? 

נסי להתייעץ גם עם רופא כירורג.

תרגישי טוב!

אתמול באמת היה קשה

כל פעם שזזתי ממש הייתי צריכה להחזיק את הבטן וזה גם לא עזר ב100%

יש רופאים שיודעים טיפה להזיז אותו עם היד כדי שירגע הכאב

הרופא אמר לי שלא כדאי כי זה יכול להחמיר

והמליץ לי לעשות ניתוח רק כשהחלטתי על סיום ילודה....

מסתדר לבד.

זה לא מחמיר ב"ה

אם חלילה יש כאבים חריגים יכול להיות שאיברים מהבטן נכנסו לבקע ואז זה סכנה לנמק ח"ו וצריך ניתוח חירום.

גם אם צריך מעקב צפוף יותר..

מוזר!

נרדמים עם סיפור, לפעמים לוקח כמה דקות ולפעמים שעה...

אני לא נשארת ליד הילדים. זה הזמן שליע עם עצמי

זה ממש תלוי ילד.

יש ילדים עייפים יותר ויש פחות,

יש ילדים רגישים יותר ויש פחות.

יש עצמאיים יותר ויש פחות.

אם את שואלת, כנראה שהילד מתקשה עדיין לישון לבד וזקוק לעזרה. לא הייתי מנסה לעשות תהליך עד אחרי ההתאקלמות של אחרי החגים בכלל מקרה.

אולי עד אז הוא יצבור ביטחון מעצמו ויחסוך לך התמודדות. אם לא, אפשר לחשוב שוב ולהבין מה מקשה עליו כדי לדעת איך לעשות את זה נכון בדרך שלא תהיה קשה לך ולו.

ילד בן 6 צריך לישון בערך 10 שעות בלילה אז אם הוא קם בשבע זה הגיוני שהוא ישן בתשע (הגיוני גם קודם, גם 11 שעות שינה זה מעולה בגיל הזה).

הילד שלי לא בן שש אבל כשאני מתלבטת מתי להשכיב אותו אז הדבר הכי רלוונטי בעיני זה מתי הוא קם בבקרים.

ורוב הלילות הוא ישן 10 שעות

פעם- פעמיים בשבוע הוא ישן 11-12 שעות

לכן בזמן לימודים הוא הולך לישון באיזור 20:30 כדי לקום ב6:30

ככה הוא ישן כבר תקופה

אולי מגיל 4 אולי גם לפני (לא זוכרת בדיוק)

בחופשים הוא הולך לישון יותר מאוחר 21:00 ויותר ואז קם מאוחר בהתאם

לפי טבלאות באינטרנט בגיל הזה צריך בין 9-11 שעות שינה ביממה (וזה נשמע לי הגיוני, בן ארבע שלי ישן 10.5-11 שעות ביממה בדרך כלל ובגיל ארבע מומלץ 10-13 שעות ביממה) אז לכן כתבתי להתאים את הציפיה לילד. אצלי הילדים קמים בשש ואז לישון בתשע זה באמת מאוחר ולא מספיק, ישנים אצלי בשבע וחצי וקמים בשש בבוקר.

אבל בגלל שנרדמת די מאוחר כנראה

אשקול לאחר קצת את שעת השינה שלה, אבל זה מסובך כי היא עם אחיה בחדר

אני מנסה להקדים בזמן לימודים, בשאיפה להכניס למיטות כבר ב8. אבל בפועל לא תמיד מצליחה, ואז הם גם רוצים סיפור, ומדברים תוך כדי, ולא מעט פעמים זה מתארך לכיוון 9.

אבל באמת קמים אצלנו ב7 או קצת אחרי (בית הספר במרחק 5 דקות הליכה מהבית, אז זה מספיק מוקדם ב"ה).

ב"ה נרדמות ממש מהר, אלא א"כ מפטפטות ביניהן ואז זה יכול לקחת גם שעה עד שאני עולה עליהן...

אבל כולם אצלי הולכים לישון מוקדם מגיל צעיר

ולי עדיף שיקומו בבוקר עם התרנגולות ויהיה ערב רגוע

פשוט לפעמים אני ממש מרגישה שאני מתייבשת בחדר שלו

וזה עוד אחרי הרדמה של שתי הקטנות כל אחת בנפרד

ממש צריכה את הזמן שלי בסוף היום לעצמי

ימים שאין לי את זה מרגישה בלי אוויר 

קם באזור 7.

ואני ממש לא יושבת לידו, ק"ש, נשיקה ולילה טוב

יושבת ליד הקטנים אומרת קריאת משעמולפעמים עוד שיר.ויוצאת

''הגדולים'' נשארים בחדר קוראים או מחשקים בשקט ואומרים ק''ש לבד וישנים ב8צוחצי

לפעמים קצת אחרי.

אני יושבת לידו עד שנרשם. (יושבת גם ליד הקטן, שלרוב נרדם אחריו).

וקם לקראת 7.

אומרת איתו שמע ישראל מחבקת ויוצאת.

הולכים בגיל הזה ב7 וחצי פחות או יותר

קמים ב6 ורבע/ וחצי

איך?

איך מרגילים לזה?

איך הם לא קמים מליון פעמים לשתות לשירותים וסתם לראות מה אתן עושות?

תנו לי את נוסחת הקסם

שממנו והלאה משנים הרגלים (נניח היומולדת, או בר''ה).

עד אותו רגע חופרים לילד כמה הוא יהיה גדול, ואחרי ה-x , הוא כבר יצליח לישון בלי אבא ואמא.

וגם מדברים על פתרונות- אם הוא יהיה צמא, אז יהיה לו בקבוק ליד המיטה. ויהיה לו מותר לקום פעם אחת בערב לשירותים, והוא יכול לשכב במיטה ולנסות לנחש לפי שמיעה מה אמא עושה וכו', לפי מה שמתאים לכם.

ואחרי שמגיע הרגע- פשוט התמדה, התמדה, התמדה.

הוא קם? מזכירים לו שהוא גדול. קם שוב? מזכירים לו שוב.

וזהו. אם נחושים זה נגמר ביום-יומיים.

לא קורה לי..

כי הכללים מאוד מוחלטים פה והם הרגל של שנים וכי הצטרפו אליהם מאז שהיו קטנטנים

בזמן ההתארגנות מזכירה לכולם דמי שצריך לשתות או עוד רעב וכו שזה הזמן כי אחר כך לא יהיה אפשר..

אני אומרת איתם יחד קריאת דמע ולפעמים גם שיר אחר כך

ואני תמיד יוצאת אחר כך מאז שהם בני שנתיים ועברו לחדר של הילדים..גם לפני נרדמו לבד עם בקבוק מרגע שסיימו לינוק

אם יש דיבורים-אני מיד מזכירה שאין דיבורים אחרי קריאת שמע ..

כמובן שכשהקטנה בת 3 נגיד נזכרת שצמאה -אני לא אשאיר אותה צמאה וי שלה גם עוד בקשות כאלה- שימי משחה.. תכסי אותי שוב וכו - אני נותנת לה אבל תוך כדי מכירה את הכלל

לא מצפה שישנה עכשיו את זה אבל זה מטמיע את הכלל כעובדה

הם לא קמים סתם איר כך

זה לא משהו שהם מנסים כי מאוד ברור השדר שעכשיו הולכים לישון ואין מקום לסתם להסתובב

אם ממשיכים לדבר לעשות צחוקים בינהם- מעירה פעם -פעמיים..בפעם השלישית יותר בחומרה בטון..

זה נשמע שאני קשוחה אבל האמת שבפחעל ממש לא אין פה מלחמות על שינה..המסגרת ברור. ועקבית כבר 11 שנה

ככה שזה מה שהם מכירים ודוקא זה שזה קבוע מאפשר שזמן ההרדמות יהיה בטוב ולא עם מלא דרמות ומאבקים

רואה שדוקא כשמנסים להיות כי מכילים ונחמדים חלאפשר עוד ועוד... בסוף אחרי ערבים מתישים אינסופיים נגמרת הסבלנות ואז מתעצבנים ומתפוצצים

עכשיו זה לא שהכל מושלם

יש לפני ק''ש מריבות או בקשות ועוד בקשות ..ובכיות כי..

הם הכי ילדים רגילים שיש

וקורה שגם לפני מישהו מתעקש על משהו סתמי ונכנס ללופ ובכיות וכו

אבל זה לא בשוטף

וגם מרגישה שאין נורמה כזאת של בדיקת גבולות ונסיונות למשוך תשומת לב בשלב הזה -כי המרחב מאוד מוגדר עבורם

וב''ה לרוב באוירה נעימה

כן מספרת סיפור לפני השינה קצת מדברים על היום שהיה וזהו.

לק"י

שזה בדרך כלל שומשום (טחינה), בוטנים, אגוזים, מוצרי חלב, ביצים, אולי דגים.

ירקות ופירות לרוב האנשים הם לא גורמים לאלרגיה.

מחזור ראשון אחרי הנקה אצל מלא נשים יותר כבד אז זה נשמע בסדר

כדאי לעשות בדיקות דם ולאכול דברים שמעלים את הברזל (דווקא סלק טוב לברזל)

בגדול לאבד דם כל חודש זה מחליש

צריך להשלים את זה לגוף אם התזונה לא משלימה לך את זה

כבד ממש.

הבא בתור עדיין חזק מהרגיל אבל פחות.

תרגישי טוב

זה כבר היום השישי ויש ממש דימום (לרוב אני עושה הפסק בקלות ביום החמישי)

מתי צריך להתחיל לחשוש ומה עושים אם חוששים🤔

נמאסס לי מהדימום הזה🤭

לוקחת מניעה?

יש מצב שמשהו ניסה להשתרש ונפל?

הגיוני שלא תצליחי לעשות הפסק ביום החמישי במחזור ראשון אחרי לידה, פחות הגיוני 6 ימים של דימום מסיבי כמו בימים הראשונים.

היום ב"ה כמעט הפסיק

בלי מניעה, לא חושבת שהייתה השתרשות, יחסית לא מזמן עשיתי בדיקת הריון והיא הייתה שלילית

אבל אני ממש לא מרגישה טוב, שילוב של איבוד דם ואיזה וירוס של כאבי ראש בטן שלשולים...

אני גמורה

והתחלתי עבודה חדשה וזה ככ פדיחה שלא יכלתי לבוא היום אבל מה אפשר לעשות

תנוחי ותני לעצמך את הזמן להתאושש, עד כמה שאפשר. הגוף שלך זקוק לזה, נשמע שהוא עבר שתי טלטלות ביחד.

מבינה שלא נעים מהעבודה... אבל מה אפשר לעשות.

גם אמבטיה חמה עוזרת לגמור דימום

הלוואי משהו יעזור

ואבא שלך מובן, ובעלך מובן, וכולם מובנים.

ב"ה זכית להתחתן ולהקים בית בישראל.

מחירי הנדלןלא שפויים ואבא שלך לא רצה שזה מה שיגרום לך לפגיעה בשידוכים. מצד שני הוא לא באמת יכול למען בית.

לא הבנתי אם את המשכנתא הוא היה אמור לשלם בנוסף להון הראשוני שהוא הביא, או שה400 זה בעצם ההתחייבות לשלם את המשכנתא?

כך או כך אם את עובדת והתחלתם את החיים כדאי לבדוק אופציה של פירעון משכנתא ולקחת על עצמכם את החוב ולהפריד בין הדברים.

רק אומרת שאצלינו ההורים שלנו מימנו את החתונה וכמה רהיטים וזהו. ולרגע לא חשבנו שמגיע לנו יותר מזה ומאז כבר 5 שנים של נישואים אנחנו חוסכים שקל לשקל בתקוה שיום אחד נצליח לקנות בית.

כמובן זה לא מוריד בכלום מהקושי והבאסה שלכם עם כל העניין, אבל כן אני חושבת שבתפיסה בוגרת אתם כבר אחראים על עצמכם ולא ברור לי איך הורה יכול לשלם כמה וכמה משכנתאות במקביל, במיוחד במשפחות ברכות...

וח"ו אני לא באה לזלזל או משהו, ענייני כספים זה באמת לא קל. 

חתונה וזהו.

קצת עזרה בשכר דירה בשנתיים הראשונות, כל אחד כפי יכולתו..

ודירה קנינו לבד ב"ה אחרי 7 שנות נישואין.. ב"ה 

באמת ענייני כספים זה כבד ויושב על הלב, מי שהרגיש יודע עד כמה. אני כותבת רגע כאמא לילדים בגילאי תיכון, שלפעמים כשאנחנו בתקופה לחוצה כלכלית והם מבקשים לקנות משהו, אני מגיבה בצורה שמנסה להשמע לעניין אבל יודעת שמה שמניע אותי באמת זה הקושי הכלכלי. זאת חוויה מאוד לא נעימה, הבעיה שזה כמעט בלי נשלט כשאתה לחוץ כלכלית. ובטח כשמדובר במשפחה גדולה והוצאות ומחוייבויות בהתאם...

מניחה שאבא שלך היה רוצה להתנהל אחרת אבל הלחץ הכלכלי מקשה, אני לא יודעת מה אפשר לעשות עם זה אבל אולי זה יעזור לכם להסתכל במבט נוסף על הסיטואציה

ובאמת משתדלים ממש (ואני יודעת ששאר הזוגות לא עושים את זה) לשלם בעצמינו את ההתחיבויות שאבא שלי לקח על עצמו

אבל כן בסוף יש תקווה קלה להכרת תודה קלה, לא משמעותית. פשוט כשכבר זה עולה להגיד אני מעריך, תודה שאתם רואים אותי... משהו בקטנה

מכירה מלא משפחות סביבי.

אלו שדרשו מההורים או חשבו שמגיע להם כי ההורים הבטיחו היה להם קשה כלכלית

ודווקא אלו שהתנהלו בצניעות והבינו שאף אחד לא חייב להם כלום ראו ברכה בכסף.

מבינה את התחושה הלא נעימה שלכם אבל מחזקת אתכם לקחת אחריות ולשלם בעצמכם.

אני לא מכירה אתכם אבל אצלנו לרוב ההורים עוזרים בהון העצמי והמשכנתא זה על הזוג.

המורכבויות שנפגשתי בהם זה בעיקר החזרי חובות לגמחים כמו הגמח המרכזי.

בכל מקרה הדירה שלכם, אתם צריכים לשלם אותה!

אבא שלך יכול לעזור כמה שהוא יכול אבל מלכתחילה בעיניי זה אחריות ומחויבות שלכם.

אגב אנחנו גם חרדים ואבא שלי הבטיח סכום מסוים לדירה.

כבר בשבע ברכות אמרתי לבעלי שישכח מהכסף, אין מצב שאני לוקחת מאבא שלי שקל.

וואלה קנינו לבד דירה אחת ואח"כ קנינו עוד דירה.

ואבא שלי לא הביא כלום וגם לא ביקשנו ולא הזכרנו (אבא שלי מזכיר את זה ומבטיח שכשיהיה יום שירווח לו הוא ייתן, אני לא בונה על זה. יש לי אחים שיותר צריכים עזרה)

המשכנתא

וגם אם התחייבו על הילדים לעשות הכל כדי לפטור אותם מהתחייבות זו. גם אם זה מה שמקובל.

עד פה דעתי בעניין

מעבר לזה - יכול להיות שבאמת כבד לאבא שלך ו"ברח לו". בסוף זה באמת לא ברור איך מצליחים לגייס הון עצמי לכל הילדים במשםחה ברוכה וברור שזה משאיר את ההורים עם חובות בגיל שהם קרובים ליציאה לפנסיה בעצמם

ולכן, הייתי משלמת ושותקת ולא מהרהרת אחריו. אם יש לכם מה לעשות עם נכסף - זה קודם כל לשלם על המשכנתא לדעתי. ותפטרו אותו מהעול הזה ותעבירו את זה כבר לחשבון שלכם והאמת והשלום אהבו

מעבר לזה, אתם לא תהיו חייבים יותר בנתינת מעשרות וכך לא תרגישו שאתם נותנים מעבר למה שאתם מקבלים

קיבלתם מקפצה לדירה מההורים שזה דבר שלא כל אחד זוכה לו ב"ה. מפה והלאה זה שלכם כבר בעיניי, לא משנה למה הוא התחייב כי נראה שסה יושב עליו ולדעתי שום הון שבעולם לא שווה את המחיר של ערעור היחסים עם ההורים

ומה שנהוג או לא, לא צריך לעניין כרגע.

אם אבא שלך בחובות כי נתן סכום עצום על מנת לשדך אותך, תלמדי עליו זכות

אני מגיעה ממשפחה חרדית

ההורים שלי נתנו נתן רק סכומים שהיו להם

ההורים של בעלי התחייבו לבנות שלהם סכומים שלא היו להם

שנים ארוכות עזרנו להם לשלם את ההתחייבויות מכספי מעשר

גם היו אנחנו עוזרים לקרובי משפחה אחרים באופן קבוע

אני חושבת שההתחייבויות הללו לא הגיוניות גם אם חלק מהציבור החרדי עושה אותם

לכן הגיוני לשלם באופן עצמאי

הגיוני שאחרי ששילמתם תקופה האבא מצפה שזה ימשיך

והגיוני שתפתרו אותו מההתחייבות הזו

אמרו לי שיש כמה חדרים כאלה והם על בסיס מקום פנוי.

אולי משהו השתנה מאז.

כשאני ילדתי שם לא היה את זה, לא מזמן ביקרתי שם מישהי והיה לה שווה ממש

אבל את פשוט יכולה לבקש את החדרים הפרטיים, אם יהיה פנוי לא יהיה להם בעיה לתת לך

תמיכה נשימתית ואין במחלקה הזו תינוקיה, ז"א יש תינוקיה קטנה אבל עם מטפלות וסטז'ריות ולא אחיות מוסמכות

זה באמת בליגה אחרת

ביות מלא כמובן

בזמנו הם אמרו לי שזה על בסיס מקום פנוי. אפשר לבקש לא מתחייבים להענות לבקשה

על בסיס מקום פנוי כמובן

וכל בעיה הכי קטנה אצל התינוק מונעת כניסה למחלקה הזו.

זו מחלקה ד

יש כמה כן פרטיים.

אני הייתי במחלקה הזו בחדר של 2

בינתיים הילדים לא דורשים את זה.

ובגיל יותר גדול הם יכולים להיות יותר עצמאיים.

חוץ מחוג מוכנות לכיתה א' שיש אצלינו לתקופה של כמה שבועות, שהיה חשוב לי לשלוח.

גם פה זה מאוד באופנה

אבל אני לא שולחת

וגם אם יש ילד ספציפי שכן- אז חוג אחד פעם בשבוע

למה צריך יותר?

לחוג אחד לכל היותר.

ולהשתדל לשלוח לחוג שקרוב הביתה וקל להגיע אליו. 

מבחינתי הצהרים זה זמן איכות של אמא-ילד/ חברים מידי פעם, ומספיק חלק מהשבוע אני מוותרת עליו בגלל ענייני עבודה.

לכן חוג אחד זה סולידי ונחמד. מעבר לזה כבר לא נשאר זמן איכות. 

שנה שעברה היה לכל אחד חוג ב17 פעם בשבוע התחלקנו אני ובעלי, כל אחד יום, אבל החוג של הבת שלי היה ביום ראשון וזה היה לי קשוח ברמות

השנה כבר לא יודעת אם אשלח. 

אצלנו הגדולה יש לה חוג מיד אחרי הגן, קרוב לגן, פעם בשבוע אז פשוט מגיעה הבייתה ב5 ורבע במקום 4 ורבע

רק לה כרגע מתאים באופי ובגיל חוג

אבל בכללי אם כולם ירצו, בגיל קטן לפחות שהם לא יכולים ללכת לבד, אז זה יהיה חוג אחד פעם בשבוע

לשני הגדולים יש חוג אחד לכל אחד

(לבן כדורגל- כי הוא צריך שיחוב של ספורט וחברה

ולבת התעמלות קרקע- כי היא ממש מוכשרת בזה)

ובנוסך לכל אחד יש 'חוג' אנגלית

שבתכלס זה שיעור

אנחנו רואים בזה השקעה שמאוד תועיל איתם לעתיד- ומאחר ודובר האנגלית מבלה לא מעט מחוץ לבית (מילואים) זה אפילו חשוב לנו יותר

כן, זה מעמיס

אבל זה חשוב לי

ואם מפספסים מדי פעם- לא קרה כלום

מנסים להתחשב אבל לא בהיסטריה

(ברמה שלולא החוג הילד היה הולך לטיפול רגשי)

במהלך כל השנים יצא לי לשלוח רק שני ילדים לחוג בגיל הזה, נדמה לי. עם אחד מהם זה היה ממש מאתגר - הייתי צריכה ללכת מרחק של רבע שעה עם חמישה ילדים קטנים, לחכות שעה במתנ"ס (בדרך כלל היינו הולכים לספרייה שם) ואז לחזור.

למזלי חמי וחמותי המדהימים (שהיו רגילים לקחת את ילדיהם לחוגים) היו לוקחים אותי בהרבה מהפעמים וזה היה מקל. אחרת לא הייתי שורדת...

בפעם השנייה היו לי ילדים גדולים יותר אז הם שמרו על שאר הקטנים כשלקחתי את הילדה לחוג. אבל עדיין זה היה קשוח...

(בשנה שעברה הבן שלי, בכיתה ב', גם היה בחוג, וכבר לא היה לי כוח בכלל לקחת אותו... אז בעלי או הגדולים לקחו אותו בכל פעם, והיו פעמים שהוא גם חזר לבד🙈)

שורה תחתונה - תשלחי לחוגים רק אם זה ממש חשוב בשביל הילד. ומספיק חוג אחד לכל אחד, כמובן, ואפשר שגם שניהם יהיו יחד באותו חוג, אם זה מתאים להם, כי הם הרי באותו גיל...

אם אפשר במקביל, מעולה.

אם לא, אז אחד אחרי השני.

בזמן שהראשון בחוג, יש זמן לשבת עם השני.

בזמן שהשני בחוג, יש זמן לשבת עם הראשון.

עדיף להצטייד באוכל ושתייה ולסיים שם עם בלאגן של ארוחת ערב.

אם יש מכולת קרובה או פיצרייה זה יכול לסגור פינה.

צריל לבדוק אם לא מתיש להם מדי.

ולוודא שהחוגים במקום סגור כמו מתנ"ס שאפשר לשבת שם ולא במקום פתוח אם יורד גשם או חם מדי.

שיהיה נעים להמתין. 

ובנוסף לחוג אחד לכל ילד (הם תאומים)

לאחד יש משהו חברתי חשוב שאנחנו רוצים לשלוח (ביום נוסף)

זה כבר שלשה ימים

ולי יש אימון ספורט פעמיים בשבוע

וגם לבעלי כנ"ל

אימוני ספורט צריכים להיות בשעות נוחות יחסית, כשהילדים ישנים או שההורה השני משגיח.

זה לא קשור ללו"ז עם הילדים.

שלושה ימים סביב חוגים זה לא מעשי.

אם זה טיפולים סופר חשובים, אז עושים שמיניות באוויר ומוצאים בייביסיטר שתיקח ותחזיר.

אבל אם מדובר בחוגים, ואין חוגים שאפשר לרשום באותו יום, אז ממש לא חייבים.

לגבי החוג החברתי, אם אפשר שביום הזה אחד ההורים נשאר בבית עם התאום השני זה עדיף.

ככה אחד עם אבא, השני עם אמא.

זמן איכות עם ההורים זה לא כמו שאחד הולך למפגש ואחד נשרך איתו.

האם יש סבא וסבתא באיזור?

במקומך לא הייתי שולחת כרגע

מתי כן? לפחות כיתה א