היי
חוזרת לשאלות לקראת הלידה המתקרבת ב"ה
אשמח לשמוע חוויות משתמש על המנשא של לאמר
בלידה הקודמת השתמשתי במנשא קשירה קלאסי הכי פשוט, והיה לי מעולה וחרשתי עליו.
החיסרון מבחינתי שהוא הרגיש לי לא ככ יפה ולא היה לי נעים להסתובב איתו בחוץ..
מתלבטת אם המנשא של לאמר שווה את הכסף ןייתן לי מענה מבחינת נוחות ומראה.
אשמח לשמוע מכן
ואפ'ר לנסות ביד שתיים
כי הוא אלסטי אז גם זה כבד כשהמשקל קצת גודל וגם מאבד מהאלסטיות שלו אז הרבה פעמים מתאים רק לילד אחד וזהו, נראה לי יקר מדי בשביל מנשא רק לילד אחד
אבל אם אהבת קשירה למה לא לחפש מנשא קשירה בדוגמה שתאהבי? יש המון המון דוגמאות...
הקשירה מסורבלת ופחות זורם לי לצאת איתו
לא בגלל הדוגמה
חיפשתי משהו שונה קצת בנראות
קודם כל זה לא נכון מה שרשמו על הליפופים
זה שתי רצועות עגולות שמלבישים אחת על השניה
לי היה נוח, הוא ממש מתאים לגילאים הקטנים
לא מתאים למשקל גבוה
אבל אם אני לא טועה עד גיל תשעה חודשים או יותר השתמשתי
ממרסופי.
כן זה עד גיל 5 חודשים בערך. זה מה שרציתי כי אח"כ זה כבר כבד... רציתי ממש לניובורן לגזים ולתפקוד בבית כשהקטני צריך קרבה
אומנם הוא יקר, אבל שימש אותי בלי סוף. כמה ילדים, לכל תקופת הנשיאה, ונשאר במצב מצויין.
מבחינתי זה ממש השקעה לטווח הרחוק.
אולי שווה לחפש יד 2
זה באמת מוקדם נורא להגיד לאנשים בסןף שלישי.
הייתי צריכה לפרוק את זה איכשהו
שעד הלידה יש תשע חודשים רגילים.
אף פעם לא ניסיתי לחשב ככה לא יודעת אם זה נכון.
למעשה מבחינה רפואית אין שום משמעות לשאלה 'באיזה חודש את?'. סופרים בשבועות כי זה יותר מדויק וברור.
השאלה של איזה חודש היא רק שאלה של 'תרגום לשפת העם' ולכן זה לא מדע מדויק...
לי הכי נוח לחשב את זה לפי התאריך העברי:
אם למשל התל"מ שלי הוא בא' תשרי, אז אני יודעת שכל א' בחודש אני מתחילה חודש חדש של הריון. א' אלול - מתחילה חודש תשיעי, א' אב - מתחילה חודש שמיני, א' תמוז - מתחילה חודש שביעי, וכן הלאה.
ובאמת זה יוצא די מדויק שתחילת החודש הראשון זה בערך בביוץ שהתחיל את ההריון...
כאילו אני מדברת על חברות, לא על משפחה
יודעת שזה יותר מתאים לפורום אמהות, אבל פה יותר פעיל🤭
אנחנו רוצים לקנות לגדולה שלנו פלאפון.
לא סמארטפון. פלאפון מקשים. אבל שיהיה בו אופציה גם לוואטסאפ.
אבל שוואטסאפ יהיה יהיה חסום כל הזמן ורק לנו תהיה אפשרות לפתוח אותו (ברמה שלא תראה בכלל אם הגיעה הודעה) רק שפותחים.
מכירות חיה כזו?
שלא יהיה עוד שום אפליקציה או אפשרות של גלישה כלשהי באינטרנט.
כדאי לחשוב על טלפון פשוט ובמקביל ווצאפ על מכשיר אחר שנמצא בבית. (טאבלט/מחשב/טלפון של ההורים).
והיא תוכל לגשת אליו מהמחשב הביתי?
אני עושה ככה עם הבת שלי (כבר גדולה) - הקבוצות שלה נמצאות בארכיון, והיא נכנסת אליהן דרך המחשב שלה כשהיא בבית. (אצלה זה בעיקר מכיוון שבאולפנה שלה אסור סמרטפון, והיא צריכה כרגע קבוצות ווטסאפ כח היא קומונרית. כשתסיים שמינית היא גם תסיים את הקומונה, ואז היא תצטרך להחליט אם היא רוצה סמרטפון משל עצמה או שלא זקוקה לו)
או לקנות סמרטפון ולנעול עם נועל אפליקציות את כל היישומים. ורק לכם יהיה קוד.
כדי שלא יקפצו הודעות אפשר לבטל התראות
למה אף אחד לא הכין אותי להשמנה אחרי הריון
הבייבי כבר תכ ףבן עשרה חודשים והבטן לא יורדת, אני נראית בחודש חמישי
ולמה ה' לא בירך אותי בגוף שחוזר לעצמו שבועיים אחרי לידה
אני מתגעגעת להיכנס למידה מדיום, אפילו חולצת XL מכוערת עלי, הצורה שלי לא מאוזנת
ואני שונאת דיאטות, שונאת!!!! בחיים לא הייתי צריכה לעשות ונראיתי מושלם, ואי כל כך דרועה בדחיית סיפוקים, אני כל הזמן רעבה!!
אמרו לי שהנקה מרזה, אבל זה כבר לא הנקה אלא ענקה...
ועליתי ממידה xs לxl, אני 7 שנים אחרי לידה ולא מצליחה לחזור למשקל הגיוני ביחס לגובה.. אבל כן ירדתי לאורך השנים.
התובנות שלי עד כה-
קודם כל, סבלנות, ההורמונים משפיעים, חוסר השינה כנל, זה לא רק חוסר דחיית סיפוקים כפשוטו
דבר שני - תהיי קצת יותר בחמלה כלפי עצמך, הבאת חיים לעולם♥️ זה דבר גדול. ולוקח זמן לרדת לפעמים, לא כולנו אותו דבר..
בנוסף אני חושבת שהמושג דיאטה עושה לנו נזק תודעתי פסיכולוגי כי הוא יוצר תחושה של חוסר ופומו, בעוד מה שאנחנו נדרשות לאמץ זה אורח חיים בריא ומאוזן וסבלנות. אני הבנתי מתוך שנים של מאבק בזה שאני לא צריכה להילחם ולא לאהוב את עצמי. אני טובה ויפה גם במידה יותר גדולה גם אם אני רוצה להיות פחות, זה קודם כל. אז תעבדי על הערך בעצמי שלך, את הרבה יותר ממשקל עודף זמני
וגם - אין מה לעשות, ברגע שעלינו במשקל זה כבר לא מה שהיה פעם. אני לא יכולה לאכול חפיסות שוקולד שלמות ועוגיות ועוגות אינסוף ולהיות רזה פתאום. כשעולים במשקל הגוף מגיב אחרת וצריך להתייחס אליו בהתאם ולהבין שמה שהיה הוא לא יהיה מה שיהיה
אני ממליצה לפנות לליווי אם את מתקשה לא חסרות תכניות כאלה, וגם לשמוע את ד"ר אמוץ זיו אב שהוא ביולוג חוקר תזונה ומסביר מעולה מגובה מחקרית איך המזון משפיע עלינו ונותן טיפים טובים ויישימים לשיפור תזונה נכונה. לא דיאטה, שינוי תזונה, מתוך הבנה שהגוף שלי צריך תנאים מיטיבים כדי להיות במשקל בריא. אני לא נמנעת ממשו שאני ממש רוצה ונאלצת לוותר עליו, אני בוחרת שלא לאכול אותו כי הוא לא מיטיב איתי. הסמנטיקה והסיפור שאת מספרת לעצמך חשוב מאוד בתהליך הזה
ושוב - סבלנות וחמלה כלפי האכסניא לנשמה שלך שקיימה בתוכה חיים
חיבוק ענק יקרה♥️
גם כן מניסיון...
ולפותחת- ממליצה על הספר "מהפכת הגלוקוז" שלי עזר לעשות שינוי חשיבה מטורף בכל מה שנוגע לאוכל, ולרדת במשקל בטוב ובלי תחושת החמצה והקרבה.
באמת עושה לי ממש טוב לאכול שוקולד
זו הבעיה(?)
שוקולד ומוצרים מעובדים עתירי סוכר - מעלים דופמין (הורמון התגמול) וגורמים ללבלב שלנו לעבוד קשה בייצור של הרבה אינסולין. זה בפן הפיזי. האינסולין הוא כמו מרכזייה שמשפיעה על כל ההורמונים בגוף
בפן הנפשי - אנחנו מתגמלות את עצמנו בשוקולד כפיצוי הרבה פעמים על יום קשה, תקופה קשה, מגיע לי. מה,לא?
מגיע לך הכי טוב שיש, אבל זה לא הטוב שאת צריכה והוא מונע ממך להגיע ליעד שלך של גוף בריא שאת אוהבת. את יכולה להרגיש טוב גם מדברים אחרים
המטרה היא לעבור מדופמין (הורמון תגמול מיידי) שתמיד צריך לספק, לסרוטונין (הורמון האושר) שמשרה תחושת יציבות ושלווה. תזונה משפיעה על זה המון. (גם שינה)
אני גם עדיין בתהליך,
ותמיד הייתי רזה בלי שום מאמץ....
עכשיו גם אחרי שהורדתי אני עדיין בעודף משקל של החיים שנה וחודשיים אחרי לידה....
מה שלי עוזר להתמיד יחסית (התחלתי עם זה לפני חודשיים ואני ילורדת לאט אבל בטוח...) זה להתמקד בעיקר בקטע של הבריאות, ואני כל הזמן אומרת לעצמי שזה ממש ממש לא בשביל משקל, משקל ילך לפח אחרי ההריון הבא ואני יודעת את זה, כי הנקה לא מרזה אותי.... והכל טוב מותר שיראו עליי שהבאתי ילדים אין בזה שום פגם. יש מלא נשים מלאות שאני מכירה שמוצאות דרך להתלבש ולהיראות ממש טוב!
אבל בריאות זה חשוב, כל יום שאני אוכלת בו יותר מאוזן ופחות פחמימות וסוכר עושה אותי יותר בריאה ומכניס לי פחות רעלים. גם פיזית אני מרגישה הרבה יותר טוב פחות עייפה וסמרטוטית (אולי זה פסיכולוגי אבל לא מפריע לי...)
אם מתאים לך... בכל אופן בהצלחה רבה!
מומלץ ללכת אחרי לידות בכל מקרה.
יש גם סרטונים ביוטיוב שמראים איך לבדוק.
שחוזר לעצמו שבועיים אחרי לידה
באיזשהו שלב מתנהל אחרת
הרגע הזה שצריך/ כדאי להקפיד על תזונה נכונה תמיד מגיע
(ובלי קשר למראה כדאי להקפיד על תזונה)
שליטה עצמית באוכל
זו כנראה השליטה הכי קשה לשליטה
אוכל זה דבר זמין שלכאורה פותר בעיות ברגע אחד
והפיתוי גדול
סוכרים/ שומנים/ אוכל מעובד
האישו הוא למצוא סיבה מספיק טובה
כדי להתגבר על המענה שהאוכל מספק
זה כולל גם פתרון בעיות ושיפור איכות חיים
עם כלים אחרים
וגם מודעות מספיקה של הנזק הגדול בתזונה לא נכונה
לא צריך להשקיע בבישול כדי לאכול בריא
מספיק להימנע מאוכל לא בריא ומכמויות לא סבירות
ולסדר שגרת אכילה נכונה
ירקות ופירות אפשר לאכול חיים
סנדוויץ' יכולה להיות ארוחה מאוזנת
אפשר להסתפק במאכלים עם בישול קל כמו ביצה קשה/ חביתה/ דברים אחרים קלי בישול
שמיניקים צורכים הרבה מזון וחשוב שהוא יהיה בעל ערכים תזונתיים גבוהים אז פעם ביום ביצה זה סבבה, ופעם סדוויץ' אבל בהחלט צריך גם אוכל מבושל
מבושל את מתכוונת בשר ודגים? זה ממש לא חובה גם בהנקה
תזונה אחרי לידה- תזונה בהנקה | נטע אמירי - דיאטנית הפרעות אכילה
ויש ערכים תזונתיים מעולים ומספיקים גם בתזונה צמחונית ובתזונה מופחתת בישול
(אני בתזונה כזו רוב הזמן שנים ארוכות
ועברתי איתה גם הריון
הערכים בגוף והגוף בכלל במצב מעולה
אודות לתזונה הזו ולעוד דברים)
כתיבה רגשית
מדיטציה
ספורט
זמן עצמי
תחביבים
קשב ומודעות עצמית
קשר עם אנשים שעושה טוב
מתת משקל לעודף משקל
לא מבינה מי יורד בהנקה , משגע אותי!
גורמת לשריפת קלוריות בכמות גדולה. אך יחד עם זאת ,זה כמו אחרי אימון אינטנסיבי שמרגישים רעב ואז יש התקפי רעב כמו בולמוס כי הגוף מרגיש שיצאה ממנו האנרגיה ולכן יש התקפי רעב קשים ,מדברת על עצמי בכל אופן. אם אחרי הנקה תדעי מה לא להכניס לפה ומה אפשר לאכול כדי להיות שבעה, ההנקה באמת יכולה לתמוך בתהליך .
בכל אופן ממש מבינה ומזדהה איתך. גם אני אחרי לידה כחצי שנה, בעודף של כ10 קילו ואני לא נלחמת בעצמי כי אני יודעת שמתישהו אני יעשה שינוי בחשיבה מבחינת האוכל. אם זה להוריד בכמויות, אם זה להוריד אוכל מבחוץ, לא להתפתות לאוכל מהיר שמזמינים הביתה פיצות וכו.
יש הרבה שיטות ,תבדקי למה את הכי מתחברת.
יש להוריד בכמויות האוכל משמעותית(לדןגמא בארוחת צהריים 2 כפות אורז, ורוב הצלחת זה רבע חלבון ורבע ירק) ,ירקות בלי הגבלה
יש מניעת סוכרים לחלוטין, מניעת גלוטן לחלוטין
אני הכי התחברתי לאכילה בריאה ללא חומרים משמרים. יש היום הרבה חנויות טבע שמוכרות מוצרים טבעיים ללא משמרים ויש טענה מבוססת שחומרים משמרים גורמים להשמנה והם כמו דבק בתוך הבטן , מונעות עיכול תקין וגורמות להשמנה וכו.
צריך לשלב גם פעילות גופנית של פעמיים שלוש בשבוע.
אני יודעת את כל זה אבל כרגע אני לא שם מכל מיני סיבות ויודעת שזה עוד יגיע. בינתיים אוהבת את עצמי בכל מצב, מודה לגוף שלי שסחב תאומים בלידה האחרונה ועשה את זה בצורה מופלאה.
בחום הזה
הם ישנים עם מאוורר או מזגן?
מרחמת עליו מאד.
מצד שני זכור לי שזה גרם לו להתקף.
מה עושים? איך מוצאים דרך אמצע?
אבל בערך בימים שחשבתי שאקבל מחזור היה לי כאבים כאלו וזה היה הריון
יכול להיות גם כמה ימים לפני אבל לא ככ זוכרת
טוב
נתאזר בסבלנות
הרופאת נשים אמרה שאני צריכה ללכת למרפאת חוץ בבית חולים ושם מאבחנים.
אשמח להדרכה או לכיוון או להמלצות.
במכבי אם זה משנה, מהמרכז.
תודה לכולן 💗
ממליצה כהרגלי להתייעץ עם הרב בני פישר ממגן לחולה.
הוא יפנה לרופא הכי טוב בתחום ויעזור בקביעת תור
בהצלחה יקרה
בשורות טובות.
וממש עוזר להקדים תורות במקרה הצורך.
הוא היה שליח טוב עבורנו בכמה מקרים, גם באבחון וגם בטיפול/ניתוח וכד'
יש שם מרפאת חוץ טובה ספציפית לאנדו
תצטרכי טופס 17 מהקופה רק.
האבחון הוא עבורך או עבור נערה?
נראה לי שמה שחשוב זה לעשות רישום עד התור עצמו.
מבחינת וסת- כמות דימום, ובעיקר כאבים- מתי וכמה כואב, ביחס לוסת.
איפה כואב בדיוק.
תסמינים נוספים.
לפעמים כואב לא רק בוסת אלא גם לפני, או בביוץ וכדומה.
כמה ימים הוסת
האם סדירה
בנוסף אם קיימים כאבים ביחסים אז גם עליהם לרשום לעצמך (תסמין נפוץ)
תפתחי דף מידע על אנדומטריוזיס באינטרנט. התסמינים שאת מכירה שמופיעים אצלך לפעמים- תעשי עליהם רישום כדי לתת מידע טוב לרופא
(לפעמים קשה לתת הערכה של תדירות הכאבים מסוג x וכדומה כשלא רושמים)
כדאי לבוא עם מלווה. הבדיקה כוללת בדיקה פנימית (גם ידנית)
מתי זה נעשה במהלך החודש? אחרי מחזור, אחרי ביוץ וכו
קריטי להגיד תדירות של כאבים?
אצלי התסמינים העיקריים זה חסימה בחצוצרה בלי שום רקע, כאבים ביחסים ולסירוגין כאבים חזקים בווסת.
מחכים הרבה לתורים?
לא זוכרת את זמן ההמתנה לתור
את מרגישה חסימה בחצוצרה? או שזה משהו שראו אצלך באולטרסאונד וכדומה?
בכל מקרה תנסי בעיקר בזמן שגם ככה יש עד התור- כל פעם כשיש כאב לכתוב את התאריך ואם את מצליחה לחבר למשהו (נגיד יום-יומיים לפני המחזור היה כאב x)
מבחינת כאבים בוסת זה תסמין גדול מאוד, תנסי לשים לב באיזה ימים בוסת זה
וכמובן את בטח יודעת להגיד על עוצמת הכאב בערך (אדוויל עוזר? כאב משתק או שאת מתפקדת? כאלה…)
שווה לשאול בזימון תורים עצמו אם יש משהו שהם רוצים שתעשי (כלומר תשאלי את המזכירה שקובעת לך את התור)
בת ארבעה חודשים עושה המון בטיטול, לרוב שלושה- ארבעה טיטולים עם קקי. היא על הנקה מלאה, עוד לא התחלנו טעימות וזה ככה מאז שנולדה. זו שמעליה הייתה עושה פעם בשבוע בשלב הזה, עד שהתחלנו טעימות.
זה תקין שהיא עושה כל כך הרבה?
מרגיש לי קצת מוגזם🙈
מה קורה שהם לא עונים בכלל??
מישהי עוד נתקלה בזה? אזה שירות נורא. עוד אין לנו דרגה ואנחנו משלמים את החיים
אני מתקשרת על הבוקר (אומרים שיכול לעזור) בעבודה, שמה לידי ועובדת במקביל עד שהם עונים.. יכול להיות גם שעה פלוס (לא זוכרת כמה).
ממש מתיש. בהצלחה
שהם כתבו שבגלל שהם מנסים להזדרז בטיפול בדרגות אז המוקד לא פעיל 😵💫
הגיוני?
הם עונים אחרי שעתיים שלוש כזה של המתנה.
והם חזרו אלי,
אבל זה גם לוקח מלא זמן.
כשמאוקובר אני מנסה לקבל את הדרגה שמגיעה לי והפלא ופלא תוך שבוע עידכנו דרגה.
ממליצה.
וגם זה לא תמיד. היה פעמים שסתם לא ענו.
אני גם באותה סיטואציה. משלמת כמעט 3000 בחודש כבר כמעט שנה.
בתחילת שנה נתנו לי דרגה זמנית אז עכשיו גובים לי גם את ההחזר של זה.
איזה 4500 בחודש. זוועה.
חיכיתי שעתיים על הקו וניתקתי.
יום אחרי שעתיים וחצי ולא ניתקתי וענו לי.
אמרתי לה וואווו לא האמנתי כבר שתענו. אני שעתיים על הקו.
אומרת לי, 'כן הנה ענינו. מה את צריכה?'
הלוווו
זוועת עולם.
ואז אומרת לי תתקשרי שוב עוד שבוע. ולא העיפו עד הטלפון שלי מבט על מה ששלחתי. אני צריכה להתקשר ולהתפלל שיענו לי רק כדי להגיד הלוו שלחתי לכם טפסים חדשים שימו לב.
זוועה.
תמיד אמרו לי ולא העזתי, אחרי שניסיתי פעם אחת ראיתי שזה עובד.
מרססת או שופכת מעט על הכתם
מחכה קצת
שוטפת היטב במים
וישר למכונה, כביסה לבנה רגילה של 60 מעלות
לא השארתי את האקונומיקה ככה על הבגד מפחדת שיהיה כתם
לצערי בן ה10 עדיין לא גמול לילה (ומעולם לא היה)
ואנחנו פשוט חסרי אונים, מרגישה שניסינו הכלללל!
היינו במעקב רופא, נתן לנו כדורים / אחר כך כדורים במינון כפול / הדרכת הורים / מח אחד / להעביר אליו לגמרי את האחריות
והילד פשוט מתוסכל!!!
כל בוקר הוא לא רוצה לקום כי הוא רטוב
בוכה מתסכל על זה שהוא ממש מקפיד לא לשתות לפני השינה - וזה לא עוזר
(הוא לא רוצה לחזור לשים טיטול וזה גם לא נשמע לי נכון בכלל)
מה עוד אפשר לעשות שלא ניסינו??
האמת שאם זה לא היה כל-כך מתסכל אותו הייתי פשוט אומרת יאללה נשחרר, יעבור מתישהו לא נורא...
אבל זה לא נראלי הגיוני לאמר ככה שהוא כל-כך מתוסכל מזה 😪😪
נשמע לכן נורמלי?
אנחנו מגיעים פעם בחודשיים
הם נכנסו להתקלח אצלה ואחר כך בדקה להם כינים
זו לא פעם ראשונה
ועם אחת גיסתי הרווקה גם בדקה להם.,
מבחינתי זה נוראי חוצפה,בעלי אומר שזה שטויות
מה דעתכם?
יש לציין שאחרי הלידה האחרונה הילדים היו עם כינים כי הייתי מאושפזת די הרבה קודם ועד הלידה
ויצא שבעלי התארח שם בשבתות
אפשר לראות בזה גם עזרה.
תלוי פרשנות וכנראה מכלול של היחסים שלכן.
אני הייתי שמחה אם חמותי היתה עוזרת לי במקרה כזה. ואם ישנים אצלה זה ויש כינים זה באמת יכול להיות מורכב וליצור הדבקות.
הכל תלוי בצורה שזה נעשה ובטיב היחס ביניכן.
אולי זה הרגל שלה שאני לא מודעת אליו,
כמובן שלא עשתה את זה לידי,אלא בערב שאני ובעלי יצאנו לקניה של משהו
הרגשתי לא נעים עם זה
אז היא הבינה שהיא צריכה להשלים את הטיפול בהם,
בדיוק כמו ששולחים לפיפי לפני השינה וכמו שמצחצחים להם שיניים.
אבא שלי קבוע גוזז ציפורניים לכל הנכדים (הקטנים)
ואמא שלי מיישרת שיער (זה כמובן היא מתקשרת לשאול)
אולי גם גיסות שלי חושבות שזה חוצפה שאבא שלי גוזז ציפורניים בלי לבקש רשות?
לא יודעת זה כ"כ טבעי לי שאף פעם לא חשבתי שיכול להיות בזה משהו מוזר.
אם כבר, אם הייתי משאירה את הילדים שלי אחרי מקלחת וממהרת לצאת לסידורים ולילדים היה חשש אולי לכינים, הייתי מתבאסת אם אמא שלי לא הייתה מעבירה סירוק רק מחשש להיכנס למקומות לא לה. (אצלנו לא מעבירים בשגרה, רק כשיש חשש)
אם זה קורה כל הזמן ומפריע לך, אפשר לבקש לחדול מהמנהג אם זה מפריע לך.
אם זה היה בגלל הסיפור של הלידה, אז היה נגמר, תחליקי.
נמאססס לי מהשטות הסאת
5 בנות 🥴🥴🥴🥴😂
זה חלק מהרחצה.
כשאנחנו נוסעים להורים/חמים זה חלק בילט אין מהאירוח האמת 🤔
מקלחת, מסרק כינים, צחצוח שיניים
וזה הרבה פעמים עליהם
אישית הייתי שמחה מהעזרה
אבל את מכירה אותה כדי לדעת יותר טוב
לנכדים שלהם.
אני רואה שאת ממש לא היחידה שכתבת, רק מראה כמה משפחות יכולות להיות שונות זו מזו וכמה חשוב לדון לכף זכות, שאולי מישהו אחר פשוט פועל לפי הרגל שונה משלי, וללא שום כוונה רעה או נסתרת.
אלא שגרתי שמיד אחרי מקלחת מסרקים כינים.
אני עושה את זה לילדים שלי באופו קבוע, חלק מהשגרה, חופפים ומסרקים כינים. אולי זה גם השגרה של הסבתא
אם היא שמה לב שאחד היה מגרד קצת יותר מדי מתיישבת איתו ובודקת לו.
לא הפריע לי.
גם לא היה מפריע אם חמותי ז"ל היתה עושה את זה.
כל עזרה - ברכה מבחינתי.
גרד אחד קטן ואני ישר מרטיבה להם שיער ומסרקת.
לא יכולה לראות גרד
וגם נהנית מזה חחחח
כי אם לא, וזה סתם עזרה, לא רואה בזה בעיה.
חמותי קבוע גוזזת ציפורניים לילדים
היא אפילו אמרה לי בפירוש לא לגזוז להם לפני שאנחנו מגיעים...
האמת תחביב מוזר אבל אני ממש לא מתנגדת
חוץ מזה שהיא ממש עדינה, הרבה יותר ממני כנראה, וזה מעלה להם את הסטנדרט ...
גם כינים יצא לה לעשות אבל לעתים רחוקות.
שתבדוק תמיד, תחסוך לך..
אבל מודה שהייתי מצפה שהיא תשאל אותי לפני..
מכריזה תמיד שכשיהיו לה ילדים היא תביא אותם אלי שאבדוק להם כינים (וזה כבר קרוב... מסיימת שמינית עכשיו).
וואלה, זורם לי.
אם זה בא עם עוד אמירות על חוסר אחריות שלך כאמא או משהו כזה, יש מקום להעלב. אבל אם הסבתא ישראלית שמבינה שככיים זה חלק מהילדות גם בבתים הכי טובים שיש- ממש אפשר לדון לכף זכות.
גם אני כזו האמת...
לא הייתי נפגעת. ולא נראה לי שכוונתהה לא טובה
הבן שלי לא אומר את האותיות השורקות בצורה מושלמת, לא לשון בחוץ ומאוד בולט אבל אני רוצה שילך לקלינאית כדי לעבוד על זה.
מהביטוח בריאות הפרטי שלנו אמרו שחייב הפניה מנוירולוג ילדים או רופא התפתחות הילד.
נוירולוג יתן לי הפניה לבעיית היגוי קטנה? רק לקבוע אליו תור זה שנה קדימה..
מישהי מכירה את התהליך ויודעת אם זה הכיוון?
ללכת פרטי ולשלם מלא וזהו?
מבאס שמשלמים כל חודש הרבה כסף לביטוח ובסוף אא להשתמש בו
עד גיל שש זה עוד תקין לשבש את השורקות. אחרי גיל שש אולי אולי יתנו לך הפניה, תלוי כמה זה משפיע... הייתי הולכת לרופא התפתחות, לא רואה איך נוירולוג קשור לסיפור.
רופא נוירולוג התפתחות. לפי מה שידוע לי
תורים ארוכים כאמור
בהצלחה! בירוקרטיה מתישה ומעצבנת...
1. לריב איתם שהפנייה מרופא ילדים זה מספיק
2. לקבוע תור לרופא התפתחות
3. להתחיל כבר טיפול
מוסיפה כיוון פעולה רביעי- לפעול מול המזכירות של רופא התפתחות, להסביר לה את הסיטואציה ולתת לה את ההפניה של הרופא ילדים
אולי תצליחו להוציא הפניה בלי ביקור פיזי.
ויש לי עוד כיוון ישיבה, ואני יודעת שהוא לא אחראי, אבל במציאות שהמערכת לקראת קריסה מעומס בתחומים האלו, יכול להיות שאין ממש ברירה, זה לבקש מהקלינאית הדרכה מה לעשות איתו בבית.
על גבי הדרכה שלה יש ברשת מלא הדגמות.
בעבר הייתי נגד באופן נחרץ, כי כשעושים את זה באופן חובבני זה יכול לגרום ליותר נזק מתועלת ואז גם כשמגיעים לקלינאית הילד כבר לא "לוח חלק" ויותר קשה לעבוד איתו.
אבל במצב שאין תורים, התנאים לקבל בפרטי נוקשים מאוד והמחירים על טיפול מלא פרטי הם בשמיים, ומנגד יש יותר תכנים נגישים,
בכנות כבר לא יודעת מה עדיף.
מה שכן, גם אם את לא "מגדילה ראש" מעבר למה שאת מקבלת בהדרכה עצמה, לעשות את המקסימום האפשרי במסגרת ההדרכה. וגם לשאול אותה מה עוד אפשר לתרגל בבית.
לבנות משחקים, לקנות אביזרים, דפים יפים, להשקיע בהדפסה צבעונית וכל מה שיעודד את הילד לשתף פעולה. זה בטוח יותר זול מעוד מפגשים במסגרת הטיפול.
תודה על התגובה שלך!
אבל רציתי לבדוק פה אולי אני לא מודעת לתהליך וזה באמת ככה.
רואה לפי התגובות שזה לא ככה
אבל האמת - לא נשמע לי שזה משהו שדחוף מאוד לטפל בו בהקדם... הילד מדבר, בסופו של דבר
תתחילי תהליך בקופה, לדעתי, כדי שקלינאית תקשורת תבדוק אותו קודם ותראה אם זה באמת דחוף. לחלופין, לכי לפגישה אחת אצל קלינאית פרטית, רק כדי לאבחן.
בהצלחה!
סתם מעצבן אותי הרעיון שמשלמים כל חודש ובסוף כשצריך את זה אי אפשר להשתמש...
ונכון שזה לא דחוף אבל אני מרגישה ככ דחיינית שלא טיפלתי בזה עד עכשיו שלא יכולה לחשוב על לדחות את זה בעוד שנה
בכיתה ב' ג' שעדיין מדברים ככה.
זאת בחירה שלך, אבל לי נשמע כמו משהו הגיוני לחכות כמה חודשים לקלינאית בקופה ולא לשלם פרטי.
מניסיוני עם בעיות דומות הפנו לטיפול בקהילה וחא בהתפתחות הילד
ואז את יכולה גם לבחור איפה את רוצה וכמה יכולה להתרחק
קיבלנו הפניה מרופא ילדים לקלינאית ואז התקשרתי למכונים של קלינאית באזור והלכתי למקום הראשון שנתנו לי בו אבחון
ואז אחרי האבחון שמו אותנו שם ברשימת המתנה
בגלל מחסור בקלינאיות תקשורת הקופות היו מפנות לפרטי והיה ניתן לקבל מהם החזר.
היום המשרד הבריאות לא מאפשר את זה מה שגרם לכולם להגיע לקילנאיות בקופה(כי הפרטי יקר מידי ללא השתתפות הקופה) מה שיצר עומס לא נורמאלי על קלינאיות בקופה ותאם תנסי לקבוע תור תראי שיש פנוי רק לעוד שנה מעכשיו! מצב הזיה!
בלי קשר, גם @קפצתי לבקר כתבה, אבל לגבי החזר מהביטוח הפרטי.
זה היה קשוח, שבוע של גלידות ומרקים, אבל עם משככי כאבים ועם אח שעשה במקביל אליי לא היה נורא...
לדעתי להכין משחקים שאוהב/ת , ספרים, והרבה גלידות וארטיקים.
תעסוקה שתסיח את הדעת מהכאב.
לילד שלי בגיל 5 עבר בקלילות
נשפכו לי על היד מים רותחים
קצת על כף היד וקצת על גב היד
מבינה שנכון לשטוף את היד בזרם מים קרים זמן ממושך.
מה הלאה?
שסגרתי לרגע את הברז מרגישה שהיד ממש בוערת/שורפת.
יש לי בבית את המשחה של גרין, באיזה שלב רצוי לשים אותה ואיך? (יש לה תוקף? נרכשה לפני מס' שנים ומאוחסנת במקום קריר ויבש)
אם יש לך משחת סילברול עוזרת מאד לעזרה ראשונה.
אבל הטיפול הלאה תלוי באיך זה נראה. אם "רק" אדום בטח יעבור תוך יום יומיים, אם יש שלפוחיות כדאי לך להתייעץ עם גורם רפואי.
טיפלתי בברנדשילד ופד פראפין. במקום כוויה מפושטת נשארה רק 3 שלפוחיות קטנות.
@אמהלה, מבינה שלא היה לך צורך להתייעץ, שמחה שהיתה לך משחה טובה לשים והסתדרת.
תרגישי טוב
וניסיתי להבין האם אני צריכה להתייעץ עם גורם רפואי.
אני לגמרי בעד להתייעץ עם הפורום! וזה מה שעשיתי בעצמי
החלמה מהירה גם לך
נשארו שלפוחיות אבל ממש קטנות ב"ה.
שמן קצח/ג'ל אלוורה 100% טבעי למרוח על הכוויות
ולעשות קומפרס קר ץ-
לוקחת זוג גרביים מכותנה
אחת לחה וגורבת על היד
ועל זה גורבת גרב יבשה
וביניהם מכניסה קוביות קרח
וצריך לשמור על לחות שהעור לא יהיה יבש כדי שלא תישאר צלקת
על כוויית שמש האמת
זה לשים חלבון של ביצה חיה כמה שיותר זמן
ההסבר היה שזה מחזיר לגוף איזה חומר שחסר בגלל הכוויה
צחקתי כששמעתי את זה
וקצת אח"כ נכוויתי ממש בשמש וזה עזר לי מאוד
רפואה שלמה!
מרחתי את המשחה של גרין ופזרתי את הטלק שמצורף שקונים את המשחה.
מעניין אם זה טלק רגיל.
ונזכרתי שבעבר אמרו לי שצריך להדק את הכל עם ניילון נצמד, זה מה עשיתי.
משהו כמו עשרים דק אחרי המריחה. רגשתי הקלה.
מקווה שיחלים מהר, יש לי המון פעילות בסופ"ש עם הידיים והכיורים מלאים (אין מי שיעשה כלים במקומי).
בבקשה באמת.
כל אחת שתעשה מה שטוב לה, אבל כשזה פורום ציבורי אני חייבת למחות.
זה כל כך לא שווה את הזיהום חס וחלילה שיכול להגרם מכזה דבר.
ובדיוק ראיתי מישהו שכתבה באריכות ובמקצועיות על כמה שזה נפוץ ומסוכן להשתמש בחומרים מהמטבח כדי לרפא פציעות - והיא כתבה נתונים על אנשים שהגיעו למיון בגלל זה, סליחה שאין לי את המקור.
ביצים חיות זה כל כך ריסקי, בבקשה
גם אני עשיתי דברים נואשים בגלל כוויה שהוציאה אותי מדעתי, ואני מסתכלת אחורה ולא מאמינה.
אז אני מבינה מאיפה זה מגיע, אבל בכל זאת - להזהר מתרופות סבתא, גם אם הן "עובדות" כי הסיכון לא שווה את זה.
פצעים פתוחים וכוויות זה דבר רגיש לזיהומים, ומוצרי מזון הם לא דברים שמיוצרים בהגיינה הנדרשת לטיפול רפואי. גם לא ניילון נצמד.
ורפואה שלמה לפותחת, אני ממליצה גם על משכך כאבים, כוויה זה אחד הדברים הכואבים
אם כן, שמים אותה מהרגע הראשון ועוטפים הניילון ומעל חבישה
לגבי התוקף לא יודעת, אפשר לשאול
ביד היה נראה ממש לא רציני אבל בבוקר קמתי עם שלפוחית מפחידה בכל כף היד...
הבנתי אז שלא שמים את האזור מתחת לזרם מים זה מחמיר את הפציעה
יתכן ויש הבדל בין כוויה משמן רותח/תנור חם/מים רותחים.
הבוקר, ממש שיפור, רמת הכאב פחותה ויש מקומות שנוצרה אדמומיות.
לי היה כוויה מאדים. פתחתי סיר וכל האדים היו על היד שלי, שרף מאוד הייתי.תחת מים זורמים , בהמשך שמתי סילברול אבל בבוקר שמתי למשהו זוועה...לא שישנתי בלילה אבל זה מה שקרה
לפני הרבה שנים אבל
פושרים, רגיל מהברז.
יש הנחיה אחרת?
יכול להיות שאצלך זו פשוט היתה כוויה יותר חמורה, ושאם לא היית שוטפת במים היה אולי עוד יותר חמור.
טוב, לא רציתי לנצלש את השרשור על המוצרי טיפוח אבל ראיתי שהיה המלצות למוצרים קוריאניים
אשמח לשמוע המלצות למוצרים בעיקר בשביל לחות ואני אייג'ינג ( אני קרובה ל30 אז נראה לי צריכה להקפיד יותר )
תודה רבה !
ההמלצה היא יותר בגיל 35-40 יותר
אכתוב סקירה קצרה יותר מאוחר בעז"ה גם על אנטי אייג'ינג וגם על המוצרים
בגדול - אנטיאייג'ינג זה בעיקר רטינול על כל נגזרותיו. אסור בהריון והנקה, טרוטוגני. אפשר לקבל את זה במרשם מרופא עור ב20 שח בבית המרקחת וצריך לדעת איך להשתמש
אפשר לקנות כל מי סרומים של רטינול עם ריכוזים נמוכים. מוכרים באתרים במחירים טובים. חשוב לשים רק בלילה, לשים הרבה קרם הגנה למחרת ולמרוח בשיטת הסנדביץ - קרם לחות מתחת ומעל
התחליף שלו הוא בוקוצו'יל, נגזרת סינתטית. להבנתי מותר בהנקה ובהריון
המטרה של החומר הזה/ רטינול - שיפור קמטוטים ומראה העור. הרטינול הוכח מחקרית כאנטיאייג'ינג. היחיד
אתרים - yeestyle, oliveyoung. I herb
בוטוקס בבקבוק - ארגרילין. יש של דה אורדינרי, 9 יורו מאתר קאלט ביוטי
על כל המוצרים האלה אפשר לקרוא באתר של thedekel. בחורה צעירה גאונה מוכשרת ומדופלמת שהוציאה פטנט על סמך ההכשרה שלה לפיו היא מדרגת מוצרי טיפוח לפי רכיבים ויש גם קישורים לאתרים שמוכרים
לגבי קוסמטיקה קוריאנית - כנל באתרים שכתבתי. המוצרים שלהם איכותיים זולים ללא בישום. א י כאמור התחברתי למותג של skin1004. יש להם סרום (כמה סוגים לכל מיני צרכים), קרם לחות כנל, קרם עיניים, קרם הגנה וכל מיני חומצות וחומרים פעילים. יש הרבה מידע על זה ברשת
באתרים שכתבתי יש המון מותגים אני לא מכירה את כולם כמובן
חייבת לשתף
שאני מזה משתדלת להימנע מחדשות ומרשתות חברתיות
אין לי אינסטגרם פייסבוק וכו האינטרנט שלי מסונן
אין לי יוטיוב
יש לי וואצפ אפליקציית הידברות וספוטיפיי
ואני חשבתי לתומי שהתנזרתי מחדשות
מספיק לי לדפדף בקבוצת שיעורי תורה ברחבי הארץ כדי לקרוא על כנסים לילדים חולים
לדפדפ בסטטוסים בוואצפ ולקרוא בקשות לתפילות על עוד אנשים חולים ( ואני לא עוקבת אחרי אושיות, אנשים נורמטיביים)
והשיא זה אפליקציית הידברות (אם אסור לכתוב אמחק)
שיש בה כל כך הרבה טוב ומספקת לי את הרצון לקרוא סתם כתבות וראיונות ותוכניות, או הסרטונים הקצרים שם, אבל אמאלה כמה סבללל, כמה אפשר לקרוא על אנשים שקשה להם, על ילדים חולים, לראות תמונות…
זה מכניס לחרדות, פתאום את חושבת "אמאלה מי הבא בתור?!?!"
אני מגזימה??? למחוק גם את האפליקציות האלה? שלא יהיה שום פנאי בטלפון?
הלב שלי חלש באמת
אני מרגישה שרף היכולת שלי לסבול את החדשות באמת נשחק. מאז ה7 לפחות..
אם יש כתבה פחות - לא נכנסת
אבל תכלס רוב הזמן אני פה או גוללת סרטונים שאני אוהבת בטיקטוק והאלגוריתם מזהה ומתאים את עצמו אז זה סבבה לי
כותבת תוך כדי שעדיין מנסה להרדים
התינוק שלנו ילד נוח ברוך ה אבל עכשיו הוא בקפיצת גדילה של גיל ארבעה חודשים וצרח פה איזה שעתיים , אכל החזקתי הנקתי נדנדתי עשיתי גרפסים הכל.
מנסה להעיר את בעלי לעזור לי אחרי שכבר שרפו לי הברכיים אני מ23 בלילה ברצף עומדת, הוא לא שמע אותי ואז כבר הערתי אותו בטון לא נעים אמרתי לו שאני חייבת עשר דקות להניח את עצמי ואז אחליף אותו שוב .
הוא אמר לי שאין לי רחמים עליו וכו אז אמרתי לו שהייתי במצב קצה מרוב ייאוש ועייפות שזה או שהייתי מעירה אותו או מטלטלת את הילד מתסכול . הוא אמר שצריך לאשפז אותי וכנראה אני לא כשירה לגדל ילדים. עכשיו אולי באמת לא הייתי צריכה להגיד משפט כזה לגבר אבל הרגשתי שעוד צרחה אחת של התינוק ואני באמת אזיז את העגלה חזק כדי להשתיק אותו כבר .
בקיצור בעלי נדנד אותו שתי דק לא עזר אמר לי קומי בבקשה קמתי חזרה לקחתי את התינוק למרפסת בעלי אומר לי תישארי בחדר (כנראה פחד באמת שאני אטלטל אותו או משהו). אני מתביישת אפילו לכתוב את זה אבל במצבים כאלו שילד ער שעות ואני על חוסר שינה אני ממש מרגישה תחושות קשות ואז באמת מעדיפה שבעלי יחליף אותי מאשר להפוך לאגרסיבית בתנועות כמו לנדנד מהר את העגלה עם הילד או להרים עליו קול.
אני לא בדיכאון אחרי לידה יש לי חופשת לידה טובה וחוויה מהממת מהילד הזה אנחנו כל היום ביחד זמן בטן שירים משחקים ספורט טיפולי הכל , פשוט כשזה כמה לילות ברצף עם שינה קטועה וכשרק אני קמה אליו אני מרגישה בלילה שמאבדת את זה וגם מרגישה באותו רגע שנאה לבעלי שישן שנצ ישרים כאילו אתה אשכרה לא שומע את הצרחות ?????
עכשיו ממש מרגישה רע ושאולי באמת אני לא כשירה לגדל ילדים כמו שהוא אמר לי.
יש איזו אמירה שעדיף שטיפול לא יהיה דרך הקופה, שלא יהיה רשום.
מישהי יודעת להסביר על זה?
ממה אני צריכה לחשוש בעצם?
מצאתי מרכז טיפולי שמקבל דרך הקופה ויש בו זמינות מאוד מאוד גבוהה להתחלת טיפול.
הם רק מבקשים התחייבות מהתקופה לבריאות הנפש ואז הקופה מממנת.
יש איזו בעיה עם זה שאני צריכה לדאוג בגללה?
משהו שבגללו עדיף לא לעשות את זה?
כי זה נשמע לי מעולה ממש...
מוסיפה שב"ה יש לנו אפשרות לקבל החזר בגלל המילואים של בעלי. אז תכלס יכולה לפנות גם באופן פרטי. אבל נוח לי ללכת למרכז כזה שיש בו פגישת אינטייק והם מתאימים, בלי להתחיל לברר על מטפלים בפרטי. דורש ממני פחות כוחות נפש (אבל אולי זה שווה את זה? לא יודעת. תוהה על זה). וגם למה לשלם אלפי שקלים אם אפשר בלי?...
ומי שהיתה בטיפול/ שלחה את ילדיה: איך ידעתם לאיזה איש טיפול ללכת? מה מבררים?
מה צריך לעשות?
תודה!
היא שכך אפשר לבחור את המטפל לפי המלצות. במרכזי טיפול כאלה אין אפשרות לבחור בעצמך...
אבל נשמע שמבחינתך זה דווקא יתרון שאת לא צריכה לבחור בעצמך, אז לגמרי לכי על זה!
היום באמת בקופות החולים יש יותר מודעות לטיפולי נפש, וזה מבורך בעיניי. בסופו של דבר חולי בנפש הוא כמו חולי בגוף, רק שקוף יותר. וכמו שלא נתבייש לפנות לטיפול בגוף, כך גם צריך להיות בטיפול בנפש...
אם זה טיפול פסיכיאטרי, לרוב זה יהיה בעייתי להתקבל למקומות עבודה כמו משטרה או בצבא או בתעשייה ביטחונית בתפקידים רגישים.
אז זה כן יכול לסגור דלתות.
השאלה למה יש צורך, האם הוא נקודתי או שזה משהו שהולך להתלוות לכל החיים.
אני מניחה, שרוב האנשים שמטופלים פסיכיאטרית באמת פחות מתאים להם לעבוד במקומות קשים כאלו מבחינה נפשית אז זה לא כזה משנה.
אבל אם הטיפול הוא בגלל משהו מאוד ספציפי, שרלוונטי רק (או בעיקר) לתקופה מסויימת, ולא סביר שאמור להשפיע על העתיד התעסוקתי של הילד, ויש לו כישורים מצויינים למלא תפקידים מהסוג הזה
אז יש מי שיעדיפו להשאיר את האופציה פתוחה, במיוחד במדינה כמו שלנו שהתעשייה הביטחונית בה די גדולה.
טיפול פסיכולוגי, לפי מה שהבנתי לא מפריע בכלל.
כל זה, זה מדברים שהבנתי.
לא חקרתי את זה מאוד לעומק. אם זה רלוונטי לך תוכלי לברר יותר לעומק מה נכון ומה לא מדוייק.
נניח מגיע למקום בטחוני כלשהו מתראיין שכבר שנתיים לוקח כדורים נוגדי דיכאון וחרדה, והם מייצבים אותו ובפועל בשגרה שלו הוא מתפקד מעולה בעזרתם, סביר שלא ימנעו ממנו כלום.
כמובן כן יש הבדל בין אדם שהלך לפסיכיאטר בגלל דיכאון או חרדה, לבין אדם שהלך בגלל מחלות שמשבשות את התודעה ושיקול הדעת (סכיזופרניה למשל)
אבל סה"כ- יותר אכפת למקומות האלו שתהיי מאוזנת ואפשר יהיה לסמוך עלייך.
דווקא לפעמים עדיף שהאדם במעקב פסיכיאטרי ועם כדורים שמסייעים לו, מאשר שסופג את הסימפטומים בלי והם משפיעים על שגרתו. מבחינת מקום העבודה.
ממליצה, שירות יעיל ומהיר מאוד...
בעניי לא רואה סיבה להסתיר
קבעו לי פסיכולוגית ואמרצי להם אם ארגיש צורך אפנה בהמשך לפיסיכאטר, כרגע מרגיש לי מוקדם
בהצלחה ובחירה נכונה! 🙏
תיעוד שיכול להשפיע על מקומות עבודה בעתיד בתחום של כוחות הביטחון או לתפקידים מסויימים בצבא.
בתחושה שלי, החשיבות שאנחנו מייחסים לתפקידים הללו היא שולית לעומת התועלת הרפואית שתצמח לכם מקבלת הטיפול הרפואי מבלי העול הכלכלי שכרוך בכך.
אם במקומות מסויימים יראו לנכון שלא לקבל אותך/אתכם, אולי זה דווקא יהיה לטובה, בשביל בריאותך הנפשית.
וגם אם אין מניעה רפואית וזו סתם סטיגמה מיותרת, גם אז אני לא רואה סיבה שלא לקבל את הטיפולים במסגרת הקופה.
זו כמו שיש מעסיקים שלא יקבלו לעבודה אישה עם כיסוי ראש, אז נפסיק ללכת עם מטפחות?
אני באמת חושבת שאת יכולה ללכת בלב שלם לטיפול באמצעות הקופה שלך ואני אישית גם טופלתי (אצל פסיכיאטר) בקופה.
בהצלחה
היי, שואלת כאן כי בטוח שיש בעלות ניסיון.
ילדה בת כמעט 5, שמאז המלחמה האחרונה עם איראן התחילה להרטיב בלילות.
נגמלה בגיל 3 ולא הרטיבה מאז הגמילה.
אנחנו מתייחסים לזה כאל משהו צדדי, אמרנו לה שלפעמים זה קורה וזה בסדר, ומאז אנחנו פשוט מחליפים מצעים ומקלחים וזהו.
ברור לי שיש פה איזו טראומה, ורוצה לטפל.
יש למישהי המלצה על טיפול כלשהו?
עיבוד לחוויה הטראומתית- על המלחמה ברמה, של מה שמענו, מה ראינו, מה הרגשת...
לחישות לילה
ללכת על גרגרי אורז לא מבושלים- אומרים שזה עוזר, נוגע בנקודות וכו
אצלנו עד הטיפול עזר מה שכתבתי לך, ולא הלכנו לטיפול בסוף.
את העיבוד לחוויה- עשינו עם הילדה בהדרכת פסיכולוגית.
