אז הנה סיפור לידת התאומים שלי,
הריון תאומים לא זהים בן ובת אחרי ivf
ההריון ב"ה תקין , יוצאת לשמירה בשבוע 20, ובגדול נמצאת בבית....
משבוע 30 נהיה לי כבד ממש, ויש דיי הרבה ברקסטונים
בדיקת צוואר הרחם בשבוע 32, צוואר ארוך 30 מ"מ סגור לחלוטין, הייתי בטוחה שאני סוחבת עד שבוע 38 לפחות, ב2 הלידות הקודמות , ילדתי אחרי התאריך...
זה היה ממש ערב פסח, ואני בשיא הנקיונות, מנקה רק מה שמצליחה וזהו...
ביום שלישי של חול המועד,כשאני בשבוע 33+2 ירדתי עם הילדים במדרגות של הבנין, פיספסתי מדרגה ונפלתי , עצרתי את הנפילה בעזרת הידיים והברכיים כך שהבטן לא ספגה מכה ישירה, קמתי והמשכתי עם הילדים לאן שהיינו צריכים ללכת , כשכל הדרך אני מתלבטת אם להתייעץ עם האחיות מה לעשות, ב"ה הרגשתי תנועות אז הייתי דיי רגועה
בערך אחרי שעה מהנפילה החלטתי כן להתקשר למוקד אחיות כדי להתייעץ , והאחות אמרה שאפילו שהבטן לא ספגה מכה ישירה, בגלל שזה הריון תאומים ונחשב בסיכון , ללכת להבדק
טוב, בעלי מקפיץ אותי למיון יולדות, וחוזר עם הילדים הגדולים הביתה, ואני בטוחה שאני אטוטו בבית חזרה
מקבלים אותי , עושים מוניטור,יש מדי פעם התקשויות , האחות אומרת שהכל נראה בסדר, ושאני אמתין לרופאה,
תוך כדי ההמתנה אני מרגישה שההתקשויות נהיות ממש צפופות, והרבה יותר כואבות, לא נלחצתי, אמרתי זה בטח צירים מדומים, ואז הרופאה קוראת לי להכנס ,מסתכלת על המוניטור ואומרת לי אני לא משחררת אותך יש פה צירים סדירים, תעשי מוניטור נוסף ובדיקת פתיחה , אני בשוק של החיים!!, המיילדת בודקת, פתיחה 5 מחיקה 80, ואני, מה???, איך זה הגיוני?? ,ופשוט מטיסים אותי לחדר לידה
מיד נותנים לי תרופה לעצירת צירים וזריקה ראשונה להבשלת ריאות, הצירים מתחזקים ונהיים ממש כואבים, אבל נסבלים
מקווים שאספיק גם את הזריקה הבאה אחרי 24 שעות, ושאני לא אלד לפני, הייתי יומיים בחדר לידה, הצירים נחלשים ומתרחקים, וקיבלתי זריקה נוספת, ומעלים למחלקה
בשבוע הקרוב, הורידו אותי כמה פעמים נוספות לחדר לידה להשגחה כי חשבו שמתחילה לידה, וחזרתי חזרה למחלקה
כל יום 3 פעמים מוניטור, ונראה שהעסק דיי נרגע, והצירים כבר לא סדירים,
הרופאים התלהבו שממצב של לידה פעילה הכל פשוט נרגע, נס!!
אחרי שבוע וחצי של אשפוז, יום שישי בבוקר שבוע 34+5
אני מרגישה תחושה שמשהו הולך לקרות היום, קצת מסוחררת
בערך ב 11 בבוקר מתחילה להרגיש שוב פעם שהצירים נהיים סדירים והחלטתי לא להטריד את האחיות כי זה קרה כבר כמה פעמים ולא הוביל ללידה, אז פשוט זרמתי עם זה, אבל ב12 בצהריים הרגשתי שמשהו מטפטף לי, והבנתי שזה כנראה מי שפיר, לאט לאט הטפטוף התחזק והאחות הורידה אותי לחדרי לידה, רק קמתי מהכסא גלגלים, שיטפון של מים, משהו מטורף, ישר הריצו אותי לחדר לידה, והזמינו מרדים, הייתי חייבת אפידורל, כי העוברים היו ראש עכוז, וכשהרופא מכניס את היד פנימה לסובב את העוסר העכוז זה ממש כואב אז דיי חייבים אפידורל
מריצה את בעלי שידרז להגיע,
הפתיחה דיי מהר הגיעה ל7 ותוך חצי שעה ל9
ובפתיחה מלאה התחלתי ללחוץ, הבן יצא תוך 3 לחיצות, במשקל 2.70, הראו לי אותו , ואז יאללה יש גם תינוקת להוציא
ופה היה קצת מלחיץ כי הרופאה פשוט הכניסה את הידיים פנימה לרחם וניסתה להפוך אותה, זה לקח כמה דקות, ובהפרש של 6 דקות ביניהם הנסיכה יצאה החוצה במשקל 2.170, בוכה כמו שצריך( גם אח שלה לא יצא פראייר(:
עברו סך הכל 3 שעות מאז שנכנסתי לחדר לידה
נתנו לי ממש כמה דקות להחזיק אותם , והעלו אותם לפגיה
אחרי שעתיים עליתי למחלקה אחרי שהספקתי להתקלח בחדר לידה, ( בלידה הקודמת לא יכולתי לחלום על זה אפילו...)
רציתי מייד לבוא לפגיה להחזיק אותם ולנסות להניק, ובאמת מיד כשיכולתי נכנסתי לפגיה והייתי עם כל אחד כמה דקות
נס שילדתי ביום שישי כך שבשבת היה לי שקט ללא טלפונים, מומלץ....🙂
אחרי שבוע וחצי בפגיה שוחררנו הביתה עם תינוקות בריאים ושלמים ב"ה ישתבח שמו לעד!
היום הם בני 4 וחצי חודשים.
יצא ממששש ארוך וואוו!,
תודה למי שקראה ולידות מדהימות לכולן!!
