יש בעיה להיות במים כמו כנרת, מעיין?
לא ציינו לי משהו כזה
יש בעיה להיות במים כמו כנרת, מעיין?
לא ציינו לי משהו כזה
לא כדאי לקחת סיכון
אסור דברים שמכווצים רחם, זה לא אחד מהם
בכל אופן ההנחיות הידועות לא כוללות את זה, מניסיון אישי באחד ההריונות
ממה שזכור לי צריך להימנע מיחסים וממאמץ משמעותי, לא זכור לי שום הנחייה על כינרת
כן צריך לקחת בחשבון שנשים בהריון באופן כללי פחות יצבות אז אולי כדאי לשקול ביקור במעין מהסיבה הזו, וגם אם המעין נקי
הבן שלי בן שנה וחצי ובזמן האחרון הוא ממש לא משחרר אותי. רוצה להיות על הידיים כל היום ולא נותן להוריד אותו לרגע. אפילו כשהוא נרדם, ברגע שאני מניחה אותו במיטה הוא מתעורר ומתחיל לבכות.
ניסיתי כבר כל מיני דברים להציע משחקים, לשבת לידי בכיסא אוכל בזמן שאני מבשלת, בעגלה, להשכיב לישון בחדר, להסיח את דעתו אבל שום דבר לא עוזר. הוא פשוט ממשיך לצרוח עד שאני מרימה אותו ..אני ממש מתוסכלת ועייפהההה מותשת..
🙏🙏🙏
זאת לא התנהגות רגילה של ילד בן שנה וחצי, נשמע שמשהו מפריע לו.
מנסה לעלות כיווני מחשבה-
הוא עובר תקופה מורכבת? איזושהי הסתגלות חדשה?
הוא במעון? גם שם הוא ככה?
אולי יש משהו פיזי שמציק לו? שיניים או אוזניים? אולי תנסי לתת נורופן לראות אם עוזר
אולי יש קושי בויסות חושי והוא צריך מגע עמוק?
מישהי שמעה על הנחיה בכללית לא לאפשר הפניה לקלינאית תקשורת מתחת לגיל 5 בהגיית אותיות שורקות?
הבת שלי בת 4 ומתקשה בזה ברמה שחברים לפעמים לא מבינים אותה בגן, ממש רוצה לעבוד איתה על זה אבל אמרו לי שהבקשה שלי נדחתה.
יש באמת הצדקה התפתחותית לזה ששווה לחכות? או לנסות ללחוץ?
כואב לי עליה בנתיים
בלי קשר לכללית
אז בטח גיל ארבע זה מסובך יותר, פשוט לפעמים זה מסתדר מעצמו
אבל אם החברים לא מבינים אותה - אולי זה לא רק שורקות?
בעיקרון שיבוש באותיות שורקות לא מפריע להבנת המילים.
אבל אין לה בכלל את האות ש.
לרוב זה מובן, בבית אנחנו מבינים אותה.
אבל הגננת אמרה שבגן לפעמים לא מבינים והיא מתעצבנת מזה
יש מילים שזה ממש משנה את המשמעות
לא לטיפול.
ואם במקרה של ביתך כדאי לחכות- תחכי
אם היא ממליצה טיפול בהקדם- תלחצי על הקופה (או ללכת לפרטית שעובדת עם כללית, זה נהדר והתוים זמינים יותר והקופה מממנת את רוב העלות. מקווה שאני לא מטעה, ככה זה במכבי.)
(אני הולכת עם הקטנה שלי עכשיו לקלינאית פרטית אחרי שבקופה אמרו לי שרק בעוד שנה יתפנה תור, ושהם לא ייתנו החזרים... יכול להיות שבגיל אחר כן היו נותנים החזרים, כבר לא זוכרת, אבל מניחה שבמקרה שהקופה סוברת שלא צריך לטפל - הם לא ייתנו החזרים..ץ)אבל יש פרטיים שעובדים גם עם הקופה, עם מכבי למשל. ואז יש להם את ההסדר שלהם והלקוח מרוויח.
אני לוקחת את הבת שלי לקלינאית פרטית שיש לה הסדר עם מכבי, אז משלמת על מפגש משהו כמו 35 שקלים, ולא מחיר מלא, אפילו שהיא פרטית
נראה לי שקיים גם בכללית.
כי לכאורה יש להם מספיק מרפאות ברחבי הארץ...
אני מנסה לעשות שידוך ולא מצליחה למצוא מישהו שיעזור לי בתיווך ובהגעה למדובר.
אז אני מחפשת מישהי מ"גני טל" שתוכל לתת לי פרטי קשר.
אפשר לפנות אלי (יעל) בפרטי ואני אקשר.
או לכתוב פה, והיא תפנה אליכן בפרטי.
בלידה הראשונה היו איתי בעלי אמא שלי וחמותי, היה טוב מאוד, הייתי עם אפידורל מפתיחה ארבע ולא הרגשתי כלום גם לא לחץ אז זה לא דןגמא
לידה שנייה ההפך הגמור
רק בעלי, בלי אפידורל כי לא הספקנו
והרגשתי שכמה שמנטלית הוא תמך (חוץ מהקטע הזה שהוא אמר לי לאסוף את עצמי באמצע הציר, כן חמודי כבר🤓)
אני רוצה שהוא יידע גם לעשות פיזית
איפה ללחוץ איך להזיז אותי
הדברים האלו
אני יודעת שאפשר לראות יוטיובים אבל מרגיש לי שזה כזה שלוש דק סרטון ולא באמת נעשה את זה
וחשבתי ללכת לשיעור אחד עם איזה דולה או תומכת לידה או מדריכת הכנה (אבל משו רק אנחנו לא קבוצה) שנלמד יחד
יש לי עוד זמן פשוט אני תוהה אם זה לא דברים שתריך לשריין מספיק מראש…
המלצות? רעיונות?
אני עשיתי לפני הלידה הראשונה קורס של כמה מפגשים ולפני הלידות הבאות עשיתי לפני כל לידה מפגש חדפ עם דולה והיה מעולה! ממש הכניס אותי לאווירה והיה לי משמעותי.
תכתבי איזור מאמינה שיהיו המלצות
אבל אם יש יד בנימין אשדוד קריית מחאכי
גם זורם
נראה לי שהיא מפ''ת.
לא מכירה אישית, אבל חברה שלי הייתה אצלה וממש הייתה מרוצה
אני עשיתי אצלה קורס הכנה ללידה ויצאתי ממש ממש מרוצה.
בעיני יש לה מלא ניסיון
ממש מתלבטת אם לרשום את הילדים לקייטנות.
אני מורה, אז יש לי חופש. אני אמורה ללדת באוגוסט והייתי רוצה שיהיה לי זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה, וגם ראיתי שבשאגת הארי עשה לילדים ממש טוב השהייה בבית, וגם לי היה כיף איתם. לפעמים כשאני בבית לבד יוצא שאני סתם מבזבזת הרבה זמן. והם לא כל כך אוהבים קייטנות. שנה שעברה לאחד מהם היה ממש קשה עם הקייטנה ברמה שזה ממש השפיע עליו התנהגותית (למרות שאלו היו הסייעות המוכרות מהגן שלו). אלו הסיבות למה לא לרשום.
מצד שני, גם הייתי רוצה שתהיה לי אופציה לצאת להתאוורר בעצמי, אז אפשר להביא בייביסיטר, אבל זה דורש לחפש ולמצוא, ולא תמיד יש, ואיך שאני מכירה את עצמי קצת מעיק לי לחפש בייביסיטר ויכול להיות שבגלל זה לא אצא בסוף.
ובעלי יהיה במילואים רוב יולי ואני אהיה לקראת חודש תשיעי, אז אולי יהיה לי קצת יותר מדי שיהיו בבית כל היום ועדיף כן לרשום. אמנם פעם קודמת הסתדרתי ממש מעולה עם מילואים באוגוסט עם כולם בבית, אבל לא הייתי בחודש תשיעי.
רעיון שלישי- בכל מקרה יש החזרי קייטנות מהמילואים, אז אולי שווה לי לרשום אותם לקייטנות ולשלוח רק בימים שאני רוצה לצאת? אבל אז יכול להיות שהם יתנגדו ולא ירצו ללכת לימים בודדים וירגישו לא קשורים, ואני גם לא יודעת איך הצוותים של הקייטנות יקבלו את זה... ויכול להיות שבסוף אשלח כל יום כי זה הכי קל ואני סתם אתבאס על עצמי.
אשמח לשמוע כיוונים, עצות, תובנות, אם יש למישהי.
ועושה איתם סיכום מראש שיום או יומיים בשבוע יוכלו להישאר ולבלות אתך, ובשאר הימים הם בקייטנה שתוכלי ללכת לסידורים וכו'.
אני חושבת שממש חשוב הזמן לעצמך לפני הלידה, אני אישית לא הייתי מוותרת על זה.
במיוחד אם יש לך החזר
ושולחת רק כשמתאים לי.
העלות בלי צהרון ממש נמוכה.. 100 שקל לילד בערך
הייתי רושמת ושולחת חלקית
עד סוף יולי, בלי צהרון.
בשנים קודמות, כשהקייטנות היו עד 21/7, זה היה 300.
כנראה זה תלוי מקום.
בדרך כלל זה לפי דירוג של העיר/ המועצה.
אבל זה בערך גם המחיר לצהרון אצלנו.
והקייטנה עצמה, לגנים לפחות עלתה 600 ומשהו..
נראה לי שזה לפי אשכול חברתי של המקום או משהו כזה
ובראש או מולם(תלוי בילדים) להניח את האופציה של פעם פעמיים בשבוע להשאיר בבית
יהיה להם גם את כל אוגוסט בבית אל תדאגי....
ואני לא חושבת שאםשר להקיש משנה שעברה כי שנה שעברה לא היית בסוף הריון. זה מאוד שונה.
אבל צודקת, עם ההיריון זה באמת יכול להיות יותר קשה, למרות שברוך ה' אני מרגישה טוב.
לי נשמע שאת רוצה להיות איתם בבית אבל יש לך חששות (מוצדקים...) אז מחפשת סיבות למה לשלוח.
קודם כל רוצה לומר שזה מרגש לקרוא את זה.
כתבת שאת אמורה ללדת באוגוסט והייתי בטוחה שנמשך המשפט יהיה שאת רוצה זמן לעצמך לפני הלידה.
הופתעתי לראות שכתבת שאת רוצה זמן משמעותי עם הילדים לפני הלידה.
וואו זה מרגש בעיניי!
ברמה הפרקטית
היה פה רעיון לרשום לקייטנות יום בשבוע לא לשלוח אותם ולהיות איתם בבית. או יומיים. לפי מה שמרגיש לך. קחי בחשבון ששישי הם בבית בכל מקרה.
או על אותו רעיון- שיהיו איתך בבית ותדברי מראש עם נערה שתבוא בוקר בשבוע להוציא אותם או לעשות להם איזו פעילות שתשחרר אותך לצאת או לעשות דברים אחרים בבית. מראש... עדיף קבוע אם תצליחי למצוא, שלא תצטרכי לטרוח על זה כל פעם מחדש ואז תוותרי על זה (מכירה את זה...)
על העלות או רובה תקבלו החזר אז באמת פחות מטריד.
שיהיה בידיים מלאות בעז"ה!
כזו שתוכל להתחייב לך.
רצון להיות עם הילדים ולא רק לשלוח למסגרות.
נשמעת אמא מהממת!
כמובן תחליטי לפי מה שנכון וטוב לך.
לפני לידה, אני הייתי רושמת.
אבל אצלי נכנס מאוד גם השיקול החברתי. לגדולה שלי קשה לשמור על שגרה חברתית בלי מסגרת. היא יכולה לעבור ימים שלמים בכיף בבית, אבל אז כשצריך שוב להגיע לגן או להזמין חברה, ממש קשה לה.
כנראה שמה שאעשה בסוף זה לרשום לקייטנה בלי צהרון, כמו שהציעו פה. אולי חלק מהימים לא נשלח.
בשאגת ארי היה לנו ממש טוב בבית אבל היה לילדים קשה לחזור למסגרות אחרי. הם גם לא רצו ללכת לקייטנות והיה להם קצת קשה עם זה שבשעות הגן אין חברים זמינים.
בחום של יולי +סוף הריון, נראה לי שזה יכול להיות שיקול מכריע.
גם הריון גם אוגוסט גם מילואים ואת מתלבטת?
מה שיכול לעזור מבורך!
אני משווקת לילדים שלי את הקייטנה של בביהס כמשהו כיף והם מחכים לזה!
אני לא רושמת לצהרון כי אני מורה ולא רואה צורך, אבל הכמה שעות האלה בבוקר זו ברכה גדולה, ואחרי זה יש לך עוד מלא חופש להיות איתם!
ככה אחהצ תוכלי להיות יותר פנויה אחרי שנטענת בבוקר.
אגב, אם יש לך החזר מילואים שווה לבדוק אופציות של קייטנות יותר שוות..
הילדים שלי מאוד אוהבים סדר ובקייטנה יש נטייה ליותר בלגן, צוות פחות קבוע, לא מתחיל בזמן, אין סדר יום מובנה וזה מציק להם.
ואין אצלינו קייטנות אחרות.
כבר אטרקציה.
ויש יצירות, ומסיימים יוקדם. אצלם זה כבר כיף!
ואצלי האמת להשאר בבית לא היה אופציה, עד שמגיעים לכיתה ד.
חודשיים בבית זה המון לילדים קטנים, חייבים מסגרת חלקית.
בפועל בסוף זה סבבה וכן נחמד להם
אבל לפני הן אוהבות להתלונן על זה כי נראה להן יותר מגניב חופש
וכי לגדולים יש חופש
אני לא מעלה בדעתי להשאיר
זה 3 שבועות
ואחריהם עוד חופש ארוךךך
וישעמם להם
וגם לי זה ישגע אותי ..הבקרים השקטים בבית זה החיות שלי והכח שלי לכל החיים העמוסים האלה
ובדיוק אז יוצאת לחופש אז ממש זקוקה לבקרים בבית
נכון הגדולה שלי כן נמצאת ויש תינוקת... אבל זה לא אותו הדבר כמו כולם
מוסיפה שיקול שלא ראיתי שכתבו-
משערת שרוב החברים שלהם ירשמו. ואז את נשארת איתם בבית בלי אופציות לחברים, זה שונה ממה שהיה במלחמה (אצלנו לפחות).
וגם- אם המטרה היא זמן משמעותי, אולי אפשר להחליט כל יום להשאיר רק ילד אחד (או לשלוח אותו מאוחר יותר מאת אחיו), ולתת לו זמן אחד על אחד עם אמא, מה שיותר קשה להשיג כשכולם יחד.
בשורות טובות בע"ה
הבת שלי בת 3 והקטן בן שנה יישן איתה בחדר.
קצת אחרי שהיא עברה לישון בחדר שלה ואחרי שהתינוק נולד הרגלנו אותה לישון לבד בחדר וב"ה זה עבר בטוב
ואז הגיעה תקופה שפתאום היא ממש בכתה ולא הייתה מוכנה שאעזוב את החדר עד שנשברתי וחזרנו לשבת לידה כי כאב לי ממש על הבכי שלה.
זה התחיל בלשבת לידה כמה דקות עד שתירדם ונגרר ללשבת לידה גם שעה.
אני לא בנויה לזה ואני לא מסוגלת להעביר כל כך הרבה זמן לשבת לידה בחדר שתירדם, זה לא חצי שעה אפילו, זה יותר וזה גם עם דיבורים של תעלי לישון, לא לקום, אין מים עכשיו וכו וכו
אני אציין שכשאני שמה אותה במיטה אני מדברת איתה על איך היה היום, שמע ישראל, וגם מה נעשה מחר וכו
זה לא שהיא הולכת למיטה וזהו
ולאחרונה חזרנו להרגיל אותה שוב להירדם לבד ואמאלההה זה כזה קשה
היא ממש בוכה מתחננת שאני אשב לידה קצת וכשאני באה להביא לה חיבוק היא מחבקת אותי חזק חזק לא משחררת
קמה מלא פעמים מהחדר לעוד חיבוק
כשאני מלטפת אותה היא מניחה את היד שלי עליה שלא אזוז
וזה ממש ממש קורע אותי כי אני חוששת שאולי זה לא נכון מה שאני עושה, אולי היא באמת צריכה אותי לידה?!?!?!
מצד שני, אני ממש לא יכולה להעביר כל ערב שעה בדיבורים של נו קדימה לישון
ואני הכי לא ממהרת להשכיב לישון, אנחנו מעבירים את הצהריים ממש בכיף ובשמחה ומשחקים.
אני ממש חוששת שמא אני עושה טעות
דולר..
איזו באסה🫣
הממשלה רצתה, שר האוצר הוביל, אך נחלו כישלון לגייס את הרוב מבין חברי הכנסת שיעבירו את החוק.
חברי הכנסת נבחרים בפריימריז במפלגות - הם פועלים מאינטרסים אישיים, לקבל תמיכה ממרכז המפלגה כדי להיבחר מחדש ולא מעניין אותם לשרת את טובת העם והמדינה והכלכלה.
מכוער ביותר.
חשוב להגיד שמי שחתם על הצו להרחבת הפטור ממע"מ הוא השר סמוטריץ ומי שביטלו אותו הם חברי כנסת רבים מאוד מהליכוד.
פשוט ניתוק עצום מצורכי העם וממה שהליכוד ייצגו, או ניסו לייצג, לאורך השנים.
לפחות זה מה שנטען, שבעלי עסקים קטנים פה בארץ מפסידים מאוד מהקניות הקטנות בחו"ל, ולכן לא כדאי להרחיב את התופעה.
למשל חנות צעצועים מקומית, חנות בגדים מקומית וכו'
שהממשלה תעזור לעסקים הקטנים - הפחתה בארנונה ומסים לדוגמא או תמיכות.
אני לא אומרת שחייבים אבל הכי קל זה לגלגל את האשמה על הצרכנים בלי לבדוק רגע למה הם קונים בחול ואיך אפשר לעזור לעסקים פה להוריד מחירים
לפני הפטור בכו שיקר פה ויש מסים על כל דבר, אחרי הפטור בוכים שהעסקים הקטנים ייפגעו.
בדיוק כמו בייבוא מוצרי חלב וכו'.
תמיד יהיו מרוויחים ומפסידים.
באופן אישי, יש הרבה חנויות שחסרות לי ליד הבית ואין לי זמן ועצבים לנסוע לעיר הסמוכה כדי לקנות, אז אני אזמין באינטרנט.
אבל אם היתה לי חנות קרובה, גם אם היא היתה יקרה יותר, הגיוני שהרבה פעמים הייתי קונה בה ולא מחכה להזמנה מחו"ל.
רק כי אין תחרות.
שורה תחתונה הפתרון צריך לבוא מהממשלה
בצעצועים ובגדים למשל.
(תחשבי על הסטוק או על ביגוד, יש המון חנויות בגדים, כלבו, צעצועים וכו' במחירים סבבה, האיכות לא תמיד טובה וסו המשמעות של התחרות)
חוסר בתחרות יש באוכל, קוסמטיקה, מוצרי חשמל וכו' שיש ממש מעט יבואנים ובעיקר רשתות.
מעמ.
עד 75 דולר פטור.
שצריכה לשלם מס
וכשהזמנתי עוד לא ידעתי בכלל שהורידו
א זלא היה לי איך לנחש
אוףףףף לא היתי מזמינה ..או מורידה צהשו
אוףףף
הז רק 42 שח אבל מעצבןן
וכמה נפשות אתם בבית?
ולציין אם מדובר בחשבון של חודש או חודשיים
מעניין אותי אם הצריכה פה סבירה או שצריכה לעשות בדק בית
הפתיחות*
כמה ימים סובלת מכאבי בטן שמטיסים אותי לשירותים והכאבים באמת נרגעים אחרי.
אני שותה שייק ירוק- עלים ירוקים, תפוח, בננה, תמר, ציה, פשתן, טחינה גולמית ושיבולת שועל. זה סוג של אוכל בשבילי כרגע (תחילת הריון...)
הגיוני שזה גורם לי להתפתלות?
חוץ מזה אוכלת פיתה מקמח מלא , חביתה וגבינה, או פנקייק קמח מלא
עשה לי לא טוב
אכלתי פעם אחת ומאז לא חזרתי לזה…
אולי זה אישי… ואולי תנסי פעם אחת בלי?
בכל מקרה תרגישי טוב!

צריך לבקש מאחת המנהלות
לק"י
אנחנו נותנות את הסיסמא לפי שיקול הדעת שלנו.
אבל ניקיות חדשות לגמרי או לא פעילות לא מקבלות בכלל, אז אין מה לבקש.
מתוק בן חודשיים על הנקה מלאה בדר"כ ב"ה לא פלט, ממש לעיתים רחוקות אם טלטלו אותו אחרי האוכל וכו.
התחיל בשבוע האחרון לפלוט כמעט אחרי כל ארוחה. מה זה יכול להיות? מכירות תופעה כזו?
זה עודפים
כמובן אם עולה במשקל וחיוני סהכ
ב"ה עולה ממש יפה במשקל
מגיל 0 עד 120 אנחנו נדאג לכל דבר, ונדאג שיהיה מה לדאוג
אם אלו פליטות "רגילות", לא הקאה, זה יכול להיות שינוי בהרכב החלב, שהשתנה כדי לענות לצרכים, יכול להיות שינוי בקצב, בגודל הקיבה, המון גורמים משפיעים.
גם סוג הפליטה משתנה עם הזמן
אם זה לא הקאה בקשת
ולא כמות ענקית ומוגזמת לא נשמע שיש מה לדאוג
אצלנו זה הגביר ממש את כמות הפליטות לבערך שבוע, ואז זה חזר לקדמותו.
אבל בגדול פליטות זה לא מדאיג.
עוד שאלה בננות
אני מרגישה שאני כמו שמגדירים בספר "איש רגיש נאד"- אני מתרגשת מאד מלהעביר פעילות בגן של הילד, מחתונה של אחיין שלי שגידלתי-קונה מלא בגדים לכולנו, נערכת לזה וגם כשעשיתי יומולדת מושקע לילדים שלי ממש השקעתי בפרפקציוניזם וזה גורם לי להיות מותשת- וממש מתרגשת וכל פעם שיש משהו אינטנסיבי או אפילו עניינים עם הילדים, בעבודה, במשפחה או בחיים או בעיות, אני לוקחת כל דבר ללב וזה משפיע עלי מאד.
אפילו אירוח או מילה שאמרו לי או קשר עם בנאדם. למדתי וגדלתי להיות אשה ואמא ומנהלת ומתכללת אבל אני אחרי כל תקופה כזו נופלת להקאה/חולשה ולחץ/סטרס משפיע עליי מאד. איך מפתחים עור של פיל? האם זה אפשרי בכלל?
הטריגר שאני מותשת אחרי החתונה של האחיין כאילו אני אמא של החתן! אמנם זה בן של אחות קרובה ואני גידלתי את האחיינים לי מאז שהיו ילדים ואני גאה ונרגשת. רציתי שהכל יהיה מושלם, קניתי לבעלי ולילדים בגדים, נסעתי נסיעות ארוכות כדי שלי יהיו מלא דברים לחתונה ולהם, גיהצתי שעות, אספתי מתיקונים, התכווננתי לזה, שמחתי בזה ושתיתי טיפה אלכוהול 3 לגימות ואני לא רגילה והיום הקאתי את נשמתי!!! וזה עוד כשהילדים הפתיעו לטובה ונהנו באירוע.
אבל לא יודעת כמה זה האלכוהול כמו שאני לא רגילה לחתונת גן בערב- זה מטלטל אחרי חוסר ודאות בטחונית במשך תקופה ארוכה אם החתונה תתקיים, זה לא החיים שלי כי בדר"כ זה לקחת מהגן ולהיות בגינה ושגרה אפורה כזו וגם בכללי אני לוקחת כל דבר מאד קשה.מזל שהייתי בחופש היום אבל זה גם חוסר שינה מתמשך ועניינים עם הילדים ופתאום הקיצוניות להיות עם כל המשפחה המצומצמת והרחבה שלא ראיתי מלא זמן ולרקוד ברחבה בערב מוקדם זה ככ שונה.
היה לי ככ חשוב שיהיה טוב והילדים יתנהגו יפה ושנכין אותם ושנראה טוב ושנהיה חלק ושנגיע מוקדם ועכשיו נפילה גדולה. הייתי רוצה לשאוף להיות יותר מאוזנת.
בקיצור- אני הזויה?
אני גם תחת ההגדרה של אדם רגיש מאד...
ומזדהה עם תחושת המותשות בעקבות זה.
אבל לא פרפקציוניסטית, ונשמע שאצלך יש שילוב של השניים וזה גורם למותשות ולמוצפות גבוהה יותר...
בכל אופן, הרעיון ברגישות גבוהה הוא לא להילחם בה, אלא ללמוד את המתנות שיש בה, ואז למצוא את האיזון הנכון לחיים.
טיפול טוב אמור לעזור לזה.
אגב, מהתיאורים שלך נשמע שגם הילדים שלך רגישים מאוד (וזה הגיוני). סיפרת שב"ה היה להם טוב בחתונה, ויש סיכוי שזה בזכות ההכנה הטובה שעשיתם להם.
תלמדי מהטיפים שעשית למען הילדים שלך גם בשביל עצמך
על העבודה שעשית עם הילדים. ממש משמח לשמוע!
אני חושבת שבמקום לשאול 'איך מפתחים עור של פיל', עדיף לך לשאול- 'איך מקבלים את מי שאני'.
יש אנשים רגישים. שמתרגשים יותר. שצריכים יותר זמן עיכול. וזה בסדר.
אל תכעסי על עצמך שזה מי שאת. כמו שאת זה מצוין.
(ובכלל, כמה שתנבי להילחם בזה, כנראה זה רק יגבר. בדרך כלל מול רגשות מה שעוזר זה קבלה, יותר ממלחמה).
גם אני אישה רגישה מאוד וגמני כזו
כשזה מתנגש עם פרפקציוניזם - זה יכול להרגיש קצת כאוטי לפעמים, מודה🤭
אני חושבת שלא כדאי לנסות להילחם בזה, אלא לקבל ולהכיל את המנגנון הזה אצלך קודם כל. תתבונני ותבחני אותו ואפשר באמצעות טיפול גם למתן את הסימפטומים עי עבודה עצמית רגשית ותודעתית
כל הכבוד לך על העבודה שאת עושה! את כל כך יגעה אחרי פתרונות וחותרת להתקדמות אישית, אני בטוחה שיסייעו בידך מן השמיים♥️
ברוך ה' מתחילה חודש תשיעי, בבית פעוט מתוק שיהיה בן שנתיים בלידה. מאד חשוב לי להכין אותו בצורה מיטבית לשינוי כי הוא מאד רגיש ודורש הטרמות על כל דבר.
אני כבר אומרת לו כמה חודשים שיש לי בבטן תינוק, שהוא מלטף ונותן נשיקות אבל לדעתי לא מבין כל כל את המשמעות. אין לו תינוקות קטנים בסביבה.
יש משהו מומלץ? ספר חרדי בנושא? חשבתי להכין לו ספר עם הבינה המלאכותית אבל אין לי רעיון איך לעשות את זה ומה בדיוק יהיה בספר.
אשמח לשמע על רעיונות וכיווני מחשבה.
היה לי בבית את הספר סיפורים מתוך הלב של אורי
יש שם סיפור שהוא מקנא כשנולדת לו אחות
אז דילגתי על הקנאה אבל סיפרתי איך הוא הלך לסבתא ואבא בא לגן וסיפר שנולדה אחות
ושהוא חילק ממתק לכל הילדים
ואז אמא חזרה עם תינוקת קטנה קטנה וכו' וכו'
המצאתי פרטים שיהיה כמו שאנחנו תיכננו שיהיה לילד שלנו כשאלד (בפועל היה קצת שונה חח אבל הכיוון)
להראות לו סרטונים של תינוקות, ולדבר עליהם- תינוק בוכה, תינוק ישן, אוכל, אמא מרימה את התינוק... הנה גם לנו עוד מעט יהיה תינוק כזה! אם יש לך אפשרות למצוא תינוק אמיתי בסביבה ולהתראות לו יהיה עוד יותר טוב לדעתי
ולגבי ספר- פשוט סדר פחות או יותר של מה יקרה, אבא ואמא יסעו, איפה הוא יהיה בזמן הזה, אם את מתכננת שהוא יבוא לבקר אז להכניס את זה (לא בטוח שכדאי אבל זה כבר נושא אחר😅) אחרי זה אמא תחזור ויהיה תינוק, תמונה שלו מלטף את התינוק, עוזר לאמא להביא טיטול, נראה לי זהו בערך
תתייעצי עם הבינה מה כדאי להכניס לספר, ואז אחרי שיהיה מתוכנן תשלחי את התמונה שלו ותגידי לה ליצור את הספר
לנסות כמה שאפשר להכיר לו מה זה תינוק-
להראות תינוקות בסביבה, תמונות של תינוק,
לדבר על איך התינוק נראה- יש לו ידיים קטנות, עיניים קטנות, יהיו לו טיטולים קטנים וכד',
לתאר לו מה התינוק יעשה- ישן, יונק, בוכה, תהיה לו עגלה, אמבטיה וכד',
מה הוא יעשה עם התינוק- ילטף אותו ברגליים, יביא לאמא טיטול וכד'.
חוץ מזה, להכין אותו למה הולך לקרות סביב הלידה-
אבא ואמא יסעו, איפה הוא יהיה, מי ישמור עליו, מה יקרה בימים שאחרי כשאתם מאושפזים, מה קורה אחרי שחוזרים הביתה.
לדבר איתו על זה שהוא האח הגדול, שהתינוק אוהב אותו, אפשר לקנות לו מתנה מהתינוק.
עוברים המון על האלבומים שלהם ומפטפטים על התקופה, ומה שרואים בתמונות.
שכל זה קרה בזכותך עם העזרה וההכוונה שלך,
התלבטתי אם זה יפריע לך
שמחה שכתבת.
אז @בת. ממש ממליצה על ספר הכנה, תכיני בגמיני
זה ממש מחבר את הילד לחוויה באמצעות הדמויות הדומות.
צריך קצת סבלנות עד שמגיעים לתוצאה מדויקת.
בלידה לפני כמעט שנתיים, לא הכנתי ספר בגמיני אלא סתם חוברת תמונות של סלקל בגד של תינוק, תמונה של תינוק בלון וכאלה - כדי להכין אותו לזה. הילד ממש נהנה לדפדף ולראות התאמה בין הספר למציאות.
ספר מהמם
הילדים יותר בוגרים ב"ה
עשינו להם המון הכנות ותודה לאל יכולנו באמת להנות איתם וגם בנפרד שנינו כי חמותי ואמא שלי ואחיינים שלי לקחו אותם לשחק ולהסתובב קצת- גם אכלו והיו מקסימים ובחופה חיכו לראות את החתן שובר את הכוס;) חמודים
ותראי איך הם גדלו
ואיך אתם גדלים איתם
מעריכה אותך מאד!!!!
על הקושי עם הילדים אז מתרגשת איתך!
רק נחת!
אני בשבוע 9
מאז תחילת ההריון התחיל להיות לי ריח פה ממש לא נעים.
גם חיצוני - בעלי אומר לי שנהיה ממש ריח לא נעים,
וגם בתחושה שלי - אני מרגישה בפה שלי כל הזמן טעם כזה לא נעים, וכל דבר שאני אוכלת נשאר לי מייד הטעם שלו בצורה מגעילה.
אחרי כל דבר שאני אוכלת אני מצחצחת שיניים, אבל זה לא עוזר, עדיין נשאר טעם רע בפה, וריח.
יודעות ממה זה נובע?
קרא לכם גם?
מה אפשר לעשות עם זה?
היה לי באחד ההריונות טעם מתכתי מגעיל...
לא יודעת אם יש מה לעשות חוץ מלסבול ולהתפלל שיעבור ☹️
אולי לנסות סוכריות מציצה
תודה
וגם מצחצחת את הלשון.
זה לא קרא לי בהריונות האחרים.
אולי זה קשור לבחילות? כי זה ההריון הראשון שיש לי בחילות
לא אמור להיות קשור לבחילות
כן אני יודעת שחשוב להקפיד על הגיינת פה במיוחד בהריון (בלי קשר, אבל כנראה שגם).
הייתי מתייעצת עם רופא משפחה טוב. אולי זה קשור בכלל לקיבה ודורש טיפול אחר...
תראי מה כתבתי לך בתגובה למטה
זה הכל סביב חומציות גבוהה
אפשר להקל על זה ממש
בהריון הראשון היה לי היפרמזיס והקאתי כמויות ואז גם היה לי ריח דוחה בפה
וואי אני ממש מקווה שלא היה לי ריח מגעיל בנוסף לכל הצרות שהיו לי בהריון ההוא....
אפשר להתייעץ עם הרופא/ה לגבי נטילת כדור נגד חומציות בקיבה
אני לקחתי בהריונות בגלל היפראמזיס (שילוב עם עוד תרופות)
זה עזר לי בין היתר גם לזה וגם לתופעה של ריבוי רוק בהריון שגם נובע מהחומציות
טאמס עוזר רק לכמה שעות,
אומפרדקס אני פוחדת לקחת באופן יומיומי לאורך זמן...
כי כשקראתי את הכותרת ממש לא זכרתי להגיד לך איזה 
זיכרון של אישה אחרי לידה ואחרי כמה הריונות זה לא משהו ;)
לקחתי אומפרדקס, מתחילת ההריון עד הלידה
הרופא נשים וכן רופאת המשפחה אמרו לי שאין בעיה (שימי לב שזה תרופת מרשם, אז בכל מקרה תשאלי לגביך ספציפית, לא לוקחת אחריות)
הכי טוב שתשאלי את הרופא, תחפשי מישהו שמבין בזה, הופתעתי הרבה פעמים לשמוע שיש עוד אופציות חוץ מהמוכרות
ואגב אני לקחתי כל ההריון כי זה היה בשילוב עם עוד תרופות, אני היפרמאזיסיטית ולא קלה 😉
היי מהפצלש שלי
שנה הבאה המתוק יהיה בן שנה וחודשיים ואני רושמת אותו למעון
ואני מתלבטת מאוד בין 2 מעונות
1. מעון של העיריה שמעתי דברים טובים בכללי
2. מעון דתי וגם עליו שמעתי הרבה המלצות מחברות שהיו שם וממטפלות שממש וואוו שם וגם מה שטוב שם זה שלכל קבוצת ילדים יש מטפלת, בניגוד למעון של העירייה שזה 4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.
אממה
הלכתי לראות את המעון המומלץ, חוץ מזה שהוא ענק הוא גם יישן מאוד וזה כל כך מפריע לי, ממש חשוב לי נראות בעיניי זה משפיע על הנפש ואני מוצאת את עצמי לא מצליחה להחליט ואני חייבת לבחליט בהקדםםםם
מצד אחד מעון גדול מלא כיתות עם המלצות אבל יישן אמאלה
מצד שני מעון אחר שלא שמעתי עליו עד כה דברים לא טובים (ואולי תתחלף שם מנהלת) אבל חדש ונעים
אולי תאירו את עניי??
אני לא מסכימה שהנראות החיצונית משפיעה על הנפש של הילדים - תינוק בן שנה וחודשיים עדיין לא עם דיעה קדומה וניסיון חיים להשוות ולשפוט נראות חיצונית של מבנה ומתקנים…
הילדים כן קולטים ומתחברים מאוד למטפלות אהובות שנותנות יחס, אהבה, דיבור ושפה מתונים ולא עצבניים ולחוצים
אני בטוחה שאת גם מכירה את התופעה שקונים או נותנים לילד קטן צעצוע שווה ויקר - והוא דווקא נהנה לשחק עם המגירות במטבח, לפתוח דלתות, לשחק עם דברים הכי פשוטים בעולם…
אני הייתי בוחרת במעון השני בלי שום ספק
4/5 מטפלות על כל הילדים יחד.
אם נניח צריך להחליף טיטול-יתחילו לריב מי תחליף?
בכל המעונות שראיתי עד היום כל מטפלת מוגדרת לקבוצה. ברור שהן עוזרות אחת לשניה.
מאמינה שלא הבנת נכון.
ואני הייתי הולכת על המעון הישן. אבל את מכירה את עצמך הכי טוב
החינוך שם גם דתי ומטפלות צנועות ולא עם סיגריה וגופיה אבל המקום המקום…:
אני עבדתי במקום חדש נקי וכו עם אווירה זוועה
ובמקומות לא הכי נוצצים אוירה טובה ונעימה בצוות וכמובן לילדים.
במעון כי לא יכולתי להיות שם עוד רגע
יש גבול לכמה ישן אפשר להיות
זה הרגיש לי נורא לחוב על לבוא למקום העתיק הזה כל בוקר מחדש וסירבתי
נראות נעימה ויפה מרחיבה את הלב והדעת. גם אם לילדים זה לא משפיע, זה משפיע על המטפלות, וכשיפה ונעים מסביב, זה עושה טוב, וכשטוב להן טוב לילדים שלנו.
כמה נקודות למחשבה- במעון 1
האם הוא רק מבנה ישן?
או שיש הזנחה מבחינת משחקים וחפצים, כלים- כלומר שהםם ישנים, מלוכלכים, שבורים?
האם יש עומס משחקים שהצטבר, או יש סלסלאות מסודרות לפי משחקים, והם מזמינים?
4-5 מטפלות על כל הילדים- מניסיון, זה לא הכי טוב לפעמים.
אין לילד דמות אחת שהוא מחובר ואוהב, אלא כל אחת עושה קצת, וזה מבלבל לפעמים.
מצד שני, הוא יכול להתחבר למטפלת אחת ובבקרים למשל להירגע אצלה, וזה מעולה שיש לו דמות אהובה. אבל תחשבי מה קורה כשהיא לא באה??
מעון 2-
נשמע מעולה, האם שני המעונות קרובים לביתך?
אני הייתי חד משמעית הולכת על מעון 2
אצל ילדיי, היה טוב יותר כשהייתה דמות אחת מובילה- מטפלת קבועה ולא כמה ביחד...
עשיתי סיבו קצר ומהיר זה נראה שהמקום יישן
הגימבורי לדוגמא מדכא ממש
מחפשים בית מלון בירושלים, מרחק הליכה (אפשר ארוכה) מהכותל. שמתאים לדתיים בשבת. עם אווירה נעימה ואוכל מגוון ומתאים לילדים קטנים.
למישהי יש המלצה?
היינו בעבר בלביא ומאוד נהננו, עכשיו רוצים בירושלים
ובשרי בצהריים.
אני אוהבת, אבל יש כאלו שפחות.
אי אפשר לעשות היפוך ארוחות לחלק מהאורחים, כי לא יוציאו לחלק חלבי ולחלק בשרי.
המדיניות שלהם זה חלבי בבוקר ובשרי בצהריים.
אבל זה חלבי עשיר וכיפי, אני אוהבת.
אבל זכור לי שהסתדר.
ערב אכלנו אחרי התפילה.
בוקר נראה לי ב10
וצהריים היה ממש מוקדם, עוד הייתי שבעה מהבוקר. נראה לי 13:00-14:00 בערך.
זה היה שעון חורף...
נוהגים לעלות במעלית שבת...
האוכל ברמה פשוט מטורפת
היה נורא טעים ובשפע רב.
הלכנו ברגל לכותל, זה ממש מרחק סביר
לגבי ילדים, אנחנו באנו לבד אבל היו שם הרבה משפחות עם ילדים