בפרשתנו משה מזהיר שוב על עבודה זרה ועל מאכלות אסורים, ועוד שאר עניינים.
מה אנחנו רואות מתוך הפרשה?
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
בפרשתנו משה מזהיר שוב על עבודה זרה ועל מאכלות אסורים, ועוד שאר עניינים.
מה אנחנו רואות מתוך הפרשה?
מי שמעוניינת בתיוג כשנפתח שרשור,מוזמנת לכתוב לנו.
וכל מי שרוצה להצטרף...
מדובר על נביא שקר, שאנו מצווים לא להאמין לו אם הוא אומר לעבוד עבודה זרה, גם אם הוא נותן מופת משכנע.
לאחר מכן כתוב:
"כִּ֣י מְנַסֶּ֞ה יְהוָ֤ה אֱלֹֽהֵיכֶם֙ אֶתְכֶ֔ם לָדַ֗עַת הֲיִשְׁכֶ֤ם אֹֽהֲבִים֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֔ם בְּכָל־לְבַבְכֶ֖ם וּבְכָל־נַפְשְׁכֶֽם׃" (יג, ד).
גם הדבר הנורא הזה, של נביא המנסה לשכנע לנטוש את הקב"ה, הוא מאת ה', רק כדי להעמידנו בניסיון.
כך גם כל מיני דברים קשים שעוברים עלינו גם בימינו - הכול מאת ה', כדי לקרב אותנו אליו.
ובכל זאת, אף שהנביא הזה קם בדבר ה', אנחנו מצווים להרוג אותו:
"וְהַנָּבִ֣יא הַה֡וּא א֣וֹ חֹלֵם֩ הַחֲל֨וֹם הַה֜וּא יוּמָ֗ת[...]" (יג, ו).
אף שהרע הוא מאת ה', אנחנו לא צריכים "לחבק" אותו ולשמוח בו ולהפוך אותו חלילה לחלק מאתנו. אמנם הקב"ה הביא אותו אלינו, ובכל זאת אנחנו צריכים לזכור שהוא רע ולמחות אותו מלבנו.
שנזכה להתנסות רק בטוב גלוי...
האור החיים מלמד אותנו מי ראוי להוכיח.
מהמילה נותן שמופיעה בלשון יחיד לעומת שאר הפרשה שכתובה בלשון רבים, לומד האור החיים שהמילה אנכי מכוונת למשה רבינו,
משה רבינו אומר לעם ישראל - תראו אותי - אני טעמתי מהטוב של שתי העולמות - של העולם הזה והעולם הבא,
שהרי היה מך גדול וגיבור ועשיר במדין, ומצד שני עלה לשמיים בהר סיני.
ולכן משה רבינו יכול להגיד לנו לאחר שטעם משתי העולמות שכדאי לנו לבחור בדרך שתביא לנו ברכה.
ומכאן מלמדנו האור החיים שכדי להוכיח צריך לדעת מה בא להמאיס באזני השומע ומה בא לתאר לו שכדאי לו.
אפשר ללמוד מכאן גם לחינוך, כדי להגיד לילד משהו שלא כדאי לו לעשות צריך לבוא ממקום שמבין באמת מה הוא מוצא בדבר הזה, ולהבין על מה צריך לוותר , ולמרות זאת כדאי לו לוותר על זה,
ומצד שני לדעת ולהכיר בערך הטוב שאנו ממליצים לו לבחור.
{כו}ראה אנכי נותן וג'. צריך לדעת למה אמר לשון ראיה על הדברים, עוד אמרו אנכי, עוד למה אמר לשון יחיד כיון שכל הפרשה כולה בלשון רבים נאמרה, ונראה שהכוונה היא כי לפי שבא להבחירם בעולם העליון ולהמעיט כל טובות עולם הזה, וכדי שיתאמתו אצלם הדברים צריך שהמוכיח יהיה בו ב' עניינים, א' שיכיר הכרה חושית בטוב העליון, והב' שהשיג השגת טוב עולם הזה וקנייניו, כי אם המוכיח יהיה מושלל מקנייני עולם הזה לא יאמנו דבריו למשיגי טובת עולם הזה כי יאמרו אין אומרים למי שלא ראה יבא ויגיד שאם היה טועם טעמי הנאות גדולת העולם הזה וקנייניו ותענוגיו לא היה ממאיסו ובוחר בזולתו ובזה לא יטו אזנם לקבל דבריו, גם הבא להפליג בטוב עולם הבא לא יוצדקו ולא יאמנו דבריו לשכל הטבעי כל שהוא עצמו אין דבריו אלא מפי האמונה והוא לא ראה ולא ידע, ולזה אמר מושיע ורב האיש משה ראה אנכי פירוש אלי תראו ותצדיקו ותשכילו להצדיק הדברים, כי הוא השיג להכיר טוב עולם הזה כי היה גדול מאוד וגבור ומלך ועשיר גדול כאומרם ז"ל (שכת צ"ב.), ויפה דודי אף נעים גם בטוב העליון הכיר כי עלה שמים וטעם טעם עליון, ואחר שהשיג הכרה חושיות הכרת ב' דברים והשגתם אמר להם הדברים האמורים בענין כאשר אבאר, ואומרו ראה לשון יחיד כי ראיה זו כלן שוים בהכרתה כאיש א' שגלוי לכל השגת משה בעולם הזה ובעולם הבא:
אצלנו היה עמוס מאוד, חתונה ביום חמישי ומיד שבת חתן, אז לא היה לי זמן לכתוב…
אבל אני אשלים עכשיו במה שלמדתי בשבת (חיבור של משהו שקראתי מהרב ראובן ששון, והדבר תורה שבעלי אמר בשבת) -
הפרשה שלנו היא הפרשה שיש בה הכי הרבה ביטויים וציוויים של שמחה. למעשה, בכל התורה, כל הביטויים של השמחה קשורים לבית המקדש ולעליה לרגל, חוץ מפעם אחת (בפרשת כי תצא) בה הבעל מצווה לשמח את אשתו בשנה הראשונה אחרי החתונה.
ואפשר לומר שגם הביטוי הזה של השמחה קשור, כי שמחת חתן וכלה גם היא שייכת לירושלים - ״כל המשמח חתן וכלה, כאילו בנה חורבה מחורבות ירושלים״.
ומה באמת הקשר בין שמחת חתן וכלה לבניין ירושלים?
בכיוון אחד ניתן להסביר, שהקשר של חתן וכלה מקביל לקשר בין כנסת ישראל והקב״ה. ויש פה קשר עם השפעה, של ענף שיוצא מתוך השורש (הקשר הזוגי הפרטי הוא הענף והקשר הלאומי עם הקב״ה הוא השורש).
וכמו שהשורש משפיע על הענף, וזה התבטא בכך שהחורבן השפיע על הקשר הזוגי שלנו (משחרב בית המקדש ניטל טעם ביאה וניתן לעוברי עבירה, וגם חומרת רבי זירא שנוספה לאחר החורבן והוסיפה לנו בזמני ההרחקות), כך גם הענף משפיע בחזרה על השורש. וכל בית שנבנה מוסיף עוד קומה לקראת החיבור המחודש של עמ״י והקב״ה בבניין המקדש.
בכיוון נוסף, בניין הבית הפרטי דומה לבניין המקדש ושייך אליו, כי בשניהם יש חיבור מיוחד של דברים שכביכול הם הפכים אחד של השני, אבל החיבור ביניהם יוצר משהו חדש וגדול יותר.
בבניןין המקדש, אפשר לראות בפרשה שלנו שבכל מקום בו כתוב על השמחה, הדברים שכתוב שגורמים לשמחה הם דברים חומריים. היינו יכולים לחשוב ששמחה רוחנית תהיה קשורה רק בלימוד תורה ועניינים רוחניים, אבל בית המקדש מלמד אותנו דווקא את ההיפך. בבית המקדש יש חיבור של החומר והרוח. גם אם לכאורה זה נראה לנו שני דברים סותרים, למעשה זה החיבור השלם והגדול יותר.
ובדומה לכך, גם החיבור בין איש ואישה הוא חיבור שאפשר לראות אותו כחיבור בין שני הפכים. זכר ונקבה אלו שני מהויות שונות, ההבדל הוא לא רק פיזי. ובחתונה יוצרים משהו חדש שכולל באמת את השלם היותר גדול, למרות שהוא עשוי משני הפכים.
(ההסבר הזה הוא על פי המהר״ל והשם משמואל)

בנושא הפטרת השבוע?
הסבר על הקשר בין ההפטרה לפרשה,
הסבר על משמעות הפסוקים והמילים הקשות וכו.
תודה!
ייקח לי קצת זמן לעכל כנראה...
נראה ממש טוב!
(אישית ממליצה לעשות בטא תמיד ולא להסתמך על בדיקות ביתיות)
מקווה להספיק היום לעשות כבר.
הריון משמעם
לידה קלה ותינוק בריא!!🙏🙏❤️❤️
מתחילה להאמין שמשהו טוב קורה...
סיפור ארוך אבל לא מתאפשר שאלך לטיפת חלב בקרוב.. אולי לקראת גיל שלושה שבועות..
לקחתי אותה פעמיים להשקל - יומיים אחרי השחרור וארבעה ימים אחרי השחרור, והמגמה של המשקל בעליה ברוך השם. בשקילה האחרונה - שבוע אחרי הלידה, הייתה 120 גרם פחות מהלידה.
לא חושבת שאוכל לקחת אותה להשקל בגיל שבועיים.. אבל ב״ה יש 7-8 קקי ביום והיא יונקת יפה.
חושבות שזה בעייתי ושדחוף שאשקול אותה בגיל שבועיים?
צריכים דיוק ממש
100 גרם לכאן או לכאן יכול להיות הבדל בין תינוק שירד במשקל לתינוק שעלה
שקילה ככה היא ממש לא מדויקת
היי , אני בשבוע 40+3 וכרגע צוואר הרחם עדיין סגור. בגלל שאני עם סוכרת מאוזנת ממליצים לעשות לי זירוז לקראת שבוע 41, אבל אני רוצה לנסות בימים הקרובים כל מיני זירוזים טבעיים.
מישהי שהיתה במצבי והצליחה ללדת בלי זירוז מלאכותי יכולה להמליץ לי על דברים שיכולים לעבוד?
לי אישית אין ככ ניסיון..
אבל את יכולה לחפש בגוגל זירוז לידה טבעי פורום 7 ויעלו לך הרבה שרשורים ישנים בנושא...
זכור לי שכתבו כאן על
עיסוי פטמות
חביתה שטוגנה בשמן קיק (יכול להיות בעייתי..)
יחסים
הליכות
מדרגות
והעיקר -לשחרר,להרפות,לנוח
..
שיהיה בשעה טובה,לידה קלה ותינוק בריא!!
בעלי מסיים את בין הזמנים שבוע הבא ונשארים לנו עוד שבועיים שלמים
אני לא מוצאת בייביסיטריות בגיל נורמלי
אח שלי שהיה אמור לבוא ליומיים פתאום לא יכול
ההורים שלי המקסימים וההורים של בעלי יקחו אותם ליומיים אבל עדיין זה משאיר לי ימים לא תפורים
וקשה לי עם כל הלחץ הזה והרגע האחרון
אצלנו הם כבר מתחרפנים
למרות שיש מי שיהיה איתם
הם לא מוותרים ורוצים מעבר למה שיש לנו להציע🤷
בעבודה שלי יחסית מבינים ומשחררים יותר החודש
כך שיש לי אחריות לסיים משימות ובשאר הזמן - תלוי בצוות, אפשר להישאר בבית
אבל אין ימי חופש לצערי.
ובכל זאת, לא רואה איך נסיים את החודש בשפיות אלמלא האופציה הזו
יש לך אפשרות לעבוד מהבית חלק מהימים?
להביא ילדים למשרד?
נשארו לך ימי חופש ו/או מחלה? תנצלי אותם
אם כן, אפשר לשלב בנוסף לימים שאת כן מסודרת.
לגבי בייביסיטר, יש לאן להתגמש?
נגיד לשלם יותר ממש שתכננת, להתפשר על גיל כל עוד זה לא מסוכן (נגיד גיל 13-14 לדעתי כבר יכולות לשמור על ילדה בת 3 ותינוק..)
אולי יש קייטנות בשכונה לחלק מהימים?
קייטנות כבר אין בשבועיים האחרונים
ימי חופש אין הרבה וגם אם אני אקח זה יהיה אחד
להביא ילדים וגם לעבוד מהבית שניהם לא אופציות בכלל
והבן שלי בן שנה וחצי, זה גיל שאפילו לי קשה לרדוף אחרי כל הבלגן שהוא עושה בנוסף לשניה, אז לילדה בת 13? ליותר משש שעות? זה סופר קשוח
אם ככה, נשמע שאחד מכם יצטרך להחסיר כמה שעות או כמה ימים.
נשאר רק להחליט מי ומתי..
גם אנחנו היה לנו שנים כאלה שנשארו עוד שבועיים לאוגוסט אחרי א' אלול, ואז בעלי ואני התחלקנו.. מבאס ממש.
יש לו הפסקה בין אחת וחצי לשתיים
כנראה שבסוף נמצא פתרון חצי אבל זה מתסכל כל כך החוסר התאמה הזה בין החופש של הילדים לעבודה של המבוגרים
וכל שנה לחפש פתרונות עקומים חדשים ולהתפלל שבין הזמנים ואוגוסט יצאו חופפים
בחודשים האלה
זה לא מפצה על הכסף שאובד, אבל לפחות משהו..
וכן, זה הפרש מטורף😣
אם בעלי לא היה עצמאי וגמיש, לא הייתי יכולה לעבוד איזה חודש וחצי בלי לשלוח אותם לפנימייה 😅
וכשיש הרבה נכדים אז גם סבא וסבתא זה לא פתרון. לומדים לייצר פתרונות נוספים.
ולהיערך כלכלית מראש. באוגוסט עובדים כדי לצבור ותק וניסיון ויציבות במקום העבודה, לא בשביל המשכורת..
השנה כנראה יהיה קשה למצוא סידור מספק, אבל לשנים הבאות כדאי לתכנן איך לצלוח את התקופה הזאת.
אפשר לדעת שנים מראש קדימה את השילוב של לוח שנה עברי ולועזי.
תנסי לחבור למשפחה נוספת במצבכם ולארגן קייטנת בנות 14-15 לא כולל התינוקות.
להם צריך למצוא סידור כמו שצריך. אולי יש סייעות/ עוזרות הוראה שלא מקבלות תשלום על התקופה וישמחו להתפרנס משמירה על שני תינוקות.
ולטווח ארוך אם את עובדת בעבודה פחות גמישה תחשבי אם יש לך מסגרת שנותנת מענה מספק ליולי אוגוסט עבור תינוקות עד גיל 3.
אצלנו למשל יש רק שבוע וחצי חופש במעון.
וגם בשנים קודמות מצאתי מעונות שהסכימו לקבל לקייטנת אוגוסט ילדים שלא רשומים כולל אחים קצת יותר גדולים.
שילמתי על זה כמו חודש רגיל במעון, כולל על האח. זה יצא בערך 1500-2000 לילד לקצת פחות משלושה שבועות, אבל היה שווה. מסגרת מסודרת מוקדם בבוקר עד 16:00 או 17:00 כולל ארוחות כולל הכל עם מטפלות מנוסות, לגמרי שווה את השקט הנפשי במקום להשתגע כל יום מחדש.
אם יש לך פתרונות יותר זולים אז אחלה, אבל אם לא, תשקלי את זה.
מבחינתי זה אחד השיקולים בבחירת מקום מגורים. כי זה גם מצריך מענה לחודש הגדול אבל גם לחנוכה, שבוע לפני פסח ועוד ימים מוזרים שמקצרים לפי לוח חופשות של משרד החינוך ותוקע את ההורים.
עם ילדי הגנים עוד אפשר להסתדר איכשהו.
ואנחנו ערוכים כלכלית עד כמה שאפשר.
אבל המון דברים מתבטלים ברגע האחרון שאני לא יכולה לדעת מראש
ובייביסיטריות פה לא יודעות אפילו שבוע לפני אפ הן יכולות, אז חודשיים?
אין פה מסגרות לתינוקות שנותנות מענה לאוגוסט. הכי מאוחר זה המעון שמסיים ב8.8 אז אין הרבה הבדל בין משפחתונים
ואין אופציה לעבור מקום מגורים כרגע. העבודה שלי מורכבת מידי בשביל זה
ועם שאר הימים אנחנו בדרך כלל מסתדרים כי לפני פסח זה בים הזמנים, ובחנוכה יש רק יומיים חופש ואיכשהו שורדים
אבל חודש כמעט שלם של חופש זה ממש מוגזם, וכמה שנסיתי לתכנן אותו מראש זה ממש לא עובד בסוף
אם לא אז תבדקי אופציות ליד העבודה שלך. או אפילו קצת יותר רחוק.
את צריכה מטפלת לא בייביסיטר, לפחות לשבוע מתוך שלושה שבועות.
תבדקי עם סטודנטיות, מכל המגזרים.
הבעיה היא שהן יקרות מאוד. אבל זה מה יש.
אגב יש מעונות שמתחילים לפני 1 בספטמבר, ולוקחים יותר חופש בתקופת החגים, סוג של מתאימים את עצמם לבין הזמנים.
שתדעי אם פעם יהיה לך רלוונטי
אולי גם אצלכם?
במשך הרבה שנים שנינו היינו שכירים וזה היה ה- סיוט שלי. באמת שזו פשוט הישרדות. חיבוק!
תכף נהיה אחרי זה...הספירה לאחור החלה.
סתם כדי פחות להיות מבואסת אני אומרת לעצמי שיש שיפור מפעם... (הבי"ס של החופש הגדול)
ולגבי עכשיו, מה עם אמא אחרת בתשלום?
כלומר, אם נדייק- אז בא לי להיות גרושה. אבל ממש אין לי כח ואומץ לכל התהליך בדרך.
בעקרון הוא בן אדם טוב. וכשהתחתנו, הוא ממש הציל אותי מעצמי (כי הייתי נערה מסובכת על סף אובדנות, והחתונה היתה הדרך שלי לברוח מהבית, ולקבל סוף סוף מקום שמטיב איתי). והוא באמת אוהב אותי.
אבל כבר שנים רבות שזה פשוט לא מספיק.
הוא לא מוכן להשתנות אפילו מילימטר. לא משנה מה אני צריכה ורוצה- הוא יודע לתת רק מה שהוא רגיל ובא לו בקלות. אז אני נשארת עם בור ענק בלב פעם אחר פעם.
לא מוכן לנסות שום דבר חדש. כלום. אז אם מבחינתו זמן זוגי זה לצאת להסתובב מחוץ לבית- לא נעשה שום דבר אחר לעולם. או שהוא יבוא פעם אחת, 'יעשה לי טובה', יקטר ללא הפסקה לפני, תוך כדי וגם שנים אחרי- מה שלגמרי מוציא את כל החשק.
הבית חייב להתנהל בדיוק איך שהוא מכיר וחושב ויודע. ואם אני חושבת אחרת- אז מבחינתו אני מוזמנת לשנות התנהלות, אבל הוא לא ישתנה. בכלום. גם אם הילדים גדלים, והצרכים משתנים וקורים דברים בחיים שדורשים שינוי- 'זה מי שאני'. זהו. אין עם מי לדבר. וכן, גם כשאני רוצה לעשות שינוי שקשור נטו לעצמי- הוא מקטר, מתלונן, יורד עלי, נותן לי הרגשה שאני הזויה ולא רלוונטית ואיזו אמא נורמלית עושה שינויים באמצע החיים (ומדובר גם על דברים רציניים, כמו להחליף מקצוע, אבל אפילו לצבוע את השיער בצבע חדש זה לא מקובל מבחינתו).
ושנים החזקתי מעמד רק מתוך הכרת הטוב. אני באמת חושבת שהוא הציל אותי, ואם לא היינו נפגשים אני באמת לא יודעת מי הייתי, או אם בכלל הייתי. אבל כמה אפשר לסחוב על דברים טובים שהיו לפני כמעט עשרים שנה?
די. גדלתי, השתניתי והתפתחתי. אבל הוא נשאר במקום. או השתנה רק במה שמעניין אותו, אבל לא זז מילימטר במה שאני או הילדים צריכים.
ובא לי לנסות דברים, לדייק התנהלויות, לנהל את החיים שלי באמת ולא עם יד אחת קשורה כל הזמן מאחורי הגב. כן, הייתי רוצה לחיות את החיים האלה בלי המשקולת שלו על הרגל שלי!
אבל כואב לי הלב על הילדים. על הבית. גם עליו.
מפחיד אותי נורא לצאת לדרך חדשה כזו.
מפחיד אותי התגובה של המשפחה (למרות שלדעתי- המשפחה שלו תתמוך בי הרבה יותר מאשר בו. לצערי המשפחה שלי לא באמת רלוונטית מבחינת תמיכה- אבל כן קשה לי בטירוף 'לאכזב' אותם).
כואב לי הלב לשבור לו את הלב. שוב- הוא אדם טוב. הוא בכלל לא מבין כמה הוא מכאיב לי. סגור ואטום ובטוח שהכל טוב. אין לו מושג שאלו הפנטזיות שלי. וכן, הוא יהיה בהלם ואין לי שמץ של מושג איך הוא יגיב.
מפחיד אותי איך אסתדר כלכלית. והילדים. רועד לי כל הגוף מהמחשבה על הילדים.
אבל אני כלואה! ורוצה לצאת לחופשי. ואין לי מושג איך לעשות את הצעד הראשון.
ראיתי שמשנת יוסף מוכרים השבוע טרמפולינה מתנפחת.
חושבת לקנות ומתלבטת על האיכות. זה סכום משמעותי אז רוצה משהו איכותי. מישהי מכירה את המוצר הזה?
)לא מדברת על הבריכות המתנפחות שיש שם, אלא על הטרמפולינה)
כתוצאה מקפיצה לא נכונה בטרמפולינה או קפיצה של כמה ילדים יחד- קטנים וגדולים והגדולים נופלים על הקטנים.
אם תחליטו לקנות רק כדאי לשים לב.
אצלנו לא מגיע משנת יוסף אז לא יודעת לענות נקודתית. בהצלחה.
עם הרשת.
לא המתנפחת שעליה דיברה הפותחת.
תודה רבה!
ולשנה הקרובה הוא יהיה הלקוח היחיד הקבוע (מן הסתם חברים שלו מדי פעם גם) אבל עוד שנה נשמח אם הקטנה תצטרף ובהמשך עוד.
וגם אין לנו גינה - זה לתוך הבית או למרפסת (היא גדולה)
מה דעתך? ותוכלי לשתף מה את קנית?
תודה ל@בתי 123 שכתבת
לא קטנה מדי ולא גדולה מדי…
הבן שלי עף עליה
באמת סכום לא מבוטל אבל היא איכותית ותשמש אותנו הרבה בעז״ה
שואלת כדי לדעת כמה זמן לצפות שזה ישרוד חח
מתאים לך לצלם לי את הקופסה שאדע מה לחפש?
מתרגשת ממש לשתף אתכם סוף סוף בסיפור ההזוי שקרה לנו
זוכרות את השרשור הזה נופש בשבוע 38 התלבטות - הריון ולידה
אז בהמשך אליו החלטתי לזרום וליסוע והחלטנו שעם כל התפתחות הכי קטנה מיד נחזור לירושלים
במיוחד שדי הפחידו אותנו בהריון הזה שיכול להיות סיבוכים וכדי מאד שנלד בקום מקצועי
היעד היה הדסה עין כרם
הנופש התחיל הכל היה סבבה
וכאן אני רוצה לציין שכל החודש התשיע סבלתי מצירים די כואבים אבל לא הכי סדירים
גם במהלך הנופש היה כמה אבל לא ייחסתי להם חשיבות מיוחדת
משני עד חמישי היינו באיזה וילה בצפון עם ההורים שלי ומחמישי עד שלישי היה התכנון לעבור לנופש הגדול עם ההורים של בעלי
יום חמישי בבוקר החילו לי צירים כואבים אבל נסבלים
לא ידעתי מה לעשות לא חשבתי שזה יכול להוביל ללידה אבל כו תכננתי לחזור לירושלים
בינתיים פיזית לא יכלתי לעבור נסיעה של 3 שעות אז תכננו כן לעבור בינתיים לקמפוס ולראות מה יהיה
בינתיים שמה הביאו מתנפחים ושטויות אני הלכתי לנוח קצת והבכור שלי בן השנתיים וחי נהנה עד השמיים
בלילה כבר הבנתי שאני לא יהיה מסוגלת לחזור לירושלים
אז החלטנו לחכות שמה(מרחק של 20 דקות מביח בצפון )
ומקסימום אם יהיה משהו רציני נלך לשמה
בבוקר היה קצת יותר טוב אבל הייתי ממש כאובה
והנתי שזה הולך להיות רציני
התקשרתי לאיזה דולה שתיעץ לנו מה לעשות והיא אמרה שבגלל שחשוב כן ללדת במקום מקצועי שנסע לירושלים לאט עם עצירות ויש זמן למרות שהיה לי צירים כל 10-15 דק
מסתבר שזה היה עצה ממש טפשית
יצאנו לדרך עם בעלי והקטן שלי עוד לא בן שנתיים וחצי אבל חכם בטרוף
בדרך היה צירים נסבלים שהלכו והתחזקו עם כל במפר בעלי הנסיך נסע הכי בזהירות שיכל
אבל זה כבר לא עזר
בינתיים אני התאפקתי לא לצרוח מידי כי הילד הקטן שלי היה לידי וגם ככה היה מבוהל מאד
כל כמה דקות הוא שאל אותי אם להזמין לי אמבולנס ואמרתי לו שלא עד הגיע שלב שזה כבר נהיה בלתי נסבל היינו באמצע כביש מהיר הוא שאל שוב ואני כבר לא עניתי
התישבתי על הרצפה של האוטו ובכיתי בשקט
הבן שלי צעק לי מהכסא שלו אמא נפלת? לעזור לך
ני לא מצליח לקום ולעזור לך(הוא היה קשור ב"ה נשמה)
בעלי היה עם המוקדנית ואני כבר הרגשתי שאני לא עומדת בזה בינתיים לפי ההנחיות שלה הוא עצר את הרכב בשוליים
ובום ירידת מיםם
כאן כבר הרגשתי צורך חזק ללחוץ ישר צרחתי לו בוא מיד אני יולדת בשניה האחרונה הוא עצר את הרכב והתינוק יצא לו ישר לתוך הידיים
אני התחלתי לבכות בלי לעצור והוא נסיך שכמותו רק הרגיע למרות שעבר בעצמו טראומה אדירה
בינתיים הגיע מוקד הצלה ואמבולנס חתכו את חבל הטבור ועטפו אותו במגבת שהיתה באוטו
כל האוטו היה נראה כמו זירת פיגוע ואני ילדתי אוטו על הרצפה של האוטו ולא הצלחתי לקום משם
הילד שלי צרח בהיסטריה שאמא נפלה ויורד לה מלא דם(נס שזה היה על הרצפה ולא על הכסא ככה הוא לא ממש ראה רק ראה בלאגן יותר)
בעלי נסע איתו ואותי פינו באמבולנס לאיזה ביח שהיה באצע הדרך
לא יודעת איך לסיים העיקר ב"ה נולד נסיך מקסים בריא ושלם
את סיפור הלידה שלו כנראה אני לא אשכח בחייםםםםםםםם
וגם לא חושבת שנכון לומר שזה מקצוע מיותר..
קשה לי איתה בלב
אבל לא מצאנו שום דבר אחר ולפחות ברוך ה׳ כבר לא כמרתף והיא מוארת ויחסית גדןלה.
אבל המצב תחזןקה שלה לא טוב והמטבח שלה קטן ואתמול פשוט נשברתי ובכיתי שאני לא אןהבת את הדירה ואיך אתקלח בה וכו׳ :…
אין בה בינתיים ארונות אמבטיה ובעלי הבית יעשו לנו בקרוב.
הכל עוד הפוך ולא במקום ואני מתחילה בדיוק חודש 8 אבל מרגישה כמו 9++ בקושי צועדת וקשה לי כ”כ 😔
בקיצור סתם פריקה אם יש לכן טיפים אשמח💕
מבינה אותך מאוד.
עוברים עוד שבועיים
זה מטלטל. משנה את המקום הכי יציב שלך.
מקווה שבעזרת ה' תצליחי להתרגל ושתשמחי מהבית.
אולי להזמין מישהו שינקה בשבילך?
לקנות וילון חדש או פריט אחד שישמח אותך?
פשוט באפיסת כוחות
אתמול רוב היום ניקיתי
אחותי עזרה קצת אמא
חמותי ואמא שלי עזרו קצת
הלכתי לקנות כמה דברים
אבל זו רק ההתחלה
המון
שטיחון נעים למקלחת, נר ריחני או סבוני תלייה כאלה
בלויים כאלה
או למשל כתמים במקלחת שלא מצליחה להוריד וזה מבאס
וכןן אחרי שנסיים לפרוק נשים דברים נחמדים…
תןדה יקרה
אם בחיבור קרמיקות- רובה
אז ליעקובי יש חומר מעולה שממש מוריד הכל.
ויש גם טוב שמיוחד שצובע הכל בלבן.
זה ממש משמעותי


יש להם כל מיני מדבקות וטפטים
יש טפטים שהם טוענים שמתאימים בתור ריצוף
לא ניסיתי אז לא יודעת מה האיכות, ואיך זה עובד עם ניקיון
אבל בעיני כדאי לנסות לבדוק איך תוכלי לשפר את הנראות גם אם לא תעשו שיפוץ
גם אם נעבור לדירה מושלמת יהיה לי ממה לחשוש.
במעבר האחרון עברנו מדירה של שני חדרים לדירה של שלושה וחצי חדרים, ועדיין הרגשתי שאני לא יודעת איך נכניס את כל הציוד ואיך יהיה לנו מקום נוח וברווח, ואיך אני אסתדר עם הריח בארונות מטבח ועוד ועוד ועוד.. וזה עוד בלי החששות מסביב של הגעה למקום חדש והקושי של הילדים.
אבל למדתי שאחרי כמה שבועות פשוט מסתגלים והכל נראה הרבה פחות מפחיד. הדברים יותר מסודרים ולאט לאט תמצאי את המקום שלך ותראי את הטוב שבדירה.
עברתי פעם אחת בחודש תשיעי ופעם אחת בחודש רביעי, וכמה בכיתי... חייבים לזכור שההורמונים חוגגים גם כן. אז לקחת את החששות האלו בפרופורציות.
יש לך אפשרות לקבל עזרה? לדעתי תפעילי את כולם כמה שיותר. גם אם עכשיו אחרים יסדרו בשבילך- בהמשך תוכלי לסדר כל פעם קצת בצורה שיותר נוחה לך. לפחות לא לחיות בארגזים.
ואני ממש מקווה שיש לך מזגן זמין בדירה החדשה...
בהצלחה רבה רבה, מעבר דירה זה קשוח אבל בע"ה במהירות תרגישו את הברכה שבזה❤️
אתמול אמא שלי עזרה לי מהצהריים עד הערב וב״ה יש התקדמות…
יש דברים שעד שנקנה למשל ספריה, שידה וכו׳ לא יהיה לנו איפה לשים - בבית הקודם היה הכל הכל לא דאגנו לאחסון בכלל.
אז לאט לאט. הלילה כבר התקלחנו וישנו שם … במקלחת הורים. במקלחת ילדים עוד ממש ממש קשה לי אני צריכה לחשוב מה לעשות איתה
כל דירה
לאט לאט מתרגלים אל תדאגי
עם כל מיני אלמנטים של עיצוב
אבל קודם כל תדאגי לסדר את הארגזים שתהיה לך רצפה מפונה ודברים במקום
ולוקח זמן להתרגל לבית חדש.. 
אחרי שבכיתי גם אתמול
אתמול בלילה אחרי ששמנו מצעים במיטה ושטיח באמבטיה וכו׳ קצת נרגעתי.
מצעים אהובים, קישוטים שאת אוהבת, שטיח או משהו כזה... דברים שהיו גם בבית הקודם ועושים לך תחושה טובה.
עברנו דירה רק פעמיים מאז שנישאנו, והדירה החדשה תמיד הייתה שדרוג לעומת הקודמת, ובכל זאת לקח לי זמן עד שהרגשתי "בבית" ופגה לי תחושת הזרות.
ועד היום, כשאני מתארחת ללילה במקום אחר, אני חייבת להביא איתי חפצים מהבית (כמו מצעים או כרית נוחה שאני אוהבת) כדי שאצליח (איכשהו) להירדם שם...
כך שאני ממש מבינה אותך ♥️
לגבי המקלחת - אולי תתקלחי על שטיח אמבטיה גדול, שמכסה את כל הרצפה? כבר ייתן לך תחושה נקייה יותר...
היא הרבה יותר גדולה - הסלון גדול ויש מקום לפינת אוכל ענקית
היא מוארת ומאווררת לא במרתף
היא קרובה מאוד למעון של הקטן
יש לה מרפסת חמודה
רק המטבח באמת קטן (נצטרך להביא כמה דברים ליותר אחסון שם אן אפילו ארון קטן )
והשירותים לא במצב מזהיר ואין ארונות אמבטיה (שיעשו לנן בשבועות הקרןבים )
ואין הרבה אחסון אז יש לנו לקנות עוד שידה וארון וכו׳
אז בינתיים יש הרבה ארגזים שאין בכלל אחפה לשים אותם
אם כי מטבח ומקלחת אלה דברים מהבסיסיים ביותר...
אבל בע"ה אחרי שתצליחו לנקות ולסדר אותה כמו שצריך - תרגישו בה יותר בבית ויהיה לך טוב ♥️
(בכלל - לא פשוט לעבור בתקופת היריון, שגם ככה רגישה לשינויים... אנחנו פעם תכננו לעבור לפני לידה אבל הדירה עוד לא הייתה מוכנה. ובדיעבד היה טוב שעברנו רק אחרי הלידה, כשכבר לא הייתי רגישה כל כך...)
ואין לבית צורה...
אבל לאט לאט כשפורקים עוד ארגז ועוד אז הבית מקבל צורה ואווירה מוכרת שאת רגילה מהפריטים שכבר יש לך מהבית הקודם.
על עצמי יכולה להעיד שבימים הראשונים כשאני קמה משינה ואני רואה תקרה וחדר לא מוכר אני נבהלת ואז קולטת שזה בית אחר;))
אבל מתרגלים דיי מהר
עברנו לדירה שהייתה במצב רע
ובנוסף השיפוצניק לא עמד במילה שלו לגבי מתי הם יסיימו אז נכנסנו לדירה מלוכלכת עם פסולת בניה ובאמצע צביעה וכו וכו המון דברים במצב מתסכל
והרהיטים שלנו לא התאימו במאה אחוז לסלון והיינו צריכים לחשב הכל מחדש והכל היה מסריח לי ומגעיל וסבלתי ממש
במשך כמה ימים השתמשתי בשירותים רק עם ניילון עליהם עד שהתרגלתי
התקלחתי ביום הראשון בבית הקודם(עברנו בתוך הישוב אז זה היה אפשרי)
ובקיצור אני מזדהה ממש והייתי אבודה ממש.
בעלי הצדיק עזר לי כמה שיותר לארגן וגם לחשוב מה יעזור לנו להתאים את הבית אלינו ושיהיה לנו נעים לגור בו..
נגיד החלפנו ברז וידיות במטבח
ביקשנו מחבר שינסר לנו את הספריה כדי שהיא תתאים בגודל למיקום שהתאים לנו
קנינו שטיח, כריות ספה, עציצים מלאכותיים ווילונות כדי שיהיה לנו נעים והרגשה של בית
אחרי חודש כבר עשינו פה חנוכת בית והרגשנו נעים להכניס לפה אנשים והרגשנו שזה כבר מקום שלנו..
ולאט לאט דברים מוצאים את המקום שלהם ונהיים מדויקים
הנה השבוע בעלי תלה לי מקרמה שהייתי באמצע שלו בחדר שלנו, וזה עשה לי עוד קצת טוב
אנחנו גרים פה כבר כמעט שנה(עברנו מיד אחרי סוכות) הבית לא חף מחסרונות, באמת שלא! ואנחנו מודעים לחסרונות שלו(נגיד ארונות מטבח ישנים שספוג בהם ריח רע.. זה מתסכל. או אמבטיה שמתוכננת רע..)
אבל הוא מתאים לנו ונוח לנו בו ולכל בית יש את החסרונות שלו, אז זה החסרונות של שלנו והכל בסדר...
קיצר חפרתי מלא
נתתי קצת טיפים
אבל בעיקר היה חשוב לי להעביר לך את התחושה שזה משתפר. שלא מרגישים יאוש לנצח. גם אני בשבועיים הראשונים שעברנו בכיתי לא מעט שעשינו טעות והיינו צריכים לשכור בית אחר(והרבה יותר יקר שפסלנו בגלל התקציב) ואני שמחה שבחרנו בבית הזה.
את הידיות של המטבח גם אנחנו החלפנו! קטע. זה ממש עושה שיפור.
מתכננת גם להחליף את הברז.
ובעזרת ה׳ יש לנו הרבה תכנונים לdiy כזה.
אתמול היה יותר טוב משלשום
לאט לאט … מקווה שיהיה בסדר ובסוף אני אוהב את הבית.
אנחנו גם מאוד אוהבים לארח ומאוד חשןב לי שייראה טוב ומזמין בשביל לארח אנשים… אז יש עוד כברת דרך בשביל זה
יש ופלים לארונות מטבח
טפטים לקרמיקה
ברזים בחום כסף באלי אקספרס
אפילו טפטים לשיש
טםשר לשדרג שירותים ומטבח גם הלי שיפוצים בלתי הפיכים
אם תרצי- תשלחי לי תמונות...
אני די טובה הזה...
לגבי הריח בארונות מטבח- תנסי להניח בתוכם כלי עם סודה לשתייה.
הייתי אומרת ממש לפזר על כל הארון לכמה שעות ואז לנגב אבל אם אין לך כוח בגלל שכל הכלים בתוך הארון גם לשים כלי יכול לשפר את המצב באופן ניכר
הדירה הזו מאוד מאוד ישנה, והארונות כנראה ספגו רטיבות וכבר רקובים.... זה פחות עניין של ספיגת ריחות אלא בעיה מהותית יותר אבל שלא תיפטר כרגע כנראה..
שאני לא בהריון
ועברנו בפברואר ועדיין הכל בלאגן
לא מצליחה למצוא זמן בין הילדים העבודה והשגרה לסדר
וזה ממש ממש ממש ממש קשה וליבי איתך!
זה קשוח!!!!!!!!!!!! ממש. כל הבית כמו מלחמה!!!
אם היה לי כסף הייתי משלמת למישהו שיבוא ויסדר ויביא ריהוט שאני יאהב ויתאים לבית ויעיף את כל הזבל שאנחנו לא צריכים.
ליבי איתך. באמת.
מעבר דירה זה ממש לא פשוט
סוחט פיזית ונפשית
בטח בסוף הריון!
מגיעה לך מדליה!
אלופה!😘
אצל ההורים שלי ובכיתי שלא רוצה לחזור לבלאגן ולג׳יפה🙁🙁
אבל תודה לאל חזרנו והמשכנו עוד קצת
וואי זה באמת קשה לעבור בשלב כזה שרק רוצים להרגיש במקום בטוח חלביים את הרימון לקראת הגטזל החדש שעומד לבקוע...
אבל אני קוראת שרת ממש גיבורה...
בהצלחה גדולה!!
ובע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!!!❤️❤️
אז אני שבוע וחצי אחרי לידה, לבד עם כל הילדים בבית, אין מצב לצאת איתם אז נשארים בבית...
חוץ ממסכים, אשמח לשמוע רעיונות מה אפשר לעשות איתם ואיך להעסיק...
יש לנו עוד 3 שבועות בבית......
יש לך מרפסת להוציא אותם עם קצת מים להשתולל?
מגנטחם? בצק למשחק?
בני כמה הם בעצם..,?
מזל טוב!!
אפשר בתחום היצירות- סתם לצייר ציורים/ לקנות יצירות מהכל בשקל/ לקנות חומרים יותר מיוחדים
אם יש יותר גדולים- שיעשו קייטנה לקטנים
א. בבקשה קחי עזרה בתשלום אפילו לשעה שעתיים ביום.. שיוציאו אותם וקצת תנוחי
נשמע לי לא אנושי לא לנוח אחרי לידה
וכל מה משמקל עליך- אוכל חצי קנוי או חפיף ..חד פעמי..שיהיה מבולגן ..או להביא עוזרת למה שהכרחי
ב. תעסוקות-
ללכת לחנות כזאת של הכל בשקל כזה.. לקנות ערכות יצירה מוכנות, וושיטייפ, מלא מדבקות, דבק לבן וכל מיני דברים להדביק- ניירות תבעוניים, מקלות ארטיק חרוזים וכו
צבעי מים, טושטושים
סליים, בצק ,פלסטלינה
חרוזי גיהוץ ,חרוזי מים ומשטחים
קופסאות עץ ומכחולים וגואש
בועות סבון
נשמע קשוח...
קישוטים לסוכה
ובכלל יצירות
לקנות אולי משחק או שניים חדשים
ילדתי ביום שהילדים יצאו לחופש
תרשמי גילאים שנדע לכוון אותך
עושים ציורים וכו,
רציתי לגוון להם קצת, שלא ישתעממו...
ותתלו מעל/ליד העריסה.
משהו ממש מושקע - נניח לצבוע דפים ואז לעשות מהם אוריגמי. או לצייר על קרטון ולגזור. או להכין פונפונים מצמר (לוקח מלא זמן) ולעשות מובייל פונפונים.
אם זורם טוב הם יכולים להכין אחר כך לכל הילדים בבית.
לגזור צורות, למלא בחומר מילוי, לתפור ולחבר למובייל.
ראיתי מובייל דגים- חותכים דגים מקרטון, עושים חריצים מסביב, ומלפפים חוט. יוצא חמוד מאוד. אפשר לתלות על מקל עץ.
אפשר מקלות ארטיק מסביב לגליל/ קופסאות קטנה,וליצור מעמד לשולחן.
יש כל מיני רעיונות עם מנקי מקטרות.
אפשר לצייר על מכסה שקוף )של גבינה וכד' ולמרוח פלסטלינה מהצד הפנימי, ולאחר מכן לחבר מס' עיגולים למובייל.
אצלנו הולך גם פיסול בפלסטלינה. אפשר לקנות ספרי הדרכה או להסתכל באינטרנט.
בהצלחה והרבה מזל טובות 
אם לך, ללמוד או כל מיני דברים יש.
אם לילדים, תלוי בגילים שלהם, למידה יצירות טיולים או פרוייקטים..
לבנות אוהל- אל תטרחי, קחי אוהל של טיולים, פתחי בסלון או בחדר ותני להם למצוא לבד מה לעשות איתו. סמכי עליהם.
מקס' תגלי להם שאפשר גם לישון בזה אז שיכניסו מצעים.
ארוחת בוקר- פתחי קופסאות שימורים, תני לגדול/ה לחתוך ולשים בקעריות: זיתים, חמוצים, תירס, גם ירקות.
ותני להם להכין פרצופים וציורים, אפשר להשתמש גם בקיסמים. אחרי זה תצלמו את מה שיצא.
לשים מזרון/מזרונים על הרצפה, ולתת לגדול ללמד את השאר גילגולים.
להכין כרטיסי ברכה לשנה טובה לסבא וסבתא (אפשר גם לשלוח, יגיע בתחילת אלול, בטוח ישמחו)
בבקשה אחי עזרה בתשלום-אפילו שתהיה איתך..
ככ חשוב לטווח הרחוק והקצר שתהיה לך מנוחה פיזית ונפשית.. ממש ממש חשוב!!!
בהצלחה גדולה!!!!!!
משפחתיים.
רוצים לקנות משחק כיף רב גילאי לשחק הבוקר בבית.
אשמח לעזרה למצוא את השרשרת או המלצות למשחקים.
תודה מראש 
לפני התאריך אבל בית החולים משחרר כי אין עוד פתיחה או התקדמות, עדיין צריך הפנייה?
*עבור חברות מכבי*
והייתי צריכה להוציא טופס 17.
מזכירה אחת אמרה לי שמשבוע 39 לא צריך, ומזכירה אחרת אמרה לי שמשבוע 40+ לא צריך הפניה.
אני בלאומית
או מיעוט אז לא צריך הפניה..
אבל תכלס הכי טוב שתתקשרי לברר, חבל שבסוף תצטרכי בטעות לשלם 900₪..
הנסיך עייף מאוד כבר יומיים. מדלג על ארוחות וקשה להעיר אותו.
והוא נראה גם כבד ורפוי מהרגיל. ומדי פעם משמיע אנקות חלושות.
מתלבטת אם זה מצריך בדיקה, כי זה די חריג לו. או שזו באמת קפיצת גדילה.
לרופא מעדיפה שלא ללכת סתם, חופש והילדים על הראש...
הטיטולים רטובים?
אין לו חום?
יש יציאות?
אכן, יציאה היתה רק ביום שישי 🙁 אבל זו לא פעם ראשונה שיש לו כזה פער.
מדי פעם זה נראה כאילו הוא סובל מהבטן, ובאמת יש לו גזים. אבל אני לא רואה שהוא מתאמץ ללחוץ.
לתת ביום כמה פעמים צואה, איך מיום שישי לא עשה?
זה המון זמן
אפילו עם אחות טיפת חלב...
🧡
וכן יש קפיצת גדילה בגיל הזה שיכולה להתבטא בשינה רבה.
אם יש לו מספיק טיטולים רטובים ביום, לא הייתי נלחצת
והקפיצה בדכ נמשכת יום אחד
לגבי היציאות נשמע ששווה להתייעץ,מהזכור לי אצל יונקים רק מגיל חודש יש שינוי ביציאות אבל לפני כן כמעט כל יום צריכה להיות יציאה
ראיתי שכבתת שכבר קבעת טוב, אז מחזקת אותך שטת עושה את הדבר הנכון.
ולהבא, אפשר גם להתייעץ עם מוקד אחיות של הקופה שלכם. יוכלו לכוון אותך אם צריך בדיקה או מה לעשות.
הרופא בדק אותו ביום חמישי, אמר שכרגע הוא לא נראה חריג.
ב"ה מאז הוא התחיל לחזור לעצמו 🙏
את מתכוונת ליציאות?
הוא אמר שעד שבוע זה תקין בתינוק יונק.
הבחור באמת חיכה שיעבור שבוע בדיוק ואז הואיל בטובו לעשות 🤪

זה כמובן יושב על עוד דברים במע הזוגית שלנו אבל שנה זה מלא זמן וכבר מוגזם
אחרי כל כך הרבה זמן, משהו באמת מתרחק.
היית בשמירת הריון והיה אסור, או שהיו סיבות אחרות?
אני שואלת כי אם בהריון היתה לך דחיה, או כל סיבה שבאה מתוכך ולא אובייקטיבית כמו איסור רפואי, זה גורם לריחוק כפליים...
שלו וגם שלי.
גם היה הריון קשה, בגיל מבוגר, נגמר בקיסרי, עליתי 20 ומשהו קילו אני נראית *זוועה* אפילו אני לא יכולה להסתכל על עצמי....
אבל הריחוק שלי לא התחיל בהריון הזה. פשוט תמיד הייתי איתו כי רציתי עןד ילדים ועכשיו כשאני לא רוצה שום דבר לא עושה לי חשק... כלום כלום. בכלל.
טבעי חוסר חשק בהנקה וגם בחלק מההריון
אבל בכלל לא הריון שלם
ואפילו עכשיו בכלל לא לטבול בגלל אין חשק
זה לא מצב תקין ובריא לוגיות
ולהאשאיר את זה ככה רק יעמיק את הריחוק
החשק לא יחזור מכזה נתק
צריך לעזור לו
גם אם בהנקה יש חוסר חשק טבעי
בכל את אם מפתחים ומשקיעים בוגיות ובקשר ובאהבה אז יש לו סיכוי להתעורר לפעמים
אבל ככה ..חבל על הזמן
בבקה לכי לטיפול מקצועי
יכל לעזור מאוש
וגם מוסיפה שלא כדאי להתייחס לזה כעניין צידי
לא זוגית ולא הלכתית.
זה עניין גדול מאד משמעותי מאד ומהותי מאד, בין הכי חשובים במערכת זוגית בטח ארוכת טווח.
לדעתי טיפול מיני או זוגי בדחיפות, אם אתם לא מצליחים לפתור את זה ביניכם.
אגב באמת לא כתבת מה דעתו על זה עכשיו.
הוצאתי הון תועפות שאין לי
מפגישה שתיים לא יצאצלך הרבה
את לא מתארת קושי צדדי ושטחי
אלא משהו פנימי ומבוסס
וההבנה שלך צריכה להיות שבלי זה אין זוגיות תקינה
ואם הבית שלך חשוב לך
אז טיפול מקצועי זה חובה פה בעיני
גם בכל מחיר
האמת
וגם יש ארגונים שמפנים למטפלים במחיר מוזל
ואם תכתבי אזור אולי יתנו לך פה המלצות
אני לא מסוגלת שהוא נוגע בי בכלל. לא ברור לי איך הוא עוד לא עזב...
אישות ומגע בכלל, הוא חלק מאוד מהותי בזוגיות
וכשזה חסר, אני מניחה שהפן הרגשי ביניכם חסר לא פחות. כי את אומרת שקשה לך שהוא נוגע בך.
איפה אתם מונחים ביחסים הבין אישיים שלכם?
את בעמדה של אכזבה ממנו?
יש כעסים?
אתם מנהלים שיחות על כך? יש פתיחות?
בנוסף לעובדה שהריון ולידה הם לא בהכרח מגבירי חשק

דברים שכתבת לפני כמה שנים על הזוגיות הזאת
ואני מקווה שיהיה לי זמן להגיב באריכות
אבל בכנות, לאור מה שכתבת אז בפירוט - יש הרבה על מה לעבוד בקשר שלכם
וצריך ליווי לדעתי
את כאובה כבר שנים.
ואתם לא נשואים אפילו עשור, ממה שקראתי
כדי לדבר על דברים גדולים וכואבים, או לפתור אותם, לדעתי - צריך להתעסק ב'קטנות'. ביחס היום יומי, בתקשורת טובה, בלפתח אינטימיות. ביכולת לדבר בכלל. וצריך לרצות את הזוגיות עם האדם הספציפי הזה. לא רק לקיים חיי משפחה, אחרת אין על מה לדבר
שולחת לך חיבוק ❤️
או לבד
או ביחד עם איש מקצוע
אי אפשר להמשיך ככה
חיבוק
רק אל תאשימי את עצמך
כי כרגע איך שאת מציגה את זה
נשמע שהחוסר במגע הוא דווקא משני הצדדים ואין מישהו שאשם בזה יותר מהשני
אני רוצה רק לציין שגם מצד גידול הילדים בבריאות ושמחה, כדאי מאוד לפתור את זה.
להביא חיים למקום שאין בו אהבה (בין אבא לאמא) מקרין מאוד. זה אומנם לא הפקטור היחיד לגידול ילדים מאושרים, אבל לא זניח בכלל.
בהצלחה יקרה, שיהיו החלטות טובות.
אולי מישהי פה התנסתה ותוכל להביעה דעתה יותר ממני.
אדם דתי מאוד מחובר לקודש.
אני גם מתחברת לדבר ראשון לטבול- בשביל עצמך...
דבר שני- אולי לשים את התינוק אצל ההורים ולצאת לאיזה ערב רגוע לבית קפה שיש מקום שקט וקצת לדבר
...?
בהצלחה גדולה!!❤️❤️❤️
טוב, אז כבר אמא שלו לא עושה לו קניות משום מה, ולי אין מושג איפה קונים בגדים לבנים.
הוא הולך בסטייל כזה של ביינשים - חולצות פולו עם שלוש כפתורים (מצידי לשנות את זה טיפה, אבל באמת לא מכירה..)
ומכנסיים לשבת ויומחול, לא מג'ינס..
וגם אשמח לשמוע טווחי מחירים סבירים, באיכות טובה.
מכנסיים גם גולף, פוקס
אם את מחפשת לואו קוסט אז סלקשיין ודומיו..
גולף, פוקס וזיפ הם מותגים יחסית זולים, אבל האיכות בהתאם הרבה פעמים. בלאי יותר מהיר (ככה אני מרגישה לפחות על הבגדים של בעלי).
רמה מעל גם מבחינת מחירים זה קסטרו ורנואר. חושבת שגם פולגת (המותג היקר יותר בקבוצה של גולף) בערך באותה הרמה.
וכמובן שיש חנויות בגדים יותר יקרות ויותר ממותגות.
לאחרונה אנחנו קונים הרבה בבגיר. גם בגדי שבת וגם מכופתרות ומכנסיים אלגנטיים יותר ליום חול. בחנות (ולא באתר!) יש יותר מבצעים.
בכל מקרה, כדאי מאוד לקנות בזמן שיש מבצעים (בהקשר הזה-עכשיו זה הזמן!)
מאמינה שבריכוזים של חרדים אפשר למצוא בגדי גברים אלגנטיים ובגדי שבת יותר בזול.
באמת ביום ראשון אמור להיות לי זמן בחופש משפחתי
בנתניה, אז אם יודעות על חנויות באיזור זה מצוין.
בריכוזים חרדיים יהיו חולצות מכנסיים צבעוניים?
לק"י
אלו מנקסט דהו די מהר.
או שאולי זו בעיה שלנו שאנחנו לא מקפידים לתלות הפוך בשמש?
בזיפ הבד יותר דק (מרגיש קצת פחות איכותי) אבל דווקא בעלי אוהב אותן בקיץ כי הן יותר קלות. אני לא זוכרת מחירים בפוקס, בזיפ ראיתי כמה פעמים 3 ב-100 (לא זוכרת אם זאת הייתה תקופה של מבצעים מיוחדים או לא). בהצלחה!
יש גזרה רגילה ויש סלים פיט
American eagle
Bogart (לאירועים)
שנראלי האיכות שלהן דווקא כן בסדר, ואמריקן איגל. לא יודעת מה המחירים, אבל הוא קנה בטרמינל X, והרבה פעמים יש שם מבצעים
מכנסיים פוקס מעולות בעיניי
וגם בזיפ וברנואר יש מעולות לשבת..
תבדקו בגולף עודפים ואם ע"ש לכן הנחת חבר, משרת מילואים פעיל וכו אז בכלל משתלם.
תבדקו גם במנגו ובאמריקן איגל ובקסטרו. לבן שלי מצאתי מציאות שם בשנים קודמות.
לילדים יש בצילדרן פלייס. אולי יש להם גם מחלקה למבוגרים אף פעם לא בדקתי.
הבעיה רק להגיע מהבית שלנו למקום שיש בו חנויות 🤷♀️
נתחיל מזה שיהיה לי עומס אדיר בעבודה כי מה שלא עשיתי שבוע עומד ומחכה
לגבי הבנים
שבוע ראשון הבנים היו בקייטנה
ואז לקחתי שבוע שני חופש + יום ראשון (היום)
וזהו
כרגע אין קייטנות
יש סבתא אבל לא בכוחות לשמור על ארבעה בנים שובבים
האחיינית לא יכולה
ורק נשאר בעלי עם ארבעתם לבד כל היום
אני יודעת שאין סיכוי שהוא ישתלט על המשימה לגמרי
ואני אגיע הביתה וזה יהיה להתחיל לספור נזקים
ולהחיות את הבעל שיהיה עייף ומותש.. כבר יודעת
כי גם לצאת מהבית בחום המזעזע הזה אי אפשר והוא הכי מסתדר איתם בחוץ
באלי לבכות ולקום עוד שבוע (מתחילים ללמוד בא אלול)
אולי יהיה לכן רעיונות מה גבר יכול לעשות עם ארבעה גברגברים שובבים בבית כל היום??
אמנם השקעה כלכלית
אבל אם קשה לסחוב בבית אז שווה את זה
גם בבית אפשר לעשות יום מים בחצר לתת להם להשפריץ ולהרטב
לקנות צבעי ידיים רחיצים ושיחגגו באמבטיה ובסוף גם מנקים ונרטבים
מסכים.... כשאין ברירה זה עדיף על שעמום ועצבים
להיטלטל באוטובוס
מים וצבעים
זה הרעיון הכי קטלני אצלינו בבית 🤣
זה מסוג הדברים שאני קונה ועושים רק בנופש, על הדשא רחוק רחוק מהבית
אבל אולי באמת אני אקנה להם איזה עבודה לעשות משהו שלא ככ מלכלך
אין לך מצב להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית?
אפילו ליסוע למכולת לקנות גלידה - יכול להציל אותו..
תור מיד אחרי העבודה
וזה פשוט יחסוך זמן לי וכתוצאה מזה גם יקצר לו את השהות עם הבנים חח
מתחילה בסדר יום קבוע, זה מקל על כולם.
(מה טווח הגילאים?)
נגיד בבוקר מתחילים בתפילה
אחר כך עושים "ישיבת בוקר" - כולם יושבים סביב לשולחן, אבא עם קפה כל ילד עם שוקו / תה / כוס חלב ועוגיה (בהתאם למה שמתאים לכם כמובן) ועושים תיאום ציפיות. כותבים לו"ז על דף, מה עושים אחרי מה, ככה שגם הילדים יודעים מה הולך לקרות.
מה עושים בפועל?
*אם זה מספיק מוקדם, אפשר לצאת לגינה לשעה
*מסלולי מכשולים בבית
*לבנות אוהל
*דפי צביעה
*לצאת לבריכה
*משחקי בנייה - מגנטים, קפלות, לגו וכו. אפשר לבחור נושא ולבנות משהו סביבו, להוסיף אנשי פליימוביל, מכוניות ועוד אביזרים וככה להחיות את העניין
אפשר לשלב גם זמנים מוגדרים שבהם הם משחקים לבד, אבל בדרך כלל עדיף להתחיל בזמן פעילות משותף ורק אז לעבור למשחק שלהם.
מצד אחד יש את שני הקטנים שמתאים להם דברים כמו שכתבת, רעיונות מעולים
אבל לשני הגדולים יותר, כבר פחות מעניין אותם הדברים האלו
הם צריכים אופנים וכדור אבל בחום פה במרכז אני לא מרשה להם
הם מאוד מאוד בהירים ואחכ לוקח להם כמה שעות להתאושש מהחום הזה
מכירה באמת גילאים גדולים יותר, כי עוד לא הגענו לשלב.
מה עוד הם אוהבים לעשות?
פאזל ענק מעניין אותם?
לגו מורכב?
הייתי גם משקיעה קצת תקציב אם זה מה שיהפוך את זה ליותר טוב.
את האמת שכשאנחנו היינו בגילאים האלו, גם השתעממנו כמובן, אבל ספרים העסיקו אותנו המון. משחקי קופסה לגדולים, פאזלים, לגו. מעסיק הרבה זמן
כמה משחקים חדשים
שיעסיק אפילו לזמן מה כבר שווה
מוציא אנרגיות
ומתחיל את היום בצורה ממוקדת ומסודרת
זה הכי הכי עוזר אצלנו....
לפעמים בעלי מעדיף להביא אותי ואפילו להקפיץ באמצע היום לפגישה
מאשר להשאר בלי אוטו עם ילדים קטנים
ופעם כשלא הסתייע שכרתי רכב.
הרוגע שזה נותן לו שווה הרבה
זה גם יהיה להם טיול
ללכת לקחת אותי לעבודה
אח''כ להחזיר אותי וללכת עד לרופא
ואז יחזרו הביתה עם בעלי
ומהרופא אקח מונית או אוטובוס
ספרים הם אוהבים? אצלנו ללכת לספריה לבחור ספרים זו אטרקציה... ואח"כ כמה שעות שקט של קריאה.
משחקים - אצלי הגדולים אוהבים לבנות דגם לגו לפי הוראות. או בניית דגמים בעץ.
זה באמת כיף גדול
ולי יש כמה שעות של חופש יחסי
כי הם לא הולכים כולם יחד
כל שבןע בעלי לוקח שניים מהם
ספרים..
תולעי ספרים
הבעיה שהם לפעמים גם ממש תולעי ספרים פשוטו כמשמעו 🤣
אז לעת עתה מעדיפים רק לקנות ספרים
זה חלק מהחופש הגדול.
אל תקחי קשה את העבודה
החום מתיש
בוקר טוב.
צריכה לקבוע תור לניתוח קיסרי, מתלבטת לגבי התאריך הנכון מבחינת הילדה.
בת שנתיים וקצת, חברותית מאוד ובוגרת, עד עכשיו הייתה במשפחתו עם 5 ילדים שנה הבאה תעבור לגן פרטי סביב 20 ילדים נראה לי כמובן 2 גננות, אני צריכה לקבוע תור לקיסרי או ב 38 אבל זה בשבוע שמתחילה את הגן ( בהדרגה כאשר בסוף השבוע יום שישי מלא) או ב39 שאז כבר אולי יחסית תכיר את הגננות.
בשבוע של 38 יש לבעלי כמה דברים ממש חשובים שלא יכול לפספס לכן העדיף שאלד בתחילת אותו שבוע כדי להיות אחרי כבר בעזרת ד'.
מה אומרות?
כי אם כן, דוקא נשמע לי שעדיף ללדת אחרי- גם שתספיקי להיות עם הילדה בהסתגלות, וגם שבעלך יהיה פנוי לעזור אחרי הלידה.
אירוע משפחתי מממש קרוב ויום מבחנים שניהם לקראת סוף השבוע יותר, אז חשבנו לבקש תאריך לניתוח בתחילת השבוע
הוא אומר לי שרוצה להיות בראש שקט שאני אחרי... אני דווקא אמרתי שאולי עדיף אחרי..
שההבדל בין לידה ראשונה לשניה הוא שבלידה השניה יש ילדה גדולה שצריכה טיפול ואת לא תוכלי למלא את הצורך הזה במיוחד שאת תהיי אחרי ניתוח ואולי תצטרכי גם את העזרה שלו בטיפול ברך הנולד ובעצמך.
ברור לי שעדיף שתלדי אחרי האירועים החשובים שלו.
נשמע שעדיף אחרי ההסתגלות לגן ואחרי האירועים, כדי שיהיה פנוי להיות איתך.
בשעה טובה!
קשה יותר מההתאוששות מלידה רגילה. הוא יצטרך להיות איתך כל הזמן לפחות במשך שבוע, כדי לעזור לך, לילדה ולתינוק.
@עירנות יתר - בהחלט עדיף מכל הבחינות לקבוע את הניתוח לשבוע 39. ובע"ה שדברים יסתייעו כמו שצריך...
אם אני זוכרת נכון בשבוע שאחרי הווסת
וזה כן משנה, צריך לעשות דווקא אז
בהצלחה!
בכל יום חמישי יש רופא מעולה שמקבל במעייני הישועה
ויש שם תורים בדכ כי הרבה קובעות ובסוף לא מסתדר להם בגלל הזמן בוסת או שהעניין הסתדר
אז אם זה דחוף לך תנסי לדבר איתם
זה היה היום השישי של הוסת
אז בדכ ביום הזה עדיין טיפה מדממת מהמחזור
אז לא יודעת להגיד לך
אבל בערב הצלחתי לעשות הפסק
אבל ממה שהבנתי
אם רק עושים את הבדיקה, זה לא אוסר
אבל אם בבדיקה רואים שיש שם משהו סתום וצריך לפתוח אז זה דורש מהרופא לשים איזה מכשיר בתוך הרחם ואז כנראה שזה כן מטמא
אבל עדיף שתשאלי רב
את צריכה לשאול רב
אני שאלתי את פועה
עשיתי את הבדיקה ביום השני או השלישי של שבעה נקיים
התחלתי לספור כרגיל, בדקתי לפני הצילום רחם
ואחריו בדקתי רק ביום השביעי, היו טיפה כתמים שלא פסלו את הספירה
וכמובן עד הבדיקה של היום השביעי ממש חששתי שתצא לא טובה
זכור לי שמחשיבים את הדם אחרי הצילום כדם מכה ולכן הוא יותר קל
אבל כן צריך הנחיות מתי לעשות בדיקה פנימית, שזה יותא בעייתי להקל אם יש ממש דם
ממש בעיטות חזקות וכואבות...
הגיוני?
פעם ראשונה עם שליה אחורית, בשליה קידמית בקושי הרגשתי תנועות בשלב הזה...
נראה לי משבוע 16 אולי אפילו..
אז נראה לי הגיוני... לגבי החוזק לא יודעת
לא חזק וכואס
זה בדר"כ גזים בשלב זה
אבל לגמרי בעיטות ברורות
מה שכן
גם אצלי שיליה אחורית אחרי כמה הריונות עם קדמית
מממש הבדל
היו לי בשעה האחרונה כמה התקשויות וכאבים כאלה בגב התחתון
עכשיו שוב יש לי אבל גם מרגישה אותו משהק תוך כדי.
זה נראה לכן צירון או לא ?
אבל שיהוקים לא יודעת
כן נשמע לי צירים
לא משהו סדיר
מנסה לנוח
מישהי מכירה?
מצאנו יד2 במחיר טוב באזור שלנו.
הדרישות:נשכב )לא חייב 180 מעלות אבל שיהיה אפשר לישון)
מתקפל בקלות ולגודל קטן
קל יחסית ויציב
אבל הן נחשבות איכותיות מאוד ומחזיקות מעמד הרבה שנים. ככה ששווה לקנות יד2...
נדמה לי שעונה לדרישות שכתבת, אבל לא בטוחה, אולי יש בזה דגמים.
הוא מעולה ועונה לדרישות שלך
אני ממש מרוצה והוא מחזיק מעולה
נשכב כמעט 180 מעלות (אולי תלוי דגם, שלי טכנו xt, היה נשכב)
מתקפל למטריה- דק וארוך, לא קטן כמו העגלות שיש היום, אבל לא מאד גדול.
מאד יציב ומאד קל.
טיולון מקלרן הוא אמין מאוד גם אחרי הרבה שנים.
הבד נהרס עם השנים. (אנחנו קרוב לעשור עם אותו טיולון) השלדה יציבה וחזקה כמו בשנה הראשונה.
הפלסטיק של הידיות נהרס אחרי מעט שנים אבל אפשר לקנות כיסוי ידיות באליאקספרס בגרושים.
רוצה להפנות את תשומת לב שיש דגם פחות מוצלח נקרא קווסט. הגגון שלו פחות נפתח ובגדול הוא ממש רק טיולון ולא עגלה.
טכנו xt הוא עקרונית מתאים מגיל לידה. יש לו חלקים ייעודיים לתינוק בן יומו.
המלצה נוספת לקנות מזרון עגלה. זה פריט זול יחסית. אפשר להזמין מחול או לקנות בבזארים בארץ. עולה רק כמה עשרות שקלים ונותן הרגשה יותר מוגנת, עטופה ונקיה. במיוחד כשהטיולון לא חדש, וגם יותר נעים לישון על זה.
אם כי אין מה להשוות לדגם טכנו xt.
לא יודעת להשוות את הקווסט לעומת חברות אחרות, בסוף זה גם פונקציה של מחיר.
הגלגלים של הקווסט יותר קטנים ונוסעים קצת פחות טוב מהטכנו,
ולדעתי הגגון הקטן זה חיסרון משמעותי אבל אולי אפשר לאלתר לזה פתרון.
סה"כ מקלרן זאת חברה אמינה מאוד.
לא יודעת להגיד לך כמה הקווסט נשכב, תבדקי לפני שאת קונה, אם את מקבלת המלצות על מקלרן בלי לציין את הדגם אז יכול להיות שמתכוונים לטכנו כי זה מוצר הדגל של מקלרן.
שימי לב שהקיפול הוא קיפול מטריה, כלומר צר וארוך. זה אמנם קטן בשטח אבל יש הגבלה בגלל האורך. תלוי למה את צריכה מתקפל קטן.