פורום הריון ולידה (עמוד 835)

בוקר צהריים וערב.

כדאי לשאול רוקח..

כדאי לברר שוב

במכבי אפשר להוריד את ההוראות בסיכום ביקור.

יכול להיות שהיא כתבה בוקר וערב והם ציינו רק את הכמות ליום.

אפשר גם לשלוח הודעה לרופא.

אבל גם שם רשום 2 מהתרופה פעם אחת ביום ..

בכל מקרה אני אקח ממחר בוקר וערב ולא ביחד

כי זה פרוגסטרון

והתרופה שומרת על ערכים גבוהים של פרוגסטרון

ואם תקחי שתיים בבת אחת

אז יכול להיות שעדיין יהיו לך כתמים כי בערב או בבוקר (תלוי מתי לקחת את הכדור הקודם) הערכים יהיו נמוכים

אולי זה שארית

אולי פצע בכלל..

וזה היה דלקת בצוור הרחם

התחלתי לקחת אנטיביוטיקה

ותוך 3 ימים כבר הצלחתי לעשות הפסק....

זה יכול להעיד על כל דבר אפשרי. מנסיון

באיחור תבצעי בדיקה

אם יוצא שלילי

חכי עוד שבוע ואם לא מגיע מחזור

שוב תבצעי בדיקה

כששמים את ההתקן זה יכול לפצוע.

בדרך כלל קל לזהות דימום של פצע, אז אם זה ניראה לך הכיוון, כדאי לישאול רב או ללכת לבודקת טהרה.

הכי הגיוני שהיום יגידו לך לא לבדוק

אבל לקראת מחר בגלל שזה היום השביעי זה יותר מורכב

צריך לראות מה יהיה המצב ולקבל הנחיה אישית

(לפעמים מתירים לשטוף,  לפעמים מעדיפים לחכות יום אחד, או אם בכלל יש סבירות לפצע אז משהו אחר)

ויש פסיקות שעם התקן תמיד יש ספק פצע ואז כל הפסיקה יותר מקילה

בקיצור- ייעוץ הלכתי.

אצלי היו כתמים עם התקן ותמיד סיימתי 7 נקיים כרגיל, לפעמים רק ההפסק נדחה ביום

עם ליווי הלכתי

גם כרגע, וגם בכלל איך להתנהל עם התקן באופן כללי.

התקן יכול לגרום לפציעה מהחוט שמסתובב סביב צוואר הרחם, וכן לגרום לשינוי ברקמה שגורם לה להיות יותר רגישה למגע ולהגביר פציעות.

לכן גם לברר כרגע מה לעשות, ייתכן שיתירו או יפנו לבודקת.

וכן באופן כללי יש פוסקים להפחית בדיקות וכדומה אז לקבל הנחייה.

בהצלחה!

לא כתבתי ברור... @מיקי מאוס  - מה שראיתי היה בבדיקת טהרה של הבוקר, לפני כן לא חשדתי שעלולה להיות בעיה (וגם אחרי הבדיקה הזו אין סימן לדימום מעבר לכך). 

מרגישה טיפשה שלא חשבתי והתארגנתי על הכל מראש (גם חיכינו לא מעט אחרי שהפסקתי גלולות עד המחזור...).

אבל לפני שהיו לי שום בעיות \ כתמים או כלום, בטח לא הייתי מקבלת הוראה להמעיט בבדיקות - רק כי התקנתי התקן, נכון? או שכן? בכל מקרה, זה כבר היה ואני צריכה להעיף את ההרגשה הזו מהראש ומהלב. מה שהיה היה.

 זה לא נראה לי כמו דימום של פצע.

תודה לכולכן על ההמלצות!

אבל כמו שכתבו לך בהתקן יש דעות ממש שונות, כדאי לחשוב רגע את מי שואלים ואיך.

לפי הרב מלמד למשל במקרה כמו שלך הוא כותב בפניני הלכה שניתן לתלות בספק של הפצע. ולכן לטבול היום

והוא גם כותב במצב כזה להמעיט בדיקות מראש כדי לא להזדקק להיתר הזה

אבל גם אם לפי פסיקתכם זה לא ככה כמובן לפני שאת מתחילה מחדש תראי את העד לרב שבקיא בכתמים עם כל הפירוט שיש לך. יכול להיות שניתן להתיר את המראה עצמו

וכמובן מה שלא יהיה- לקבל הנחיה הלכתית מעכשיו ואילך לגבי בדיקות וכו

בהצלחה!

וברור שאין מה לאכול את הלב על מה היה. עשית את הכי טוב שלך!

אבל למען הכלל- אחרי התקנת התקן (או אפילו לפני) שווה לקבל הנחיה הלכתית כי יש כל כך הרבה דעות איך להתיחס אליו. חבל להגיע לבעיות ורק אז להתחיל לשאול בלחץ יותר כיף להיות רגועה 

בכל מקרה אתייעץ עם מכון פוע"ה

ספציפית בהתקן יש פסיקות ממש שונות

ממליצה לפנות לרב שלכם ולא למישהו כללי... אם יש כזה.

חכי יום יומיים ויהיה לך יותר מושג מה הכיוון

יש את הבדיקות שמוכרים בסופר פארם

הם לבטא יותר גבוה

25 לפחות

אז לא יראו את זה ביום ה10

רק ב12-14

כמה היא שוקלת?

אותי הנחו מתחת ל3 קילו להעיר כל 3 שעות מקסימום.

הצהבת מעייפת אותם מאד.

עברתי גם את הסיפור הזה שנרדמים תוך כדי, מפשיטים וגם זה בקושי עוזר

ואת בטח גמורה בעצמך.

חיבוק גדול. זה עובר.

מזל טוב!

מנסיון שהיה לי  עם תינוקת קטנה אבל בלי צהבת ברוך ד', הערתי כל 3 שעות, גם נרדמה באמצע אז ההנקות היו ארוכות, הייתי מפשיטה בין הצדדים, שמה עור לעור, מדגדגת וכו.

אולי תרווחי לכל 3 שעות (מתחילת הארוחה) ותיהיה יותר רעבה..

אפשר גם לשאוב מעט אחרי ארוחה ולתת אחרי הנקה הבאה כתוספת  אבל לא כתחליף להכרה כדי שלא תתרגל לבקבוק..

זה ימים קשוחים ואפילו מספר שבועות עד שהיא מתחזקת ויונקת יותר טוב ומהר,  תנוחי כמה שאת יכולה בין ההנקות זה חשוב ליצור החלב, תאכלי טוב ותישתי הרבה מים..

מאמינה שיתנו לך פה עוד עמות. בהצלחה רבה והרבה בריאות!

לק"י
 

את יכולה להניק עור לעור. 

מציעה לך להניק לשאוב ולתת בבקבוק

אם קשה לתת מטרנה אחרי ההנקה, תוך יומיים לוש בעזרת ה היא תתחזק ותעלו על הגל.

אצלי גם נולדה 2.700 בחיים לא היה לי דבר כזה, עשתה לנו בית ספר... אהובה תשני כמה שיותר 💓💓💓קשוח

גם היה לה קטע שהיתה משתנקת כזה, רק עכשיו אני מבינה שזה בגלל שכל המעברים שם היו צרים , טאטע

קצת יותר מהקלה.  שומרת לי לאחכ

גודש זה סיוטטטטט צריך להמציא משהו נגד זה 😑

בדיוק.

השאיבות האלה מצילות אותי קודם כל בימים הראשונים. אחרת ממש כואב.

כששואבת לא מרוקת את השד לגמרי כדי לאותת לגוף שיש כאן עודף.

ככה גם יש לי חלב שאוב למקרה הצורך וגם מקל מאוד מאוד את הכאבים!! ולא ראיתי שזה משפיע על מאזן החלב.

דבר נוסף לגבי הקטנטונת, היה לי גם ככה עם אחת הבנות שנולדה קטנה ולפני הזמן קצת, ולא היה לה כוח לאכול. כמובן נסינו את כל השיטות הידועות, אבל אחות יועצת הנקה בבי"ח אמרה לי שבגיל הזה הם צריכים כמות ממש קטנה. ביומיים הראשונים כפית חחב זה ארוחה בשבילם. אצלי היא עזרה לי לתת לה בכפית את החלב שלי.

ככה שאת יכולה להסיר דאגה מליבך, במיוחד שאת רואה שהטיטולים מתמלאים בהחלט. אז באמת נשמע שהכל טוב.

ולגבי המשקל, ביציאה מבי"ח, מצפים לירידה של 10 אחוז ממשקל לידה. כך שהית בעצם אמורה לרדת עכשיו, לא לעלות. העליה זה בימים הבאים, אחרי שהורידה את הנוזלים מההריון.

מזל טוב!! התאוששות טובה לשתיכן!! הרבה בריאות, נחת ושמחה!

הם בלמידה של העסק

זה לוקח זמן

לך וגם לה

הצהבת גם מעייפת ומקשה

תציעי תנסי

אבל לא במלחמה ולא בהתשה של עצמך

אם יש 6 טיטולים רטובים זה מצוין

יש שיטה להפשיט בגדים לפני האכלה כי מעיר אותם קצת

אבל בנפש..קחי אוויר

תעשי מה שאת יכולה

תעקבי אחרי טיטולים והצהבת

ולאט לאט זה מסתדר ויסתדר בעז''ה

אם בגדים עם כתמים אז לוקחת בחשבון שייתכן ולא ייצאו כולם

אני עודה את זה לפעמים עם בגדים שאני רוצה לאוורר והם לא מוכתמים או עם שמיכות

לא מוכתמים בכלל. יותר בקטע של אוורור וריח נעים.  

אנחנו בחופשה,נגמר לי הג'ל ואין לי מקום זמין לקנות עכשיו.

לא ניסיתי

אבל לא רואה בכך צורך במקרה הזה האמת

ואם זו לא מכונה שלך, אז לא נראה לי שאת רוצה לקחת אחריות על נזק

אבל לתא הימני, של הקדם כביסה.

אבל נשמע שאין צורך- כי את אומרת שהכביסה נקיה, זה רק לאיוורור

וכשאני עושה מכונה רק של פספוסים (של רבע שעה) אני שמה רק פיירי,

כי הכי קל לי וזה גם יותר זול מאבקת כביסה.

(אחר כך מכניסה שוב למכונה רגילה)

זה גם מוציא לי הכי טוב את הריח מהבגדים.

לא כי מוקדם. פשוט עוברים את השעה.

תנסי להקדים קצת את שעת השינה בחצי שעה-שעה. 

הוא באמת בדרך כלל לא עייף בערב (בגלל שהוא ישן שנ"צ). הבעיה שיש לו"ז קבוע- ארוחת ערב, מקלחת ולמיטה וככה יוצא שאנחנו מתחילים להשכיב אותו לפני שהוא עייף (כי לא נאחר את הארוחה ןהילד מקובע מדי כדי לשנות משהו בלו"ז המוכר)

אז ניסיתי שהוא יהיה יותר עייף והתחלתי להשכיב אותו שעה אחר כך (בערך חצי שעה לפני שהוא נרדם בדרך כלל) ואורך ההשכבה היה זהה.

זה כנראה בגלל שישן הרבה שנצ.

אולי להתחיל להוריד לו את הזמן של השנצ בהדרגה 

והיא לא ישנה צהריים בכלל כבר כמה חודשים כלומר מגיל שנה ו8 לפחות...לא ישנה צהריים וב18:30 עולה לישון עד הבוקר רצוף נרדמת מאוד מהר...

בעיני ילד  ן שנתיים לא אמור לישון צהריים

הבת שלי בת שנתיים ואם לא משכיבים אותה לישון צהריים היא פשוט נרדמת באיזשהו שלב מעצמה. וגם ממש מרגישים שהיא עייפה לפי ההתנהגות שלה

לא משתלם.

אנחנו גם חתכנו עכשיו את השנ"צ ורואים ישועות.

משפט שכתבת, שהוא לא בהכרח קשור.

"הילד מקובע מידי כדי לשנות משהו"

מניסיון, אלא אם כן יש משהו חריג שמצריך קיבעון, אני דווקא ממליצה לנסות לשחרר קיבעונות. לו"ז זה טוב, זה עוזר לילד ליציבות. אבל הרגלים קבועים מידי, הם מאתגרים לצד השני. זה בדיוק הגיל שבו הקבעונות מתחילים להיווצר, ודווקא בגלל זה אני חושבת שכדאי מידי פעם לשנות.

למשל: ארוחת ערב, מקלחת, משחק ואז לישון כשהוא עייף.

מקלחת, ארוחת ערב, סיפור, לישון.

מקלחת, משחק, ארוחת ערב, סיפור, לישון.

וכן הלאה.

אם יש עוד דברים שהוא מקובע בהם, זו גם הזדמנות לחשוב על זה (למשל, מוכן לאכול רק בכפית או צלחת מסוימת, רק משחק אחד באותה צורה, אותו סיפור שחוזר על עצמו וכן הלאה).

לגבי עצם העניין עצמו, הוא מתעורר בלילה לבקבוק?

מה קרה שבצהריים זה כן אפשרי?

יכול להיות שהוא הבין שאתם תעשו מה שהוא מבקש? וזה בעצם עניין של גבולות?

או, שהוא התרגל להירדם עם בקבוק. ואז באמת קשה לו לישון בלי מים. אם כן, אז הייתי מורידה את הבקבוק. אם רוצים לשתות, אפשר בישיבה במיטה, ואז אמא לוקחת את הבקבוק

ננסה לשחרר קצת

הוא לא מתעורר לבקבוק בלילה ואין לי בעיה שהוא נרדם עם בקבוק (מים עם טיפה צבע לבן מרבע כפית מטרנה) גם בצהריים הוא נרדם עם בקבוק, זה לא מקור ההבדל ועם כל מה שעברנו עם ההשכבות שלו מגיל שנה עד היום אז להוריד לו את הדבר שעוזר לו להירדם נראה לי הדבר הכי פחות חכם כרגע... יאריך לנו את ההרדמה בלילה ויחייב אותי להיות איתו גם בהרדמה בצהריים.

אני לא חושבת שזה התנהגותי, הוא באמת מנסה להירדם, שוכב במיטה כמה דקות בשקט גמור ואז אומר לי "קשה לי להירדם", הוא באמת מנסה ולא מצליח.

הם צריכים יותר מוקדם

תנסי לזהות סימני עייפות.

חלק מילדי בגיל כזה ואפילו יותר גם ישנו שנצ וגם היו עייפים יחסית מוקדם בערב

מה שטוב לכם.

יכול להיות שצריך לוותר על השנצ.

ולהקדים את השעת שינה בערב ל18.

ילדים צריכים כמה ימים בשביל להתרגל לשינוי ולשנות את השעות בהתאם.

לכן נראה לי שכדאי להמשיך בניסוי של להכניס למיטה קצת יותר מאוחר.

9 זו שעה הגיונית לשינה לילד בן שנתיים שישן שעתיים בצהריים.

כדי לוודא שזה לא מאוחר מדי לפני שאת מוותרת על השנץ, בטח כשאת אומרת שהוא צריך אותו לפעמים..

זה צורך רגשי לדעתי

לפחות אצלנו

כשהבת שלי עייפה במהלך היום היא תבוא לידי לשים ראש ותרדם. היא מרגישה בטוחה פשוט

גם הבן האמת.

בהתחלה זה היה ארוך. עכשיו זה רק כמה דקות.

מן הסתם, כדאי לוודא שהוא עייף לפני.

היום השכבתי אותו לשנ"צ ב11 (הקדמה של בערך שעה- שעתיים), הוא לא נרדם לבד, לקח לו חצי שעה להירדם.

בערב השכבתי בשמונה ובשמונה וחצי הוא כבר נרדם! שזה שיפור משמעותי!

ננסה להמשיך עם הכיוון הזה בתקווה שעוד כמה ימים הוא כבר יחזור להירדם עצמאית בצהריים כמו שהיה עד עכשיו

במעון דיברו איתם והכינו אותם לא מעט.

לבת שלי היו המון שאלות וחששות (בכללי היא מאוד סקרנית ושואלת על הכל כל הזמן). בהתחלה ראיתי שמשהו בנושא לא יושב לה טוב אז נתתי לה אפשרות לשאול. עכשיו היא כבר מעצמה שואלת על הפרטים שמפריעים לה.

בנוסף הלכנו יחד והסתכלנו איפה הגן יהיה ומה יש בחצר. זה עזר לה להפוך אותו לממשי ופחות תעלומה.

לא הייתי מכניסה לה דאגות שאין לה, אבל כן הייתי מקשיבה כשהיא מספרת על זה מה בדיוק היא אומרת ואיך.

למשל דאגה מוזרה שהיתה לבת שלי - דיברו איתם על זה שהם ילכו לגן של גדולים. יהיו להם שם חברים ומשחקים ויהיה כיף. הבת שלי נלחצה מלהיות יום שלם בלי מבוגר, אבל לא ידעה לשאול על זה. עד שאמרתי משהו על הגננת שתהיה בגן ופתאום היא הבינה שיש שם מבוגר ונרגעה.

היא באמת יודעת איךה הגנים פה וראתה מבחוץ.

מקווה שילך חלק. 

שאחרי הגנון יש חופש ואז הוא הולך לגן x של גדולים.

שיתפתי אותו בהכל- היום אמא הולכת לבדוק את הגנים, היום אמא רושמת אותך לצהרון..

כשהולכים ברחוב ליד הגן- מסתכלים עליו ומציינים שזה הגן של שנה הבאה של הגדולים.

קניתי לו הפתעה שהוא בחר בחנות שיקבל אותה ביום הראשון אם לא יבכה בכניסה.

בכללי כל הזמן מפמפמת לו שהוא הולך לגן של הגדולים והוא ממש מתרגש.

אצלנו הוא גם הולך לבד מהגנון, כלומר - לא יכיר אף אחד. אבל סומכת עליו שיהיה בסדר. 

מה יקרה אם הוא יבכה ביום הראשון של הגן?

(כמעט בטוח שזה יקרה. גם אם הוא מאוד רוצה את המתנה)

אני לא חושבת שזה נחוץ, אבל אם את רוצה מתנה כזאת, ורוצה להתנות אותה בהתנהגות, הייתי אומרת שהוא יקבל אותה אם הוא יתנהג כמו גדול (ואז גם אם הוא בוכה רבי שעה ואז נרגע את יכולה להגיד לו שהוא התגבר כמו גדול, כי גם גדולים בוכים לפעמים, אבל אז מצליחים להתגבר)

עכשיו מראש אני אומרת לו בשביל שלא יבכה.

בפועל, גם אם יבכה - הכל טוב, הוא יקבל בצהרים בכל מקרה

אני לא אמא ככ רעה

סיפרתי כאן בעבר שהתחלתי ללכת לגן בגיל ארבע (עד אז הייתי עם אמא בבית), ואיך זכור לי בברור שפשוט עמדתי שם בכניסה לגן, ובכיתי ובכיתי ובכיתי. אני גם זוכרת שהרגשתי שהגננת שהיתה שם ברקע היא טובה ונעימה ובצד שלי, וזה לא שינה את הצורך שלי לבכות בכי גדול כי אמא הלכה והשאירה אותי לבד בפעם הראשונה בגן עם הרבה ילדים וזה חדש וקצת מפחיד.

טוב, זו סתם חויה אישית אבל אציין גם את הפודקאסט של רותי דריאל בו היא מסבירה על בסיס מחקרים את חשיבות הבכי.

יש הרבה גישות בחינוך כמובן וזה לגיטימי - כדאי להכיר גם את זו ועל בסיס ההיכרות להחליט מה הכי מתאים לכם.

כאן

הפודקאסט- "חזרה ללב ההורות"- רותי דריאל

מותר לבכות.. גם גדולים בוכים

ואת סומכת עליו שאחרי שתלכי הוא יתגבר ויהיה לו נחמד.

גם פה זה בשיח וייא קצת מתרגשת אבל מרגישה שהיא גם חוששת קצת.

ובאמת היא ממש רוצה עגילים כבר מלא זמן ואמרנו לה שרק כשהיא תהיה בגן של הגדולים.

אז היא מחכה לזה גם

אני אומרת לך שתקחי את זה גם בחשבון. אם הבת שלך סבבה עם טיפולים, תרופות, מקלחת, ציפורניים ועוד אז מאמינה שיהיה בסדר גם עם העגילים, אם היא בהתנגדות סביב דברים כאלה קחי בחשבון שיכול להיות מורכב גם עם העגילים

ילד שעולה למעון בגיל 3 וכמה חודשים, שונה מאוד מילד שעולה בגיל שנתיים וחצי.

וגם זה משתנה מילד לילד.

אם את רואה שלילד יש הבנה של זמן, הוא מצליח לעקוב בצורה מסויימת מה זה מחר, מה זה שבוע ומה זה אחרי החופש, אז אפשר להגיד שאחרי החופש הוא ילך לגם, ייפגוש שם חברים חדשים, גננת חדשה ולהסביר עוד קצת בהתאם לרמה שלו.

אבל נגיד הילד שלי ממש לא בכיוון הזה, קשה לו עדיים להבין מושגים של זמן ומתי יש חופש, ואני רואה שזה רק מבלבל אותו.

אז ההכנה היא יותר כללית

לקחו אותם מהמעון לראות את הגן

אנחנו מתנסים בבית בכל מיני פעילויות וחומרי יצירה שעובדים איתם בגן - גואש, טושטושים, דבק לבן, הדבקה, צביעה ועוד.

עובדים על גמילה אם צריך.

מפתחים עצמאות - לך תביא לעצמך את זה, תתנעל סנדלים לבד, מה אתה רוצה לאכול ועוד.

וכמובן שאחרי שהוא יצא לחופש גם נתחיל לדבר יותר על הגן של שנה הבאה, אבל מבחינתו הוא עדיין במעון אז אני עוד לא מבלבלת אותו עם זה

היא כבר בת 3.5 גדולה עצמאית גמולה כבר יותר משנה וממש מבינה...

זה ממש משמעותי ההבדל בגילאים.

אז הייתי מתמקדת בדברים שיעשו בגן, כמו כל מיני חומרי יצירה, אבל בלי חקשר לגן באופן ישיר כל הזמן. פשוט להיכרות

והשאר היא כבר תלמד במהלך השנה

הסברתי לה שגם זה כמו מעון, רק לילדים גדולים, ושלומדים שם דברים מעניינים.

קנינו תיק (למרות שלא נראלי יהיה כ''כ צורך כי זה גן שמקבל הזנה), היא כבר בחרה שמלה ליום הראשון (היא כזו נשית) ובכללי היא מאוד מתרגשת...

היא לא מכירה אף אחד בגן החדש, אבל אני בטוחה שהיא תהיה בסדר, כמו שהיה בסדר במעון

לראות את הגן לפני ה1.9 לא נוכל כבר, באסה. כן דיברתי איתה כמו שאמרת בערך

תיק באמת קנו לה ובעז"ה יהיה לה טוב...

וואי איזה כיף שיש הזנה (מלחיץ אותי האחריות לדאוג לה לאוכל כל יום🙈)

כי אני לא במעקב אחרי מה שהיא אוכלת

אבל יהיה בסדר בעז''ה

אין כמו אכילה חברתית

הם אוכלים שם דברים שלא נוגעים בבית כמו כריך עם טונה וכריך סלט ביצים

גם אם הן לא מסיימות מהצלחת (שזה דרך אגב בכלל לא אישיו מבחינתי)

הן יודעות שיש רק את האוכל הזה וזהו אז הח אוגלות מה שיש..

אנחנו מסבירים לה שוב ושוב שהיא תלך לגן של גדולים, והראתי לה איפה הגן נמצא, ומי יהיו החברים שלה (חלק היו איתה במעון, חלק ילדים של שכנים שהיא בערך מכירה).

אמרתי לה גם שיהיה לה בקבוק חדש, ומיטה חדשה (שאנחנו גם ככה צריכים לקנות לה, אז יוצא טוב), וכו', פשוט מסבירה לה מה יהיה, לפי מה שאני יודעת (בכל זאת, ילדה ראשונה..)

כן דובר בבית שאיקס עוחה לגן של גדולים ואיזה יופי וקנינו תיק חדש ובקבוק אבל לא היה איזה דיבור מיוחד והאמת לא הרגשתי שזה חסר למישהו מהילדים שלי.

בתחילת שנה היו קצת בכיות וקושי בפרידה אבל אני מאלו שמרגישה שהכי נכון לחתוך את זה מהר ואחכ לדבר בבית על הקושי בלהיפרד ואיך ניפרד מחר וכו... 

הוא עדיין לא בגיל של גן עיריה אבל כן עולה לגן שהוא עיריה פרטי כולם שם גדולים ממנו וגמולים

אבל אנחנו משלמים מחיר מלא אז הגננת אמרה שלא יכולה לדרוש שיהיה גמול מצד שני אני מזה לא רוצה שיהיה חריג

והוא גם מרגיש לי בשל

אבל אני גמורה ממש מה נעשה?

תוכלי לעשות את זה עכשיו עם סבלנות לתהליך כמה שייקח?

אם לא ויכול להיות שבהמשך תהיה סבלנות יותר אז לא רואה סיבה למהר. היא במעון.

חופש זה נחמד אבל אין בעיה גם בזמן הגן, מתחילים אחהצ ושבתות בבית וכשרואים שזורם ממשיכים בגן. 

רגע לפני לידה.

אם היא הייתה רוצה ומשתפת פעולה אז כן, אם זה דןרש הרבה אנרגיות הייתי מוותרת.

בתחילת שנה תראי איך היא תהיה ואולי גם במעון יוכלו לעזור לך בזה, לי הם ממש עזרו.

זמן מספיק לביסוס הגמילה, ואז בע"ה תגיע הלידה והילדה בטח תעבור בין מקומות שונים, בלי שגרה וזה עוד יותר יקשה עליה.. בעיניי גמילה הכי טוב לעשות בזמן שגרה כשיש מסגרת דווקא (כמובן במידה והמסגרת משתפת פעולה)..

תודי חזק לה' שיש לה עוד שנה שלמה במעון ואין שום לחץ להיגמל עכשיו לפני גן עיריה, ותתמקדי בלידה בע"ה 💗

זה חופש ארוך.

ממליצה להמשיך לתת לה הזדמנויות להתנסות ומצד שני לדעת שלא בהכרח תהיה גמילה מלאה עכשיו.

לגבי השאר כבר לא זוכרת..

אבל אפשר לשים טיטול חלק מהזמן

אפשר לרפד את כסא הבטיחות במשטח החתלה..

כרגע אני בגמילה ומה שמטריד אותי זה שהבחור יודע להתפנות רק בישבנון..

אני מקוה שיצליח להיפתח לסיר ואז נסתובב איתו בנסיעות.

ישבנון לאסלה KIDSKIT - - מוצרי גמילה

והיתרון שלו, זה שאפשר לעשות ישירות על השטח. ולא חייב להשתמש בסיר.

מנסיעות ואיכשהו לא בבית כן הסתדר לו עם הסיר. מה שאני עושה עם סיר זה שמה בפנים שקית סוםר ואז כשמסיים להתפנות מוציאה את השקית וזורקת והסיר לא מתלכלך זה נורא נוח בעיקר בחוץ.

אגב זה גם השרותים הקבועים של הילדים בטיולים עד גיל 6-7 אפילו לוקחת לפינה מוצנעת וככה מתפנים  בנחת בלי לחץ

להיות אחרי לידה ולהחליף לשני ילדים טיטולים זה סיוט.

בנות יותר בוגרות והיא לא כל כך קטנה

נשמעת די מוכנה... תני לזה יום יומיים וסביר להניח שאת שאתן אחרי .... בהצלחה

**מוסיפה: כמובן בהנחה ויש לך קצת כח (:

אבל זה כל כך משתנה מילדה לילדה.. היא לא בת שלוש, היא בת שנתיים ושבעה חודשים! אצלי לקח הרבה יותר מיום יומיים בגיל יותר גדול, אצל ילדה בוגרת.. זה תהליך שיכול להיות מורכב וצריך הרבה סבלנות ונחת של ההורים.. שבוע לפני לידה נשמע לי כמו ההיפך מנחת וסבלנית לתהליך גמילה..  

גם בן 2.7 לא בוגר בכלל

אם את רגועה ועקבית הם באמת תופסים את זה מהר

והיא מתארת את הבת שלה כמבינה את הסיטואציה מדברת יפה ובוגרת.

זה אפשרי בנחת כל עוד והנחה שיש לפותחת באמת כח וסבלנות להתמודד. אני רואה את זה כעדיף עכשיו מאשר אחכ 

הייתי רגועה ועקבית והם היו חכמים והבינו מצויין

ולקח לפחות 3 חודשים עד שהיו באמת גמולים

נראה לי שרוב הילדים מפספסים בין כמה שבועות לכמה חודשים.

יום יומיים זה לא ריאלי בכלל, נשמע לי חוסר דיוק.

עד שהם בערך מתחילים להבין ...

נניח שבוע שבועיים עד שכמעט ולא מפספסים

ברור שיהיה עוד פה ושם

ואחר כך טיטול של לילה (תלוי בילד. הבת שלי מההתחלה לא פספסה גם בלילה).

אצלי לא היו בעיות מיוחדות...

וגם אצל חברות. אגב יש לי חברות שגומלות כבר בגיל שנה וחצי והילדים תופסים ציק צק. 

יותר מכמה ימים בודדים מה שכן ברור שלוקח עוד חודש בערך עד שאין פספוסים בכלל אבל זה כבר לא ברמה יומיומית זה מדי פעם.

ילד אחד שהוא גם חינוך מיוחד היה עם רגרסיה כמה חודשים אחרי הגמיחה אבל זה כבר היה קשור למשהו אחר ולא לגמילה עצמה.

מהמעט ניסיון שיש לי רוב הילדים שזה לוקח אצלם זמן זה לא באמת לוקח זמן כמו שפשוט ההורים עושים את זה בהדרגה מגיל יחסית קטן( לפי בקשת הילד או לפי החלטה אחרת) ואז זה סתם נראה שזה גמילה ארוכה זה פשוט בהדרגה.

ילד שנגמל בגיל גדול יחסית או קטן יותר אבל בשל לזה רגשית זה קורה אצלו מאוד מהר.

כל ילד יש לו קצב משלו

קשור לבשלות פיזיולוגית

קשור לאישיות שלו

לבגרות ובשלות נפשית

לצורת התנהלות של האמא

ועוד

לא הכל תלוי באמא

גם עקביות ורצינות והתמדה ותגובות מתוקנות לא תמיד יניבו אותה תוצאה באותו קצב

בכל תחום חינוכי

וגם בגמילה

יש לי כאלה שתוך שבוע ופחות קלטו את העסק ויש שלקח כמה שבועות ואפילו יותר

ואני היתי אותה אני

לא יודעת למה עושים מזה כזה סיפור.

עכשיו אני עם 2 ולא מרגישה יותר מידי הבדל....

מבחינתי יותר היה נורא אם הייתי צריכה להתמודד עם הגמילה אחרי לידה, והבן שלי ב"ה לא מפספס מההתחלה אבל עדיין צריך אותי כל פעם שהולך לשירותים וזה מתיש.

גם לי היו שניים עם טיטולים וזה בכלל לא היה נורא

גמילה ולרוץ לשירותים הרבה יותרר קשה

גם לנו הייתה תקופה של שלושה עם טיטול (תאומים+תינוקת). זה היה הרבה יותר קל מהתקופה שבה הם נגמלו... (שנמשכה מלאאאא זמן...)

להפך - ככה לפעמים פשוט עושים סבב החלפת חיתולים, כמו במעון, ולא מרגישים שסתם לכלכנו את הידיים לזמן קצר ובשביל ילד אחד...

מהניסיון שלי אני בעד להתחיל לגמול רק כשהילד מספיק בוגר ומבין, כי אחרת במשך תקופה ארוכה צריך לרדוף אחרי שלוליות ברחבי הבית...

אני חושבת שאם לא הייתי גומלת עכשיו אז הייתי מחכה שהתינוק הבא כבר יגדל משמעותית כדי לגמול, מצידי גם שנה להחליף טיטולים לשניים...

ניסיתי לגמול אותה לפני הלידה ונתקלתי בהתנגדות נחרצת. רק אחרי שעשינו לה הכנה ארוכה וכשזה בא מרצונה - אז היא נגמלה ממש בקלות, תוך שבוע לא פספסה בכלל. ולא הפריע שהייתה לי תינוקת יונקת.

כך שמה שחשוב פה הוא המוכנות של הילד, ולא "המצב המשפחתי" שלו.

שומעים את הלב השבור שלך והלב יוצא אלייך.

רוצה לספר קצת יותר?

שמרוכז בעצמו, בהצלחה שלו, בהישגים שלו.

לא מצליח לראות מעבר לציונים שלו, לא מצליח לראות את הכאב, לשמוע שיתופים בלי לבלום אותם על הסף רק כי - מה את רוצה שאני אעשה עם זה? למה זאת אשמתי?

כל כך הרבה לילות בזמן האחרון הלכתי לישון בוכה והוא בבוקר קם כאילו שום דבר. כאילו השעה שהוא נותן לי לישון יותר כי הוא עם הקטן אמורה לגרום לי להרגיש יותר טוב כי הנה הוא מפנק אותי.

ואז כשאני אומרת לו שאני פגועה ממנו ומבקשת עזרה קטנה עם הילד הוא אומר לי - עכשיו לי מותר לכעוס. ילד קטן. התחתנתי עם ילד. 

הוא מרגיש אשם כשלא טוב לך

כי גבר טיפוסי - משימת חייו ופסגת שאיפותיו -  שיהיה לאשתו טוב והיא תהיה שמחה!

מה שאופטימי פה בעיניי, זה שעם גברים 'טיפוסיים' עובדים פתרונות נפוצים. שהם אמנם עבודה, אבל ככה זה בזוגיות

יש מצב שהתקשורת שלכם לוקה בחסר. בנוסף לעוד כמה מישורים כמובן. אבל אל תתייאשי, עוד לא התחלתם את החיים יחד. מעטים הגברים שנולדים מוכנים לזוגיות מיטיבה. בדיוק כמו הנשים.

מציעה שוב, תפני לעזרה. תציעי לו טיםול זוגי או תפני לייעוץ אישי

נשמע גם שאת חווה קושי של חוסר שינה שגם מעיב על הרגשות שלך. חוסר שינה זה קשוח ומשפיע מאוד מאוד על מצב הרוח!

הוקות משנה את המאזן הזוגי מאוד והצרכים שלנו משתנים בהתאם. צריך לתווך את זה בצורה נכונה 

קראת את גברים מאדים ונשים מנגה?

ספר שממש ממש החכים אותי והקפיץ את הזוגיות שלנו. חשוב לדעת ולהבין את השוני, לא רק להיות מודעים אלא להבין מאיפה נובע ואז קל יותר לדון לכף זכות ולהבין

את אף פעם לא כבולה

מי קצץ לך את הכנפיים..?

תחושת חוסר המוצא נוראית מכל, ומעמיקה את השבר

ולמעשה היא מדומה ומונחת רק אצלנו בראש

אבל תדעי שתמיד יש לך בחירה, גם אם יש לה מחיר

אני לא אומרת לך לקום לעזוב את הבית ולהתגרש

אבל גם הבחירה לעצור ולשנות היא בחירה

קחי ליווי שיעזור לך לעשות סדר בתחושות

גם אם המאזן בין טוב לרע השתבש, זה משהו שיכול לקרות

ונשמע שאתם סהכ זוג צעיר שעובר 2 הריונות בתקופה קצרה (תקני אם אני טועה) . זה משפיע מאוד מאוד על היחסים

לוקח זמן לאזן זוגיות. וזו עבודה

אל תעמדי על הגדר. מגיע לך שיהיה לך טוב

❤️

לא אומר שאת צריכה להקטין את הקושי שלך

הרי מה שיש לך זה לא על חשבונן

ולכל אישה מגיע שיהיה לה טוב בזוגיות. למה לא בעצם..?

יש פה התנגשות בין הציפיות למציאות. זה מאוד מאוד שכיח. התחושות שלך מובנות. והשבר הזה כואב מאוד.

אם תרצי לפרט יותר - אנחנו כאן

ובעז"ה כשתדעי לתקשר ולהתנהל נכון זה ישפיע גם עליו

ממליצה לכם ממש לפנות לטיפול זוגי

אם הוא לא מעוניין אז לכי לבד

זה מספיק חשוב, יותר מכל הוצאה אחרת. וכדאי עכשיו. אחרי שכדור השלג מתגלגל המשקעים גדולים יותר....

בהצלחה!

רק להרגיע שזה לגמרי נשמע כמו קשיים טיפוסיים ובעז"ה ניתן לשפר וליצור זוגיות טובה ונעימה 

כתבת, הוא מביא לך את המינימום של המינימום של הטוב.

הייתי שמה על זה סימן שאלה

לא כי את מגזימה אלא כי לפעמים הדברים הרגילים היומיומיים נראים לנו מובנים מאליהם, ודברים שחסרים לנו נראים לנו חזות הכל.

בטח בהריון, בטח בחוסר שינה, בטח בעומס, בטח בחופש.

אני לא באה להקטין את מה שתיארת, אבל עם עצמך אולי תבדקי, מה באמת הוא מביא לך טוב?

בטח יש שם דברים טובים, כי נשמע שאת מתוסכלת ועצבנית ורותחת, ופגועה, ואולי הכל בצדק. אבל לא נשמע שאת שונאת, או מרוחקת, או לא מעוניינת.

ככה היה נשמע לי

אם זה לא נכון - היישר לפח

וחיבוק בכל מקרה!!

מה את מרגישה שקשה?שהשתנה בו

מאז שיצאתם?

ננסה לעזור

נשמע ממש תחושה קשה!! וגם הרגשה של לבד...

מבינה אותך כל כך...

אבל באמת שאתם בהתחלה .. אפשר בע"ה עוד ללמוד ולהתקדם כל כך הרבה.

היאוש והחוסר אונים הם קשים ממש

הלוואי שתאמיני שמחכה לכם עוד הרבה הרבה טוב. ושיכול להיות לכם זוגיות מהממת...! באמת!

ומתוך זה שיהיה לכם כוחות ואורך רוח ללמוד אחד את השני ולגדול. (ואם צריך עזרה להיעזר!!)

איתך !

את נשמעת כאובה ולפי מה שאני מבינה את גם בהריון אז הורמונים יכולים גם להשפיע!!

אני לא יודעת מה הסיפור ביניכם ומה כואג לך כן קראתי מה שכתבת הכל נשמע בר תיקון! אתם צריכים הכוונה ועזרה אבל גם אם המקרה כמו שאת מתארת חסר תקננה את לא כבולה אפשר בהחלט להתגרש עם ילדים אל תרגישי כבולה ולו לרגע

תדאגי לעצמך לאושר שלך

ותעבדו המון על תקשורת זה נשמע שאתם נשואים יחסית טרי וילדים ולחץ של הריון מכביד עוד יותר

אל תדאגי הכל יהיה בסדר אפשר לנסות לתקן ללכת לטיפול ייעוץ ולדבר ביניכם ולעשות שינוי

וגם אם איאפשר את חופשיה לחלוטים ממש לא כבולה

כואב מאד להרגיש ככה

אני רוצה לגלות לך סוד שאולי יעודד אותך,

גברים כמו שהם בנויים לרצות להצליח, וכמו שבטבע שלהם הם לפעמים רואים את הצורך שלהם קודם כל,

הם גם רוצים הכי בעולם שהאישה שלהם תשמוהשמחה היותר גדולה שלהם, מלדאוג לעצמם,

היא לדאוג לה, לעשות לה טוב, לדאוג שיהיה לה מה שהיא צריכה ומשמח אותה.

וזה גילוי משמח ומרגש בעיקר כי הנפש שלך כל כך כאובה עכשיו

בדיוק בגלל שהיא יודעת, שלא ככה זה צריך להראות

ושאת רוצה איש שתוכלי לסמוך עליו, להשען עליו, לדעת שהוא רואה אותך ודואג לך

וכשזה הפוך זה כואב, כאב שמזכיר לנו לחזור אל עצמנו❤️

וכדי שהאיש שלך יוכל לבטא את המקום הזה, ואת הטבע הזה

צריך לפעמים ללמוד ליצור נכון את הדינמיקה הזאת

להיות בעמדה נשית שמחוברת לעצמה וללב שלה, ומזמינה נתינה ואהבה

כדי לאפשר לו להיות בעמדה גברית, מעניקה ונותנת בטחון..

שולחת לך חיבוק מעודד, שתדעי שזה אפשרי וזה לא בשמים❤️

אפילו רק בפלטפורות החינמיות-

יש לה ים תוכן

והיא פשוט גאון

מצילה נפשות

ועוד תינוקי..

יש תקופות פחות טובות, לכולנו

תוכלי לשאול את עצמך למה בחרת להתחתן איתו? להזכר בתקופה יפה יותר? לשים את האצבע איפה התחילה התפנית והמורכבות?

את מהממת ומגיע לך הכי טוב, ויש תקופות יותר מורכבות, וזה נורמאלי!

נראה לי בערך בגיל 5.

מאד שיתפתי פעולה, הסבירו לי ורציתי להיפטר מההרגל. תכלס', זה עזר לי. אבל היה מגעיל

בפעם הראשונה זה עבד ונגמל לזמן קצר

ואז בתקופת לחץ חזר לזה ומאז גם המרה לא עוזרת...

לא יודעת מה כן עוזר.... 

מאוד מאוד רציתי להגמל.

שמתי לעצמי מרה, וזוכרת את עצמי מנסה להרדם שעות וב4-5 לפנות בוקר נעמדת בכיור לקלף את זה כדי להצליח לישון איזה שעה שעתיים לפני היום הבא😭.

עד היום כשאני מריחה ריח כזה או דומה עולות לי דמעות.

אני מעריכה שיש גם סיפורים אחרים, זה הסיוט שלי

בהצלחה גדולה לילד.

היום אני לא מוצצת 

בשיתוף פעולה איתי כמובן.

עזר במציצת אצבע, לא עזר בכסיסת ציפורניים לצערי... למרות שמעצמי ביקשתי מאמא שלי שתמרח לי כמה פעמים.

קצת מעצבן שלפעמים זה עובר לאוכל- כדאי לאכול בלי מגע ישיר עם האוכל (להחזיק את הסנדוויץ בתוך שקית, לדוגמא).

סה"כ זה היה בסדר. 

כדאי לבדוק. אבל נראה לי 4-5. אולי לפני...

אני חושבת שקונים בסופרפארם.

שלא בשימוש. אני לא זוכרת אם יש גם את האחרונים בסדרה. צריכה לבדוק. אצלנו כבר אין כונן לדיסקים במחשב אז בכלל לא צופים בהם. אז אם יש אשמח להעביר לך אותם

והם ענו לי

תודה!

דייסה בהחלט עלולה לגרום לעצירות

הכי מומלץ קורונפלור כי זה ללא גלוטן והכי פחות סביר שיגרום בעיות נוספות. בגיל גדול יותר אני החלפתי לסולת. שני הסוגים האלו נמסים לגמרי ופחות משאירים גושים.

בהצלחה!

הבת שלי בת 8 חד'

כבר כמה חודשים על 180, לא אוכלת יותר מזה

עולה במשקל מצוין (אפילו עולה באחוזונים משקילה לשקילה), מתפתחת, לא רואה שום בעיה שאוכלת 180

יש לי אחין שבגיל שלה אכל 270, אז מה, כנראה שלה מספיק 180

אמרה שאין טעם להמשיך עם ה AR כיוון שהוא פולט כל הזמן , אפשר לעבור למטרנה רגילה ולשים סולת כדי להסמיך קצת

הבעיה שאין בחנויות מטרנה שלב 2 מהדרין...

וגם הוא דורש אוכל כל 3 שעות במקרה הטוב וזה אמור להיות במרווחים גדולים אז אולי זה יעזור לו לשבוע טוב יותר

על מהדרין..

.אבל כמובן תלוי מה המנהג אצלכם..

לא לחתונה

מאמן לאדם שרוצה לגדול להצליח להוציא לפועל את הכוחות שלו... 

אבל יש בחור תותח בשם אלכס דניאל

הוא צעיר אמנם ולא חרדי אבל כן מאמין בהשם

והוא חזק ממש בתחום.

יש סרטונים שלו שרצים ברשת. הוא עזר להמון אנשים.

לא יודעת כמה ידבר אלייך, אבל הנחתי פה בכל זאת..

אני מחפשת יותר כיוון של אדם שבא מעולם תורני ... אבל תודה

אדם שאומר שמכיר באלוקי ישראל צריך לקיים את תורת ישראל.אחרת אין למילים שלו בסיס.

אני לא מדברת לגופו של אדם כי אינני מכירה אותו וקראתי עליו היום לראשונה.

ראיתי שייעץ לאדם שאמר שאין לן רצון לחיות.הוא התחיל במילים: מי שלא רוצה לחיות הוא לא מדבר הוא פועל.

אני לפני כמה חודשים סבלתי מדיכאון.הנשים הטובות והאחראיות כאן נתנו לי עצות של טעם והפנו אותי לעזרה מקצועית.אני לא רוצה לחשוב אפילו מה היה קורה אם הייתי מתייעצת איתו במקרה כזה. 

רק שיתפתי את מה שאני מכירה, לא אמרתי שהוא ירא שמיים... 

וזו התשובה שהוא קיבל.

ניסיתי להסביר שמדובר באדם לא אחראי שנותן עצות במקומות שהוא לא מבין.

אם זה כך במקרה הזה,אפשר ללמוד על הבנאדם בעוד מקרים.יכולה לחלוק עלי בעניין.

לדעתי זה מסוכן.אבל רק לדעתי.

לגבי יראת שמיים,את שיתפת את מה שאת מכירה ואני את מה שאני חושבת בעניין.לא הבנתי מה הבעיה פה וזה גם לא עקרוני ולא נושא הדיון.

סיכומו של עניין,באתי להזהיר ממה שקראתי.מי שתרצה תיקח. ולמזהיר ולנזהר שלומים תן וכו

ממה שהבנתי מחברה שמכירה הוא עצמו היה בדכאון וזה מה שעזר לו.

אבל!!

עבודה עצמית שמתאימה ומסייעת לגבר יכולה להיות מזיקה והרסנית לאישה בטח בתחום הזה.

וזה נשמע שהכיוון שלו הוא כיוון שמחזק אולי גברים במצב דומה לזה שהוא היה בו...

כך או אחרת אין בדברי כדי להמליץ או לא, לא מכירה אותו,

רק להאיר נקודה כל כך משמעותית וכל כך חסרה בדורנו.

שאם אותו אדם לא היה רוצה לחיות, נוא כבר לא   יהאיתנו, מה שאומר שהאדם פנה אליו בוחר בחיים כל יום אבל לא טוב לו. ואני מניחה שההמשך הוא עידוד למה כן שווה לחיות ואיך ניתן מהידע שלו לצאת מזה

לקחת חצי משפט זו לא חכמה

וגם באמת שלא כל ייעוץ מתאים לכל אדם

אני בכל מקרה כן נתרמתי ממנו המון ברמת הרעיון, כי הגישה שלו מאוד שכלית ויש בה גם אמונה מסוימת, ברמתו הוא. אומרים גם 'חכמה בגוים תאמין' יש בה הרבה חכמה בעיניי האמת, ברמה הרעיונית, אבל כנראה לא לכל אחד וזה בסדר.

אני בכל אופן מאוד מעריכה אותו

כל התשובה,הנה היא.

אלכס דניאל הגיב לביקורות וחשף: רציתי למות

התשובה הנכונה והבלעדית במקרה הזה היא לדרבן את הבנאדם לפנות לעזרה מקצועית.

כל תשובנ אחרת איננה מקצועית ומסוכנת.

לגבי הסיפור של הבעל שם טוב הקדוש,רבותינו להיום סוברים כי היום אין תינוק שנשבה.

בעבר הייתה הסתרה,לא היו תנועות תשובה,לא היה אינטרנט וערוץ הידברות, שופר ועוד ולכן מי שלא קיים מצוות ונולד להורים חילונים הרי הוא תינוק שנשבה.

בימינו כל אלו נחשבים כופרים.

כך סוברים הרב אלישיב והרב פיינשטיין.

סתם.אם מעניין.

מה שאומר שיש כאלה שסוברים שכן.

ובגדול, צדקתי.

הוא לא התיימר לעזור לאנשים עם דכאון קליני כמו שהוא כתב, הוא פונה לחתך רחב של אנשים ועוזר לשנות דפוסי חשיבה.

יש מצב שהוא נפל בלשונו. וודאי.

והוא לא פסיכיאטר,  אבל יש הרבה מה ללמוד ממנו.

אם הוא היה מקבל אנשים בדיכאון במוצהר ואומר שאצלו הדרך לצאת מדיכאון ללא תרופות וזה בטוח, ואת קוראת תשובה כזו - אז כן. הוא מסוכן.

אבל הוא לא.

ושוב, לא כל ייעוץ מתאים לכל אדם. לכן ייעצתי לה להסתכל בסרטונים ברשת. זה עדיף מלשלם על פגישה מחיר מלא ולהתבאס כשהסגנון והדרך מוצגים בחינם

אלא כתבת שהמשפט שלי הוא ממש לא נכון שעה שאני הצגתי את דעת רבותי שחשבתי (ואני עדיין לא יודעת אם אני טועה) שהיא דעת רבים.

בכל מקרה אני שמחה שקראת את התשובה,רק שהאמת היא שאת לא יכולה להיות גם צודקת וגם להגיד שהוא נפל בלשונו זה לא ממש הולך ביחד.שימי לב גם שאת התשובה המלאה והמתוקנת הוא נתן לכתב שפנה אליו.

על כל פנים, אני באמת לא יכולה לומר יותר, כי אני באמת ממש ממש לא מכירה אותו ולא הקשבתי לשיעורים שלו,סומכת עלייך שאם הקשבת ונתרמת אז בהחלט יש בו משהו ולגבי הסיפא, אני ממש ממש מסכימה! לחלוטין עדיף להקשיב לשיעורים קודם ולבדוק אם מתחברים לפני שמוציאים כסף מלא. סליחה מהפותחת אם הוצא מהקשרו, היה מכוונה טובה. 

של מי שמאמין צריך לקיים.. אחרת כביכול זה לאמין, בלי קשר לאדם הנל

זה משפט ככ לא נכון, בטח לא בדור שלנו, שיש מלא שגדלו בבתים רחוקים מתורה ומצוות.

אם אדם אומר שהוא מאמין, אני מאמינה לו. הוא מאמין.

מכירה מלא אנשים כאלה.

אולי הוא לא מקיים את כל המצוות, אבל בעצם כולנו לא, ואי אפשר לדעת מה אדם מסוים עבר בחיים ומה המשמעות של ה'אני מאמין שלו' מבחינת עומק הדין.

מספרים שבתקופת הבעשט היה אדם עם הארץ. והיתה גזרה נוראה על היהודים. בשעת נעילה של יום הכיפורים הבעשט התעכב בתפילה הרבה, והחסידים לא הבינו למה.

עד שנכנס אותו אדם בור ועם הארץ, והבעשט העלה אותו לדוכן, והוא צעק בכל כוחו 'קוקוריקו'. ככה כמה פעמים

לאחר מכן הבעשט המשיך בתפילה ואמר שהגזרה בוטלה

כל היושבים בבית הכנסת היו המומים ולא הבינו את פשר הדבר.

כשנשאל אותו אדם עם הארץ, סיפר שמעולם לא למד קרוא וכתוב ולא למד להתפלל, אבל כל פעם שהוא היה עומד בניסיון, היה קורא לאלוקיו בכל כוחו 'קוקוריקו'. ככה הוא ידע. לא יודע להתפלל או ללמוד תורה, אבל יודע שהיושב במרומים נמצא וקיים והכל תלוי בו, והכל ממנו, והוא רק צריך לקרוא לו, בשפה שלו, לא משנה איך.

תארי לך שצדיק כמו הבעשט, עם כל זכויותיו, ידע שצריך לאותו אדם, על בורותו, כדי לבטל גזרה

אנחנו פשוט לא יודעים ולא נבין חשבונות שמיים.

אבל אחרי לידה יכולים להיות שיבושים ושינויים בווסת.

מרגיש בדיחה

הרגע ילדתייייייייייייייייי

לא לכאן ולא לכאן.

זה פשוט ייתן איזה שהיא וודאות.

נכון שהדימום כנראה לא אופייני להשתרשות.. (בנתיים לא עשיתי בדיקה..)

אבל קיבלתי לפני כן מחזור. אז אומר שהיה ביוץ. כנראה כבר פעמיים. 

יותר סביר שיבוש הורמונלי מהלידה. אם את מניקה אז בכלל..ואולי גם הסרט משפיע איכשהו למרות שזה רק יום אחד אז פחות הגיוני

אבל- הכל יכול להיות

בדיקה ביתית תעזור לך לצאת מהספק

נראלי מרוב הדחקה אני אעשה בשירותים של הסופר

אולי בכלל הדימום יתחזק

ואם זה השתרשות אז לפעמים זה לפני שרואים בבדיקה ביתית (אבל באמת שזה סיכוי נמוווך)

עכשיו רואה שאת מניקה

לא הייתי בודקת בכלל.בהנקה גם כשהמחזור חוזר הווסת יותר חלשה לרוב

אבל כמובן שזה לא בלתי אפשרי, פשוט באמת לא סביר

לפני הסרזט?

בנתיים המחזור עדיין מוזר

מילא דימום איטי אבל לפחות שיתקצר חח

בנתיים עדיין מוזר

מקווה שלפחות יגמר מהר.

שאוכל לטבול כשבעלי חוזר חמשוש..