שרשור חדש
פחד לשכוח ילד ברכבנויה12345

טוב זו שאלה קצת מוזרה אבל,

בשנה הבאה בעלי יעבוד קרוב לגן של הילד שלנו והוא יקח אותו כל בוקר(בן 4)

אבל בעלי בן אדם לחוץ וטרוד מאוד, תמיד בסוף נסיעה הוא יושב כמה דקות להתעדכן בפלאפון

וגם תמיד מתקשרים אליו, שיחות מהעבודה ובכללי הוא טרוד מאוד בבקרים

אני ממש חוששת שהוא יכול לשכוח את הילד ברכב

מה עושים?

כמה פעמים אמרתי לו שאני אסיע אותם כל בוקר ואמשיך לעבודה שלי כי אני ממש חוששת מההתנהלות שלו

אני לא יודעת מה עוד להגיד

או אם פשוט לקנות משהו מה זה אומר על כמה אני סומכת עליו מה הוא ירגיש מזה..?

מה הייתן עושות? ואם לקנות אז מה?

חשבתי כבר לבקש אישית מהגננת שתרשום לי כל יום שהילד מגיע..?

לא יודעתת אשמח לעזרה 

אם זה משהו דיגיטלי זה לא מסובךיעל מהדרום
לק"י


אני מניחה שהגננת גם ככה בודקת נוכחות בשלב מסויים של הבוקר.

לדעתכן כדי?SARITDO

אני עובדת בחברה גדולה


פורסמו משרה שהייתי ממש רוצה לבדוק אותה.


אמהמה אני בהריון שבוע 20.


נראה לכן הגיוני להגיש מועמדות בשלב הזה?

חשבתי לספר בראיון

יש בשביל מה ? או שזה לעג לרש וברור שלא ירצו ?

ומבחינה פיזית אפשר לדעתכן להתחיל עבודה חדשה? או שקשה מידי ?


או להשאר במה שיש לי ויהיו עוד הזדמנויות בעתיד בעז"ה?

האמת שמבחינה פיזית,אם זה מאמץ יותר גדולעל הנס

אז לא הייתי נגשת.

אבל אם זה פחות או יותר אותו מאמץ כמו עכשיו רק להתרגל למשהו שונה אז כן הייתי ניגשת.

מקסימום יגידו לך לא,ואז תשארי בתפקיד העכשוי.

מאמץ פיזיSARITDO

בעבודה חדשה תמיד יותר גדול

כי מתרכזים יותר במשימות חדשות.

ומתאמצים יותר כדי להצליח

וגם לפעמים נשארים יותר זמן בעבודה.


אבל הכל זה בגדול


אני לא מאה אחוז מכירה את המשרה ואת המנהלים שלה לפעמים זה תלוי בדרישות מנהלים.


בגדול בשביל להתרגל למשרה חדשה לדעתי לוקח השלושה חודשים.

וזה בידיוק הזמן שנותר לי עד הלידה.


בשעה טובה!!!רקאני

זכור לי שממש חיכית

איזה כיף לשמוע שאת בהריון!!!

כן מאז עברו הרבה מים בנהרSARITDO
אבל את זוכרת נכון 
אישית, לא הייתי עושה שינויים כאלו בשלב זהפרח חדש

והכי התרגשתי לקרוא על ההריון!!

ואיך את כבר שבוע 20?? הזמן טס..

אותי קיבלו לעבודה בשבוע 35🫢אחרית דבר

אבל לא מיידי..

וכן זה דרש מהם למצוא מחליפה זמנית וכו

אבל בכל זאת קיבלו


אם לך זה נכון- תנסי


מקסימום לא

ואוו איזה יופי בשעה טובה!! שמחה בשבילך ממשפצלושון
מה את יכולה להפסיד?עוד מעט פסח

תנסי, תתפללי, ומקסימום תישארי באותו מקום כמו עכשיו...

לגבי השאלה השניה, זה ממש תלוי איך את ההריונות. אני בהריונות כמעט לא מתפקדת, ולא הייתי מעיזה לקחת על עצמי משחה חדשה. אבל אם את בטוב בדר''כ, ואת חושבת שתוכלי לעשות את התפקיד טוב- לדעתי לכי על זה.

בגדול לא מפסידהSARITDOאחרונה
סתם לא רוצה כאילו להיות לעג לרש בעיני הבוסים שם.


כי אם עכשיו ארצה בעתיד להתמודד על אותו סוג משרה

הבן הגדול התחיל ישיבה -איך אתן מתמודדות?shiran30005

הגדול שלי בן 14 התחיל ישיבה השבוע, די קרוב לבית , יוצא ב 7 וחוזר ב 9 וחצי. כרגע הם חוזרים להפסקת צהרים בבית ןאני בחופש אז רואה אותו

אבל קשה לייי, אני רגילה שהוא היה חוזר ב 6 אבל עכשיו זה ב 9 וחצי

מרגישה פתאום געגוע עז אליו, מפנקת אותו במאכלים ודברים שהוא אןהב כי אני בחופש ודי פנויה אבל איך משחררים? רק הרגע הוא נולד וכבר יוצא מהבית? כמובן ב"ה שזה לצורך חיובי אבל עדיין בתור אמא זה קשוח

טיפים? לא מראה לו את זה כמובן כדי שלא יהיה לו קשה 

זה באמת לא קלמתיכון ועד מעון

הבן הרביעי שלי יצא השבוע לישיבה עם פנימיה, הוא לא הילד הראשון שיוצא מהבית ועדיין יש חשש, מה יהיה, איך הוא יסתדר, אם יהיה לו טוב

לא רק הילדים צריכים להסתגל לשינויים, גם האמהות שלהם

מזדהה מאד מאד מאד. מעדיפה לא להמשיך לכתוב כי אתחילאמהלה

לבכות.

ושלי לא חוזר כל יום הביתה......

♥️♥️♥️ציפצופית
תדמייני שהוא בפנימייה וחוזר שבת פעם בשבועייםשואלת12

ואז תפתחי עיניים.. חח

הילד שלי בפנימייה ואפילו רחוקה וההתחלה באמת הייתה קשה ואז ראינו שטוב לו והוא מסתדר אז מתרגלים.

איזו אמא מתוקה את!מתואמת

לפני שנים, כשהבן הגדול שלי היה תינוק והיה בוכה כשהייתי עוזבת אותו, כתבתי לעצמי קטע שמדמיין את יציאתו לישיבה בגיל 15 - והתחלתי לבכות בעצמי...🤭

אבל מודה שבזמן אמת, לפני שנתיים, בכלל לא בכיתי🙈

האמת שבזמנו הייתי בטוחה שהוא ילך לישיבה עם פנימייה, כי זה מה שיש בדרך כלל, אבל ב"ה הוא בישיבה בלי פנימייה, אז זה כבר אחרת. אבל הוא חוזר כל יום רק בשמונה...

ולא נעים לי לומר - הוא חסר לי בעיקר בעזרה עם הקטנות🙈 (הן מאוד אוהבות אותו והוא יודע להרגיע אותן יפה...)

בכל אופן, אני שמחה שהוא חוזר הביתה כל יום, ושמחה שהוא נמצא בשבתות, ושמחה שהוא לומד במקום שמתאים לו ושטוב לו, ובעיקר שמחה שהוא לומד תורה - כי על זה הרי התפללתי, כאמא יהודייה...

ולמעשה - זה לא שאני נשארת לבד בבית. יש לי מספיק במי להתעסק גם כשהוא לא נמצא😉

(אני מניחה שכשהבת הגדולה שלי תצא לשירות לאומי או כשתתחתן - יהיה לי קשה יותר, כי אני קשורה אליה יותר... אבל היא כבר עכשיו הרבה לא נמצאת בבית ועושה לי הכנה לכך...)

הבן שלי גם התחיל ישיבהoo

הוא השני שיוצא לישיבה אז ידעתי שיהיו ימי הסתגלות לי ולילד

בסוף לקטן שלי היה הכי קשה להסתגל לפרידה ממנו


אני יחסית משחררת מהר

הוא התחיל בראשון והיום כבר הייתי נטולת דאגות

ראיתי שטוב לו והכל זורם


מבחינתי זה שלב בעיקר משמח

שבו הילד יוצא לעצמאות וכבר כמעט ולא צריך אותי

אבל ראיתי שיש לא מעט אמהות שפחות אוהבות את שלב השחרור הזה

רק רוצה לצייןצהוב


שלפעמים ההתחלה בישיבה והפרידה מהבית יכולים להיות קשים מאוד גם לנער. ועדיין, עם הרבה תמיכה, יכול להיות שזה המקום בשבילו ויהיה לו ממש טוב בהמשך.

תודה רבה יקרות!shiran30005אחרונה

בזכותכן מרגישה קצת שפויה, הוא נראלי סבבה אצלי הקושי

ובאמת שלא מדברת על העזרה שנעלמה פתאום, הןא פשוט היה יד ימיני בבית בייחוד עם הסדר והניקיון בבית


הלוואי שרק יצליח 🙏

מחשבות קשות וכאב נפשיאנונימית בהו"ל

אני כמעט 4 חודשים אחרי לידה

מוכרת כאן לכמה ולכן כותבת מאנונימי


הגיוני שהגוף עוד לא מאוזן מהלידה?

אני בלי מצב רוח הרבה פעמים, בוכה.. תולה את זה בסיבות שתכלס הן שטותיות והבכי לא פרופורציונלי..

אני נוטלת גלולות דיאמילה אם זה אולי משפיע


לא נעים לי כבר

מרגישה שזה משפיע על הסבלנות והכח שלי לשאר בני הבית

יכול להיות דיכאון אחרי לידה?צוףלבוב

את נחה ? נותנים לך זמן לעצמך?

וכן , הגיוני שהגוף עוד לא התאושש 

גם לי התיאור שלך נשמע מתאים לדיכאון אחרי לידה❤️מתואמת

אולי גם לגלולות יש השפעה, אבל לא בטוח.

מציעה לך ללכת לאבחון ראשוני אצל רופא משפחה, ובמקביל לחפש פסיכולוגית טובה❤️

מסכימה. וחיבוק❤️המקוריתאחרונה
אפשר לפעול בשני הכיווניםאיזמרגד1
גם לקבוע תור (אפשר דרך הקופה) לפסיכיאטר ופסיכולוגית/ עו''סית, וגם לנסות להחליף אמצעי מניעה ולבדוק אם המצב משתפר... 
קודם כל זה ממש טוב שאת מודעת לעצמך!חולמת להצליח

אני עברתי דיכאון אחרי לידה והיה מאוד קשה כי לא ידעתי שזה זה.

ממליצה לטפל כדי שיהיה לך יותר קל.

תרגישי טוב! ♥️

טוב אני ממש מיואשתמיואשת!!!

יש לי כאן ניק פעיל מאוד

החלטתי לפתוח אחד אחר כי התייעצתי בחיים האמיתיים


הפסקתי מניעה לפני כמה חודשים

מאז המחזור לא הכי סדיר אבל הגיע

ועכשיו האיחור כבר ממש ממש גדול


כמובן שבדקתי היריון בסטיק

עשיתי בדיקת דם שלילית


קבעתי תור לרופא נשים רק לעוד שבועים הכי קרוב

עד אז אני ממש בדאגה מה קורה לגוף שלי

אנחנו רוצים ממש היריון בעזרת השם

אבל למה כל הבלאגן הזה? מה קרה לי?

יש למישהי מושג איך לעזור לי? לכוון אותי?

יש דרכים לגרום למחזור להגיע? למה הגוף שלי דפוק?

בת כמה את? לפני כמה זמן הפסקת גלולות?פרח חדש
לפני 5 חודשמיואשת!!!

בסביבות ב30


אציין ששבוע שעבר היה לי יומיים של כתמים ורדרדים.

קטנים ממש וזהו.. היתי בטוחה שהוסת הגיעה

אבל לא

זה ידוע שגלולות עלולות לגרום לשיבושיםפרח חדשאחרונה

ואני מבינה ממש את הקושי בחוסר סדר הזה

גם שאת לא יודעת מה קורה לגוף

וגם שאת רוצה כבר הריון

ככל הנראה הרופאה תתן לך בדיקת דם של פרופיל הורמנלי לבדוק מה המצב


לא יודעת לעזור אבל חיבוק!!דיאן ד.

מבינה אותך ממש

מלחי מרה בעליה בקטנה והיום מגיעה למיון לביקורתמולהבולה

שבוע שעבר קיבלתי תשובת מלחי מרה 18.4 שלחו אותי למיון, אשפזו ל24 שעות

והתחלתי טיפול באורסוליט (יש לציין שזה עושה לי ממש רע, בחילות וקושי בבליעת הכדור משום מה)

עשו לי במיון כשהגעתי בדיקה לא בצום!! מדגישה כי זה חשוב ויצא ערך של 7!! זה ממש לא לכתחילה לעשות לא בצום

הרופאת נשים טוענת שזה ממש לא תקין לעשות לא בצום וצריך צום של 12 שעות לפחות

ביקשו שאחזור על הבדיקה שוב בעוד שבוע

אתמול עשיתי ויצא 11.2

אתן חושבות שיעשו לי היום במיון שוב בדיקות? מתלבטת אם להישאר בצום כי לא רוצה שיצאו תשובות משובשות 

אה וההגעה למיון זה רק בגלל שהם רוצים שאגיע למרפאת הריון בסיכון והם בחופש אז מגיעים למיון לביקורת במקום.

רפואה שלימה!!רוני_רון
נשמע שכדאי להיות בצום, אחרת אולי ישאירו אותך באשפוז עד שתוכלי להיבדק...
אה אז לא ,כי במיון אמרו שאפשר גם בלימולהבולה

צום

זו הוראה חדשה

אבל מניסיון הבדיקה לא יוצאת אמינה כל כך

זה לא הגיוני שהגעתי למיון שבוע עבר עם מלחי מרה 18.4 ועשו לי בדיקה

*לא בצום* ויצא 7.. זה הזוי

אני הייתי נשארת בצוםshiran30005

לכסות הכל למקרה שיבדקו

אבל מוזר שלא קיבלת הנחייה לבדוק שוב בקופה ולהגיע עם תוצאות כבר

בדקתי בקופה לפני יומייםמולהבולה

הערך עלה מעט

זו השאלה שלי בעצם,האם כדאי להישאר בצום

בפועל הגעתי למיון ממש מאוחר,הוא מפוצץ והבדיקת שתן מראה שאני מיובשת 😵‍💫

פעם ראשונה שרואה בסטיק את זה בעצמי אפילו

אבל כל כך מפוצץ והאחות אמרה שאשאר בצום

אם את עם אורסוליט אז זה כן הגיונימעיין אהבה
כי פעם שעברה זה היה בלי האורסוליט
אמרו לי שזה יכול גם לעלות בפתאומיותמולהבולה

למרות הטיפול התרופתי שאגב עושה לי כל כך רע

זה 3 פעמים ביום וכל פעם אני כמעט מקיאה.גם כדור ענק וגם מריר

ברמה גועלית 🤮

אז לא ברור לי הסיפור הזה ..

אני בכלל מכירה רמות מטורפות של מלחי מרה...

נכון זה יכול לעלות למרות הכדורמעיין אהבה

אבל הכדור גם לפעמים עוזר וזה יכול לרדת

ככה היה לי..

באסה ממש על הסיוט עם הכדור♥️

ובאמת למרות הכדור חשוב להמשיך מעקב

הם בקשו שאגיע כל שבוע למיוןמולהבולה

למה?

אמרתי לה בפירוש שזה לא יקרה ואלך למרכז בריאות האישה 

בשביל המעקבמעיין אהבה

כן חשוב לעקוב על המספרים, כי ערכים גבוהים מידיי מסוכנים לעובר

ובמיון הם מקבלים תוצאות מהר ויכולים ישר להגיד לך מה צריך לעשות או לא

במרכז בריאות האישה לא מקבלים תוצאות של בדיקות דם תוך שעתיים

מניסיון לא מקבלים תוצאות מהר במיון למלחי מרהמולהבולה

רק אחרי יום וקצת

הופה זה באמת קצת יותר

לכן התלבטות כי תכלס אני יכולה לעשות קודם בקופה ואז לבוא למיון

אני כן קיבלתי תוצאות של מלחי מרה במיוןמעיין אהבה

כמה פעמים..

את יכולה לעשות בקופה, אבל כל פעם תצטרכי להשיג הפניה ובקופח זה יכול לקחת גם יומיים עד שמקבלים את התוצאה

אז את ממליצה לי כן להגיע בצום ולעשות במיון?מולהבולה
לדעתי כןמעיין אהבהאחרונה

ואת יכולה במקביל לבדוק עם הקופה את האופציה של לעשות את המעקב דרכם, יכול להיות שיש דרך

תכלס הייתי מתייעצת על זה על הרופא נשים

הריון ראשון, שליש ראשון ואינטימיותים1

אני בתחילת הריון עם בחילות, הקאות ועייפות...

הריון ראשון, אמאלה לא דמיינתי שזה ככה קשה.

שאלה בנושא יחסי אישות - אין לי שום רצון או חשק לשום דבר באופן כללי, רוב היום אני שוכבת על הספה, אוכלת משו, נחה, (אוגוסט אז זה מתאפשר לי)

יצא שלא קיימנו יחסי אישות הרבה זמן. וחסר לי הקרבה וככ הייתי רוצה לשמח את העלי שאמי יודעת שזה קשה לו.

אבל אין מצבב הגוף שלי חלש ומכווצץ'.

אציין שחוץ מריחות, אין לי רתיעה ממנו (הבנתי שזה תופעה בהריון)

עצות, תובנות, מחשבות?

לנסות להלהיב את עצמי או לשחרר לגמרי עד שנעבור את התקופה הזאת?

אנחנו כמובן מדברים על זה... והוא ממש מבין אבל יחד עם זה זה חסר וקשה.

אפשר להיות קרובים גם בלי אישות...זוית חדשה
לפעמיםבאתי מפעם

כשמתחילים מתעוררים תוך כדי...

וגם אפשר לנסות לייצר, זה לא יבוא לבד... מה הכוונה?

לישון צהריים- שתהיי עירנית,

לארגן יפה את החדר

אני לא אגיד לך לשים ריח טוב, כי אין שום ריח נעים בהריון 😵‍💫

להתלבש מיוחד, לפזר שיער... בנחת ורגוע.

תראי מה מקשה עלייך? קרבה לפנים מקשה - אז להימנע...

בעיני, זמן כזה זה חבל מאוד לוותר, אלא למצוא דרכים איך כן.

אותו דבר כשתהיה בטן גדולה, זה קשה מאוד, אבל לא לוותר אלא למצוא איך כן אפשר לנסות, ושוב, אחרי לידה, אין חשק, יד עייפות תהומית, אבל למצוא איך כן, זה אפשרי בע''ה, רק לפתוח את הראש. 

הכל אפשרי, מה שטוב לך! הכלל היחיד הוא לא להתעלםרקלתשוהנ

מהגוף שלך

יש לו מה לומר בנושא.

אני חושבת שאם אין לך רתיעה ממנו או מהריח אז ברור שליהנות מחיבוקים ומקירבה. שבעלך ידע מראש שאת לא יודעת לאן יתפתח, שאת תדעי מראש שאת לא יודעת אן להתפתח.

ולהיזהר מאד לא לדחוק בגוף, זה תמיד חוזר בהפוכה

השאלה אם זה שהגוף שלך חלששלומית.

אז זה בהכרח מונע. אם אין לך חשק ולא בא לך בכלל-זה משהו אחד, אבל אם את פשוט מאוד מאוד חלשה, את יכולה להציע שכן תהיו יחד, ואת תהיי יותר פסיבית מהרגיל, וגם זה יכול להיות ממש כיף לשניכם.

כמובן אם זה בא לך בטוב.

פשוט אני לא מסכימה עם המשוואה של חולשה=אא אינטימיות 

תכף יבוא שליש שני 🤭😏כנה שנטעה
אצלי זה היה ככה והבנתי שזה נפוץ - החשק בשליש השני מכסה על החוסר חשק בשליש ראשון. ברור שחשובה הקרבה גם בלי אישות דווקא, אבל גם אם לא יצא לכם אז בשליש שני כנראה ייפתר
אני חושבת שזה נורא אינדיווינדואליאנונימית בהו"לאחרונה

פעמיים גיליתי הריון בגלל חוסר חשק מוחלטטטטט

זה לא קשור בהכרח לבחילות והקאות

 

אם יש בחילה, אז קשה בדרך כלל למצוא דרך להיות יחד

אם אין בחילה, אז אמנם אין חשק מיני אבל יש רצון לקרבה כמו שאמרת

לקבל את זה שהיחסים בשלב הזה נראים אחרת, והם בעיקר מבטאים אהבה גדולה והשלמה שזה חלק מהמחיר של ילד-

ילד הוא פרי האהבה הזו בדיוק שלכם.

 

אני ראיתי שלפעמים יותר קל לי להגיד אין לי חשק מאשר להגיד 'קשה לי נשיקות בפה כי זה מגעיל אותי'

ותכלס חבל בגלל כזה דבר להפסיד הכל. אז מצאתי דרך עדינה להסביר שכל הגוף שלי משתנה וכל דבר מחדש יכול ליהות לא נעים אפילו שאני מאד אוהבת ברגיל

 

וכן אצלי בכל אופן שליש שני מפצה על זה בגדול בא גל כזה של תשוקה וכיף נורא המותרים ברצף וחוגגים מהר לפני שזה נהיה מסורבל טכנית...

 

שאלת כתמיםרוני_רון

אני שנה אחרי לידה (וואו איך שהזמן טס)

מונעת עם גלולות משולבות - פמינט. עברתי ישירות אחרי גלולות הנקה.

לקחתי פמינט חודש וחצי ולא חוויתי בכלל דימומים או כתמים (כולל ששכחתי כדור אחד)

עשיתי עצירה למחזור, חזרתי לקחת את הכדורים, טבלתי לפני 3 שבועות.

עד כאן הרקע

 

מלפני שבוע אני עם כתמים מעצבנים ממש, לא אוסרים אבל גם לא נעלמים.

פתאום הם הופיעו, ואני לא יודעת מה לעשות עם הכדורים.

להמשיך לקחת? לעשות עצירה למחזור? זה אומר שהכדורים לא טובים לי?

לא רוצה להימרח עם הכתמים...

כ"כ מעצבן שהתורים לרופא נשים רחוקים עד בלתי מושגים... אני יכולה לשלוח פניה, אבל זה לא באמת אותו דבר.

 

תודה לעונות!

 

 

מקפיצה לי..רוני_רון
תודה!
אל מתמצאת בנושא הזהשושנושי
שולחת חיבוק כל התחושות ומקפיצה
תודה אהובהרוני_רון
אויש, אני לא מומחית בכדורים, רק בדימומים אמהלה

אז בנתיים חיבוק ומקפיצה

תודה גם לך!רוני_רון

ובאמת אפשר לשאוב ממך כוחות בכל הנושא של דימום-מותרים-אסורים...

תודה!

חיברת חבילות הפעם או שאת באותה חבילה עדיין?השקט הזה
עדיין באותה חבילהרוני_רון

לקראת סיום

יכול להיות שהסוג הזה של הגלולות לא מתאים לךכבתחילה

בעצם בכל סוג של גלולות משולבות יש מינון שונה של פרוגסטרון ואסטרוגן.

לכל אחת מתאים משהו אחר.. ולפעמים צריך את הניסוי וטעיה בשביל לדעת מה הכי מתאים.


ממליצה לך לפנות אפילו באפליקציה או לבקש מהמזכירות שיכניסו פתק לרופא ותבקשי מרשם לסוג גלולות שונה.


לי אישית זואלי היה מושלם מבחינת טהרה, יכולתי לחבר 6-7-8 חבילות בלי שום בעיה. הפסקתי רק כי הבנתי שמומלץ לעשות הפסקות מידי פעם, לא כי היו כתמים או משהו..

מבחינה הורמונלית הוא השפיע עלי מאד אבל זה אינדיבידואלי לכן עד שלא תנסי לא תדעי. 

תודה!!רוני_רון

וואו חצי שנה עם גלולות רצוף? איזה כיף!

 

כתבתי לרופא נשים, מקווה שיענה לי מהר...

יש הגבלה על 300 מילים, הייתי צריכה להצטמצם בניסוח

הרב אסר אותי😭😭😭רוני_רון
דאיי איזה באסההשקט הזה

חיבוק

חיבוק גדול אהובה!!!! וזה הדימום שאסר, הרב לא הצליחאמהלה

למצוא פתח להתיר.

את צודקת לגמרי לגמרירוני_רון

תודה על ההארה.

באסה ממשפרח חדש

אבל זה כנראה גם סימן שהגוף שלך צריך את ההפסקה של הגלולות

לא לכל אחת זה מתאים לחבר ולחבר

לא חיברתי וחיברתי!רוני_רון

עוד לא גמרתי חפיסה אחת אחרי העצירה!!

וגם את העצירה עשיתי רק אחרי חפיסה וחצי....

וואו אז אולי כדאי להחליף סוגפרח חדש
אוף איזה באסהילד בכור

סיוט עולם.. מבינה אותך

מעצבןןןןן

נשמע שאת צריכה להחליף גלולות..

גם אני הייתי פעם עם הכדורים האלהים...אחרונה

לי היו ממש בסדר, בדיעבד גרמו לחוסר חשק מיני אבל אחרי שימוש ממושך, לא בהתחלה.

אז כדאי לשים לב...

לי בהתחלה היה דימום הסתגלות ארוך אבל אחר כך היה ממש בסדר. כשהיו מופיעים כתמים, הייתי עושה הפסקה והיה מסתדר.

יכולתי לחבר 3 חפיסות בערך, עם הזמן הגוף מתרגל ותוכלי לחבר קצת יותר. אז שווה לנסות להפסיק ותראי איך יהיה בהמשך, אם גם חודש הבא יהיה דומה תדברי עם הרופא.

ערב טוב-שאלת היפרמזיסמי לד' אלי

הי

חדשה כאן- נעים להכיר

לקראת תכנון הריון בחודשים הקרובים, אחרי הריון לפני כמה  שנים של הריון אחרון קשוח ביותר. אשפוזים בבית ובבית חולים לסירוגין.הגעתי למצב קשה מאד פיזית ונפשית. רק לאחר כמה חודשים קשים נסו להביא לי דיקלקטין( שכבר אז יצא מהשוק) שעזר לי מה שבונגסטה לא עזר וכל שאר סוגי הדברים.

אממה

מבינה שאצטרך לקחת דיקטלקטין ואין בשוק.

משהי יודעת על גמח משהו שמייבא את הכדורים האלה בדיוק כאן בארץ?

תודה לכל המסייעות

נשמע אחלה פורום

איזה מהירות ירדתי למטה. מקפיצה לעצמימי לד' אלי
מעניין מה שאת אומרת, כי אני שמעתי שבונגסטהממתקית

משפיע טוב יותר על ההיפרמאזיס. יעיל יותר מדיקטלקטין.

לא יודעת איפה אפשר להשיג, אולי תשאלי רוקח?

אצלי זה היה כאילו לא לקחתי כלום..מי לד' אלי
שאלתי, אין בארץ בכלל בשום בית מרקחת. לכן שואלת אם יש אולי אנשים שעושים חסד ומייבאים מחול, בררתי ובקנדה שם יש את הכדורים אז צריך מרשם רופא ,אפשר דרך משרד הבריאות לייבא תרופות שאין בארץ אבל שה לא פשוט בכלל. ואני לא מעיזה להתחיל הריון בלי זה אני לקחתי הריון קודם 4 כדורים ביום שזה אומר מעל 1000 כדורים.
ניסית זופרן?עודהפעם

נותנים אותו במקרים שצריך משהו יותר חזק.

ברור, נסתי הכל, הכל,מי לד' אלי
רק דיקלקטין זה מה שהוציא אותי ממעגל האישפוזים. הגעתי למצב מסכן חיים לי ולעובר מרוב מצב ההתיבשות. הקאתי כל נשימה.... עדיף שלא אפרט עוד מה הקאתי ולאיזה מצב הגעתי...
וואי, חיבוק. בדיוק קראתי את הספרנעמה301
"אלוקי, נשמה" ופשוט בכיתי, איזה סבל בל יתואר! אשרייך על מסירות הנפש הזו!
זופרן אצלי עשה אפילו יותר גרוע.ממתקית

אני חושבת שהוא עוזר אם לוקחים אותו לאחר אוכל.
אבל במצב הזה לא אכלתי ולא יכלתי לאכול ורק הקאתי.

וכשלקחתי אותו על בטן ריקה, הייתי בטוחה שככה מתים. בעלי כמעט הזמין אמבולנס.
ב"ה בסוף נרדמתי, עבר זמן, ילדתי בשלום, והכל בסדר.

ויודעת שלכל אחת משהו אחר עוזר...

אני לקחתי זופרן בלי שום אוכל בשילוב בונגסטהטארקו

ורק ככה שרדתי את ההריון..

ורק השילוב. כל אחד לבד לא עזר..

כנראה זה אישי לכל אחת מה מתאים לה.

אני הייתי באשפוז בייתי הרבה זמןמי לד' אלי

והמצב שלי רק הלך והחמיר, הקאתי תוכד שהעירוי טפטפ בסוף התאשפזתי בביח ושם אמרו שכנראה הגוף שלי לא מגיב טוב לזופרן ששמו בעירוי

תודה לכולן

כנראה עם שילוב יותר משפיע...טוב לדעת.ממתקיתאחרונה
באמת אחלה פורום! ברוכה הבאה!!אוהבת את השבת
ובהצלחה גדולה גדולה!!!!!
למה אני עצבנית?אנונימית בהו"ל

כבר תקופה אני כל הזמן עצבנית על בעלי. לא משנה מה הוא עושה, אפילו שטויות, מתעצבנת מזה. ואני לא רוצה, רוצה לשחרר. הוא עושה הרבה בבית, אין מה להגיד, אבל לפעמים החוסר הסתכלות הקטנה הזאת פשוט מטריפה לי את הדעת.

ולפעמים זה פשוט סדר עדיפות שונה. אני מעדיפה לעשות מטלות כשאני רואה אותם, הוא דוחה הכל לשניה האחרונה.

והוא באמת משתדל. אתמול נגיד ביקשתי ממנו לנקות את העגלה של התינוק משטויות, הוא אמר בטח עוד מעט, בינתיים הכין לנו טוסטים לארוחת ערב. בסוף היה צריך כבר להשכיב את התינוק העגלה עדיין מלאה שטויות אז סידרתי בעצמי כי אני לא אחכה לנצח.

ביקשתי ארוחת ערב? לא, ביקשתי עגלה מסודרת. מבינה שאתה רוצה לשמח אותי אבל זה עקום.


ולא רוצה להתעצבן! רוצה להיות בשמחה ולהגיד "איזה כיף שהכנת אוכל!" אבל לא מסוגלת כי אני כל היום רק על מטלות והוא לוקח את הזמן..........


לא בהיריון ולא עם מניעה הורמונלית..


מנסה להבין על מה זה יושב ואיך לעבוד על עצמי. אשמח לתובנות ועצות! וגם לדרכי מחשבה והסתכלות!

אני שמתי לברקאני

שאם אני אוכלת טוב אני רגועה.

אם אני רעבה אני בדיוק ככה מתעצבנת על כל דבר

לפעמים לוקח לי זמן להבין שאני רעבה

^^ עייפות ורעב גורמים לעצבנותכבתחילה
רעבה אני לרוב לאאנונימית בהו"ל
עייפה כל הזמן, כאילו נון סטופ, לפעמים ברמה שכואב לי. אבל כרגע לא נראה שזה ישתנה כי התינוק הוא מהסוג שלא ישן. אז מה, פשוט לקבל את העובדה שעצבנית? בטוח אפשר לעשות משהו..
עייפות מתמשכת היא ממש קשהכבתחילה

אפשר בלילה שגם בעלך יקום?

אולי להשלים קצת שעות ביום/בצהרים?

לתת מטרנה לפני השינה שאולי תחזיק אותו ישן יותר שעות?

ברוך ה'אנונימית בהו"ל

עושים את כל זה 😅

חוץ מהקטע של השנצ כי עד שאני חוזרת מהעבודה כבר אין יותר מדיי זמן

מה מצבך ההורמונלי כרגע? זה יכול מאוד להשפיע...מתואמת
את כותבתאיזמרגד1
שאת כל היום על מטלות והוא לוקח את הזמן. יכול להיות שזה יושב על מקום שאת לא מרשה לעצמך לנוח ולקחת את הזמן, ואז קשה לך שהוא כן?
יכול להיותאנונימית בהו"ל

אבל איך אפשר לנוח ולקחת את הזמן כשיש מטלות?

אם יש מטלות שצריכות להיעשות כדי לטפל בילדים, איך אפשר להתעלם מהם? וברור שאם אחד דוחה אותם לנצח, השני יהיה חייב לפעול. אם צריך לקלח ילד כי שעת השינה מתקרבת ואבא לא מתקדם, אז האמא תפעל הלא כן? וזה מעצבן אותי. למרות שהוא כן פועל ועושה, אבל כאילו אם דברים לא נעשים בזמן אני מתחרפנת.

מצד שני מי אמר שהכל חייב להיעשות? אם מבחינתו שהרצפה תישאר מטונפת, למה אני מתעצבנת שהוא לא עוזר לי לנקות אותה? מי אמר שאם החלטתי שהילד צריך לישון ב-8 אז הוא צריך לסיים להתקלח עד 8? ואם לאבא שלו בא לקלח אותו ברבע ל9?

יצא מבולגן קצת..

את מדהימהעוד מעט פסח

כי את ממש עונה לעצמך את התשובה לשאלה שלך.

את שואלת איך אפשר להיות פחות עצבנית- ועונה- אני צריכה לשחרר.

שואלת איך אפשר לשחרר, ועונה- להבין שמותר לו שיהיה לו את הדרך שלו להתנהל.


לי עזר מאוד לשנן לעצמי שהוא האבא של הילדים שלי. ובדיוק כמו שלי, כאמא שלהם, יש זכות לגדל אותם לפי איך שאני מבינה, ככה גם לו יש זכות לחנך אותם לפי הבנתו.

ואם הקב''ה הביא את הילדים האלה דווקא לנו- כנראה שהם צריכים לקבל כזה מין אבא. גם אם הדרך שבה הוא עושה דברים היא לא הדרך שאני הייתי בוחרת, וגם אם זה אומר שלפעמים הרצפה תהיה מטונפת ולפעמים לא יתקלחו.

אני חושבת שזה שני דברים שוניםאיזמרגד1

דבר אחד זה לפרגן לעצמך לנוח. וזה לא צריך ולא כדאי שיקרה בזמן השכבת ילדים לדוגמה, אבל להקדיש לעצמך חצי שעה לפחות ביום בשביל משהו כיף שהוא לא מטלה זה משהו שאפשר למצוא לו זמן.

הדבר השני זה באמת לשחרר. ממש להחליט עם עצמך מה קריטי לך שיקרה ואיך, ומה שאת מבקשת ממנו לדעת מראש שהוא יעשה את זה בדרך ובתנאים שלו וזה בסדר. אפשר תמיד לבקש אם את רוצה את זה עד זמן מסוים, אבל יכול להיות שזה לא יקרה.

אני חושבת שזאת עבודת חיינו, מצד אחד לדאוג שהכל יתקתק ומצד שני לשחרר את זה😅

אבל מה קורהאנונימית בהו"ל
עבר עריכה על ידי אנונימית בהו"ל בתאריך ג' באלול תשפ"ה 14:57

כשהחצי השני מחליט לנוח בזמן ההשכבות של הילדים?

עכשיו אני לא אומרת שאני שה תמים, שאף פעם בחיים לא זרקתי עליו את כל העבודה והתמוטטתי על הספה. אבל איכשהו כשזה מגיע לזה שאני עושה הכל בערב, זה פשוט משגע אותי. אולי אני פשוט היפוקריטית. תכלס צריכה להגיד לעצמי שגם לו מותר לנוח מדיי פעם מה קרה.

אבל זה לא שהוא היה עייף בערב הוא פשוט עשה דברים אחרים, הכין לעצמו קפה במשך שעה (כן כן..), הכין טוסטים...

אולי הבעיה היא שאני מרגישה שפשוט לא רואים אותי. כאילו, למה אני צריך לטרוח אם בסוף הכל יעשה מעצמו ע"י השפחה?

זה באמת קשה לשחרר.

@עוד מעט פסח אני חושבת שבכל זאת יש דברים שחייבים לקרות, כמו ארוחת ערב לילדים נגיד וגם מקלחות. או נגיד לנקות את הכסא אוכל של התינוק בסוף היום, הוא לא יכול למחרת לאכול על גבי שאריות טינופת מאתמול. ואת מבינה שאם לא אגיד לו אם הוא יכול בבקשה לנקות את הכסא הוא פשוט לא יראה וישאיר את זה ככה למחר. ואם אחד לא עושה אז השני באופן טבעי יעשה..

 

אה ועוד משהו... אני עושה דברים לעצמי אחרי שהילדים נרדמים ולכן אני רוצה שילכו לישון בזמן. כשבעלי מורח אותם ערים כי אין לו פנאי לתקתק אותה, יוצא מצב שבאמת אין לי זמן לנוח. אולי זו הנקודה. אני צריכה לעשות לעצמי רשימה שלימה של דברים שמחממים אותי ואני רואה שזה פשוט לא נגמר 😅 אוף הלוואי שהייתי פשוט טיפוס רגוע וזורם וזהו.

האמתאיזמרגד1

אם בעלי היה נח בזמן שאני צריכה את העזרה שלו דחוף, זה בהחלט היה מוציא אותי מדעתי🤷🏻‍♀️ אז לא בטוחה כמה עצות טובות אני יכולה לתת פה😅

יש לכם תיאום ציפיות ברור? להסביר (עדיף בזמן רגוע) מה את צריכה, ולמה ועד מתי? ואם הוא לא עושה את זה בזמן שביקשת, לתזכר לו פעם אחת?

אפשר לעשות חלוקת תפקידיםoo
יותר ברורה ואז ביום שהוא משכיב אותם את יכולה בינתיים לנוח/ לעסוק בעיסוקייך ולא להמתין שהם ישנו ואז פחות יטריד אותך מתי בדיוק הם ילכו לישון
כן צודקתאנונימית בהו"ל
אפשר מדיי פעם להגיד לו שעכשיו הוא האחראי ושיקח לו כמה זמן שיקח לו. אני עכשיו נחה ומצידי שיירדמו בעשר. תכלס פשוט לעשות כאילו יצאתי מהבית לאנשהו ושיתעלמו ממני 😅
קפץ לי שכתבת שהכל נעשה ע"י השפחהדיאן ד.

וזה קפץ לי כי גם אני בעבר היו תקופות שהרגשתי ככה.

 

אני חושבת שבראש ובראשונה זו נקודת מבט שלנו שצריכה להשתנות.

ממש לא לעבוד לארגן ולסדר מתוך תחושה של אני חייבת ואין לי ברירה

אם אני לא איעשה אף אחד לא יעשה 

 

לא להגיע למקומות שאין אוויר ואין פנאי ויש תחושת חנק נוראית.

 

אני חושבת שכדאי לך לדבר על זה עם בעלך ולראות מה עושה לך טוב

מה נותן לך פנאי וזמן לעצמך ולא שתמשיכי להתרוצץ ממטלה למטלה.

 

יכולה לשתף שאצלנו כמעט תמיד יש פרק זמן של לפחות חצי שעה אחה"צ שאני מסתגרת בחדר בשקט (גם ברגע זה ממש )

מרגישה שחייבת את השקט הזה כדי לחזור לעומס המשימות והמטלות

וזה לא צריך להיות כשמתמוטטים, הפוך! זה צריך להיות הרבה קודם כדי שלא אגיע לקצה.

אז איך?אנונימית בהו"ל
אם אני לא אעשה באמת שום דבר לא יעשה. וברור שבעלי עושה המון כן.. פשוט 90% ממה שהוא עושה זה אחרי שביקשתי. איך גורמים לבנאדם להבין שאם הוא רואה צלחת אוכל שפוכה על הרצפה הוא מוזמן לנקות בלי שיבקשו ממנו את זה קודם? כאילו זה נשמע לי היגיון בסיסי אבל כנראה שזה לא לכולם.


ותודה לכולן היום קצת יותר נרגעתי ותכלס לא באמת הייתי חייבת להתעצבן.. כנראה היה שם אתמול איזה טריגר ספציפי שלא עליתי עליו, משהו ספציפי בכל הבלגן. נראה אולי פעם הבאה כשזה יקרה אצליח לשים על זה את האצבע

האמת שעם השנים בעלי 'למד'יראת גאולה

לא בטוח שתמיד הייתי נחמדה ודיברתי בצורה מספיק מכובדת ויפה,

אבל בעלי איש טוב, ומאוד רוצה להקל מעלי ולקחת חלק בבית,

וכל הזמן הערתי לו, הסבתי את תשומת ליבו, וביקשתי,

והוא לגמרי למד לשים לב! וסטנדרט הניקיונות והארגון שלו עלה מאוד.


אני מסתייגת, כי אני לא חושבת שהשיטה שלי 'בריאה' לזוגיות. כנראה אפשר להנחיל את אותן מטרות בצורה נעימה יותר. אבל במבחן התוצאה, כנראה גם גברים שלא רואים בלגן לכלוך ומטלות, מסוגלים לרכוש את המיומנויות האלו.

את מעודדת אותיאנונימית בהו"ל

יש תקווה לאחריתי חחח

סתם גם אצלי אין מה להשוות בכלל היום מאחרי החתונה כן.. הוא שם לב נגיד שצריך להוריד את הפח בלי שאגיד לו חחח מניחה שצריך להגיד תודה על כל צעד קטן!

אבל יש הבדל מאוד משמעותיאיזמרגד1
בין ''אם אני לא יעשה לא יקרה'' לבין ''אם אני לא יבקש זה לא יקרה''. אני חושבת שזה בסדר שהוא לא שם לב לעצמו לדברים אם בסוף הוא עושה אותם...
וואו אבל זה מתישאנונימית בהו"ל

כמה אפשר לבקש מבנאדם? אני שונאת פשוט שונאת לבקש עזרה.

אבל מניחה שאם אמשיך בסוף אולי זה יחלחל, כמו שאמרה @יראת גאולה.

וזה הקטע שפשוט צריכה לעבוד על הסבלנות שלי ולא להתעצבן. שזה מבחינתי החלק הקשה כי הפתיל שלי קצר. אבל זו העבודה שלי לבקש בנחמדות ולדבר וגם להניח לו לנפשו לפעמים. תודה 🙏

אני חושבתoo

שזו טעות לבסס את העשייה של הבעל על בקשות עזרה

זה שם את שניכם בעמדה לא טובה

של מבקשת ושל עושה טובה

של אחראית וחסר אחריות


כדאי שתהיה שותפות שמבוססת על חלוקת משימות מראש ועדיף משהו קבוע

ואז לא צריך לבקש

והוא יכול לקחת אחריות

את צודקת ממשאנונימית בהו"ל

זה גם בפשטות לא נעים.

וגם יש לנו חלוקת תפקידים ברורה. זה מתחיל במטלות הלא ברורות הקטנות.. הרי יש גבול כמה אפשר לחלק לא? אז יש הרבה מטלות קטנות שאין להם אחראי ברור, ואז באופן טבעי הן נופלות על מי שאכפת לו ולא על זה שלא רואה מעבר

הרבהoo

מטלות קטנות מצטברות למטלה גדולה


אצלנו אין דברים אקוטיים שלא ברור מי עושה


וגם אני תמיד משאירה זמן וכוח לבלתמים ולדברים שלא חשבתי עליהם

כדי לעשות בעצמי מה שנצרך בלי לחיות בהשרדות ובלי הזדקקות נואשת לעזרה

לכן אצלנו המטלות הגדולות זה על בעליאמאשוני

כמו שטיפת רצפה וקניות והרבה מהסידורים מחוץ לבית והבירוקרטיות.

ולי יש זמן לעשות את כל הדברים הקטנים שאני צריכה ליומיום.

וגם לבעלי הרבה יותר קל לעשות מטלה מוגדרת כמו לקחת את הילדים להחליף ספרים בספריה, למרות שזה מרחק נסיעה וסיבוב של שעה פלוס,

מאשר לסדר את השולחן או לפנות את העגלה.

בדיוק.. יש דברים שמיותר בעיני לצפותאחרית דבר

ברור לי שבעלי לעולם לא ישים לב לפרורים בעגלה וינקה אותם

הוא גם לא ישים לב כשצריך למשל למיין בגדי קיץ-חורף ותהזמין טייצים חדשים לילדות

יש תחומים שהם ברגיל שלי

ויש ששלו

ויש של שנינו .. אבל שם אני אישית מעדיףה לשחרר לגמרי כשהוא בשטח -ולא לדרוש ממנו שהדברים יעשו מתי ואיך שאני רוצה

כי בעיני זה משדר שליטה..ואז ממילא כאילו העבודות בית הן שלי והוא עוזר

ואני לא רוצה כזה יחס

חשוב לי עמדת שלנו

ובשלנו חשוב לי שלכל אחד יהיה מרחב חופשי

ע י לא אוהבת לעבוד כממלאת הוראות

ולא נח לי לעשות כמו ואיך ומתי שלמישהו אחר נראה שצריך

למה קשה לך לבקש עזרה?איזמרגד1אחרונה

כדאי לנסות להבין למה...

חוץ מזה שבעיני זה לא לבקש עזרה. זה מטלות של שנינו פה... לדוגמה אצלנו מקלחות של הילדים זה תפקיד שלו, ואני מתכננת מתי לקלח לפי איך שזה מתאים ללו''ז שלנו ומבקשת ממנו לעשות את זה. לא רואה בזה בעיה...

ממש מזדהה עם העניןממצולות

גם בעלי יכול לעשות הרבה דברים

אבל הוא יראה לבד דברים מאד מאד ברורים

כמו מגבת מסריחה שצריך כבר להחליף

כביסות בכלל לא בראש שלו

ועוד המון דברים

ולי באמת קשה כל הזמן רק לבקש

אני מרגישה שהוא נהיה אחד מהילדים

אם כל דבר מצריך בקשה

מצד שני אי אפשר לשנות בן אדם

מה שלנו עזר

זה לתת לו כמה דברים מאד פרקטים וברורים שהם אחריותו הבלעדית

וכך השאר מעבר אני כן נאלצת לבקש

אבל לא בצורה של בקשה

אלא בצורה עניינית

שיש לעשות כך וכך

לא אומרת שזה מושלם

אבל זה חלק מהחיים

ואם הוא באמת עושה מה שמבקשים זה כבר טוב

כמובן שלא כל המטלות שסיכמנו שהם שלו נעשות בזמן אבל אני שיחררתי את העניין הזה

אם סיכמנו שכלים זה תפקידו

שיחררתי את זה שכל סוף יום הכיור יהיה ללא כלים כי הוא לא עושה כל יום

ואם סיכמנו שהוא מוריד את הפח

אבל הרבה פעמים שוכח

אז שיחררתי גם את זה

ואם זה ממש מסריח

אני אשלח את הילדים לרוקן את הפח

פשוט לשחרר שהאחריות היא שלו

ולעבוד על עצמי לא לראות

שזה לא נעשה

כן יכולה להגיד שלאט לאט הוא מפנים ולוקח יותר אחריות

ומידי פעם לשבת לשיחה ולהסביר רק את הצד שלך בלי האשמות של אתה לא עושה כלום

אלא הבית מצריך הרבה הרבה עבודה

וקשה לי מאוד לבד

לדבר איתו ואם הוא לא עוזר - להביא נערה בתשלוםנועוש9

שתעזור לך

 

אגב יש בהחלט דברים שלא חייבים. בעיני לי חייבים מקלחת כל יום... התובנה הזו הגיעה לי רק בילד החמישי ועד אז אכלתי קש. עכשיו הרבה יותר בנחת

נשמע כמו הזמנה לתקשורת יותר פתוחה בינכםכתבתנו

הוא יודע שחשוב לך זמן המקלחות וההשכבה? ושאם זה מתארך או נופל עליך זה משמעותי לך?

את מבינה על מה יושבת ההתנהלות הנינוחה שלו ולמה חשוב לו שזה ככה יזרום?

אתם יודעים לזהות על עצמכם באיזו שפות אהבה כל אחד מכם משתש ואיזה שפות מקרבות את השני?

שאלות שאם תענו עליהן בשיחה נינוחה ובאוירה טובה אולי תופתעו ממה שתגלו

צודקת ממש ממשאנונימית בהו"ל

חייבים פשוט לשבת לדבר.

האמת היה פעם אחת שחזרתי מהמקווה והוא אשכרה סידר לכבודי את הבית.. הרגשתי כזה כיף שאני פשוט לא שוכחת את זה. ומה הוא ניסה בעבר, להכין אוכל, מוזיקה, שטויות.. פשוט אני צריכה להגיד לו שכל זה לא שווה לי אם הבית מטונף!

מזדההאמאשוני

אני חושבת שעם הזמן לומדים לראות את היתרונות שאתם משלימים אחד את השני.

את כל הזמן סובבת סביב הילד ואולי שוכחת מעצמך/ עצמכם ולכן בתיעדוף שלך פחות נמצא טוסטים,

אבל אם לא מפנים זמן לטוסטים לא יהיה טוסטים ולתינוק יהיה פתרון בסוף.

אני מבינה לגמרי יל מה זה יושב וכמה זה מחרפן בזמן אמת, אבל בהסתכלות רחבה יותר לאורך זמן יש לזה יתרונות.

הוא מאתגר את ההתנהגות האוטומטית שלך וזה לא בהכרח רע.

זה לא אומר שתמיד הוא צודק, זה אומר שכל הזמן יש הזדמנות להתבוננות.

וכדי לרתום אותו לטובת התעדוף שלך תנסי להסביר את שיקול הדעת ולא להסתפק רק באמירת הבקשה.


"תפנה בבקשה את העגלה לפני שהקטן נרדם שיהיה איפה להניח אותו".

אולי הוא יבחר להעביר את הכל לפינה אחרת במקום לסדר וצריך ללמוד לקבל גם את סוג העזרה הזאת.

נכוןאנונימית בהו"ל
זה חשוב מאוד מה שהוא מביא איתו. לדוגמא, אני תמיד שקועה ברוטינה והוא לפעמים עושה דברים בבית שדחינו נצח כי לא היה זמן אליהם בגלל הרוטינה. אז טוב שלפעמים הוא מתעלם מהרוטינה. תודה שהזכרת לי את זה!
יושב על צורך חזק בשליטה לדעתיהמקורית

נשאל ככה - אם לא היה מכין טוסטים ומסדר את העגלה בלבד ולא מגדיל ראש, , היית מתעצבנת שלא הכין א. ערב ומצפה לגם וגם? אם היה רק מסדר את העגלה, היית נותנת לו פשוט ללכת לו לנוח?

אם התשובה היא לא, תקראי את השורות הבאות -

לדעתי, מתחת לצורך בשליטה יש מענה רגשי שחסר לנו. כשאנחנו משימתיות בלבד, ומצפות ל- תעשה בבקשה ומילוי משימה, יש לנו תחושה של נתינת מענה רגשי לעצמנו. את קובעת מה את צריכה, את רוצה לקבל מענה לצורך והרעב הרגשי כביכול שוכך.

אבל זה לא נגמר, כי כל הזמן יש עוד משימות הרי.. ה"מפלצת" צריכה אוכל. אבל זו לא באמת מפלצת. זה צורך עמוק שיראו אותך ותרגישי חשובה. וסביר להניח שזה לא התחיל מול בעלך גם.


אני שתלטנית זה בטוח חחחאנונימית בהו"ל

לא הייתי מתעצבנת עליו אם לא היה מכין טוסטים, כי מבחינתי זה אקסטרה.

אבל אם היה מסדר את העגלה וזהו גם לא הייתי משחררת אותו לנוח, כי יש כרגע עוד 999 מטלות עם הילדים. בגלל שהשלים יפה מטלה אחת נגזר גורלי להשלים לבדי את 999 האחרות? לא חושבת.

מצפה ממנו "להגדיל ראש" בדברים שהם common sense- אם אתה רואה משהו מלוכלך שהתינוק יכול לאכול או להיחנק ממנו- תנקה/ תזרוק לפח. תגיד לילדה שמתקלחת כבר חצי שעה שתצא כבר. משהו. אל תשב על קפה שעה אני מצטערת.

יכולה להסביר את ההמשך שוב? 🙏

לא. ממש לאהמקורית

אבל משנה מאיזה מקום את מתקשרת את הצורך

אם זה ממקום של שליטה - זה לרוב יוציא ממך כעס וחוסר שביעות רצון גם כשהוא עשה גם אקסטרה כי את מצפה *בדיוק* למה שביקשת.

אם זה ממקום של שותפות - אז גם השיח סביב זה הוא אחר, ובטח ובטח שהתחושות שלך

ניסית פעם להגיד לו שכשאת מבקשת משו, את רוצה שיתפנה ספציפית למה שביקשת קודם כי זה מה שהכי חשוב לך כרגע?

חשבת על זה שאם הוא מכין א. ערב למשל, זה מפנה אותך לנקות את הכסא של הילד? בסופו של דבר הוא הוריד ממך מטלה והקל עלייך, ולהכין א. ערב לכמה ילדים (בטח טוסטים) יותר קשה מלנקות רגע כיסא תינוק (בעיניי לפחות), אז יכלת גם לעשות את זה בעצמך ולהעביר רגע מגבון אבל החלטת שיש דברים אחרים יותר חשובים והוא החליט שיש דברים אחרים יותר חשובים לעזור בהם כרגע כדי להקל עלייך או שחשב שיספיק או ששכח

בסוף צריך לדבר על הדברים גם


 

 

התלבטתי אם לענו.. אני נראה לי מאוד שונה ממךאחרית דבר

כי אני כן מסוגלת לראות צלחת על הרצפה ולהתעלם אם לא. כון לי כרגע להרים

ואני לא מסוגלת ..פשוט לא מסוגלת לחיות עם 999 מטלות בראש..

אני לא אדם משימתי ופרקטי

משימות גורמות לי לברוח

אני עושה מה שצריך

אבל מאוד ממקום בוחר מבפנים וקשוב לעצמו

כשבא לי בערב לנוח אני אנוח גם אם הבית מהפכההה

לא מעניין אותי הכסא תינוק שמטונף

מחר לפני שאאכיל אותו אנקה


אני כן אוהבת סדר וכן משתדלת לסדר אחה''צ לפני שנרדמים וכיף לי לשבת בבית מסודר בערב

אבל זה משהו שלמדתי לתמרן אותו רק עם השנים בזמן שנח לי ואז הצלחתי להתמיד יום יום ככה.

בעבר יכלתי יותר לחיות בבלגן.בלית ברירה כמובן כי תמיד היה תינוק תורן בידיים


אני כמובן מטפחת בילדים ומכבסתתוכלים וכו זה לא שלא

אבל

התדר שלי הוא אחר

אם הבנת מה הכוונה

אני לא רואה רק משימות

אני רואה גם מה התחושות והצרכים והרגשות שלי ואת המשימות שיש לי בחירה מולן אני אנבת לפי שכלול כל הנתונים

מה שאין ברירה ברור שעושה בלי שאלה


אבל בעלי לא מחזיק ראש בפרטים ולא יעשה מעצמו הרבה ממה שכתבת


ומממש נכון שקשה לך שהוא מתבטל כשאת עובדת ומרדימה את הילדים

פה נכנס מימד של תקשורת

אבל לא מאשימה אלא משתפת

ושימי לב שאן הוא אדם איטי יותר שטוב לו עם הקצב והתדר הנינוח הזה- הוא לא חייב להיות כמוך..וכשלא מדובר בזמנים כאלה כמו הרדמות וכו..תאפשרי לו להיות הוא...

אני חושבת שהשינוירקאני

צריך להיות בראש שלך

לעשות עבודה עם עצמך להבין שהוא שונה ממך

הוא לא רואה את הדברים כמוך ולכן לא פועל כמוך והציפיה שיפעל כמוך אף פעם לא תתממש ולכן תמיד את מתאכזבת

כדאי לעשות חלוקת תפקידים ברורה וכל מה שבאחריותו לשחרר לגמריייי לא לחכות שיעשה בזמן מסוים או לרמוז לו לעשות או לבקש

פשוט לשחרר ולסמוך עליו שהוא יודע שזה באחריותו ולכן זה יקרה

כמובן כן תיאום ציפיות מראש זה חשוב אם את רוצה לנוח בערב כדאי שהוא ידע את זה...

עבודת חייםבאתי מפעם

הנקודה זה שליטה.

הרבה נשים מנסות לשלוט בהכל, בתת מודע, זה נותן בטחון שאת יודעת מה הולך לקרות, מה הסדר של כל דבר, מי אחראי על מה ומתי.

אבל האמת, שהרצון לשלוט הוא מכרסם בבריאות הנפשית, בשמחה, באהבה, בזוגיות.

הסוד הוא להרפות.

איך עושים את זה? יש כל מיני מנחות זוגיות כמו מוריה ברונר, ויש ביוטיוב המון סרטונים של ליאת פיין היא מדברת על זה הרבה, פודקאסטים או משהו יותר רציני זה טיפול ויש את הספר לדעת להיכנע. 

נראה ליתקומה

כדאי לחשוב על ההבדל בין שותפות לבין מנהל - עובד.

אני לא חושבת שאת מכוונת למערכת יחסים של הסוג השני, ואני כמובן לא מכירה אתכם.

השאלה האם הבקשות יוצרות דינמיקה כזו?

את: מנהלת המשימות, האחראית הראשית, מבקשת הבקשות

הוא: מבצע בהתאם לחלוקת העבודה שלך


מכיוון שאתם לא באמת מנהל ועובד (וטוב שכך כמובן), כשנכנסת דינמיקה שכן מזכירה התנהלות כזו, זה יוצר מתח.

את מצפה שהדברים יתנהלו בהתאם לבקשות שלך כי ככה חשוב *לך* שדברים ייראו

מצד שני, לו יש סדרי עדיפויות אחרים, אבל מבחינת אחריות - האחריות אצלך. הוא רק נענה. אז זה לא באמת מאפשר לו להיות שותף, אלא רק מגיב. בין אם תגובה היא לעשות מה שאת רוצה, ובין אם תגובה היא להחליט לעשות מה שהוא רוצה. אבל זה עדיין תמיד מתנהל כפעולה שלך, תגובה שלו.

ככה זה גם נחווה אצלך

את ביקשת סדר - הוא הכין טוסטים.


אבל שותפות מתנהלת קצת אחרת.

האחריות היא על שניכם

וכל אחד בוחר איך לעשות ואיך לפעול לטובת העניין

אבל צריך כאן מצידך לאפשר את הבחירה שלו

ומצידו לקחת יותר אחריות


אם את לא תפני מקום

לא יהיה לו מקום לתפוס

אם הוא לא ייקח יותר יוזמה, את לא תצליחי לשחרר.


אבל אנחנו בצד שלך ומדברות מכיוון שלך

ולכן הייתי מהרהרת בעניין הדינמיקה שלכם

האם את מאפשרת לו לבחור את סדר העדיפויות שלו גם כשזה נראה לך לא נכון

האם את רואה אותו ואת סדר העדיפויות שלו

האם את מבינה אותו (גם אם לא מסכימה)

האם את מעריכה כשהוא עושה דברים

האם יש כאן דרישה מצידך שיעמוד בציפיות, או דווקא רצון לאיזושהי דינמיקה פחות מנוהלת ויותר הדדית.


הודעת הנהלה- נשים יקרות, שימו לביעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך ב' באלול תשפ"ה 21:10

לק"י

 

יש ניק בשם מוסתר2 שנוהג לפנות באישי, ולא נראה שכוונותיו נקיות.

במקרה שפנה אליכן, תחסמו ואל תענו לו.

(פרסמו לגביו ותייגו אותו בפורום נשואים טריים. נקווה שזה יגרום לו להסתלק לנצח).

 

ובכלל, אם פונים אליכן באישי, ואתן לא מעוניינות לענות, תרגישו בנוח לענות שאתן לא מעוניינות.

בנאדם נורמלי כנראה לא ימשיך.

ומי שממשיך בכל זאת- הכי טוב לא לענות ולחסום (ותדווחו לאחת המנהלות, שאם יתקבצו כמה תלונות על אותו ניק, יהיה אפשר לנסות לטפל בו).

תודה רבה!!! מקפיצהאמהלה
יישר כוח! התגובות שלו בפורומים באמת היו מוזרות...מתואמת
קפיץץץהשקט הזה
מקפיצהשמ"פ
יישר כוח!! תודה רבהלב אוהב
בוקר טוב, חשוב....יעל מהדרום
מקפיצה לצהרייםלפניו ברננה!

חשוב.

תודה לכן 💗💗

קפיץפה לקצתאחרונה
סקירה מכוונת לעובר גדול. מישהי שמעה על זה?מולהבולה

אני בהריון בסיכון בבלינסון והם משגעים אותי שהעובר מדי גדול

ממליצים לעשות סקירה מכוונת. הלחיצו שיש מומים מסויימים במקרים שיש עובר ענק.

הקטע הוא שכולם אצלי מאוד גדולים. הפעם מההתחלה כמעט כבר אמרו שהוא אחוזון 99

ואין לי סכרת. אבל יש לציין שהתחלתי במשקל עודף יותר מההריונות הקודמים


 

אשמח לשמוע אם מישהי עשתה או שמעה על זה 🙏

לא שמעתי על זה, וגם אצלי חלק נולדו גדוליםנירה22

נדמה לי שכבר כתבתי לך בעבר שאצלי ההערכת משקל בבילינסון היתה ממש מוגזמת.

לא רואה בעיה לעשות עוד סקירה, מה תפסידי?

כל הקטע שמעולם לא טעו אצלימולהבולה
בילינסון..אולי 100 גרם לכאן או לכאן
אני עשיתי סקירה מכוונת לעובר קטןשושנושי

וגם פה הלחיצו שעלולים להיות מומים וכו'

עשינו אצל דר' אייל מזעקי בשערי צדק הוא מאוד מקצועי אדיב נחמד

עוד סיבה לראות את הבייבי ולשמוע שהכל תקין.

נולד תינוק מתוק ממש

עד היום הוא קטן קצת, עלינו לאחרונה ב''ה לאחוזון 3

אבל ב''ה אין בעיה מוגדרת, באלו פשוט להיות קטן. 

שמעתי שעל עוברים קטנים בודקיםמולהבולה

אך מעולם לא על עוברים גדולים. זה הפתיע אותי ממש

היא עוד מציעה לי לעשות מי שפיר כאילו זה בקטנה

אז אצלי במכוונת הרופא אמר שלא משנה מהשושנושיאחרונה

אם גם ככה לא מתכננת הפסקת הריון (זה היה בשבוע 30),

אם לא מתכננת אז ממש לא שווה לקחת את הסיכון הזה של דיקור.

החשד העיקרי היה לדאון בגלל איזה קטע של עצמות ירך קצרות, עשיתי ניפט ונרגעתי.

 

לא מכירה את הצד ההפוך בסקירה לעוברים גדולים.

מישהי קנתה פעם נעלי ילדים ברשת לידר?שיח סוד

סגנון נעלי שבת ויודעת להגיד לי אם זה יכול להחזיק עונה מבחינת איכות? ואם זה נוח? בהנחה שלובשים רק בשבתות 

קניתי כמה פעמים סנדלים שםשומשומ

מתוך ידיעה ברורה שזה לא יחזיק עונה

פשוט שווה את המחיר ובאמצע העונה קונה שוב.

אז לא יודעת איך זה יחזיק בשימוש של פעם בשבוע

אבל אל תבני על איכות 

אני קניתי נעלי שבתטוט

לילד בן 3 והחזיק עונה שלמה. אני לא מרשה לנסוע בבימבה עם נעלי שבת

זה לא מחזיק עונה, אצלנו לפחותפה לקצת

אבל זה כל כך זול שלא אכפת לי שייהרס אחרי כמה שבתות, במילא קונה במבצע של 2/3 זוגות במחיר מסויים

 

ניסיתי נעלי שבת לבנות

סנדלים דווקא נראה לי שהחזיקו עונה, אבל לא זוכרת בוודאות

לא מחזיק הרבה זמן. מאוד מהר נראה כבר לא טוברחלי:)
לא ניסיתי נעליים של לידר.שושנושי

באותו מחיר את יכולה לקנות בשיין - הנעליים שלהן החזיקו לנו עונה. לא בתור נעלי שבת אלא בתור זוג נוסף ליום חול. הלך עם זה לגן נגיד פעם פעמיים בשבוע לא יותר.

עבורי אני לובשת כבר שנה נעליים רק משיין, יש לי כמה זוגות גם עם ותק של שלוש שנים והן גם מחזיקות ממש טוב וגם נוחות לי ממש 

אפשר קישור לנעלי נשים משיין?מנגואית
תודה 
המגפונים ממש שיחקו אותהאמאשוני

הסנדלים התבאסתי. מראש קונה שני זוגות, זה ברור.

אבל שני זוגות הייתי מצפה שיחזיקו עונה שלמה.

בסנדלים היה קרע באותו מקום בדיוק בשני הזוגות, אז לא יכולתי לחבר סנדל מזוג א' עם סנדל מזוג ב'.

אבל אולי יכולנו לזהות את תחילת הקרע מראש ולחזק שם.

אין לי ניסיון עם נעלי שבת, אבל בשביל שיהיה משהו חדש לחגים זה בהחלט אמור להספיק,

ואחרי החגים אפשר כבר לקנות מגפונים ללכת איתם גם בשבתות.

כן, קניתי כמה פעמים. יחסית למחיר - בהחלט איכותימתואמת

ונעלי שבת זה לא משהו יומיומי, אז יש יותר סיכוי שיחזיקו מעמד יפה.

לגבי נוחות - זה אישי לכל ילדה...

תודה בנות על התגובותשיח סוד
אצלנו נעלי שבת משם החזיקו עונהפאף
היה נועל אותם בדרכ רק שבת , לפעמים כשלא מצאנו גם באמצע שבוע, החזיקו עונה ונראו סבבה
קונה רק שם. כזה זול אז אין לי ייסורי מצפון מה יקרהPandi99
קונה כבר כמה שניםכרם ענביםאחרונה

נעלי שבת לבן החזיק עונה שלימה ואפילו יותר, לבת נהרס מהר יותר

קניתי גם מגפונים בחורף החזיקו לי כל החורף לבשו אותם כמעט כל יום

גילאים 4,6

 

מתוק בן שנתיים וחצי שהתחיל לגמגםshiran30005

מחבר 2-3 מילים , לא תמיד היה ברור אבל לרוב הבנו אותו, התחיל ממש לגמגם ולהיתקע, יודעת שזה אופייני לגיל, עד כמה זה נחשב תקין? לעיתים קשה לו להוציא מילה וזה ממש מתסכל אותו (ואותנו)

חיכינו שנה לתור לקלינאית ועכשיו בגלל שעבר שנה צריך לעשות שוב אבחון, מאחר והוא יצטרך גן שפתי/סל אישי בשנה הבאה קבעו לנו אבחון של קלינאית רק בנובמבר כדי שהאבחון יתפוס את ועדת ההשמה.

מה עושים עד אז? יש על מה לעבוד איתו/לתקן אותו/לעזור לו?

יש לנו רופא התפתחות חודש הבא אבל לא נראלי שיש מה לעשות בנידון , גם בפרטי זה לא אופציה כרגע

אשמח לעצות מהמנוסות...

גמגום בגיל הזה מאוד נפוץ ולרוב עובר לבדבארץ אהבתי

ממליצה לקרוא באתר של אמב"י, יש שם מידע חשוב שעושה סדר.

מידע להורים לילדים שמגמגמים - אמב"י עמותת המגמגמים בישראל. גמגום ילדים בני נוער ומבוגרים.


הכי חשוב זה לתת לו את הזמן לדבר בלי להלחיץ אותו, בלי לתקן אותו, בלי להשלים לו מילים, לתת לו ביטחון שיש לו את כל הזמן שהוא צריך כדי לדבר.

כדאי גם להסביר לאחים הגדולים, שלא יצחקו עליו, ויתנו לו את הזמן לדבר.


אם את מרגישה שהוא מודע לזה וזה מעצבן אותו, אז כדאי להתייחס לזה ולא להתעלם, להגיד לו משהו כמו 'אני רואה שלפעמים המילים קצת נתקעות לך וקשה לך להגיד מה שאתה רוצה, זה בסדר וזה קורה לפעמים לילדים, אנחנו תמיד מקשיבים לך עד שתסיים להגיד מה שרצית'.


הרבה פעמים גמגום מתאפיין בגלים, גם אחרי שיש שיפור, או שאפילו נראה שעבר לגמרי, יכול להיות שוב חזרה של הגמגום. אז לא להיבהל, ככה זה הרבה פעמים, וזה עדיין יכול לעבור בהמשך.


מכירה את התחום גם מהלימודים (אני קלינאית תקשורת, אבל אף פעם לא טיפלתי בגמגום), וגם מניסיון עם שני בנים שלי שהיה להם גמגום בגיל 2-3 שעבר ב"ה (אז קיבלתי קצת הדרכה מחברה שמטפלת בגמגום).

אם יש לך עוד שאלות מוזמנת בשמחה, פה או בפרטי...

פשוט להתעלם מזה?shiran30005
זה לא עוצר אותו מלדבר ולהגיד מה שהוא רוצה אבל כואב לי הלב לראות אותו מתאמץ ככה, באמת יש ימים ויש ימים
מבינה אותך. זה קשה בתור אמא❤️בארץ אהבתי

בגדול כן, פשוט להתעלם.


מה שכן יכול לעזור זה לתת לו דגם של דיבור איטי. צריך קצת ללמוד איך לעשות את זה נכון (קלינאית תדע להדריך איך לעשות את זה).

אם את רוצה שאני אסביר יותר, מוזמנת בפרטי.


זה לא פתרון קסם. לאחד הבנים שלי לקח בערך שנה עד שהגמגום עבר לגמרי (היו תקופות תוך כדי שהיה נראה שעבר, ואחר כך חזר שוב בגלים). אבל זה כן לפעמים עוזר לראות שיפור.

משתפת מנסיוניאמאשוני

יש לי נסיון עם ילד שגמגם בילדות ועבר לו,

ועם ילדה עם גמגום כרוני.

בגדול בארץ אהבתי כתבה את הנקודות החשובות,

אבל רוצה להתייחס לכאב שלך.

צריך לשים לב לא לכאוב על הנקודה הזאת יותר מדי.

הכוונה הוא צריך להתאמץ זה נכון אבל גם בפיזיותרפיה צריך להתאמץ. זה כואב לנו בבטן הרכה לא רק בגלל המאמץ אלא גם בגלל חוסר וודאות וסטיגמה שלילית וכל מיני דברים מסביב שעלולים להשפיע על הפגיעות שלנו כהורים לילד שמתמודד עם גמגום.

לכן חשוב שאת תבואי בגישה נכונה ומכילה כלפי זה כי הסביבה בד"כ מאוד לא מכירה את הנושא ויש הרבה בהלה סביב העניין וככה מתופעה פיזיולוגית חולפת עלול להפוך לבעיה רגשית ודימוי עצמי נמוך לטווח ארוך יותר.

בשבילך כדאי לדבר עם קלינאית מתמחה בגמגום ספציפית כדי לקבל תמונה ופרספקטיבה על הנושא וכלים להתמודדות מול הילד אבל לא פחות חשוב, מול הסביבה.

אני מבינה ששנה הבאה הוא ממשיך במעון ולא הולך כדיין לגן שפתי? אם כן צריך לוודא שהמטפלת יודעת איך לעבוד עם ילדים מגמגמים ולא שהיא תעשה דברים לפי שיקול דעתה אלא לפי הדרכה. (יש הדרכה  למורים וגננות באתר של אמבי שאפשר לתת בבוא העת)

אם לא מסתדר לך לקבל הדרכה מקלינאית עבורך, את מוזמנת להצטרף בפייסבוק לקבוצת הורים לילדים שמגמגמים. יש הרבה שאלות דומות לשלך ותשובות מפורטות שיכולות להסביר ולכוון אבל לא פחות חשוב, להרגיע באמת מתוך הזדהות וניסיון.

נתפסת על נקודה קטנהמתיכון ועד מעון

יוכל להיות שאני טועה כי לא זוכרת דברים שכתבת בעבר

כתבת שהוא יצטרך גן חנ''מ או סל אישי. את מניחה או שאת יודעת את זה?

מנסיון שלי בוועדות זכאות ילדים עם עיכוב שפתי שלא קיבלו סיוע של קל''ת הרבה פעמים לא מקבלים זכאות לחנ''מ ונשלחים לקבל קודם לפחות שתי סדרות טיפול לפני שיקבלו זכאות לשירותי חנ''מ 

נראלי שהמקרה שלנו קצת שונה כיshiran30005

יש לו עיכוב בכל התחומים, לא רק בשפה , גם מוטורי , הבנה בהכל. יש לו בערך 10 חודשים של עיכוב

מתפללת שנקבל, אם יש ילד שזכאי לגן חנ"מ זה הוא...

אני כותבת רק ממה שאני מכירהמתיכון ועד מעון

בוועדות בהן אני יושבת, אבל אני חושבת שזה גישה שקיימת.

שלפני שמאשרים זכאות, גם אצל ילדים שיש להם קושי רוצים לראות האם היה שיפור על ידי טיפולים שמקדמים את הילד.

אני מסכימה לגמרי שילד עם מגוון קשיים זקוק למענה תומך נרחב, אבל לא פעם בעיקר אצל ילדים צעירים רוצים לראות אם הילד מתקדם ע"י טיפול בקהילה לפני שמכניסים למערכת של החינוך המיוחד.

 

ואם אין תורים? כמו במקרה שליshiran30005
מגיל שנה וחצי עד היום לא היינו בטיפול כי לא היה תור, עכשיו צריך שוב אבחון ושוב להמתין לטיפול, בנתיים 0 התקדמות ואפילו התחיל הגמגום שזה כביכול לוקח צעד אחורנית


יש לך המלצה מהניסיון שלך איך כן יהיה ניתן להתקבל לגן שפתי? אני יודעת שאצלו זה קריטי, שוב בשילוב של העיכובים האחרים שיש לו

מה לגבי טיפול בדברים האחריםמתיכון ועד מעון

כתבת שיש גם עיכוב מוטורי? הוא טופל בזה?

אולי לנסות ללכת לקלינאית שמקבלים החזרים מהקופה? אם תגיעו לועדה ותראו שהתחלתם ושהוא לא התקדם כ''כ יש יותר סיכוי מאשר אם יש קושי אבל לא התחיל טיפול בשום תחום 

עוברת לפרטיshiran30005
אם אפשר בבקשה
בטח!!מתיכון ועד מעון
מקווה שאוכל תסייע
כבר כתבת פה את זה כמה פעמים, אני לא מבינה איךאמהלה

הקופה לא מביאה לכם תורים? הם חייבים בגיל הזה מקסימום תוך 3 חודשים להביא תור!! לא הגיוני שאתם צריכים אבחון חדש, זה ממש מחדל.

את צריכה לשבת עליהם ולא לרדת עד שהם מביאים לך תור. הם מחויבים לכך חוקית.

אני בגיל יותר גדול לא נתתי להם להמשיך למרוח אותי ואז הם הבינו שאין להם ברירה אלא לאשר לי ללכת לפרטי והם הביאו החזר.

ואם אין לך אופציה לפרטי הם מחוייבים להביא לך תור מיידי. אין שום אפשרות להמשיך ככה. בגיל הזה זה פשוט קריטי

אל תוותרי

בבקשה 

בשביל הילד שלכם

 

אבל בכנות, למה שאני ישלםshiran30005

מהכיס שלי עוד 150 שח לטיפול? אחרי ההחזר שלהם זה מה שהיה בזמנו שבדקתי, כל שבוע 150 שח זה חתיכת כסף אמרתי שאני לא מןכנה , לא ידעתי מראש שככ זה יסחב והמצב שלו רק ילך אחורנית

ועכשיו שאני רוצה אמרו לי זה נגמר וצריך אבחון חדש

הזוי, אנסה לבדוק מחר שוב

את צודקת. אז את צריכה להילחם שיביאו לך טיפוליםאמהלה

ועכשיו.

זה פשוט מחדל 

ואני במקומך הייתי מבקשת לדבר עם מנהלת הסניף או מנהלת קשרי לקוחות

הם חייבים לך!!!!!!

זה לא לפנים משורת הדין, זה בדיוק מה שצריך להיות

ואת צריכה להבהיר להם שההמתנה הלא הגיונית הזו גרמה לרגרסיה

וזה עילה לתביעה!!!!

לא בטוחה שזו עילה לתביעהבארץ אהבתי

לא מבינה בהיבט המשפטי, אבל לא חושבת שמבחינה מקצועית גמגום נחשב כרגרסיה. על אף שזה בהחלט מרגיש כמו נסיגה, כי זה ללא ספק פוגע ביכולת הדיבור וההתבטאות. אבל זה לא נחשב שיכולות השפתיות שלו נפגעו, אלא שנוסף עוד קושי שגם הוא צריך טיפול, אבל זה ככל הנראה לא נגרם מזה שהוא לא טופל עד עכשיו.

[יש הרבה ילדים שדווקא כשהשפה שלהם מתפתחת יותר אז מופיע גמגום, כי יש פער בין היכולות השפתיות לבין היכולות המוטוריות של ההגייה, והפער הזה עשוי לגרום לגמגום. זה לא נחשב כנסיגה מבחינה שפתית...]

 

(@shiran30005 אני מבינה נכון שהרגרסיה שאת מתארת זה הגמגום? או שמעבר לזה יש גם נסיגה ביכולות השפתיות עצמו - אוצר מילים, בניית משפטים וכדו'?).


 

אבל חוץ מזה מסכימה עם @אמהלה שממש כדאי לנסות ללחוץ כמה שיותר שיתנו להתחיל טיפול כמה שיותר מהר. בגילאים האלו זה ממש קריטי, וזה ממש לא לעניין שזה מתעכב כל כך הרבה.

לא יודעת אם רגרסיה אבל בהחלטshiran30005

 אין התקדמות בחצי שנה האחרונה בכלל, ועכשיו נכנס הגמגום הזה וזה מטריד אותי מאוד

חוץ מזה שהוא שואל כל היום "מה זה" 😅


שללנו לגמרי (לפני כשנה) אוטיזים או משהו אחר, אמרו לנו שזה רק עיכוב התפתחותי בכל המישורים וזהו.

בגלל שזה ילד ככ יקר לי קשה לי לראות אותו ככה


בכל אופן מחר אנסה לבדוק שוב

זה באמת מתסכלבארץ אהבתי

וזה שאין התקדמות חצי שנה זה באמת חבל ומתסכל מאוד.

מקווה שתצליחי להזיז שם משהו סוף סוף ותקבלו את הטיפול שמגיע לו...

כתבתי לך בעברמים מזוקקים

אולי כי את בקופה אחרת/במיקום אחר. אבל במכבי במרכז - פשוט אין להם. זה לא משנה אם הם חייבים או לא, כי פשוט אין. אפשר ללחוץ, תוך יום באמת יתקשרו ויציעו לך תור במיקום לא רלוונטי/שעה הזויה לקטנטנים. למה הדבר דומה? שלהבנתי, גם לא בכל הגני שפה יש קלינאית תקשורת!

לגבי החזרים מלאים - בררתי את זה. יש איזשהוא מחירון של משרד הבריאות שמציין כמה עולה מפגש מבחינתם (אגב, להבנתי זה באמת מה שנותנים במגזר הציבורי וקופות החולים לצוות פרא רפואי ולכן יש מחסור). באזור המרכז, צריך להוסיף בין 150 ל 200 שח על ההחזר המלא הזה שאת מדברת עליו.

 

ולגבי השאלה למה לך? כי זה הבן שלך. כי יש לך אינטרס שהוא יתקדם. כי התערבות מוקדמת יותר מועילה יותר. כי לחכות עכשיו עוד שנה עד שהוא ילך לגן שפתי זה לחכות שנה. אם אין אפשרות בכלל אז כמובן שאין. ועדין הייתי מעדיפה ללכת אפילו פעם בשבועיים או בחודש לקבל הנחיה איך לעבוד איתו בבית, גם אם את משלמת מכיסך.

בכנות? כי זה הילד שלךמקרמה

האחריות שלך

אל תצפי מאחרים להילחם בעבורו

או להיות הוגנים


בעיקרון את צודקת

במציאות הוא בלי טיפול


תלחמי כמה שאת יכולה

אבל במקביל הייתי מתחיחה טיפול כבר אתמול

יש לי ילדoo

שהיה אצל קלינאית במצטבר 3 שנים

שנתיים בקופה

ושנה פרטי


בשנתיים שהיינו בקופה אמנם שלמתי השתתפות עצמית נמוכה

אבל התור היה תקוע באמצע היום ככה שהפסדתי חצי יום עבודה או יום שלם אם לא היה לי כוח לפרפר מעבודה לקלינאית

וזו היתה עבודה שלא קבלו בה חצי יום מחלה או תשלום על יום בודד של מחלה

ככה שבפועל הפסדתי יותר כסף על ימי עבודה מאשר כמה שעולה טיפול פרטי


לכן כשהוא היה צריך עוד תקופה עם קלינאית

העדפתי לקחת פרטית

שנתנה אבחון וטיפול בשעות אחה"צ בלי המתנה וגם בפועל עלתה פחות כסף

כי זה הילד שלךיערת דבש
עבר עריכה על ידי יערת דבש בתאריך ג' באלול תשפ"ה 23:39

והטיפול בגילאים האלה הוא קריטי

לחכות יותר משנה זה פספוס עצום

שווה כל שקל ההשקעה הזו בילדים

 

ומסכימה עם התגובות מעלי 

הקופה חייבת לממן לך מזמן 

ודאי לא להסכים לחכות כעת לאבחון נוסף 

 

 

זה נפוץ מאודהשם שלי

הרבה ילדים מגמגמים בגיל הזה. בדרך כלל זה עובר לבד.


צריך להקשיב בסבלנות ולתת לו לסיים את המשפט.

לא לזרז אותו ולא להשלים לו מילים.

כדאי גם ליידע את הסביבה כדי שגם הם יתנהגו איתו בהתאם.


אם זה מפריע לו, אפשר להסביר שלפעמים כשמדברים המילים נתקעות, וזה קורה להרבה ילדים.


לבן שלי היה בגיל שלוש +. עבר אחרי כמה חודשים.


בגלל ששהבן שלך עם עיכוב התפתחותי, נראה לי כדאי להתייעץ גם עם הרופא התפתחות.

תודה יקרות!shiran30005

אני יסביר- זה לא שהוא עם 0 התקדמות הוא פשוט בקצב שלו כמו בכל התחומים- איטי מאוד. הגמגום כאילו "תקע" הכל ככה מרגיש לי.

שוחחתי הבוקר עם המכון אמרו לנו להמתין לבדיקת רופא התפתחות עוד שבועיים בע"ה וביחד נחליט

במידה והוא ימליץ להתחיל במיידי נלך לפרטי

דברתי עם הפיזיו שלו שהיינו אתמול אמרה לא להתרגש מזה בכלל לרוב זה עובר לבד, זה חלק מבניית שטף של הדיבור, היא גם מכירה אותו מגיל 0 כמעט אז לא התרגשה בכלל

אז תודה רבה לכן, נתתן כיווני חשיבה!! 

במובן מסויים זה אפילו מעיד על התקדמותאמאשוני

גמגום מגיע בשלב התפתחותי מסויים, והילד הגיע לשלב הזה והתחיל לגמגם, ובע"ה גם יעבור אותו.

להסתכל לו בעיניים כשהוא מדבר אלייךצהובאחרונה
ולהיות לגמרי קשובה
התייעצות.. הבן שלי בן 5 נורא בלחץ מהגןאנונימית בהו"ל

הוא שנה שנייה, וזה באמת לא גן מדהים. הבעיה שהוא כ"כ בלחץ שהלילה הוא פשוט לא הצליח לישון, הרביץ לי ושרט אותי מתוך שינה ובכה מלא מתוך שינה.

הוא ישן די קבוע לידי כי מאז שנולד קשה לו לישון בלילות, הוא נורא רגיש, כל פעם משהו אחר מפריע לו..


אני מנסה קצת לדבר איתו על זה והוא לא בקטע של לדבר, בכללי הוא כזה, לא אוהב שמדברים איתו על דברים מורכבים..


אני לא יודעת מה לעשות


מחפשת לו גן אחר אבל זה מסובך ואני לא מוצאת

נשמע לי שצריך כאן משהו עמוק יותר מעצות בפורום...מתואמת

את מתארת ילד רגיש מגיל אפס. הגן רק מחמיר אצלו את האופי שקיים ממילא. אני חושבת שכדאי לקחת אותו לטיפול של ממש (אולי בהדרכת הורים ולא דרכו ישירות), ואולי גם לאבחון מעמיק.

בכל אופן, בתור עזרה ראשונה - אפשר לנסות לדובב אותו באמצעות ספרים שמדברים על הקושי שלו.

ולעניות דעתי כדאי להרגיל אותו לישון במיטה משלו... הוא כבר ילד גדול... אולי בתור התחלה שיישן במזרן לידך ולא ממש במיטה שלך?

תודה! אני מתלבטת האמת על טיפול של מח אחדאנונימית בהו"ל
או משהו כזה


כי יש תחושה שמשהו מאוד קשה לו מבפנים, והיה לו הריון ולידה מאוד קשים.. הייתי בסטרס מטורף כל ההריון..

תנסי באמת מוח אחדמתואמת

הוא עובד על התת מודע ולמעשה אפילו הילד בעצמו לא צריך להיות נוכח (אפשר לטפל דרכך).

ובונוס - יחסית זול... (לפחות מה שאני מכירה)

אם לא יצליח (ומטפל הוגן ידע לומר אם הטיפול לא עובד) אז תפני לקווים הרגילים, של טיפול רגשי קלאסי.

בהצלחה❤️

אני מסכימהבאתי מפעם

יש כאן נקודה חשובה של ילד בן חמש שישן עם אמא כמעט תמיד וזה לא טבעי ולא תואם גיל.

צריך לבדוק מה המניעים לכך ואיך ניתן לעזור לו. אני פחות חושבת שהייתי הולכת למח אחד, להתחיל בקובנציונאלי. אבחון של רופא התפתחותי, הדרכת הורים. 

יתכן שזה דווקא יושב על משהו תקשורתי, קוגניטיבי ומשם זה עובר לרגשי. או שמשהו בדרך ההורית שלכם בעייתי (בלי לשפוט אותך! כולנו בני אדם) דווקא השינוי שיחול בגישה שלכם יביא למרפא. 

חיבוק גדול. 

נכון. אפשר להתחיל במוח אחדמתואמתאחרונה
אבל במקביל להתחיל תהליך בהתפתחות הילד. (זה לוקח זמן, לכן אפשר בינתיים לעשות עוד ניסיונות. אבל כן כדאי שהדברים יתחילו להיות מתועדים בצורה רשמית, ולטפל גם בדרך הקונבנציונאלית)
אפשרדרקונית ירוקה
לשחק עם בובות ותוך כדי המשחק שהן ילכו לגן. כדי לדבר על הנושא בצורה מרוחקת
הוא מאוד חכם, ניסיתי משהו כזה וזה מאוד הקשה עליו אאנונימית בהו"ל
מי שרשמה ילד לגן ברישום מאוחר, מתי קיבלתם שיבוץ?אני אמא

זה הגיוני שעדיין אין לנו שיבוץ לגן? סיימנו את הרישום בתחילת החופש וכל פעם שאני מתקשרת מבטיחים לי שעוד כמה ימים נקבל שיבוץ. נמאס לי מהסיטואציה

אין לי ניסיוןהשם שלי

אבל אני מניחה שזה משתנה בין ערים/ מועצות שונות.

תנסי ללחוץ עליהם. כבר עוד רגע מתחילה שנה, מתחילים מפגשי הכרות בגנים, לא שייך להשאיר אתכם באוויר.

תודה! אבל איך אפשר ללחוץ?אני אמא

אני מתקשרת כל שבוע וכל פעם אומרים לי כמה ימים, מיום ראשון האחרון אז אומרים לי יום יומיים. אני מדברת בטלפון רק עם נערות נחמדות שאין להן שום השפעה וכל מה שהן יכולות לעשות זה לפתוח לי פניה.

ניסית להגיע למנהלת שלהםאיזמרגד1

או מפקחת, או אחראית שיבוץ בעירייה, לא יודעת איך קוראים לתפקיד?

אפשר לנסות לברר מי אחראי אצלם, ואם צריך אפשר להתקשר ולהבהיר שאת לא יורדת מהקו עד שמביאים לך מישהו בכיר יותר לדבר איתו. יש סיכוי טוב שזה יזיז יותר מהר...

אני מציעה אפילו להגיע פיזיתאולי בקרובאחרונה
לעירייה או איפה שזה נמצא. אצלנו הרבה דברים זזים כמעט רק ככה.. שומעת מחברות כבר כמה שנים..
אשמח לרעיונות לסנדוויצים לבית ספרשואלת12
עדיף דברים קלים ובריאים
כמה רעיונותכורסא ירוקה

חומוס

חביתה

גבינה לבנה (אפשר עם זיתים)

טוסט

טונה

סלטים (כרוב סגול במיונז, חצילים בטחינה/מיונז)


אצלנו הכי עוזר שזה ימים קבועים של מי אוכל מה ולא צריך כל ערב מחדש לתכנן מה יאכלו מחר

לכל אחד יש דברים אחרים שאוכל?שואלת12
כן בדיוק הגבתי לך על הבררנות למטהכורסא ירוקה

בהתחלה ניסינו לגוון מתוך הנחה שיאכלו מה שיש, בסופו של דבר מעדיפה שישבעו גם אם זה לא הכי בריא.

אחרת הילד הבררן שלי מסוגל לא לאכול כלום יום שלם (גם בצהרון..)

הם מוציאים הרבה אנרגיה אז לא נורא שיאכלו קצת סוכר ושומן בגילם.


אם קשה לך להחזיק מי אוכל מה תעשו טבלה על המקרר

סלטים עם מיונז - לא מומלץאלישבע999

מאכלים עם מיונז לא מומלץ להחזיק מחוץ למקרר לזמן רב. המיונז מאוד רגיש ומתקלקל.

מיונז שעמד מחוץ למקרר שעתיים, צריך לזרוק 

השאלה גם מה הילדים יאכלוים...

שלי מאוד בררנים...

ומה הם אוכלים?שואלת12
גם אצלי בררנים/מעצבנים בענייני אוכל
אצלי הבררןכורסא ירוקה

מקבל גבינצ, נקניק, חמאת בוטנים (לרוב טבעית), שניצל תירס/עוף, ובחלק מהימים שוקולד

אצלי אוכלים דברים מאוד מצומצמיםהשם שלי

טוסט עם גבינה צהובה

לחם עם גבינה

מצה בלי כלום

לחם בלי כלום


בדרך כלל ביחד עם מלפפון.

לפעמים פרי/ ירק אחר- גמבה, תפוח, עגבניות שרי


אין להם בעיה לאכול כל יום אותו דבר בלי לגוון.

מידי פעם נמאס, אז הם מחליפים בין האופציות.

אצלי אחד עם גבינה לבנהים...

תמיד...

השני רוצה רק שוקולד אבל אני מערבבת לו עם טחינה בטעם שוקולד

אצלי קבועמאוהבת בילדי

טוסט

חביתה או ביצה קשה

שוקולד.

 

זהו.

וילדה אחת שרק שוקולד...

אצלנו הכנו טבלהאין לי הסבר

(לזמן של הקייטנה, כי בשותף יש אצלנו הזנה)

זה מה שהיה, מדובר בבררנית:

חביתה בפיתה

טוסט

ממרח תמרים

לחם מטוגן

ביצה קשה


רעיונות נוספים:

חומוס

טחינה

חמאת בוטנים

גבינה לבנה

גבינת שמנת

פסטו

ממרח זיתים

טונה


אצלנו גם עשינו בטבלה מקום לתוספת של פרי/ירק, שגם זה היה די מצומצם...

היה:

עגבניה/זיתים/תפוח


כמובן שכל הירקות ופירות יכולים להצטרף לרשימה

אני משתדלת שיהיה בסנדוויץ' חלבוןאני אמא

אז האפשרויות אצלינו הן:

גבינה לבנה

גבינה צהובה

חמאת בוטנים

חומוס

טחינה

ההכי מפנק שאני מדי פעם נותנת זה ממרח חלווה...

טונה

ביצה בכל מיני צורות (חביתה, לחם מטוגן, סלט ביצים)

לפעמים אבוקדו אפילו שזה בלי חלבון.

 

הבררן שלי יודע שזה האפשרויות, אז הוא בוחר מתוכן, לרוב חמאת בוטנים. כשהצעתי לו לגוון כי גם אתמול ושלשום הוא אכל חמאת בוטנים הוא אמר "אני אוהב גם ממרח תמרים אבל את לא מרשה" (הוא לא נראה לי ממש מודע לקיומו של ממרח שוקולד, אצלינו בבית זה אף פעם לא היה אופציה, ממרח תמרים קיים בשביל עוגיות ופעם בחצי שנה אני גם נותנת להם בסנדוויץ') אם ממרח תמרים היה אופציה, או ממרח שוקולד אז גם חמאת בוטנים הילד לא היה אוכל.

אפשר לנצלשמתיכון ועד מעון
בגן של הקטנה שלי יהיה ילד אלרגי לחלב, היא לא אוהבת חומוס, אשמח לרעיונות מה אפשר למרוח לה שזה לא דברים מתוקים 
אבוקדובוקר אור

טחינה

חמאת בוטנים זה מתוק? לדעתי לא

חביתה/ביצה קשה/לחם מטוגן

טונה, חביתה, ביצה קשה, צנים עם שמן זית ותבלין פיצהיעל מהדרום

לק"י


תחליף פרווה של גבנ"צ- בטוסט פחות מרגישים הבדל.

פיצה עם טונה.

גם אני באותו סיפור, עם ילד עם מגוון מזון לא ברוריעל מהדרום

לק"י


יש דברים שאכל בבית ולא אצל המטפלת, ולהיפך.


אבל הוא גם ככה מבקש אוכל מיד כשהוא קם, אז ננסה לתת לו בבוקר מה שהוא אוהב (בעיקר טוסט, פיצה וקוטג'), כי גם ככה בגן אוכלים מאוחר. ולגן נשים מה שאפשר.

וננסה להרגיל אותו לגבנ"צ פרווה (הבת הגדולה יותר אלרגית לחלב, אז יש לנו בבית).

אני בכל מקרה מתכוונת לשים לו יותר מגוון לגן, בתקווה שכן יאכל מתישהו (לא במקום מה שהוא אוהב. אבל נניח פירות וירקות שבבית הוא לא אוכל, נשים לו קצת לגן ונקווה שיתחיל לאכול).

טונהבתאל1

חביתה

אבוקדו

טחינה

תנסי חומוס ביתי...ממתקיתאחרונה

הבררנים אצלי, דווקא זורמים עם חומוס ביתי.

כמה תינוק בן 8 חודשים צריך לאכול?ים...
תמל? חלב אם? אוכל רגיל?ברונזה
תמ"ל בעיקרים...

וכמה מים לתת? הצואה שלה מאוד יבשה בימים האחרונים

אפשר גם מרק טחון, פירות טחונים.ממתקיתאחרונה

מים- כמה שיותר, בעיקר בימים החמים האלו...

בגיל הזה אפשר כבר להפחית תמ"ל ולהביא מזון טחון, או אוכל רך בידיים.

שיעול מטרידאנונימית בהו"ל

לפני כחודש סיימתי שבועיים+ של שיעולים מטרידים. הגעתי למיון ולא ידעו להגיד לי מה זה. עלתה מחשבה שזה בגלל גדילה של הרחם.

עכשיו אני יומיים עם שיעול שמכאיב בצלעות.

אובדת עצות מה עושים.

בזמנו כשהגעתי למיון אמרו לי שזה לא קשור להריון, שלחו למיון רגיל, שם טענו שלא ברור מה זה. כשחזרתי לרופאת המשפחה שלחה אותי לרופאת נשים כי אני בהריון.

תכלס מתוסכלת.

אולי שעלת?ציפור27

הרבה רופאים לא יודעים לזהות את זה.

תרגישי טוב!!

ויש מה לעשות עם זה, אם זה אכן זה?אנונימית בהו"ל
ותודה!
חוויתי משהו דומהמיוחדותאינסופית

בתחילת ההיריון חוויתי גם שבועיים ויותר שיעולים ממש קשים

הלכתי לרופאה אמרה ויראלי

גם בדקו לי שעלת וכלום

באופן כללי לפחות פעם בשנה סובלת מיזה ותמיד אומרים ויראלי🤷‍♀️

אז לא עזרתי אבל מבינה אותך מאוד❤️

אוף זה נוראיאנונימית בהו"ל

אף פעם לא סבלתי מזה, וזה הריון ראשון אז אין לי למה להשוות

ותודה ❤️

אויש מתסכל, האמת גם אני סבלתי באחד מההריונות שליממתקיתאחרונה

משיעולים עמוקים ובלתי נסבלים, הייתי בדיוק אצל רופאת הנשים והיא שמעה אותי משתעלת ואמרה לי ללכת מיד למוקד, זה ממש שיעול רציני, לא להניח.
עבר בסוף, כנראה סתם וירוס מעצבן, יחלוף לך בע"ה.
 

"המורה כל הזמן עצבני עלי ואני לא מבין למה"אנונימית בהו"ל

הילד המתוק שלנו עלה לכיתה א'.

הוא מאוד מאוד התרגש להתחיל!

ביום הראשון כשהוא חזר שאלתי אותו איך היה אמר כיף אבל לא כיף מאוד

המורה הגיע ב9! והחמוד שלי מתאר לי- חיכינו לו שעות ואז הוא הלך להכין קפה, חזר, חיפש חלב ורק אז התחלנו להתפלל.

הילדים מ8 בכיתה, יום ראשון של כיתה א'. מה קורה פה?

ביום השני חזר שהוא צעק עליו והוא לא מבין למה, הם קראו בחומש ופתאום הוא התחיל לצעוק (אני מאמינה לילד שלי, יש לנו קשר טוב והוא היה אומר לי ה הסיבה אם היה יודע).

ביום השלישי הוא חזר ואמר שהיום הוא לא צעק עליו אבל הם לא יודעים על מי הוא כן צועק כי הוא לא שאל עדיין את השמות של הילדים אז איך הם ידעו למי הוא מתכוון?


והיום שניה לפני שהוא יצא מהבית הוא אמר לי: המורה כל הזמן עצבני עלי ואני לא מבין למה.


אני משתגעתתתת

ככ בא לי שתהיה לו חוויה טובה, בחיים לא העירו לי על התנהגות שלו, הייתי איתו חופש שלם ובאמת שאני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שהוא הוציא אותי משלוותי, אני רואה איך הוא עם חברים ככ רגיש ואכפתי ובוגר

לא הגיוני שככה הוא חווה את תחילת כיתה א'.


עכשיו השאלה מה אני עושה עם זה

אשמח לעצות וטיפים מאמהות מנוסות וגם סתם מילות עידוד כי זה כואב לי מאוד

אם זו התוכנית, צריך ליידע את ההורים מראשיעל מהדרום

לק"י


אבל מסכימה שזה קצת מוזר להשאיר את הילד ביום הראשון של כיתה א' לבד וללכת. גם אני מכירה שמקובל להכנס ולהשאר קצת.

אבל עדיין יש לבית הספר אחריות על הילד (בטח אם לא הודיעו להורים מראש משהו אחר).


(והאמת שצריך לוודא עם הילד איך הוא ידע שהמורה איחר בשעה. אלא אם כן יש לו שעון.

אולי הילד היה שם לפני שמונה, והמורה הגיע בשמונה, רק שלילד זה היה נראה הרבה זמן....).

תוצאה גבוהה בהעמסת סוכר ראשונהמדפדפת

עשיתי היום העמסת סוכר ראשונה, יצא 153

האחות אמרה שאם יוצא מעל 140 לקבוע תור מהר לרופא

עכשיו התור הקרוב הוא עוד שבועיים ויש לי חוויות רעות בהריון הזה מהרופאי נשים של החירום

מישהי קרה לה ויודעת להגיד כמה זה דחוף או שאפשר לחכות? או רעיונות אחרים? לחוצה מזה ממש

תשלחי לרופא שלך פניה באתרצוףלבוב
או באפליקציה, תבקשי הפניה להעמסת מאה, כך שתהיי עם תוצאות לקראת תור הבא
יש רק אופציה של פניה לרופא משפחהמדפדפת

התקשרתי גם למוקד של הקופה ואמרו שאין דרך לשלוח פניה לרופא נשים (כללית)

הרופאת משפחה יכולה לתת גם הפניה?

נראה לי שכן, זו בדיקה כללית ויש פה דחיפותכורסא ירוקה
כן גם רופאת משפחה יכולה לתת הפניה לזהחולמת להצליח
תכתבי לה שיצאה לך תוצאה גבוהה בהעמסה הראשונה 
תודה!מדפדפת
כתבתי מקווה שאקבל תשובה מהר
בשמחה! בהצלחה, כתבתי מנסיוןחולמת להצליח
זה גם מה שאני עשיתי
בעיקרון הרופא אמור לעבור על התוצאות של הבדיקותהשקט הזה

שהוא שולח אליהן וליצור איתך קשר.

בכל מקרה, בתוצאה כזו ישלחו אותך להעמסה של 100, את לא צריכה להיות פיזית אצל הרופא. תשלחי פנייה באפליקציה

אין מה להילחץ, אבל את צריכה הפניה להעמסה של 100טארקואחרונה

וכדאי לעשות אותה בהקדם..

אבל את לא צריכה תור אליו בשביל זה

תתקשרי למרפאה ביום שהוא נמצא ותבקשי שיכתבו לו שקיבלת תוצאה חריגה של ההעמסה ותשמחי שיעיף מבט כדי לקבל הנחיות.