אשמח ממש להמלצות
חשוב לנו שיהיה דתי
די בדחיפות
אשמח ממש להמלצות
חשוב לנו שיהיה דתי
די בדחיפות
טליק לרנר
גלעד ברטל
את של אליק מצאתי
תודה רבה
מעריכה מאוד
הלכנו אליו לטיפול עם אחד מילדינו, לא לאבחון.
אליעזר סוקניק הוא פסיכולוג קליני (היינו אצלו באבחון). הוא מקבל בבית שמש.
אבל פסיכולוגים חינוכיים רבים מתמחים בגילאי גיל ההתבגרות ומטפלים באופן טוב לא פחות מפסיכולוגים קליניים.
אם לא מדובר על הפרעות נפשיות לא הייתי שוללת
אשמח לעוד
שמואל גוזלן מירושלים מומלץ ממש ממש למרות שהוא עו"ס קליני וביקשת פסיכולוג קליני אבל אני אומרת לך אל תפסלי מייד את האפשרות, אם אין לך מבחר גדול, כי אנשים אמרו לי שזה פשוט מדהים. ועזר להם מאוד מאוד מקצועי ולא עכשיו טיפול מרוח על שנים רבות אלא ממש כל שבוע יש הקלה.
יש גם עוד פסיכולוג קליני ששמעתי שהוא מומלץ אך רוב הסיכויים שמלא עד אפס מקום. שווה בכל זאת לבדוק אם יש רשימת המתנה. גם עליו שמעתי כמה המלצות שמו מאיר ברנד והוא פסיכולוג קליני.
בהצלחה.
זאת
מאיר ברנד הוא דתי? לא מוצאת עליו פרטים
חלק רשמו ששמות אזניות ומקשיבות למשהו.
אשמח לרעיונות לפודקסטים, שיעורים קלילים או כל דבר אחר חוץ ממוסיקה שאת זה אני עושה
הריון ראשון, אני ממש רוצה לעשות איזה חופשה זוגית לפני הלידה. אנחנו יכולים לשכור צימר או משהו בסגנון, הקטע שאין לי רעיונות בכלל מה לעשות בזמן של החופשה... ללכת לטיול או למעיין פחות רלוונטי בגלל ההריון, ואנחנו פחות בקטע של מלא מסעדות ובתי קפה..
זה כנראה יהיה לילה אחד, סביב סוף השבוע (ראשון/חמישי). יש לי למישהי רעיונות מה לעשות? אפשר גם משהו זוגי אחר שווה, אבל אני כן רוצה שזה יהיה זמן משמעותי (שנינו לוקחים ימי חופש בשביל זה אז באלי לנצל את הזמן)
מסלולים אין לי כוח ללכת הרבה, זה עושה לי ממש רע אח"כ
סדנא זוגית (חימר נגרות זכוכית או בסגנון)
צימר עם בריכה ואז זה ממלא הרבה זמן וכיף ביחד..
כן יכול להיות רלוונטי, כאלה עם חניה קרובה. אפשר גם שמורות טבע שאפשר לעשות בהם הליכות קלילות ומוצלות.
אני עשיתי עם בעלי בשבוע 39 את נחל הקיבוצים ( ללכת הרבה לא הייתי מסוגלת אבל לשחות כן... 🙃 ) חוץ מזה אפשר להביא איתכם גם משחקי קופסא או משחקים זוגיים וללכת לסיור במקום סגור
במים המשקל הרבה פחות מורגש וזה ממש מקל.
אנחנו לקחנו צימר עם בריכה (היינו בחופש באמצע שמיני) וטיילנו קצת באזור. הייתי בלי הרבה כוח, אבל ידעתי שללכת קצת כן יעשה לי טוב. אבל ממש אפשר פשוט מקומות עם מים. הכנרת עכשיו ריקה וכיפית וככה גם כל המעיינות בעמק המעיינות ועוד מלא מעיינות בארץ וממש חונים צמוד.
אם את רוצה המלצות מסויימות תכווני באיזה אזור בארץ.
בא לי גם חופש משפחתי מלא זמן לא עשינו,
וממש בא לי צימר עם בריכה אבל הנחתי שבעונה הזו חייבים בריכה מחוממת.
שום דבר שעלול להיות לא נקי לגמרי
(כי החודש תשיעי יש נשים שמסתובבות עם פתיחה קטנה בלי לדעת)
האמת גם באופן אישי לא הייתי הולכת למסלול או מעין שאפשר להחליק, כי נפילה בהיריון זה מיון
וג'קוזי אסור כל ההריון...
תבדקי את זה
רק עם ירידת מים
(עד כמה שזכור לי, אני לא גורם רפואי ולא בטוחה ב100%.)
לא ידעתי, תודה
מקווה שבאמת יצא לפועל בעז"ה
אפשר לקחת משחקים לשחק בצימר, ללכת למעיין לשכשך רגליים, לשבת במצפה עם פקל קפה להנות מהנוף. אפשר ממה שאני זוכרת לשכור בריכה, אבל את זה הייתי בודקת מול רופא או אחות, אפשר ללכת לשבת על חוף הים
מתי הרגשתן? לאו דווקא נראות בבטן אלא הרגשה שלכן
אצל הבכור הרגשתי ב17 ככה וב18 כבר ממש ראו בבירור
אני היום 15+5 ויש לי פעם בכמה ימים משבוע 14 את התחושת גלים/פרפרים
מתי הרגשתן בבירור?
שיליה אחורית
שליה קדמית
התחלתי להרגיש בשבוע 16
בהריון הקודם הרגשתי ב19
את הגלים האלה אני מחכה כלכך להרגיש תנועות בעזרת השם
הייתי בטוחה שבשני ארגיש מוקדם כי הכל קורה מוקדם יותר כזה
זה מתגבר ונהיה ברור ומוחשי ותכוף
אני בסוף הריון, מותשת עייפה ועצבנית.
לא רוצה ללדת עדיין (לא שזה תלוי בי) כי אני חייבת עוד לנוח לפני, אבל כל דבר הכי קטן מוציא אותי משלוותי. אין לי רגע לעצמי ואין לי כוחות כבר וזהו
חודש תשיעי זה קשוחחחחח!
לא סתם אומרים- הריון זה שמונה חודשים ועוד שנה...😅
מקווה בשבילך שתצליחי להירגע ולעשות לך קצת טוב והרפיה לפני הלידה💞
לא זוכרת שהיה ככ קשוח בהריונות הקודמים.
אבל לפחות בעלי נתן לי לנוח המון בשבת וזה קצת עזר
ולהרפות..
וגם, מסקנה מהלידה האחרונה
לשריין מישהי לניקיון פעם פעמיים בשבוע לחודש הראשון
מראש לתאם כי אחכ אין ראש לזה
וגם לעשׂות קניות גדולות לש הרבה חדפ והרבה אוכל מהיר הכנה לך ולילדים
בע"ה שיהיה בקלות ובבריאות!!!
ככ קשה פה לתאם עם המנקות, אני אנסה מעכשיו. ואמן!!! תודה 🧡
ואולי תתאמי איתה שתבוא כבר שבוע לפני התאריך, אם לא תלדי זה עדיין יעזור כי קשה כבר לתפקד בסוף הגוף רק רוצה לנוח לקראת הלידה..
והאמת שזה גם יכול ממש לעזור,
אצלנו היא הגיעה לראשונה שבועיים אחרי הלידה
עד אז היה קשוח אבל הכי גמר אותי היום שהיא הייתה הסתובבתי סביבה מלא כדי להסביר לה כל דבר , להביא לה דברים וכו, רציתי שהיא תספיק הרבה אז הייתי ממש על זה וכשהיא הלכה הרגשתי שגמרתי את עצמי מממשששששש ..
כן מלחמה לא מלחמה
לא עומדת בלחץ הזה
ומעבר לזה אם היה לי כח ציבורי הייתי גם עושה משהו מעשי אבל זה פחות הקטע שלי.
אני כן רואה הרבה אנשים מסביבי שמאמינים לכל מיני דברים בתקשורת ואני כן מנסה לעודד אותם ולהרגיע דרך הדיבורים האלו. לא בטוח שזה עוזר אבל מנסה
המקווה רחוק מהבית שלנו (אין אחר קרוב יותר) מרחק של עשרים דקות ואני חוששת להתבלבל בדרך
באופן כללי נשמע לי ממש לא פשוט לארגן את הילדים לשינה מוקדם בערב שבת ככה שאחזור ויהיה רגוע ונעים
הייתן דוחות למוצאי שבת?
אף פעם לא דחיתי טבילה והאמת שלא ברור איך לא חשבתי על זה כשעשיתי הפסק אבל זה המצב
מה דעתכן?
לא אכנס לשאלה אם לדחות או לא כי זה אישי וממש בחירה שלך, בעיני חשוב מאוד השמחה השלווה והרוגע שבמצווה.
מציעה לדבר על הדברים- החששות והקושי גם עם בן הזוג וגם עם הבלנית. בלניות הרבה פעמים מוצאות פתרונות יצירתיים ומאוד שמחות לעזור. יכול להיות שיעשו זמן מוסכם שרק את נכנסת וככה זה הולך מהר, אני לא יודעת מה, יש כל מיני פתרונות במקומות שונים. והתינוקי יכול לחכות לך עם מישהי בחדר ההמתנה מותר לגלות על הטבילה בשביל להיעזר.
גם אם תדחי הכל טוב.
העיקר רוגע ושלווה
בהצלחה אהובה וכל הכבוד
מחפשת מידע עדכני לגבי שעות פתיחה בערב שבת, אם צריך לתאם מראש, אם צריך לשלם כמה ומתי..
מישהי יודעת?
בתי ראנד
טלפון 02-6255560
שם הבלנית: אסתר בן זקן – 054-8486021
שם הבלנית: חיה פישר – 052-7169647
וגם לפי הפרסום - ערבי שבת וחג: מחצי שעה לאחר הדלקת נרות ולמשך שעה אחת.
בנקודה אחר מרכזי בירושלים,
בכל השבוע צריך לקבוע תור אך בליל שבת לא צריך
בפעם הראשונה 🥺🥺
כל מה שיש לכן להקל אשמח לשמוע
עשיתי עם זריקות אחרות.. לשים קרח כמה דקות על המקום שאת עומדת להזריק, זה קצת 'מרדים' את המקום ופחות כואב
בהצלחה!
שכדאי לדעת שאפשר להגיע למרכז לבריאות האישה ולהיעזר אם צריך באחיות שם, זה חלק מהעבודה שלהן.
אני לא הצלחתי להסתדר עם המזרקים וכל התהליך ואוביטרל עד היום אין לי מושג איך הזרקתי את זה בכלל אז פשוט ניגשים לאחיות והן יכולות לעשות סדר באיך להשתמש, איך להזריק, איך לאחסן.
ממש ממש כדאי בפעם הראשונה.
בהצלחה ובשורות טובות
אם אני לא מתבלבלת אצלי זה היה בקבוקון יחד עם מלא מלא מזרקים של 1cc.
המזרקים היו די מעצבנים, כאילו הרגשתי שהמחט לו מספיק חדה ולא נכנסת מספיק טוב 😵💫
אולי שיפרו את זה מאז זה כבר היה לפני כמה שנים. בכך מקרה בסוף היום הסתדרתי איתם. לי אישית ההכנה עצמה זה הזריקה לא הייתה בעיה, סתם עוד קצת פרוצדורה של לשאוב מהבקבוקון, לא קשה.
אם יש לך אחות נגישה הייתי שואלת האם יש לה מזרק יותר טוב לתת( אם המחטים עדיין כאלה גרועות), לא יודעת איזה מחט צריך והאם ה'מזרקי אינסולין'( כך אני מכירה שקוראים למזרקה1 cc הרגילים עם מחט, אולי אני מתבלבלת) יכולים להיות תחליף טוב.
באיזשהו שלב החליפו לי לפרגובריס, לא יודעת במה זה תלוי, זה היה הרבה יותר נוח
אני חושבת לפתוח לתינוקות קטנים מגיל 4 חודשים
ואשמח לשמוע איזה סדר יום עושים? איזה דברים חשוב לדעת על מה להגיד להורים?
ועוד..
שימי לב שיש חובת פיקוח מרגע שיש במשפחתון 7 ילדים. גם שלך נחשב בספירה (אם הוא איתך במשפחתון).
דבר שני תעשי ביטוח. זה לא קשור לפיקוח, אפשר גם אם המשפחתון לא מפוקח.
במעט תינוקות בערך 3.
ביטוח למה הוא מיועד?
לק"י
שיכלול:
מספר ילדים שבטיפולך.
ימי עבודה ושעות.
ממתי עד מתי בשנה את עובדת.
האם כולל אוכל או לא.
מה עושים במקרה של עזיבה (יש מקומות שמבקשים תשלום על החודש שאחרי העזיבה).
מה עושים במקרה שאת חייבת להיעדר.
מה קורה במקרה של איחור מצד ההורים.
מה הנוהל לגבי תינוק חולה (לא לשלוח מראש עם חום/ דברים מדבקים, ואם חולה באמצע היום- שההורים יבואו לקחת).
המטפלת אצלינו מודיעה מראש בחוזה שהיא לוקחת 3 ימי חופש במהלך השנה, ומודיעה עליהם שבוע מראש.
בתחילת שנה לתת לוח עם ימי חופשה.
להוסיף סעיפים- במקרה ופורצת מלחמה (או לכי תדעי...עברנו כבר קורונה) הילדים לא מגיעים.
מה אז?
האם הכסף יוחזר להורים, או ישאר אצלך?
בזמנו המטפלת של בני הייתה הוגנת ומחצית מהכסף חזר להורים מחצית הלך אליה.
חוזה כזה מפורט זה הכי חשוב!!
ובאמת מקקובל 3 ימי חופש שאת יכולה לקחת לך, עם עדכון מראש.
לדעת מה עוד יהיה בדור הגאולה שלנו.
לק"י
בדיוק השבוע חתמתי על חוזה לשנה הבאה, אבל אנחנו איתה עוד מלפני הקורונה, ועברנו יחד גם קורונה וגם מלחמות😅
אולי באמת נשאל אותה.
בכל מקרה לא משלמים על שירות שלא קיבלתי...
למטפלת שעובדת נקי ומפרישה לעצמה ביטוח לאומי- במקרה של חלת תקבל פיצויים מהמדינה
מטפלת שלא דואגת לעצמה- בעיה שלה...
(יום יומיים שבוע אני אספוג... חודש כמו בקורונה- אין מצב )
לק"י
ככה לפחות זכור לי.
והמטפלת שלנו עובדת מסודר והכל. אז היו פעמים ששילמנו רק חצי תשלום, היו פעמים שהיא החזירה, והמדינה שילמה לה.
בכל מקרה, הייתי דואגת שזה יהיה מעוגן בחוזה.
לא חושבת שזה קורה בשום מקום אחר בשוק הפרטי
וזה לא שיש למטפלת הרבה הוצאות במקאה של השבתת משק אלא אם כן היא דוכאפרת מקום
ביטולים של 'כוח עליון' כמו מלחמה מי משלם עליהם?
אוכל- מי מביא? איך הילדים ישנים במה וכמה זמן.
האם יש הגבלה על מספר הילדים
מה עושים כשאת או ילדייך חולים ח"ו
איך משלמים? מתי?
בכללי מציעה לשאול את הai על נקודות שצריך לים לב אליהם. אולי הוא יכול להכין לך גם חוזה.
לא ידעתי אם גם במסגרת פרטית זו בעיהיעל מהדרוםאותן ללוז וזה היה תענוג..
בהתחלה היא כן זורמת עם הלוז שלהם ולאט לאט מזיזה אותם לכיוון הלוז של כולם..
נגיד התחילו להיות עייפות בשמונה וחצי אז משכה אותן עם משחקים עוד רבע שעה עד שבסוף התחברו לשנת בוקר של כולם בתשע.. או להפך, השכיבה אותם עוד לפני שהתחילו להיות ממש עייפים.. בהתחלה קצת שכבו עירניות במיטה ואז התרגלו לשעה הזו.
את החוזה של המטפלת של הבת שלי
ולהשיג ציוד בשביל זה..
אפשר מקבוצות מסירה
מאוד מקל שיש לך תשתית נוחה לטיפול..
נגיד טרמפולינות שיוכלו גם להירגע וגם לאכול בהם
משטח פעילות גדול שיהיה לכולם מקום לשחק
מזרונים לשינה או שיביאו עגלות..
ולהגדיר אם הם מביאים אוכל מהבית
לעשות לך סלסלאות לכל דבר
בקבוקים תמל טיטולים בגדי החלפה
או נגיד מקום נוח להניח את התיקים ואת יכולה לשלוף לכל אחד מה שהוא צריך..
למוצצים עדיף שיגיעו עם מחזיק מוצץ
ואם לא אפשר לתלות מוצצים על מתלה ייעודי..
מניסיון עם המטפלת של ילדיי
1. חוזה מסודר. מה קורה בימי מלחמה מבחינת תשלום, שעות, מועד תשלום, ימי עבודה בחגים ובחופש, מה קורה כשאת חולה למשל, תשלום ביטוח, אוכל ראש
2. ביטוח כמובן
3. תנאים ראויים - לולים והאכלה בטיחותית בכסא אוכל. מקום מגודר, משטח פעילות איכותי ומשחקים
4. הצהרת בריאות שלא ידוע על אלרגנים וכד
בהצלחה!
זה כלכלי ומשתלם
גיל 4 חודשים זה מושלם
זה זמן בטן, אוכל, שינה ושוב בטן/גב פחות או יותר
ביטוח זה חשוב גם אם זה פרטי זה לא משנה
חשוב שיהיו לך את הכללים שלך להורים מין הודעה כזו שלא יהיו אי נעימויות לגבי תשלומים, לוח חופשות וכו
לולים שאת צריכה לקנות, משטח פעילות ומשחקים
זה מה שעולה לי כרגע
אני הפסקתי רק כי היה לי קשה להיות בבית כל היום, אם יש לך עוד שאלות נשמח לענות 🙂
1. כי את אוהבת את זה
מכירה הרבה נשים שהגיעו לזה מתוך שיקול כלעלי, חוסר בהשכלה לצאת לשוק העבודה, רצון להישאר בבית עם התינוק שלך
בסוף בסוף- כל הנל לא ישנה אם זה לא משהו שאצ אוהבת (לא רק בסדר עם זה... ממש אוהבת)
זה עבודה קשה גם אם משתלמת, לבד. ושוחקת
ובסוף הנסיבות למה התגלגלת לזה לא יעזרו לך אם אין לך את הדרייב הפנימי וההנאה מלטפל בתינוקות
(ומי שאוהבת את זה ממש זורחת ורואים עליה... וזה גם מגיע לילדים)
2. תנאים
המקום צריך להיות מותאם לטיפול בתינוקות, כם טם זה הבית, צריך להיות נקי ובטיחותי יותר ממה שאני מקפידה בבית שלי...
שיהיה ציוד מתאים
3. יכולת להתמודד עם הורים... להיות מטפלת זה לא רק לטפל בתינוקות... מאחורי כל תינוקת עומדים הורים עם דרישות וציפיות והם לא תמיד נחמדים
4. שקיפות... כלפי ההורים בעיני זה המפתח להצלחה, רוב התקלים זה על דברים שלא ציפו להם, אם הכל יהיה גלוי סעיך 3 יהיה יותר קל
5. חוזה מסודר על *הכל*
ימי חופש, בלתמים. מחליפה, שעות עבודה, תפריט, ציוד, השבתת המשק, תשלומים, עזיבות, מספר ילדים, אוגוסט - הכל!!!! - כנל סעיף 3 יהיה יותר קל
6. ביטוח- חשוב מאוד וזה גרושים, זה מושת על ההורים וזה מעיד גם על רצינות
כשאני שומעת מהמטפלת גם על זמנים פחות טובים של הילד, או כשהיא שולחת לי הודעה- אם היה משהו בבוקר, כי הוא לא כרגיל, זה נותן לי תחושה שהיא לא מייפה את המציאות.
(לא אומרת לבעס את ההורים כל הזמן, ולנסח דברים בצורה נעימה. אבל כן לשתף ולחשוב איתם אם נראה שמשהו לא כרגיל אצל הילד).
לק"י
בהתחלה הייתי מעדכנת במהלך היום איך הילד- מתי נרדם, מתי אכל.
בהמשך אפשר לשחרר, ולעדכן בסוף היום.
אבל יש הורים שבטח ירצו יותר עדכונים במהלך היום, בעיקר אם זה ילד ראשון. אז כן חשוב להגיע איתם לאיזושהי החלטה. כי מן הסתם שאת לא עם הפלאפון כל היום וכל היום מצלמת ושולחת להורים תמונות. רצוי שתהיי עם הילדים🤭
אנחנו גרים בבית קטן, שלנו אבל קטן ב"ה
אז אני מנסה למצות את האחסון בו עד תום שיהיה נעים לכולם.
אנחנו זוג הורים+ 2
וכל הבגדים מאוחסנים בארון אחד ושל התינוק בנתיים במגירה בשידה.
עמוס לי צפוף לי, ולילדה בת 3 הבגדים כבר מתחילים להיות יותר מגוונים וצריכים יותר מקום
ואני מאוד מסודרת וממיינת כל הזמן (אין לי גם מחסן בבית)
אני מתלבטת אם להכניס ארון לחדר שינה שלנו ואז זה אומר שאין מקום אפילו לעריסה ויהיה צפוף
מנסה לחשוב אולי יש רעיונות שלא חשבתי עליהם??
ובכללי מנצלת אחסון לגובה כמה שאפשר.
אם את שומרת בגדים גם שקטנים עליהם אז שקיות ואקום בתוך ארגזי מצעים או מדפים עליונים/מעל ארונות
חייבת אותה
ואני שואלת לגבי בגדים של יומיום לא אחסון
שכל המיטות יהיו עם ארגזי מצעים עמוקים זה המון אחסון..
אפילו שולחן סלון ראיתי שיש עם כמו ארגז כזה.
ואם אין ארגז מצעים אז אפשר לשים קופסאות שקופות גדולות מתחת למיטב של הילדים ולאחסן שם.
אם יש אפשרות לאחסן אצל ההורים בגדים שכבר קטנים/עגלות /ציוד שמשתמשים רק פעם ב...
אני אישית מעבירה הלאה בגדים שקטנים לנו אבל לשמור אצל ההורים זו אופציה טובה.
השידה נמוכה ולכן עדיף במקומה ארון גבוה עד התקרה.
את יכולה גם לתלות ארון מעל המכונת כביסה שיתן לך עוד אחסון.
אם יש מקום במסדרון אפשר לשים ארון צר כזה לעוד אחסון
אני מחפשת איל להוסיף ארון או מקום לבגדי היומיום שלי ושל בעלי
אחסון אני מאלתרת
אבל להתלבש נמאס לי מהצפיפות הנוראית הזאת במדפים
סליחה על השאלה...
אצלנו הבגדים של כולם מאוחסנים בשני ארונות של דלת אחת, ארון של שלוש דלתות, ארון תלייה אחד ברוחב של דלת וחצי וחמישה מגירונים. 11 נפשות... (האחסון מתחלק בין החדרים כמובן)
באופן כללי אני לא מאמינה בארונות גדולים בבית, כי בעיניי הם תופסים מקום...
אני שמתי בארון של הילדים מדף נתלה, שמאפשר לי לאחסן יותר דברים בארון.
ואני שמה בארון דברים בשתי שכבות, קדמי ואחורי.
לילדים שבני 4 ו 6, לכל אחד יש מדף אחד, הדברים הקטנים נמצאים במדפים הנתלים, וחוץ מזה יש מקום לתלייה לכל הילדים.
מהמקס סטוק מדפים כאלה של סידור נעליים, והנחתי את זה מעל השידה, והשתמשתי במדפים לשים בגדים במקום נעליים. מקווה שהבנת למה התכוונתי. עלה לי בזמנו בערך 100 שקל
שמה לך פה דוגמא למשהו דומה:
איפה הארון נמצא כרגע? הוא לא בחדר שלך?
אם לא ישאיר מקום לעריסה ואת מתכוונת להישאר בדירה לטוח ארוך ובעז"ה עוד ילדים - לדעתי חבל להכניס ארון לחדר אם לא ישאיר מקום למרות שאת לא חייבת ארון עמוק או גדול מאוד.
אצלי ארון עומק 60 ונכנסים בו בגדים גם ב2 שורות אז אפשר פחות ועדיין יהיה לתועלת
זה מאוד תלוי גם מה גודל החדר. אצלי ארון על קיר כמעט שלם 3.2 מטר (הזמנתי 2 ארונות אותו דבר והצמדנו אותם) אם הייתי לוקחת ארון אחד 1.6 היה נשאר לא מעט מקום לעריסה אם הייתי צריכה
ויש גם ארונות במידות שונות שאולי יוכלו להתאים ואפשר אולי להכניס לחדר של הילדה. אצלי באחד מחדרי הילדים יש ארון 1.2 מטר וזה אחלה
אני בכל אופן כן בעד ארון נוסף. וגבוה ככל שניתן. אולי בחדר אחר אפילו? יש לכם? אני אוהבת שלכל דבר יש מקום מוגדר זה פחות בלאגן בעיניים וההפרדה ביניכם לבין הילדה זה יתרון
חדר ממד וחדר הורים
בממד יש את הארון בגדים
מדף אחד לילדה
2 לבעלי
3 לי
2 למצעים ומגבות
ותליה מפוצצת של בעלי ושלי
אני מחפשת להכניס ארון בחדר הורים אפילו שאני ממש לא רוצה
מהארון שלכם
אני אישית שמה מצעים בארגז מצעים של המיטה (שלנו) ואצל הילדים מתחת למיטה יש לי תיבות פלסטיק ענקיות על גלגלים שאני מאחסנת בהן מצעים בין היתר
מגבות - הייתי קונה ארונית שירות לשירותים. חבל על המקום וזה גם לא ככ פרקטי בעיניי שזה לא במקלחת. יש בעיצובים ממש יפים
הארון בממד תופס את כל הקיר? לא נשמע שהוא מאוד גדול. או שהחדר מאוד קטן..
אולי כדאי להחליף אותו לאחד גדול יותר שיהיה על כל הקיר
הפוטרים תופסים הרבה מקום
ואני לא אוהבת 2 עמודות
לק"י
ואז קל להוציא גם מה שמאחורה.
פשוט שולפים את כל הסלסילה
שלא מתחיל מהרצפה אלא מהאמצע ללמעלה
ואז הרצפה פנויה
או פינטרסט פתרונות אחסון עם ניצול חכם של החלל. אלו פתרונות של נגרות בהתאמה אישית
אבל אם זו הדירה שלכם ואתם מתכננים להישאר ב"ה לאורך זמן שווה להשקיע בזה כספית בעיני.
דוגמה לרעיון - לעשות ארון במסגרת מסביב למיטה כולל נישה מהצד שתשמש אותך כמו שידת לילה אם את צריכה.
מה גודל הארון שיש לכם? נשמע בית ממש ממש פיצי אם את אומרת שבהכנסת ארון לחדר שינה לא יישאר מקום לעריסה..
ארונות מטבח (קצרים ועמוקים) שתולים צמוד לתקרה, משמש כאחסון ולא תופס מקום בחדר/במסדרון. אפשר לבגדים ששומרים, נגיד של העונה הבאה או של מידה קטנה או גדולה. ולעשות שרינק בשקית וואקום שייקח פחות מקום.
מדפים עליונים למשחקים/ספרים/סלסלות אחסון, במסדרון גם אפשר.
ארון מזנון יפה בכניסה לבית שמשמש כאחסון לתיקים מעילים.
ספסל צר קטן שהוא ארגז אחסון לנעליים מחוץ לדלת הבית.
מדף עליון/ארון עליון בשרותים לנייר טואלט או חומרי ניקיון.
אולי אפשר להוסיף מדף יפה במטבח איפשהו ובסלסלות מעליו לשמור גם דברים שלא קשורים למטבח כמו אביזרים לשיער של הילדה.
ופעם שמעתי את הרבנית ימימה מזרחי מתארת את הדירה הקודמת שלהם שהיתה קטנה כברכה ממש, במילים לא מדויקות: עומדת מושיטה יד אחת מגיעה לסיר מושיטה יד שניה מגיעה לנענע העגלה שבסלון.
זה כיף בית קטן, זה מגבש, כולם ביחד. לומדים לא לאגור ציוד מיותר.
הכל עניין של הסתכלות
ומזל שאני מסודרת וממיינת
וזה באמת מחייב להיות במיון מתמיד
באלי לפעמים להזניח אבל אי אפשר 😂
ותודה על הרעיונות
אז כל הכסאות שלנו פגי תוקף...
צריכים לקנות לכולם..
איפה כדאי?
כותבת גילאים (יותר לפי גודל ריאלי ולא הגיל שלהם ממש) ואשמח את עצתכן איזה כסאות לקנות ואיפה...
גודל של 8,7,4,3, וגיל חודשיים.
תודה רבה!!
אבל אם החגורה לא יושבת טוב על החזה, הייתי שמה בוסטר פשוט (גם בגיל 7).
ממליצה ללכת לשם
אישית קניתי בטוינלד בכפר סבא. הוא התקין לנו ברכב את הכיסאות. גם מה שקנינו וגם מה שהיה המליץ לנו איך ואיפה לחבר ברכב
בטיחותי ויחסית לא יקר,
וגם אם אתן מכירות חנות שהמבצעים שווים במיוחד
אוונפלואו Evenflo
בוסטר אפור MAESTRO SPORT
עד איזה גיל אתן מושיבות בכסא בטיחות עם רתמה פנימית?
ילד בן 6 מרגישה שכבר יותר מתאים בוסטר וחגורה
כסא
אצלנו בן 7+ ועדיין הכסא בטיחות מלא
כסא שמתאים גם ל30 קילו+
התייעצתי עם הרופא והוא אמר לי שיש מן זמזם כזה שמצפצף כדי שים לב .. מישהי התנסתה בדבר כזה? יודעת להמליץ על קישור טובואמין?
הבנתי גם שיש ביד שרה כזה, מישהי התנסתה איתו ספציפית? אשמח לשמוע רעיונות/ תובנות עצות נוספות בענייין..
בלילות,
ופתאום התחיל לפספס,
או שלפני כן לא התייחסתם אז את לא זוכרת את התדירות?
אם מעולם לא נגמל לחלוטין, לא הייתי בודקת כיוון רגשי כשהכל מראה כיוון פיזיולוגי.
אם היה יבש לחלוטין והתחיל להרטיב,
כדאי להתייעץ עם מרפאת הרטבה,
רק תבדקי טוב כי יש כל מיני שיטות ולא יודעת כמה זה אובייקטיבי.
בכל אופן נשמע שהרופא ילדים שלו לא הכי מבין בזה (וזה הגיוני)
אז טוב שאת מבררת.
לא הייתי קונה מכשיר בלי ליווי מסודר לתהליך (פגישה עם ההורים לצורך העניין)
כי היחס שלכם לנושא מאוד יכול להשפיע, וכדאי שתקבלו כלים מתאימים איך לעבור איתו את התהליך.
איך היא מגיבה? היא בוכה מתוך שינה?
מתעוררת לגמרי?
אם אין משהו דרמטי בדן, מעבר לגננת מחליפה, לא הייתי חושדת בכיוון הזה.
תמיד שווה לשאול את הגננת אם ראתה משהו שונה או אם רואה שקשה לה.
אבל זה באמת תואם גיל .וקשוח לראות ככה את הילדה, אבל אצלנו רק הזמן עזר לזה
בגן אומרים לי שהיא מאד בוגרת ומנהלת אותם, לא רואים משהו..
היא ממש מתוך שינה, בוכה, בועטת, אומרת לא לא כזה.. אני מבינה שזה תואם גיל והיה היה איזה לילה שזה קרה לה 3 פעמים בערך (אני לא מעירה אותה, רק נמצאת לידה ואולי מלטפת אם היא נותנת) אז תוהה לעצמי מתי זה כבר מעבר לנורמה.. תודה
זה קלאסי לתולעים.
יצא שונה מממרח, אבל גם טעים מן הסתםיעל מהדרוםזה באמת מתכון מוצלח מידי
כי הן קלות וטעימות ככ שזה מפתה להכין כל הזמן🫣
היתרון זה שהבצק בגדול ממש בסדר, לא כזה לא בריא
רק הרבה שמן 🫣 אבל אין סוכר.. ואפשר עם קמח כוסמין ..
אז אם ממלאים בממרח תמרים
או בממרח שוקולד ביתי או משו
אז זה הרע במיעוטו אם כבר אוכלים עוגיות 🤣
יש בו סוכר בהחלט😅
(ואין בעיה עם עוגיות, הן גם מיועדות לשבת. יש בעיה עם זה שאני טוחנת אותן🤣).
משמש אותי הרבה. אני ממש אוהבת אותו...
שכתוב שם 'המתכון הרגיל שלי'
מכינה איתו עוגיות בצורות, עוגיות ספירלה (צובעים חלק מהבצק בחום עם קקאו), אם יש כוח להשקיע אז עוגיות דובים (יש תמונות באינטרנט איך לעשות).
לפני פורים מכינה בצק כזה גדול עושים ממנו עם הילדים כל מיני סוגי עוגיות, וזה משמש למשלוחי מנות של הילדים.
לק"י
את מכינה עם הרבה נוזלים או מעט?
יעל מהדרוםאחרונהחובה שיהיו חדרים עם דלת מקשרת כי לסוויטות אנחנו כבר לא נכנסים🤭
חוץ מאילת, גמישים לכל מקום בארץ.
עדיפות למלון הכל כלול, אפשר גם חצי פניסיון…
ואם יש אטרקציות במלון או בקרבת המלון, הכי טוב!
ועל שאר הארוחות משלמים בנפרד בדרכ כשזה לא אילת. מניסיוני לפחות..
יצא לנו להיות בירושלים לאחרונה גמנחנו עם דלת מקשרת, אבל תלוי בכמה ילדים מדובר ובגילאים צריך לבדוק שלא צריך חדרי ענק שעולים הון. אפשר לקחת ילדים לאקווריום אם לא הייתם,לכותל, בטח יש עוד מלא מקומות שאני פחות מכירה
יש שם ג'ימבורי שווה
ופינת חי במרחק הליכה
וחדרים עם דלת מקשרת...
מקום מהמם
בטבריה עם דלת מקשרת
נהננו ממש..וגם זה ממש על הטיילת של טבריה
אפשר בבקשה ללדת? תינוק בריא ואמא בריאה ובלי טראומה בבקשה
כל הזמן מתקשרים לבדוק אם ילדתי וכבר לא עונה
אזלו בי כוחותיי
מרגישה כפויית טובה וחסרת סבלנות
אבל מרגישה שזה כבר לא בשליטתי
לק"י
בטח כשאת בעצמך על קוצים🤦♀️
רק למי שרוצה לשמוע מה שלומך ולא אם כבר ילדת..
תשמרי על הכוחות והאנרגיה הנפשית שלך.
להתקשר לבדוק אם ילדת...
הרי אחרי הלידה גם ככה מודיעים לכולם...
אמנם לא מתקשרים לברר כל הזמן אבל מבינה את החוסר כוחות..
והיום אני גם עם ילד חולה בבית אז כל מה שתיכננתי נגוז לו... (שהיה לו חום בבוקר, ועם נורופן מרגיש מצוין ומחפש שנעסיק אותו)🤦♀️
אני תמיד אומרת תאריך משוער של שבועיים אחרי התאריך כדי לווסת קצת את הלחץ, אבל לא תמיד זה עוזר...
פשוט תסנני את כולם
קשוח לי ממש רק מחכה שפתאום תהיה ירידת מים או צירים
ולא משנה כמה אני מנסה להסיח את הדעת זה פשוט לא עובד
תודה שעניתן
אולי תפנקי קצת את עצמך?
באיזה משהו טעים או מקלחת טובה?
ההמתנה כ"כ מתישה..
אולי באמת מקלחת טובה ומרגיעה, ואז לנסות לישון..
בתקווה שיזיז
והנה אני עוד פה
תודה על החיבוקים צריכה אחד אמיתי כזה במציאות
עוד קצת, ממש עוד טיפה וזה קורה..
חיבוק!!
סוף הריון זה סיוט אמיתי.
אבל תנסי לעזור לעצמך
מה יכול להעביר לך את היום הזה בכייף?
קניות? (אפילו במחשב...)
יציאה לקפה עם חברה או אחות?
משהו קליל לאפות?
כי בעיניי ההמתנה באפס מעש ללידה יכולה להוציא מהדעת.
לדעתי ממש כדאי למצוא עיסוקים שכייף לך לעשות אותם.
הסוף הזה גומררררר
ואין חשק לשום דבר ואין כח לזוז והכל מעצבן
אוףףףף
סליחה שאני לא מעודדת, חיבוק גדול, אבל רק אם זה לא מציק כי הכל מציק
תודה לכולכן! לא עונה אחת אחת כדי לא להעיק אבל קוראת אתכן וטוב לי בלב לקרוא
קשה קשה
לפחות יכולה להקפיץ לי את השרשור כל פעם שאני מרגישה צורך להתלונן שוב
רק מי שהיתה בחוויה הזו יודעת מה זה.
מקווה שאת כבר אחרי, ואם לא- מאד עזר לי לעמוד בנקודה הזו מול ה', להבין שאני צריכה לשחרר שליטה, להרגיש ממש בידיו ולנשום פנימה שזה יקרה ברגע הנכון.
אבל שאף אחד לא יעיז לומר לי את זה מבחוץ, זה חייב רק להגיע מבפנים..
לעיתים מצליחה מעט
הצירים כל פעם מחזירים אותי למחשבות ולקוצים. תודה לך! אם יש רעיונות נוספים אשמח
בית קפה עם חברה/ הבעל/ לבד,
קניות לקטנטן,
אפיה או משהו אחר שאת אוהבת לעשות בבית,
פודקאסטים או תוכן אחר שמעניין..
לכבס... להכין כל מה שצריך לאחרי הלידה
אם יש עוד ילדים- להכין להם סטים של בגדים או לסדר את הארונות שלהם שלמי שישמור עליהם יהיה קל למצוא .
לעשות קניות של אוכל לאחרי הלידה שיהיה בבית מה שאת צריכה ורוצה ויקל עליך.
זה מעביר את הזמן...
באמת מזכירה לי לבחור סט לשחרור. אעשה את זה עכשיו.
קניות עשינו אבל אין לנו מקום אחסון אז נקנה אחרי וכרגע לא יכולה לבשל בשביל אחרי
מישהי מכירה?
התחשק לי לפנק קצת את עצמי
בתקווה שבעלי יזרום 😅
אבל אולי זה סיכון לקנות ככה על עיוור?
יתאים לזוג דוס?
הלוואי שמישהי פה מכירה
קנינו כזה לפני כמה שנים
אני בטוחה שזה לא מה שהיה
(אני מדברת על 4 שנים לפחות)
זה חמוד, יש דברים בטח לא רלוונטי לזוג "דוס" אז אפשר לסנן ..
באסה קצת שזה לשימוש חדפ
השפה לא כל כך נקיה, חלק מהקלפים כללו שאלות טריוויה על סצנות מיניות בסרטים, וחלק מהקלפים כללו משימות שפחות התאימו לנו.
אבל כן הייתי אומרת 70% מזה היה מוצלח, מה שבעייתי זה הסגנון וההגשה.
זה תלוי עד כמה מפריע לכם דברים כאלו.
יש להם ערכה שהיא לכאורה לדתיים, אבל בפועל הם אמרו שפשוט הוציאו את השאלות הכי בעייתיות (על צפייה בפורנו ויחסים עם אחרים). היו שאלות כמו "למי בינכם יש הכי הרבה סיכוי לחזור בתשובה?" שזה לא בעייתי בפני עצמו, אבל זה מראה שזה לא באמת מנוסח לדתיים.
הכל יחסים - משחק זוגי לתקשורת אינטימית - התחדשות
בא לי חוויה מתקנת, אבל מצד שני מפחיד ליפול בזה שוב.
קוראים לזה "הכל יחסים" כתוב שזה כן מותאם לדתיים. מישהי נסתה אותה, ויודעת להגיד אם זה יותר מוצלח?
ועוזר לפתוח דברים על יחסי אישות
וזה בדרך משחקית ונחמדה..
יש גם קצת קלפי פעילות ומשימות
באמת מכל הבחינות. והוא נגיד שדגמנו הרבה משחקים זוגיים והוא לוקח מקום ראשון.
מדבר ספציפית על אינטימיות, מתאים בעיניי רק לזמן שמותרים.
מאוד משחקי, קצת תחרותי, עם שאלות פתוחות וישירות בשפה מאוד נקיה ונעימה.
שווה כל שקל
עשינו את הדייט שובר שגרה
זוג דוס (בעלי אברך) אבל אם באים בראש פתוח לשיתוף ואינטימיות זה דייט מדהים
הסינון פוגע באווירה...
תוהה אם אולי הם פשוט שינו קצת את הקופסה...
בכל מקרה, מעניין ממש שככה חוֹויתם. תודה.
ומה שלא עבר הצידה
בלי סינונים מראש וכו'
אז קודם כל אני פה כדי להזכיר שפברואר הוא חודש הבטיחות ויש הנחות בחנויות על כסאות בטיחות. אז מי שצריכה לקנות- זה הזמן
עכשיו להתלבטות שלי-
יש לי בת 4.5, 2.5 וחצי שנה.
בדכ משכתי בסלקל עד גיל שנה בערך אבל הגברבר קצת יותר גדול מאחיות שלו והסלקל מתחיל להיות כבר קטן אז רוצה לנצל את המבצעים של החודש.
יש לבת השנתיים וחצי כיסא בטיחות שאני מתכננת להעביר לקטן וההתלבטות אם לקנות לה בוסטר עם רצועות כמו שיש לגדולה, או לקנות לגדולה כבר בוסטר גב בלי רצועות ואת הבוסטר עם הרצועות להעביר לאחותה.
בקיצור- האם יש עדיפות בטיחותית לבוסטר רצועות ועדיף למשוך בו כל עוד זה מתאים?
רצועות פנימיות,
ומעבר לזה, נראה לי שזה הרבה הרבה יותר נוח לילד שיש לו מרחב מוגדר משלו ואיפה להניח את הראש.
לכן בעיני אם יש אפשרות עדיף למשוך כמה שיותר בבוסטר גב
אם יש 3 כסאות בטיחות מאחורה ממש קשה להגיע לחגורה ויותר נוח רצועות פנימיות של הכיסא
ומנצלשת לשאלה.
ב"ה לקראת לידה שלישית. יש לנו שני כסאות גרקו סלים פיט, אבל לא מאמינה שאחד נוסף ייכנס, אפילו שאמורים להיכנס שלושה ברכב.. (המושב האחורי יותר רחב מאיפה שיש חגירה)
יש לי גם סלקל אבל מרגיש לי פחות בטיחותי וגם בסוף רחב יחסית אז גם לא מאמינה שייכנס מאחורה.
מה מציעות? לקנות בוסטר לגדול (בן 4.5)? זה בהכרח צר יותר? ואם כן, האם יש המלצות על סוג מסוים? ואז את התינוק להושיב בגרקו?
הצעות אחרות?
תודה
ברכב משפחתי רגיל?
איזה כסאות?
אוונפלואו Evenflo
בוסטר אפור MAESTRO SPORT
2 כאלה בצדדים ובאמצע סלקל
אבל זה דורש לקחת את הכיסאות ממש לצדדים, הכי קרוב לדלת שאפשר.
המוכר בחנות אמר שאם הקצה של המושב גבוה יותר משאר המושב אז לאזן עם מגבת מקופלת מתחת לצד השני, לא היה אצלנו צורך אבל לא יודעת מה מידת הבטיחות של זה אז לא לוקחת אחריות.
לנו יש כרגע בוסטר ג'ואי אלוויט, כסא בטיחות ברייטקס אלגנס וסלקל של סייבקס.
ולי אישית יותר נוח שהסלקל בצד ככה יותר קל להכניס ולהוציא את התינוק. באמצע יושבת הגדולה שיוצאת ונכנסת לבד (ועכשיו גם למדה להחגר לבד, בכלל תענוג😅)
קצת מלחיץ אותי להוסיף מגבת :/
נראה..
תודה בכל אופן
היה לנו יום נישואים ושנינו עמוסים ...
יצאנו למסעדה בערב ומאוד רציתי שקצת נציין את היום.
בנות שיתפו כאן כל מיני משחקים זוגיים אז הכנתי משהו מהרעיונות שקראתי, שתי דקות עבודה והיה נחמד!
הכנתי שתי ערמות של כרטיסים.
אחת - כל מיני משפטים השאלות כמו:
משהו שהיה לי מאתגר
משהו שאני מתגעגע אליו
משהו ששימח אותי
אני רוצה להודות לך על
וכו'
ובערימה השנייה כתבתי כל מיני תחנות שהיו לנו בחיים.
למשל -
בדייטים
בזמן הלימודים
כשגרנו ב...
הלידה של
כל אחד בתורו לקח כרטיס מכל ערימה, והיה צריך לענות.
למשל -
משהו שאני רוצה להודות לך עליו - בלידה של...
משהו שהיה לי מאתגר - בדייטים
היה נחמד ומעורר מחשבה!!
שומרת לי להזדמנות
אם בא לך לכתוב עוד רעיונות לשאלות זה ישמח ממש..
משהו שהיה לי מאתגר
משהו שאני מתגעגע אליו
משהו ששימח אותי
אני רוצה להודות לך על
היה מצחיק ש
משהו שעשה שינוי
משהו שהייתי עושה אחרת
משהו שעשינו בשיתוף פעולה
משהו שהפתיע אותי
משהו לא רגיל
משהו שכיף להיזכר בו
ממש הערכתי איך שהתנהגת כש
משהו שלמדתי ממך
משהו שלמדתי על עצמי
ואפשר עוד לפי האופי / השיח ביניכם...
מה שכיף זה שאפשר לענות בקצרה או להאריך ולהעמיק, לפי מה שבא.
ורעיון נוסף
פעם אחרת, באיזו יום הולדת עשיתי משחק עם שאלות פשוטות כמו
מה אני מאחל לעצמי?
מה אני מאחל לבן הזוג?
מה התכונה החזקה בי?
מה אני מעריך בבן הזוג?
וכל אחד הרים קלף,
אבל היה צריך לענות *כאילו הוא השני*
זה היה מעניין...
מוסיפה בעריכה-
נזכרתי בעוד רעיון שקראתי בפורום,
לשחק "ארץ עיר" אבל עם הגדרות שקשורות אלינו למשל-
מקומות שגרנו בהם
סלנג שלנו
בדיחה של אחד הילדים
משהו מהעבר
שיחקנו והיה מוצלח
ראיתי שמוכרים...
מישהי מכירה? שווה?
יש הרבה כרטיסים ומשימות, השתמשנו בו הרבה פעמים, אבל הוא באמת לא מביא לשיח מאוד עמוק ורגשי אלא משהו קליל יותר, נחמד כשלא רוצים משהו כבד או כשלא זורם לפתוח שיח לבד.
ומה הכוונה לא עמוק? איזה סגנון שאלות?
מעניין...
חמי וחמותי מאוד אוהבים לארח לשבתות ולא יודעים להגיד 'לא' למישהו שרוצה לבוא. אין להם הרבה מקום בבית, אז בד"כ אנחנו ועוד גיסה אחת לא מגיעים אם מגיעים עוד שני זוגות, כי זה ממש להצטופף ולא מתאים לנו.
תכף יש אירוע משפחתי וכלת הארוע (אחות של בעלי) ממש ביקשה שתהיה שבת משפחתית. בתאריך המתוכנן לשבת הזו אני אהיה קצת יותר מחודש אחרי לידה.
חמי מצא דירה שיכולים לישון בה חלק מהזוגות, ככה שהבעיה הזו די נפתרה (זה עדיין לא אידיאלי כי זה אומר שהילדים איתנו בחדר, אבל נתמודד), אבל הם מתעקשים שנאכל אצלם בבית. טכנית אפשר להכניס את כולם, אבל זה צפוף ממש ואומר שאין מקום לזוז, אין לי איפה להניק (אני אצטרך ללכת לחדר בקומה השנייה) וגם אין מקום לעגלה בסלון, ככה שהפיצית תצטרך להיות רוב הזמן בחדר אחר (חדר משחקים של כל הילדים או חדר שינה של גיסי וגיסתי).
עכשיו גם ככה יש המון אמוציות סביב השבת שיושבות על המון משקעי ילדות ואחיות שלא הכי מסתדרות ביניהן. בעלי החמוד החליט שהוא מנסה לגשר בין כולן (אמא שלו ושתי אחיות) והבהיר גם שלא בטוח שאנחנו נבוא, כי אני לא הרבה אחרי לידה. אבל אני לא מצליחה לשחרר ולהגיד שלא נבוא.
אני יודעת שזה יבאס בטירוף את כלת האירוע (שקשורה לבעלי במיוחד) ואת ההורים שלו. אני יודעת שהם לא מצליחים להבין את הסיטואציה (מהתנהלות שלהם סביב לידות בכללי). ואני גם יודעת שזה ידרוש ממני כוחות שכרגע אין לי. אני אחת שקשה לה עם עומס ורעש (גירוי תחושתי מוגבר), אני צריכה לנוח ולהניק בשקט, קשה לי לשחרר את הילדים שלי לאחריות של אחרים (בעלי ייקח עליהם אחריות, אבל המשפחה שלו לא קלטה שהוא התחתן ולא מפסיקים לבקש ממנו לעשות דברים וזה בא על חשבוננו) ואני שונאת להיות אצלם כשאנחנו אסורים (שאיכשהו זה קורה כמעט כל פעם שאני לא בהריון), במיוחד כשצפוף ממש.
ניסינו לשכנע את חמי וחמותי שנאכל באולם, אבל בינתיים זה לא עבד. בעלי הציע שנגיד שאם אוכלים אצלם אנחנו לא באים, אבל אני מרגישה שזה לא מתאים להציב להם תנאים ואין לי מושג מה לעשות. (הצענו גם לחגוג לה ביום משפחתי במקום שבת וזה לא עבר)
הלוואי ותצליחו לעזור לי לסדר את המחשבות ולהגיע לפתרון או החלטה.
לא דומה שבת כלה לאחות לפני חתונה
שזה אירוע חד פעמי ומיוחד
ליומולדת/יום נישואין או משהו דומה
וכן. לפעמים יש אירועים כאלו שעושים בשבילם מאמץ גדול יותר
ויחד עם זאת- לא לכל דבר צריך להסכים
לי יצא בשבת די דומה (שבת בר מצוה) אחרי לידה להחליט בשבת בבוקר שאני לא מבוגלת ללכת עם 3 ילדים לבד ושאני נשארת בדירה ולא הולכת לבית כנסת ובעלי בא לעזור לי אחרי התפילה
מי שעיקם את האף- היה לו אף עקום
והוא יכול להאשים רק את עצמו
בעלי אמר שלא בטוח שנבוא, אבל הם לא מצליחים לקבל את זה...
הלוואי והם יצליחו גם להבין את המקום שלנו.
אני מסכימה ומבינה שאנחנו אלה שנפסיד (וכל השאר ירוויחו מקום נורמלי יותר).
לגבי האולם, אנחנו לא היחידים הסיטואציה ממש מפריעה להם, גם לעוד שני נשואים זה ממש קשה והם מקריבים בשביל זה, לכן עלה הרעיון של תנאי, אבל אני באמת לא מרגישה שזה נכון להציב תנאי להורים.
נשמע שזה צפוף אובייקטיבית ולא שאתם מפונקים. פשוט אני חושבת שגם אם כמה אחים נמצאים תחת הכותרת של "קשה" עבור כל אחד זה אומר משהו אחד, וזה תלוי בכוחות שלכם באותה התקופה, בשאלה אם יש תינוקות, בילדים השונים שלכם ושלהם ובעוד מלא פרמטרים. אז אפ להם נכון יותר להקריב ולהגיע - אחלה. ואם לכם זה לא נכון - זה בסדר גמור, ובעה שיהיו הרבה שמחות במשפחה שתזכו להצטרף אליהן בעתיד.
אבל בכל מצב עומדת מאחורי מה שאמרתי לגבי האולם, גם אם זה קשה לכל האחים.
אני חושבת שבאופן כללי חלק מהתפקיד שלנו ביחסים בינאישיים זה לדעת מה נכון לנו ומה טוב לנו. ההורים של בעלך עושים את זה בצורה מבאסת, אבל גם בצורה מצוינת - מה שנכון להם זה לארח בתוך הבית שלהם ולא באולם, ולכן זה מה שהם עושים. לכם כנראה נכון כרגע לא להתארח בצורה כזו - אז אל תלכו.
והאחרים גם כן צריכים לדעת מה נכון להם בסיטואציה..
יש אולי דרך לחלק את העומס של הסועדים? נגיד אם יש נכדים-אחיינים שהם כבר עצמאיים אז לעשות להם שולחן במטבח/חדר/מרפסת/כל חלק אחר של הבית ואז המבוגרים והילדים הקטנים ישארו לאכול בסלון ויהיה לכם יותר מקום?
את התינוקת לא הייתי משאירה לבד בחדר אחר, הייצי מנסה לחשוב אם יש דרך לשים אותה איתכם. אישית הייתי מעדיפה לאכול בתורות עם בעלי כשכל פעם אחד אוכל ואחד איתה במנשא או בידיים
אחראים יהיו עם הילדים כדי לשלוט במצב?
בתורנות אפילו, כל סעודה מחליפים למבוגרים אחרים. זה גם יכול לתת לחלק מהמבוגרים - אחים או גיסים, הזדמנות להשלים פערים ביניהם..
אגב אם השובבים הם מתחת לגיל כלשהו אולי אפשר להגדיר שזה שולחן מעל גיל מסויים. אבל כמובן תלוי אם זה חותך את כמות האנשים בצורה הגיונית
סביב חתונה זה כן קצת יותר מחייב אבל לא בכל מחיר.
לא הייתי שמה תינוקת בת חודש בעגלה בחדר אחר כשהכל רועש. זה גם ככה די גיל של הנקה נונסטופ, אז בעיקר סינר הנקה ולתפוס פינה נוחה על הספה.
אצלינו במשפחה כבר כמה פעמים עשינו שבת משפחתית ביישוב של אחי
אחי וגיסתי היו אחראים על הכל
וההורים שלי הגיעו כמו אורחים
זה ממש הקל עליהם..
את התשלום על האולם אני כבר לא זוכרת אם התחלקנו או שההורים שלי שילמו.
בבישולים התחלקנו וכל משפחה שילמה גם על החדפ והפינוקים שקנו.
כמובן לא אצלך!!
כי את תהיי מייד אחרי לידה
וזכית שבע לך ככה קשוב לצרכים שלך ❤️
אולי לאכול חלק מהארוחות בדירה שאתם נשארים בה?
את צודקת לגמרי ואני באמת צריכה להגיד לו את זה יותר.
זה לא רלוונטי בדירה, אבל אולי לפחות נביא השלמות אוכל ואז הסעודה ארשה לעצמי לשחרר.
לבוא רק אם אני רוצה ולא כי צריך
בד"כ כשאני מאד במקום כזה פתאופ גם אני מוצאת את הרצון לבוא למרות הקושי ונהנית.
אבל ההרגשה שמוכרחים ושהפ יתבאסו עלי וכל זה מכניס אותי ללופ לא נעים.
ואם החלטתי בכל אופן לא לבוא, הכל טוב
תמשיכו לשמור על קשר עם המשפחה בעוד המון סיטואציות לא על זה ייפול דבר..
תחשבו על דרך לשמח את הכלה בצורה אחרת או משו כזה..
כשאת אומרת שחמיך וחמותך לא רוצים אולם זה משיקולים כספיים?
אתם מסכימים לשים על זה כסף?
מבחינת שאר האחים והאחיות איך הם רואים את זה? מפריע להם הצפיפות והעומס?
בעיניי אם אתם לא היחידים שמפריע להם מאוד העומס הייתי מנסה לארגן "קואליציה".
לדבר עם שני זוגות במשפחה שגם הם יהיו בעד אולם.
ואז לדבר בנחת וברוגע עם ההורים ולשכנע אותם.
ואם הבעיה של ההורים היא כסף אז כן שכל אחד יבטיח לשים על זה כסף כדי להשתתף בעלויות
ולהבטיח לעזור הרבה בארגון של האולם, בסדר ובניקיון.
במידה וכלום לא הולך,
אני לא הייתי מוותרת על שבת משפחתית.
בעיניי משפחה זה מעל הכל!! וזה ממש חשוב השבתות גיבוש האלו.
תנסו לראות מה יכול לעזור לך ספציפית להרגיש יותר בנח.
אולי תחפשו לבד דירה פרטית לעצמכם?
ואפילו שאת תהיי רק בחלק מהסעודות ותקצרי לעצמך את השהות.
אבל בעיניי האופציה לא להגיע היא לא אופציה (כמובן רק בעיניי, אבל באמת אני חושבת שזה מאוד מאוד מאוד חשוב)
לפי מה שאני מבינה זה לא עניין של כסף, אלא יותר טכני וזה בדיוק מה שאני לא יכולה להציע בו עזרה...
אני אבקש מבעלי לדבר עם אחותו שזה גם מאוד מפריע לה, אולי זה יעזור אם זה יבוא מעוד אחים.
תודה על ההבנה, זה גם מאוד עוזר.
זו שבת אחת לא נוחה וניכר שזה חשוב. הייתי מתאמצת על זה וזהו.
בהצלחה!
רק מניחה את הנקודה החשובה של: תיהי קשובה לעצמך. לכוחות הגוף שלך, לכוחות הנפש, לשלוות הנפש.. בסוף המטרה זה חיים שלמים בטוב וביחד עם המשפחה. לפעמים נכון לוותר נקודתית (על האירוע המשפחתי) כדי לא לסחוב מטענים ופגיעות של ריצוי או חוסר הקשבה לצרכים האישיים. לפעמים אפילו עצם הצבת הגבול- זו נתינת כח והנכחה של היכולת.להיזהר לא להיות בריצוי או במחיקה עצמית. ואשרייך מאוד שיש לך בן זוג קשוב ואכפתי. ה' יברך אתכם בהחלטות טובות
אם הייתן רוצות להתפתח מבחינה אישית, רוחנית,
הייתן מרגישות איזשהו חשש שמא זה יאיים או ייצור אי נעימות בזוגיות?
ולמקרה האישי שלי-בעלי איש מדהים.מאד רוחני ומחובר אבל פחות בענין של הלכה.
הוא תרם לי המון מבחינת חיבור שלי לקב"ה, אמונה, בטחון בה' ועוד
אבל, אני מרגישה שיש איזה זלזול מסוים בהלכה, הוא לא לומד ולא תמיד יודע
וזה יכול ומביא למצבים של ממש מכשול הלכתי
בהלכות שבת, בשר וחלב, כשרות המטבח ועוד. דברים חמורים...
כמובן הכל בחוסר ידיעה.
אולי בגלל שגדלתי באוירה אחרת (מאד הלכתית וטכנית, אבא שלי מורה הוראה בראש מאד פרקטי ומעשי ודקדקן) התלהבתי מאד מהחיבור האמוני שלו,
מההשקפה התורנית, וזה קידם אותי מאד
אבל זה מטריד אותי. מרגישה שאני גם אדם בוגר וצריך לקחת אחריות
חשבתי להתחיל ללמוד הלכות שבת, בשר בחלב- מה ששימושי לי. לפחות שתהיה לי ידיעה בעצמי.
הוא לא רוצה ללמוד איתי, הוא אומר מפורש שקשה לו ללמוד הלכה, לא מתחבר
(לומד הרבה גמרא והשקפה)
ואני תוהה אם זה ייצור איזשהו חוסר איזון, חוסר כבוד כלפיו
גם מבחינה זוגית גם מול הילדים (הם עוד קטנים)
הוא האיש הכי מפרגן בעולם, מעודד אותי לעשות מה שטוב לי
אין לו אגו בשקל- יש לי ידיים טובות וחוש טכני הרבה יותר ממנו וזה בכלל לא מזיז לו,
הוא אומר לילדים- אמא שלנו קודחת הכי מדויק (אני תולה דברים בבית ועושה תיקונים קטנים)
מעריץ שלי שאני פותחת סתימות...
אבל עדיין בסופו של דבר רוחניות זה עיקר הבית וזה כן נוכח בקשר שלנו ובזוגיות שאני באה לקבל ממנו ולהיות מושפעת
פשוט ברובד ההלכתי זה לא המקום שלו כל כך (וכן, לא אתעלם שזה עבודה אישית שאני צריכה לעשות לא להסתכל עליו שלילי על זה.
באיך שגדלתי זה ממש קשה לי שלא יוריד לי ממנו הענין הזה.)
אשמח לחכמת ההמונות המדהימות פה