פורום הריון ולידה (עמוד 87)

יש לו טלפונים של אנשים מבפנים

הוא בכל מקרה ממש הצליח לעזור לנו בעבר.

אולי גם פועה כי זה קשור לפוריות 

לפעמים ממש ללכת ולדבר עם המזכירות עוזר. עוד אופציה להתקשר לזימון תורים הכללי של שעצ ושהם יעבירו אותך למקום הנכון, יכול להיות שהטלפון שקיבלת לא מעודכן.

לא מבינה בזה כ"כ אבל זה לא דרך הקופ"ח, נכון?

בעיקרון לא לריב עם המוקדנים אבל להיות תקיפה וברורה שאת צריכה תור, אין לך איך לקבוע לעצמך ולכן שימצאו לך פתרון, לבקש לדבר עם המנהל משמרת אם צריך.

המערכת הבירוקרטית ברפואה מתסכלת מאוד (ל2 הצדדים) ולצערי מניסיון בדברים אחרים כשמתעקשים פתאום מתפנים תורים.

בכל מקרה בינתיים הייתי קובעת את התור בהדסה וממשיכה במקביל לנסות בשע"צ, אבל לפחות שלא תשארי בלי כלום.

חיבוק גדול! זו התמודדות לא פשוטה והבירוקרטיה לא הופכת אותה לקלה יותר...

זה סיוטט לקבוע תורים!!

בהצלחה וחיבוק גדול❤️

דיברתי איתה השבוע

אולי הביאו לך מספר לא מתאים.

להתקשר בשעות הבוקר 8:00-14:00 בערך. 

מציעה לחפש בגוגל ולהתקשר (פוריות שערי צדק).

המזכירה שם נחמדה ורוצה לעזור

בדיוק מהסיבה של סיבוך בקביעת תורים.

אח''כ גם טופלתי בלניאדו כי הרופא שלי משם (ממליצה בחום על ד''ר אמיר ויינטרואוב, רופא מדהים, אנושי וקשוב).

היה שווה לגמרי את הנסיעה. ספציפית הבדיקה הזו היא חד פעמית אז כמובן המיקום לא ישפיע על מקום הטיפולים לעתיד.

זאת בדיקה בהרדמה?

כמעט כל המידע שמצאתי זה הבדיקה עם חומר ניגוד ברנטגן, ששם כתוב זה בהרדמה.

גם באולטסאונד זה בהרדמה, או שזה כמו אוטסאונד רגיל?

לדעתי תקבעי תור. וברגע שתתחיל לך הוסת תתחילי להתקשר אליהם כל יום לראות אם יש ביטולים לימים הקרובים.

אולי יסתדר לך תור אפילו בשבוע הבא

כדאי לך לנסות

מנסיון 

בוודאי שיש החזרים. גם על ייעוץ הורים.

כמובן עד תקרה מסוימת, אבל רוב הסכום אמור להיות בהחזר.

במכבי הבנתי שצריך להגיש את הקבלות ואת צילום ההסמכה של אשת הטיפול דרך המערכת הרגילה של ההחזרים. עוד לא ניסיתי..

תדברי עם התפתחות הילד בקופה שלך.

צריך לפנות למרפאת בריאות הנפש, בעיקרון.

אבל כן, התורים רחוקים... (ברמה של חצי שנה המתנה, לא יותר. לפחות כך אצלנו)

לגבי החזרים אני לא יודעת.

בהצלחה❤️

מהניסיון שלי יש להם יכולת ומוטיבציה לפתור כל מיני דברים שמוקדנים רגילים פשוט לא.

לא התנסיתי בדברים כמו שאת מתארת, אבל בדברים אחרים שפשוט השתגעתי מהטמטום והאטימות - הם הצילו אותי.

וגם לדעת שלפעמים זה מה יש, קופת חולים זו רפואה ציבורית בירוקרטית, איטית ומעצבנת...

במאוחדת למשל

יש בהסדר )בביטוח הנמוך יותר( טיפולים רגשיים ב45 ש"ח לטיפול.

זה ממש מסובסד ויש הרבה מטפלים.

אז זה מוזר לי שצריך לחכות

ואולי לעבור קופה או לפחות לאיים בזה?

מתחברת אליה והיא עונה על הדרישות שלך.

את יכולה למקד יותר אזור בארץ? אסף הרופא רלוונטי?קפלן?

למיילדת  פרטית בלניאדו ובמעייני הישועה.

יש גם מיילדות שמלוות לידות אבל נראה לי שפחות משתלם ואם  כבר עדיף מישהי שגם תוכל לקבל את הלידה

אישית לא אוהבת פודינג עם חלב. אז לא יודעת איך זה יצא עם מים.

אפשר גם לקחת כמה קוביות שוקולד, להמיס כם מעט שמן ולצפות.

לק"י

אפשר כשהעוגה אפויה, לכבות את התנור ולהשאיר את הווגה בתוכו, לפזר קוביות שוקולד על העוגה ולחכות שימסו, ואז למרוח.

ואפשר לשים בכוס חד"פ של שתיה חמה קוביות שוקולד וקצת מים רותחים (ואני שמה קצת שוקולית. מניחה שאפשר בלי  או לשים קקאו במקום).

לכסות בנייר כסף, וזה נמס.

המרקם אמור להיות אותו דבר. וגם הטעם כנראה יהיה דומה.

אישית אף פעם לא ציפיתי כך עוגה אבל אם עשית את זה בעבר זה כנראה יהיה מאוד דומה לעם חלב

לגבי במים לא נראה לי שיצא טוב, אול עדיף לצפות עם גאנש שוקולד/קצפת

לא לערבב פודינג וניל עם מים- לא יוצא מרקם ולא טעם…

אבל אני כן עושה תערובת כזו עם חלב לעוגות ביסקוויטים לשכבות ויוצא מהמם.

לצפות עוגות לילדים הכי טוב שוקולד כמו שאמרתן ;)

שצריך פיג'מה. רק תחתונים ומקסימום גם סדין. אשמח להכיר את הדעה שפוסקת שצריך. 

אצלנו בבית ההורים יש מנהג גם לתחתון גם פיג'מה וגם סדין לבן

לא חושבת שזו הלכה.. 

לפותחת אם כל צבע בהיר מתאים בטח יש בדלתא פיג'מות בהירות 

בכל חנות פיג'מות אמור להיות למען האמת 

אבדוק שוב

תודה

את הפח עם הפיגמה..

כן זכור לי בילדות שאמא הייתה לובשת כותונת לבנה למרות שבגילה קשה לי להאמין שעוד הייתה בסבבים האלה.

אני בכל מקרה לא קישרתי אבל לא הייתי אומרת לך לבנות על זה כי היא ילדה אותי בגיל בוגר יחסית

ויש לי גם זיכרונות מגיל מאוד צעיר שלא הבנתי ובדיעבד אני יודעת להסביר

אבל כשגדלתי עוד קצת התאמצתי מאוד לא לשים לב, לפחות לא מתי זה נגמר 😉

האמת שאם זה משהו באיכות טובה, אולי כן שווה לשלם על זה הרבה, וזה יהיה לך במשך שנים... גם לגיל שבו כבר לא תצטרכי בגדים לבנים

(לי יש כתונת לילה שנמצאת איתי כבר יותר מעשרים שנה! נוחה ונעימה ואני לא מוותרת עליה למרות שיש עליה ציור ילדותי-משהו🤭 אבל היא לא בצבע לבן...)

עוד הצעה:

אם מותר שיהיו רק מכנסיים בצבע לבן ומעל תלבשי כתונת בצבע אחר, אז נראה לי שקל יותר להשיג כאלה...

אני קניתי בדלתא, סתם ככה כי היתה יפה, לא בשביל זה. אם כי לפעמים יש ציור על החולצה, אבל לא נראלי זה פוסל את הפיג'מה

נראה לי הכי פשוט לקנות כמה מכנסיים מבד נעים, ולשלב עם כל חולצה שנוחה לך.

תחפשי בהודיס ובs.wear

תקני כמה מכנסיים מבד דק, סטייל שרוואל כזה. וכמה טרנינגים לחורף. וזהו, את מסודרת.

באס וור הבדים וואו! יותר יקר, אבל תלוי כמה את רגישה תחושתית.

וזה חנויות שהן בעיקר בייסיק אז פשוט יש כמה דגמים במלא צבעים…

מתקשה זה די אחלה ופחות מלכלך. כן דורש את המכשיר וכו. אם המקלות שלך דקים יחסית זו לא אמורה להיות בעיה. אפילו רק תנקי (מתחת הגבה ובין הגבות). ושפם כמובן זה פחות דרמה כי צריך פחות דיוק במריחה.

שעווה נוזלית זה יותר מבאס כי היא יותר נוטפת (וגם לא מתקשה אז באסה לנקות). אפשר כמובן. עם מקלות דקים לצייר וזהו.

אני עושה בבית רק שפם, עם רצועות קטנות מוכנות מראש של ויט.

גבות מנקה עם פינצטה, וכשיש כוח הולכת לקוסמטיקאית.

לא עושה עם השעווה כי צריך ממש לדייק (לא רוצה לתלוש לי חצי גבה…)

קניתי שעווה לחימום במקרוגל , מחממת לפני במיקרוגל-מוודא כמובן שזה לא חם מידי שיגרום לכוויה ומורחת עם קיסם אוזניים, פשוט וקל, לא מלכלך

גבות עןשה עם פינצטה

לומר לו שלא היית רוצה  שיחווה את הקושי הזה שוב ולשמוע ממנו מה הוא חושב/מתכנן/רוצה לעשות כדי להימנע או לטפל במקרה הצורך.

חוץ מזה לדאוג לך להרבה עזרה חיצונית כי להתמודד לבד עם ניובורן ובעל בדיכאון זה מאד קשוח

בעיניים שלי, הוא אומר לך את זה כי הוא מעט חרד. ואני חושבת שהדבר הכי גדול זה להאמין בו שהוא יוכל להתמודד.

ייתכן והוא חרד מאוד ממעמסה, כי החרדה האמתית שלו היא מקריסה.

כנראה שהנפש שלו זקוקה למרחב, ועומס מתקשר אצלו הרבה עם הליכה אל הקצה.

ולכן הוא יגיד שהוא חרד מהטיפול בתינוק, כשבעצם הוא מפחד שיהיה לו עומס כל כך גדול, שהוא ירגיש שהוא על הקצה, ואוטוטו קורס.

כשיש תינוק אז יש עומס של ציפיות. ציפיות שתדאג היטב לפרנס, ציפיות שתהיה שם עבור אשתך, ציפיות שתהיה אבא טוב- וכל זה מוביל גם לחרדה. מי אמר שאני בנוי לכל הציפיות התת קרקעיות האלה ממני? תנו לי חופש...

ואני חושבת שבעומק הוא צריך אמון בעצמו.

גם אם תגיע לקצה- אתה תהיה בסדר.

יש לך יכולת לצלוח משברים ולצלוח הליכות אל הקצה.

זה יהיה קשה, אבל יש לך את הכוח!

עכשיו, יכול להיות מאוד שגם דברים חיצוניים יקלו עליו- שתגידי לו שתדאגי לעזרה מבחוץ ולא רק תסמכי עליו.

או לקבוע לו יום בשבוע לנופש לעצמו (סתם אני זורקת, כן? )

כל דבר שכביכול מבטיח לו מרחב, ומבטיח לו אפשרות להתאזן שוב

ואני באמת מאמינה שאת, כאישה נשית עם חכמה ובינה, יכולה לשדר לו שאת מאמינה בו שהוא ימצא את הדרך לרפא את החרדה הזאת 

לאדם בהכחשה זה דבר שנדון מראש לכשלון.

בפעם הקודמת הוא סירב לקבל טיפול ועכשיו הוא לא רוצה לדבר על זה, זה באמת נשמע כמו הכחשה. אם את באמת רוצה לעזור לו אז זה ללכת עכשיו לאיש מקצוע, גם יועץ זוגי אם צריך ולפתוח את זה, להוריד את חומות ההכחשה. אחרת באמת תמצאי את עצמך מתמודדת אחרי הלידה.

אני לא רוצה לייאש אותך. אני חושבת שאת מאד מודעת למציאות ומבינה מול מה את עומדת. תתקני אותי אם אני טועה, אבל ממה שאני קוראת נשמע שאת מרגישה מול מבוי סתום.

מצד אחד את חוששת שהדיכאון יחזור, מצד שני הוא לא היה מוכן לטיפול בעבר, ונשמע מתגובות אחרות שגם העזרה הטכנית שתהיה לך קצת מוגבלת בגלל התקופה.

אז הייתי מחלקת את זה לכמה מישורים-

1. רשת תמיכה *לך* - זה הכי חשוב פה. לא רק כי את היולדת, אלא גם כי אם אדם לא מוכן לטפל בעצמו, מי שסביבו צריך לא לקרוס.

אז לגבי עזרה טכנית - תנסי למצוא בנות שעוד לא בגיל של בגרויות (ח-ט) שיוכלו להושיט יד באופן זמין יותר. מנסיון אפשר למצוא כאלה מהממות ואחראיות.

תמיכה רגשית בשבילך - גם חשוב שתהיה לך. אם זה משפחה, חברות, חוג כלשהו, ספורט קבוע, טיפול או מה שעושה לך טוב. משהו שיתן לך לנשום בתוך העומס.

2. בשבילו, באמת זה מורכב יותר. קשה לעזור למי שלר מסוגל לעזור לעצמו ואי אפשר לטפל במישהו שמסרב.

אם את חושבת שיש מישהו שיכול להיות שם בשבילו, ואולי אפילו להכווין שילך לטיפול, מהמשפחה שלו למשל, אז הייתי מבקשת מהם עזרה במקרה הצורך בצורה שתכבד אותו. אם לא, אולי הייתי מציעה לו לפגוש חברים יותר או למצוא משהו ספורטיבי שיעזור לו לנשום בתוך הדיכאון. אבל כמובן שזה לא יבוא על חשבון האויר לנשימה שלך, תראי שאת יכולה להביא לך עזרה ולדאוג לעצמך גם כן.

למנוע דיכאון למישהו בהכחשה זה למיטב הבנתי על גבול הבלתי אפשרי.

לטפל בדיכאון למישהו בהכחשה, זה בעיקר סבלנות ועזרה עקיפה (לדאוג שיפגוש אנשים שטוב לו איתם, לעודד אותו לעשות ספורט, ולחכות בהמון סבלנות).

עם כל הקושי והחשש שלך מהנושא, בגלל הסיטואציה אמליץ לך את הדבר שהכי קשה ליישם - אל תחשבי על זה עד שזה יגיע.

תתכונני לזה, כן. תתארגני על עזרה טכנית ועל משהו לנפש שלך. אבל אל תנסי לטפל במשהו שעוד לא התחיל, כי אם הטיפול הוא חד צדדי זה יוציא ממך המון אנרגיה ולא יביא הרבה.

שלא רוצה לקחת תרופה

שחררי אותו ותדאגי לעצמך

את יודעת שהוא לא יהיה זמין לך כמו שאת צריכה והוא לא רוצה טיםול? תשמרי את האנרגיות כדי חרפד לעצמך אחרי הלידה. זה מה שאני הייתי עושה

אולי שהוא יותר יעזור הניקיון, הקניות, עם הילדים הגדולים יותר, כביסות וכו'... ואת תהיי יותר עם בניו בורן והקימות בלילה.

אלא אם כן זה יהיה תינוק מאוד דורש, אבל תנסי לזכור את זה, יש גברים שלא בנויים כ''כ לתינוק פיצי, זה לא כמו אמא שזה זורם לה בעורקים. 

בעלי למשל לא היה מטפל בניובורנים שלנו גם בלי דכאון

הוא היה מנשנש אותם וזה, מדי פעם מאכיל, נראה לי אולי פעם אחת החליף טיטול, אבל הטיפול היה עליי ומגיל גדול יותר כבר עולם אחר

הוא היה ספציפי לגבי הקשיים הרגשיים? 

בעיות התנהגותיות קשות עשויות לנבוע לעיתים מגורמים אחרים כגון הפרעות קשב או חרדה לכן כדאי לאבחן נכון כדי לטפל ביעילות

על ידי רופא התפתחות ופסיכיאטר.

שללו בעיית תקשורת והצביעו על בעיה רגשית לא ספציפית. כעת לאחר חצי שנה של התנגדות וכו הוצע הכיוון הזה.

כן היה פסיכיאטר נוסף בחוות דעת שניה כבר לפני כחצי שנה שהציע את האפשרות. אבל זו לא הגדרה סופית.

ומדובר על תלמיד כבר בחטיבה ואבחנה של ODD לרוב ניתנת בגיל צעיר יותר אני שואלת האם קרה איזה אירוע דרמטי בשנה האחרונה שיכול לגרום לשינוי?

אבל דווקא מה שאת כותבת עכשיו יותר מחזק אצלי את התחושה שזה לא odd אלא התנהגות שמבטאת קושי רגשי

והספר יכול לעזור לכם, הוא לא מדבר על אלימות דווקא אלא בעיקר על התמודדות סביב נוקשות מחשבתית והתפרצות

אבל בפועל ההגדרה הזאת לא קריטית כל כך כי זו כרגע לא מחלת נפש אלא צורת התנהגות וביטוי של הקושי הרגשי..

אשמח למענה למה שביקשתי:

המלצה/די המלצה על המדריך הזה או על משהו אחר שיכול לסייע לילד עם odd.

ומה שמומלץ היא הדרכת הורים וטיפול ריגשי לילד

הספר ילד פיצוץ גם מאוד עוזר להבין את הילד ולתת מענה בזמן ההתפרצות

זאת הפרעה שבאה לידי ביטוי בילדות

וחשוב מאוד לטפל בזה כמו שצריך בילדות כדי שלא יהיו לזה השלכות בבגרות

ילדים שאובחנו עם ODD ולא טופלו באופן טוב ויעיל עלולים בגיל בוגר לסגל התנהגויות עברייניות, סיכוניות ובקצה גם לפתח הפרעת אישיות אנטי סוציאלית. כמובן שזה לא בהכרח ובטיפול טוב מלווה בהדרכה להורים ניתן בהחלט לטפל בקשיים

מהניסוח של השאלה נראה שיש לכם יחס מדהים לקושי הגדול הזה❤️

משפחה יקרה ואהובה

תודה לכולם על ההתעניינות והאכפתיות

מאוד מחמם את הלב

בנקודת הזמן הנוכחית אני בעיקר צריכה לנוח כמה שיותר

עדיין חלשה מהלידה ועסוקה עם התינוקת.

ביקורים פחות מתאימים לי.

מתנצלת מראש שאני לא עונה לטלפונים ולא זמינה. מבטיחה לחזור כאשר אתאושש וארגיש טוב יותר.

שוב תודה לכולם ובשמחות

-----------------------------

את צריכה לדעת שזה באמת מאכפתיות ומרצון טוב

ולא כולם כמוך, אני מאוד שמחתי כשהתקשרו אלי אחרי לידות

ואפילו נפגעתי ממי שלא התקשר.

לק"י

אני אישית הייתי שמחה לקצת יותר אורחים, כי משעמם לי אחרי הלידות. בעיקר שהאשפוזים שלי מתארכים בגלל צהבת (אבל זו גם אחריות שלי להזמין אנשים).

אבל אצליכם זה נשמע מוגזם לצד השני, וגם מוזר שלא מבינים שלא נוח לך.

להוסיף הרבה לבבות ותמונות של התינוק שמחכה לראות את המשפחה האוהבת והדואגת שלו

ולנסח את ההודעה כשאת בלב שלם 

הם מקסימים שרוצים לעזור

את מצויינת שאת לא מעוניינת בעזרה

הם מתוקים שמתקשרים בשיחת וידאו לראות אותך ולהתעניין

את מעולה שאת לא עונה כדי לשמור על הכוחות

וזהו

תעדכני אותם במצב, תבטיחי שעוד תיפגשו, וזהו

אפשר להגיד לכולם במהלך ההריון שאת לא מעוניינת בביקורים, ואפשר בזמן אמת לא לענות לטלפונים.

בזמן הזה את נטו צריכה לחשוב על טובת עצמך בלבד!

אני לא עניתי לטלפונים מאף אחד חוץ מההורים וכשזה גם נהיה כבד - לא עניתי גם להם.

ביקורים לא היו בכלל כי בדיוק התחילה הקורונה. 

לא לענות לשיחות ולא לארח אנשים

לא יודעת למה אנשים לא מבינים לבד

וגם אחרי שלא עונים להם

הזויים

אני לא נותנת הסברים גם ברגיל בלי קשר ללידות

שלא באתי לאירוע

שלא מתאים לארח

אין הסברים

בחירה שלי חיים שלי

גם ההזויים למדו לכבד את הדרך שלי

אצלי בשתי הלידות 

ביממה הראשונהי אף אחד לא ביקר (בעלי נכח)

אחרי יום אחד ההורים שלי הגיעו לבקר

חמותי חיכתה לשחרור 

אין על מה לדבר מבחינתי

בבית חולים וגם בהגעה הביתה

לכל אורך החודש הראשון זה לא בא בחשבון

מי שממש רוצה לפנק שיניח ליד הדלת.

איזה אנשים

לגבי הטלפון גם כנל, רוב הזמן במצב טיסה.

אין לי כח לשיחות באופן כללי, מקסימום הודעה בוואצאפ לא מוכנה לספוג יותר מזה.

תרגישי הכי שלמה עם זה.

וזה באמת טירוף לארח אחרי לידה. במיוחד עם לינה. לא מבינה איך אפשר לארח אצלך בתוך הבית ללינה אחרי לידה. במיוחד משפחות עם ילדים או כאלה שצריך להתייחס אליהם או לדאוג להם.

אנחנו הסמכנו באחת הלידות שההורים שלי יבואו לבקר עם אחיינים שלי כי גיסתי היתה חולה, וההורים שלי רצו לעזור לה עם הילדים. בפועל זה היה מאוד לא מוצלח. ההורים שלי רוב הזמן התעסקו עם האחיינים. הבית היה רועש. לא הצלחנו לדבר עם ההורים שלי ולחשוב על הברית. היה מתיש מאוד.

ומקרה אחר באחת הלידות הראשונות שגיסים שלי באו מרחוק עם כמה ילדים קטנים. וכבר נשארו לערב שלם. אז נכון גיסתי הכינה לי ארוחת ערב. אבל ההמולה בבית עם ילדים קטנים שלא שלי ולהתייחס לגיסים במקום להיות עם הנוחות שלי והשקט שלי זה התיש ממש.

תרגישי חופשי לכתוב הודעה כללית בקבוצה לכולם. לא לענות לטלפונים. הודעות לענות במרוכז פעם אחת לכולם בכל קבוצה וזהו. הגוף עבר טלטלה והוא לגמרי צריך את המנוחה הזאת. היא חשובה בשבילך וגם בשביל הנפש. ככל שתנוחי יותר ההחלמה תיהיה מהירה יותר.  

בלנסח הודעה זורמת וברורה ותשלחי בקבוצות המשפחתיות

דוגמה להודעה:

---

❤️ היי משפוחה יקרה! ❤️

רק לעדכן בעדינות (ובחיוך גדול 😄): אנחנו בימים הראשונים אחרי הלידה, עדיין מתארגנים, מתאפסים ומנסים להבין מי נגד מי 🤱🍼😅

אז… בינתיים אנחנו מבקשים לשמור על קצת *שקט ומרחב* 🙏✨

כרגע **לא פנויים לביקורים**, אפילו לא קטנים 😉

הגוף מתאושש, התינוק/ת מתרגל/ת לעולם, ואנחנו בעיקר מנסים לישון איפשהו בין לבין 😴💛

אל תדאגו – ברגע שנרגיש שהכול מתייצב, נפתח את הדלת ונשמח לראות אתכם! 🧡

עד אז אפשר לשלוח אהבה בווטסאפ, תמונות מצחיקות או ברכות – הכול מתקבל באהבה 😍📲

תודה על ההבנה, החיבוק מרחוק והאנרגיות הטובות! 💕

אוהבים אתכם! ✨

---

מקווה שההודעה עצמה ברור שזה ניסוח של הבינה המלאכותית,

תזרמי עם איזה ניסוח שמתאים לך.

את יכולה להוסיף דברים כמו כשהתינוק/ת תגדל נשמח לבייביסיטר/ לשלוח לשבת (בלי חרטות!)

משהו שמעביר את המסר באופן ברור ועדיין הומוריסטי ולא פוגע..

אפילו עדכונים לאמא שלי זה דרכו.

אני מתרכזת רק בעצמי, בלידה, ובתינוק, והתפקיד שלו זה להגן על הבועה הזאת ולתווך את הצרכים והרצונות שלי לעולם.

זה תיאור קצת קיצוני, אבל ככה זה בהרגשה שלי. כשאני לא מסוגלת או לא רוצה להתמודד עם מישהו או משהו, בתקופה הזאת אני מעבירה לבעלי את תפקיד המתווך והמדבר עם העולם החיצון.

הודעה בקבוצה המשפחתית שהיולדת מודה לכולם על ההתעניינות והאיחולים.

היא צריכה כמה ימים להתחזק

ואז תוכל לקבל טלפונים

בהמשך יתאפשרו גם ביקורים.

ספציפית ב2 הלידות האחרונות שלי התינוקות היו בפגיה אז גם באמת לא היה לי זמן לארח או לענות לטלפונים

כי הייתי צמודה לפגייה.

אפילו חמותי לא באה לבקר. היא קבלה את זה ממש בהבנה

רק ההורים שלי באו. והילדים פעם אחת קפצו לביקור קצר.

זה הכי לגיטימי בעולם

זה הזמן שלך ושל הבייבי

ללמוד אחד את השני ולהכיר את העולם מחדש

אחרי לידות.

בבית חולים רק ההורים הגיעו , וחמותי.

ואפילו זה הרגיש קצת יותר מידי..

כיביתי את הווצאפ. אמרתי להורים שאם צריכים משהו שיתקשרו (היינו הרבה בקשר כי עזרו עם הילדים...)

בסביבה שלי רוב האנשים מתקשרים בווצאפ אז לא היו מלא טלפונים. וסיננתי.

רק כשלושה שבועות אחרי הלידה אני מתחילה לחזור לתקשר.

אלי אף אחד לא התקשר

ולא בא לבקר

מלבד ההורים שלי וחמותי

ולא התעניין בסיפור לידה

אס בא לי סתם לומר שעם כל הבאסה ב''ה שהמשפחה כל כך אכפתית ומתרגשת איתכם

אבלל

חושבת שלהביא נוכחות של כנות במשפחה זה דבר טוב לא רק עבורך ולסיטואציה הנוכחית

אלא בכלל

זה מתנה לכל המשפחה

שלכולם ירגישו נעים להיות כנים בעתיד לגבי עצמם..לא משנה הנושא

ברגע שאת תגידי בהכי כנות פשוטה

וואי את מותק שאת רוצה לבקר ממש תודה על ההצעה היא משמחת. אבל כרגע אני במצב צבירה עייף וחלש ומרגישה שצריכה זמן שקט קצת להתאושש -להתאפס -לנוח..בעז''ה בקרוב בהמשך..אז בשמחה..

לומר-לכתוב-..

אני תמיד ידעתי שאחותי שונאת ביקורים אחרי לידות

ולא טלפונים וזה לא הכליב אותי

להפך

מרגישה שזה בריא לקשר

רק מאירה מהצד, שיש אנשים (כמוני) ששמחים בהתייחסות ובביקורים (לא מוגזמים), ולפעמים אנשים חושבים שאחרים הם כמוהם לא מתוך רוע אלא יותר מתוך חוסר מחשבה.

זאת לא סיבה לקבל את זה, רק אולי דרך להתרגז טיפה פחות ולראות כוונה טובה אפשרית בסיטואציה.

התאוששות טובה ושקטה!

אני בדיוק באותו מצב

ווסת אחרונה ב25.09

הייתי באולטרה סאונד יש עובר בשבוע 6

היה ביוץ מאוחר

אז יש סיכוי

אצלי היא לא ראתה עובר.

היא הסתכלה כמה שניות ואמרה אני רואה שק הריון

אני רואה חלמון אולי... לא זוכרת

אבל לא עובר😭

התבלבלתי

בדיקת הריון הייתה חיובית ב19.10

זה משנה את התמונה?

יש מה לקוות עוד?

כי לפי הספר ותאריך ווסת אחרון זה אמור להיות שבוע 10

הצלחתי כבר להתבלבלל ממש

מאז הבדיקת הריון החיובית עברו בערך שישה שבועות, זה הגיוני שעדיין לא ראו כלום באולטרסאונד. אני לא רוצה לגרום לך לפתח תקוות, אבל תאריך ווסת אחרון לא אומר כלום חוץ ממתי קיבלת מחזור לאחרונה. אם בייצת יותר משבועיים אח"כ זה משנה את החישובים של ההריון, ואז אין איך לדעת. לכן גם הרופאה אמרה לחכות שבוע ולעשות עוד אולטרסאונד, למקרים כאלה...

את יכולה להחזיק את התינוק עליך כשאת אוכלת ולראות אם זה מעניין אותו- אם מנסה למשוך לך מהאוכל, להושיט ידיים, לגעת וכו.

וגם אם יש סיבה כמו כניסה למסגרת חינוכית.

ההמלצה עד גיל חצי שנה להתחיל טעימות. 

הורים התחילו לתת ארוחות ממש מגיל ארבע חודשים. בעיקרון המטרה היתה להתחיל טעימות בגיל ארבעה חודשים וארוחות בגיל חצי שנה, ובגלל שהיו מביאים לילדים ארוחות כבר בגיל ארבעה חודשים שינו את זה לגיל חצי שנה.

את יכולה להתחיל טעימות, ובהמשך לבסס גם ארוחות מוצקים.

אבל עדיין להמשיך גם להניק.

נכון שזה כבר לא יהיה הנקה מלאה, אבל בגיל מסוים יש כבר צורך באוכל מעבר להנקה. ועדיין אפשר גם להניק חלקית.

את יכולה לראות אם הוא מתעניין באוכל,

לנסות לתת לו טעימות ולראות אם הוא נהנה, ואם הוא מסתדר עם האוכל.

זה יכול להישאר לתקופה ברמה של טעימות, ויכול גם לעבור די מהר לארוחות. תלוי בצרכים של הילד.

איזה עומס על הלב ♥️

חיבוק

אוף

הלוואי ויעבור בטוב ותנשמי ותתעודדי

קשה לי

אוף

שטפי פנים לכי לקנות שוקולד

או אמבטיה וספר או סדרה

משהו

את נשמעת מאד מוצפת, לא ממש כתבת למה אבל ההתפרצות היא כי את מוצפת כנראה

אולי מוצפת הורמונים פשוט?

חיבוק בכל מקרה

מאמינה שגם מוצפת הורמונים בין היתר. יש מצב שגלולות מציפות?

בכי שוטף

עצבים על שטויות, אבל עצבים ברמה שהידיים בוערות

עצב עמוק 

בדידות חזקה

ועוד ועוד

זה ממש ממש אופייני להצפה הורמונלית. ממש ממש.

זה לא עושה את הרגש פחות אמיתי. את מאד מאד כועסת, או מאד מאד עצובה, או מאד מאד בודדה, או כל רגש אחר. הרגש אמיתי.

פשוט הגורם שהדליק אותו לאו דווקא פורפורציונלי לרגש שהוא הביא.

אבל כשהסערה קצת נרגעת ונפתח חלון לשכל להיכנס - יש לו יותר מה לומר...כשאת יודעת שהגוף והרגש שלך מגיבים עכשיו בעוצמה מוגברת לדברים שבלי ההורמונים היית מגיבה אחרת - את יותר יכולה לנסות לדון לכף זכות. את בעלך את יכולה לראות במבט עם יותר פרספקטיבה בלי להינעל על מה שאמרת שזה שטויות, לדון לכף זכות גם את עצמך על ההתפרקות...

טוב שהלכת לישון

מקווה שאת מרגישה יותר טוב עכשיו !

חמישה ימים אחרי התאריך.

והלוואי ותלדי קודם

שתהיה לידה קלה, מהירה, בבריאות שלמה, בשמחה ובידיים מלאות

ואת יכולה לסרב לבדיקת פתיחה.

אם אין סיבה אמיתית. רק מעקב זו לא סיבה.

אולטרה סאונד ומוניטור כדי לבדוק את שלום העובר.

באמת אם הכל תקין אין צורך לזרז ותתעלמי מהלחץ אם קיים

אבל יש מצבים שזה מציל חיים

הזדקנות שיליה

מיעוט מים

וכדומה

ולא יודעים את זה בלי להבדק

אותי בעבר זרזו בגלל זה בתחילת תשיעי כשבכלל לא דמיינתי שזה המצב

הקודמת הכל היה תקין ורק בגלל מעט פתיחה שלחה אותי ללדת (עם סטריפינג ודולה שהביאה טיפות). אז לכן הלחיץ אותי לבדוק .  אבל ב"ה מאז החלפתי רופאה.

או יש סיבה אחרת קרואים במוניטור או באולטרה סאונד אז שולחים ללדת.

אבל למה צריך בדיקת פתיחה? זה ממש מיותר, כי מקסימום הרי תלדי.....

ויתרתי על התענוג, ואחרי יומיים התפתחה לידה לבד ב"ה.

תמיד תשאלי למה מציעים וכו'.

לא הבינו שזה שהרופאה שלחה אותי, זה לא אומר ללדת בלי סיבה כמה שיותר מהר ואני כבר הייתי מבולבלת ולא ידעתי מה נכון.

את ממש צודקת, צריך לחשוב אם באמת נכון לזרז.

מאמצע או סוף שבוע 41 ממליצים לזרז. זה משתנה בין בתי חולים.

יש לשכנה בבניין והיא מרוצה

מצרפת קישור 

בבקשה,

רובוט ניקוי חלונות חכם רובוט שואב אבק ניקוי חלונות חשמלי זכוכית שליטה מרחוק לבית - AliExpress 6

ויש לבחור תקע EU - איחוד האירופי

היא קנתה לפני כחצי שנה, 

שאלתי אותה הרגע אם עדיין עובד לה אמרה שכן ומשתמשת מלא.

השתמשתי פעם אחת ובין המרווחים במרפסת הוא נופל לפעמים.לשאר החלונות הוא מצויין וחוסך הרבה זמן.

יכול להיות שעם הזמן יפול פחות, הוא עדיין חדש אז לא יודעת 

כל הרובוטים מיועדים לחלונות עם מסגרת.

די מבאס אבל במחיר כזה אולי אקנה רק בשביל החלונות/ווטרינה.

ואז מרכיבים את זה ושמים את השואב, הוא גומר ומעבירים לחלון הבא.

מה שאני מדמיינת זה משהו מהחומר שדומה למצופים הצבעוניים הארוכים האלה.. לא יודעת איך קוראים להם, מצרפת תמונה

לפעמים אפשר למצוא בעיקר באריזות של מוצרים עדינים דברים דומים אבל דק יותר.. 

ןתודה על התגובה!3>

וגם אין לי למי להגיד את זה

וזה הגיוני, כי דברים שהיו שקועים למטה צפו ועלו, ועכשיו את מרגישה מוצפת...

זה באמת קשה, הרגשה שאת נשארת קצת באוויר...

אין לך בכלל מישהו לשתף? גם אם חלקית? אפילו רק בתחושה, אפילו בלי להסביר מה התבלגן אצלך.

עוד אפשרות. אולי שייך לבקש מהמטפלת להוסיף עוד פגישת ביניים?

בכי שלא יוצא.

בא לי להמשיך לדבר על זה ולסגור דברים, אבל אין לי עם מי.

ולא בא לי לשתף בזה אף אחד, מרגישה שזה ממש אישי.

לבעלי כן סיפרתי את הדברים עצמם שעלו, אבל הוא לא יודע עד כמה זה טלטל אותי, ואין לי כוח שהוא ידע.

וזה מקובל לבקש עוד פגישה? האמת היא שאין לי זמן לזה בכלל. אם היה כנראה הייתי מבקשת.

אבל בדברים כ"כ משמעותיים לנפש לא חושבת שצריך להיצמד למקובל דווקא.. אם למטפלת יראה שעדיף שלא היא תדע איך לתווך לך את זה מן הסתם...

אבל את אומרת שבכל מקרה אין לך זמן..

אולי יעזור לך לכתוב, בצורה של הודעה למטפלת? אולי זה יעזור לך גם כביכול לשמוע מה היא הייתה מגיבה..

או אולי דרכים אחרות להרגיע את הנפש.. הסחות דעת, פינוק, התבודדות או מה שמדבר אליך?

שאת מוצפת מאוד

ושאת רוצה עוד פגישה באופן חד פעמי או עזרה איך לתת לזה לשקוע

זה חשוב שהיא תדע ואולי יש לה אפשרות להכניס אותך או לפחות לשיחת טלפון או תמיכה מרחוק.

זה נכון שככלל פחות מקובל לבקש עוד פגישה באמצע

אבל זה גם בסדר גמור לפנות אליה בין טיפולים ולהציף שקשה לך, ולפעמים כן יש מצבים חריגים שברור שצריך עוד פגישה.

זה גם ממש חשוב שהיא תדע ותוכל לעזור לך לסגור את זה טוב יותר בפעמים הבאות.

כן חשוב לי להגיד שזה מאוד הגיוני לצאת מוצפת וסחוטה מטיפול במיוחד אם נגעתם בעומק

אבל אם ההצפה לא נרגעת אחרי כמה ימים חלק מהטיפול זה גם לתת להצפה זמן ומקום..

לפעמים עוזר לכתוב בלי לחשוב, מה שיוצא.

לפעמים עוזר לתת לעצמי להרגיש את הרגשות בגוף ופשוט לשהות בתוכם.

לפעמים עוזר לחבק את עצמי, גם פיזית, גם רגשית, להגיד לעצמי שאני אוהבת את עצמי, שאני מחבקת את עצמי על זה שאני ככה בבלגן.

לפעמים עוזר לדבר עם עצמי- לשאול- מה אני צריכה? מה יעזור לי עכשיו?

לפעמים מתוך הסערה צפים דברים מעצמם ולאט לאט יש רוגע.

ולגמרי הייתי פונה למטפלת, אם יש משהו ספציפי שאת רוצה אז תבקשי. אבל אם אין משהו ספציפי את יכולה גם לתאר את הקושי ושהיא תציע רעיונות. 

ממש גדול וחדש.

היה לי נעים שם.

ויש המון חדרים אז לא חושבת שאמורה להיות בעיה להתעכב...