פורום הריון ולידה (עמוד 87)

זה יכול לקחת גם עוד קצת זמן. זה שונה מאישה לאישה ומהריון להריון.

ואני רוצה להגיד לך מראש, שלא תילחצי - גם אחרי שתתחילי להרגיש בעז"ה, את יכולה להפסיק להרגיש וזה לא אומר כלום כל עוד לא הגיע השבוע שמתחילים לבדוק תנועות (נראה לי 28, לא בטוחה).

כלומר יכול להיות שתתחילי להרגיש תנועות משבוע 21, ותרגישי כל יום עד שבוע 24 ופתאום לא תרגישי בכלל כמה ימים - זה לא מדאיג בכלל, ולא סימן לכלום! זה אומר שהעובר הקטנטן שינה תנוחה, וזהו.

לאחרונה שמעתי שמשבוע 25 מתחילים מעקב תנועות.

וגם זה לא רציף ולא שום דבר

תנועה פעם בכמה ימים או פתאום כמה תנועות בשעה

אמרו לי שתקין בשלב הזה

הפעם יש לי קדמית אז אני לדוגמא התחלתי להרגיש מאוחר יותר

גם לי בהריון שהייתה קדמית התחלתי להרגיש תנועות מידי פעם רק בשבוע 23 כזה

וקבוע רק באיזור 25-26

אז אמתין ב(חוסר) סבלנות

כבר מחכה להרגיש אותו/ה ולא רק כי הבטן כבדה 😅

כאלה בבטן

בהתחלה עדין ממש ולאט לאט מתחזק

אני אמנם לא ממש בסוף. באמצע שביעי ובהריון בסיכון

ותיארת את בעלי בול.

היום נחתי קצת בצהריים ואחד הילדים היה בשירותים וצרחחחחח שיבואו

התעוררתי בבהלה ששאלתי מה קרה לבעלי אמר הנה אמא תבוא עכשיו

איך התעצבנתי😤

שיש לדבר בבירור.

לא בשעת מעשה ולא בכעס אלא להגיד

ב"ה עומד להיות פה תינוק וכרגע אני סוחבת אותו ומאד כבד לי.

מה שאני יכולה כרגע לעשות בבית זה לבשל, ולארגן בגדים לילדים (למשל)

את שאר התפעול של הבית אני עושה בקושי רב או לא מצליחה לעשות ולכן כשאתה כאן אני משחררת את עצמי מזה.

ולשחרר.

מהצד החיובי אני אגיד, שבאמת אין דבר שיותר משמח גבר תקין מלשמח את אשתו, ולכן אני משתדלת להודות הרבה ובעיקר להדגיש כמה זה עושה לי טוב 

מהצד של האתגר, באמת קשה לי לפעמים לקלוט למה דברים לא מובנים מאליהם

ועוד משהו- לשחרר זה לשחרר

זה אומר שהוא יעשה דברים בדרך שלו. נניח, יצא לפארק בלי לסדר קודם (אבל אל תסדרי בנתיים אם אמרת שאת זה את לא יכולה לעשות)

לא סתם הריון זה החלטה זוגית. כשהיינו קטנים אמא שלי אמרה לנו שד' נותן ילדים רק לזוגות (כי שאלנו איך זה שנשים בנות 30 לא נשואת אינן בהריון..) כי ילד צריך אבא ואמא.

זה כנראה באמת נכון.. 

קודם כל באמת את צריכה אותו שותף

והרצון הזה, וכרגע ספציפית בהריון גם הצורך הוא נכון

אבל תכלס הוא אדם אחר, עם סטנדרטים אחרים

לא כל מה שברור לך גם ברור לו

ובאופן כללי למרות שזה לא תמיד ככה, לגברים יותר מאתגר לשלב בין שמירה על הילדים לבין תחזוק הבית.

זה מאוד מבאס, כן?

אבל לא יעזור לריב איתו על זה, באמת לדעתי זה מאתגר להם יותר.

איך כן יוצרים שותפות?

לא מעירים, מבינים שזה יהיה בקצב אחר ובאופן אחר

אני יכולה לתת לך דוגמאות

למשל שטיפת כלים לי לא נעים שמצטברים המון כלים בכיור, בעלי לא אכפת לו לעמוד ולשטוף פעם ביום אבל לא מתאים לו לעשות את זה תוך כדי.

בשגרה בגלל שחשוב לי שנשטוף כלים באופן מידי, אני בוחרת להיות זאת שכמעט תמיד שוטפת כלים.

יש ימים שבהם הוא נמצא איתם בצהרים ואני חוזרת מאוחר, אני יודעת שישארו לי הכלים, בדרך כלל גם השולחן לא יהיה מפונה. זה מבאס? כן, אבל אני לא כועסת עליו אלא מבינה שמבחינתו זה לא רלוונטי לעשות את זה במקביל לילדים, ואני רוצה שהוא יהיה שותף איתי בגידול הילדים ולא ירגיש שאני כועסת עליו על זה שהוא לא עושה את זה כמוני.

בהריון זה מאוד קשה לי, ולכן התפקיד של שטיפת כלים עובר לבעלי, אבל הוא עושה את זה כמו שנח לו- פעם ביום מרוכז. מבאס אותי? כן, אבל אני מבינה שזה שלי, הוא שותף, הוא עושה את מה שצריך, אני מתבאסת אבל לא מתלוננת.

דרך אגב בימים של חופש, הגעתי למסקנה שלא נכון לנו לבלות ימים שלמים שנינו עם הילדים (אלא אם כן נופש או טיול מיוחד..),  הוא לא מרגיש שמנצל את הזמן, לא יודע מה לעשות. אני לא באמת משחררת, בקיצור מלא עצבים.

אני מעדיפה שהוא לא יהיה בבית כל היום, ואז כשהוא כן הוא עם יותר אנרגיות פנויות לבית, ואני משחררת ונותנת לו את האחריות.

הגיוני שכרגע בהריון את יותר מרגישה את הצורך,

אבל לדעתי כדי למקד את זה. להחליט על שעות שהוא איתם ואת נחה, וגם לתת לו רשימה של דברים הכרחיים שצריך לעשות בבית ואת לא מסוגלת לעשות אותם.

אבל לדעת שכנראה הוא לא יעשה את כל מה שאת רוצה ולכן למקד את זה..

(חייבים לכבס אבל לא חייבים לקפל ובטח שלא לגהץ, כלים צריך לשטוף אבל אפשר את רוב האוכל לאכול בחד פעמי, צריך לבשל, אבל אפשר להכין אוכל קליל, ולפעמים להביא קורנפלקס עם חלב, צריך לסדר את הבית אבל לא בטוח שבאותם סטנדרטים רגילים, וגם אפשר להביא עוזרת...)

אבל גם גדולים...

כשהייתי כמוך רק עם קטנטנים. בכל בוקר בעלי קם לדף חמוד, מחמיא ומקושט שבו כתובות משימות מפורטות לאותו היום.

לא נתתי לו משימות שהוא לא מסוגל, כמו לשטוף כלים או לשטוף רצפה, אלא משימות ברורות שזה סבבה לו והוא ביצע כמו שרציתי והייתי מרוצה.

למשל:
קניות (רשימת קניות)

הנחת כל השיות על השולחן (את תפני, העניין הוא רק לא להתכופף, אז שהוא יניח על השולחן).
להכניס למדיח כלים חלביים ולרוקן כשמסיים.
 

אולי זה נשמע משימתי מידי, אבל אני עד היום בכל יום שישי כותבת לבעלי מכתב חמוד עם המשימות לאותו יום, ככה שלא נכנס ללחץ, לא נריב, לא אשאל למה לא עשית...הכל כתוב וברור וטוב לנו ככה.

(המשימות הן ברמה של: (להכין עוף בתנור
לכוון מזגנים בבית, ומפרטת שעות, לספר את הבנים וכו

בהם, הוא קודם כל יעשה את זה כמו שהוא רואה לנכון

מבחינתו הילדים רעבים - הוא מגיש אוכל

לפנות כלים זה לא קשור מבחינתו, הוא דאג להם לאוכל ועשה את זה כמו שצריך.

אם את רוצה מכלול של ארוחה+ פינוי - זה צריך להיאמר מראש. (אגב, גם כשזה נאמר מראש ייתכן וזה לא יקרה כמו שאת רוצה. בעלי למשל בכלל לא מגיש אוכל ולא מכין אוכל ולא מחמם אוכל. ולקחתי בערך 5 ימי חופש מלאים כל החודש. )

מצד שני לא הכל אפשר

מבחינת בעלי הילדים יכולים לאכול רק דגני בוקר כל היום. זה מעולה.

גם יש בזה חלב אז מבחינתו זה ארוחה מאוזנת

אז יום אחד ח"פ אני אשחרר אבל כמה חודשים של הריון??

כמו פריכיות, ירקות, קרקרים

להכין ביצים קשות ושהוא יגיש את לא יכולה?

למרוח להם גבינה בלחם הוא לא יכול?

ואם לא, אז שיאכלו רק קורנפלקס

הwell being שלך עם בעלך חשוב יותר מהקורנפלקס שהילדים יאכלו

שותפות זו למידה צעד צעד.

זה להכיר את עצמך, את בעלך, והוא גם.

זה לאט לאט לבנות את החלוקה הנכונה לכם.

הוא לא יודע איך להיות שותף ואת לא יודעת איך לשתף וזה בסדר. שניכם בסדר.

מציעה שתעשי רשימה מסודרת של מה את מצפה שיעשה:

לפרוק קניות, לפנות שולחן, להכין סנדוויצ'ים לגן וכד'

ולעבור איתו ערב לפני על הרשימה ולהגיד לו לתלות אותה שתהיה מוכנה למחר.

כל עוד זה טוב לך.

יש לך דרך להרגיע אותו, זה קשר שלך עם התינוק.

גם אם זה לא נותן לו מבחינה תזונתית, הוא מרוויח דברים אחרים.

ויכול להיות שבהנקה יוצא יותר חלב מבשאיבה.

היה יוצא לי כמות קטנה בשאיבה.

היא ינקה עוד איזה שלושה חודשים עד שהחלה נגמר. (הייתי אז בהריון).

אצל האחרים המשכתי להניק עוד הרבה אחרי שהפסקתי לשאוב. לא היתה בעיה בכמות, גם בחופשים כשינקו יותר.

כל עוד הוא רוצה להמשיך, ואין משהו שההנקה עשויה להפריע לו, אז אין דבר כזה 'צריך לסיים את ההנקה'.

אני הנקתי כמה פעמים ילדים גם תוך כדי הריון, שהחלה ממש התמעט ואני לא בטוחה כמה היה שם בכלל משהו. אבל כל הילד רצה להמשיך, מצידי זה היה בסדר.

להמשיך לשאוב בעבודה נשמע לי כן יותר קשה ואת זה הייתי מפסיקה (לא בטוח שהוא צריך השלמה של תמ"ל במקום, אבל זה כבר נתון לשיקול דעתכם ולצורך האישי שלו).

מצרפת קישור שמסביר על יתרונות ההנקה בגילאים השונים, אם את רוצה לקרוא.

כמה זמן עליי להיניק את ילדי?

אם כי לא יודעת כמה יוצא לו. ומבחינת השאיבה, אם אפסיק- לא יהיה אפילו פחות חלב? נגיד אם ארצה להניק בצהריים בימים שאני איתו בבית...

למרות שזה באמת כבר מעיק.

יכול להיות שיש נשים שזה כן מתמעט להן ככה.

אבל בעיקרון בדרך כלל הגוף לומד לייצר לפי הדרישה.

ואני מסכימה עם מי שכתבה מעלי, שמה שיוצא בשאיבה זה לא מדד לכמה יוצא בהנקה.

אין פה צריך ...

אם אין לך יותר חשק אז תסיימי ודי.

ואם יש לך חשק להמשיך אז כל הנקה נוספת זה טוב ומבורך . הוא עוד קטן...

הנקה זה לא רק אוכל, זה גם ויטמינים וכד' שהוא יקבל

וגם הקירבה והקשר וכו' (אז מה שזה על תקן מוצץ)

אגב זה ששאבת פעם אחת וזה מה שיצא זה לא אומר לדעתי. יכול להיות שאם תשאבי בקביעות יצא לך גם יותר. למרות ששאיבות זה באמת מעיק קצת.

רק תהיתי אם יש טעם.

אני חושבת שאני אמשיך בינתיים לשאוב קצת בעבודה כדי לשמר את החלב בצהריים, כי להגביר אני לא חושבת שאצליח אם לא הצלחתי עד עכשיו. לפחות עד החגים שאהיה איתו בבית... תודה!

הנקתי הרבה פעמים עד גילאי שנתיים ויותר בלי לשאוב.

אפשר להניק בערב ובבוקר, ובשבתות מתי שיוצא

החלב לא מפסיק ככה בבת אחת. לאט לאט זה מתאזן לסדר החדש.

החלב הולך ומתמעט בשאיבות

בהתחלה יוצאת לי בשאיבה כמות של שתי מנות ואחרי חודש חודשיים של שאיבות כבר לא יוצאת לי בשאיבה כמות מספיקה למה שהיונק צריך.

אבל ממשיכה בכיף להניק. את שתי הבנות הנקתי לתוך ההריון שאחרי..

השאיבה ממש לא מייצגת את מה שקורה בהנקה. התינוק מאותת לגוף לייצר חלב בצורה הרבה יותר טובה מהשאיבה

אבל בכל מקרה המשכתי להניק בוקר וערב בלי קשר למה קורה בשעות של העבודה

כל עוד טוב וכיף לכם עם זה, תהנו מזה.

לכמה חלב יש...

אני אף פעם לא מצליחה לשאוב הרבה, ויש לי חלב.

הגוף לומד לייצר כשצריך.

לפני החופש הייתי מניקה בלילה, בבוקר ולפעמים בצהריים כשחזר מהמעון ב4

בשישי ובשבת מניקה כדי להרדים אותו צהריים

ועכשיו בחופש של המעון כל יום הנקתי כדי להרדים צהריים, והוא גם היה חולה ואז הנקתי מלא באמצע היום

ואף פעם הוא לא התלונן שאין חלב.

הגוף פשוט מייצר לו כשצריך.

אם טוב לך וכיף לך ובא לך להניק והוא לא מתלונן אז  תמשיכי...

ומעולם לא הצלחתי לשאוב כמויות סבירות.

לדעתי אין שום קשר.

אני גם חושבת שבשלב הזה, פחות קריטי להמשיך לשאוב כדי לשמר את החלב. כמו שאמרת גם ככה ההנקה היא קצת מוצץ, אז לא יקרה כלום אם לא יצא כמעט חלב. מקסימום הוא ישלים במוצרים/תמ''ל.

תנסי לא לדחות את השאיבה בשעה-שעתיים ולראות אם יש לך גודש. לדעתי זו הסיבה היחידה לשאוב בכזה גיל.

אבל על השאלה האם להפסיק להניק- אם זה כיף לכם אז אין סיבה.

אפשר להמשיך הנקות רק בבוקר ובערב. או כשהוא חוזר מהמעון. או כשאת רוצה להרגיע אותו בקלות. מה שטוב לך.

אין בעיה להישאר עם הנקה אחת ביום לתקופה ארוכה. זה עדיין מאוד מאוד משמעותי מבחינת נוגדנים וחיבור עם התינוק (שוב, כשזה בכיף ולא בכוח).

גם באותה דילמה

משתמשת בהנקהרק  כדי להרדים את בן השנה, פעם פעמיים ביום,אבל מתלבטת אם להפסיק בשביל להיכנס להריון

אבל גם יכול שלא.

אם אצלך הנקה של פעם ביום מונעת, אז הגיוני שימשיך למנוע עד שתפסיקי לגמרי.

אבל גם יכול להיות שפתאום יחזור המחזור.

את מניקה גם במהלך הלילה?

אצלי הנקה בלילה הכי השפיעה על מניעה.

אבל המחזור חזר אחרי 3 לידות שנה ו-3-4 חודשים/ שנה וחצי בערך אחרי הלידה. הנקתי יותר מפעם ביום, והנקתי גם בלילות.

אישית לא הייתי מפסיקה להניק בשביל הריון נוסף, אלא מחכה עוד כמה חודשים (אם אין לחץ של גיל וכדומה).

אני כן נכנסתי להריון תוך כדי הנקה, ותמיד קיבלתי מחזור עוד לפני גיל שנה גם כשהנקתי המון במהלך היום והלילה.

כל אחת והגוף שלה.

אבל לא תמיד הוא טוב

מאנגלית הוא בדרך כלל כן מתרגם טוב

זה בהגדרות למטה בסרטון, כתוביות, תרגום אוטומטי, עברית

לקחת דולה ללידה (ולדעתי שווה להתחיל לברר מהנקודה הזו)

אז מה שאני עשיתי זה לקחת את הקורס הכמעט חינמי של הקופה או של בית חולים כלשהו (לא מחייב האחד שבו תלדי)

ולהשלים, אם חסר משהו, מהפגשים שהדולה עושה כהכנה ללידה.

החיסרון לחלק מהנשים פה זה שלא נעים להן מזוגות אחרים. אני אהבתי את הרעיון והועשרתי משאלות של אחרים.

ואני מעדיפה קורס רק עם בעלי, בלי עוד זוגות..

ויש לי המלצה ממש חמה

אם תרצי בפרטי

זה מתאים להריון ראשון?

בכללי מתלבטת אם קורס דיגיטלי, בלי לפגוש פנים אל פנים זה מספיק

לקראת לידה שלישית

הוא פחות מכוון ללידה ראשונה, כן יכול להוסיף אבל לא מספיק לבד.

הוא לא מכיל ידע טכני ככ על תהליך הלידה, סימנים מבשרי לידה, מתי צריך לצאת לבי"ח וכו'

1. הכנה פרקטית ברמת הידע - מהם שלבי הלידה, מה קורה בכל אחד מהם, איזה הורמונים משפיעים מתי, איך הדברים מתנהלים בבית הרפואה, מה את יכולה לעשות כדי לעזור לעצמך כמו תרגילים שונים... ועוד המון מידע.

2. הכנת נפשית ורגשית- מה עובר עליך, ברמה הנפשית והרגשית, איך ההריון משפיע עליך ועל מגוון תחומי החיים, איך מתכוננים ללידה, מה מפחיד אותך, איך לשחרר שליטה ולסמוך

בלידה ראשונה אין את הידע עדיין, ולכן בלידה ראשונה לדעתי צריך קורס שיתן לך גם וגם, גם מידע וגם הכנה רגשית.

חלק מהמידע הפרקטי מאוד זמין באינטרנט

ולכן הכנה טובה עם דולה מקצועית יכולה לתת לך מענה ממש טוב. זה מה שאני עשיתי והייתי מאוד מרוצה.

שמעתי על הקורס של נחמי סגל- טבעי לך ללדת.

אבל הבנתי שיש בו גם קיצוניות מסוימת

לא עשיתי אותו בעצמי

דבר ראשון ציינת את הבריאות הנפשית - לצאת לראות עולם ולא להיות רק אמא. בעיני זה חשוב ומונע דיכאון.

דבר שני- יהיה לך תקציב לקחת עזרה לבית- לקנות אוכל, להביא מנקה וכאלה.

(אצלינו ביישוב יש בנות שלוקחות ילדים הביתה כי ההורים מגיעים מעט מאוחר- גם זה בתשלום סימלי אבל משמעותי הן לבנות והן להורים. אולי גם זה כיוון שיוכל לעזור לך)

העבודה החדשה תובענית כמו העבודה הקודמת או פחות?

ההיריונות שלך לרוב קשים או סבירים?

כלכלית אתם צריכים שתעבדי?

אתם מכירה את עצמך שקשה לך הרבה זמן בבית?

כמה זמן המילואים האלו?

יש אפשרות למצוא עזרה בתשלום?

ונקודות שאולי יכולות לעזור-

אם תעבדי:

לקחת עזרה בניקיון/ בישול/ איסוף ופיזור

לעבוד על הרגלי שינה של הקטנים

לא לשלוח לחוגים השנה

אם לא תעבדי:

לעשות קורס במשהו שמעניין אותך

לחפש חוגים או ימי לימוד לנשים בשעות הבוקר.

ועוד נקודה- יש אפשרות לקבל מענק חד פעמי לבן זוג של מילואימניק שהתפטר בעקבות המילואים

אני בעד שתצאי אבל לא נראה לי שמשרה מלאה. השעות של העהודה נוחות לך מבחינת איסוף פיזור? זה קודם כל

כל השאר - כשאת מרוויחה כסף, אפשר להיעזר בתשלום

בעיני את יכולה להתחיל ואם יהיה לך קשה להתפטר סמוך ללידה

לעומת זאת אם תודיעי עכשיו שאת מוותרת על המשרה היה לך מאוד קשה להחזיר את הגלגל

וזה הדבר הכי טוב שעשיתי ב"ה.

מרגישה ממש שאם אבא לא בבית, הילדים צריכים את אמא ב200% כדי להיות באיזשהו איזון, וכשאת בעבודה שדורשת ממך המון זה קשוח, ובנוסף הריון אז בכלל .

ולא חייב להיות בבית כל היום, תנצלי את זה ללמוד משהו חדש, חוג, יום לימוד נשים וכ'ו.

אני הייתי בדיוק בניסיון דומה והחלטתי לעזוב את העבודה סופית כרגע ולהיות עצמאית במה שאני כן מתמחה

אני אישית עבדתי עד עכשו וזה עשה לי טוב.

גם כשלא הרגשתי טוב בהריון, בעבודה זה עבר יותר מהר.

אם נמצאים כל היום בבית וגם לא מרגישים טוב זה יותר קשה והזמן עובר יותר לאט.

אם יש לך אפשרות לעבוד חצי משרה זה הכי טוב.

אני עכשו חודשיים לפני הלידה יצאתי קצת לחופש כי העבודה גם פיזית וקשה לי.

מקווה שהזמן יעבור לי מהר..

ובהצלחה! והריון קל ותקין.

חבקי את עצמך

את בסדר גמור

ובע"ה הכל יהיה בסדר!!

תנוחי מעכשיו ואל תאכלי את עצמך על מה שהיה, זה לא באמת נותן כוחות..

שולחת לך חיבוקים וכוחות מרחוק♡♡♡♡

לבשל זה בעיקר טכניקה שלומדים עם הזמן לבשל איתה יכול ללמד אותך לשדרג את שלך

אני מאמינה שקנאה יושבת על מקום שאנחנו מרגישות בו חסר...אז למה לא למלא לעצמך מה שמרגיש לך חסר

ב"ה לא מול שכנות, אבל כן מול חמותי.

(ואין מה להציע ללמוד לבשל - יש כאלה שפשוט אין להן את זה או שיש להן התנגדות פנימית ל"בזבוז זמן" על הכנת אוכל...)

בכל אופן, תנסי להרים לעצמך על הדברים הטובים שיש בך ואין לשכנה או לחמותך. אל תאמרי את זה בקול לבעלך, אבל תרגישי את זה עמוק בתוכך. זה יעבור אליו בתת מודע, וגם את עצמך תרגישי שווה יותר ולא יפריע לך שהשכנה בסך הכול טובה בהכנת דברים שנעלמים בתוך כמה רגעים...

עם חולצה לבנה בוהקת - לא ירד (ניסינו להניח בשמש, אוקסיגן)

מלורד ארטליין...

הוריד לי גואש

אני לוקחת את הבגד, משפשפת את הכתמים עם חומר ומשרה במים עם עוד חומר ליומיים או שלושה

הבת שלי קשקשה עם טוש כזה על הכיסוי של הפוף

ניסינו כל מיני דברים ולא יורד:-/

זה הכתם הכי מדכא שיש.

ובאותו מצב. תהיתי לעצמי אם

יכול להיות שיש איזה "קפיצת גדילה" בגיל הזה?

שהם פשוט מרגישים תחושת רעב מוגברת?

הילדה שלך אקטיבית מאוד? אצלנו יש לו ב"ה הרבה הרבה מרץ.

את מרגישה שזה התחיל הקיץ או עוד לפני כן? כי הקיץ מאוד קשוח מבחינת תחושת הרעב הרגשי והפיזי שלהם.

אני מרווחת את המנות עבורו, נניח שאכל ארוחת בוקר חביתה, זיתים ופרי. אחר כך מבקש ממני יוגורט אני מבקשת שיחכה 10 דק. לפעמים הוא מבין לבד שהוא כבר לא באמת רעב.

כנ"ל אם לגבי כבר נניח אכל שתי צלחות (נגיד ירק וחלבונים כאלה או אחרים שזה בריא וממלא) אני מבקש שימתין 10 דק לפני שמקבל עוד.

אני גם שומרת על סדר, בטח החופש. אי אפשר לבקש ארוחה כל שעתיים. יש ארוחות מסודרות בשעות מסוימות. הם מבקשים אוכל גם משעמום וזה נגיד אני לא מוכנה.

ואם את מרגישה אינטואיטיבית שמשהו לא בסדר אז תמיד אפשר להתייעץ עם רופא.ת המשפחה. 

חביתה זיתים ופרי לצורך הענין לא משביע גם את בן ה4 שלי... חופשי יקח גם יוגורט

גם צלחת חלבונים וירקות אם תוסיפי פחממה (אפשר מלאה ) יתכן שלא יבקש עוד ועוד

ואז צריך להיות מאד רגישים כשמדברים איתם על זה.

הבן שלי בן 3 דיברתי איתו על לא לאכול מהר והוא נפגע עד עמקי נשמתו ברמה של מבוגר..

לא ראיתי אותו מעולם נפגע ממני ככה.

רק אומרת לשים לב.

היא אוכלת בריא, ואוכלת אוכל...

פשוט היא יכולה לאכול 3 צלחות פסטה 5 שניצלים יפים ירקות...

בסוף יש קיבולת של הגוף...

אכתוב גם שכמה פעמים אנשים העירו לי שהיא אוכלת הרבה, וזה פגע בי. בשבילה

לא עלה בדעתי שבעיה...

אולי הבעיה היא באנשים שהעירו לך.. זה חריג.. ולא בריא

ויש חברות שיותר מעודדות הפרעות אכילה בדרך הזו..

והגיוני שייצור אצלך תחושה לא נעימה בשבילה וגם יקשה עלייך להתייחס לזה בצורה טבעית...

מניחה שכשיגיעו לגיל 9 הם יעקפו את זה

כל עוד זה אוכל בריא, והם לא שמנים, אני לא רואה שום בעיה בזה...

אולי יש בעיית ספיגה או איזה טפיל במעיים?

איך היציאות שלה?

וכן מדברת עם כולם בבית על לאכול לאט ובנחת מנסה כמשהו משפחתי לא שמופנה אליה אישית.  להכניס בכיף כזה בשיח על דברים. ולפעמים לוקח זמן לתחושת השובע להגיע מהמח לבטן. לפעמים אני כן אומרת להם לעצור כמה דקות ואז לבדוק אם עוד רעבים. אבל אם היא כבר קבלה הערות אולי עדיף שלא לומר לה אישית. 

זה לא רק בקיץ.. זה בכללי משהו שקורה...

לפעמים אני אומרת לה היא מבקשת תוספת ואני מציעה לה ירק או יוגורט וזה סבבה לה.

אבל היחס שלה כלפי אוכל הוא לא עונה. היא יכולה להגיד זוללת, טורפת.. בקטע חמוד.. אבל בסוף יש לזה קונוטציה לא נכונה לאכול.

נגיד במנות של הצהרון היא יכולה לקחת 2 ולפעמים אפילו עוד חצי 🫢

אפשר להתייעץ עם דיאטנית ילדיםלראות אם זה תקין, ולקבל טיפים לאכילה נכונה.

גם הבת שלי אוכלת יותר מהאחים שלה,

לדעתי בריא וטוב

כמובן לנסות להכניס מודעות לאוכל בריא

ולצריכה גבוהה של ויטמינים מירקות ופירות וחלבונים

(אני לרוב לא מצליחה)

אבל טבעי ובריא.

להיפך, לא בריא כשמתחילים להתעסק עם זה ולשדר ולרמוז- לא אומרת שעשית אבל בקלות אפשר להגיע לזה..

ואז זה יכול לגרום לתופעות לא בריאות של הפרעות אכילה למיניהם...

היחס לאוכל בצורה בריאה ושמחה זה ממש בסיס חשוב לחיים.

כותבת את זה אחרי ניסיון אישי...

וגם, יש לי ילדים שצריך לשכנע אותם להכניס משהו לפה ואוכלים לפעמים 2 בימים בארוחה אז לגמרי גורם לי להודות שיש מי שאוכל בשמחה... וגם מראה לי שזה נטיות טבעיות מוּלדות..

גם הבת שלי הייתה ככה, וחשבתי שזה לא נורא, זה לא ממתקים. אבל לצערי עכשיו יש לה בעיות בריאותיות מעודף משקל.

אני לא חושבת שצריך למנוע לאכול, אבל כן צריך למשל להתחיל את הארוחה בכוס מים, להרגיל ללעוס כמו שצריך. ללמד שהצלחת צריכה להכיל שליש חלבון, שליש ירקות ושליש פחממה, גם כשלוקחים תוספת.

להבין מה בריא יותר ומה פחות

והכי חשוב ללמוד להקשיב לגוף ולא לאכול סתם.

ואם אוכלים הרבה להשתדל לעשות הרבה ספורט ולהוציא אנרגיה

לאור ההכרות שלי עם הגיל הזה

וגם עם הילדים שלי

זה נשמע כמויות יחסית גדולות

ודווקא זאת הטעות שלנו

שאנחנו חושבים שאם אוכל הוא בריא אפשר לאכול הרבה

ואם אוכל הוא לא בריא עדיף לאכול קצת

והנכון הוא לאכול מספיק מכל דבר בין אם בריא ובים אם לא בריא

אני חושבת שכן הייתי מנסה להתייעץ עם דיאטנית

או רופאת ילדים מה אפשר לעשות

יכול להיות שהגוף שלה בקפיצת גדילה עכשיו כמו שכתבו לך?

אני זוכרת את עצמי ביסודי אוכלת בארוחת בוקר גם את כל האוכל שאמא שלי שלחה לי לצהריים.

ואוכלת אוכל בריא

אז להפך תשחררי, אל תמדדי לה כמויות ותני לה לאכול כמה שצריכה.

רק ללמד אותה לאכול לאט יותר. למשל יושבים ביחד ואוכלים, פשוט תגידי לה שתאכל לאט, שתהנה מהאוכל

או שלדבר תוך כדי ואז זה גם גורם לאכול לאט יותר

או משהו כזה, שאמרה שהיא לא שובעת מפסטה שתמיד צריכה לחם כדי לשבוע

רזה וגבוהה

אני זןכרת שזה הפתיע אותי אז, אבל אולי תתני לה פרוסת לחם.

אבל באמת לא להזכיר או להראות חשש מולה, כי זה יכול לעשות יותר נזק מתועלת. רק למצוא דרך להאט מעט את האכילה.

אולי אפילו לצאת לבית קפה, לשנות אווירה כך שגם היא תרצה למשוך יותר את זמן האוכל 

ותקבלי הנחיה מדויקת למצב שלך

כדאי לבדוק על נייר טואלט עדיף אפילו צבעוני בהיר,  בניגוב חיצוני כמובן ולא מיד אחרי שירותים

כדי שתדעי מה המצב לפחות ברמה החיצונית

בהצלחה!

בזכותך שאלתי , וקיבלתי הנחיה מתאימה

ב"ה טבלתי!!!

ואז לבדוק

התירו לי וכשאני חוששת ככה אני עושה וגם אל תחכי לרגע אחרון! שאם פתאום יהיה משהו לא תצטרכי לפספס או לעשות בכוח

היה לי כמה פעמים

יש שמפריע ללידה ויש שלא

בעז"ה עוד תזוז ותעלה לך.

אם את לא בסוף בהיריון זה פשוט משהו שעוקבים אחריו באולטרה סאונד.

מעידה על עצמי שהמנוחה ממש ממש עזרה לי.

ובהיריון שעבדתי קשה והיה לי לחץ ראיתי הבדל.

אולי זו לא הנחיה רפואית רשמית (היה רופא שאמר לי לנוח, הייתי לפני פסח והוא אמר לי לא לנקות... והייתה רופאה אחרת שלא נתנה הנחיות מיוחדות) אבל מהניסיון שלי ממליצה לך בחום להוריד עומס פיזי ורגשי.

לנוח.

להאמין שזה ישתנה והשיליה תשתרש טוב

בהיריון שבו לא יכולתי לנוח הגעתי לשליש השלישי ועדיין זה היה בעייתי...

וממש החלטנו בעלי ואני שעושים כל מה שאפשר כדי שאנוח.

הוא עזר לי בכמה דברים שהעיקו עלי נפשית, קנה לי שוקולד, אמר לי לראות סדרות טיפשיות כדי לא לחשוב 😊 הייתי צריכה להסיח את הדעת מכמה דברים שהדאיגו והלחיצו אותי .

לקחתי עזרה עם הילדים

עצרתי לשכב לנוח  כמה פעמים ביום, כל פעם שהרגשתי עייפה.

וכשהגעתי לביקורת הבאה הרופא אמר שהשיליה זזה מספיק כדי שאוכל ללדת רגיל

אוף אני בעומס קשוח מאוד גם פיזי וגם נפשי!!

הרופא לא הסכים להגיד לי כלום כי הוא לא הרופא המטפל שלי

אני בתחילת שליש שני

כי גם בלי קשר היריון זה מצב ששואב כוחות,

ואחריו מגיעים לילות ללא שינה..

אבל אם יש לך שיליית פתח ממליצה מהניסיון שלי לנוח. ממש. יודעת שאומרים שזה לא משנה, אני ראיתי בעיניים כמה הבדל זה עשה.

והיה לי שווה להשקיע, לקבל עזרה

(אם השילייה ממש חוסמת אי אפשר ללדת רגיל וצריך ניתוח )

מבינה ממש את העומסים של החיים

יש דאגות ולחץ וטרדות ופרנסה.

תתפללי לה' שיעזור לך להקל על עצמך.

בעז"ה שתהיה לך לידה קלה ובבריאות 💗

שיליית פתח חלקית

הרופא אמר שרוב הסיכויים שיעלה מעצמו

השאלה אם זה יקרה גם בלי מנוחה

לי היתה שלית פתח, ונחתי מלא, והיא נשארה פתח עד סוף ההריון.

השיליה רוב הפעמים עולה כי הרחם גדל,  ולכן המיקום שלה משתנה (כמו בלון) מומלץ לנוח כדי להימנע מדימומים עד שהיא תעלה. 

הייתה פתח חלקי או מלא אצלך?

מפחדת מניתוח

גם לי היה בהתחלה ואמרו להימנע מייחסים עד שהיא כבר הסתדרה ולא היתה פתח.

לא אמרו לי על מנוחה.

@מתיכון ועד מעון גם שואלת אותך

תודה שעניתם 

אמרו לי להימנע מיחסים לא דיברו על מנוחה, עלתה בהמשך

ערכתי לך.

בלי דימומים.

2 רופאים מומחים אמרו לי להמשיך בשגרה כרגיל..

רק אם יש דימום, לפנות מיד לבדיקה.

עלתה באזור שבוע 24

אז לא הייתי נגשת.

אבל אם זה פחות או יותר אותו מאמץ כמו עכשיו רק להתרגל למשהו שונה אז כן הייתי ניגשת.

מקסימום יגידו לך לא,ואז תשארי בתפקיד העכשוי.

בעבודה חדשה תמיד יותר גדול

כי מתרכזים יותר במשימות חדשות.

ומתאמצים יותר כדי להצליח

וגם לפעמים נשארים יותר זמן בעבודה.

אבל הכל זה בגדול

אני לא מאה אחוז מכירה את המשרה ואת המנהלים שלה לפעמים זה תלוי בדרישות מנהלים.

בגדול בשביל להתרגל למשרה חדשה לדעתי לוקח השלושה חודשים.

וזה בידיוק הזמן שנותר לי עד הלידה.

זכור לי שממש חיכית

איזה כיף לשמוע שאת בהריון!!!

והכי התרגשתי לקרוא על ההריון!!

ואיך את כבר שבוע 20?? הזמן טס..

אבל לא מיידי..

וכן זה דרש מהם למצוא מחליפה זמנית וכו

אבל בכל זאת קיבלו

אם לך זה נכון- תנסי

מקסימום לא

תנסי, תתפללי, ומקסימום תישארי באותו מקום כמו עכשיו...

לגבי השאלה השניה, זה ממש תלוי איך את ההריונות. אני בהריונות כמעט לא מתפקדת, ולא הייתי מעיזה לקחת על עצמי משחה חדשה. אבל אם את בטוב בדר''כ, ואת חושבת שתוכלי לעשות את התפקיד טוב- לדעתי לכי על זה.

כי אם עכשיו ארצה בעתיד להתמודד על אותו סוג משרה

הבן הרביעי שלי יצא השבוע לישיבה עם פנימיה, הוא לא הילד הראשון שיוצא מהבית ועדיין יש חשש, מה יהיה, איך הוא יסתדר, אם יהיה לו טוב

לא רק הילדים צריכים להסתגל לשינויים, גם האמהות שלהם

לבכות.

ושלי לא חוזר כל יום הביתה......

ואז תפתחי עיניים.. חח

הילד שלי בפנימייה ואפילו רחוקה וההתחלה באמת הייתה קשה ואז ראינו שטוב לו והוא מסתדר אז מתרגלים.

לפני שנים, כשהבן הגדול שלי היה תינוק והיה בוכה כשהייתי עוזבת אותו, כתבתי לעצמי קטע שמדמיין את יציאתו לישיבה בגיל 15 - והתחלתי לבכות בעצמי...🤭

אבל מודה שבזמן אמת, לפני שנתיים, בכלל לא בכיתי🙈

האמת שבזמנו הייתי בטוחה שהוא ילך לישיבה עם פנימייה, כי זה מה שיש בדרך כלל, אבל ב"ה הוא בישיבה בלי פנימייה, אז זה כבר אחרת. אבל הוא חוזר כל יום רק בשמונה...

ולא נעים לי לומר - הוא חסר לי בעיקר בעזרה עם הקטנות🙈 (הן מאוד אוהבות אותו והוא יודע להרגיע אותן יפה...)

בכל אופן, אני שמחה שהוא חוזר הביתה כל יום, ושמחה שהוא נמצא בשבתות, ושמחה שהוא לומד במקום שמתאים לו ושטוב לו, ובעיקר שמחה שהוא לומד תורה - כי על זה הרי התפללתי, כאמא יהודייה...

ולמעשה - זה לא שאני נשארת לבד בבית. יש לי מספיק במי להתעסק גם כשהוא לא נמצא😉

(אני מניחה שכשהבת הגדולה שלי תצא לשירות לאומי או כשתתחתן - יהיה לי קשה יותר, כי אני קשורה אליה יותר... אבל היא כבר עכשיו הרבה לא נמצאת בבית ועושה לי הכנה לכך...)

הוא השני שיוצא לישיבה אז ידעתי שיהיו ימי הסתגלות לי ולילד

בסוף לקטן שלי היה הכי קשה להסתגל לפרידה ממנו

אני יחסית משחררת מהר

הוא התחיל בראשון והיום כבר הייתי נטולת דאגות

ראיתי שטוב לו והכל זורם

מבחינתי זה שלב בעיקר משמח

שבו הילד יוצא לעצמאות וכבר כמעט ולא צריך אותי

אבל ראיתי שיש לא מעט אמהות שפחות אוהבות את שלב השחרור הזה

שלפעמים ההתחלה בישיבה והפרידה מהבית יכולים להיות קשים מאוד גם לנער. ועדיין, עם הרבה תמיכה, יכול להיות שזה המקום בשבילו ויהיה לו ממש טוב בהמשך.

בזכותכן מרגישה קצת שפויה, הוא נראלי סבבה אצלי הקושי

ובאמת שלא מדברת על העזרה שנעלמה פתאום, הןא פשוט היה יד ימיני בבית בייחוד עם הסדר והניקיון בבית

הלוואי שרק יצליח 🙏

את נחה ? נותנים לך זמן לעצמך?

וכן , הגיוני שהגוף עוד לא התאושש 

אולי גם לגלולות יש השפעה, אבל לא בטוח.

מציעה לך ללכת לאבחון ראשוני אצל רופא משפחה, ובמקביל לחפש פסיכולוגית טובה❤️

אני עברתי דיכאון אחרי לידה והיה מאוד קשה כי לא ידעתי שזה זה.

ממליצה לטפל כדי שיהיה לך יותר קל.

תרגישי טוב! ♥️

בסביבות ב30

אציין ששבוע שעבר היה לי יומיים של כתמים ורדרדים.

קטנים ממש וזהו.. היתי בטוחה שהוסת הגיעה

אבל לא

ואני מבינה ממש את הקושי בחוסר סדר הזה

גם שאת לא יודעת מה קורה לגוף

וגם שאת רוצה כבר הריון

ככל הנראה הרופאה תתן לך בדיקת דם של פרופיל הורמנלי לבדוק מה המצב

מבינה אותך ממש

צום

זו הוראה חדשה

אבל מניסיון הבדיקה לא יוצאת אמינה כל כך

זה לא הגיוני שהגעתי למיון שבוע עבר עם מלחי מרה 18.4 ועשו לי בדיקה

*לא בצום* ויצא 7.. זה הזוי

לכסות הכל למקרה שיבדקו

אבל מוזר שלא קיבלת הנחייה לבדוק שוב בקופה ולהגיע עם תוצאות כבר

הערך עלה מעט

זו השאלה שלי בעצם,האם כדאי להישאר בצום

בפועל הגעתי למיון ממש מאוחר,הוא מפוצץ והבדיקת שתן מראה שאני מיובשת 😵‍💫

פעם ראשונה שרואה בסטיק את זה בעצמי אפילו

אבל כל כך מפוצץ והאחות אמרה שאשאר בצום

למרות הטיפול התרופתי שאגב עושה לי כל כך רע

זה 3 פעמים ביום וכל פעם אני כמעט מקיאה.גם כדור ענק וגם מריר

ברמה גועלית 🤮

אז לא ברור לי הסיפור הזה ..

אני בכלל מכירה רמות מטורפות של מלחי מרה...

אבל הכדור גם לפעמים עוזר וזה יכול לרדת

ככה היה לי..

באסה ממש על הסיוט עם הכדור♥️

ובאמת למרות הכדור חשוב להמשיך מעקב

למה?

אמרתי לה בפירוש שזה לא יקרה ואלך למרכז בריאות האישה 

כן חשוב לעקוב על המספרים, כי ערכים גבוהים מידיי מסוכנים לעובר

ובמיון הם מקבלים תוצאות מהר ויכולים ישר להגיד לך מה צריך לעשות או לא

במרכז בריאות האישה לא מקבלים תוצאות של בדיקות דם תוך שעתיים

רק אחרי יום וקצת

הופה זה באמת קצת יותר

לכן התלבטות כי תכלס אני יכולה לעשות קודם בקופה ואז לבוא למיון

כמה פעמים..

את יכולה לעשות בקופה, אבל כל פעם תצטרכי להשיג הפניה ובקופח זה יכול לקחת גם יומיים עד שמקבלים את התוצאה

ואת יכולה במקביל לבדוק עם הקופה את האופציה של לעשות את המעקב דרכם, יכול להיות שיש דרך

תכלס הייתי מתייעצת על זה על הרופא נשים