אני עכשיו בשבוע 6+2
ומשבוע 5 יש לי בחילות שהתגברו מאוד עד אתמול.
משעות הצהריים הם מאוד נחלשו והיום בבוקר קמתי כמעט בלי בחילה.
מדמיינת גם שאולי החזה פחות נפוח?
זה מלחיץ אותי!
ככה זה בתחילת הריון? נורמלי שיש זמנים כאלו?
קרה למישהי והכל היה בסדר?
אני חושבת שאם אני אשמע מבנות שככה היה להם
זמנים עם בחילות חזקות ורגעים ממש סבבה והרגשה טובה אז זה ירגיע אותי קצת. כי קצת מוזר לי הקיצוניות הזאת. ומלחיץ
אין קשר בין תופעות הריון לתקינות ההריון.
בחילות הן תופעות לוואי של שינוי הורמונלי
בעקרון הפלה ל"ע מהווה גם היא שינוי הורמונלי..
תנצלי כל דקה שאת כן מרגישה טוב!!
כמה קיצוני זה אצלך?
כי יום בחילה (בלי הקאות) ויום לא זה נורמלי...
יש לי בחילונת עכשיו
אבל אתמול למשל בבוקר היה לי בחילות חזקות מאוד, בלי הקאות.
עוד לא נבדקתי אצל רופא לכן מלחיץ אותי עוד יותר
אבל בהריון הקודם היו ימים שהקאתי 6 פעמים ויום אחר כך קמתי מצוין.
מה שכן אם התחילו לך בחילות בשבוע חמש ממש ממליצה לך לקחת דיקלקטין- אפשר לקחת ישראלי (שגם הרבה יותר זול) שנמכר באופן פרטי
ואז לא צריך לחכות לתור לרופא.
אומרת כי הרבה פעמים בחילות שמתחילות מוקדם מחריפות, בהריון שהתחילו לי בחילות בשבוע 8 הן גם עברו מהר מאד ולא היו חריפות כל כך.
בינתיים מחכה עם התרופה
הבחילות בינתיים קשות (היום כאמור טיפה נרגע) אבל מרגיעות אותי גם 😅
ליני(:לא חשבתי שככה זה יהיה. התחיל מזה שאירחנו את ההורים שלי כי אמא שלי אמרה שאצלה לא מתאפשר מסיבה מסוימת (בטעות אחר כך כשדיברתי איתה בחג נפלט לה שכן יכולה מתוך משהו שאמרה. מבינה שקשה לארח עם ילדים קטנים וגם לנו לא היה קל כנראה אז יצא טוב ברוך השם. אבל סתם לא נעים לדעת את זה)
ההורים לא דתיים ולא מקפידים על נסיעות בחג ובשבת. אמרו שיחזרו בצאת שבת לפחות ויראו איך יסתדר..
עבדתי קשה ממש. גם אמא שלי שהכינה המון וניסתה להקל עליי בזה. אבל כל הניקיונות. קניתי דברים שיהיה להם נעים לישון פה וניסיתי כמה שיותר להתחשב.
יום למחרת הערב חג אמא שלי קמה קצת הפוכה. בקושי הייתה ע"פ הילדים וחזרה לישון בבוקר וכך גם אבא שלי. לאחר שעתיים אומרת שהיא ואבא חוזרים הביתה. עוד לא התחיל היום.. כל כך טרחתי וחשבתי שלפחות ישארו קצת ויעשו מאמץ ולפחות גם יעזרו עם הילדים שהיא יודעת כמה זה קשה. אמרו ביי ביי בלי אפילו להגיד תודה או שכן אמרו כבר לא זוכרת ולא משנה אבל הרגשתי כל כך רע. וגם צריכה לקבל אז בכלל רגשנית ופשוט פרקתי מול בורא עולם ובכיתי. עוד פעם אכזבה. עוד פעם לשים אותי בסדר עדיפויות נמוך ולא לחשוב אם קשה לי או לא. אבל מצד שני הם באמת הורים טובים הם פשוט לא בנויים לזה.. ולא באמת רגישים למצב. ואולי אני לא רגישה אליהם. מלאת מצפון ובלבול וצריכה לתפקד עם הילדים ולאפשר כמובן לבעלי ללכת לתפילות ואז המחזור הגיע. בדרך כלל אין לי כאבים בכלל ודווקא עכשיו כן. ואין כוח לתפקד עם הילדים אבל עושה מאמץ (צמודים קטנים שאני באמת מאוהבת בהם אבל כבר הותשתי עוד מלפני כניסת החג ועכשיו גם עם המחזור בכלל..)
והבית הפוך. אבל בקטע לא נורמלי. ומקלחים ומרדימים ומתארגנים לארוחת חג שניה.. שכל הבית הפוך. ואני כבר מתחילה להרגיש את כל הגוף כואב וחייבת מקלחת ומרוב עייפות נרדמת פשוט ככה.
קמה שפוכה. מקוררת עם כאבים בכל הגוף וצמרמורות וגם כאבי מחזור. מסתובבת עם שכבות על שכבות כי פשוט קר ואני לא מסוגלת לתפקד ורק מחכה שבעלי יחזור מהתפילה ויעזור עם הקטנים וכל דקה כמו נצח. בעלי חוזר ואני פשוט נשפכת. חצי יום ישנה. שגם על זה מלקה את עצמי כי בחג ראשון קמתי לפנות בוקר ולא רציתי לישון הרבה. בקושי עם הקטנים. בעלי מתוסכל וחסר סבלנות והבית עוד פעם נהיה הפוך לגמרי. כל היום חלשה ומנסה לעזור כמה שאפשר עם הקטנים. לא קראתי תהילים. לא התפללתי. לא קראתי קצת דברי חיזוק. כלום פשוט כלום. ולא הייתי עצובה אבל גם לא שמחה. הייתי מותשת ועדיין. ועכשיו הניקיונות של אחרי שריך השם נתן לי כוח לנקות ביחד עם בעלי אני לא יודעת. ושוב זרוקה. ומחר צום. ומודה על הכול ורק שנהיה בריאים תמיד וביחד אבל קשה לי. כל כך.
את נשמעת אישה מדהימה ויקרה!! תפנקי את עצמך קצת💖💖
אני בטוח הייתי בוכה ממש.
זה מאכזב ומעליב
חיבוק
ולא נעים הקטע עם ההורים.
יחסים כם הורים זה דבר מורכב, אבל אני רוצה להתייחס לחלק אחר, היחסים שלך עם עצמך.
היית חולה, מותשת. לא משנה אם זה בגלל מחזור/ צינון/ מתח נפשי.
את כרגע חולה. למה את לא נותנת לעצמך להיות חולה?
למה לא לקחת אדוויל ולהיכנס למיטה? למי אכפת שהבית הפוך? למה הילדים צריכים להתקלח? למה את צריכה לקרוא תהלים? לא עברת מספיק כפרת עוונות?
במצב כזה קודם תחבקי את עצמך ותתני לגוף ולנפש לנוח ולהחלים.
מקווה שעכשיו את יותר בטוב.
אולי תקבלי עם עצמך לכתוב השנה החדשה להיות יותר סלחנית כלפי עצמך, ומתוך כך סלחנית יותר כלפי אחרים.
רפואה שלמה ושנה טובה!
מנסה להרפות ולא להלקות את עצמי כי יש דברים שלא בשליטתנו.. היום אני לא צמה ובלי ייסורי מצפון אפילו שזה שניה אחרי ראש השנה אבל הגוף שלי פשוט לא מסוגל לעמוד בזה.
תודה יקרה על התגובה ❤️
עכשיו כבר קצת יותר טוב רק שקמתי עם וירוס בבטן בנוסף להתקררות אז נחה ולא צמה.
והמחזור פשוט הפסיק. הוא גם איחר לי וגם היה ממש מעט אבל מלווה בכאבים חזקים.. עם התקן אבל חוששת שאולי זה הריון?? או שאולי הגוף פשוט עייף וזה בא לידי ביטוי בשיבוש שלו? בהריונות הקודמים היה לי דימום השתרשות אבל לא זכור לי עם כאבים.. מישהי מבינה בזה?
קצת מביך אותי להתייעץ פה בעניין הזה בהתחשב בעובדה שזה לא סוד איפה אני עובדת, אז תנסו רגע לשכוח את זה טוב?
צריכה את עצותכן החכמות
אני בשבוע 17 ויש בבית בן 1.2 ובן 2.3.
ברקע יש ים של בדיקות לבצע תוך כדי ההריון כי יש חשד למום גנטי בלב העובר ועירוי ברזל פעם בשבועיים.
כרגע העבודה שלי היא חמישה ימי עבודה בשבוע בשעות סבירות משכורת סבירה בהחלט.
הציעו לי קידום בעבודה שהוא חלום בשבילי. מבחינתי זאת הסיבה שנכנסתי לעבוד במקום הזה מלכתחילה ויש לי את הכלים בתפקיד הזה להשפיע על ההסתכלות והטיפול בתביעות מסוימות שקרובות מאוד לליבי.
הדרישות מבחינתם זה פעם בשבוע עד חמש וחצי ושאר הימים עד ארבע, אבל זה דורש פעם בחודש וחצי נסיעה של שלוש וחצי שעות לכיוון לטובת השתלמות, יומיים ברצף (מבחינתם הם ממנים שהות של לילה), ובכללי יותר אחריות, יותר טלפונים וכמובן משכורת יותר גבוהה משמעותית.
כמו שניתן להבין הפלוסים פה מטורפים אבל מצד שני זה נשמע לי טירוף. בסוף יש לי קטנטנים בבית, אני בהריון אין לי מושג איך תהיה הלידה וההתאוששות והתקן הקודם היה מאוד נוח לאימהות (בשורוק) שלי
אבל התפקיד הזה לא יחכה לי. מי שאני עתידה להחליף יוצאת לפנסיה אחרי 43 (!) שנה. מבחינתם השאיפה היא שאתן פוש עד הלידה, אנחיל את עיקרי הדברים שבעיניי דורשים שינוי ואמא לחלד ואחזור ישר בלי להאריך.
בעלי מבחינתו חושב שכדאי ללכת על זה, ונותן גיבוי מלא
אני ממש רוצה להסכים איתו אבל מפחדת שאין לי מושג מה זה שלושה ילדים ובשביל קריירה (חשובה ככל שתהיה) אפספס את הילדים שלי.
מה אתן אומרות? מה הייתן עושות?
וזה נשמע תובעני. הרבה אחריות. הרבה התעסקות. מחויבות שהולכת איתך גם הביתה...
את עכשיו בהריון מורכב, לעובר אולי יש מום גנטי בלב.
הבית צריך אותך. את צריכה את עצמך.
נשמע לי טו מאצ'.
נשמע כמו גיוס כל הכוחות לעבודה ולקריירה, ומה שנשאר- לבית.
את מכירה את עצמך.
את תצטרכי להתמודד עם כל תוצאה ועם כל החלטה...
את יודעת מה המצב הנפשי שלך, וגם מה המצב הרפואי של העובר.
בעיניי אמא שפויה שלא קורעת את עצמה זה בסיס.
אבל אני יודעת שיש מלא שלא חושבות כמוני.
בכל מקרה, המון בהצלחה בבחירה, וגם תוצאות טובות לעובר והמשך הריון תקין.
הנחייה היא לא לאכול גבינות שנמצאות בתוך נוזל
(בולגרית, פטה וכו')
עם מיושנות עם עובש
בולגרית שקונים סגורה בסופר אפשר אלא אם כן השתנו ההנחיות
גם אני טופלתי בעבר (אצל פרופ' כארפ המקסים)... ומאז מנעתי...
אם אכנס להיריון שוב,
צריך ליסוע עד לשיבא?
יש במאוחדת רופאים להיריון בסיכון? שמטפלים בהפלות חוזרות?
לקחת את אותם תרופות/זריקות בלי צורך ללכת אליו?
יש גם אפשרות ללכת אליו פעם אחת
לקבל סיכום טיפול כתוב ואז עם זה לגשת לרופא בקופה.
*פרח חדש* (לא יודעת לתייג סליחה) ,תנסי לחקות את הטיפול שקיבלת בפעם הקודמת, בדכ הרופאים זורמים. בטוחה שיש לך סיכום 1 של פרופ כראפ , יש באתר שיבא קונקט ושם כתוב הכל
קחי בחשבון שאם לקחת פרגניל מה שהוא נותן תמיד, הבנתי שיש בזה חוזר וכבר לא משווק בארץ והתחליף שלו הוא רק אוביטרל, אז תבדקי לגבי זה
בהצלחה ובידיים מלאות!!
כי אני לא מונעת עכשיו חודשיים...
מנסה לעשות הכל לא להיכנס...
אבל אם במקרה אכנס.. כבר קרה לי..
סתם לידע כללי
מתנצלת...❤️
אני נכנסתי עכשיו להריון לא מתוכנן, אחרי לידה וגם אחרי הרבה הפלות, פשוט הלכתי אחרי מה שעשיתי בהריון קודם ועזר לי, כולל שמירת הריון מההתחלה
נשים רגילה?
ופשוט שתתן לי את הטיפול שנתן כארפ?
היית אצל כארפ??
פנית לשיבא? לסיכום?
אבל לא הצליח לעזור לי אז עזבתי
בסוף בסוף כן הצלחתי ב"ה ללדת, טופלתי בשיבא בהריון בסיכון ובהריון שאחריו לקחתי את הסיכום שלי משיבא מה.בסיכון ופניתי לרופאת משפחה שלי וקיבלתי הכל
ומפתח ציפיות סתם ככה בלי שום הגיון
ואז כשמתרסקים זה כואב הרבה יותר
הלואי שהציפיות יתגשמו❤️
מקווה שלא באיחור
מוזמנות לשתף
הודו להשם כי טוב הסרזט כרגע הפסיק לעשות צרות
7 נקיים נקיים!!
וטבילה אחת ששווה המון..
אז התגנבתי למקווה שנמצא בקצה השני של השכונה
כנגד כיוון התנועה ההמוני לכיוון בית הכנסת הנמצא במקום ממנו הגעתי :Q
שקר קטן אחד לחברה *רווקה* שאשכרה שאלה אותי איפה אנחנו אוכלים (אמרתי שלחברה שגרה ליד המקווה)
+ פדיחה נוספת כשפגשתי את מושא השקר (עוד חברה רווקה שגרה ליד המקווה)
והיא אשכרה פשוט ידעההה למה אני שם אבל התנהגה אחלה לגמרי ואמרה שאני יפה חחחחח
לפחות שתיהן רווקות
ולפחות אני טבלתי
אה,
ובחזור?
כולם יצאו מהבית כנסת
אז הייתי שוב כנגד כיוון התנועה ההמוני
ורק התפללתי לא לפגוש את מי שאמרתי לה שאנחנו אוכלים ליד המקווה
חחחחחחחח
אני מרגישה כמו ג'יימס בונד
אני תמיד חושבת שלטבול בלילה הזה זה נראלי הטבילה הכי מסובכת שיש
היה מהמממם ביותר!!
חחח.
פעם אחת אבל היה בשנה הראשונה לנישואי ובבוקר היה את ברכת החמה וזה לא חכמה.
הפעם השנייה הייתה לפני שנתיים נראה לי גם היה בסדר אבל נראה לי נורמלי לצאת בבדיקת חמץ לקניות שלא הספקנו...
חח אני יודעת שלמישי במשפחה שלי היה פעם טבילה ראשונה אחרי החתונה בליל הסדר
איזו תמימות חחחחחחחח
ואיזו פדיחה....
בליל שביעי של פסח
בשיא הסגר של הקורונה!!
מצאתי את עצמי עוברת בין מנייני חצרות בחזור מהמקווה..
ומי הלך אז ברחוב בכלל?😅
והכל פשוט הסתדר פיקס
ברמות ניסיות..
והיו מלא דברים שיכלו להשתבש..
(אבל יאמר לזכות המקום שאני גרה בו שהמקוואות הם לא ליד בתי הכנסת ב"ה😅)
וגם נכנסתי להריון מהטבילה הזו ב"ה
יש לכן המלצות לטיולון פשוט?
לא של עגלה משולבת אלא טיולון קל.
חשוב לי שיהיה קל לקפל, קיפול יחסית קטן. נוח להסתובבות בעיקר בעיר וגם במדרגות. סל גדול וגגון גדול זה יתרון.
עדיף כמה שיותר זול כמובן אבל אני פתוחה לשמוע גם על יקרים אם הם שווים את המחיר.
היינו עם צ'יקו עם שלושה ילדים, הוא עדיין סוחב אבל כבר במצב לא משהו
ובחג התיישבה עליו חתולה והשאירה מלא שערות🤢 אז הכיוון כנראה לקנות חדש...
הקיפול קל
לא זולה, מצאתי הכי זול ב800
גגון ענק, סל ממש סבבה, מתקפלת בעד אחת די קטן (לא כמו יויו אבל עדין קטנה, והגלגלים מתפרקים אם צריך)
היגוי מצויייייין
אני די חורשת אותה במדרגות... היא סבבה
קל משקל, מתקפל מזוודה, אחלה גגון
הסל שלו קטן אבל הוספתי תופסנים כאלה ונהניתי ממנו מאוד עם 2 ילדים
עלה לי 900 בזמנו.
ממש נתתן כיוון!
עכשיו הבנתי שחשוב לי שיתקפל ויפתח ביד אחת, ממה שראיתי הספורטליין ואיזי ווקר מתאימים, נכון?
אם יש עוד מומלצים אשמח לשמוע.
אלא אם מרימים אותו.
ואצלנו הוא לא האריך ימים.
בעקבות אחד השרשורים כאן עלתה לי שאלה.
אתן מתקשרות לחמות לבקש סליחה לפני ר"ה?
וכדי לאחל שנה טובה?
ואשמח שמי שעונה תגיד אם גם בלי קשר ביום יום היא בקשר עם החמות- טלפוני או מפגש ובאיזו תדירות.
אני מדברת עם חמותי רק כשאנחנו שם שבת, בממוצע פעם בחודש וחצי-חודשיים.
לא מדברות בין לבין בטלפון ולא נפגשות.
אף פעם לא התקשרתי לאחל לה חג שמח או משהו כזה...
לא הרגשתי ולא חשבתי שיש צורך 🤔
וכמו בכל שרשור שלי- מוזמנות לנצלש חופשי
הייתי אמורה לקבל מחזור אתמול. (יודעת מתי היה הביוץ לפי מעקב זקיקים)
לא הייתי מדי אופטימית, אבל לא קיבלתי, אז כבר ממש חשבתי שה' עשה לנו נס ואני בהריון ושמחתי (ידעתי שזה לא לגמרי בטוח, אבל שמחתי באמת)
ולפני כמה דקות, כשאני מתארגנת לצאת לבדיקת דם, קיבלתי מחזור.
בעצם הוא סתם איחר ביום, אבל אני מאוכזבת ממש יותר מתמיד.
ואין לי כוח. לא רוצה לא רוצה לחכות עוד לא רוצה שוב לדבר עם האחות המעצבנת ולנסות לקבוע תורים למעקב זקיקים ולראות שאין תורים וכל הזמן זה שבת וחג לא רוצה זריקות לא רוצה ליל טבילה בסוכות לא רוצה לא רוצה לא רוצהה
וממש מבינה אותך
כל ההתעסקות עם הבדיקות פשוט גומרת נפשית
אני אגיד לך משהו שאולי לא תסכימי, וזה בסדר, אני אבין את זה לגמרי
אבל לפעמים עושה טוב לקחת חודש אחד הפסקה מכל זה
בטח בחודש עמוס כמו חודש תשרי
שלוות הנפש זה גם דבר חשוב מאוד!
בעז''ה שהשנה החדשה תביא לכם שפע וישועה בקרוב ממש!
זה נשמע הגיוני לקחת 'הפסקה', אבל כל החודשים האחרונים הרופא הפנה רק לבדיקות, ורק בחודש האחרון כאילו התחלנו משהו, וגם זה בסוף היה רק מעקב זקיקים (מתיש, אבל לא איזה טיפול רפואי)
לא יודעת אם מה שיוסיף לי שלוות נפש זה שאני אדע שעובר עוד חודש בלי הרבה סיכוי
אמן!!
אם זה ייתן לך הרגשה של החמצה
אז לא, אל תתעכבי
ותלכי בכל הכוח על הבדיקות!
אני גם הייתי שם
ואני יודעת בדיוק איך זה מרגיש
זה באמת נותן תקוה והרגשה של לפחות אני מנסה להזיז פה משהו ועושה את שלי.
אחרי כמה חודשים של בדיקות מתישות, זריקות ותזמונים, אז באמת הרגשתי צורך לקחת חודש הפסקה.
אוף אני מבואסת נורא
אם בא לך בואי לאישי
אולי אוכל לעזור לך בכמה טיפים שתנסו לפחות לזהות את הביוץ לבד
זה כבר יהיה משהו
פצלושוןאחרונהשבע"ה השנה החדשה תביא איתה בשורות טובות מהרה!
שימי לב- יש מקומות שלא מאפשרים לעשות סבב בחגים.
היה פעם שהתחלתי אסטרופם בתקופת החגים בלי להתקשר לאחות פוריות לפנ"כ, ואז היא די התעצבנה עליי, כי הם עובדים במתכנץונת מצומצמת, והזמינות של רופאים ובדיקות נמוכה.
שיהיה בהצלחה רבה!!
בדיוק עכשיו דיברתי עם האחות וזה מה שהיא אמרה לי. שאצלם אין מעקבים והיא לא יודעת איפה יש והיא "ממליצה" לי לא לעשות.
וזה מבאס אותי יותר
כי אין לי כוח לבדיקות וכל זה, אבל גם סתם לחכות עוד מייאש אותי יותר
לפני ההריון האחרון לקחתי אסטרופם ללא אוביטרל, והרופאה אמרה שאין צורך במעקב זקיקים, בניגוד לניסיונות הקודמים בהם לקחתי אסטרופם עם מעקב )וברוב הפעמים היה גם אוביטרל ותמיכה הורמונלית לאחר ביוץ).
במידה ואת לוקחת משהו רק בהתחלה והמעקב הוא כדי לזהות את הביוץ, ואת מכירה את ההתוויה הרפואית, את יכולה לשקול לקחת עצמאית את הטיפול
ה
פעם קודמת הרופא אמר שלפי הבדיקות יראה אם צריך אוביטרל ובסוף לא אמר לקחת
הפעם אמר גונאל וכנראה אוביטרל, ורק לפי הבדיקות יגידו לי כמה ימים לקחת...
אז לא רלוונטי
אבל תודה
חיבוק !!
אם מנחם את לא לבד
סבלתי שבוע מעצירות, ועכשיו אני משלשלת
שבוע 6
מישהי נתקלה בתופעה?
לי יש בשלב הזה יותר מעצירות..
בדמיון שלי הגוף מנסה לדחות את הגוף הזר שפלש אליו...
בכל מיני צורות (הקאות שלשול..)
הקטנה בת 6.5 חודשים תודה להשם!!!
רוב הזמן שוכבת על הבטן, כי היא גם ישנה רק על הבטן.
שולטת טוב בראש ולא אוהבת כשמחזיקם אותה בשכיבה היא תמיד מנסה להתרומם.
אבל לא מעניין אותה להתהפך מגב לבטן או מהבטן לגב. זה לא היה אמור לקרות כבר?
לאחרונה כשהיא שוכבת על הבטן היא מרימה את 2 הידיים ומורידה, כמו משחק כזה עם עצמה.
ועדו שאלה קשורה, כמו שכתבתי אי אפשר להרים אותה בתנוחה מעורסלת היא לא מוכנה, אז אני מושיבה אותה עלי, זה מותר? או מוקדם מידיי? כי תכל'ס אין לי איך להחזיק אותה אם לא להושיב
נ.ב
היא מאוד סקרני ומתעניינת, מאז התמ"ל היא נהייתה שמנה קשור אולי? לא נראלי...
אני יודעת שמספיק להתהפך פעם אחת לכל צד גם הבן הקטן שלי לא אהב להתהפך.
מותר להושיב עלייך כל עוד את מהווה משענת מאחורה.
הרבה נחת
שירה_11ממש מחמם את הלב 3>
היא יושבת עלי כשהגב שלה ישר. להישען ליי זה קצת אחרה והיא לא מוכנה
לק"י
יש תינוקות שמתהפכים בגיל מאוד צעיר פעמים בודדות, וזה לא מכוון.
לא יודעת כמה זה נחשב להתהפכות.
אצליך היא נולדה במועד אז מצפים לזה כבר. תנסי לעודד אוצה לעשות יש סירטונים ביוטיוב. שלי בן 7 חודשים וקצת ורק עכשיו התחיל להתהפך מהגב לבטן והפוך אבל רק צד אחד, אנחנו יושבים איתו המון לגרות אותו, זה רק תרגול. היה יום 1 שהושבתי את אחד הבנים הגדולים עם בעלי לעשות איתו הרבה תרגילים באותו יום!! התהפך לצד אחד ממש מדהים כמה זה עוזר להם. אבל אצלי הןא מטופל בפיזיוטרפיה אז היא מכוונת אותי וכן יש לו עיכוב של חודשיים בערך, אבל נולד קצת מוקדם אז מותר לו ️
בקיצור תנסי לגרות אותה , תראי איך דרך יוטיוב
לגבי הושבה. אני גם מושיבה. גם בעגלה התחלתי להושיב ממש, אני קושרת אותו טוב שיהיה יציב ולא יפול לצדדים
עכשו ב10 חודשים מחכה שהיא תסכים לזחול ולהתיישב עצמאית 🥴 כנראה פשוט את ההתפתחות המוטורית שלה קצת איטית..או שפשוט חיכית שזה יקרה?
כן זה קשור. ככה אומרים. אבל זה חמוד ילדים שמנמנים 🙃
גם אצלי הוא כזה וכולם צוחקים עליו שהוא אוכל הרבה בגלל זה הןא שמן חחחח, אבל הוא אוכל יחסית מעט
בע"ה,
ונזכרתי בהתכווצויות של הרחם בהנקה אחרי לידה, כאבי תופת כמו צירים (לידה 5 בעה)
תזכירו לי מה עושים להקל בעניין?
האופציה הרווחת היא נורופן+אקמול שיש להם אינטרקציה שמגבירה אחד את השני
אפשר גם אופטלגין.
אם יש צורך אפשר לקבל בבי"ח גם דרך הוריד אז ההשפעה יותר מורגשת בד"כ
לא מומלץ נורופן בהנקה.
אבל אקמול ואופטלגין זה אחלה.
כמובן כשיש צורך...
בהריון הוא פחות מומלץ
אבל בהנקה הוא מותר, ולפעמים אפילו ממליצים דווקא על נורופן/אדוויל/אדקס, כי יש בהם נוגדי דלקת שאינם אנטיביוטיים, שמועילים בשלבי התפתחות ראשוניים של דלקות בשד וכו.
אופטלגין ונורופן
לא לחכות שיתחיל לכאוב!!! להיות מכוסה כל הזמן.
לדאוג לעצמך לסביבה בטוחה לתינוק כשאת מניקה, אני לפעמים הייתי צריכה להפסיק את ההנקה מדי פעם ולהניח אותה כדי להירגע מהכאב..
לדאוג לעצמך לשקט בזמן ההנקות, לי זה עזר, שלא הייתי צריכה גם לתקשר ולחייך לאנשים בזמן של הכאב הזה.
לנשוך שפתיים ולזכור שזה עובר, שווה לסבול בשביל ההנקה אחר כך!
בום
האחיות במחלקה מסתובבות עם זה בכיסים חחחח
יאללה בע"ה שיעבור בטוב
מאמינה מאוד בלא לכאוב אחרי הלידה,
מספיק סבל האירוע שאין צורך להוסיף...
יולדת בלי אפידורל ואז משככי כאבים נונסטופ עד שב"ה הכל עובר.
ברכתך אכן התקיימה ב"ה
ילדתי בר"ה, אכו בלי אפידורל והביאו לי להנקות אופטלגין נוזלי איזה 3 פעמים ועוד אקמול באמצע, ואכן בקושי הרגשתי משהו, מהיממה השניה בערך בכלל כבר לא היה צריך..ממליצה. באמת אין צורך לסבול
שוב אני עם הפלאשבקים.
מצרפת קטע שכבתבתי אז (כשהייתי גרושה מסכנה ... )
מזכירה- אור הגאולה כבר החל להופיע כי ערב ראש השנה ההוא כבר נפגשתי עם בעלי היקר.
אז באהבה לכל מי שהיה לה כואב לצום היום.
מנקה את הלב
היום בגינה
עברתי סדנא.
גן שעשועים כידוע
זה המקום שבו מתנהל העולם.
ולי אין עדיין אישור כניסה
אז התפלחתי עם אחיין.
אמא שלו נחה
והוא ואני והבימבה
היינו שמה.
חשבתי לעצמי שבטח
אני היחידה שצמה
כי כל השאר לפני או אחרי
לידה.
וכששוב חשבו שאני אחותי התאומה
ומישהי שאלה
איפה התינוק שלי
(והתכוונה לאחיין שנשאר בבית)
גם אני שאלתי אחר כך
איפה התינוק שלי.
והבנתי שאני בסטאז' הכי טוב
להיות אמא.
תודה.
וסליחה שלא העליתי קודם- כמעט רק ישנתי היום...
הפעם צמתי ב״ה בתור אמא לשני פוצונים, וחוץ מלהביא אותם להסעה ולגן- לא עשיתי כלום...
בשבוע 12 ב"ה, הריון שני, עם בטן ענקית עוד מההריון הקודם שהיה יותר משנה כבר. נראית בחודש שישי בשקט.
היה לי ממש מורכב בחג. עם כל בגד אני נראית בהריון, ולא הריון של חודש שלישי, אלא יותר. וזה לא נעים לי בכלל בכלל. אומנם בהריון אבל לא רוצה שיראו וידעו, ויחשבו שהוא יותר מתקדם ממה שהוא. הייתה לי ממש תסבוכת בגדים בחג והתביישתי לצאת מהבית 🙈
צריכה טיפים, ואולי עזרה בשינוי המחשבה, יותר לשמוח במה שיש. וגם סתם שיתוף ועידוד זה נחמד 💗
תמיד עד חודש שביעי נראית חודש-חודשיים קדימה
לא קשור לאוכל
פשוט הורמונלי כנראה
או תוצאה של הריונות צפופים
גם לי תמיד היה תסביך מול זה
בושה כזאת.. שלא ידעו את השלב האמיתי שלי כי פאדיחות
עכשיו האמת
פשוט לא ציפיתי שיהיה אחרת
החלטתי לתת לזה פרשנות שונה
איזה כיף להרגיש ולהראות בהריון בשלב שהוא עדיין לא מוחשי ולא נקלט בכלל..
ובסוף מי שמנחש- שינחש
אני לא חייבת לספר מוקדם כי רואים הרי
אבל לא אשקר אם ישאלו
אני מבינה שכמו שכל ילד נראה אחקת
כמו לשלכל אחד יש גוף שונה
ככה הגוף שלי
מה לעשות
וביננו..אז מה..? מה זה אומר עלי?
שזה הקצב גדילה של הגוף שלי בהריון
זה הכל
זה לא אפילו שהתינוקות שלי גדולים..
בסוף אצלי זה גם מתאזן יחסית..לא נראית מאוד חריגה בדר''כ
פשוט מתרגלת לענות באיזה שבוע אני( עכשיו כבר בשלב יותר מתקדם ...באמצע למישי)
באופן ענייני
בלי הצטדקות בלי התנצלות בלי בושה
פשוט ככה
זה עוזר לי לומר את זה ככה בענייניות גם לעצמי
יש לי בטן של חודש רביעי- חמישי
זה נטו הורמונלי
הנס שלי שאני בכללי אוהבת שמלות ובגדים רחבים אז לא מורגש ככ ההבדל
למרות שזה כן עושה יותר מראה הריוני
מחפשת בגדים לחול המועד
כזה 'מה אני אקנה בגדי הריון בשבוע 15??'
אבל כן מתברר שצריכה
אינלי מה ללבוש
כלום לא עולה עלי
ובבגדים רחבים אני יכולה ללכת ישר ללחדר לידה, יקבלו אותי
זה מוזר לי
בהריונות הקודמים לא הייתי ככה
אבל זה ההריון הזה
הילד הזה רוצה שכו-לם ידע שהוא כאן
וזה עוזר טיפה לעכל...
אם להרגיש שאת לא לבד עוזר, אז תדעי שאת ממש לא...
אני גם בשבוע 13 וכל הבגדים קטנים עלי.
מרגישה שכולם רואים שאני בהריון ועוד בכלל לא סיפרתי בעבודה
ומרגישה שזה בושות של החיים שרואים עלי ועוד לא סיפרתי...
אגב, גמני הריון שני ובהריון קודם לא ראו עלי עד שבוע שבוע 17 בטח...
עכשיו כבר רואים! אוף!
גם אני בשבוע 17 עכשיו.. נראית חופשי בחודש 6-7.. ואחרי סעודה- נותנת לעצמי בקלות 8-9.
הקטע המצחיק-
סבתא שלי סיעודית, צריכה שירימו אותה לכסא גלגלים כדי להתפנות..היא יודעת שבי אי אפשר להיעזר כי אני בהריון ואני לא אצליח להרים אותה..
בסעודת החג ליד כולםםםם היא אומרת לאבא שלי- בטח הילושש היום מחר כבר צריכה ללדת..
הייתי באמצע הביס וכמעט נחנקתי. מה????? לא!!
יש לי עוד מלאאאא זמן!!!
התביישתי וצחקתי..כי זה עם המשפחה שלי אז אני פחות נעלבת.. כי אצלנו יש נטיה להשמנה.
אבל במשפחה של בעלי- אני מרגישה שמנה ממש! כי אצלו במשפחה הן נשארות דוקיות בהריון ואחרי הלידה כאילו לא ילדו..
אני ממש נמנעת מלפגוש אותם, כמה שאפשר.. אשכרה מתביישת!!
לא קניתי בגד לחג כי אני לא אוהבת את עצמי ככה..
אוהבת את ההריון ולא אוהבת שנכנסתי אליו עם משקל עודף.
אין לי ככ דרך לעודד.. בדיוק עכשיו, מהדיכאון של איך שנראיתי בחג- קבעתי תור לדיאטנית.
אמרתי לבעלי שאם אני נראית ככה עכשיו בחודש ה 9 אני אראה היפופוטם ואני לא מגזימה.
חייבת שינוי באוכל שאני אוכלת. אני אוכלת הרבה בצקים- לעבודה הכי נוח זה סנדוויץ- חייבת להיגמל ולהתחיל להכניס סלטים חיים.
זה גם משביע ונותן הרבה יותר מלחם עם חביתה.
בקיצור, את לא לבד..
אני פה, עוקבת..
בהריון צריך להוסיף 300 קלוריות, אז אם בבסיס את נגיד 1200 אז את צריכה 1500. (עד 80 קג זה בסיס 1200, 80-100 זה 1500)
יש לה מלאאא מידע באינטרנט, רעיונות ומתכונים.
הרעיון הוא שאוכלים מהכל, רק לא את הכל 🙂
את ממש לא לבד, ממש ממש מובן! זה קל להגיד וקשה ליישם, לשים פס על מה שאחרים חושבים, כי זה לא עניינם!!! וחוצמזה, כל אחד עסוק בחבילה של עצמו, ולא באמת מעניין מישהו יותר ממחשבה של דקה אם את נראית בחודש שלך או לא.. זה משהו שאני תמיד מזכירה לעצמי, אנשים עסוקים בבעיות של עצמם ומקסימום יחשבו מחשבה או שתיים. שיחשבו ויהנו. (שוב, קל להגיד, קשה ליישם..)
וכן להתאמץ למצוא לעצמך בגדים בגזרה מחמיאה,זה עושה ככ טוב! אני למשל בהריונות נראית כמו הר עם שמלה אז קונה יותר חולצות מחמיאות, בלי חיתוך כדי לא להגדיל את הבטן..
בהצלחה, ואת אלופה כי את יוצרת חיים חדשים! שהעולם יהנה 😏
זה ממש לא מדויק, סליחה. אם יש צורך למתן את העליה במשקל חשוב להיות במעקב דיאטנית, רצוי שמדינה בתחום. 1200 קלוריות לכתחילה זה מאוד מצומצם, וממש לא הכרחי בכל מצב בשביל לרדת במשקל. לא נכון לכל הריונית 1500 קלוריות.
כבר פגשתי מצבים של תפריט חלי ממן בתקופות פוריות שעשו נזק, ב"ה לא דברים קשים ועדיין בשביל מה.
אז..
שבוע 17
בטן של שישי בכיף
ונמאססס לי להחביא וללבוש אוהלים!! (מה שעשיתי עד כה..)
אז זהו, לקחתי חצאית צרה עם גומי מעולה מידה 3 שיש לי מג'אמפ, שהיא בסיס מחמיא להכל,
גופית ספגטי שחורה xl מעל מבאזר שטראוס שמכסה בטן
ושמתי.. עליונית שקשרתי מעל הבטן וכן, ראו בטן!! יפה!! הריונית!!
וישבלעו קש מי שיש לו בעיה....
האמת, לא אמרו כלום בבית כנסת.....
ושלום לכן שמלות הריון וברוכות הבאות
זה מה יש!
לא חטאתי ולא פשעתי..
ב"ה דברים טובים..
שזה יהיה הקושי היחיד בהריון... אמן!
מאחלת לכן למצוא בגד הריון (בעיניי בגדי ושמלות הריון הן ממש מחמיאות! פתאום הבטן לגיטימית
)
ולהיות שמחות עם מי שאתן!
אנחנו!
נשים
מלאות
יופי
אור
וטוב!
💪♥️🌿💕
מרשה לעצמי לשתף מחויה שלי, שאולי מתוך שיתוף יעזור לך.
הריון ראשון יצאה בטן בערך בשבוע 20
עכשיו, אחרי שנה של הפלות חוזרות, ב"ה בהריון. התחלתי אותו 6 ק''ג יותר במשקל הרגיל. בשבוע 8 כבר הייתי בטוחה שכולם יודעים, בשבוע 12 כבר הוצאתי את חצאית ההריון כי הכל לחץ לי.
אני ב"ה בשבוע 18, בערך משבוע 14-15 התחלתי לספר לאנשים "כמו שבטח שמת לב... אני בהריון"...
מסתבר שאף אחד לא שם לב! !
מה שכן, עד סוף טרימסטר ראשון היתה לי נפיחות של ממש, כמו עצירות נוראית, והרגשתי ענקית. אף אחד לא שם לב חוץ ממני (טוב, לא מדויק, אחיות שלי הבחינו, אבל גם לא הסתרתי מהן). חודשיים אני לובשת את אותו 1-2 בגדי שבת.
ב"ה בשבוע 17 פתאום ראיתי את ההבדל בין הנפיחות לבין בטן הריון.
***בקיצור: 50% זה סרטים בראש שלנו, אולי 99%... אנחנו קשות עם עצמינו, חצי מהזמן בלי סיבה.
תמצאי כמה בגדים שנח לך בהן ואל תלחמי לנסות הכל, כי הראש שלנו כן משפיע על איך אנחנו מרגישות...
בע"ה תכף לא תרגישי את הנפיחות הזו של ההתחלה ויהיו לך כמה ימי שקט לפני שהבטן באמת תצא ואז כבר תהיי שמחה לספר בע"ה
ובעיקר בקלות בהנאה ובידיים מלאות!
כחודש אחרי הנקה,
מיד לאחר קיום יחסים (ממש מיד, כשהוא יצא) ראיתי דם בניגוב, הפסיק ושב למחרת בבוקר,
דימום עדין שהספיק לתחתונית קטנה, ביום הרביעי והחמישי זה הפך כבר לגוון חום ועשיתי הפסק נקי.
בקושי היו לי כאבי מחזור, היה איזה גל כזה בקטנה איזה שעה אחרי שהיינו ביחד וזהו.
שוטחת לפניכן את דמיונותיי
תבדקי עם רב לגבי הדימום -
דימום ממש צמוד ליחסים יש לו השלכות הלכתיות מיוחדות, שונות ממצב רגיל.
אפשר להתקשר למכון פועה או לכל רב פוסק שמקובל עליכם.
זה חשוב מאוד!!!
ולא הבנתי מה בכללי את אומרת
את חושדת שזה הריון? אז תעשי בדיקה
בעקרון נשמע מתאים מאוד לדימום של שינויים הורמונליים, אולי אפילו לא דימום שאוסר בפני עצמו , כדאי תמיד להמתין עם ניגוב, להסתכל בזהירות,ולחכות עם ההחלטה שזה ווסת עד שאין ספק שזה זה (וכמובן להתיעץ כשלא בטוחים)
בשורות טובות
עצם זה שיש דימום מיד אחרי אישות, עלול להיות בעייתי.
לא הבנתי למה בדקת מיד אחרי?
ואי בנתיים אנחנו מרוששים חחחח
אמנם חיסכון שנכפה עלינו והעמיס לפעצים,
אבל תמיד כשמקבלים את ההחזרים רטרו כבר השדלנו לשים את הסכום בצד...
כמובן זה לא תמיד התאפשר. היו תקופות שהיינו נחנקים על זה..
ואותו דבר נגיד בלימודים אקדמאיים...
משלמים כל השנה שכל, ואז בסןף כשקיבלנן 10000 מלגה, כבר שמנו בצד..
ככה היה בזה משהו משמח...
טוב נראה שהפורום קצת השתבש והשקעתי ובא לי שתקראו
לא מאמינה שזה קורה לי 
- הריון ולידה
(שרשור על טבילה בר"ה)
קודם כל חייבת להגיד תודה רבה! לכל אחת ואחת שהקדישה מזמנה והגיבה לי! עזרתן לי מאוד להתכונן נפשית ורוחנית ליום הזה והגעתי לטבילה לגמרי אחרת ב"ה
ראיתי את זה כזכות גדולה לטבול בכזה יום קדוש!
בערב השני של ראש השנה יצאתי עם בעלי לבית כנסת ותכננו הכל לפרטי פרטים
(חמותי גרה ביישוב בקצה הארץ אז צריך לתאם כל פעם עם הבלנית) הגעתי כמה דקות לפני שקבעתי עם הבלנית, עובר עשר דקות, רבע שעה... אני מחכה מחכה ומחכה
חיכיתי בסוף כמעט שעה ליד המקווה, אובדת עצות לגמרי
בהחלטה של רגע החלטתי ללכת לבית של הבלנית (לא יודעת מאיפה הגיע האומץ) בעלי הראה לי במקרה איפה היא גרה.
אני מגיעה לבית שלה על סף בכי, הבת שלה פותחת לי ומבינה את העניין.
מסתבר שהבלנית לא הרגישה טוב בכלל ושכחה שהיא קבעה איתי הבלנית יוצאת מהר מהבית ואנחנו הולכות לכיוון המקווה, בינתיים הגברים מתחילים לחזור ואנחנו הולכות בדיוק לצד השני... מלא נכדים שלה רואים אותנו ושואלים, סבתא לאן הולכת? כמה קבוצות נכדים כאלה. ואני רוצה לקבור את עצמי באדמה
כשהגענו אני מבינה שמאןחר מידי ומבקשת ממנה להשאיר לי מפתח שאטבול אח"כ.
אחרי הסעודה יצאנו אני ובעלי למקווה
טבלתי והוא היה הבלן (אני יודעת שזה לא מלכתחילה אבל לא הייתה לי אופציה אחרת ולא יכולתי לחשוב על לדחות את הטבילה)
והייתה חוויה מטורפת ועוצמתית
רגע שאני לא אשכח בחיים
חסד ה' ממש!!
אז היה מביך, בטירוף
אבל גם כזה עוצמתי וקדוש ומרומם!
כל הכבוד לך!!
ושמעתי שהבעל הבלן יותר מפעם וזה נראה לי בסדר ממש אגב.
וזה היה נראה מחשיד מידי
תודה רבה לכולן😍
שלנו השתחררה היום מבית החולים!!!
ישתבח שמו לעד ותודה תודה לך השם הטוב על כל החסדים העצומים שאתה גומל עם כולנו יום יום שעה שעה!!!
ותודה ענקית לכל אחת ואחת מהנשים המדהימות שכאן על התפילות היקרות מפז!!!
גם עכשיו בהתאוששות צריכים הרבה תפילות ומצרפת את הודעתה של @אוהבת את השבת היקרה על קריאת תהילים ותפילות לרפואתה השלמה של @מאמינה ומתאמנת שלנו, כאן:
תהילים וקבלות לרפואת מאמינה ומתאמנת היקרה - הריון ולידה
שנזכה לבשר ולהתבשר רק בבשורות טובות תמיד ב"ה 🙏
@מאמינה ומתאמנת שיהיה לך רק בריאות, שמחה ונחת עמו"ש
ותבשרי לנו רק בשורות טובות
אם את גרה באזור ירושלים- אשמח לבוא לעזור לך בכל מה שנדרש
טיפול בילדים/ בתינוקת/ כביסה/נקיון/בישולים וכד'
אם את מעוניינת אשמח שתפני אלי באישי
חשבתי עליך הרבה בר"ה וגם התפללנו עלייך!!!!
גם באזור ירושלים.
תודה לה'!!
ממש משמח. שתהיה התאוששות קלה ומהירה בע"ה, נמשיך להתפלל.
בע"ה ממשייכים בתפילות.
איזה שינוי חד ומשמח@!!!!
תודה להשם
בבריאות איתנה
והחלמה מהירה!!
בשורה משמחת מאוד!
ממש דאגתי לה
מקווה שמעכשיו יהיה לה רק טוב ובריאות!
התפללתי עליה
שתמשיכו לבשר טוב!!!!
גם ממאמינה ומתאמנת האהובה כמובן וגם ממני, אין כמוכן פשוט אין!!!
ואין על הקב"ה שמאיתו הכל ורחמיו על כל מעשיו!
לתפילה ב"ה להמשך ישועה שלמה ובריאות איתנה, התאוששות מהירה ורק רק נחת לרוב
ותודה ענקית גם על כל מי שממשיכה להתפלל! זה כ"כ כ"כ יקר 🙏🙏🙏❤❤❤
