פורום הריון ולידה (עמוד 884)

ייעודי לעץ.

אמא שלי עשתה את זה כמה פעמים. תרצי שאשאל אותה?

היא אמרה שצריך לראות את סוג השולחן כדי לדעת בדיוק. אם את רוצה לשלוח תמונות שלו ואעביר לה אז היא תוכל אולי לעזור.

היא עצמה למדה את כל זה מקבוצות בפייסבוק ומהאפליקציה של פינטרסט.

דר שמואל הרצברג עובד בעין כרם והוא גם רופא פוריות בקופה.

לא חושבת שזה מה שהוא עושה בהדסה ואין לי מושג אם אפשר לקבוע תור ספציפית אליו בתוך הדסה אבל אפשר להגיע אליו ליעוץ דרך מכבי.

בהצלחה

ממליצה עליו מאוד.

הייתי אצלו בקופה, הוא הרופא נשים שלי. לא ידעתי שהוא גם רופא פוריות

שבבית שמש הוא מקבל במרפאת פריון

או ביתר. אחד מהם

מביאה במקלחת (ללא מים) מציירים על הקרמיקה ואז שוטפים הכל.

אפשר גם פלסטלינה, הבן שלי מת על זה, אני הרבה פחות.. אבל אם את זורמת אז גם אחלה.

בועות סבון

זה גיל שאוהבים לפרק ולהרכיב שוב שוב ושוב מגדלים וכד'

בימבה יש לה?

חול קינטי או בצק משחק. מעסיק שעות אבל מלכלך🤭

אביזרים לבובה? שתוכל להיות "אמא" כמוך, להשכיב בעריסה שלה כשאת מרדימה את התינוק, לנדנד בעגלה, להאכיל..

ומגנטים?

זה 2 הדברים שהבת שלי משחקת הכי הרבה...

מדבקות, צבעים, טושים, צבעי ידיים, ברבצק, עט, עיפרון. אני נותנת לבן שלי לקשקש על העיתון של שבוע שעבר. אצלי הוא אוהב צבעי ידיים עם מכחול, כשהוא נוגע בידיים הוא אומר "מלוכלך" אני נותנת לו לצבוע עיתון או קרטון על הרצפה בסלון, הכל מתנקה עם מגבון.

להכין איתי עוגיות ועוגה (לשפוך את החומרים לקערה ולהחזיק בידית כשאני מערבבת). להושיט לי פירות וירקות לקילוף, לשים בתבנית/ את מה שאני חותכת, מניחה את התבנית בגובה שלו ואחרי שהוא מסדר את כל החתיכות אז אני מתבלת ומכניסה לתנור.

בגזרת המשחקים, אצלי הוא מאוד אוהב מגה בלוקס (לגו גדול כזה), מגנטים, צינורות, קוביות, קפלות ומשחקי הרכבה אחרים (לא הכל יש לנו בבית אבל בכל מקום הוא מיד נתפס למשחק הרכבה). חיות, בובה עם בקבוק קטן, מכוניות, ספרים (זה בכלל להיט אצלו), פטריות גדולות כאלה, לוטו, פאזלים הכי פשוטים, כדורים, בובות פרווה גדולות.

אני ממש מזדהה, הוא יכול להעסיק את עצמו שעה או לחילופין לטפטף מים מהבקבוק על כל הרצפה ולזרוק את כל תכולת הארונות.

כשהוא נכנס למצב רוח כזה אז לפעמים אני נותנת לו להשתולל באופן יזום על המיטה הזוגית.

לצאת החוצה זה הכי טוב, לעזור לי להוריד ולתלות כביסה...

הוא בן שנתיים, ולפני כמעט חודשיים נולדה לו אחות קטנה. ההורים שלו דיווחו לי שהוא אוהב לחקות אותם ולנקות את הבית, אז זו מתנה מושלמת

אם הבת שלך גם ככה - אז אפשר גם לקנות לה כזה.

חוץ מזה - מגלשה קטנה בתוך הבית ונדנדה כזו (כמו סוס נדנדה) גם יכולות להעסיק הרבה. הבת שלי (בת שנה וחמישה) אוהבת את זה מאוד.

גם ספרים יכולים לעניין למשך כמה זמן - בין אם את מקריאה ובין אם היא מסתכלת לבד.

ומשחקי לוטו מתאימים לגיל - אבל תצטרכי לעשות איתה אותם, לפחות בהתחלה.

ואני אישית חושבת שגם מותר ברגעי קצה להשתמש בטכנולוגיה ולהראות סרט... אחרי לידה זה סוג של מצב חירום

שיהיה בשעה טובה!

אם לפני אז קשה לדעת איך הילדה תגיב ללידה, לפעמים יש רגרסיה וצורך להיות צמודה לאמא,

אז לא הייתי בונה על חצי שעה תעסוקה לבד.

אפשר לקנות משחקים מתאימים ולקוות לטוב.

אבל אם היא לא מצליחה להעסיק את עצמה יותר מחמש דקות,

אז דווקא המשחקים של השקל מתאימים יותר, כי זה מעסיק לכמה דקות וזה מגניב ומושך תשומת לב ומרגש באותה מידה לדעתי כמו משחק יקר.

וממילא אחרי כמה דקות זה כבר לא מעניין.

אפשר להצטייד גם וגם מה שבטוח.

זה מה שהכי מעסיק את הילדונת שלנו

מכל שאר המשחקים ..

משחקי דמיון וכאלה..היא ממש אוהבת 😝🥰

מצד שני יש גם ספרים רבים לגילה ומשחקים נוספים שמעסיקים אותה ( אבל היא כבר קרובה יותר לגיל 3)

לא הייתי כאן כמה ימים ועכשיו קראתי הכל

עזרתן לי מאד🩷

ואו אמלה היא יכולה להתעסק בזה שעות!!

קניתי לה בית עם אנשים אז ממש כל היום היא עוברת ומשחקת.

כל פעם שהיא עוברת לידו היא אומרת אויי צריך להעיר תינוקת 

כזה עלה בסביבות ה150

ופשוט לקחתי את כל הדברים הפיצים ממש.

אבל ראיתי שיש אחד כזה של 123 

את עצמם... עם הבת שלי זה לא קורה (אני מקווה שזה כי היא בכורה וכי היא צריכה חברה, ומתפללת שהיא תספק את הצורך הזה לבאים בתור, אבל אולי אני חיה באשליה).

אצלנו היא בת שנתיים ושלושה חודשים. שום משחק לא מצליח להחזיק יותר מ10 דקות אם היא לבדה. אם אני לידה הכי הולך בובה עם עגלה ואביזרים (מוצץ, בקבוק. השארתי לה גם כמה טיטולי ניו בורן והיא מחליפה אותם לבובה), ומטבח עם כלים. כדור ובימבה בגינה. ותכלס, הכי הרבה זמן מבלים בגן השעשועים, וזה הבילוי המיטבי שבו היא באמת מפעילה את עצמה לבד.

בגזרת היצירה-טושים ומדבקות.

קיבלה עכשיו פליימוביל חדש של רכבת ובונה מסילה, ויש לה גם דופלו אבל אם אני לא צמודה אליה זה לא מחזיק יותר מכמה דקות.

אבל לא אכפת לי יש לי ספר ואני נחה. (תאכלס עכשיו יש עוד תינוקת אז לא באמת נחה)

כסיבה וכו אני עושה איתה (איתן 😅)

ואין אין על גן שעשועים

גם בכורה, ועד היום (בת 3 וחצי) פחות מעסיקה את עצמה, אבל זה כן ממש השתפר.

השניה העסיקה את עצמה מגיל אפס.

יש ילדים כאלה, ואני גם בהחלט חושבת שזה קשור לבכורים..

וזה מאוד הגיוני בלי קשר שהיא תרצה שתשבי לידה

זה באמת זמנים שלא יחזרו.

תודה לך! 

וכל עוד הוא הולך לישון מאוד מאוחר וקם מאוד מוקדם, אז אין לי זמן אחר לעשות אותם אלא כשהוא ער.

אני לא צמודה אליו 24/7.

ב"ה יש לו אחים ויש לו אבא, אבל הם פחות מתפחלצים מהעיסוקים שלו

קוראת את השרשור ומנסה לחשוב מה יכול לגרום לילדון בן השנתיים להעסיק את עצמו לבד מעל לחמש דקות ולהיות מרוכז במשחק

מתוך האסלה

יותר מחמש דקות. בדוק ומנוסה!

פה אני רואה אם יש נזק לו או לאחרים. אם לא נותנת לו להמשיך להתעסק העיקר שיש שקט 😅ברור שמשהו נהרס בדרך.. אבל הכל זה מחיר מול תועלת. אם אני מוכנה לשלם אז שימשיך..

משחקים "רגילים" לא יחזיקו מעבר לעשר דק.

הוא אוהב גם להסתכל בספרים. מגנטים. אבל שוב.. לא שישב עכשיו שעה על זה

איזה פלא לא יאומן, ובאמת לא יאומן שאנחנו יכולות להתרגל!!

ברור שמותר לבכות אני די בטוחה שרופאים שמלווים נשים בהריון חוו את כל התגובות האפשריות, ובכי אחת הנפוצות כנראה גם על בדיחה של איזה אף ארוך יש לעובר. אז לך זה סיבה הגיונית לחלוטין

בהריון האחרון, על אולטרסאונד הכנתי את עצמי נפשית שהנה בטח הטכנאית תביא לי הפניה למיון.

וכשבאתי באחת הפעמים הראשונות והיה דופק לא האמנתי ולא הצלחתי לעצור את הבכי, חמודה הייתה הטכנאית שהתרגשה איתי, והראתה לי את העוברית שלי מכל זוית אפשרית

בלב אני ממש מתרגשת

גם במתח לפני

ורק לראות את הלב הפועם זה נס מטורף מבחינתי ומרגש באמת עד דמעות

אבל מול הרופאה אני נשארת מאופקת...מביך אותי להחשף רגשית מולה

תודה על ההשתתפות.

באמת הטכנאית הבינה אותי מאד והיתה ממש חמה ואמפתית..

לאט לאט אני מבינה כמה הייתי במתח מהבדיקה. עדיין נוחתת..

ובכלל- לאט לאט מתגלה לי כמה השריטות מהריונות קודמים עמוקות הרבה יותר ממה שחשבתי. מקווה לזכות לחוויה טובה שתביא תיקון גדול..

תודה שאתן כאן איתי בינתיים.

לפעמים אני פשוט מסתכלת על הילדים ולא מאמינה שפעם הם היו חלק ממני בגודל מיקרוסקופי, ואיך זכיתי לאוצרות מושלמים ובריאים, אני גם מרגישה שכל לידה אני יותר מעריכה מהקודמת, זה נס כ"כ עצום ומדהים, זה מרגש ממש.

שיהיה בשעה טובה וידיים מלאות💕❤️

עם העומס והעייפות, הכאבים והקושי פשוט שוכחת את הנס שבהריון הזה, בחיים שקורים בתוכי ובסןפו של דבר שווים בכל!!

ריגשת מאד!

תודה!

אבל בכל מקרה את צריכה לדעת מראש מה לעשות עם כתמים אם יבואו, בטח אם את בשבעה נקיים, אז תשאלי על הדרך...

ומתעלמת..

אלא אם כן זה הופך ממש לווסת

בעקרון אם היא לא אמרה כלום ואת לא ראית אז זה לא משנה.

לפי הרב שלנו הכנסה והוצאת התקן לא מטמאת השאלה אם לא ימשיך לך דימום ותצליכי לעשות מחר בדיקה של ראשון.

כמו שכתבת בעצמך זו שאלה לרב

כי לא מתאים לי שרב מסוים יאסור ואני אדע אחרי זה בדיעבד שרב אחר התיר .

אין לי עניין ללכת על פי רב מסוים.

יש לי עניין לדעת מה ההלכה, ואם יש רב שכן מתיר אז אני אחריו..

לכן שואלת פה ולא רב.. ממש לא רוצה להאסר סתם.

נכון שהחשיבה שלי לא סטנדרטית אבל זה מה יש.

עגבניות קדימה. 

גם לעשות הפסק בבוקר זה לא מלכתחילה

רק בדיעבד

לכן צריך לשאול רב

ניסיתי לומר שיש מצב שזו של הבוקר מספיקה בגלל הסיטואציה עם הוצאת ההתקן והכתמים... בהוראת רב כמובן 

לא שאלתי אותה אם היא ראתה, השאלה אם היא ראתה זה אוסר אותי או לא.

וכן התחילו עכשיו כתמים 

לפי הפסיקה שלנו

כי זה לא דם מהרחם

אבל

אם מחר בבדיקה של היום הראשון לנקיים העד יהיה בצבע של ספק או עם כתם זה בכל זאת יכול להיות שאלה

נראלי ככה....

בודקת רק ראשון ושביעי בדיקה אחת ביום

אז בכולופן תצטרכי לעשות בדיקה אחת מחר

יש גם אפשרות לעשות הפסק, ואז מתי שאפשר בדיקה ראשונה, זאת אומרת שאם ביום הראשון רואים עדיין דימום אז לא עושים, וביום השני עושים את הבדיקה הראשונה.

ככה הרווחת יום

שהפסק טהרה

שבעה נקיים

טבילה

אלו 3 חלקים נפרדים מהטהרה..

@באר מרים נכון? 

אכן הם שלושה שברים נפרדים.

לכתחילה משתדלים לעשות אותם ברצף.

אפ אישה עשתה הפסק ולמחרת לא בדקה בדיקה של היום הראשון היא לא צריכה לעשות שוב הפסק, אלא מתי שתתחיל לבדוק זה יהיה היום הראשון.

אני לא יודעת האם מותר לעשות ככה לכתחילה כדי "לדלג" על כתמים ודימומים - נראה לי שזאת באמת  שאלה לרב...

לכן אומרים לא להסתכל על המתמר ועל הכפפות במצבים כאלה.

יכול להיות שיש שיחמירו בגלל שזה הפסק אבל בוודאי שמעיקר הדין ההפסק תפס.

לכתחילה את אמורה לעשות הפסק סמוך לשקיעה, הפסק בבוקר הוא לא לכתחילה אבל אם את חוששת שלא תצליחי אז באמת יש מי שיפסוק להתיר להסתמך על ההפסק בבוקר

אני כן חשה צורך לומר שראוי לבחור רב או פסיקה ולהצמד לפיה וכמובן להתיעץ בכל מקרה של ספק אבל מכיוון שבחרת לשאול כאן ולשאול בצורה הזו אני מבינה שאת נמצאת במקום אחר ונראה לי שזו התשובה שחיפשת

אולי יתאים לך להיות בקשר עם הרב זכריה בן שלמה? ככה תהיי רגועה שאת באמת מלווה מבחינה הלכתית אבל לא מחמירה איפה שלא חייב

ממליצה ממש להתיעץ עם רב שאת סומכת עליו ומקבלת את דעתו. כמה שאני מבינה את המקום שלך שמחפש להקל (מבינה באמת. ולא שופטת חלילה, שלא יישמע ככה)

אבל קשה לומר..זה לא נראה ממש פס עם צבע

יעל להיות שהיה ביוץ מאוחר והזה פשוט ממש התחלה

ותמישיכי לעקוב בימים הקרובים..

אבל נראה לי שאני כן רואה משהו...

ואומרים שפס זה פס....

לא יודעת

אולי כדאי לעשות עוד בדיקה עוד יומיים?

הייתי בודקת שוב עוד יומיים,

כמובן על הבוקר

אולי להתחיל בקריאה או משהו אחר שאת אוהבת לעשות ואח"כ לנוח קצת/ לישון איזה שעה- שעתיים שנ"צ, לפני שהילדים חוזרים.

ואיזה כייף תהני ותנצלי את החופש הזה

מתחילה לקרוא ונרדמת וחייבת לקרוא (אבל רק דברים קלילים) כדי להירדם...

קשה אבל

❤️

כדאי ללכת לרופא שמבין בזה (אם את מירושלים פרופ' יודסין מומלץ מאוד). תבקשי הפניה מרופא ילדים.

הרופא יראה כמה זה קשור והאם יש סיכוי גבוה שישפיע על תפקודים שונים (כמו דיבור ואכילה) ולפי זה ימליץ אם להתיר או לא. אם תבחרו להתיר- זו פרוצדורה ממש קלילה ומהירה אצל אותו רופא, כואב לשניה כמו חיסון ועובר מיד. כדאי לעשות בגיל כמה שיותר קטן, ככל שגדלים הרקמה מתעבה ויותר מסובך להתיר.

כמה שנים. אם הוא יונק טוב אז לא חייב לטפל. מצד שני חלק מילדים מתקשים עם ל ו ש בהמשך אם לא מטפלים.

אני אישית לא התרתי לילדים שלי והם בסדר גמור.

לגבי הנקה , גם תלוי. לפעמים לשון קשורה היא סיבה לקושי ולפעמים לא. 

אם אחרי שבועיים עדיין יכאב לך בהנקה אז כדאי לטפל

ממליצה על פרופסור יודסין

זה יכול לפגוע בדברים נוספים מעבר להנקה יעילה

אבל זו דעתי, כדאי להתייעץ עם מומחה

ממליצה בתור התחלה להתייעץ עם רופא ילדים, ואולי הוא יפנה לאאג/ פה ולסת.

אנחנו קיבלנו שתי חוות דעת שלא להתיר מרופאות ילדים שראו שהלשון קשורה ממש מעט ותותר מעצמה כנראה, ואם יתירו אז הגיוני שזה יתאחה חזרה וקשיח יותר.

תודה לה' שהלכנו לשאול רופאות ולא הקשבנו לאחיות טיפת חלב שאמרו שבגלל הלשון הקשורה הוא לא עולה במשקל, כי הלשון בכלל לא הפריעה והיה לו ריפלוקס סמוי וזו הייתה הבעיה. הלשון הותרה מעצמה לאט לאט והגיעה להתרה מלאה בגיל ארבעה חודשים ב"ה

כמובן שיש פעמים שהדבר הכי נכון וטוב הוא להתיר! נכון שזו פרוצדורה פשוטה, אבל כדאי להתייעץ עם רופא האם היא נצרכת.

בפרט אם זה מפריע לך להנקה

זו פרוצדורה פשוטה

אין לי ניסיון עם גיל 7 ימים, אבל לאחד הילדים עשינו בבית חולים בגיל יום🤷 לקח בדיוק שנייה ואמא שלו בכתה יותר ממנו🤭 לו זה לא הפריע בכלל.

לילד אחר לא עשינו (פשוט לא ידענו שיש לו לשון קשורה, הוא אכל מצויין)

גילנו את זה רק בגיל ממש מאוחר, ואז כבר צריך פרוצדורה עם הרדמה מלאה. פחות מומלץ...

בהצלחה!

לא רצינו ריח ומחלות.

והתבאסנו שאי אפשר לפתוח חלון לאוורר את החדר. חיכינו שהיונה לא תהיה וזרקנו את הקו

עכשיו בשבוע 29 וכבר ככה כמה שבועות.

אם יש עוד משהו שמפריע אז תעשי בדיקת שתן לשלול דלקת.

מעייפות? מבחילות?

לא הייתי משתמשת בלי להתייעץ עם גורם רפואי מוסמך.

ותבקשי אולי מהרופאה זופרן אם בונגסטה לא עוזר.

אז בוודאי שבהנקה, שהאיזור גם ככה רגיש כואב יותר.

מאוד מומלץ להשקיע בחזית ספורט טובה.

יש הבדל משמעותי מאוד עם חזיית ספורט או חזייה רגילה!

היא כאילו לוחצת יותר? בשביל זה?

זה יכול להיות רעיון טוב,חוץ מזה שזה מזה מציק כשהחזיה חזקה מידי

ויותר תופסת ולוחצת את החזה.

אני לא מרגישה שהיא חזקה ולוחצת מידי בהיקף של הגוף, אלא רק בחזה.

הדבר היחיד שפחות נוח אצלה זה שלובשים אותה כמו גוזייה (אין לי אבזמים)

אבל בעיניי זה קריטי. אני לא מסוגלת לעשות ספורט עם חזייה רגילה. ממש כואב לי.

את צריכה רופא עור דחוף, לא עוד כמה חודשים.

לא רוצה להלחיץ אותך אבל את מתארת נקודת חן שהגודל והמרקם שלה השתנו

וזה יכול להעיד על תאים טרום סרטניים

שגילוי מוקדם יכול להציל חיים.

תתייעצי עם רופא משפחה איך אפשר להגיע לרופא עור בדחיפות..

לבדיקה מיידית של נקודות חן ושומות

מטעם האגודה למלחמה בסרטן

מאיזה איזור את? אברר לך

תבקשי תור קרוב יותר, או תחפשי רופא אחר...

עדיף להיות בטוחים ❤️

והרופאת עור אמרה שזה בסדר.

אבל תבדקי בשבועיים הקרובים!

חיכיתי לשמוע אם למישהי זה קרה והכל היה בסדר...

מתחדשת הביאה לי פרטים של עמדות בדיקה אלך לשם בעזרת השם

לא היתה שם קודם נקודת חן (נראלי). והלכתי לד"ר ברוך קפלן והוא אמר שזה שום דבר. ב"ה

הראתי לו את זה במהלך השנים כי זה קצת שינה צורה, אמר שזה כלום ב"ה.

אבל כן צריך להראות לרופא כמה שיותר מהר 🙂

ובמתח

ונמאס לי כבר 

והחוסר וודאות משגע אותי 

כמה קשה

אבל את יודעת שאת לא חייבת לעשות את זה...

או שילך לרב שוב ויגיד שאת לא רוצה וקשה לך. אל תתעלמי מהצרכים שלך והקשיים שלך

שולחת חיבוק

ללכת לשאול רב על משהו שאת צריכה לעשות בלי לדבר איתך קודם זה חמור מאוד.

להיות בנתק מהרגשות של אישתך על הנושא (והוא לא צריך להבין למה קשה לך, אבל כן לדעת שזה קשה לך) זה בעייתי מאוד

עצם זה שהוא לא ידע לענות 'למה לא' זה בעייתי

שבי איתו. תסבירי לו שבנושא הזה. לא משנה כמה הוא לומד בישיבה, הוא לא מקובל החלטות חד צדדיות. (אם כבר מישהו מקבל החלטות חד צדדיות בנושא זה האישה... )

נראה לי הוא באמת פשוט לא מבין...

ההלכה מסרה לה את האחריות

בכל המובנים

בן הזוג יכול ומוזמן לעזור כמה שטוב לה אבל זה תמיד יישאר שלה... מבחינתו יש סטטוס- מותרים או אסורים

איך היא הגיעה לשם? זה שלה.

וגם הפסיקה שהוא קיבל היא בעיני חסרת משמעות, ואם אני אלך לשאול רב עבור השכנה??? רק אם הוא הולך בשליחותה זה רלוונטי וגם אז קריטי לתאם בדיוק מה לשאול ואיך כדי שלא תצא טעות תחת ידו

ואם הוא לא סומך עליה או על שיקול דעתה זה בעיה, הרבה יותר גדולה

לפותחת-

אני חלילה לא באה לומר שבמקרה הזה הוא התכוון לנהל אותך או לחנך אותך או שהוא לא סומך. ברור שמבחינתו הכוונות טובות והרצון לשם שמיים

אבל אני מבינה מאוד את התחושות, זה מרגיז ומקומם אותי רק לקרוא את זה

אז חשוב לנסות להעביר לו את התחושה כי ברור שנקודת המבט שלו שונה לחלוטין והוא רוצה בטוב אבל טעה לחלוטין בדרך....

ובפרקטי- אם את חושבת שאין סיבה לשנות ועדיין נכון לך לבדוק פחות אז תמשיכי. אם את חשה צורך לברר את זה מחדש- תשאלי בעצמך

זה שהוא החליט לשאול לא משנה את המציאות ולא את ההלכה. את יודעת טוב יותר מכולם על הגוף שלך ואני בטוחה שחשוב לך לקיים את ההלכה 

אפשר להחזיר אותו לרב? שיגיד לו שהוא שאל בלי לברר איתך קודם ושזה קשה לך.

(אולי על הדרך גם הרב יסביר לו שלא שואלים דבר כזה בלי לדבר קודם עם האישה!)

א. העניין ההלכתי

ב. העניין הזוגי

א. הלכתי- היתר הוא באמת לשעתו..אם עבר זמן והנסיבות השתנו- אז כן צריך לשאול לאור השינוי והמצב הנתון כרגע.

ב. העניין הזוגי- הוא נראה לי יותר העניין כרגע

האופן שבו זה נעשה לא נתן מקום למה שאת היית זקוקה שם.

ואחרי שתבכי ותני לבאסה מקום.ומותר!!!🤗

תשאלי את עצמך- למה היתי זקוקה כדי להרגיש אחרת באותה סיטואציה? מה יכל להעשות אחרת כך שהתחושה והכאב היו מורגשים אחרת?

למשל

אני זקוקה שידבר איתי לפני ששואל- זה נותן לי תחושה שרגישים אלי, שרואים אותי.שמבינים שזה נק' התמודדות עבורי

אני זקוקה שנדבר יחד על הנתונים כרגע ועל איך לשאול- כך ששנינו נרגיש עם זה טוב ומדויק

אני זקוקה שאם ההרב עונה תשובה שמאתגרת אותי- שינגיש לי את זה עדינות, ברגישות.

שישאל אותי ויתעניין איך זה גורם לי להרגיש. ואז ארגיש שאנחנו עוברים את זה יחד..גם אם הםסיקה לא קלה -ביחד ואם מרגישה שרגישים לקושי שלי- זה נותן כח להתמודד

ואחרי שזה ברור לך

תשתפי אותו

במה את זקוקה

בשיתוף..לא בהאשמה

דברי על עצמך והצרכים שלך

ובדר''כ דיבור כזה מתקבל על הלב ועוזר להבא לשניכם להיות מתואמים ומדויקים יותר

(ואם לא השתנה ובעיית הכתמים נשארה אז ממילא אין צורך בשאלה חדשה..)

פשוט כל הניתוח בסעיף ב זה על גישור רגשי בניהם במצב בו צריך לשאול.

ולדעתי הניתוק הוא לא רק רגשי... אלא גם בחיבור למציאות של מה המצב והאם בכלל צריך לשאול.

אם היתה קודמת לשאלה הזו שיחה הכרחית עם אישתו- כל הסיטואציה היתה שונה.

לא (רק) כי זה היה נותן לה תחושה שרגישים אליה.

אלא כי זה הכרחי בשביל להבין איפה הדברים עומקים

חושבת שבסוף העקרון הוא אותו עקרון

גם אם שאל ללא סיבה בכלל כי הנסיבות עדיין קיימות

גם אז התהליך בעיני הוא זהה

נתינת זמן להרגיש את הכאב

ואחרי זהדיוק עם עצמי מה הפריע לי ומה אני זקוקה אחרת- שישאל ויתיעץאיתי לפני ששואל

ואז לדבר ולשתף אותו בזה ובמה זה גאם לי להרגיש

הייתי מתקשרת לרב הצדיק ומסבירה לו שבעלך שאל אומנם אך את מרגכשה שזה כל כך מכביד עלייך ולא מסוגלת לעמוד בזה ומבקשת שיתיר לכם לחזור להוראה הראשונה.

ועוד יותר בכנות אני גם קיבלתי היתר כזה בעבר ולא מתכננת לשאול לנצח שוב אחרי שפעם אחת שאלתי  ואמרו לי לנסות לחזור לרגיל והיה לי בלגאן שלם והרב אמר שלחזור להיתר שהיה מאז גם הורידו לי מוך דחוק.

ולא מאיזה מחקר מעמיק או משהו היום הגופים של נשים כל כך חלשים שממש נדיר שהולך לנשים קל בדיקות של הטהרה וזה ממש נראה לי לגיטימי כל ההיתרים האלו

גם אני.

קיבלתי פעם היתר לא לעשות מוך דחוק, ומאז לא שואלת כי אני לא מוכנה לקבל תשובה שצריך.

מציעה לך לסרב ולבקש מבעלך שישאל שוב כולל הרצון שלך להשאר במצב הקיים.

קיום ההלכה הוא רחב ויש פסיקות והבטים שונים, ההלכה בהחלט מתחשבת גם ברצונות של האישה.

סליחה, אבל עד עכשיו לא קיימת את ההלכה??

ההלכה מורכבת מתיאוריה אבל גם מחיבור למציאות, ובעלך מנותק מהמציאות. ולכן גם גרם לרב להניח הנחה שגויה.

ברור שתבכי ותפרקי הכל.

ותתני לו לקרוא את השרשור הזה קודם כל שיבין את הטעות שלו, ואח"כ תחשבו מה נכון לכם.

ושיהיה לך ברור, הפסיקה של הרב לא תקפה כפסיקה מחייבת הלכתית, כי הנחות היסוד שהיו בשאלה לא נכונות.

חיבוק גדול 🤗🤗

אז הלוואי שתצליחי להרגע ולהסביר לו כמה זה מפריע לך. גם אם הוא לא מבין למה זה מפריע, להסביר שזה בשבילך מאמץ נפשי עצום הבדיקות האלו וכרגע את לא מסוגלת. ושיחזור לרב ויספר לו על ההתפתחות, מאמינה שהרב יתן פיתרון. יש כאלו שמתאים להם לדבר עם הרב בעצמן, את יכולה להמיע גם את זה אם מתאים לך. בהצלחה!!

חיממתן את הלב 💕

ב'ה נרגענו קצת ודיברנו

הוא באמת עשה הכל כל כך מתמימות ⁦🤦🏻‍♀️⁩ שיהיה בריא אמן

תודה על החיבוק ןהנירמול

באמת זה מתמימות אמיתית תוך כדי לימוד.

חכי חכי כשיעשה "שימוש"

אני מתייחסת לזה ממקום טוב של דבקות בלימוד, ובאמת שאין שום בעיה שילך לשאול רב שוב שאלה שתנסחו יחד.

כי הרי ברור שאם חזרתם לרב לשאול אם לחזור לנהוג ללא היתרים

הגיוני שהוא יצא מנק היה שאתם רוצים בזה. ושהמציאות השתנתה..  

אחרת למה לשאול?

אני אגיד יותר מזה...

לא רואה בכלל טעם לשאול. לא לפה ולא לפה.

אם בעינכם, המציאות השתנתה והתנאים בהח קיבלתם את ההיתר כבר לא מתקיימים, אז לחזור לנהוג ללא הקלות בלי לשאול רב.

ואם המציאות לא השתנת, אז למה לחזור לשאול? להיתר לנהוג בהקלות אין הקצבת זמן. הוא תלוי נתונים בשטח ולא פג תוקף...

השתנתה אלא אם מנסים דרך חדשה.

העניין בשאלה הוא יושרה כלפי ההלכה ומצוות הטהרה.

למשל אישה שבדיקות מרובות גרמו לה לפצעים בעבר, ממש לא מחייב שגם הפעם יהיה כך ולכן היא צריכה לשאול האם להמשיך באותה פסיקה של מיעוט בדיקות

או לנהוג אחרת

גם מהצד ההפוך

אישה שבטוחה שעניין הכתמים מאחוריה,

עדיין זה לא אומר שהיא צריכה להחמיר על עצמה ולבצע בדיקות כרגיל ובמלואן

יש עניין בשאלת רב גם כאן

הרב פוסק מתוך ראיה כללית של המקרה וגם מתוך התחשבות בקשיים שהם לאו דוקא פיזים, אלא גם נפשיים

המצווה הזאת היא לא שלכם אלא שלך.

(זה בטח לא עוזר לשמוע, אז סליחה. אבל אני הייתי מורידה לו את הראש)

גם לנו קרה מקרה דומה לגבי שאלה אחרת בהלכות נידה.

עשיתי הפסק בבין השמשות או בזמן שהוא ספק אם היתה כבר שקיעה או לא..

שאלנו את הרב שלנו מה לעשות והוא אמר שניתן לחשב את ההפסק הזה כהפסק כי עשיתי בדיקה לפני כן..

אבלל אם אנחנו רוצים להתעלות מעל עצמנו ומסוגלים לא להתיר את ההפסק הזה- לשיקולנו.

ולמרות שלא היה לנו קל לחכות עוד יום- הגענו ---יחד---- להחלטה שאנחנו מסוגלים להדר ולחכות עוד יום וחיכינו עוד יום.

עכשיו,

זה לא אותו מקרה כמו אצלך כמובן. כן?

אבל אני חושבת שכדאי לעשות חושבים ולאולי להתייעץ שוב עם הרב ולראות מה את מסוגלת לעשות ומה לא, מה חובה והכרחי ומה ניתן להקל- בהתאם למצבך.

בהצלחה רבה ורק טוב  

איזו חברה זו?

אולי זה משפיע אולי לא...

קיבלת הנחייה מתי אפשר לבדוק?

וואי מקווה בשבילך ממש!

אם קיבלתי מחזור ב30.5 מתי אני אמורה לקבל?

הוא נשאר בגוף לפחות 10 ימים

את צריכה לחכות 10 ימים מהזריקה האחרונה

ואז לבצע בדיקת דם

במקרה שלך זה יותר טוב מבדיקה ביתית

ואז אם המספרים עולים, סימן שזה הריון

אם יורדים- סימן שלא

כי אז הגוף מעלה אותו עם התקדמות ההריון, אז גם פס חלש אומר שיש התחלה של הריון.

אבל אם זה מכדור שנוטלים אז תכלס אם לקחתהרבה מההורמון- לכאורה אמור לצאת פס חזק...

הכל זה רק המוח שלי חושב, אין לי נסיון

יוצא פס חזק איזה יום וחצי

אחכ נהיה די חלש ויורד לאט..

אלא אם כן קיבלת את הזריקה כשאת כבר בעצם בהריון (זאת זריקה שנותנים כתמיכה להריון קיים גם)

מזל טוב

תבדקי בימים הקרובים שוב ..

כתבתי פה על מרצה שצעקה עליי בהגשה ובגללה חזרו לי הכתמים ולא הצלחתי לעשות הפסק.

אז השבוע יש לי שוב הגשה של תרגיל שלה, ביום רביעי, ואני לא יודעת מספיק ולא מוצאת מישי לעזור לי

והשותפה שלי מרפחת לא איתנו אין לה שמץ

ואין לי כוחות נפש להיכנס לזום הזה רק כדי לשמוע שןב כמה שאני גרועה, ולא יודעת, ולא מוכנה לקורס, ולא רצינית...

כלומר, מוזמנת לשלוח לי גם אם יש צורך

זה לא נושא מרכזי כל-כך, אז לא זוכרת הכל, אבל כן למדתי את זה לפני אי אלו שנים

זה לא כי אני רעה, אבלי מתפקידי להגיד לך שאת לא יודעת כלום ולא בכיוון אפילו

וואו כמה שאת לא רעה.. ממש נופת צופים...

מודה שגם בקורס שהייתי בו קלולס, לא אמרו לי  ככה, אלא הציעו עזרה.אולי זו דרך שלה להביע. לא מוצלחת, אבל אולי היא כאתה שאת לוקחת לכיוון ממש לא בכיוון..??

מנסה לדון אותה לכף זכות איכשהו🙄.

יש אפשרות לשעה פרטנית עם המרצים אצלכם? לנו היתה אופציה והם נענו בשמחה.

זה קורס אחד מתוך תואר?

אם כן, אולי יש אפשרות לשיעור פרטי?

לבקש עזרה מהגאונה של הכיתה?

מה שכן, אל תתני לביקורת לנהל אותך. או תשתדלי לפחות. בססר, אז את לא בכיוון ולא יודעת מה לעשות. להכל יש פתרון בסוף.

קל להגיד קשה לבצע, אבל זה מכניס למקום הרסני ומלחיץ מאוד אחרת .

זה קורס אחד לפני אחרון לסיום התואר ואני כבר עובדת. המרצה הזו אוהבת שממש ממש מסורים לקורסים שלה.

אבל לנשואות, אמהות שעובדות משרה מלאה, זה מורכב!

אני עושה מה שאני יכולה אבל כוחותיי מוגבלים...

ובגלל שזה אחד הקורסים הנוראיים אין כמעט בנות שיודעות לעזור...

ואלו שכן, עובדות ואין להן זמן...

זו שעזרה לי פעם קודמת מתחתנת עוד פחות משבוע ועובדת משרה מלאה אז אין לה רגע דל...

איזה מרגש!!

נכון, זה באמת הרבה יותר קשה כנשואה וכאמא

אבל איזה אלופה את!!

הייתי חייבת להרים לך על זה ❤️❤️

מקווה שהשם ישלח לך ישועה בקרוב וציון מעולה ושתישאי חן בעיניה ו- שתסתום קצת ותעזור יותר!

ושמים את הילדים בצד כשמגיעים הנכדים

חיבוק

ניסית לדבר איתה על זה?

האם היא התכוונה שהיא אוהבת את הנכדים יותר משהיא אוהבת אתכם,

או שהיא אוהבת את הנכדים יותר ממה שאתם אןהבים אותם?

לטעמי אחת האמירות חמורה הרבה יותר מהשניה... וההתייחסות צריכה להיות בהתאם...

כמה את עוברת... אוף!

שבע"ה תיפקדי בקרוב בקלות ותסיימי בידיים צלאות.

את בליבי!

עכשיו אני כבר יותר רגועה כי אני ממש מאמינה שזה יקרה יום אחד בעז"ה

וגם למדתי להנות מהתקופה (הזמנית בעז"ה) שאין לי תינוק ואני יותר פנויה לדברים אחרים

רק תוהה עד כמה השתדלות/התערבות אני צריכה לעשות בשביל זה

שאני לא מכירה גישה של לקחת מהביוץ

אני אחרי 2 הפלות והריון כימי

כל הבירור תקין לחלוטין

קיבלתי תמיכה מבטא חיובית (לא חיכו לראות שק הריון)

לקחתי אספירין עד שבוע 36

ופרוגסטרון במינונים גבוהים עד שבוע 14 (הרופא רצה שבוע 12 אבל לא רציתי להפסיק, והוא אמר שלא מזיק)- אוטרגוסטן וגינאלי 300 מ"ג * 3 פעמים ביום (סה"כ 900 מ"ג ביום), ודופסטון 10 מ"ג גם 3פעמים ביום

החלטות טובות, לא פשוט

על לקחת דברים מהביוץ

כי שמעתי את זה כבר מעוד נשים שיעצו להן

ואני משערת שבטח עשית בירורים בעניין

נכון יש גישות שכדאי לקחת תמיכה מהביוץ, גם אני עשיתי ככה תקופה של חצי שנה ואמרתי לעצמי למה אני מכניסה לגוף הןרמןנים ואז מפסיקה שהמחזור מגיע, אז הפסקתי ולקחתי ישר בבדיקה חיובית ביתית - מדברת על תמחכה של פרוגרסטרון

לגבי קלקסן/אספירין- הדעות מאוד חלוקות לגבי זה. גם לי אמרו לקחת מהביוץ אבל הרגשתי שזה סתם מעמיס על הגוף בלי זה אני חלשלושית מאוד ועוד להוזיף ככ הרבה כדורים/זריקות/נרות אז הפסקתי ולקחתי מהבדיקה החיןבית

מה שקרה בסוף- בהריונות שכן לקחתי תמיכה מהביוץ ונקלט (עם מעקבי זקיקים) ההריון נפל אז הסקתי שזה לא יעיל בשבילי. הרופא אמר להמשיך אבל החלטתי ללכת עם הלב שלי ולקחת תמיכה שנראה לי שנכון רק מבדיקה חיובית

מה שעזר לי בהריון האחרון שכן הצליח- קודם החלטתי זאני לא עובדת ונשארת בבית (עבודה קצת פיזית) שהבוס יגיד מה הוא רוצה אני עושה את שלי. לקחתי אספירין, דופסטון, זריקות פרוגרסטרון, ויטמין D, חומצה פולית 5 מ"ג מהבדיקה החיובית וב"ה הכל עבר חלק

בהריון עכשיו אני עם אותם הדברים רק הורדתי את האפירין כי יש לי המטומה ולא רוצים שידמם פתאום, מקווה שיצא מזה משהו וזה לא הולך לכיוון הפלה

באה להגיד לך- הרבה תפילות ותלכי לפי הלב והמצפון שלך כי הלב אף פעם לא טועה. כי כל רופא יכיד משהו אחר ותצאי מבולבלת מהכל

חיבוק יקרה! ❤️

ומה שכתבת בסוף לגבי מה שאנחנו מרגישות והמצפון, זה מאוד נכון

אני מרגישה גם שיש דברים שאנחנו מבינות הכי טוב כי בסוף זה קורה בגוף שלנו

ואפשר להרגיש מה עושה טוב או לא חלילה

ועשיתי עוד מלא בדיקות שהיו תקינות ב"ה

לכן קצת מוזר לי הקטע עם הרופא השני 

חילוקי דעות, לא ברור למה אבל זאת עובדה. לי לדוג' אסור קלקסן ומצד שני רופא אחר אמר שאין בעיה. מרגיש לי לא נכון לקחת את זה ובהריון של הבן השני לא לקחתי על דעת עצמי ואחרי הקיסרי נתנו לי 2 זריקות והיה לי סיבוך רציני שנאמר לי אחכ שזה מהקלקסן

אז אומרת שיש המון דעות לפה ולשם ולכן חשוב ללכת עם הלב לפעמים

גם הפלות חוזרות

רופא מומחה בהפלות חוזרות

שהפנה אותי לשלל הבדיקות שהזכרת ועוד הרבה אחרות ומקיפות.

לא מצאו כלום (ב"ה)

הוא אמר לי מראש שזה 50% שימצאו ו50% שלא נדע מה היתה הסיבה.

המליץ על דופסטון מרגע גילוי ההריון עד שבוע 20 וקלקסן גם מההתחלה כי המחקרים היום ברובן אומרים שזה לא רק לקרישיות אלא מונע עוד דלקות שונות ממה שהבנתי.

מאחלת לך הריון הבא קל תקין ובלי חששות ותהיות.

אחרי הביוץ?

הרופאים לא אומרים את זה אבל צריך להיזר ממינון יתר של תמיכה מהביוץ, לי זה עשה הריון מחוץ לרחם שהוביל לכריתת חצוצרה. לקחתי 3 דופסטון ו 3 נרות פרוגרסטרון מהטבילה כי אני לא יודעת הרי מתי הביוץ שלי יצא שהרירית שלי נהיתה עבה ממש וזה גם לביצית להיתקע בחצצורה. שניסו להבין ממה זה נגרם שאלו אם עשיתי משהו חדש ואמרתי להם שלקחתי תמיכה כזאת ואמרו שזה מאוד מסוכן.

לא יודעת אם זה מדוייק כי הרי הכל משמיים אבל זה מה שהיה אצלי. בדיוק לפני שנתיים 😒

לי הרופא אמר לקחת מיד אחרי הביוץ

אני יודעת מתי הביוץ שלי לפי מעקב זקיקים

אבל קראתי באינטרנט על זה שבאמת רוב הרופאים אומרים לחכות ל4-5 ימים אחרי הביוץ

כי זה הזמן שלוקח לביצית להגיע מהשחלה לרחם

אז זה מה שעשיתי עד כה

חיכיתי כמה ימים ואז התחלתי

שלי רופא אמר להתחיל תמיכה רק לאחר 2 בדיקות בטא עוקבות עם עליה תקינה,

מהפן שלא לתמוך בהריון לא תקין.

כלומר, חוץ ממה שאת מציינת שזה יכול להגדיל סיכון לחוץ רחמי, שאת זה לא ידעתי, יש צד שאם יש הריון חוץ רחמי (כי זה דבר שקורה), אנחנו לא רוצים לתמוך בו.....

בהצלחה לפותחת, סיעתא דשמיא להחלטות טובות, ובשורות טובות בעזרת השם!

אני הייתי לוקחת דופסטון פרוגסטרון אסטרופם מדבקות של אוורול וזריקות למינהם

ובהריון דופסטון ופרוגסטרון עד שלב מסוים ולכל אורכו קלקסן ואספירין.

לא הייתי שואלת שאלות פשוט שמה וזהו...

אם יש לך ראש לשים לב לעצמך מה פחות טוב ומה יותר- עדיף.

יש רופאים שממליצים 75, ויש שממליצים 100.

לא נראה לי זה דבר שאת אמורה להחליט לבד.

לדעתי תקבלי המלצה מרופא שאת סומכת עליו ותלכי לפי זה.

אותי זה רק בילבל. בגלל שלכל רופא יש גישה שונה את תכנסי לסחרור ולא תצאי מזה

חושבת שכדאי לך לשבת עם עצמיך לבד ולחשוב על משהו 1 שאת הולכת לפיו וממשיכה קדימה

אני בזמנו התייעצתי עם מכון פועה, מכון דורות,רופאים פרטיים וזה רק בילבל

תתקשרי ותדברי עם כל רב הוא ידע כבר להמליץ על משהו שהם חושבים

בהצלחה יקרה 🌹

מלב אל לב ❤️

צריך לפעמים טיפונת לשחרר (קל לי להגיד אני יןדעת) כי עכשיו בנקודת הזמן הזאת אני יןדעת להגיד בוודאות שה-כל הכל מאת ה' שזה צריך להגיע זה יגיע בכל מקרה גם אם לא תשמרי ולא תקבלי שום תמיכה. הרבה תפילות

זה תןבנה שתמיד הייתה אצלי אבל רק לא האמנתי בזה כ"כ עכשיו אני מבינה כמה שזה נכון

שוב חיבוק ❤️❤️

אם תרצי עוד משהו בפרטי בשמחה 

ובמידה מסויימת אני ממש שיחררתי

לא מרגישה את הלחץ של- חייבת הרגע להיות בהריון. 

מתי שיגיע- מצויין.

בינתיים אני באמת נהנית מהשלב ביניים הזה 

עושה דברים שלא הייתי עושה עם היה לי תינוק קטן ויונק

סיימתי עם האובססיה של כאן ועכשיו. 

הרבה עברתי כדי להגיע לשלב הזה.

אבל מצד שני

כשזה כן יגיע בעז''ה

רוצה לתת לזה את מלוא הצ'אנס שזה יצליח

לכן אני בכזה פרדוקס-

של מצד אחד ממש שיחררתי

ומצד שני-האם יש לי את הפריוולגיה של לשחרר את זה לגמרי לגמרי??