פורום הריון ולידה (עמוד 885)

עם כוס קפה ושוקולד טעים.

תני לעצמך לעכל, להרגיש

מותר לך!!!!!!

ובלי נקיפות מצפון!!!! אני בטוחה שאת עושה מעל ומעבר!!! קצת תרפי.....

בהצלחה נשמה

תרגישי טוב

גלוקוז 120 זה אחרי שעתיים (120 דקות)

את צריכה גם גלוקוז 0, גלוקוז 60, גלוקוז 180

(אני בכללית וככה זה נראה)

אם תתחילי חלילה להרגיש כאב, אז אולי תנסי קצת לסחוט כדי להקל...

נראה לי שעוד יכול לצאת חלב גם חודשיים אחרי סיום הנקה.

אם אין גודש וכאבים אין מה לדאוג הכל בסדר

בהתחלה יותר היה אולי קצת הימתחות של הרחם

אבל בלי ידיעה שאני בהריון לא היתי שמה לב

(וזה ברכה ב''ה..אני ממש מודה על כך. למרות שאני גם פוחדת שמשהו לא בסדר לפעמים..אפילו שבשכל יודעת שאין קשר לתסמינים אבל זה המון זמן רק לדעת שאת בהריון..אבל בלי להרגיש כלום..)

אז בלי זה בעיה! אין תירוץ לפינוקים!

אני פשוט טיפוס שלא יודע לפנק את עצמו בכלל

עובד עד קצה היכולת

ובטוחה תמיד שאני לא עושה מספיק

אז מבחינתי שכל היום תהיה סיבה להגיד לי ’מאמי תנוחי, את צריכה לדאוג לעצמך, יש לך תינוק בבטן’😅

ולפעמים צריכה עזרה...

תאמיני לי😬

אז בהריון אולי עשיתי כילו ’לא חיים שלי. אני בסדר, אל תטרח’ אבל עשיתי אתזה בקול מסכני נורא והוא כן טרח🤭🥰

ככה זה, אני סוחבת את הילד, הוא סוחב אותי😘

נקודה מעניינת לא חשבתי עליה עד כה..

מחכה לאחרי הלידה שיהיה מותר לי קצת להרפות

אבל באמת יש בי מלא הכרת הטוב על זה

לא מובן ךי מאליו

ורק הפחד הזה..מהלאמרגישה כלום כל איזה שבוע-שבועיים תופס אותי מחדש

לפני שבוע כתבתי פה..ובאמת אחרי זה נבדקתי וב''ה עובר מתוק שגדל יפה והכל בסדר

ואני שןב עכשיו מוצאת את עצמי לרגע שוב חוששת- כי מה אני לא מרגישה כלום

אבל גם בבדיקה לא הרגשתי כלום והכל תקין ב''ה

אז בשכל מבינה שזה לא מדד

אבל מתי כבר יעבור הזמן הוא זוחלללל

מחכה כל כך לעוד חודש וחצי קדימה לפחות

להרגע קצת..להרגי תנועות..

משהו..

לגמרי...

אנו הרגשתי דברים עוד לפני האיחור! הרבה לפני!

וזה קצת מייאש כי גם כשאני חושבת ’אולי אני בהריון’ אני וודעת שאני עובדת על עצמי...

אז יש צדדים שלילים גם בלהרגיש הכל

כל כך קשההה ההמתנה הזאת

אוף

חיבוק!!!!🤗

לא קל בכלל

מתארת לעצמי שעברת הרבה עד שהגעת ליום הזה 

לק"י

אני בעד שתמשיכו להזמין אליכם.

ואולי את יכולה לשאול אמהות אחרות אם הוא יכול לבוא אליהם.

ולא לדעת איך לעזור❤️❤️❤️

אולי לצאת לגינה ולקבוע עם חבר?

אולי באמת להזמין אליכם יותר? 

אני תמיד אומרת לילדים, אנחנו לא מזמינים את עצמנו לאחרים אבל יכולים להזמין אלינו. מה שירצה מוזמן בשמחה...

לא לכל אחד מתאים לארח חברים אחרי יום עבודה.. מטלות בבית.. ילדים נוספים וכו...

אם יש לו את הצורך לפגוש חברים אחצ, תזמינו אליכם, אל תהיו תלויים באחרים

התחושה לא נעימה אבל זה תלוי בנקודת המבט לדעתי.

גם את הילדים שלי בקושי מזמינים, פעם בחצי שנה אולי…

אני מרשה להם להזמין הבייתה שלנו מידי פעם,

להזמין לגינה על ידנו

ובכך לפתח יותר קשרים חברתיים.

אני לא לוקחת את הדבר לכיוון שלילי ומתבאסת..

להיפך, אני שמחה שהילדים שלי תחת העיניים שלי ולא בבתים של אחרים.

את אומרת שיש לו קושי בוויסות - אולי בגלל זה אמהות לא מזמינות ?!

ואם יעודד אותך אני בגיל הזה בכלל לא מזמינה וחא שולחת לחברים כל הענין עם חבריםמאחרי צהרים מתחיל אצלי בגיל הרבה יותר גדול.. אבל אולי זה תלוי באמת בסוג קהילה שאת נמצאת בה. ובפרקטיקה הייתי ממשחכה להזמין אליך ואחרי פעמים שלוש עם חברהשמסתדרים טוב הייתי שואלת בעדינות את האמא אם שייך שיגיע אליהם. יש אמהות שפחות מודעות לזה וזה לא כי לא רוצות להזמין.

חיבוק על ההרגשה הלא נעימה

את החוסר אונים מול הילד שלא מוזמן לחברים.

אתם יוצאים לגן משחקים?

אני שונאת לארח חברים,אחרי יום עבודה, קשה לי מאוד גם לארגן ארוחת צהריים לכולנו (אוספת מהגנים מוקדם), גם להיות על מטלות הבית, גם על המנוחה שלי אחרי יום עמוס, וגם לארח חברים.. כי עם כמה שהם משחקים יחד- ראיתי שכל פעם שהזמנתי זה דרש ממני הרבה כוחות. אז זה לא מתאים לי בכלל ואני כמעט אף פעם לא מזמינה מעצמי. (כמובן שבזמנים רגועים יותר כן מזמינה מידי פעם, אבל בקטנה)

זה לא אישי מול הילדים- החברים מתוקים ומקסימים וטובים, אבל פשוט אין לי כוח להכניס עוד ילד לבית שלי בזמן הזה של היממה....

וגם לא שולחת את הילד.

באופן כללי אני מעדיפה שהחברים יגיעו אלינו ולא לשלוח לאחרים.

הבן שלי (בן 12) מארח כמעט כל יום (כבר כמה שנים) והולך לחברים לעיתים רחוקות.

לא בטוח שיש סיבה מהותית שלא מזמינים, אבל גם אם יש, את יכולה להזמין לו חברים הביתה וככה הוא ישחק איתם, לא צריך לחכות להזמנות מחברים כדי לשחק איתם.

אין לי כוחות לזה

זאת האמת...

אולי יש כאלה שנעלבים שהם מזמינים אותנו ואנחנו לא אבל זה באמת לא מכוונה רעה

אצלינו מקובל גם לשאול אם אפשר לבוא לשחק אצלכם. אולי אפשרי גם אצלכם?

כדי להזמין חברים

אני באופן אישי לא מרשה ללכת לבד לחבר בגיל הזה ובטח לא מארחת חברים בגיל הזה

יש גן שעשועים בית כנסת

לפעמים ההרגשה של הילד לגבי זה שלא רוצים לשחק איתו היא סובייקטיבית. מספיק?שילד אחד שהוא מאוד רצה סירב וכבר יש תחושה שכולם לא רוצים.

הייתי מדברת איתו על העניין הזה 

דוגרי אני בעצמי בקושי מזמינה

רק כשהילדים ממש מבקשים מישהו ספציפי שרוצים שיבוא

רובנו יש לנו מספיק עיסוקים ולא ץמיד פנויים לזה

אם לי זה חשוב לחזק קשרים חברתיים לילד או לילד זה חסר

אז אני פונה להורים ושואלת אם מתאים להם ומתי- ואם אצלינו או אצליהם

בחיים לא מדדתי כמה חברים יש לילדים וכמה אוהבים אותם מכמה מזמינים

זה בכלל לא מדד

וגם כדאי שלא נשדר להם את החוסר בטחון הזה..שלא ילמדו גם למדוד את הערך שלהם לפי מי מזמין אותם וכמה

עשיתי מאמץ בשבילם השבוע אבל אחת האימהות יזמה את המפגש.

הם אומרים שמות של ילדים שרוצים להיפגש איתם אבל לא יצרתי קשר מיוזמתי עדין...

אז יש גם הורים כאלה...

יום אחד נראית בחודש חמישי..ממש

יום אחד כלום

נראה לי שבהריונות חוזרים ההורמונים והשרירי בטן קצת עושים בלגן

וזה קורה להרבה שהבטן בולטת

המשל שלי נגיד זה שהיא לא שטוחה אף פעם

אז זה לא בולט חח

ומה יש לעשות..

לומר תודה על המתנה

ומי שמנחש- שינחש ..מה לעשות

לא נורא

שחררתי. שיחשבו.

הקטע שאח''כ גם כשלא היה חשבו.

קיצר עדיף שאנשים ילמדו טאקט בעיקר

מי ששאל אותי בסוף אם בטוח זה לא תאומים.

חוזר שמה שכתבתי בסוף קודם. 

כתבתי כאן השבוע כבר..

הייתי איתו בבית מתחילת הצירים, עזר לי ממש לתפקד.. הגעתי איתו בבית למחיקה של 100% ופתיחה 4 

אח"כ בבית חולים עוד השתמשתי קצת, אבל בצירים החזקים כבר לא עזר לי וגם רציתי להתקלח, אז הורדתי אותו.

בעיניי אם משתמשים בו ברצף הוא ממש עוזר. כשמפסיקים (נגיד למקלחת) ומחברים אותו שוב, קצת יותר קשה להתרגל כשכבר יותר כואב.

אבל לשלב הבית ממליצה ממש!! שינה לי את החוויה מלידות קודמות.

מאוד ממליצה. הקל עלי מאוד גם בצירי לחץ.

עברתי לידה בלי אפידורל

עד אז חושבת שכן עזר קצת..

אבל ההתעסקות עם כל האופציות, ולהבין מה כן עוזר הייתה גם קצת מעצבנת...

עד פתיחה 4-5 לא מרגישה כמעט את הצירים איתו

זה מאפשר לי להגיע עם כח לצירים הכואבים יותר

בהמשך הוא פחות משמעותי

אבל לשעות של ההתחלה מאוד מאוד עזר לי

כדי שהוא ישפיע טוב

צריך להתחיל ממש מתחילת הצירים

לא לחכות לכואבים יותר

הוא עוזר לגוף לשחרר אנדרופינים- משככי כאב טבעי וזה לוקח זמן

של יד שרה?

או חברה אחרת?

מכורה לזה

נשארת עם זה עד אחרי שהשיליה יוצאת

מה זה? איך זה עובד?

אפשר לישון עם זה? אם נגיד הצירים נמשכים כל הלילה והם לא כ"כ כואבים

כי אין לי צירי גב בלידה

רק צירי בטן

הטנס עוזר לצירי גב

תכף מתחילה שבוע 10

ומממממממש מחכה שהזמן יעבור

זה מרגיש כמו נצח

אבל זה אומר שיש לך עוד 7 ימים לעבור על מנת לסיים 11 שבועות.

כמו שחוגגים יומולדת: אם את חוגגת 20 זה אומר שעברת 20 שנה, אבל יום לאחר מכן לא תגידי שאת בת 21, אלא צריכה לעבור עוד שנה שלמה כדי לקבוע שעברו 21 שנים.

אני לא יודעת איך זה ההחזרה

אבל אצלי בתחילת הריון יש לי כאבי מחזור ממש חזקים

מצד שני גם יש לי נסיון עם נרות פרוגסטרון והם גם עשו לי כאבי מחזור

ממש מקווה בשבילך שזה יצליח ❤️

אבל- גם מחזור מתחיל עם כאבי מחזור...

וגם הפרוגסטרון עצמו-הנרות- יכול לעשות תסמינים כאלו של תחילת הריון.

בקיצור, כרגע הכל עוד יכול להיות, יכול להיות הריון בע"ה ויכול להיות מחזור.

מאחלת לך הריון תקין ומשעמם עם תינוק/ות בריא/ים במועד! בהצלחה! 

התיאורים שכתבת-הם תיאורים של הרגשה אחרי נטילת הורמונים

לא אומר לא כן ולא לא.

אבל זה לא נחמד מצב הציפורניים שתארת😟

יש לך איך להסיח את הדעת? איזו תעסוקה מיוחדת בינתיים?

בעז"ה שתשמעי בשורות טובות במהרה 💗

סטטיסטית, אין סיכוי גבוה אבל הכל יכול להיות... כן מכירה תינוקת שהתחילה מבטא 8...

הבדיקה מראה 7,כי כנראה יש 7... כלומר התחיל התחלה של משהו, לכן זה לא 0 אבל זה לא אומר שבאמת יש הריון.

כלומר ההורמון הזה מתחיל לעלות מהרגע שהגוף מקבל מסרים שהתחילה ההשרשה ברחם של הביצית המופרית. לא תמיד ההשרשה צולחת לגמרי. אבל ההורמון התחיל לעלות, ב"ה, כך צריך וזה תקין...

ולפעמים זה מסיים להשתרש אבל הגוף מקבל מסרים שמשהו בהתפתחות לא תקין אז הוא רוצה לסלק את העובר שמתפתח לא תקין... א"א באמת לדעת...

אבל מוזר, זה לא...

בע"ה בשורות טובות במהרה! 

זה לא כמו במצב שאשה לא יודעת בוודאות מתי היה הביוץ

ממש מצטערת בשבילך

בטח עברת הרבה עד שהגעת ליום הזה.

חיבוק ענק!

לאחר קבלת הורמונים. 

אם את מקבלת תמיכה תמשיכי בה עד שתעשי בדיקה נוספת. 

אני לקחתי בזמנו בטיפות.. לפני ההריון של הילדון הקטן שלי (בן 3 עוד מעט)

וב"ה זה עזר ונקלטתי באותו חודש.

הטיפות היו מסריחות והייתי סותמת את האף ובולעת מהר לפני שאתחרט..

בהצלחה ובשורות טובות בע"ה

זה גם עם טעם כמו של יער כשיש ערפל (זה מה שעלה לי ) טחוב כזה...

נחמד לשמוע שהיה לך יעיל..

(אני לוקחת ליופי כזה, כי לא באמת יןדעת, כתןב 10 ימים לפני מחזור, אין לי שמץ מתי מחזור, כתוב עד 4 ימים אחרי ביוץ, אין לי שמץ מתי ביוץ, אבל בסדר, נזרום😅)

יוו בהצלחה רבה!!

לא זוכרת כבר את ההוראות.. לקחתי לפני כמעט 4 שנים. הילדון חוגג חלאקה עוד חודשיים

כמן! תודה

ומזל טוב לילדון!

ניסיתי לראות בגוגל והיה חסום

לא יודעת באיזה תחום הוא סיים תואר

אבל לפעמים יש שינוי בביגוד,

לפעמים ציוד מקצועי כל שהו

בתןאר הראשון יצאנו למסעדה סופר שווה!

בתואר השני בית מלון.

בתואר השלישי אולי חול חחח

אם היא חיונית וגדלה ובאחוזון קטן יחסית ואוכלת טוב טיטולים מלאים וכו אז לדעתי אין צורך להתאים לאחוזות הרצוי של טיפת חלב רק להמשיך לעקוב ולראות שאין ירידה נוספת והיא שומרת על האחוזון

כמו שרשמתי זה תלוי אם היא שו רת על האחוזון או ממשיכה לרדת

איזה אחוזון היא מבחינת אורך?

ו 90% מעל 6.

זו המשמעות של אחוזון.

באחוזון 90 למשל- 10% מעל ו 90% מתחת. 

ישנים ולאבאמת משקפים סטטטיסטית את האוכלוסיה בישראל

ענית לה ויצא ששרשרתי להודעה שלך בטעות

אחים של בעלי היו באחוזון מינוס

אני לא הורדתי גם כשהבן שלי ירד באחוזונים, אז אם היא שומרת על האחוזון שלה היא במצב מעולה!

אחוזון 10 במה? במשקל-גובה או במשקל?

היא נשארת על האחוזון קבוע?

היא פעילה?

כן הייתי שמה לב אם יש ירידה באחוזונים (כלומר, מה היה קודם ומה היא עכשיו. אפשר בטיפת חלב לבקש לראות את זה על הגרף שלהם או אם יש לך את המשקלים תחפשי את הגרף אחוזונים באינטרנט ותמקמי לפי גיל ותראי).

אם יש ירידה זה דורש חשיבה.

אבל אני לא צוות רפואי, כן? ככה מנסיוני הקטן...

על האחוזון שלו ולא "שובר" למטה (אולי גם למעלה? בזה לא התנסיתי אף פעם...) משקל הלידה לא ככ משמעותי כי יש תינוקות שנולדים גדולים יחסית בגלל כל מיני תנאים ברחם ואחר כך מתקנים לפוטנציאל הגדילה האמיתי שלהם.

אם הבת שלך היתה אחוזון 20 בשקילה הקודמת ועכשיו היא 10, זה יכול להצביע על בעיה וחשוב להתייחס. אם היא סביב אחוזון 10 תמיד, זה אחוזון מצוין.

אני מניחה שהיא כבר אוכלת מוצקים מעל חצי שנה, אז דייסה זה רעיון נחמד בכל מקרה

אחוזון 10 זה בסדר גמור,

כל עוד היא שומרת על האחוזון ולא יורדת ממנו.

זה אומר שיש 10% ששוקלים מתחת למשקל של האחוזון הזה ו90 מעל.

לנו אמרה אחות בזמנו - צריך שיהיו גם ילדים נמוכים בכיתה....

אז היא רזה / נמוכה, בסדר, יש גם אנשים כאלו. בפרט אם הגנטיקה של ההורים היא לא גבוהים במיוחד.

מה שמטריד זו ירידה באחוזונים, או אחוזון מתחת לעקומות (אחוזון מינוס) - אז בד"כ כן בודקים ועוקבים מה קורה.

זה סטטיסטיקה.

הכפילה משקל ב6 חודשים זה תקין.

תמשיכי לעקוב, אם היא נשארת על אחוזון 10 גם בשיחות הבאות זה אומר שקצבהגדילהשלה תקין.

כמובן לעקובג גם לגובה.

הבת שלי ירדה את ה3, אבל לא נראתה רזה, ממש לא הלחיצו אותי רק כן ביקשו יותר שקילות (נגיד להגיע כל 3 חודשים ולא 6, או בגיל שנתיים לחזור שוב ב2.5 ולא לחכות עד גיל 3).

תקשיבי לאינטואיציה שלך, כמובן עם ראש פתוח.

ואת יכולה גם להתייעץ עם רופא הילדים ולא רק אחות טיפת חלב. 

5 מנות זה פחות מיומיים, כי ממה שנאי יודעת נותנים 3 פעמים ביום

תוסיפי לה נורופן או אקמול

היא מקבלת פעמיים ביום, ככה שזה יומיים וחצי

בכל מקרה מצאתי תור לרופא ילדים

וכן היא על נורופן וגם הוא לא משפיע עד הסוף

אבל ככה ששלושה ימים כל כך "נקיים"

אמרתי לעצמי חבל על הימים האלה - אם באמת אני אצליח להיטהר אז שיהיה כמה שיותר מהר

אני יודעת שזה מוקדם אבל אני משתגעת כבר

מתי כדאי להתחיל לקחת ביופלבנויד הדרים ולימון וכו' יש למישהי מינונים? 

כל עוד את רואה שהיא חיונית, שבעה ושמחה- הכל תקין.

אם את ממש דואגת תעקבי אחרי הטיטולים.

כתבת שגם את וגם בעלך רזים אז הגיוני שגם היא רזה.

שיעלה השערות.

רופאים מתייחסים לדבר כזה ברצינות.

בדקתם רגישות/אלרגיה/צליאק?

חוסר ברזל? 

נראה לי שזה דבר ראשון שכדאי לעשות

קשה מאוד

ירידה במשקל זה סימן מדאיג. במיוחד שאת אומרת שזו תקופה ארוכה ולא בגלל מחלה קצרה. היא ממשיכה לגבוה?

מנסיוני ישלחו לבדיקות דם ושתן, אולי גם לבדיקות נוספות. יעוץ עם דיאטנית ילדים. מעקב תכוף אחרי המשקל. יתשאלו אתכם הרבה פעמים מה היא אוכלת. מציעה לנהל מעקב מדוייק מה אכלה, כולל כמויות (בערך) ביום חול אחד ובשבת. זה יקל על הרופאים לאתר איפה הבעיה.

את האוכל שהיא כן אוכלת כדאי להעשיר בשומנים, למשל טחינה, חמאת בוטנים, אבוקדו.

לא לתת בכלל שטויות וממתקים כדי שהמעט שהיא אוכלת יהיה מזין.

דברים שהיא אוהבת אפשר להכין לה במיוחד. שאוכל יתפס כמשהו טעים ונעים ולא מאבק.

בגיל שנה גם הבן שלי כמעט לא אכל וינק ממש הרבה (ומי אמר שההנקה לא מוסיפה ערך קלורי? ברור שכן, אולי לא מספיק לתזונה בלעדית בגיל שנה וחודשיים אבל ברור שזה מועיל ומזין).

רעיון למשהו שהוא אהב ואכל ממנו יפה והרבה- שייק שהקפאתי לו. טחנתי יוגורט עם בננה, תפוח, פירות העונה, קוואקר, טחינה וכל מה שרציתי לדחוף לו בפנים. הקפאתי בתבנית של קוביות קרח בצורת כוכבים ואז הייתי שמה לו על צלחת או על המגש חמישה שישה כוכבים כאלה, זה יוצא כמות של ארוחה נחמדה, חתכתי לו את זה קטן, שכל חתיכה יכולה להיכנס בשלמות לפה ולא צריך לנגוס. הוא ממש אהב, ואוכל אחר הוא אכל כמו ציפור...

לפעמים הפשרתי לו ועירבבתי עם דייסה והאכלתי אותו בעצמי.

עד היום, כשהוא מסכים לי להאכיל אותו, אם אני מאכילה אותו בכפית לפה הוא אוכל כמות יותר גדולה בארוחה.

ממטה המאבק למען הילדים (תחפשי בגוגל) יש להם המון מוקדים בכל הארץ שאפשר לקחת מהם מכשיר הקלטה.

זה מכשירים קטנים וממש איכותיים. שומעים מעולה גם אם זה בתוך כמה שכבות.

מכירה מקום שאפשר לקנות ?

שיהיה אחד כזה בבית ליתר בטחון..

ולכן אנ במקומך הייתי משאילה

עכשיו נרדמה, הנחתי אותה בעריסה ושוב צרחה בהסטריה.

אני נזכרת שאתמול ושלשום בערב הרדמתי אותה ויצאתי, בעלי נשאר איתה והיא התעוררה עד שחזרתי.

וגם היום הייתה מ3 עד 8 וחצי אצל ההורים שלי.

קשור אולי?

לא ישנתיייייי

הייתי הולכת לרופא לבדוק את האוזניים אם היא ממשיכה לצרוח. זה כאבים נוראיים .

ועוד כיוון- בדקת שאין לה גרפס? אולי בגלל זה בוכה כשאת מניחה בעריסה..גם זה גורם להם לצרוח ולעבור מאפס למאה בשניה.

וחוץ מזה אם זה אוזניים אז למה היא לא בכתה בגלל זה כל היום???

שכואבים להם כמו אוסניים ושיניים זהבדכ יותר מורכש בלילה, וגם אם כל היום היתה רגועה, בלילה זה מגיע לצרחות.

אז יכול להיות מעכשיו שיניים?

ואפשר לשלול אוזניים אם היא לא נוגעת בהם, וגם כשנגעתי לה אתמול באחת מהן, ממש מיששתי אותן היא לא בכתה מיד ולא צרחות.

איך שאני מוציאה אותה ממני היא מתחילה לבכות 

חוששת מהערב

ורוצה להיות רגועה שזה לא אוזניים, למרות שלא נראלי בכלל

הבת שלי צורחת מלא פעמים ולא תמיד אני יודעת מה הסיבה

לפעמים מציק להם משו, לא נח התנוחה

ממש צרחות של מלא זמן או בכי של אי נוחות?

היא שללה אוזניים, אמרה אולי גזים מידי פעם

ולמרותצשהשבוע חגגנו על המטרנה וזה יכול לביות הגיוני, זה לא בכי של גזים

כל פעם שאני מניחה אותה או מרימה אותה היא מתעוותת ומתחילה לבכות

אתמול בלילה זה היה צרחות

עד שהצטרדה

מקווה שזה מאחורינו.

עכשיו בעלי הרדים אותה במיטה שלנו אני מחפשת איפה לישון חחח מפחדת ליגוע בה.

היא מזיזה ידיים/רגליים כרגיל?

יודעת שזה בטח מופרך אבל רק מעלה עוד כיוון

אמרת שהיא הייתה אצל ההורים, תשאלי אותם אם קרה משהו, יש תינוקות מאוד רגישים שבקלות יוצא היד ה׳ ישמור. 

מלבישה /מפשיטה אותה אז כנראה זה לא זה

אבל אולי לבדוק בכיוון אם יש משהו שכואב לה בתזוזה הזו שמרימים אותה

זה צרחות של כאב? 

אני אחשוב על זה מיד בפעם הבאה🙂 תודה!!