פורום הריון ולידה (עמוד 886)

[שם] עזר מציון יעוץ רפואי

‎03-614-4444‎ [נייד]

אם את בכללית

יש לרופאים מומחים הסדר עם המושלם.

תבקשי מהם רשימה..

לק"י

אחד הדברים שמלחיצים אותי זה כשצריך לפזר ילדים מוקדם בבוקר.

אבל הצלחתי לפזר גם 3 ילדים בלי רכב, ולהגיע לעבודה בשמונה (לפעמים או לרוב אני לוקחת מונית בימים האלה).

גם הילדים וגם העבודה?

ויש סיכוי למצוא מקום עבודה יותר קרוב? אולי קרוב למוסדות של הילדים?

גם בעלי מורה, בשנה שעברה עבר קצת רחוק מהבית והגיע לביה"ס באוטובוסים אבל הילדים היו במרחק הליכה מהבית אז הוא היה לוקח את חלקם בדרך לתחנה. השנה הוא עבר לבי"ס אחר הרבה יותר קרוב הביתה (גם הוא עבר רק בגלל המרחק, למרות שאהב את מקומות העבודה שנה שעברה, וב"ה הגיע גם למקום עבודה טוב). עובד מרחק הליכה מהבית וזה באמת מאוד מקל, גם כשהוא מוציא את כולם למסגרות ברכב הוא מגיע מאוד מהר לביה"ס.

אבל זה לא התקדם. .

אני אנסה למצוא משהו גם קרוב, ה יעזור 🥴

בעקרון הסגירה של האלומיניום מספיקה לדעתי

בדיוק קנינו אחת שהסגירה חוזרת מנותקת לגמרי

אבל האלומיניום אוטם את החבילה לגמרי.. הפלסטיק זה לסגירה חוזרת אחרי הפתיחה. יש סיכוי שהפתיתים של המטרנה הגיעו לשם פשוט כי מישהו ניער או הפך את הארגזים.

הדבר היחיד שנשמע מרתיע זה שהחבילות דביקות

נראה ממש אטום מבחוץ ועדיין קצת פתיתים בלמעלה של הפלסטיק חחח

בכל מקרה הגברת לא מתלהבת מהדייסה 😑😑😑

ה יעזור היא שונאת תמל ודייסות על כל גוונם 

אבל אני לא קניתי מספיק דייסות בחיים שלי כדי להיות בטוחה

ובכנות - לא יודעת

אז לפחות הקפצתי חח

מתחילים סימני ביוץ יראו באולטרסאונד זקיק ואת הרירית מתחילה להתעבות

אני מניחה שאם זה מה שהיא אמרה לך היא התכוונה שהיא לא רואה שום דבר באופק

כשתפסיקי לקחת

אומרת כך כי לי היו מקרים שאין ביוץ למעלה מחודשיים ורירית מאוד עבה ואז נותנים פרוגסטרון כדי לגרום לדימום

זה נשמע לי אותו עיקרון

באמת לילדים שמותר לכבס בחול המועד מותר לכבס גם להורים שלהם

וכתמים יורדים

אני הפסקתי ללבוש כל מיני בגדים יפים כי אחרי 5 דקות זה נראה נלעג

בגד מושקע שמלה יפה ובוהקת וכתם שוקולד באמצע החצאית.

והחולצה פחות

תקני גם כהה ...

תלוי בילדים

יש גיל שפולטים ואז חולצות מקושקשות

אחכ כמה שנים טובות זה החצאית שמתלכלכת מכל הידיים שמושכות בה

אולי כשהילדים גובהים חולזרים לחוךצות?

אני עם קטנים וחצאית מקושקשת וחולצה כהה, כמה שמבאס אבל לבן זה רק מחוץ לבית

את האמא?

אני לא מרשה לגעת בכלום עם ידיים מלוכלכות.

יש תמיד מגבונים זמינים ושוטפים ידיים מיד אחרי אוכל

רוק, נזלת, פלסטלינה שדבוקה בציפורניים...

חחח זה נשמע דוחה

עם ילד אחד -שניים אפילו 3 את בשליטה סה''כ

במיוחד אם הם. כבר לא תינוקות

עם יותר..ועם קטנים זה קצב אחר של התנהלות

כל אחד קם בזמן אחר את בזמן הזה עסוקה בלהגיש למישהו תוספת

חוץ מזה שהם לא אוכלים רק באוכל

הם אוכלים בין לבין -עוגיות ירקות פירות..

ואם תינוק בן שנה יושב עליך ואוכל משהו..לא משנה מה .. זה הכי קל להתלכלך

וגם לא כל האמהות מאוד מרגישות בנח עם הרגלים דקדקניים של נקיון

זה עניין של אופי

גם אני אומרת להם לשטוף ידיים או לנגב במגבון אחרי האוכל

אבל זה לא טקס כזה עם אכיפה

זה יותר זורם..כי אני עסוקה תוך כדי גם עם אחרים ולפעמים כשהם מסיימיםם רק אז אני יכולה לשבת בעצמי לאכול

אז כל הכבוד לך על ההרגלים הטובים

פשוט הסברתי למה זה נורא קל להתלכלך

יש להם כסא כן?

אבל כשהם מסיימים וקמים וסתם יושבים עלי ואני אוכלת ואז הקטנה מבקשת גם מהאורז או מהעוף שלי(והיא אחת לא אכלנית בכלללל)

אני אתן לה כמה ביסים..

ותכלס לא מאוד לחוצה על הבגדים שלי חח

אבל אני גם לא מרגישה ביום יום שאני מלוכלכת במיוחד...זה לא שכל היום אני מתלכלכת כל רגע

אבל בהחלט מבינה איך זה יכל לקרות

כל אחת חשוב לי איזון במקום אחר.

הבן שלי בן שנתיים כמעט קבוע יושב עלי בארוחות שבת.

שבוע שעבר כשהוא נצמד אלי הרגשתי את הצורך הבסיסי הזה בהלרגיש עטוף.

הייתה לי תחושה שזה יגמר בפספוס עלי, וצדקתי.

אפילו כהרגשתי כבר שהוא מפספס לא הורדתי אותו ממני.

חיכיתי שזה יבוא ממנו.

התקלחנו וכיבסנו בגדים, וזה מאחורינו.

אבל הביטחון בעיטוף אצל אמא נשאר.

אני לא אומרת שהילדים שלך מוזנחים רגשית, בטח הדינמיקה והכל נראה שונה,

אני אומרת שאצל כל משפחה יש את הסדרי עדיפויות שלה שמפיעים על ההרגלים ויש כאלה שמעדיפות להתלכלך ולענות על צרכים אחרים שלהן עצמן ושל הילדים וכולם ואין בזה פסול.

חוץ מזה שאני יכולה להתלכלך מעצם ההתעסקות עם האוכל ולאו דווקא מילד שלכלך אותי.

כמו שרצפה טבעה להתלכלך (סורי על ההשוואה 😜)

ממש לא לכך התכוונתי

פשוט לרגע לא חשבתי לעצממי שיש אמהות שמושיבות עליהן ילדים לאכול.

לא נהוג בסביבתי, ואצלי אין סיכוי בעולםם

אני די איסטניסטית האמת, אז אני רואה שאני מיעוט

אשב לי בצד וזהו

🙊

אם ככה יאכלו יותר יפה.

והאמת, שתמיד בתור בחורה הייתי נורא נזהרת מלא להתלכלך ופחדתי גם שדברים לא ירדו בכביסה 😅 תמיד לא הבנתי איך לאחיות שלי לא אכפת שהן מתלכלכות מהילדים.

מאז שאני אמא פשוט שחררתי ואני לא חושבת על זה בכלל וזה מאפשר לי להיות איתם בכיף וברוגע, המכונה מורידה הכל 😜 

עם בגדי בית אני בכלל לא מסתכלת על זה.

בחוץ ברור שיותר אכפת לי, אבל לרוב הבגדים שלי מקושקשים ולא חלקים ואז לא רואים כלום

יש המון מקום באמצע

זכותך האמהית והאנושית לא לתת לאחרים ללכלך אותך, שמחה בשבילך שזה עובד לך.

אם לך טוב עם האיזון שנוצר אצלכם אז הכל טוב.

הגברת מצליחה להעיף לי את הכפית מהיד והכל עף ומלכלך

לא מבחירה כן?

מנגבת לה כל רגע!

ובכל זאת זה מספיק לקרות ברגע חח

מזלה שהיא חמודה

זה אחד הדברים שמחרפנים אותי.. ונזלת כמובן ורוק ואדמה וכל מה שהבן שלי נגע בו בעשר שניות האחרונות כשלא הספקתי לנקות אותו עדיין

אבל בעיקר פליטות

אז אנחנו קראנו באותה שבת פרשת שבוע (נשא), אבל בחו"ל זה היה יו"ט, וביו"ט לא קוראים את פרשת השבוע, אז הם 'באיחור' של שבוע...

בעז"ה בשבת הבאה נתאחד ביחד כשאצלנו יקראו פרשת בלק, ובחו"ל יחברו ויקראו חוקת-בלק.

בפרשה מסופר על כיבוש סיחון שעיר הבירה שלה היא חשבון.

בסוף הפסוקים המספרים על המלחמה הזו, יש פסוקים הכתובים בצורה "שירית"

כז עַל-כֵּן יֹאמְרוּ הַמֹּשְׁלִים, בֹּאוּ חֶשְׁבּוֹן; תִּבָּנֶה וְתִכּוֹנֵן, עִיר סִיחוֹן. 

ובגלל צורת הכתיבה המיוחדת הזו,חז"ל לומדים מפסוקים אלו הרבה לימודים- מהו המשל והלימוד שעלינו ללמוד מפסוקים אלו.

מסופר על הרב קוק שפעם בא אליו יהודי עשיר ופרס לפניו את התלבטויותיו הכלכליות האם כדאי לעלות לארץ, 

אמר לו הרב קוק שהעליה לארץ ישראל היא מעל לכל החשבונות הקטנוניים, עוד לפני שבני ישראל עלו לארץ ישראל הם נדרשו להרוג את מלך חשבון.על פי סיפור זה אפשר להבין את דברי חז"ל על הפסוק - "על כן יאמרו המושלים" - אלו המושלים ביצרם. "בואו חשבון" - בואו ונחשב חשבונו של עולם, שכר מצוה כנגד הפסדה, הפסד עבירה כנגד שכרה". "חשבונו של עולם" זה - עולם מלא הוא במחשבות של גדלות, ומתוך כך באה הגבורה והעוצמה.

חשבתי על זה כלימוד בשבילנו כשאנחנו בפני החלטות "גורליות" הרבה פעמים נשמעות קולות כאלו של - למה /מתי להתחתן /  להכנס להריון?  או שלאחר מעשה חושבים - אולי חבל שהתחתנתי איתו / בגיל כזה, או חבל שילדתי צפוף ועוד מחשבות בסגנון כזה.

צריך לזכור שאנחנו חיים מתוך עולם של ערכים גדולים, ועלינו להרוג את החשבונות הקטנים ולהידבק בערכי הנצח- בערכים הגדולים ,

כמו שמפרש השפת אמת - לסיחון מלך האמורי כל"ח ולעוג מלך הבשן כל"ח. פי' אא"ז מו"ר ז"ל שנקבעו לדורות שבחים אלו כי הם מתנגדים. לבנ"י בעבודת הבורא וסיחון מלך חשבון הוא נגד תפילין ש"ר מקום המחשבה ועוג באדרעי תש"י הכח כו' ודפח"ח.

שמניחים תפילין של ראש כנגד המחשבה של מלך חשבון, 

עם ישראל בכוח האמונה מנצחים את כוח המחשבה של מלך חשבון.

זו הוכחה לכל התלמידים שצריך ללמוד חשבון

או שבעצם - זו הוכחה לכל שונאי המתמטיקה שלא צריך חשבון 😅

באמת נכון וחשוב לזכור לא לעשות יותר מדי חשבונות כשניגשים למשהו חדש, ופשוט לסמוך על הקב"ה...

הפרשה שלנו היא פרשת המים -

מי פרה אדומה המטהרים,

מרים מתה ואיתה באר המים שלה,

פעמיים בני ישראל מתלוננים שאין מים,

משה ואהרן חוטאים במי מריבה,

עם ישראל מבטיח לאדום ולסיחון שלא ישתה ממימיהם.

יסוד המים משחק תפקיד מרכזי בפרשה.

בפרשה הקודמת פגשנו את יסוד העפר (האדמה שפצתה פיה ובלעה את קורח ועדתו) ואת יסוד האש (האש ששרפה את 250 מקריבי הקטורת).

ומעל כל אלה חופף יסוד הרוח:

"אל אלוקי הרוחות", כך מתפלל משה לקב"ה בפרשה קורח.

ויסוד הרוח הוא הכול:

מניע את המים,

מלבה את האש,

מעיף את העפר...

כי הקב"ה הוא הכול:

נמצא איתנו גם בחטאינו הגדולים (כמו חטא קורח, כמו חטא משה ואהרן, כמו חטא מרים שדיברה במשה בפרשת בהעלותך), ובסופו של דבר סולח לנו ומרומם אותנו מתוך החטא.

בחומש...

אולי אפשר לשייך את זה לניסים שנעשו במדבר בזכות שלושת ילדי עמרם:

מרים - באר *מים*

אהרן - ענני כבוד (*רוח*)

משה - מן (לחם שהוא כמו לחם מן ה*ארץ*)

וחוץ מזה - היה עמוד ה*אש*.

אבל זה קצת סותר חלק ממה שכתבתי קודם... שהרוח היא הקב"ה... אז אולי אפשר להישאר ברובד של ארבעת הניסים הללו, המקבילים לארבעת היסודות.

בהצלחה בשיעור!

אבל פעם כתבתי פה משהו על הקשר של הנשים דווקא לבאר (קשר שמופיע פה בפרשה עם באר מרים, אבל מתבטא גם בכך שהרבה מהמפגשים עם האמהות היו סביב הבאר).

לא פירטתי המון, אבל אם תרצי לפתח את זה יותר, אני יכולה למצוא את השיעור בו הרב ראובן ששון דיבר על זה, הוא מפרט שם יותר ממה שאני כתבתי.

"ויביאה יצחק האוהלה שרה אימו... וינחם יצחק אחרי אמ - הריון ולידה

ראיתי שכתבתי שם שאעדכן כשהספר החדש של הרב ראובן ששון על מצוות הנשים יצא.

אז הוא יצא, ויש לי אותו ואני מאוד נהנית ממנו (עוד לא סיימתי, אבל קראתי חלק נכבד).

אולי כבר פרסמתי פה כשהוא יצא, ואולי שכחתי, לא זוכרת...

בכל מקרה, בעיני הוא מומלץ ממש...

@אם מאושרת (ביקשת שאכתוב כשהוא יצא...)

יאָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַשִּׁירָה הַזֹּאת:  עֲלִי בְאֵר, עֱנוּ-לָהּ

האור החיים שואל על מה עם ישראל אמרו שירה?

אם אמרו על הבאר מרים,אז למה על המן לא אמרו שירה?

ומקשה עוד- איך אחרי מתן תורה עם ישראל לא אמרו שירה על המתנה שקיבלו- התורה?

ומבאר שזו שירה על התורה!

שהתורה ממשלה לבאר מים.

ובשירה אמרו עלי באר הכוונה על הבאר העליונה ולא על הבאר התחתונה ( שממנה יצאו מים)

אז ישיר ישראל וגו'. צריך לדעת שירה זו מה טיבה, גם למה לא אמרו שירה על המן כמו שאמרו שירה על המים, גם כל הפרשה צריכה ביאור, ואפשר כי שירה זו על התורה אמרוה, ובזה גם כן לא נקרא תגר על הדור ההוא למה לא שוררו שירה חדשה כשנתנה להם תורה מורשה אשר לה נאוה תהלה, כי ודאי היא זאת שירת התורה שנקראת באר מים, נקראת באר על שם המקור שהיא שכינה עליונה שנקראת באר, גם (מים) לפי שהתורה נמשלה למים, ואומרו עלי באר לשון עליה כי לא על באר שלמטה הם אומרים אלא על באר עלי פירוש עליון, ענו לה על דרך אומרו (שמות טו) ותען להם מרים שהוא דרך השיר:

רבצתי חלקית

אבל גם לא הכנתי

מתאים לי ללקות ברבצת לעתים קרובות

והכי - להרגיש שזה לגיטימי פשוט

עצלת

בחיי שאני מבזבזת את הזמן

אבל אין לי כוח נפשי להתחיל להביא תועלת

הפוצונים נרדמו מאוחר

בעלי במפגש משפחתי

הבית הפוך 

לא הכנתי כלום עדיין

ואני סתם פה על המחשב... 

אגב

מסתבר שיש מילה בעברית: יעפת

שזה התרגום ל...ג׳ט לג. 

אפילו המצאתי שם משוכלל יותר - רבצת ספתית 😅

אין, זו המחלה הכי קשה שיש...

הקטנה שלי שלשלה כמה ימים

והבנתי מחברה שגם אצלה היה

הקאות ושלשולים.... בחודש האחרון. 

אבל זה יכולה להיות גם חיידקי.

אז אם זה לא עובר כדאי ללכת לרופא.

הייתי חוזרת לרופא.

אחזור בתחילת שבוע. 

לא היה אוכל חדש

כל אחד הגיב כאן אחרת, אבל אוסף כל התסמינים (שב"ה התחלקו בין כמה אנשים) כלל הקאה, שלשולים, בחילות וחום

לא כמו שאת מתארת

אבל מקווה שזה לא התחלה של משהו

חומצה פולית טבעית

נספג יותר טוב בגוף

חושבת שכולם קטנים.

יש גם נוזלי. 

קרה לנו גם פעם, עם מטבוחה...

התעוררתי באמצע הלילה וגיליתי את הסיר שרוף. נס שלא גרם לשריפה🙈

מאז אני לא משאירה יותר דברים על הגז/בתנור אחרי שהולכת לישון... בייחוד אם אני רואה שבעלי גם עייף

איזה עצבים! זוכרת שגם הרגשתי תחושה חזקה של תסכול מזה שאני לא יכולה לסמוך עליו.

אבל תכלס.. זה אנושי🙊

אבל באשמתי

אוף נראה לי גם הלך הסיר

טיפ- לשים שעון שבת.

טיפ2- לשלוח תזכורת מתוזמנת בטלגרם.

ניתי עייפה והתאמצתי ממש להכין את העוף

ושכחתי להגיד לבעלי שיוציא אותו

ו....הוא אמנם לא פחם..אבל יבש וקשה וכמעט שרוף

ואין לי עוף אחר בבית כרגע

מזדהה עם הבאסה

מזלי שהאשמה היתה רק עלי כי אני שכחתי

זה שבאים אורחים.. ממש לא נעים לי להגיש ככה, ואין לי כוחות להכין עוד אחד  , זה לשטוף מלא עופות..

גם ככה בקושי עומדת (חודש 8...)

מצלמות - להתרעה וסינון העובדות הקיימות

ושכר וכו' - לשיפור כח האדם הקיים ומשיכת אנשים יותר איכותיים לתחום

ואם את שואלת אותי, הן צריכות יום עבודה יותר קצר.

סייעות שיתחילו מוקדם ויסיימו מוקדם

וכאלה שיתחילו מאוחר ויסיימו מאוחר, בגלל השחיקה

יותר זמן לאמהות עם התינוקות

אנחנו עובדות יותר מדי שעות ופריון העבודה נמוך. סוף סוף יש ניסיון רציני להגיע להבנות. אבל השכר של הסייעות הוא בושה וחרפה, ודרישות ההתאמה - עוד יותר.

אם רק המפקחת היתה עושה ביקורת מדגמית מידי פעם אולי זה היה עוזר.

וכמובן, להעלות את התנאים שלהם, הן עובדות כ"כ קשה!

חושבת שאין כוח אדם

נמאס כבר שהממשלה הזאת מתקמצנת על הדברים החשובים באמת.

אפילו כל שבועיים בערך,

וזה לא מונע לצערי. הלוואי וכן היה

אבל זה לא מנסיון.

אלא מקריאה לגבי התרופה ואיך היא פועלת

נחכה גם למנוסות.

בהצלחה!

בעזרת ה שיעבוד טוב ואחכ לא יהיו שיבושים

כל כך שמחתי שבעלי הפתיע אותי שסגר את הטיול הזה .. הוא ידע כמה אני רוצה את זה ועכשיו מתפללת גם שיהיה מוצלח

זה בעצם פרוגסטרון שתומך ברירית

אולי אפילו 8, אם אני זוכרת נכון.

לא הייתי מתחילה לקחת בלי לוודא מול רופא.

אולי שבת עושה לך מתח?

אבל יש מצב שקצת קשור לצורך לבשל ולהתארגן לשבת

שתכלס לא בא לי עליו

זה לא רק זה בטוח

אבל אולי גם..

את לא עסוקה ויש זמן למחשבות וחששות..

בנוסף לעייפות מצטברת, שגם מאד משפיעה

עובדת חלקי אז זה לא שהלוז עמוס בלי טיפת מקום

אבל כן אתן מעלות נקודה מעניינת

שזה יום כזה

של סוף

של תשישות כזאת של שבוע עם מאמץ ומלא דברים שקרו או לא קרו

ובכללי כל השנה היתה לי שנה מאתגרת ממש

העסק הפרטי שלי פשוט נתקע ולא הצלחתי לקדם אותו

לא מוצאת עבושה

מינוס שהולך ותופח

בדידות חברתית

וחוסר סיפוק

ובעיקר ציפיה ארוכה להריון+הפלות(לכן החשש..מודה..)

ועכשיו כשב''ה אני בהריון

אז אני מצפה מעצמי להיות רק בשמחה כל הזמן

ואני הכייייי שמחה ומודה ומייקרת

אבל כנראה שבמקביל

מרגישה כמו בלון שקצת יצא לו האויר מכל השנה הזאת

וגם בשגרה שטובה לי סה''כ

חמישי פשוט מציף בי רצון להתאוורר

להשתחרר

לפגוש חברה(שאין לי)

ולאא

לבשל ולהתמודד עם הררי הרלים הכביסות והבלגן

ואי פתחתן לי פתח להבין את עצמי קצת יותר

וחלק גדול מזה זה באמת הורמונלי..כי זה לא אני המצבי רוח האלה כל כך קיצוני

לפחות הנה..הוכחה אני בהריון ..תודה לה'

ותודה לכן זה עזר לי!

איזה תובנות מדהימות.!

ואפילו בעין טובה

תני לעצמך חיבוק מגיע לך ❤️

אבל רק ביום החופשי את פנויה להקשיב למחשבות האלה.

תתייעצי עם רופא נשים האם יש בכלל בסיס לפחדים האלה

אני מבינה שזה טבעי לחשוש בהריון אחרי...

אפילו שב''ה עד כה הוא תקין ואין סיבה ספציפית לחשש

וזה גם לא חרדה או משהו קיצוני

זה בא פתאם ...מציף... ואז נרגע

משתדלת לומר מזמור לתודה מיד כשצף וזה עוזר לי

והאמת נבדקת כל שבועיים וחצי- שלוש

כי זה היכולות שלי

ויכולה להגיד שאישית כן יצא לי לשמוע הערות מרופאים במיון של למה באת, אבל בסופו של דבר אני מעדיפה לקבל הערה לא נעימה ולדואג לילד שלי מאשר ההיפך

טוב לדעת שזה נורמלי

באסה לי שאת הימים האחרונים לפני הלידה אני מבזבזת על הלחצים האלו..

בעזרת ה שיעבור כבר ובשלום

רק שצריך לזכור שבשבועות מתקדמים ממש כבר פחות יש מקום אז התנועות אחרות, העיקר הוא להרגיש אותן

לקראת סוף ההריון התינוק כבר ענק ואין לו לאן לזוז כ''כ...

אבל מה אכפת לך ללכת להיבדק?

זה בטוח לא יזיק, ותזכי לראות שוב את תינוקי🤗

שבוע 39

הלכתי והכל בסדר, אבל אני ממש שמחה שהלכתי

הרופא מבחינתו מוכן ליילד אותי, אבל אני עוד לא בעניין.. מעדיפה לחכות בסבלנות

ילד שלא אוכל מספיק דבר ראשון מפסיק לגבוה.

יש ילדים שהם שרוך.

את בטח שמה לב אם הבגדים נהיים קטנים. או שצריך להחליף מידה בטיטול.

לאנשים תמיד יהיה מה לומר.

אבל כן רואה שנהיה פחות שמנמן.מצד שני, זה לרוב ככה בגיל הזה..

ומסכימה.זה באמת לא העניין, אלא שלפעמים מרוב שאנחנו רואים אותם כל יום, פחות שמים לב לדברים האלה.

תודה!

אם יש חשש שעולה מהאחיות- תפני לרופא משפחה או רופא התפתחות.הם בד"כ מסתכלים יותר על המכלול ופחות על טבלאות

אם הרופא אומר שזה תקין ואת מרגישה שהילד גדל ומתפתח תסנני את שאר הרעשים

תמיד יהיה לאנשים מה לומר 😑

אני בהחלט לא סומכת רק על השיקול של האחות טיפת חלב, אבל אני כן נלחצת ממנה בעניין הזה, בגלל כל מה שהיה איתו עד כה.

מחכה לשמוע מה יהיה