אז ארוך וחופר
אבל אני אישית אוהבת לקרוא,
אז מרשה לעצמי להתפנק פה...
מתחילה אחורה קצת. אני תמיד יולדת לפני התאריך, ויותר מדוייק, ב39+2 או 39+3. את כולם גם את אלא שעם זירוז, מסיבות כאלה ואחרות...
גיסי התחתן כשהייתי בשבוע 36+5.
כולם היו ממש בלחץ שאלד, אבל זה מוקדם ממש, לא הייתה באמת סיבה.
אני ארגנתי את הבנות שלי לחתונה, ישבתי על המיטה ועשיתי להן תסרוקות. כשקמצתי, ראיתי ממש טיפה עגולה רטובה, וככה כמה פעמים. לא היה לזה ריח של שתן..
אז אמרתי אוקיי, אם ירדו המים בשטף, ארגיש,לא?
יום אחרי זה הייתה לי ביקורת אחרונה אצל הרופאה שלי, ביקשתי שתבדוק, בדקה ואמרה לדא, זו לא ירידת מים.
אבל- הערכת משקל הייתה ממש גדולה- 3.800, ועוד לא התחלתי 37 כאמור. אז היא אמרה לי לחכות ואם לא אלד עד אחרי שבועות, שזה שבוע 38+5 לגשת למיון לבצע הערכת משקל..
גם בשבת חתן כולם נורא הודו לי שהתאפקתי יפה.
עבר עוד שבוע, בסופו חל שבועות. בשבוע הזה עבדתי מהבית, חוץ מיום אחד שעשיתי חפיפה, והתארגנתי להנאתי ללידה. מה אני אגיד לכם, אין כמו בבית..
מגיע שבועות ואיתו הלחץ, מה יקרה אם אצטרך לנסוע ללדת בחג\שבת, כי יש לי הסטוריה של ביקורי שווא במיון...
שבועות נגמר ושבת כבר בעיצומה, וממש לקראת 7 בערב, אני מרגישה רטיבות רצינית. היא לא נגמרת אז מוצש אני נוסעת למוקד נשים,
ושם הרופא אומר לי לא אוכל לבדוק אותך כי מאוחר- גשי למיון.
אחרי ששילמתי כמובן...
נוסעת למיון רק עם אמא שלי, בעלי נשאר בבית של ההורים שלי.
במיון אומרים שאין חשד לירידת מים, אבל בגלל הערכת משקל גבוהה שהייתי אצל הרופאה (אצלם יצא בכלל 3.700) לגשת לבדיקה ביום שלישי אם לא אלד, עדיף דרך הקופה כי במיון אצטרך התחייבות למכון אולטרסאונד...
אז בעצם חשבתי שחסכתי לעצמי נסיעה בוקר אחרי זה, כפי שהרופאה הנחתה, ונרגעתי כי הערכת משקל יצאה קטנה יותר...
המשכתי להתארגן, לקנן ולנוח ובבוקר יום שלישי הלכתי לקופה, שם הערכת משקל יצאה 4.600.
הייתי בהלם, והטכנאית ממש הלחיצה אותי, נסעתי בוכה הביתה בידיעה גמורה שאני הולכת למיון וכנראה ינתחו אותי.
כל הדרך בעלי עודד אותי לא להתייאש ושום דבר לא ברור, והערכת משקל היא רק הערכה, וה' איתי, וקצת נרגעתי.
במיון ביצעו הערכה שניה ויצא... 4.160!!! הייתי מאושרתתת. יש ציר פעם ב10 דקות, אמרתי יאללה אנחנו פה אולי משהו יקרה. מדברים איתי על זירוז ומציינים גם אופציה של ניתוח אבל בגדול הרוח נושבת לכיוון לחזור הביתה.
שחררו הביתה ואמרו להגיע בשישי אם לא יקרה כלום.
אתן איתי???
יום רביעי, אני 39+1. שבת כבר מתקרבת ואני ממש ממש לא רוצה ללדת בשבת. ביום הזה נופלת עליי עייפות פסיכית ואני רק במיטה!
לקראת הערב יש ציר דיי משמעותי פה ושם, ופתאום באיזה 8 וחצי בערב אני קמה ומארגנת את הבית באטרף! כולל רצפה, כביסות, מצעים, פסח, בקיצור...
המשך יבוא....
השראה את
. 