במעון דיברו איתם והכינו אותם לא מעט.

לבת שלי היו המון שאלות וחששות (בכללי היא מאוד סקרנית ושואלת על הכל כל הזמן). בהתחלה ראיתי שמשהו בנושא לא יושב לה טוב אז נתתי לה אפשרות לשאול. עכשיו היא כבר מעצמה שואלת על הפרטים שמפריעים לה.

בנוסף הלכנו יחד והסתכלנו איפה הגן יהיה ומה יש בחצר. זה עזר לה להפוך אותו לממשי ופחות תעלומה.

לא הייתי מכניסה לה דאגות שאין לה, אבל כן הייתי מקשיבה כשהיא מספרת על זה מה בדיוק היא אומרת ואיך.

למשל דאגה מוזרה שהיתה לבת שלי - דיברו איתם על זה שהם ילכו לגן של גדולים. יהיו להם שם חברים ומשחקים ויהיה כיף. הבת שלי נלחצה מלהיות יום שלם בלי מבוגר, אבל לא ידעה לשאול על זה. עד שאמרתי משהו על הגננת שתהיה בגן ופתאום היא הבינה שיש שם מבוגר ונרגעה.

היא באמת יודעת איךה הגנים פה וראתה מבחוץ.

מקווה שילך חלק. 

שאחרי הגנון יש חופש ואז הוא הולך לגן x של גדולים.

שיתפתי אותו בהכל- היום אמא הולכת לבדוק את הגנים, היום אמא רושמת אותך לצהרון..

כשהולכים ברחוב ליד הגן- מסתכלים עליו ומציינים שזה הגן של שנה הבאה של הגדולים.

קניתי לו הפתעה שהוא בחר בחנות שיקבל אותה ביום הראשון אם לא יבכה בכניסה.

בכללי כל הזמן מפמפמת לו שהוא הולך לגן של הגדולים והוא ממש מתרגש.

אצלנו הוא גם הולך לבד מהגנון, כלומר - לא יכיר אף אחד. אבל סומכת עליו שיהיה בסדר. 

מה יקרה אם הוא יבכה ביום הראשון של הגן?

(כמעט בטוח שזה יקרה. גם אם הוא מאוד רוצה את המתנה)

אני לא חושבת שזה נחוץ, אבל אם את רוצה מתנה כזאת, ורוצה להתנות אותה בהתנהגות, הייתי אומרת שהוא יקבל אותה אם הוא יתנהג כמו גדול (ואז גם אם הוא בוכה רבי שעה ואז נרגע את יכולה להגיד לו שהוא התגבר כמו גדול, כי גם גדולים בוכים לפעמים, אבל אז מצליחים להתגבר)

עכשיו מראש אני אומרת לו בשביל שלא יבכה.

בפועל, גם אם יבכה - הכל טוב, הוא יקבל בצהרים בכל מקרה

אני לא אמא ככ רעה

סיפרתי כאן בעבר שהתחלתי ללכת לגן בגיל ארבע (עד אז הייתי עם אמא בבית), ואיך זכור לי בברור שפשוט עמדתי שם בכניסה לגן, ובכיתי ובכיתי ובכיתי. אני גם זוכרת שהרגשתי שהגננת שהיתה שם ברקע היא טובה ונעימה ובצד שלי, וזה לא שינה את הצורך שלי לבכות בכי גדול כי אמא הלכה והשאירה אותי לבד בפעם הראשונה בגן עם הרבה ילדים וזה חדש וקצת מפחיד.

טוב, זו סתם חויה אישית אבל אציין גם את הפודקאסט של רותי דריאל בו היא מסבירה על בסיס מחקרים את חשיבות הבכי.

יש הרבה גישות בחינוך כמובן וזה לגיטימי - כדאי להכיר גם את זו ועל בסיס ההיכרות להחליט מה הכי מתאים לכם.

כאן

הפודקאסט- "חזרה ללב ההורות"- רותי דריאל

מותר לבכות.. גם גדולים בוכים

ואת סומכת עליו שאחרי שתלכי הוא יתגבר ויהיה לו נחמד.

גם פה זה בשיח וייא קצת מתרגשת אבל מרגישה שהיא גם חוששת קצת.

ובאמת היא ממש רוצה עגילים כבר מלא זמן ואמרנו לה שרק כשהיא תהיה בגן של הגדולים.

אז היא מחכה לזה גם

אני אומרת לך שתקחי את זה גם בחשבון. אם הבת שלך סבבה עם טיפולים, תרופות, מקלחת, ציפורניים ועוד אז מאמינה שיהיה בסדר גם עם העגילים, אם היא בהתנגדות סביב דברים כאלה קחי בחשבון שיכול להיות מורכב גם עם העגילים

ילד שעולה למעון בגיל 3 וכמה חודשים, שונה מאוד מילד שעולה בגיל שנתיים וחצי.

וגם זה משתנה מילד לילד.

אם את רואה שלילד יש הבנה של זמן, הוא מצליח לעקוב בצורה מסויימת מה זה מחר, מה זה שבוע ומה זה אחרי החופש, אז אפשר להגיד שאחרי החופש הוא ילך לגם, ייפגוש שם חברים חדשים, גננת חדשה ולהסביר עוד קצת בהתאם לרמה שלו.

אבל נגיד הילד שלי ממש לא בכיוון הזה, קשה לו עדיים להבין מושגים של זמן ומתי יש חופש, ואני רואה שזה רק מבלבל אותו.

אז ההכנה היא יותר כללית

לקחו אותם מהמעון לראות את הגן

אנחנו מתנסים בבית בכל מיני פעילויות וחומרי יצירה שעובדים איתם בגן - גואש, טושטושים, דבק לבן, הדבקה, צביעה ועוד.

עובדים על גמילה אם צריך.

מפתחים עצמאות - לך תביא לעצמך את זה, תתנעל סנדלים לבד, מה אתה רוצה לאכול ועוד.

וכמובן שאחרי שהוא יצא לחופש גם נתחיל לדבר יותר על הגן של שנה הבאה, אבל מבחינתו הוא עדיין במעון אז אני עוד לא מבלבלת אותו עם זה

היא כבר בת 3.5 גדולה עצמאית גמולה כבר יותר משנה וממש מבינה...

זה ממש משמעותי ההבדל בגילאים.

אז הייתי מתמקדת בדברים שיעשו בגן, כמו כל מיני חומרי יצירה, אבל בלי חקשר לגן באופן ישיר כל הזמן. פשוט להיכרות

והשאר היא כבר תלמד במהלך השנה

הסברתי לה שגם זה כמו מעון, רק לילדים גדולים, ושלומדים שם דברים מעניינים.

קנינו תיק (למרות שלא נראלי יהיה כ''כ צורך כי זה גן שמקבל הזנה), היא כבר בחרה שמלה ליום הראשון (היא כזו נשית) ובכללי היא מאוד מתרגשת...

היא לא מכירה אף אחד בגן החדש, אבל אני בטוחה שהיא תהיה בסדר, כמו שהיה בסדר במעון

לראות את הגן לפני ה1.9 לא נוכל כבר, באסה. כן דיברתי איתה כמו שאמרת בערך

תיק באמת קנו לה ובעז"ה יהיה לה טוב...

וואי איזה כיף שיש הזנה (מלחיץ אותי האחריות לדאוג לה לאוכל כל יום🙈)

כי אני לא במעקב אחרי מה שהיא אוכלת

אבל יהיה בסדר בעז''ה

אין כמו אכילה חברתית

הם אוכלים שם דברים שלא נוגעים בבית כמו כריך עם טונה וכריך סלט ביצים

גם אם הן לא מסיימות מהצלחת (שזה דרך אגב בכלל לא אישיו מבחינתי)

הן יודעות שיש רק את האוכל הזה וזהו אז הח אוגלות מה שיש..

אנחנו מסבירים לה שוב ושוב שהיא תלך לגן של גדולים, והראתי לה איפה הגן נמצא, ומי יהיו החברים שלה (חלק היו איתה במעון, חלק ילדים של שכנים שהיא בערך מכירה).

אמרתי לה גם שיהיה לה בקבוק חדש, ומיטה חדשה (שאנחנו גם ככה צריכים לקנות לה, אז יוצא טוב), וכו', פשוט מסבירה לה מה יהיה, לפי מה שאני יודעת (בכל זאת, ילדה ראשונה..)

כן דובר בבית שאיקס עוחה לגן של גדולים ואיזה יופי וקנינו תיק חדש ובקבוק אבל לא היה איזה דיבור מיוחד והאמת לא הרגשתי שזה חסר למישהו מהילדים שלי.

בתחילת שנה היו קצת בכיות וקושי בפרידה אבל אני מאלו שמרגישה שהכי נכון לחתוך את זה מהר ואחכ לדבר בבית על הקושי בלהיפרד ואיך ניפרד מחר וכו... 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...