פורום הריון ולידה (עמוד 914)

בע"ה שיהיו ישועות גדולות בקרוב!!

שולחת כוחות וחיבוק ענק ענק!!!

איזה גיבורה את!!!

לק"י

מלא מלא דברים היא רוצה לעשות רק לבד.

מזלה שהיא חמודה, ולא רק עצמאית ועקשנית😍

אתה רוצה להתקלח ראשון או שני? לפני ארוחת ערב אי אחרי? מקלחת או אמבטיה? עם הברווז הצהוב או הירוק?

לתת לו לצחצח לבד ואת רק עוברת אחריו..

להירגע מאוכל - אל תיכנסי למאבקים סביב אוכל.. בסוף זה יתאזן. תדאגי שאין יותר מדי אפשרויות לא בריאות בשטח.

לתת תחושת עצמאות, בחירה, ולהעצים את הבחירות שלו

אני דיי שחור או לבן,

או שאתה שם עכשיו סינר או שאין אוכל,

או שאתה מתנהג יפה כמו אחיך שיושב יפה וזורם או שלא,

אני חסרת סבלנות להתנהגות מעצבנת ואז הוא בוכה וצורח ואני מוותרת על זה ומשאירה אותו לאבא שלו.

ואבא שלו נותן לו אוכל בלי סינר. וזה כמו מעגל שאני לא מסתדרת עם העקשנות שלו ומעדיפה את התאום שקל לי איתו בזה. ואז הוא קשור לאבא שלו יותר.

ושוב סבתא שלו מפנקת, הוא אכל גלידה בגביע ואז רצה עוד גלידה ובכה וצרח אז הסבתא מייד נתנה לו עוד. תמיד בעלי וההורים שלו מייד נותנים לו הכל ואין גבולות.

אין כזה דבר "אכלת גלידה חמוד זהו, מחר תקבל עוד גביע גם אם תבכה", אצלם אם הילד בוכה מיד יתנו לו את כל מאווייו ובקשותיו. גם בלי בכי.

ואני מהצד השני, אין לי עצבים לזה. איפה הגישה הנכונה באמת? וכן, נמאס לי לרדוף אחריו שעה בכל הבית כדי להתלבש וכו.

לק"י

נניח בעיני סינר זה לא קריטי.

תחשבי מה פחות חשוב לך ותוותרי מראש

עם אמא שלי או המשפחה שלי הוא ידע שיש גבול ואין עוד גביע גלידה בטוב ובלי בכי, כי אצלם יש גבולות ברורים כנראה והכל בחיוך וטוב.

אצלי לפעמים הוא בוכה אבל אני מנסה מאד גם לעמוד על זה.

ואצל סבתא שלו הוא מפעיל את נשק יום הדין וצורח. ואני מכבדת את חמי וחמותי אבל הם ממש חסרי עמוד שדרה.

חמי ששמע שאמרתי שאין עניין להביא לו עוד גביע אמר שמבחינתם זה ממש בסדר, מנסה לרמוז לי שהוא יכול לקבל עוד...

לק"י

ונכון. הם יודעים בדיוק אצל מי כדאי לנסות את מזלם🤭

אז צריך לקחת בחשבון שלרוב, הכללים שלך בבית לא יתפסו אצלם

ולכן, או שתשחררי את העזרה, או שתשחררי את ההקפדה על דברים מסוימים

מצטרפת לקודמותיי שכתבו שיש לבחור מלחמות. אבל אם את חא רוצה לבחור, אז בסדר - רק תוודאי שיש לך כח להילחם אותן 🙃

חוץ ממאכלים ממש מלכלכים כמו מרק או משהו או רוטב אדום.

בכל מקרה,

מאוד עובד לתת בחירה מתוך שני סינרים או מי יסגור לך את הסינר אמא או אבא או להביא קודם את הסינר או קודם את הצלחת.

קודם כל - יש מקום להפריד בין דברים שבשליטה שלך (כמו האם להביא לו משהו שהוא רוצה ובוכה כדי לקבל), לבין דברים שאת תלויה בשיתוף הפעולה שלו (כמו שיבוא להתקלח).

בשני המקרים, אני מסכימה עם האמירה של 'לבחור את המלחמות שלך' (מלבד זה שאני פחות מתחברת לביטוי 'מלחמות' כשמדובר בילדים שלנו. אולי עדיף לנסח - 'לבחור על מה להתעקש'...).

בכל מקרה, הכוונה פה היא לא לוותר בכל פעם שאין לך כוח להתעקש, אלא להחליט אילו דברים עקרוניים לך ובהם שווה לך לעשות מאמץ שהדברים יהיו כמו שחשוב לך, לעומת דברים שאפשר להחליט מראש שאת לא מתעקשת.

ולגבי מה שבחרת להתעקש עליו -

בדברים שבשליטה שלך - את קובעת את המציאות פה. כשהבן שלך בוכה, אין עניין להיות מולו סמכותית או קשוחה. הוא בוכה כי קשה לו לא לקבל את מה שהוא רצה. ואת שם בשביל לנחם אותו.

וזה עוזר לזכור בזמן הזה, שהבכי שהוא בוכה עכשיו הוא חלק מהתהליך למידה. הוא לומד פה להפנים ולהתמודד עם מצבים בהם המציאות היא לא כמו שהוא רוצה. וזה טוב שהוא בוכה. והאמפתיה שלך תעזור לו לעבור את זה בטוב.

ממליצה בהקשר הזה לקרוא פה

איך מחליטים | הורות בחסד

וגם פה

הדמעות שתומכות בהסתגלות - חזרה ללב ההורות

בדברים שלא בשליטה שלך, ואת תלויה בשיתוף הפעולה שלו -

קודם כל, לפני שאת נותנת לילד הוראה מה צריך לעשות, לנסות ליצור איתו קשר בצורה חיובית, לתפוס את המבט שלו, להגיע לחיוך ממנו. זה כבר מגביר את הסיכוי להקשבה.

את יכולה לקרוא על זה עוד פה -

על איסוף בגישה ההיקשרותית - חזרה ללב ההורות

עוד דרך שיכולה מאוד לעזור זה לנסות להשיג את שיתוף הפעולה שלו דרך משחקיות. להפוך כל דבר למשחק - 'מי מגיע ראשון?' 'בוא נלך לאמבטיה כמו דובים', 'בוא נראה אם נספיק לפני שהשיר נגמר', ועוד כיד הדמיון הטובה.

לא תמיד זה יעבוד, אבל זה הרבה פעמים ממש משנה את התמונה...

ואני רק אגיד, שבגיל הזה להרבה הורים יש קושי עם גבולות מול הילדים. זה ממש לא אומר עליכם או עליו שום דבר. זה ממש שלב התפתחותי...

עוד משהו שאת יכולה לקרוא בהקשר הזה -

על רצון נגדי - חזרה ללב ההורות

ומשתפת לטובת אחרות.

שני הבלוגים האלו ממש מומלצים בעיני. אם יש לך זמן לשוטט שם עוד - כל מילה זהב...

אני אגיד לך מה אנחנו עושים-

קודם כל, כמו שכבר כתבו לך פה, בוחרים את המלחמות שלנו. דברים קריטיים לנו- מתעקשים, לא קירטי- לא מתעקשים.

למשל, אם היא לא זורמת על לצחצח שיניים- אני לא נלחמת איתה. שלא תצחצח.

בדברים אחרים, אני עושה איתה משחק, הרבה פעמים אני עושה איתה תחרות, מי הראשונה שמגיעה לאמבטיה, לרוב זה ממש גורם לה לזוז.

לגבי הסבא והסבתא- חמותי מוציאה את הבת שלי פעם בשבוע ואני ממש משחררת. מקבלת ממנה בורקס וקרקרים ואז לא רעבה לארוחת ערב? טוב, אז נעשה אמבטיה ארוכה במקום. מקבלת מסבא וסבתא מגנום אחה"צ? התגובה שלי- איך בא לי שיקנו לי גם.. חח..

במילים אחרות- עם סבא וסבתא לשחרר, ואם יש דברים קריטים- לבקש מהם.

אז לומר בטון סמכותי ורגוע:

אני לא מרשה עכשיו עוגיה. אתה יכול לבחור משהו אחר מהמקרר. (עדיף להציע שתי חלופות ספציפיות יותר)

ולהעביר נושא.

עדיף לצאת פיזית מהמקום בו התנהל הויכוח.

נגיד במטבח, אז לעבור לסלון.

בסלון אז לעבור לחדר.

את יכולה להגיד: וואי וואי מה שמעתי? זה סוס? חמור? כלב? ציפור? בוא נבדוק.. ולצאת החוצה לחפש חיות. או מכוניות. או אנשים ברחוב.

או להדליק/ לכבות את האור.

או להסתכל מתחת למשהו, נגיד ספה מה יש שם? אני לא מאמינה!! ואז להוציא משם זה איזה קשקוש..

או אם יש לכם עלונים אז לקרוע כמה רצועות ארוכות ולתת להם ליפול לאט כמו עלים בשלכת.

הפעולות האלו בד"כ תופסות אותם לכמה שניות של הלם, יחד עם יציאה פיזית של החלל בו התרחש הויכוח, בד"כ זה מספיק כדי להמשיך בהסחת דעת כמו משחק, סיפור צפייה ברחוב וכו'.

במקרים הקשים בהם גם זה לא עוזר. אז לחזור שוב על הכלל. עכשיו לא מקבלים עוגיה, יש אוכל אחר. אם תרצה תבוא אלי.

וגם אם הוא צורח. לא להיבהל. לתת לו לפרוק את האכזבה בבכי.

אחרי כמה דקות כשאת מרגישה שהשיא של ההשתוללות מאחוריכם, אז להציע לו לבוא אלייך, לחבק. לשקף רגשות. אתה מאוכזב שלא קיבלת עוגיה? אתה כועס שאמא לא מרשה? זה באמת מאכזב. או יו יו.

כמה שיותר תהיי שלמה עם עצמך ולא תיבהלי מהסצנה, ככה הוא יעבור אותה בקלות יותר.

לגבי מעשים שצריך לעשות והוא לא רוצה. למשל לצחצח שיניים:

אז קודם כל לבדוק חלופות. למשל לצחצח תוך כדי אמבטיה ולא כשהוא עם פיג'מה.

או עם אמא יש סצנות אז אולי עם אבא תהיה פחות התנגדות.

אולי עם משחה כן ובלי משחה לא ולהיפך.

אם אין פתרון כזה שעובד, אז לחשוב עם עצמך האם המלחמה הזאת שווה לך כרגע? אולי עדיף להרפות בנושא הזה ולהתעקש בנושא אחר?

קחי בחשבון שהנתנהגות הזאת של משבר גיל השנתיים חולפת בד"כ סביב גיל שלוש- שלוש וחצי. שהילדים יודעים להתבטא יותר טוב וגם השכל מפותח יותר.

אז למשל אם חשוב לך שילבש פיג'מה והוא לא מסכים, או חשוב לך שהוא יתלבש והוא מתעקש על פיג'מה- תחשבי על הטווח של החצי שנה הקרובה, האם המלחמה בהרגלי הזה שווה או אשפר לשחרר אותה ובמקסימום עד גיל שלוש וחצי להחזיר לתלם?

למשל אצלנו חשבתי להתחיל להרגיל לכיפה, אבל הילד ממש לא רוצה. אז ויתרתי לעת עתה.

עכשיו, מה שבחרת להתעקש עליו, אז לנסות לגרום לו לרצות בעצמו.

למשל: דוגמה אישית. אתם מצחצחים שיניים באופן כזה שהילדים רואים או ביחידת הורים? עדיף שיראו אתכם ואנשים נוספים עושים את הפעולה, שייכנס למודעות שזה משהו שעושים. זה סדר הפעולות.

מתקלחים, מצחצחים שיניים. קמים בבוקר מצחצחים שיניים, מתלבשים.

למשל אצל הבן שלי הביתה התנגדות לנעליים בתחילת החורף. מאז שהנכחתי לו את הנושא. כולנו נעלנו נעליים בסלון בתקופה מסויימת. זה פשוט היה לו ברור. נועלים נעליים ועומדים ליד הדלת מוכנים ליציאה.

דרך נוספת לגרום לו לרצות לעשות, זה דרך בובות, סיפורים, ציורים, תמונות. דובי עשה בשירותים, דובי מתקלח, דובי מצחצמח שיניים, דובי הולך לישון.

להגיד לו את המשחק לא בשעה בה הוא אמור ליישם את הפעולה, אלא בלי קשר. כדי שלא ליצור התנגדות.

דרך נוספת: פסיכולוגיה הפוכה: אני לא מרשה לנעול נעליים, היום הולכים יחפים.. או רק לאיקסית מותר לצחצח שיניים. (לא, גם אני גם אני, או אני ראשון!!)

למשל לעשות תחרות מי מתלבש ראשון.

אפשר גם להשתמש בהומור.

להגיד משה בוא לצחצח שיניים, אה אין פה משה.

יעקב בו לצחצח שיניים.. אה אין יעקב, אז אולי.. ואז להגיד שם שמתחיל כמו השם שלו. ליצור מתח ואז להגיד שם אחר.. אה שוב התבלבלתי!!

תזכיר לי איך קוראים לך?? אה נכון!! יוסי מצחצח שיניים, ותוך כדי כבר להתחיל להבריש לו בזריזות. לנצל את ההתעסקוץ שלו בשמות והמחשבה על החברים כדי שפחות יתרכז בפעולה עצמה. (מתאים יותר לפעולות קצרות שאת בתכלס עושה לו כמו נעילת נעליים, החלפת טיטול, אבל יכול להתאים גם למשהו קצת יותר מורכב)

לגבי מקלחת אפשר לתת לתאומים רובה מים ולקרב אותם לאמבטיה, ואז לחלוץ נעליים.

להביא גם משחק נוסף ואז להוריד חולצות. להתחיל למלא מים תוך כדי שמורידים את הבגדים.

לא רוצה מקלחת!! לא רוצה!

מה פתאום מקלחת? היום אסור להתקלח, היום רק משחקים ברובה מים..

לאט לאט חגיגת המים בעיצומה. תוך כדי משחק לסבן את הסרבן, וגם אם הוא נזכר אז להגיד אוי שכחתי איזה מבולבלת אני.. בוא נשטוף מהר, מה פתאום מקלחת.. ולמלא לו שוב את הרובה מים.

אפשר חוץ משחקי מים להביא צבעי ידיים, בועות סבון, משחקים מספוג שנדבק לקיר (יש לנו חלקי כביש עם כלי תחבורה שהבן שלי מאוד אוהב. כדי שהחלק לא יפול צריך להרטיב, אז פותחים מים בשביל המשחק, לא בשביל המקלחת כמובן. ומשם החגיגה כבר מתחילה)

אפשר גם להרשות לו לסבן כלי פלסטיק באמבטיה כמו גדולים. (אמיתיים או מהכלים מטבח צעצוע) הם מאוד אוהבים שמתייחסים אליהם כמו גדולים.

אפשר גם לתת לו את הדוש עם זרם לא חזק לשחק במשחק האיברים. את אומרת שם של איבר והוא מצביע עליו. רק בגלל שיש לוש דוש ביד האיבר גם נרטב.

ואפשר גם בזה לעשות צחוקים כמו לשאול מי מצליח לראות את הגב? או מה מטייל לך על הגב? (ולעשות לו עם האצבעות..) ואז הוא מחפש ואת כבר במקביל מסיימת לקלח חצי גוף..

גם אם לא יוצא מקלחת יסודית, לא נורא. לפעמים הם משתפים פעולה יותר, לפעמים פחות.

היתרון של הגיל הזה, כמה שהוא מאתגר, שהם משנים את האופי שלהם מהר, אז גם ההתנגדויות יכולות לעבור מהר. 

שבו הילד מתחיל לגלות שיש לו רצון משלו, ושהוא ישות נפרדת מהוריו.

הוא יכול לרצות ולא לרצות ויש לו מקום כאדם בפני עצמו.

שלב כל כך חשוב ומרגש אם מתבוננים בו במהות.

כמובן שכהורים זה בהחלט מאתגר ואף אחד לא רוצה מלחמות על כל דבר.

לכן כדאי לכבד את המקום והרצון של הילד לבחור בעצמו מצד אחד

ומצד שני להגביל את הבחירה למרחב שמתאים לנו כהורים.

במקום להגיד לו עכשיו מתקלחים, לשאול אתה רוצה קודם להתקלח או קודם לצחצח שיניים?

אתה רוצה להכניס יד לבד לסניר  או שרק אמא תשים לך?

אתה רוצה בכוס אדומה או ירוקה?

ובקיצור לאפשר לו מרחב וביטוי במקומות שמבחינתך הם רלוונטיים

ככה הוא לא יצטרך לודא את זה שהוא ישות נפרדת בעלת בחירה בהתנגדות אלייך

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>

הורדת מדריך מתנה ***

מבינה אותך שזה גיל מאתגר ומחרפן אבל איך שאת מתסכלת עליו משפיע על התגובה שלך אליו וכתוצאה מכך על ההתנהגות שלו. הוא לא מפונק ולא עקשן. הוא ילד עצמאי שמגלה את האישיות שלו לאט לאט בעולם. הוא לא עושה דווקא ולא עושה נגדך

לא להכנס איתם לראש בראש, זה מפעיל אצלם רצון נגדי שחזק מאד בגיל הזה

המון המון משחקיות-

מקלחת- מי רץ מהר יותר למקלחת, איזה בובה נביא איתנו למקלחת, בוא נראה איך אתה קופץ גבוה למקלחת וכאלה..

שיניים- אצלנו עוד עכישו סיפורים. וואי אתה יודע שלנח לא היה בתיבה מברשת שיניים? מי צחצ לו? הפיל? האריה? בלה בלה בלה ואז הוא לא שם לב בכלל שכבר סיימתי לצחצח

והוא לא בכיין, מותר לו לבכות, זה חשוב!!! תני לו לבכות, תציעי לו חיבןק אם הוא רוצה ובעיקר שרת שם בשבילו

תבחרי על מה את בשום אופן לא מוכנה לוותר ועל מה לא כדאי להתעקש.

אגב על סינר באופן ספציפי: בגלל שאני אישית לא יכולה לסבול שום דבר שנוגע לי בצוואר, אף פעם לא  התעקשתי על זה, מתוך מחשבה שאולי גם הם סובלים ככה. אפשר לייעד כמה חולצות לחולצות שאיתן אוגלים ואז לא אכפת לך שיתלכלכו. ואז לתת לו בחירה בין סינר להחלפת חולצה

והדבר הכי חשוב, בבכי לא פותרים בעיות. אם הוא יודע לדבר אז להסביר לו מה הוא אמור להגיד. למשל: לא צריך לבכות אפשר לומר אמא לא רוצה סינר. אפשר לומר אמא להתקלח עוד שתי דקות וכן הלאה

וגם אפשר לתת בחירה: אתה לובש סינר עכשיו או בעוד דקה?

לא נראה לי. אולי הנחה נוספת

הלוואי שהיתה לי אפשרות לשלוח למפוקח

1. הגדלת נקודות הזיכוי במס להורים עם ילדים עד גיל 3 (או הגדלת מענק עבודה למשתכרים בשכר נמוך) את זה מקבלים לא משנה לאיזה מעון רושמים.

2. הגדלת הסבסוד-ההנחה תהיה קצת יותר גדולה לאלו שרושמים לתמת.

גם למי שלא שולח למעון או למסגרת כלשהי.

זה הטבה של נקודות מס, דרך מס הכנסה. בעקיפין זה משמעותי למי שיש ילדים בגילאי 0-3 (אם הוא משלם מס 😵‍💫).

להבטיח חינוך חינם ל0-3, ובפועל לתת זיכוי שיש לו משמעות רק לחלק מהאנשים.

(לא יודעת אם זה חכם וכדאי לתת חינוך חינם או לא. אבל לדעתי אין קשר בין ההבטחה טרם הבחירות לבין היישום העקיף שלה)

האלה ממילא פטורות ממס

זה לא שכולן מרוויחות 20,000:ומעלה שאז יש צורך בעוד הנחה שתהיה לי תועלת

בקיצור - סיסמת בחירות

רציתי לבטא שזה לגמרי לכולם.

אלו פשוט נקודות זכות אוטומטיות לצורך מס הכנסה. גם היום יש כאלו נקודות על ילדים, פשוט הנקודות לגילאי 0-3 יגדלו.

למי שכיום משלם מס הכנסה, זה יוריד מהסכום, כך שכביכול המדינה משתתפת בסכום כספי להורים לגילאי 0-3 שעובדים.

חיבוק לך בכל מקרה

זאת באמת הרגשה לא פשוטה

אין לי הרבה מילים חכמות

רק ש... אתפלל עלייך שהכל יתהפך לטובה!

הרבה פעמים כשיש בעיות ברקע שגורמות לשיבוש הורמונלי (אי ביוץ לגמרי משבש) נותנים תמיכה הורמונלית לתגבר את הפרוגסטרון בגוף על מנת שהגוף יוכל להחסיק הריון.

תרופה מאוד מוכרת, ותקחי כמה שרופא אמר לקחת, זה לא מוגזם, זו תרופה עדינה במינון קטן.

וזאת תרופה עדינה

זה בעצם פרוגסטרון שמונע מהרירית לרדת כך שמגביר את הסיכוי להריון תקין

הכי פשוט - אני כמה פעמים עשיתי עוגת שוקולד עם קרם וסידרתי עדשים בצורה של ספר תורה

מושקע יותר -

עוגיות אפשר לעשות בצק שחור - לבן, נחשים מהשחור, מלבנים מהלבן, ואז לגלגל טיפה את הקצה של המלבן על הנחש, מקווה שמובן.

אפשר אותו דבר רק לגלגל מסביב לבייגלה.

עוגה מלבנית ומשמח צדדיה רולדות.

פתי בר עם ממרח שוקולד

מהצדדים גליליות (השוקולד עוזר להן להדבק)

ופיזרנו סוכריות צבעוניות.

שלחתי לך תמונה של חלק ממה שהכנו

סוכריות סודה בצלופן - חיפוש ב-Google

לוקחים 2 חבילות כאלה ומחברים עם מדבקה מקטיפה.

משהו כזה'

תוצאות חיפוש תמונות ב-Google עבור https://i0.wp.com/razielagifts.com/wp-content/uploads/2020/02/2520156.jpg?fit=750%2C500&ssl=1

שמה שניים לרוחב מחוברים אחד מתחת השני ואחד מכל צד לאורך.

אני יכולה לבדוק אם יש לי תמונה ולשלוח לך בפרטי

ביסקוויט באמצע ומשני צדדיו שתי גליליות.(מדביקים עם ממרח או קרם שוקולד)

עכשיו כדי לשדרג אפשר לשים עוד ביסקוויט על הבסקוייט וקצפת או קרם ביניהם.

אפשר למרוח מלמעלה קצפת ולפזר סוכריות עוגה חומות, נראה כמו האותיות.

נוח לעבודה

עשיתי 2 נחשים ומלבן

שמתי את הנחשים אחד ליד השני

מעליהם הנחתי את המלבן באמצע ווגילגלתי את הקצוות מתחת לנחשים

יצא ספר תורה אשכנזי

<p><div><img src="https://a7.org/?file=20230604213756.jpg"></div></p>

וכשחיפשתי את התמונה בגוגל ראיתי שם עוד הרבה רעיונות יפים

ראית פיסיותרפיסטית של רצפת אגן אחרי הלידה? אם לא אז כדאי ממש ללכת

נשמע שהלידות היו ממש צפופות זה גם משפיע

וטכנית-

אפשר להחליף לו על הרצפה,כבר לא קר

ואולי גם לשים גיגית על הרצפה בשביל מקלחת

את יכולה לחפש שם.

אני עוד לא עברתי אז לא יודעת להגיד לך

חסדי השם.

בהחלט צריך להיות מודעים יותר

ולא יודעת איפה קראת שלא בודקים את כולם,

כי זו ממש בין הבדיקות שנותנים הכי הרבה למטופלים אחרי ספירת דם. 

זה בדיקה בסיסית בתוך השגרה, הבעיה העיקרית היא יותר שצעירים אפילו סביב גיל 40 שמרגישים טוב בשגרה לא תמיד עושים בדיקות תקופתיות כי פשוט לא בענין ואז לא מגלים רק בשלב מאוחר כשיש כבר תסמינים של סכרת ממש.

מבינה שאצלכם היה סיפור סביב זה, אולי מול הרופא משפחה שעשה בעיות לתת הפניות? שזה ממש לא בסדר.. יופי שעשה את הבדיקות וברוך ד' שעליתם על זה בזמן, שינוי בתזונה ופעילות גופנית בהחלט יכול להחזיר למצב התקין בלי תרופות , חשוב לקבל הדרכה מדיאטנית לגבי תפריט.

ובמקביל להפעיל לחץ ברשימת המתנה של הקטנה.

זה מעצבן אבל יש לזה השפעה. כל שבועיים להתקשר לברר אם היה ביטול והתפנה מקום.

ברגע שיש אח אחד רשום יש לך קדימות על פני ילד שאין לו אח. (יש כמה קריטריונים אבל זה אחד מהם אז זה יעזור לך להתקדם בתור)

המדינה לא חייבת לפתוח מעונות לכן לא מעניין אף אחד אם יש לך מקום אחר או לא, זה לא כמו גן של משרד החינוך שחייבים לדאוג לך לשיבוץ.

לכן תתמקדי בלשגע אותם לגבי רשימת ההמתנה.

אגב, לפעמים גם אם אין מקום בתחילת השנה ממש, אחרי החגים אם מתפנה מקום הרבה כבר יעדיפו לא להעביר את הילד שלהם אז זה גם אפשרות להקפיץ אותך בתור, אז גם אם לא התקבלו עד תחילת שנה אל תוותרי ותמשיכי להפעיל לחץ ששניהם יתקבלו לאותה מסגרת. אחרת זה באמת שיגעון שני ילדים בגיל מעון במוסדות שונים למשך שנה שלמה.

על מי להפעיל לחץ על התמת?

על המנהלת מעון?

דרך המזכירה. להתקשר כל שבועיים לבדוק מה מצב רשימת ההמתנה ולהזכיר שיש אח נוסף רשום.

וגם במקביל ליצור קשר ישירות עם מנהלת המעון מדי פעם אבל לא בהגזמה.

אצלנו בקורונה למשל היה תיעדוף ממש מוזר של המדינה מי ייכנס לקפסולות בסגר כי לא היה אפשר לשבץ את כל הילדים ואנחנו היינו בחוץ,

הפעלתי לחץ ממש חזק על המנהלת, אמרתי לה שלא יכול להיות שילד ששני הוריו מוגדרים חיוניים וחייבים לעבוד מחוץ לבית אין קדימות. בהתחלה לא ענתה, אח"כ אמרה שזה לא בשליטה שלה, ערב לפני פרסום השיבוץ פניתי אליה שוב עם כל המסמכים ואמרתי לה שלא ייתכן אם הבת שלי תהיה בחוץ. (ואפילו ציינתי שאני עובדת בגוף בטחוני וזה ייפגע בביטחון המדינה או משהו כזה.. למרות שהייתי רק בתפקיד מטה אבל מה אכפת לי..)

ובסוף באמת הצלחנו להשתבץ.

אמנם היו בתור לפנינו בזכאות לפי הקריטריונים, אבל היו הורים שלא הספיקו להגיש את המסמכים בזמן אז המנהלת קפצה על ההזדמנות להכניס את השיקולים שלה לרשימה.

אז נכון שיש קריטריונים, אבל יש דרכים לנצל פרצות אז אם המנהלת תרצה שתיכנסו זה יכול לעזור.

אגב, אל תגידי לה שאין לכם כסף לפרטי או שאתם סטודנטים או משהו כזה.

מנהלת מעון היא לא ארגון צדקה, והרחמים לא עובדים פה, להיפך. היא מעדיפה הורים שלא יהיה בעיות איתם בתשלומים.

לפי מה שאני מכירה, אם יש לך ילד אחד שהתקבל והשניה ברשימת המתנה, זאת סיבה להיות אופטימית, אבל לא שאננה. כלומר להפעיל לחץ וזה יעזור.

אבל זה מאד תלוי בביקוש ובהיצע באיזור המגורים שלכם.

את יכולה לשאול מה מצב רשימת ההמתנה, וגם יש אפשרות למנהלת המעון לשחק עם המעבר בין הכיתות לפי גלאים. אז אם הבת שלך גבולית בגיל השיבוץ אולי בכיתה מעליה/ מתחתיה יש רשימת המתנה יותר ריאלית אז תצייני שזה גם בא בחשבון מבחינתך.

וקשרים זה תמיד טוב.

בהצלחה!

הייתה לי חוויה נוראית מעקירה כירורגית.. סיבוכים של מעל חצי שנה..

כמובן שזה מקרה קיצוני והלוואי שלא יקרה לך, אבל גם עקירה כירורגית רגילה - זה כאבים חזקים אחכ, והלחי מתנפחת ואי אפשר לאכול כמה ימים

לא הייתי מכניסה את עצמי לזה רגע לפני לידה 

בעיקר בלילה צריכה משככי כאבים כדי להירדם.

בעלי אומר שאחרי הלידה יהיה לי יותר קשה

סיטואציה קשה

יהיה קשה גם עכשיו במידה ותצטרכי ללדת עם הכאבים של העקירה. אבל תכלס אם זה לא כירורגי, אז אולי כן עדיף עכשיו? מה הרופא שיניים אומר?

שכן,  כשזה לא מטופל אז יכול להקשות על כניסה להריון אבל לגמרי בר טיפול.

בשלב ראשון- היא ממש לא צריכה אופא פוריות.

שתקבע תור לרופאת נשים, רק כדי שתקבל אבחנה.

חבל להתהלך בתחושות כאלו קשות.

ואפחד לא צריך לדעת שהיא הלכה לרופאה.

היא ילדה גדולה!

וכן, כדיש קשר רציני שמוביל לנישואין- רצוי מאוד לספר (מה שזה לא יהיה)

כל השאר- זה ממש לא ענינם!

והיה לה/ יש לה גידול שפיר בבלוטת ההיפופיזה.

זה נפוץ מאד, לא מסוכן ובדר"כ גם לא מורכב לטיפול.

ממליצה להתחיל ברור בבדיקות דם פשוטות, ובמידת הצורך ללכת לאנדוקרינולוג.

כן כדאי לברר 🙏

לפני שביקרו אצל רופא נשים.

ברוב המקרים כנראה מדובר בשחלות פולציסטיות או בחוסר איזון הורמונלי והטיפול הוא פשוט ולפעמים מסתדר לבד אחרי החתונה.

קשיים בביוץ זה דבר שפתיר ממש בקלות בדרך כלל. לא להיכנס לסרטים

ולא הייתי קוראת לזה בעיית פיריון בלי בדיקה

ידע הוא כוח, ובודאי כדאי לפנות לבדיקת רופא נשים.

למה מישהו צריך לדעת שהיא הלכה לרופא? שתלך בשקט ותקבל תשובות

מניחה שיגידו שאפשר גם לנסות שיטת אביבה וכדומה.

ואם את מחפשת סיפורים מעודדים, אני מקבלת מחזור פעם בחודשיים שלושה והיו פעמים גם יותר. היו לי שני הריונות טבעיים ואחד עם השראת ביוץ, שגם לא הייתה סיפור גדול.

ואגב לא אובחנתי עם שחלות פוליציסטיות... 

אפשר להתחיל מרופא משפחה או אנדוקרנולוג

יש בדיקות הורמונליות שאפשר לעשות

ביניהם hydroxy progesteron 17

ונגזרותיו... גם רופא נשים הוא כתובת אבל לא רק.

זה לא קשור רק לעניין פיריון

לפעמים זה גם ח"ו עניינים גנטיים שההורים מעבירים לילדים ואנחנו מעבירות הלאה, ויש חמור יותר או פחות. מניסיון. 

ואני ממש ממליצה לטפל עכשיו. בשבילה, למה לה להשאר עם החששות? ותחושת ההסתרה?

מה גם שלחלק מהבעיות יש השלכות נוספות. למשל שחלות פוליציסטיות קשורות להתפתחות של תנגודת לאינסולין.

השלב הראשון זה לקבוע תור לרופאת נשים כדי לבדוק פרופיל הורמונלי (בדיקת דם). להבין מה הבעיה. אחר כך אפשר לחפש לה פתרון.

וכמו שכתבו מעלי שיטת אביבה יכולה לתת לה מענה.

והייתי מטפלת.ץ עדיף מוקדם מאשר שהיא כבר שומרת טהרה

ומה זה הקטע של חרדים וצרות? בעיה רפואית צריך לבדוק גם אם חרדים וגם לא

קשה לי עם המנטליות הזו

אני מקוה שאמא שלה תדחוף אותה לפתור את זה ולברר ולא תגיד לה לספר ואז תקבל הצעות לבחורים 'פחות' 

ללכת לרופאת נשים לקבל אבחנה מה זה (נשמע שחלות פוליצסטיות) ואז יש דרכים רבות לשפר ברפואה המשלימה

דיקור

נטורופתיה

התעמלות

אגב אני בתור בחורה התייעצתי על זה במכון פוע"ה והרגיעו אותי אבל גרמו לי להבין שרפואית זה לא תקין וכדאי לטפל.. אבל שזה לא בעייתי מדי וזה נפוץ ונשים מוצאות איך להיכנס להריון... (לא זוכרת ניסוח מדויק, היה לפני יותר מ10 שנים) 

לא תראי את הכתמים האלו

זה מה שאני עושה

מה שלא ראית

לא קיים

זה אפשרי מבחינתך?

בלי מגן תחתון... לא נוח...

אל ניראלי אעשה זאת.אין מצב אני סתם מבזבת שבוע

ובסופר עדיקה

ובשאול תמרוקים

יש שופרסל

אושר עד

יש חסד

נתקלתי בקופסאות כאלה וקופסאות כאלה.

אני לא סבלתי את החד פעמי

עשה ריח מסריח

עושה להם פעם בשבוע מכונה לבד

ממש לא מסובך כמו שנשמע.

לא הייתי מתערבת לגוף. זה יכול לעשות יותר בלאגן. אם מדובר בדימום קל בין וסתי או מחזור קצר אז שווה להתערב.

כתמים זה משהו טבעי לגוף. מבחינה רפואית זה תקין לחלוטין, רק מבחינת טהרה יש התייחסות לנושא ולכן אצל שומרות טהרה יש יותר רגישות ואנחנו שמות לב ליותר מדי פרטים. לכן אם אפשר להקטין את ההתעסקות בנושא זה נראה לי עדיף מאשר התערבות (גם אם מדובר בכדורים טבעיים)

זאת לפחות המסקנה שהגעתי לגבי הגוף שלי.