פורום הריון ולידה (עמוד 915)

יבוא לקראתה בקיצוץ משרה, אלא אם זו משרה שנפגעת מעצם הפחתת השעות.

בקבלה לעבודה אין כמעט סיבה לתת משרה חלקית, כי יש מספיק עובדים טובים שמוכנים לעבוד משרה מלאה.

אבל מסכימה עם @oo שהרבה יותר פשוט לקבל משרה חלקית כשאת כבר בפנים או עם נסיון שגורם להם לרצות אותך מאוד.

משרות ראשונות יהיה קשה להשיג כי עוד צריך להוכיח את עצמך  

מה לעשות, עובדת חלקית זה מחיר משמעותי למעסיק כי התקורה שלה (כיסא, מקום, רווחה) זהה לעובד במשרה מלאה

(לכן הוגן שהשכר השעתיים שלה יהיה שונה אבל זה לא מתקבל יפה,ועוד פחות במקומות שבהם השכר גלובלי )

זה להניק בלי הפסקה עד שהיתה רגועה היה לי בול אותה סיטואציה כמוך והדבר היחיד שעזר היה יומיים להניק בלי הפסקה כל פעם שהיתה אעבה ומתוסכלת העברתי צד כי בינתיים התמלא קצת העברתי אותה צד כל כמה דקות והנרות ממש ארוכות זה יומיים קשים ממש אבל זה הדבר היייד שעזר לי לעבור להנקה מלאה

אני ממליצה לך ממש - הריון ולידה

שתשאלי את מי שאת קונה ממנה

 אבל היי, את זוכרת שהיא בת 4?

למה יש ככ הרבה כללים?

שחררי שלא תשטוף ידיים ולא תוריד נעליים מה יקרה?

יש עוד ילדים בתמונה? איך איתם?

היא בכורה?

לדעתי זה בסיסי מבחינת הגיינה וניקיון.

יש עוד כללים רביםםםם שויתרתי עליהם ובכנות אני מנסה לא להיות קפדנית ומוגזמת.

יש דברים שחשובים לכל אחת. כמו שאצל מישהי חובה להתקלח כל יום ואצל השניה לא.

היא בכורה

עם שאר הילדים ההתמודדות שונה, מרגישה שהם פחות בהתנגדות ובלי קשר גם יותר קטנים

להילחם על להוריד נעליים סתם שואב ממך כוחות. 

ללכת זה דבר מאוד מרתק בגיל הזה. הם סקרניים ומעניין אותם מה קורה בדרך. 

יש לי בת בגיל הזה ואני עדיין מלבישה אותה רוב הזמן. 

אני גם משתדלת להפוך הרבה דברים למשחק.. תחרות (איתי או עם אחותה הקטנה) מי מצליחה ראשונה לצחצח שיניים, מי מחכה יפה מחוץ לבית כדי לצאת לגן, מי מתלבשת ראשונה וכדו'. הופך אץ כל ההתארגנות להרבה יותר חוויתית וכייפית. 

גם לדרך את יכולה לחשוב על משחק או סיפור שיכול לעניין אותה. לתת לה יד. 

ולזכור שהיא ילדה קטנה. 

וכן, לפעמים יכולים להיות מעצבנים בגיל הזה. אז לגמרי לבחור את המלחמות שלך. 

אבל יש בזה הרבה תועלת ובעיקר חוסך הרבה מלחמות

נראה מבין הדברים שאת כל הזמן באיזשהו מאבק מול עצמך,

שבטווח נקרוב הוא עוזר לא להתפרץ נניח, אבל בטווח הרחוק הוא יוצר הרבה עומס ותסכול

המפתח להורות נינוחה הוא בללמוד להתנהל מול עצמנו קודם כל❤️

ממליצה לך להיות בהקשבה לחוויה שלך ולא לדחוק את עצמך מדי

כמו שהילד שלנו זקוק להכלה ולהקשבה ולהבנה, כך גם אנחנו.

זה טבעי להרגיש תחושות של תסכול מול ילד שמח בריא ומתוק ככל שיהיה

וכשהרצונות שלנו מתנגשים (למשל את רוצה להגיע בזמן לעבודה

 והוא רוצה להריח פרח בדרך)

בדרך כלל העצות וההנחיות שנותנים להורים עוסקות

 באיך ההורה יתנהל מול הילד;יגיד ככה, יכיל, ישתוק, יחבק וכו

וכל זה טוב ויפה כל עוד הסיטואציה לא מפעילה אותנו רגשית.

ברגע שזה המצב, יש כמה בעיות:

1. לא תמיד נצליח לנהוג בצורה 'המומלצת'

2. גם אם נצליח כשאנחנו מאד פגועות או כעוסות או מתוחות, 

להביע הכלה כלפי הילד, בתוכנו זו לא תהיה החוויה,

והשדר הזה מורגש בסופו של דבר.

גם אם נגיד מה קרה חמוד אבל בתוכנו נהיה כעוסות או פגועות, 

הילד ירגיש בתוכו שאין כאן פניות אליו.

זה כמו שאישה שרוצה לדוגמא לשתף את בעלה במשהו חשוב, 

והוא לכאורה מקשיב אבל ממהר למשהו שהוא מפסיד,

או בכלל רוצה לעשות משהו אחר, 

היא תרגיש שהוא לא באמת פנוי עבורה, 

לא משנה עד כמה טכנית הוא ישב בשקט ויגיד שהוא מקשיב.

3. לטווח הארוך הקושי שלנו מצטבר בתוכנו, 

ומבטא את עצמו במוקדם או במאוחר

לפעמים בכעס על הילד דווקא בזמן לא קשור

 ובלי שעשה שום דבר חריג, לפעמים סתם בחוסר נעימות פנימית

 או במריבה עם מישהו אחר

אבל אנרגיה רגשית שמודחקת לא נעלמת לשום מקום

היא רק הופכת או לקיטור שמחכה לסדק קטן לפרוץ בו, 

או למשקעים שסותמים את הלב מלשמוח ורובצים עלינו.

את מתארת כאן הרבה תסכול מול הילדה מצד אחד,

ורצון שלך להבין להכיל ולהיות אמא קשובה מצד השני 

שזה לכשעצמו רצון נפלא.

החוליה החסרה היא שכדי שוכלי להיות אמא קשובה, 

את צריכה ללמוד להיות קודם כל קשובה לעצמך

לדעת לתת מקום לתסכול שלך מול הילדה, 

להבין מה כואב לך שם

מרגיש שיש לך גם פחד מלשחזר דפוסים הוריים מורכבים 

שזה גם משהו שכדאי לאוורר והוא יכול להוסיף מתח וחוסר נינוחות.

בהצלחה רבה

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>הורדת מדריך מתנה ***

מזה הכל מתחיל.

בא לך לשתף רשימה מה טוב בה?

לגבי שיתוף פעולה ממליצה ממש על הדרכת הורים של הבית להורות מקרבת.

ללמוד לנתח מה עומד מאחורי ההתנהגות הזאת, מה היא מספרת לך דרכה. נשמע שהיא ממש קוראת לך אמא תהיי איתי במצבי, תוכיחי לי שאת אוהבת אותי למרות הכל, אבל קשה לשמוע את הקריאה כשמתמקדים בהתנהגות, לכן פחות חשוב מה היא עושה אלא למה היא עושה.

אני חושבת שאפילו הוובינר החינמי שלהם יכול לעזור.

לגבי הדרך לגן ומהגן, את יוצאת בלחץ או שיש מספיק זמן להגיע בנחת?

אם יש זמן אז תנסי לדרבן אותה במשחקים: מי ראשון מוצא משהו ירוק? מי ראשון מוצא משהו בח'? מי רואה פרח? מי סופר שלושה סוגים של כלי תחבורה? מי ראשון מזהה חבר מהגן?

מי מצליח לעשות קפיצה דילוג, מכירה את השיר "מושון הגמל"? זה משחק צעדים לפי קצב השיר.

אפשר לעשות הליכה לפי חיות. (כל כמה צעדים מחליפים את שם החיה) איך הולכים כמה חיה? כיד הדמיון הטובה עליכם. נגיד נחש לא צריך לזחול, עושים נחש עם הידיים..

איך את נפרדת ממנה? בתסכול או בכיף? אולי תעשי מנהג שאת נכנסת ומכינה לה ציור/ רושמת ברכה בזמן שהילדים במשחק חופשי לפני תחילת היום..

תזכרי היא לא עושה משהו רע כדי להפריע, משהו מציק לה וצריך להבין מה, ולחשוב איך אפשר לעזור לה להתגבר.

היא ילדה מאוד עצמאית, היא יודעת להגיד מה היא רוצה, היא ילדה שמחה ומצחיקה, היא דואגת לאחים הקטנים שלה ואוהבת אותם, היא מביאה המון המון אהבה וחיבוקים

היא מתוקה, היא שובת לב, היא הבת שלי והיא כל חיי. זה ברור. זה לא סותר את זה שקשה לי איתה, באמת.

גם כי היא מזכירה לי את עצמי, כשהייתי קטנה. גם אני הייתי ילדה כזאת קצת עם ידיים שמאליות שתמיד רציתי שיגידו לי כמה אני טובה בדיוק כמו שאני ולצערי לא שמעתי את זה ועד היום, למרות שאני יודעת שההורים שלי אוהבים אותי ויורידו את הירח בשבילי - אני מרגישה שאני לא מספיק טובה בעינהם, שהם היו שמחים אם הייתי אחרת בכל מיני תחומים.

אני בדיוק לומדת תקשורת מקרבת ועושה כל כך הרבה בשביל הקשר איתה כי היא הכי חשובה לי, אבל מסתכל אותי שאני מרגישה שהיא לא רואה את זה. כל הזמן מלחמות, כל דבר לא בא לי ואל גל דבר צריך להיאבק. זה מתיש.

קודם כל חשוב לי לומר לך שזה לא גזרת גורל!! וזה בר תיקון. ממש לא מחייב שתשתחזרי את הדפוס שעליו גדלת

דבר שני, תזכרי שההתנהגות שלה היא לא נגדך. היא לומדת את העולם, מכירה איך נכון להתנהג ואיך לא וזה לוקח זמן. אם את יודעת שלצחצח שיניים ולנעול נעליים אלו דברים שדורשים ממנה זמן אז אפשר להערך לזה מראש ולתת לה יותר זמן

בגיל הזה הם מפתחים את העצמאות שלהם (עוד לפני..) וחשוב לתת לזה גם ביטוי. אם היא רוצה קצת לסטות מהדרך ולהסתכל על מה שמסביב תאפשרי לה

אם היא רוצה ללכת לאט יותר לגן כי היא מסוקרנת, תאפשרי לה

אלו דברים חשובים לבניית האישיות

בנייה של העצמאות ועניין הגבולות לפעמים באמת קצת מתנגשים, אבל פה זה לא נשמע חריג ודי תואם גיל

בסופו של יום צריך להסתכל על הילדים מתוך עין טובה וחמלה. הם קטנים, חדשים בעולם ורואים בנו חזות הכל

חיבוק על הקושי הגדול ומקווה שיסתדר לכן ♥️

של ילד להורה תלויה ביכולת הקשב, ההבנה, היישום ורמת הצייתנות שלו.

היכולות הנ״ל תלויות בתכונות מולדות ובהתפתחות שלהם לאורך השנים.

יש לי ילד עם רמת צייתנות אפסית ויכולת קשב ויישום נמוכות. רק ההבנה שלו טובה. בגיל 4 הוא לא היה מקשיב לכלום, גם בגיל 6 הוא בקושי היה מקשיב.

עם הזמן למדתי לפרק את המשימות לגורמים, לוודא הקשבה והבנה, לעזור ביישום. לצפות לאי הקשבה, להיות סבלנית אליה, להסביר שוב ושוב ושוב, לא להתייאש, לא לכעוס. לילד קשה להקשיב, הוא לא עושה דווקא.

היום הוא בן 12 והוא מקשיב חלקית, תמיד נהיה בתהליך כזה, הוא ילד זהב, הוא רוצה להקשיב, אבל לא תמיד מצליח.

שמידת ההקשבה של ילד להורה

תלויה גם הרבה בהורה עצמו. 

מעבר למה שכתבת...

חשוב לזכור את זה 

( במיוחד בגיל 4.. אבל גם בהמשך)

וזה מדחום מצח.

על הדרך זה בודק עוד כמה דברים כמו דופק ונשימה, גרון, אוזניים..

(כלומר צריך לבדוק במיוחד, אבל באותו מכשיר)

ואפשר ליצור דרכו קשר עם הרופא

אה, וזה יחסית לא יקר... נראלי בערך 150.

טיול לגן חיות

חומרי יצירה מעניינים בשבילו- גואש/ברבצק/מדבקות/טושטושים

חוג אפיה איתך (להגדיר מראש כמה מפגשים ומה עושים בהם)

תסגרי את הכסף בקופת חיסכון על שמו, תקני לו כמה ממתקים שיהיה מבסוט וזהו.

עוד רעיונות למתנות: מנורת לילה, קישוט לחדר, מצעים, בגד חדש, כלי כתיבה כמו של גדולים, גירי מדרכה, בצק/ פלסטלינה וכיו"ב, כדור (תמיד צריך.. ) יש המון סוגי כדורים כל אחד מספק צורך אחר.

אולי ספר? אפשר ספר קומיקס..

בגד ים, כלי ים, משחקי בריכה, בריכה.

ערכת יצירה, ערכת גינון כלשהי, כלי עבודה אמיתיים לגמרי, יש ערכת הכנת גלידה לא יודעת איך בדיוק זה עובד.. תחשבי אם יש תחום מסויים שהיית רוצה לפתח בו כחלק מפיתוח האישיות שמאפיין את הגיל הזה, אולי זה יכוון אותך למה שיתאים לו.

לגבי מתנות שבסוף הופכות להיות של כולם, יש בזה משהו, אבל זה בסוף.

בהתחלה זה כן ייחודי ונחמד אצלנו יש מדף לכל אחד עם המשחקים והחפצים  האישיים שלו,

חוץ מהספרייה עם המשחקים של כולם הם די שומרים בקנאות על המשחקים היקרים האישיים.

אחרת זה סתם גורר קנאה...

ערכת פליימוביל שווה יכולה להיות ממש נחמדה.

אפשר גם ערכת לגו יחסית גדולה...

אצלנו, למשל, עיקר הערך של המתנה הוא בזה שהילד מקבל תשומת לב אישית באותו הרגע ויודע שחשבו אחריו.

ולכן זה בכלל לא משנה אם אחר כך כולם משחקים במתנה, היא בכלל דבר מתכלה, נשברת או נהרסת..

ילד לא מבין את הערך של כסף - אז לשים לו כסף בחיסכון לדעתי לא נתפס אצלו בכלל כמתנה..

יום כיף עם אמא זה תמיד נחמד - אבל לא נתפס אצל הילד כמתנה.

גם לא מצעים, בגדים או חפץ שימושי אחר שמשמח את ההורים בעיקר... (חמותי אלופה בזה - קונה פיזמות או לבנים לילדים- זה ממש לא נחשב אצלם כמתנה..)

מתנה זה חפץ מוחשי, עטוף בנייר צבעוני או נוצץ עם סרט, שנותנים לילד ביד במסיבת יום ההולדת.

ולילד בכלל לא אכפת כמה זה עלה..

אצלנו קונים מתנות יומולדת בסכום של כ 30-60 ש"ח והילדים נהנים מהן מאוד

ותכלס..

כדור - תמיד מוצלח

רובה מים/ משחק מים אחר/משקפי צלילה

מימיה שווה וכובע שמש ומשקפי שמש..

חוברת צביעה וחבילת צבעים

חומר יצירה שווה אחר (קליי, חול קינטי, פלסטלינה או מה שתמצאי במקסטוק)

מכונית צעצוע כל שהיא (עם שלט או בלי)

מצלמה לילדים, רמקול לקריוקי

קופת חיסכון או קופסה לשמירת חפצים אישיים או קופסה לשמירת ממתקים מיותרים..

כלי נגינה פשוט: קסילופון, מיני אורגן קטן, מפוחית, חלילית.

אל תתעסקי בשאלה האם זה מיותר והאם בסוף כולם יתעסקו עם זה - תתסעקי בשאלה האם הילד ישמח כשהוא פותח את העטיפה ו גלה מה יש בפנים ויודע שחשבתם עליו ורק עליו...

מנורת לילה נטענת

פנס מקרן קטן שאפשר להקרין איתו תמונות (לנו יש דינוזאורים)

בקבוק מיוחד לגן

צלחת, כוס וכו' מיוחדים שיהיו רק שלו

רובה מים שווה

חץ וקשת מפלסטיק וכד'

הבן שלי שמח מאד בטנק/מסוק חשמלי שקניתי במקסטוק ב15 שח וחבילת חיילים שגם עלתה אולי 12שח. זה לא משהו איכותי לשנים רבות, אבל אם יחזיק חצי שנה, שנה זה מספיק טוב מבחינתי.

לא רוצה להעמיס על השרשור אז לא מגיבה לכל אחת באופן אישי, אבל קראתי הכל ותודה לכל אחת שכתבה רעיונות🙏

נתתן לי נקודות מבט שונות, ודברים לחשוב עליהם בעניין הזה..

אהבתי את הרעיון לנסות לחשוב על משהו שהייתי רוצה לפתח אצלו (כי באופן אוטומטי בדרכ קונים את מה שהוא אוהב- וזה מה שקל לו והוא טוב בו)

וגם תודה על ההסברים למה זה לא כזה נורא שזה מתנה שהופכת אח"כ לשל כולם, כי העיקר זה ההרגשה של השמחה בלקבל את המתנה 🥰

@התיוגים לא עובדים לי :/

של טייני לאב מצוינות

אפשר לחשק בהן עם המיקום של הצעצועים ולשים בגבהים שונים, זה משמעותי מאד כדי לאפשר לתינוק להגיע לצעצוע ולא רק להסתכל עליו

יש לי משהו יחסית ישן שלהם, שקיבלתי מקרובי משפחה

ואני ממש מרוצה

הייתי שמה לב שיהיה צבעוני ומושך

ושייהיה אפשר לשק עם הגובה של הצעצועים, ככה שתוכלי לסדר שיהיה במרחק הושטת יד בשביל התינוקת

כל השאר לא נראה לי כזה משמעותי

משהו בסגנון כזה Pit Toys משטח פעילות ואוניברסיטה עם דפנות ניתנות לסגירה + מגוון צעצועים ו 30 כדורי פלסטיק - ורוד

לא נקנה מסופר פארם.

מה שנח בו לדעתי, הדפנות שיכולות להיסגר, ואז על הבטן בשלב שהתינוק מרים ראש יש לו מה לראות. על הגב יש את הקשתות, האביזרים שעל הקשתות ניתנים להורדה ולדמש כצעצוע גם לא מחוברים.. ובגיל גדול יותר זה יכול להפוך לכמו בריכת כדורים (שלנו הגיע עם כדורים)

לק"י

ממליצה לך לחפש המלצות לשטיח שהנילון לא מתפרק ממנו, ושהוא לא מתחורר בקלות

ואנוכי לא ידעתי

מחילה

🙂

קחי בחשבון גם קניה של משטח פעילות בהמשך

כשהם מתחילים קצת לזוז והאוניברסיטה נהיית קטנה, אבל את עוד לא רוצה לשים ממש על הרצפה

זה מאד נוח

לק"י

שהיא מוציאה על אחרים כסף ועליכם פחות.

וגם אין מה להתווכח עם תחושת גועל.

למרות ששכלית לא בהכרח שחדרי אירוח או מלון נקיים יותר מבית פרטי.

כי זו התחושה שלך

(עזבי שאני מסכימה איתך לגבי תחושת הגועל, אבל לי גם קשה להתארח במלונות בגלל זה )

וזה שלהרבה בנות אין התמודדות כזו, לא אומר שהיא לא לגיטימית

זה אולי מה שנקרא 'צרות של עשירים' כי כביכול (רק כביכול מבחינתי) על מה את מתלוננת, אבל אני חושבת שזה לא העניין של הכסף כמו הקטע הרגשי שמפריע לך וגם העניין שאת הולכת לשם למרות קושי מסוים

ובכל זאת, עם כל הלגיטימציה שבעולם לקושי, ראוי לדעתי לשלם בעצמכם או להתחלק ולא לבקש תשלום מלא, וגם לא לצפות לו, משום כיבוד הורים.

אירוח אצל חמות הוא דבר מורכב הרבה פעמים...

ולכן אם היא הציעה להתחלק נראה לי תקחי את זה בשתי ידיים..

צריכים לשלם..

נשמע לי הזוי שבלל פינוק שלכם היא תצטרך לספוג כל פעם שאתם מגיעים כמה מאות שקלים

גם ככה לארח זה לא תמיד פשוט יכולה הוצאות גדולות יותר..

אתם לא רוצים להתארח אצל משפחה ולנקות כדי שיהיה לכם נעים? תשאו בתוצאות

אנחנו משלמים, ברור.

לרגע לא חשבתי שחמותי צריכה להתחלק, אבל אולי זה בגלל שיש לה מקום לינה בבית וזה לא מתאים לי?

מצד שני כשהיינו ילדים כשהיינו נוסעים לסבא וסבתא היינו ישנים כל הילדים בסלון, לפעמים ראש זנב כלומר ארבעה ילדים בשני מזרונים ואף אחד לא חשב שזה לא נוח או לא מתאים. כלומר ברור שזה לא היה נוח אבל בשביל כבוד סבא וסבתא והקשר המשפחתי היה שווה כל החוסר נוחות.

טוב זה דור אחר, אבל גם חמותך מדור אחר, הדור של היום מפונק מאוד עם דרישות גבוהות (יש בזה יתרונות וחסרונות)

לכן אני חושבת מצד חמותך שזה מאוד יפה מצידה להציע להתחלק.

מצד שני זה בטח יגרום לכם להגיע פחות.

באיזה תדירות תבואו אם היא תשלם את מלוא העלות?

אם זה בשביל פעם פעמיים בשנה הייתי סופגת בשקט את התשלום ולא אומרת כלום.

אם חשבתם לנסוע יותר אז ממש חבל שבגלל תשלום תורידו תדירות. אם זה התרחיש, כדאי לחשוב על פתרון יצירתי. אולי להביא מנקה זה יותר זול מהחדרי אירוח? יש לכם ילדים? אולי יש משפחה שאם תכירי אותה זה כן יהיה בסדר לך?

אולי מיטה מתקפלת או מזרון מהבית על בסיס מיטה מהדירה או חדר אורחים בבית של אנשים זה גם יהיה בסדר? (כי זה לא מישהו שמתגורר קבוע בחדר)

יש לנו שכנים שיש להם יחידת דיור עבור ההורים שלהם שבאים פעם באף פעם והם הציעו לנו את היחידה אם אנחנו מארחים את ההורים שלנו, אז אולי פתרון כזה.

לגבי שירותים אפשר למצוא פתרון של ניקיון יסודי במיוחד בשבילכם. זה נראה לי משהו פתיר אם תצליחי להסתדר עם השינה.

צריך לחשוב על חלופות.

לבנתיים תתחלקו בתשלום כפי שהיא הציעה., השלום הכי חשוב.

אם את לא רוצה את האירוח שהיא מציעה (דירות), אז תשאי בתשלום. יפה מצידה שהיא הציעה להתחלק...

יש רצון מצד כולם שתגיעו אבל לכולם זה כבד הכסף...

אז מצידכם- אתם לא אמורים לבנות על התשלום כי זה זכות שלכם להגיע אליהם...

אז ליצור תדירוץ שמתאימה לתשלום ולהשלים את החסר באמצע שבוע לקפיצות של פעם ב..

ואם זה לא מתאפשר אז לשמוח שה' מביא לכם כסף ואתם משתמשים בו למצווה חשובה של כיבוד הורים.

לפחות בבסיס גדול שאני מכירה

בפועל עדיין קצת חומקים מלתת מענה רפואי הולם

לחיילים בסדיר, ובכלל בטירונות, מזעזע

חושבים שרוצים לעבוד עליהם כל הזמן ולהוציא פטורים רפואיים

זה גובל הרבה פעמים ברשלנות חמורה ובנזקים רפואיים גדולים

מוטב היה לו הנהלים היו משתנים לגמרי. לא מתחדדים

סליחה על ההערה הלא קשורה.. ולא מתכוונת לפתוח דיון בנושא

אבל זה כואב כ"כ שבנות נלחמות להיות במסגרת שפשוט לא טובה ומותאמת להם. עצוב כ"כ שזה מגיע לאבדות בגוף ובנפש😞

כמה דברים הכנתי בחיי, רובם התפקששו

מטבח ואני פחות

בצק תמיד טעים ❤️

לק"י

ממה שזכור לי מלח הורס רק שמרים טריים ולא יבשים.

להבא- אפשר לבדוק את השמרים טובים: שמים בכוס עם מים חמימים ורואים אם זה תוסס.

ואז אפשר לשפוך את זה על הבצק וללוש שוב.

וגם קפץ החשמל כל הלילה בכל האיזור פה

. קיצר היה שמח 😳😳😳

לק"י

בגלל העומס שהיה בשישי בגלל החום.

לפחות היה לילה נעים ולא רותח?

מבאס ממש

אכלנו אוכל קר לאור נרות

לפחות הספקנו להדליק הרבהנרות לפני שנכנסה שבת

והיה חם..🤦

לק"י

נשמנו אוויר אמיתי סוף סוף.

ושמנו לו בלונים של חיות , וכו׳

ולגיל שנתיים עשינו קונספט כלי תחבורה

יש הכל באלי אקספרס כולל כוסות מפיות וכו׳

אבל צריך להזמין חודש+ מראש 

בעיקר התלהב מהעוגה, הבלונים ותשומת הלב.

אז לדעתי כל מה שמעבר זה בשבילכם. תעשו מה ְְְְמ

שכיף לכם ומשמח אתכם.

אם את רוצה רעיונות יש אתר "אמהות משקיעות" עם כל מיני קונספטים נחמדים...

אבל בגיל שנתיים ממש לא רואה צורך. עוגה, בלונים ומתנה זה בהחלט מספיק...

טוב לדעת.

היו לי כמה פעמים בהנקה הםרשות שנראו כמו התחלה של הפרשות פוריות ובפועל קיבלתי מחזור פעם ראשונה רק 7 חודשים אחרי הלידה.

ממה שבנות כתבו פה כמה פעמים לפעמים בהנקה הגוף מנסה לבייץ ואז נראה לפי הפרשות וכו שעומד להיות ביוץ אבל בפועל בסוף אין

הרביעי אחרי 35

מניחה שאין חוקיות פה..

בהצלחה 

כמעט 4 חודשים מהלידה, קיבלתי כבר 3 פעמים ולא יידעת למה זה מקדים לי בכמה ימים 😡, לפני ההריון היה מאחר קבוע ועכשיו זה ממש מקדים אפילו בשבוע כמעט הקדים לי

ככה שאען לזה חוקיות, גם אני עדיין ממתינה בסבלנות לראות אם הגוף יתאזן בסוף

אבל יש בעיה שאבא שלי ממש מתנגד עקרונית לסודיות, בכל הנושאים, באופן נחרץ. אז אם אני מספרת לאבא שלי, הוא כמעט בטוח ידבר איתו על זה. ולהגיד לו לא לדבר על זה איתו יכול ליצור ממש מתחים במשפחה. אז בקיצור לספר לאבא שלי זה בערך כמו לספר לילד עצמו. אני יכולה לספר בינתיים רק לאמא שלי ולאחים, אבל זה גם לא כל כך נעים.

והם לא מדברים איתו על זה. וזה לא יתקבל בטוב אם אני אבקש לא לספר לו. יש התנגדות עקרונית לסודיות במשפחה

פשוט ברור לי שידברו איתו על זה. הוא ילד סופר בוגר שממש מבין ואפשר לנהל איתו שיח אז המשפחה מדברת איתו על הכל. וזה לא נראה לי יתקבל בטוב אם אני אבקש שלא יספרו לו. כבר נפגעו ממני בהיריון הראשון כשביקשתי שלא ישלחו הודעה רשמית בקבוצה של המשפחה המורחבת- מורחבת.🙄

החשש שלי שיעשה לי פאדיחות.

נראה לי שכבר צריך לספר למשפחה בקרוב ממש. נראה לי שחלקם כבר חושדים ומחכים שנספר.

עדיין מתלבטת, אולי בכל זאת אנסה להסביר להם שאנחנו לו מספרים לילד עדיין כדי שלא יהיה לו קשה לחכות הרבה זמן. אולי זה יתקבל אם נסביר שזה לא בקטע של סודיות.