פורום הריון ולידה (עמוד 916)

 ממה שאני יודעת זרוז כן או לא תלוי בעומס במחלקה ובטוב לבם של הרופאים

ויצא לי לקרוא שזה בהחלט משהו שאפשר לעשות במקרה של סימפ' חמור

אני חושבת שאחכה לשבוע הבא שיש לי תור לרופא ואבקש ממנו הפנייה

יש משהו שמקל עלייך?

מקלחות חמות ולא לזוז בלי צורך

בגלל סיבות רפואיות הייתי צריכה להפסיק עם השיאצו והדיקור לפני כמה חודשים אז אין מה שיכול לעזור לי..

הבטא שלי ביום שישי אחרי 12 יום

התופעות מוכרות ולא אומרות שום דבר לשום כיוון....

בהצלחה רבה

אצלי בחודש שנקלט לא הרגשתי שום שמץ של תסמינים, כשבחודשים קודמים פיתחתי ציפיות עם תסמינים והכל... קיצור, באמת שזה לא ברור. לפעמים השכל מצטרף לרגש ומדמיין דברים, ולפעמים הוא מנסה להגן עלינו מאכזבות.

חכי לבטא, עם כמה שזה קשה, רק היא תיתן לך בהירות.

בשורות טובות יקרה!! אמן והחודש זה החודש שלכם!! 

שמתי קצת, לא ידעתי אם זה עוזר גם לטחורים אם זה אכן זה..

עדיין כואב

הרופאה לא נמצאת מחר.. 

שאת יכולה לבקש מרוקח

כמו פרוקטו גלבינול למשל

ותשתי הרבה מים זה מרכך את היציאות

תרגישי טוב ❤️

השאלה אם זה כמו שתמיד כותבים..

כי כתוב שם ממש להפסיק הנקה אם הרופא המליץ על זה..  

לפני ואחרי יציאות ומתי שרק אפשר במשך היום.

וגם עוזר ביציאות, שלא יפצעו.

מבינה שבמקרים חריפים במיוחד צריך דברים חריפים יותר יותר

חשוב ממש להקפיד על תזונה שלא תכביד על היציאות

זה די אישי אבל יש דברים שעוזרים לכולן: מים, הרבה סיבים, מעט פחמימות, הרבה יותר פירות וירקות ירוקים

לא המלצה רפואית אבל הייתי משתמשת בחוקן אם קשה כדי לא להחמיר, לשים לב שזה עלול לגרום להתמכרות אז ממש רק חדפ ואז לשמור על יציאות רכות.

תרגישי טוב!! זה סיוט נוראייייי

לטחורים וגם לפיסורה. חייב מרשם רופא אבל אתה יכולה לבקש גם מרופא משפחה.

להקלה על כאבים- עזרקאין- לפני ואחרי יציאה.

אמבטיות ישיבה חמות - מאד מועילות לפיסורה.

לפני יציאה- למרוח ווזלין להקל על היציאה

להקפיד לשתות המון מים ולאכול תזונה עם הרבה סיבים תזונתיים

לקחת נורלמקס לריכוך יציאות

לצערי אני עם פיסורה כרונית וטחורים אז  למודת נסיון.

מה שהכי עוזר לכאב זה לנקות היטב עם מגבון אחרי כל יציאה.

מישהי כתבה כאן פעם שזה לא כ"כ בריא אבל זה הדרך היחידה שלי להמשיך לחיות....

כי הכאב יכול להטריף את הדעת. (הייתי מניקה בעמידה מרוכ כאבי תופת....)

וכואב בעיקר כשהפיסורה לא 100% נקיה.... תדמייני שריטה שיש עליה לכלוך צורב...

אז אם את חוששת ממגבונים רגילים יש מגבונים של פרוקטוגליבנול

בהצלחה יקרה

אמשיך לשים..

כדאי גם את ההממליס קרם?

ותודה על כל העצות..איזה סיוט שזה  כרוני ואי

אני בלילה באמת רציתי להניק בעמידה מרוב כאב..

מקווה שיעבור בקרוב ... 

מים זורמים על המקום-זה תופס? 

כמה טיפים:

כדי לרפא, את חייבת חייבת תזונה רכה שהכל יצא בקלות בלי שום שום מאמץ, כלום. אפס.

בנוסף- לשמור על המקום הגייני- נקי ומחוטא (לכן אמבטיות עם מים וסבון זה טוב כדי לחטא- משחות- בעיקר שמחטאות)

אלה הדברים שירפאו ויצילו אותך.

תזונה: בוקר עם 4 כוסות מים, לא לאכול שום פחמימה עד ליציאה,

בכללי עדשים שחורות עושות קיבה רכה, ירקות טריים ומבושלים, להתרחק מקמח לבן, אורז, בננות, בייגלה וכו.

זה הצלת נפשות ממש..

מקלחות לפחות פעמיים ביום ערב ןבוקר- לשמור על הגיינה של המקום.

בעה רפואה שלימה מהרה!!

אורז- אפשר מלא ? 

וואו גם אחרי 19 שנה?

היה לי מידי פעם הרגשות לפני ההריון אבל במהלכו פחות, לכן שאלתי.

תודה על הצגובה

אל תסבלי סתם

תפני לרופא, יש איך להקל.

כמו אומפרדקס

עבל אם זה חריף ומתמשך תבדקי הליקובקטר. זה חיידק בקיבה זיכול לגרום לזה שמטופל בשינוי תזונה ואנטיביוטיקה

צרבת זה סיוט!!!

לי יש עכשיו, בנוסף לסינוסיטיס...

מתיש וכואב ומעצבן!

אני רואה שאצלי הכי עוזר לשתות סודה בלגימות קטנות (בלי טעם)

ולהמנע מאוכל חמוץ ושומני...

מה שעוזר זה זרחן- שקדים.

גופרית- צנון או קולורבי.

ואם לא- אז סודה לשתיה- חצי כפית-כפית במים חמימים. לשתות בבת אחת ולחכות כמה דקות בישיבה או בעמידה.

בגדול שמן

כל דבר שומני בום צרבת

הכי עוזר אומפרדקס ובטוח לשימוש בהריון.

לוקחים לפני שמתחילה הצרבת. 

בגדול. מאכלי חלב, מאכלים רווי שומן, מטוגנים וכאלה לא מומלץ חוץ מזה לכל אחת יש דברים שהיא תמצא שלא טובים לה. נגיד מנגו כביכול מתוק, ולפעמים משאיר תחושה אחר כך של צרבת.

מומלץ לשתות חצי כוסות מים קרים עם שליש כפית סודה לשתייה. זה מעולה נגד צרבת. או להשתמש ברני/טאמס וכו' שהם תרופות למניעת צרבת.

בנוסף להשתדל לסיים אוכל 2-3 לפני ששוכבים.

אני יודעת שאומרים חלב שוקולד וכו'. .אז יש ימים שכל אלה לא יעשו כלום. יש ימים שגם לחם בלי כלום יעשה לי וגם תפוח וגם מלפפון וגם הכל.

פשוט *על עצמי* לא ראיתי שום דפוס שכזה. לכן לא עיניתי תצמי בלהוריד מאכלים.

עוברת את זה עם טאמסים

תנסי רני/טאמס.

אם לא עוזר לבקש מרשם לאומפרדקס

הציל אותי.

הגעתי למיון בגלל צרבות וזה עזר.. 

ממליצה לך ללכת להיבדק

רק בשביל לדעת שעשית מה שאת יכולה.

לפעמים נותנים תמיכה של הורמונים מסויימים

אבל מרגישה קצת מוזר , רק לפני שבוע וחצי גילתי על ההריון סופית .

לא יצחקו אלי וגידו שבשביל כתמים לא מגיעים ?

מה ללכת לבית אגד ? למוקד אחיות מילדותי של מאוחדת?

ללכת לרופא משפחה? , הרופאת נשים שלי חודשים לתור.

זה לא מוזר

זה אומר שאת אחראית

וזה בסדר לדאוג למשהו שקורה אצלך בגוף!

בדכ יש מוקדים של הקופה שניתן לבוא ללא תיאום מראש

תעשי מה שנראה לך נכון

ולא לפי מה יגידו, ומה יחשבו

יכולה להגיד שאצלי תמיד התייחסו ברצינות לביקורים שלי 

זה בסדר?

בעזרת השם זה סתם ויגידו שהכל בסדר, אבל אף אחד לא יצחק עליך שבאת.

בשני הריונות הגעתי עם כתמים בשבוע 5 למיון, בדקו ביסודיות ופעם אחת אמרו לי שלא רואים בכלל דימום - אבל ממש לא חשבו ששיקרתי או משהו.. וממש לא צחקו עליי

וממש בנקודה שהזריקו.

עבר בערך שבועיים שלוש אחרי הלידה.

קרוב לעצם האגן נשמע לי רחוק מידי מאיפה שמכניסים את המחט אז לא נשמע לי קשור…

והחלמה מהירה וקלה!

לי היו כאבים מהתפרים, מההנקה, מההתכווצויות של הרחם וקצת בגב שרק זה כנראה מהאפידורל כי היה בנקודה מסויימת ממש.

כשביקשו ממני לחתום התחלתי לקרוא ובעלי אמר שאם אני באמת רוצה אפידורל אז לחתום בלי לקרוא..

לקטן שלי הייתה שיטה אחרת

הוא היה חולב בעדינות עם החניכיים. איך לי דרך פחות מצחיקה לתאר את זה. אבל היה אפשר לראות את החלב בפה שלו.

מה שבעייתי זה התיאור של נחנקת. את בטוחה שהיא נחנקת? או שהיא עוצרת? אם היא משתנקת אז להתייעץ עם הרופא.

הוא היה עוצר מפעם לפעם למטרות אינטראקציה חברתית, והיה מנסה לדבר איתי בצלילים. וגם אם לא, היה עוצר מדי פעם, הכל היה מאד מתון. זה אופי.

אני הייתי דבר ראשון מבקשת שרופא הילדים יבדוק מה עם הלשון. ורק אחר כך יועצת הנקה

זה לא אמור להיות.. לא סבלת מכאבים?

התרנו לה לשון. עכשיו היא בת חודש וחצי אבל עדיין לפעמים יש ציקצוקים ובליעת האוויר מפריעה לה במהלך ההנקה

כן הוא תפס את העטרה וחלב אותה

בלי ליצור ואקום

וזה היה יעיל מאד

עלה יפה במקל, היה רגוע.

הוא גם המציא שיטת זחילה נורא מצחיקה

אבל שתדעי שזה לא תקין

הוא לא אמור לתפוס עם החניכיים

אלא להשתמש בלשון עם וואקום שהוא יוצר

בדכ כשיש קשיים עם זה, מוצאים דרכים חלופיות כמו שימוש בחניכיים

ממליצה לכם לבדוק לשון קשורה

לא תמיד יש כאבים

אבל זה בהחלט אחד התסמינים הברורים

בנתיים מחכה לייעוץ הנקה טלפוני

אשתדל לעדכן

אל תבני על זה שיהיה ריק...

נראה לי לאשדוד הכי פשוט. אבל לא יודעת להגיד בדיוק.

תהני!

אם יש תחנת רכבת אחרת שממש קרובה לים במקום אחר, אז גם אמור להיות סבבה.

אבל באמת בבין הזמנים מפוצץ תמיד.. יותר מסתם יום בחופש.

רכבת לת"א סבידור ומשם אוטובוס לים.

רכבת לחיפה בת גלים ומשם הליכה קצרה.

אוטובוס לאשדוד ומשם הליכה קצרה.

בהצלחה!

תנסי במוביט מה הדרך הכי קצרה. 

אם יש לך הפנייה, את מבקשת מאחות מבחנות

ברגע שהוא עושה בטיטול את לוקחת בעזרת הפקק של המבחנה, יש לך בסוף שלה כמו כף כזאת ואת אוספת קצת מהצואה וסוגרת

אם עשה בערב אז את שומרת במקרר ולוקחת את זה בבוקר למרפאה

אני קיבלתי תשובות אחרי יומיים בערך

או לבקש מבחנה לבית כמו ש"הי אני" כתבה.

בכל מקרה, אפשר לשמור את המבחנה במקרר עד 24 שעות

תשובות תוך 2-3 ימים אם אני לא טועה

בהצלחה!

מוכר וכואב חשוב ממש לטפל

מקווה שאצלך יעבור מהר

חשוב ממש להקפיד על פיזיו וכושר אחרי הלידה

וממליצה ממש על דיקור יבש

מה היה אצלך?

אין לי כח לזההה פשוט אין לי כח להקפיד על שום דבר מועיל . עד שילדתיייי למה כל הכאבים האלה לא נשארים בחדר לידה ?  סליחה על התסכול..

כאב זה הדבר הכי מתיש ומעיק שיש. אני כרגע בתוך התקף שעברתי את השיא שלו אבל עדיין לא הולך לשומקום.

גם לי הבטיחו שזה יעבור אחרי הלידה...

לצערי לא

אבל בסוף התברר שזה יותר מסיאטיקה ואובחנתי עם עוד כמה דברים אז מקווה שאצלך ישאר רק בזה

דיקור יבש אמור ממש לעזור לסיאטיקה. תבקשי הפניה למרפאת כאב. התורים לשם לוקחים זמן רב. אם את רוצה שם של פיזיו שעושה דיקור יבש יש לי באזור המרכז ויכול להיות שגם מישהו (גבר, לא הייתי אצלו באופן אישי) באזור ירושלים. זה יכול ממש ממש להקל. יש גם רופאי משפחה שמדקרים.

פזיותרפיה ממש חשובה. את צריכה מישהי טובה. פילאטיס ופעילטת גופנית....

כמה זמן את אחרי לידה?

האורתופד שלח אותי לסיטי נראה מה יהיו התוצאות, בעזרת השם רק בשורות טובות מאוד

מלחיץ אותי המחטים 😶 זה גם ככ עמוק תצטרך להיות מחט ארוכה חח..  

אשמח שתשלחי לי את המספר של מי שעושה דיקור במרכז, אישה נכון? שיהיה לי למקרה ואחליט ללכת.

פזיותרפיה כנראה אצטרך לקבוע פרטי דרך הקופה זה להמתין כמה חודשים לתור .

תודה על ההמלצות

סיאטיקה מתבטא כאב באזור פנימי מהישבן לאורך הרגל, ויכול לעבור עוד בהריון אם העובר משנה תנוחה

סימפיזיוליזיס זה כאב בעצמות שיכול להמשיך גם אחרי הלידה. 

זה מתחיל להשתפר חודש אחרי הלידה ובהדרגה עד חזרה לשגרה של בערך 95%  6 חודשים אחרי הלידה

.

אבל כן צריכה להיות מגמה של שיפור

אם אין הייתי בודקת בכיוון של פריצת דיסק..

חיבוק❤️

יש הרבה דרכים

אוסטאופתיה, איזון אגן, וטיפולים נוספים שמתאימים

לי עזר פשוט פיזיותרפיה ולהיכנס לכושר.

אחיך וגיסתך מודעים לציפייה ולרצון שלהם? הם אנשים רגישים ומבינים?

אם כן, אז לדעתי את יכולה להסביר להם בעדינות וברמז את רגשותייך ומבקשת לוותר על הנופש המשותף שלכם השנה. אם הם רגישים - הם יבינו אתכם ולא ייפגעו.

אם הם לא יודעים שאתם מצפים או אם הם עלולים להיעלב שתבטלו - אז אולי כן עדיף לנסות איכשהו לבלוע ולהסיח איכשהו את הדעת בזמן הנופש...

אבל מה בעלך אומר? הוא מוכן לוותר על הנופש? ואם יש לכם ילדים - האם הם מוכנים לוותר?

רק שאני לא יודעת כמה באמת אנשים שלא נמצאים במצב שלי

מבינים כמה זה קשה ( אומרת את זה כי עד שאני לא הייתי בזה לא הבנתי את הכאב הזה )

ואני קצת מתביישת מעצמי

מצד שני פשוט כואב ושורף לי בלב 

ההריון שלה לא לקח לך כלום! זה הקב"ה נותן...

וכשהקב"ה יחליט גם לך יהיה הריון

וגם אם תלכי עם הילדים לספריה או לגימבורי תוכלי לפגוש נשים בהריון.

לכי, תשתחררי ותהני. אל תוותרי על הנופש . בעזרת השם תזכי לבשורות טובות בקרוב

בעיקר בשביל עצמך, לא לתקוע את החיים, אלא לנסות כמה שיותר "לחיות" גם בתוך הכאב והקושי.

והשאלה אם בכך שתבטלו את הנופש ותשארו בבית באמת תהיה לך הרגשה יותר טובה.

תנסי לשבת עם עצמך ולדמיין את 2 הסיטואציות. זו שאתם איתם בנופש וזו שאתם בבית, ותראי לאן הנטיה הרגשית שלך

בנוסף לנטיה השכלית. (שלדעתי האישי היא ללכת, אבל בסוף רק את מכירה את עצמת הכאב שלך)

בהצלחה וחיבוק!

אני רוצה להצליח ללכת

אבל ממש מפחדת שיהיה לי קשה מידי

צריכה כנראה לחשוב עכשיו על הילדים, על ההנאה שלהם יחד עם הבני דודים..

פחות זמן משותף איתה.

וחיבוק. זה כל כך כואב, וכנו שאמרת - הם לא יכולים להבין.

אז תהני מהמקום עצמו...

בעז"ה בשורות טובות בקרוב

🧡💖

תיהיי קשובה לעצמך ותראי לאן זה מתפתח..❤️

שיהיה בשעה טובה ובקלות בעז"ה!

בידיים מלאות ובבריאות

מרגש

זאת בשורה טובה, בוודאי שיתפתח ללידה.

השאלה תוך כמה זמן. זה יכול להימשך ככה שבועות...

תקפידי לשתות המון.

תמדדי גם את אורך הציר ולא רק את התדירות.

כשהצירים מתחילים להתייצב על מרווח קבוע, של פחות מ10 דקות, כל ציר מעל דקה, כשבשיא הציר את מרגישה כבר אי נוחות משמעותית, זה סימן לחשוב שכנראה הצירים יובילו ללידה ולהתארגן בהתאם.

כשהצירים הם כל 5 דקות, כל ציר מעל דקה וחצי, במשך שעה- זה הסימן להתפנות לבי"ח.

כשיצאנו לבית החולים בלידה הראשונה שלי, אבל כן היו חזקים ובמרווחים קצרים יחסית (וגם כבר פקעו המים, שזה מה שגרם לנו להזמין אמבולנס ולצאת, אחרת היינו נשארים כי הם עוד היו קצרים ולא יותר מדקה).

כשהגענו לבית החולים הייתי בפתיחה 5.5, ודי מהר כבר הגעתי לפתיחה מלאה.

ועדיין יש אמץיזה מדד כללי שאומרים לכולם.

בפועל בוודאי שצריך לשים לב אם יש נתונין חריגים (כאב, תדירות או אורך)

ובוודאי גם ירידת מים.

יש לידות שמתפתחות מהר גם בלי שום סימן, אבל לא נלחיץ את הפותחת.. מקווה שאצלה הצירים יתפתחו לפי הספר. 

כמעט ברמה של חרדות נראה לי, וזה פשוט סיוט כל הפחדים האלו!!

אז רק חיבוק חזק!!!

וכמובן בעז"ה שהכול יעבור בקלות, בשמחה ובבריאות שלמה!!!

בלידה הראשונה לפני כמה שנים הרגשתי כך, גם הייתי מאוד צעירה. עודדתי את עצמה שכיום הסכנה באמת לא כ"כ מצויה, יש מכשור רפואי מתקדם, רופאים מומחים ועוד ובנוסף על פי המאמר אני באמת שומרת ומקפידה על 3 דברים: חלה (קונה כשרה ומהודרת -וי) ,נידה (שומרת - וי) הדלקת הנר (מדליקה - וי).

כמובן שאם היו זמנים שלא שמרתי או הקפדתי במיוחד, חזרתי בתשובה מאז. 

לא מפחדת ממה שכתבת

אך כן חוששת מהכאב

ומכל החולשה אחר כך

וממתי יהיה ואיך אסע

ומי ישמור על הילדים בבית

עד שבסוף אמרתי לעצמי שמה שיהיה יהיה וזו הזדמנות לעבוד על מידת השליטה ולשחרר. להתפלל לה' שיהיה טוב ומתוק עבורי ולא להדאיג את עצמי מעכשיו במה שאני לא יכולה לשלוט עליו או לדעת מה יהיה.

וכמובן להיות אופטימית

ואצלי זה גם כולל סינון בתכנים אליהם אני נחשפת

ולפעמים להרפות ולדעת לנשום ולחייך גם בתוך בלגאן ועומס נפשי או פיזי. לזהות מה הצורך שלי עכשיו ולהניח הכל בצד. לא להיות עם יסורי מצפון אלא לקבל את עצמי כמו שאני.

זה מאד מרגיע ומפיג חששות

אבל ממש מזדהה

בלידה האחרונה הייתי משוכנעת חודש מראש שאני לא שורדת את זה, אין לי איך לעודד אותך רק אומרת שאת לא היחידה ולדעתי כן כדאי לשתף מישהו בחששות כדי למצוא איך להקל..

הייתי חושבת שכל פעם שהמחשבה עולה להמיר אותה למשהו שמחזק אותך, כמה רעיונות:

1 - משפט חיובי כלשהו שנוגע בך, למשל "אני יולדת בבריאות וחזקה מהכאב"

2- פסוק מחזק מתהילים

3- להגיד פרק תהילים קצר

4- לשים מטבע לצדקה

זה באמת פיקוח נפש

אני השארתי לבעלי צוואה לא כתובה לפני הלידה השנייה

ברוך השם הכל היה בסדר

אבל באמת הרגשתי הבדל ענק מהלידה הראשונה לשנייה בקטע של הפחד מכל התהליך..

חיבוק❤️

תסתכלי על כל האנשים פה בעולם שמסתובבחם, הם כולם תוצרים של לידות של נשים שרובן נשארו בחיים כדי לספר

זה מה שעזר לי להתמודד

וגם, עזר לי לדמיין את היום שאחרי. לחשוב על הלידה כמעבר למשהו גדול לא כאירוע שהוא הגדול בפני עצמו

מקווה שלא מאוחר מידי...

אם אתם נוסעים באוטו אז אולי ליצור פלייליסט עם שירים משמעותיים לכם ולכתוב לו או לומר לו משהו קצר לגבי כל שיר (משהו נוסטלגי/הקדשה בשבילו/משהו שאת מאחלת לכם וכו').

יכול ליצור חוויה מיוחדת בנסיעה לאירוע🙂

אני אכין!

למרות שניראלי שאנחנו מקפיצים חלק מהאחים לאולם ואז זה לא שייך, אבל לייצר ביטחון

אולי כדאי  להגיע לשם?

בהצלחה

הגעתי בסוף ישירות.

עייפה, עצובה, כאובה.

תתפללו בשבילי שאסיים פה כמה שיותר מהר🙏🙏

ומקווה שאחר כך יהיה לך את הזמן לעצמך

לעשות משהו שעושה לך טוב❤️