פורום הריון ולידה (עמוד 946)

אז לקחתי במשך 3 חודשים, לפני שנה בערך...

1. נראה לי הגיוני, אבל לא בטוחה. התרופה אמורה לגרום לביוץ אצל נשים שהביוץ לא סדיר/לא מתרחש. ולכן הייתי מצפה לביוץ סביב יום 14, כי זה מה שהיא אמורה לעשות... (וגם לחזק את הביוץ, אצלי למשל היו 2 זקיקים גדולים, כשעד אז היה רק 1).

2. לא קרה לי,ולא ידוע לי. מצד שני, כמו כל תרופה הורמונלית על רקע שיבוש הורמונלי, מן הסתם סביר....

ואם לא עזרתי, אז לפחות הקפצתי

בהצלחה!

אבל בקושי הצלחתי לעשות הפסק ביום השביעי....

1. אצלי הוא הקדים אבל לא באופן עקבי, כל פעם לזמן אחר. בלי לטרזול אין לי ביוץ בכלל ככל הנראה, עם היה לי ביום 13-17 בערך

2. אצלי לא היה ארוך יותר אבל היה יותר מאסיבי, ממש דימום כבד משמעותית ממה שאופייני לי. 

תבקשי הפניה לטיפולים ברפואה המשלימה לא חייב לפרט איזה טיפול בדיוק. אני בדכ עושה שיחת טלפון או כותבת באפליקציה לרופאה שלי, כותבת מה הבעיה (כאב בטן, עצבים, לחץ, כאב ראש לא חסר ב"ה..) ושאני עושה טיפולים בפרטי ודורשים ממני הפניה, זהו. רופא 1 פעם עשה לי בעיות הכרחתי אותו חחח, למה זה עולה לו כסף? וכן, את יכולה להגיד שרלפקסולוגיה עזר לך בעבר ושיציין דווקא את זה

חב' הביטוח לא ממש מתעמקות במכתב מספיק שיש הפנייה כלשהי

בהצלחה! 

הביטוחים האלו לא כיסו לי טיפולים אלטרנטיביים.

רק אם זה מטפלים בהסדר שלהם ובתנאים שלהם... וה מעצבן נורא...

אבל שיהיה

מה זה אומר?

זה חום לא גבוה.  אז זה מרגיע.  

לכי להיבדק הרופא יכול לזהות בבדיקה אם זה ויראלי או חיידקי ..

יעשה לך משטח אם לא יהיה בטוח וגם אם יהיה בטוח ותוך יומיים שלושה יש תשובות...

לרוב דלקת בגרון חיידקית היא ממש משביתה..

נשמע שחטפת איזה וירוס. אבלא אני לא רופאה

לכי להיבדק כדי להיות רגועה.

בהצלחה

לחתוך שום לחתיכות קטנות ולבלוע כמו כדור

בתקווה שלא יתפתח..

תרגישי טוב!!

והמליץ על הרבה תה.. ועל קלגרון ודומיו 

אקח, תודה!

בינתיים החום עלה ל-38.5.

לא הלכתי לעבודה, אני במיטה ובעלי הכין לי תה עם לימון ודבש.

מנסה להשיג תור לרופאה העמוסה שלי, אם לא ילך אבקש רק שתשאיר לי הפניה למשטח.

תודה לכן יקרות! ובריאות איתנה לכל עמ"י.

| שירותי בריאות כללית

ואם עשית מוקדם, לפני האיחור והביוץ היה מאוחר אז שווה לבדוק שוב.

במיוחד אם מאחר לך

בהצלחה

אז פה אני פחות יכולה לייעץ..

נשים שעוברות את אותו עניין יהיו לך לעזר.

בהצלחה יקרה

בבדיקה ביתית היתי אומרת שיש עוד סיכוי

בבטא..סבירות נמוכה..

סליחה אם אני מבאסת

וקראתי על זה עשרות מאמרים ומחקרים

עובר יכול להשתרש בין היום ה6 ל12

כשהממוצע זה היום ה9

וככל שעוברים הימים, אז גם אם יש השתרשות הסיכוי של העובר לשרוד, קטן. ואז יש הריון כימי

השתרשות בין הימים 6-9 זה הכי טוב

אח''כ סיכוי קטן להשתרשרות

וגם סיכוי קטן יותר לשרוד

יש לי סלים נערמים וממש מרוצה מהם.

מאפשרים לסדר את הכביסה במגדל, וגם לשלוף (יש פתח בצד) מצד שני- בגלל שזה מודולארי, אפשר להעביר סלים ממקום למקום, למשל הין כביסה נקיה או מלןכלכת

משום מה היה נראה לי בתמונות קטן מידי .

ואני צריכה 6 סלים (2 אפשר קטנים)...

והסלים שיש לך נכנסות גם מגבות וסדינים?

תודה

כמות של מכונה נכנסת שם בנוחות. אפשר לדחוס גם יותר. גם מצעים ומגבות נכנסים שם טוב. (מנסה לחשוב- מצעים מ2 מיטות בודאי, אולי גם מ3)

הסלי בתמונות הקטנות הם באמת גדולים/ קטנים יותר.

זה מעולה ואני ממליצה ממש. את גם תמיד יכולה קנות מעט ולהוסיף עוד סלים אם צריך

מעניין אותי לבדוק  גם את הרב-סל ...

הכביסות שלי ממוינות באילתור והחדר כביסה צועק הצילו חח...

תודה !!!

מכילים כביסה בכמות של מכונה של 8 קילו.

הסל הגדול מכיל 2 מכונות  כאלה

כמו בחנויות סטוקים על גלגלים

מברזל, מחולק לתאים גדולים (נכנס מכונה וחצי של 9 קילו בערך בכל תא)

קנינו מחנות הספק במרכז

מצרפת קישור-

https://www.ganashop.co.il/product/5-M19

ואת נשמעת כאובה ומבולבלת מאוד.

קחי לך זמן לעכל את הענין, מותר לך לכעוס / לכאוב / להפגע.

תיכף יבואו בנות אלופות בהזדהות והכלה.

אם את מעוניינת *ובשלה* לשמוע כיווני חשיבה אחרים שהם לא רק הזדהות - יכולה לנסות בשמחה.

אבל ממש רק אם שייך מבחינתך, כי אחרת זה עלול לפגוע.

בהצלחה❤🙏

תודה שקראת והגבת הלגיטמציה לתחושות עוזרת...

אני כן אשמח לשמע על כיווני חשיבה 

אז קודם כל, ואני מציינת זאת תמיד, שאני מדברת אך ורק מניסיון אישי שלנו.

ותמיד תמיד יש את האופציה שמה שעובד לי לא יעבוד לך וזה בסדר. אנחנו נשים שונות, עם חוזקות שונות ורגישיות אחרות.  

מוטיב מאוד חשוב בעיני, בהתמודדות מסוג כזה היא הפרדה.

הפרדה בין המעשים שלו לזוגיות שלכם ואליך.

האמת שכמה שאני מנסה לחשוב עם עצמי בעקבות שרשורים כאלה בפורום - מה יכול לעזור ליצור הפרדה כזאת - זה עדיין לא מגובש לי 100%, אז מנסה:

את מתארת התמודדות שלו עם הנושא מגיל 8(אגב, מצוי ביותר). כלומר, בעלך היקר מתמודד עם עצמו מגיל 8! עוד שנה ועוד שנה ועוד.. מתחיל כילד כשבכלל לא מבין מה הוא עושה ומה זה, וממשיך הלאה.. בלי קשר לזוגיות, בלי קשר לאשה מסויימת, או התחייבות כלשהי.

תחשבי כמה תחושות של צער / כאב / בושה / חטא / אשמה / תיעוב עצמי / בלבול - הוא צבר בכל השנים האלה!!

קחי רגע לחשוב, לדמיין, לנסות להרגיש את זה❤

והוא מתחתן, והכל טוב ויפה.

אבל פלא, היצר כמובן לא נעלם. (הגיוני כמו שכתבת שהיתה חצי שנה בהתחלה שלא נפל. התרגשות של החתונה / זוגיות וכו).

גם אני ואת לא באמת משתנות תחת החופה, אף אחד לא משתנה בהינף לילה וטקס חופה.

ובעצם מה שקורה, כשוך ההתרגשות ופרפורי ההתחלה - אנחנו חוזרים להיות מי שאנחנו. לטוב ולמוטב.

ובעלך היקר "חוזר לעצמו" גם בנושא הזה.

אבל פתאום התמונה משתנה.

פתאום ההתמודדות הזו, עתיקת היומין,  מרובת הכאב והקונפליקטים, סוטת "ממסלולה" והופכת להיות "כלי ניגוח" ביניכם.

הרי זה היה שם תמיד. גם לפניך, גם בלי קשר אליך.

גם בלי קשר לזוגיות בכלל.

המקום הכאוב, המתמודד הזה, לא בא בגללך/ להתחרות איתך. הוא קיים שם לצערו כבר מילדות.

יכולה לנסות להבין את המשוואה של בעלך מול הכאב, בלי קשר אליך?

הצלחת להבין אותי קצת?

אולי תנסי לדמיין שנחשפת עכשיו לאזשהיא חוויה קשה וממושכת שבעלך עבר. משהו קשה עם עצמו.

יכולה להסתכל רגע מהצד על הכאב, בלי להכניס אותך למשוואה?

בעלך המדהים גם מביע חרטה ורצון לשינוי.

תצליחי להיות שם בשבילו לתמיכה בתהליך?

תארי לך שהוא רוצה להגמל משתיית אלכוהול - לא מגיע לו להיעזר בך?

מי יכולה לתמוך בו כמוך?!

מצליחה להסתכל קצת על הנושא כמו גמילה מאלכוהול? שלא מערבת אותך רגשית?

תנסי לשבת להקשיב לו, רק להקשיב.

את תופתעי ותזדעזי מעוצמת וכמות הכאב והתסכול שהוא אוצר בתוכו.

תארי לך תגובה כמו: "כמה קשה לי לשמוע איזה כאב עברת! ממש מצער אותי לחשוב כמה ייסורים ואשמה חווית, שתדע שאני פה אם תרצה כל סוג עזרה כלשהיא"

מה זה יעשה לו את חושבת?

מה זה יעשה לזוגיות שלכם?

איפה זה שם אותך מולו? מאשימה ומפוחדת על המקום שלה? או בטוחה בעצמה, מאמינה בו ונכונה לתמיכה?...

לגבי טיפול תרופתי:

אף פעם לא שמעתי דבר כזה, והאמת נשמע לי מזעזע.

יצר המין הוא החיים עצמם. הוא  התשוקה והכוח המניע. לא מסרסרים אותו בתרופות,לומדים לתעל אותו לטוב.

אם באמת הוא עונה להגדרה של מכור - שמעתם על שיטת 13 הצעדים?

ועוד שאלה בשביל עצמך:

את אוהבת אותך? כמה את חושבת שאת אישה שווה? כמה נראה לך בעלך זכה בך?

חשוב מאוד לאמן גם את השריר הזה...

אם יש לך עוד שאלות,  בשמחה❤

קודם כל, תודה על התגובה המושקעת

אני יתחיל ממה שכתבת בסוף שבאמת יש לי קושי לאהוב את עצמי )ואני יודעת שזה לא תורם לזוגיות ...

את כתבת כ"כ יפה וזה נתן לי שנייה לראות את הכאב שלו וגם עליו אני ממש רואה שהוא מצטער וכואב לו על המצב)

זכרתי משרשורים שראיתי שכן חשוב לעודד אז כשקראתי את המכתב אמרתי לו שאני מעריכה שהוא אמר לי את זה ולא גיליתי זאת בעצמי אבל להגיד משהו טוב יותר מיזה אני לא מצליחה.

 איך את מצליחה להפריד את זה ממך? אני יודעת שזה התחיל לפני שהייתי בחייו אבל אני לא מצליחה להפריד את עצמי  / זוגיות  מן המעשים שלו. כל פעם שאני חושבת עלזה זה פשוט מכעיס ומגעיל אותי, אולי אם הזמן הכעס, כאב וגועל יפחת? 

אני אקרא על השיטה (ואני ממש נגד תרופות כאלה זה נשמע לי מזעזע אבל כנראה מרגיש כ"כ רע שמעדיף לעשות את זה )

ואני ממש מרגישה שעצם זה שיש לי איפה לפרוק את זה קצת מקל עלי, אז תודה !

ותדעי שאני נפעמת ממך!

לא הרבה נשים במצב שלך פנויות ופתוחות לשמוע!

ואת עם כל הכאב שלך - עושה את זה מדהים!

הכאב שלך לגיטימי! הכי בעולם!

הוא יפחת אם תתני לו מקום.

אל תרוצי למה שכתבתי לך למעלה, זה השלב הבא.

קודם תשהי עכשיו בכאב שלך, בגועל, בכעס, באכזבה,בכל מה שעולה לך בלב ובראש.

לכי תבכי את זה.

יש לך איזשהיא פינה פרטית? אולי אפילו בטבע?.. לשבת ולבכות, להתאבל.

אני חושבת שמה שעוזר לי להפריד, ולא בטוח שזה מה שיעזור לך, זה קודם כל דימוי עצמי חיובי מאוד (לפעמים אני חושבת שיותר מידי😅).

*בעיני* אני אחת הנשים השוות בעולם. בכל הפרמטרים.  פדיחה לכתוב ככה, אבל כותבת בשבילך, מאנונימי מותר .

אני חושבת שלהיות נשואה אלי זה זכות ולא חסד. אני יפה, חכמה, חרוצה וחברה טובה ו... להמשיך?

אני ממש ממש ממש מרגישה את המקום הבריא והיציב *עם עצמי* בתוך הזוגיות בכלל ובעניין הזה בפרט.

אם מענין אותך לעשות עבודה עם עצמך - עופי על זה בכל בכוח!!

עוד משהו שהוא "אני" ולא בטוחה יעזור לך, אבל כותבת:

מיניות בשבילי היא קסם, היא פלא!

זה לא משהו שמגעיל אותי בשום צורה.

פורונוגרפיה זה גס ומשפיל לדעתי. אבל מיניות בכלל - מסקרנת אותי, לא דוחה.

(אבל אני באמת שונה נראה לי בענין הזה מרוב הנשים, וכנראה לא יעזור לך..)

אולי יכול לעזור לך באמת להסתכל על זה כמו גמילה מאלכוהול למשל, זה מסתדר לך איכשהו?

תיכף יבואו אולי בנות שיותר דומות אליך בראש ויוכלו יותר לעזור לך פרקטית.

אני רק אוכל לספר לך מה תרויחי אם תצליחי לשנות את המשוואה מ: את מול בעלך ראש בראש.

ל: את ובעלך מול היצר ראש בראש.

אתם תרוויחו זוגיות מופלאה, חברות אמיצה ואהבת אמת.

לכו על זה! תנסו, זה שווה!!!❤

לבעלי:

אנשים שמתמודדים עם היצר החזק הזה - עוברים המון נפילות, עם כל הרצון הטוב והמלחמה שלהם.

וזה מייאש אותם כ"כ וגורם לתסכול עצום!

ישבנו פעם בזמן כזה והסברתי לו, אולי יעזור גם לך:

ה' לא רוצה אותך נקי לחלוטין מהיצר, הוא לא רוצה אותך מושלם בענין הזה וזהו.

איך אני יודעת? כי לא ברא אותך כזה.

הרי בקלות יכל לברוא אותך עם יצר חלש / בלי התמודדות בנושא. או לחילופין לתת לך להצליח להתגבר מעכשיו וזהו.

נכון? הרי ה' כל יכול?!

אממה, אנחנו רואים לפי המציאות שהוא בוחר עדיין להשאיר אותך מתמודד. להצליח חודשיים, ליפול פעם אחת. לא להצליח חודש ואז להצליח חצי שנה... וחוזר חלילה..

הוא רוצה אותך נופל וקם!! קם ונופל!!!

זה רצון ה'!! זה בדיוק!!

כשתגמור את התיקון שלך בנושא - תקבל ממנו כוחות להשאר תמיד למעלה בקדושה.

עד אז - אנחנו נכנעים לרצונו יתברך,ודווקא הנפילות והקימות האלה - הן הן שעושות לו נחת רוח.

וואי יצאתי רבנית🤦‍♀️😅

אבל זוכרת שזה חיזק אותו כ"כ.  אולי לא במקום בשבילך עכשיו, אולי לא בכלל, אבל הרגשתי צורך לכתוב..

רק רציתי להגיד לך את זה

פי אלף ממה שיכולתי לכתוב

מזדהה וממש מסכימה עם כל מה שכתבת

(חוץ מאיך אני תופסת את עצמי  לצערי, אבל זה לא קשור)

יישר כוח

התגובה שלך משמעותית עבורי.

לא תמיד אני מצליחה להנגיש את הדעות שלי בצורה רכה ונעימה יותר, אז כיף לקבל פידבק 

את יודעת שפעם הייתי חושבת שלעוף על עצמי זה גאווה אבל עכשיו ( ובזמן האחרון בכלל ) אני באמת רואה כמה זה חשוב הדימוי העצמי הזה גם בשבילי וגם בשביל הזוגיות ( כמו במקרה הזה ) ותודה שפרטת , זה נתן לי מוטיבציה לעבוד על זה!

 וגם נתתי לבעלי לקרא את השרשור והוא גם ממש התחבר למה שכתבת ואיך שהסברת מה עובר עליו ויכל גם להבין יותר מה שאני  עוברת.

תודה רבה ממש עזרת לי (ולנו)

אבל יחסי אישות זה מצווה מאוד מאוד מאוד גדולה וחשוב,

ולא סתם- כי עליה מבוססים על הנישואים- כך נברא העולם.

ולכן כשיש בעיה ביחסים זה גורם לקושי בזוגיות.

זה פשוט משוואה.

והזוגיות זו בעצמה מצווה גדולה מאוד ש מאוד מאוד רוצה בה

ואפילו כתוב  מוחק את שמו בשביל להשכין שלום בין איש לאישה.

ולכן- רק לכתוב לך- על זה שכתבת שאין זמן וכל לטפל בזה שאתם מקיימים ככה יחסים- זה הנקודה הכי חשובה... ככה לדעתי..

דבר ראשון לעשות את מה שיכול לחזק את הזוגיות מהשורש ואחכ השאר יסתדר...

ככה לעניות דעתי..

אני שומעת מה שאת אומרת ואני יודעת שזה חשוב ורוצה לטפל בזה (אשמח גם להמלצות מאיפה להתחיל, פיזיו כבר לא משפרת)

אבל בעלי טוען שזה התמכרות. הוא אומר שמאז שהתחילו הבעיות זה נתן לו תירוץ לחזור לזה אבל גם בתקופות הטובות שלא  נפל זה היה לו ממש קשה כי מרגיש מכור וזה פשוט משגע ותו עד שנופל...

התמכרות היא יומיומית, כזו שמפריעה לתפקוד

שכל קגע פנוי מוקדש לה וגם רגע שלא פנוי.

את מתארת התמודדות  נורמלית.

ממש לא נשמע התמכרות.

עכשיו תשאלו את עצמעם למה שניכם ממהרים להגדיר את זה התמכרות? 

הגבר צריך להתמודד עם הקושי שלו גם אם אין יחסים והוא גם יכול ליפול גם כשיש יחסים טובים בריאים ותקינים ובתדירות גבוהה. 

התכוונתי לא לקשר בין הדברים אלא לקשר את זה למצב הזוגיות בכללי..

שהפותחת תיארה מצב של 'ראש בראש' וניגוח..

זאת אומרת מסכימה שהבחירה והאחריות היא עליו..ובכל מצב זה לא עניין של להאשים את האישה או לומר שזה בגללה

אבל

הציפיה שגבר יתמודד לאורך תקופה ארוכה וממושכת עם העדר יחסים בתוך קשר זוגי..

ושזה כאילו מובן מאליו שיתגבר תמיד

זה לא מחובר למציאות

לא שאי אפשר לא ליפול

בטח שאפשר

אבל זה כן נסיון מאוד לא קל פיזיולוגית קודם כל עבורם

אני לא מצדיקה נפילה אבל אני לא חושבת שזה דבר כל כך קל לא ליפול

ואני לא מדברת על צפיה בתכנים אסורים.

אלא פשוט על שז''ל ..

ולכן בעיני בזוגיות כן צריכה להיות התחשבות אחד בשני

אישה התקופות של חוסר חשק יכולה גם חודשים לא לרצות

ובעיני זה לא זוגי לבחור רק במה שנח לי

וכן חושבת שנכון מדי פעם לפרגן לו. באהבה. ולייצר גם. תנאים שיאפשרו שתהיה חוויה טובה גם לאישה

שאסורים הרבה זמן, למשל אחרי לידה

או שאסור רפואית (במצבים מסויימים בהריון למשל)

אני לא מדברת על מה צריך לקרות בזוגיות טובה ובריאה ועל מה המצב הרצוי

אני פשוט רוצה לנתק את הקשר כדי שאף אשה לא תחשוב שזה קשור אליה.

אישה אחרי לידה לא צריכה להיות בלחץ שבגלל שלוקח לה זמן להטהר בעלה בינתיים עלול ליפול וכו'

בדיוק כמו שאשה שמקיימת יחסים 4 פעמים בשבוע לא יכולה להיות בטוחה שזהו, בעלה מוגן ושמור.

כי זו התמודדות של הבעל שלא קשורה לאישה.

ואני כן מדברת יותר על נפילות באינטרנט ולא סתם שז"ל בגלל שזה מה שהפותחת דיברה עליו, וגם כי זו התמודדות 'גדולה' יותר. זה לא להתמודד מול עצמך והיצרים שלך, אלא מול תעשייה שרוצה לתפוס אותך ברשת שלה

אישה שמתמודדת עם כאבים ביחסים ממש לא צריכה תוספת של מצפון.

זו התמודדות גדולה מספיק גם כך

אשמה לאישה לא שייך בכל מצב בעיני

אז זה לא שאנחנו לא מסכימות בכלל

נכון בתקופות שאי אפשר יש לו התמודדות

ולדעתי יותר קל קצת להתמודד כשאי אפשר

מאשר כשאפשר אבל מסיבה כלשהי זה לא קורה

יכולה להגיד שבפועל כשהיינו מותרים אבל לא היה אפשר -נגיד הריון בסיכון ואז תקופה ממושכת-

בעלי ביקש ואני הצעתי מעצמי נגיד להפריד מיטות ולהמעיט במגע של חיבה בערב

להקל עליו

וזה ממש הרגיש לי נכון

הנק' שאני העלתי היא באמת למצב בו הם מותרים ואין בעיה רפואית כלשהי

שכן חושבת שכמו בכל דבר אחר בזוגעות

חושבים יחד

אחד על השני וכל אחד משתדל מה שהוא יכל

זה לא שלא קיינו  יחסים שנתיים...

אחרי חצי שנה של כאבים לא נסבלים ( שדרך אגב, ניהיו יותר חזקים ככל שהמן עובר וממש הגיע למצב שרעדתי בגוף ממש מפחד שהכאב מגיע ולכן אני יודעת שהרבה יושב על הרגש\מח)

אז היה תקופה של בערך שבועיים שלושה שממש לא קיימנו כי בעלי לא רצה בגלל שראה אותי סובלת ככה קיבלנו אישור מרב שפשוט יגמור בחוץ ליד

אז סתם אם יש נשים שרואות את זה וסובלות מכאבים נכון שלפעמים צריך ( וממש לא על בסיס קבוע) לקיים יחסים  בתקופות של חוסר חשק כדי להתחשב כמו שכתבת אבל ממש ממש לא משהו שכואב ! זה רק יחמיר את המצב ניסיון 

בטוחה שקשה לך מאוד להבין אותו, נשמע שהפער ביניכם בנושא מיניות הוא תהומי כשהוא יחסית בקצה הסקאלה במאפיינים של גברים ואת בקצה ההפוך במאפיינים של נשים

מותר לך להפגע,קחי את הזמן לעכל...

אבל בבקשה- אל תמהרו להחליט החלטות ולחלק "עונשים". זה לא טוב ולא כדאי..

תתמקדי בכאב שלך, בפגיעה, קחי את הזמן לעבד ולחשוב

בעיני הכיוון הוא לא טיפול בהתמכרות. ברור לי שמהמקום שלך בלתי אפשרי לשים על זה פוקוס אבל בעלך האלוף עשה פה דרך מדהימה, מתדירות גבוהה מאוד לכמעט כלום אחרי החתונה

פעם בחודש זה ממש לא התמכרות

לא שאני חושבת שלא צריך למגר את זה לאפס אבל זה לא התמכרות וזה בעיני לא הטיפול הנכון פה

נשמע לי שאתם חייבים פה טיפול מיני זוגי מקצועי, כתבת שהתחלת משהו אבל אם זה רק היה פיזיותרפיה בקטע פיזי זה לא מספיק (למרות שזה גם מדהים)

אני יודעת שזה קשה להתחיל כזה טיפול, החשיפה וההתעסקות בפערים היא לא קלה אבל זה ממש ממש חשוב ונשמע שזה קריטי במקרה שלכם

גם כשיש פערים אפשר לחוות מיניות וזוגיות טובים אבל צריך לדעת לגשר ולתקשר את הפערים האלה כך ששני הצדדים יהיו שמחים ומסופקים

וזה אפשרי!

בהצלחה!!!

קודם כל תודה על  ההזדהות!

 ובאמת יש בינינו פער די גדול...

וכן הייתי בפיזיותרפיה לבערך שנה ובאיזשהו שלב הפיזיוטפיסטית אמרה לי שצריך לשלב טיפול ריגשי כדי שנוכל  להתקדם אבל עם ההריון, לידה, מצב כלכלי  לא משהו לא התפנינו 

אבל שה משהו שהחלטנו עכשיו לשים בראש סדר העדיפויות, מקווה ממש שנצליח!

רק לגבי בעניין של הכאבים שאת סובלת מהם.

ממש, אבל ממש, ממליצה לך לטפל בהם. בשבילך. בלי שום קשר לאם הוא נופל או לא.

לחיות במציאות כזאת של כאבים, נשמע לי מאוד מאוד קשה.

במיוחד שההזדמנויות להנאה ושמחה בתחום הזה כ"כ גדולות

והכאבים חוסמים הרבה מהן.

לדעתי זה משהו ששווה להשקיע בו הרבה לפני דברים אחרים, כי המקפצה שטיפול כזה יכול לתת לחיים שלך ולזוגיות שלכם, היא עצומה.

נ"ב: הוא לא מכור. יש הגדרות מאוד ברורות למה נחשב התמכרות, ביניהן: זה פוגע בתפקוד היום יומי, חוסר אפשרות לשלוט בזה ועוד ועוד. ונראה לי חשוב לא להדביק תוויות קשות שהן לא נכונות, בלי סתירה בצורך לטפל.

אז קודם כל אני ממש מודה לכל אחת ואחת שלקחה זמן לקרא ולהגיב זה כ"כ עזר לי!

עצם זה שיכלתי לפרק את מה שאני מרגישה ולקבל הזדהות / חיבק/ עצה פשוט עזרה לי ממש!

אז באמת בחמישי בלילה אחרי שכתבתי וקיבלתי כמה תגובות הרגשתי משהו קצת מתרכך ואמרתי לבעלי שאני מבינה שהוא גם נמצא בהרבה כאב ואני רוצה לחכות קצת לפני שנחליט מה עושים כדי שזה יהיה מרצון לעזור ולא מכעס וזה באמת ריכך ביננו הרבה.(כל רביעי חמישי די התעלמתי ממנו)

עכשיו אני מרגישה שהכעס כבר לא שם אני יותר במקום של כאב וגם קצת גועל ואני מדברת איתו על זה, הוא מבין וזה תורם באמת לשתינו (גם הוא מרגיש יותר בנח לספר לי דברים ואיך מרגיש וכו )

החלטנו שטיפול זוגי זה בסדר העדיפויות כרגע עם זה אומר לפנות לעמותות שיעזרו/למצא עוד משרה/אולי אפילו לבקש מההורים...

השאלה היא זה שברור שאני צריכה מטפלת מינית לטפל בכאב וגם זוגית בשנינו אבל לגביו מאיפה מתחילים ? (או שזה כלול בזוגי? פשוט לגבי הבעיה הוא היה מעדיף מטפל גבר )

אני גם מרגישה שקצת איבדי אמון בו, איך מחזירים ? והמחשבה של לקיים יחסים עכשיו פשוט מעלה לי את הדברים שראה וזה ממש ממש מגעיל אותי, פשוט הזמן יעשה את שלו?

יודעת שזה כואב עכשיו אבל מאמינה שכל הסיפור הזה רק יקרב ביננו ( הוא באמת מרגיש יותר קרוב כי לא מסתיר דברים) ואם כבר דברים טובים שיצאו מזה הוא באמת מנסה לפנק אותי ודי נתן לי מסאז בגב רב השבת (לא יודעת איך להסביר אבל הרגשתי שכל זה ממש מכביד עלי שממש הרגשתי תפוסה בגוף )

אז באמת תודה (וגם בעלי מודה ) לכל אחת כאן !

יש הרבה מטפלים שמתמקצעים בשני הנושאים כי באמת הם שזורים כל כך חזק

ממליצה להתיעץ עם אפרת צור, או מכון רותם (נראה לי זה השם..אלישע אזר) או מרכז יה"ל

אולי מי מהם ידע לעזור לכם למצוא שליח או שליחה טובים.

אל תתפשרו על מקצועיות!

בנושאים אינטימיים ועמוקים כאלה טיפול לא מדויק יכול גם להזיק, להתפיח משקעים ולהקשות על הטיפול בהמשך....

לגבי האמון - נורמלי וטבעי. אני חושבת שלא נכון ולא בריא לנסות לקיים יחסים כל עוד את לא רוצה בזה.זה רק מרחיק אתכם מהמטרה החשובה והטובה הזו

כמובן שכל טיפול מיני הוא לא מטפל בכאבים עצמם אם המקור שלהם הוא פיזי. אבל רוב מוחלט של הכאבים ביחסים נובעים מחיבור של גוף-נפש, מהכנה לא מספיקה של הגוף, וטראומות

לכן לדעתי שווה להתחיל מטיפול הוליסטי

ואם לא רואים בעקבותיו שיפור או אם המטפל/ת ימליצו אז לפנות לטיפול רפואי או של סקסולוגית מוכוון לכאב

בהצלחה!!!!

כל הכבוד על המוכנות לטפל, זה לא קל

"רוב מוחלט של הכאבים ביחסים נובעים מחיבור של גוף-נפש"

אז אין לי נתונים מדוייקים,

אבל במקרה שזה כן נובע ממשהו פיזי - צריך לתת לזה קדימות ראשונה ודבר ראשון לברר את זה

כי,

אם זה נובע ממשהו פיזי ועושים המון עבודה נפשית-רגשית ושום דבר לא מתקדם - זה יכול לגרום יאוש ודכאון של אני לא בסדר...

ומהצד השני, הרבה אנשי מקצוע בתחום (גניקולוגים, פיזוטרפיסטיות) לא יודעים לאבחן ולטפל באופן מספיק מקצועי (מכירה לא מעט סיפורים), ההתשה בללכת מאחד לשני ולקוות כל פעם ולהתאכזב היא קשה, אבל כן ממליצה מאוד להתעקש על אנשי מקצוע מובחרים, גם כשדורש השקעה כספית רבה (פרופ' לב שגיא דבר ראשון, וכדאי לקרוא שרשורים שהיו פה לאחרונה).

בקיצור, דבר ראשון לבדוק או לשלול אם זה עניין פיזי ורפואי, ואח"כ להתקדם הלאה.

לא סותר טיפול זוגי במקביל, במיוחד בעקבות כל מה שזה מעלה...

ולפותחת באופן אישי - את נשמעת מיוחדת ומעוררת התפעלות! 

וגם זה עוד סיבה שחשוב ללכת למישהו מקצועי בתחום, שידע להגיד מתי זה מחוץ לגבולות הגזרה שלו.

גם בכיוון ההפוך- ללכת לטיפול רפואי כשהמוקד הוא רגשי זה סוחט וזה מתיש במיוחד בנושא כזה שבו עצם החשיפה היא קשה ומטלטלת

זה מקור לטיפול יתר של "פלסטרים" כמו משחות אלחוש וטיפולים מיותרים. יש לא מעט מקרים שבהם כאילו יש טיפול רפואי אבל בעצם זה לא מה שהיה צריך, אבל כשמגיעים לרופא זה מה שיש לו להציע

(לא שאני אומרת שבשום מצב לא נכון לאלחש, הגיוני שיש מקרים ספציפיים שכן. אבל בוודאי שברמה הפשוטה לאלחש כאב זה להתעלם מהזעקות של הגוף וזה גרוע פי כמה כשמדובר באינטימיות. זה לא יכול לבוא בלי טיפול עומק במוקד הכאב

כנ"ל שימוש יתר בניתוחים לבקיעת בתולין ודברים כאלה, גם במקרים שבהם זה לא היה נחוץ והיה אפשר לפתור את זה בדרכים פשוטות יותר ונעימות יותר )

לצערנו אין הרבה רופאות מעולות שיודעות להסתכל על המכלול

אם יש רופאה כזו כמובן שזה מעולה ולא צריך לחשוש

ושלא ישמע אחרת- מסכימה שחייבים לשלול בעיה רפואית אמיתית, כי אם היא קיימת שום טיפול לא יעזור. אבל כאן נשמע שכבר שללו 

ממש שווה לפחות להתייעץ איתו

וזה הולך לקרב ביניכם מאוד!!

זוגיות בלי סודות היא רמה גבוהה של חברות.

כמו שכתבו לך לגבי טיפול בשבילך.

לגבי בעלך - תעשי חיפוש של כל מיני ארגונים שמתעסקים עם שמירת הברית.

השיטה הכי יסודית היא "12 הצעדים", לדעתי גם למי שלא מוגד כמכור - יש המון כלים לקחת משם.

לגבי הדחייה והקושי המנטלי עם קיום יחסים כרגע- לשתף, לשתף ועוד פעם לשתף.

שוב, זה מה שעובד אצלנו, לא בטוח נכון לכולם.

לשבת לדבר על כל מה שקורה.

מה הוא מרגיש, מה את מרגישה.

מה את צריכה שהוא יעשה / יאמר על מנת להרגיש נאהבת / על מנת להחזיר אמון.

הרבה מגע לא מיני.

עוד משהו שיכול אולי לעזור לך: שיכתוב לך רשימה של תכונות או דברים שהוא אוהב בך. ( אפשר גם להגיד, אבל עדיף לכתוב - יותר תוקף ואפשר לקרוא שוב ושוב ).

וקחו את הזמן. אתם עולים ובונים כרגע עוד קומה בזוגיות. לאט לאט, יציב ובטוח❤

עם סודה לשתיה

ולצחצח חזק אפילו שיורד דם זה טוב

זה כואב קצת בהתחלה

אבל זה מממש עוזר !

ציפורן מאוד טוב לחניכיים

גם לגרגר מי מלח

תכתבי בגוגל תרופות סבתא לדלקת חניכיים

וזה מממש עוזר

זה שורף כי זה קצת משפשף את החניכיים

אבל זה כל פעם עובד ךי כמו קסם

ואחרי נגיד פעמיים כאלה זה עוזר

(לצחצח לא מעט מזמן..)

לפותחת-גם מי מלח וגם ללכת לשיננית..

ולא על השיניים אלא חניכיים

ומפעם אחת בנשנה לא קורה כלום

ומנסיוני זה עובד מדהים

אז את צריכה לגשת למומחה חניכיים פריודנט

הוא יבדוק ויסתכל ואם צריך יגיש טיפול

חשוב ממש לטפל!!! החניכיים מחזיקות את השיניים

אפילו

להקלה ראשונית אפשר לגרגר מי מלח או מים עם סודה לשתייה

אבל אם אין הקלה אז צריך לפנות לרופא 

אצלי ישר אני מבקשת וגינלי, ככה רואים הכי טוב ומהר.

לפעמים טכנאיות יותר מומחיות באולטרסאונד מרופאים. הייתי מנסה להקדים את התור לתחילת שבוע, גם במחיר של נסיעה. פשוט תתקשרי ותשאלי אם יש תורים מבוטלים. אין דבר כזה לחכות שבוע.

לגבי ההתקן עצמו

הוצאת גם הפעם? התעסקת שם הרבה?

אם לא, סיכוי סביר שההתקן בפנים.

וסליחה שאני אומרת, זה לא אחראי ללכת לביקורת ראשונה רק אחרי חצי שנה! צריך לבוא אחרי המחזור הראשון ורק אחכ כל חצי שנה.

אלא אם כן באלך עוד ילד בטעות...

הייתי גם בביקורת אחרי חודש... אני לא עד כדי כך לא אחראית

זה היה וגינלי 

כן, היא אמרה שהטכנאית יותר מומחית

לא הוצאתי ולא התעסקתי.

אני אנסה למצוא תור במקום אחר, תודה!

מקווה שיתברר שההתקן במקום והכל בסדר

תעדכני!

והוציאו לי אותו בהיסטרוקופיה...

אבל רוב הסיכויים שהוא שם מסתובב לך ברחם.

ותצטרכי כמוני לעבור את התהליך הזה שלוקח בדיוק 3 דקות...

כדאי לשים את ההתקן פעם הבאה אצל מישהו עם המלצות.. אני ממש אכלתי אותה.

הרופאה ששמה לי פשוט לא היתה נחמדה נעימה ולא מקצועית...

ואכלתי אותה.

9 חודשים כתמים בלי סוף ובלאגן הכל בגלל שההתקן נכנס פנימה...

ואת לגמרי צודקת עכשיו שההתקן ברחם את יכולה להיכנס להיריון אז אם את ממש לא רוצה טוב שלא טבלת או חיכית עם זה..

זו פרוצדורה מהירה ללא כאב .. דווקא לי כאב ממש שהרופאה חיפשה את ההתקן ולא מצאה... פשוט הכאיבה לי, ולא היתה רגישה ועוד כעסה עלי שאין לי סבלנות.

בטח שלא היה לי.  רבע שעה חפרה...

אחכ הגעתי לאסותא לרופא צדיק, שליח נאמן...

ממש הרגיע... היה מקסים..

לא הרגשתי כלום ..

סיים את זה בצ'יק

אז תהי רגועה. שזה ממש ממש לא נורא..

היתה לי אותה בעיה אם הרופאה,

 לא מצאה את ההתקן ולא הצליחה להוציא אותו ידנית

וביקשה שאעשה א.ס

ושעשו א.ס ראו שנמצא עמוק יותר,

 ולבד ידנית לא ניתן להוציא אותו.

אז הוציאו לי אותו בהיסטרוקופיה.

אין דרך אחרת...

אם ההתקן נפלט.... איך לא שמה לב??

הלוואי וזה המקרה.  

אבל נשמע לי חריג ביותר

ממה שאני הבנתי. גם אם הוא נמצא עמוק יותר כדבריך, עדיין רואים באולטרסאונד, הרחם הוא לא מקום ענק אלא די קטן בגודל של אגרוף בערך. 

זה בהחלט יכול להיפלט בלי שיראו, זה יכול ליפול בשירותים לאסלה ומורידים את המים ולא רואים. 

לי שאפילו טבעת נובהרינג יצא הרגשתי... אבל קטונתי..

היא גם כתבה שעשו א.ס וגינלי..

אולי זה קשור???

אולי לא רוא ם עד למעלה.  

לא יודעת.. את המבינה יותר...

שיהיה בהצלחה רבה לפותחת .

תעדכני בבשורות טובות 

מחר אני אברר איפה אפשר להתקבל מחר.

במרכז בריאות האישה של לאומית בירושלים בטוח יתנו לי, נכון?

ואם אני אמורה להילחץ - אז תודה על זה!

שאני לא אהיה בשאנטי...

הטכנאית אמרה שהכל בסדר,

ההתקן במקום והיא לא מבינה למה הרופאה לא ראתה אותו...

תודה רבה לכן!

שמחה לשמוע שהכל הסתדר על הצד הטוב ביותר🙂.

באמת מוזר שלא ראתה כי זה התקן שרואים בקלות בגלל הסליל נחושת שלו.

ממעל הברך עד מתחת לברך בערך..

תודה

מה מקל עליו קצת, להרים רגליים? לנוח? לעסות?

פנים זה איזור הורמונאלי ולייזר לא מתאים לשם. אני עשיתי במכון מוכר במכונה שמתאימה במיוחד לפנים, בלי גילוח, התחילה לי צמיחה בהמון איזורים בפנים שמעולםםם לא היו לי. וכשבדקתי אח"כ אמרו לי שלייזר בפנים גורם לצמיחה חדשה.

עד כמה שידוע לי-רק אפליציה מומלץ

ובכל מקרה זה גם טבעי בלי קשר, יכול להיות שהכל מאוזן

פלומה עדינה בגב, ובקו האמצע בחזה.

זה יכול לנשור בהמשך? 

צורך ממשי חשוב- מקרים קיצונים עם אישור מהילדה וההורים וזה ממש לא מקרה קיצוני.

קחי בחשבון שאפילציה זה שערה שערה

וזה כואבב

וככל שיש יותר שיערות - הטיפול לוקח יותר זמן, כי מטפלים בכל שערה בנפרד

ואם יש לך הרבה שיערות - זה סיוט!

אישית -לא עזר לי, השיערות לא הידללו בכלל, ועשיתי יחסית הרבה טיפולים. רק הייתי צריכה להרחיב עוד ועוד את האיזורים שעושה בהם.

עושה בפנים לייזר.

הלייזר לא ממגר את השיער לגמרי, כי זה אזור הורמונאלי, ולכן בד"כ גם לא מקבלים עליו אחריות כמו אזורים אחרים בגוף

אבל - השיער הידלל באופן משמעותי! כשאני לפני טיפול - אני נראית נורמלי ולא מתביישת לצאת לרחוב.

הולכת לטיפול פעם ב4-6 חד' שזה סביר ממש, באמצע לא הולכת כי פשוט לא צריכה.

אורך הטיפול לא תלוי במס' השיערות אלא בשטח.., ולכן -גם אם כואב זה לזמן הרבה יותר קצר.

אני ממליצה בחום על לייזר

מניסיון אני עושה לייזר באזור הפאות

הלייזר ממש מדלל את השיער וזה הופך להיות טבעי

רק בלייזר בגוף

לייזר בפנים שורף את השורש והשערה נושרת

בחיים לא הורדתי שיער בפנים לפני לייזר

עשית בקר והיית צריכה לגלח? ועכשיו השיטה לא בקר? 

חלק כתבו שממש לא לייזר

וחלק כתבו שהיה להן טוב ולא אפילציה.

מעניין במה זה תלוי. או שאי אפשר לדעת מראש

יש לי ממש הרבה שערות. אז לעבור שערה שערה נשמע לי סרט וסיוט ממש... אבל גם צמיחה נוספת של שערות אני ממש לא רוצה בשום אופן כמובן.

איזה באסה.

עשיתי לפני שניםםם (8-9) ורק לאחרונה החלו לצאת כמה שערות בודדות בסנטר שמציקות לי.

שנים של שקט.

לי עזר מאד.

אכן כואב, אבל עם משחת אלחוש לפני זה נסבל.

אני גם עשיתי לייזר בפנים ומרוצה.

לא חושבת שמישהי שלא עשתה לייזר יכולה להמליץ נגד לייזר,

אפשר מתוך ניסיון אישי להמליץ או לא להמליץ על טיפול מסויים...

1. האם כואב לך בזמן היציאה? בעיני סביר יותא שזה טחורים מאשר שהתפרים נפתחים. טחורים בהילט גורמים לדם טרי, השאלה באיזו כמות מדובר?

2. אני ניסיתי לאחרונה תחבושות רב פעמיות, בעיקר כשאני בבית, ואין מה להשוות מבחינת התחושה ואיכות החיים.

מזל טוב!

כן כואב לי בזמן היציאה..

ויוצא כמות..לא מלא אבל לא קצת..

בחיים לא היה לי טחורים ומלחיץ אותי אם זה זה...

מה עושים עם זה?

תזהרי לא להתאמץ בשירותים. תשתי הרבה מים ותאכלי הרבה פירות וירקות.

יש משחה מצוינת בשם רקטוצורין ללא מרשם, מאד עוזרת.

1. יכול להיות ממש טיפות של דם מטחורים. הטיפול: צואה רכה, כלומר אם יש עצירות לבקש משהו שיטפל בזה. לשתות הרבה מים, מיץ שזיפים וכדומה. אם לא עובר לבקש משחה מהרופא או ללכת לפרוקטולוג, מקווה שלא טעיתי בשם. אישית תמיד חיכיתי ועבר אחרי תקופה מעצמו.

2. לפי מה שכתבו פה: שוטפים אותן במים קרים בכיור עד שהמים נקיים ואז פשוט מכבסים. ממליצה ממש.

כדי לעשות בו דברים

לא ככה

הרופאים יודעים להגיד מה זה?

וואו, איזה סיוט!! הלוואי שתרגישי טוב מהר!! מלא חיבוקים!

אולי עיסוי?

לי לסימפיזיוליזיס- כשיש כאבים חזקים עיסוי עם שמן סינרגי מעורב בשמן בסיס פשוט מעלים את הכאבים

• מרשה לעצמי עוד קצת לקטר

זה היה יום ככ ככ קשה

היה לי ככ עצוב ובודד שהתקשרתי לאמא שלי

למרות שידעתי שאף פעם אין לה סבלנות לשיחה של יותר משתי דקות

ואפילו שביקשתי ממנה במפורש לדבר איתי עוד קצת היא פשוט סגרה... אני יודעת שזה ככה וזהו אבל לא מצליחה לא להיפגע

לרדת לחכות לבן שלי להסעה היה לי כמו לרוץ מרתון... וגם פאדיחה לי שיראו אותי ככה כפופה כמו זקנה

בעלי חזר הביתה עם הקטנים ונרדם על הספה

אני מבינה אותו שהוא צם, אבל היה לי מאוד קשה לתזז איתם כשאני בקושי זזה וכל צעד כאבים ברמות אחרות...

אחר כך הוא הלך עם הגדול, ובינתיים אני עשיתי מאמצי על לתת לנם ארוחת ערב

עשיתי להם פיקניק על הרצפה כדי שלא אצטרך להרים לכיסא, הפעלתי אותם לשטוף את הירקות והכל

וכשהם חזרו ממש נעלבתי שהוא לא אמר לי כלום, כאילו שזה ברור מאליו...

אני מרגישה ככ לבד....

ומרגישה כאילו שלא קואים ולא מעריכים

אני צמניחה שזה נטו מחוסר מודעות שלו

ואחרי שיאכל ואת קצת תתאוששי

היתי מציעה לך לשתף

לא בהאשמה אלא פשוט בכנות כמו פה

ביום שעבר עליך ובמאמץ שעשית

ואפשר לבקש שמאוד יחזק אותך שישים לב ויפרגן במילים טובות כי זה נותן כח

זה לא עוזר, הוא פשוט כזה.

אבל יש ימים כמו היום שזה צובט יותר מתמיד

כי באמת הייתי צריכה שיטפלו *בי* ובמקום זה כרגיל הייתי צריכה להמשיך לטפל בכולם

גם פיזית וגם נפשית!!!

אלופה שלמרות הכל את מטפלת בילדים ועושה כמיטב יכולתך. לא מובן מאליו בכלל!!!

אלופה!!!

תרגישי טוב! וחיבוקים!!

אין לי יותר מדיי מילים מה להגיד אבל רציתי להגיב לך.. זו באמת תחושה קשה שאת רק רוצה שמישהו יקח ממך את העול ופשוט אין וחייבים להמשיך הלאה

מאחלת לך בעז"ה רפואה שלימה!

מקווה שהתפנית קצת לטפל בעצמך

ומתפללת שיעבור הכל מהר מהר!!!

אולי תנסי רפואה משלימה?

אוסטאופתיה או דיקור או משהו כהז?

עם כל הקושי תפקדת ועוד היית סופר יצירתית כדי למנף את הקושי לחוויה חיובית עבןר הילדים.

וואו. אני נפעמת.

מצדיעה לך.

ובאמת מתסכל שלא רואים את הקושי שלנו

אמן שתבריאי מהר🙏

התסכול הנורא הזה מהכאבים ומזה שאין מנוחה לגוף ולנפש😠

מקווה שבקרוב תמצאי טיפול שיעזור לך🙏

ולי עוזר בזמנים האלו לנסות לראות משהו מצחיק/ קליל, קצת עוזר להעביר את הלילות הקשים

חיבוק גדול❤️❤️

@מקקה 

מקווה שאת מרגישה יותר טוב, מכל הבחינות...

(לב)

האמת שללא שינוי מהותי...

אולי טיפה פחות כאבים, אבל גם הגדלתי מינון של המשככים

עדיין ממש מוגבלת בתנועה

עדיין לא מצליחה לשכב וישנתי על הספה

העמדתי סיר עוף, מאמץ כמו לשטוף בית שלם...

לא יודעת איך אתמודד שבת שלמה פה עם כולם

השם יעזור שיעבור מהר

תתפללו עלי

היה קשוח ובודד

כבר כמה ימים שלא יצאתי מהבית ולא נראה שהעולם חש בחסרוני

והתרופות גורמות לי להרדם כל הזמן אז גם קשה לי לשמור על ערנות מהספה ולהשגיח על הילדים...

ובלי הסחת נדעת של המסכים היה קשוח

תודה לך על ההתעניינות!! באמת מעריכה

הייתי במצבים דומים אז אני מאד מזדהה איתך...

אני רק יודעת לומר שהתקופה השו תעבור ותראי ימים טובים יותר. תמשיכי לעשות מה שאת יכולה כדי לשמור על השפיות. כל רגע בפני עצמו...

יש לך אבחנה?

אני זוכרת שאת ככה כבר תקופה.

מתפללת עלייך לרפואה שלמה בעז"ה בקרוב ממש 

זה לא שהיא עוזרת

כי הטיפול הוא הזרקות או ניתוח

השרקה מאוד כואבת והתועלת בספק

ניתוח יש בו סיכונים רבים והוא רק אם ממש אין ברירה

ככה שזה פשוט להוריד ראש ולחכות שההתקף יחלוף

ולהתפלל שאשאר שפויה

ותודה לכולם על התמיכה והתפילות

רוצה לפרט לי באישי מה הבעיה..

אני חושבת שאני מכירה מישהי עם בעיה דומה ואוכל  לקשר ביניהן..

יתן לשתיכן כתובת לשיתוף ותמיכה אחת עם השניה...

ומאחר ואני למודת כאבים כרוניים - ולמודת משככי כאבים משלל סוגים - מהפשוטים ועד נרקוטיים - ממליצה לך בזהירות לבדוק 

על אפשרות לטיפול בכאבים באמצעות קנאביס/ שמן קנאביס

ב"ה בשנים האחרונות אני לא צריכה את הקביים האלה כדי להעביר את היום, אבל קראתי על זה הרבה, וממה שיצא לי לראות - זה ממש הרע במיעוטו

לעומת שלל תרופות, הן מבחינת תופעות לוואי, והן מבחינת יעילות

ישועת השם כהרף עין! מקווה שלא תזדקקי לכך בכלל בכלל ותחזרי לאיתנך הראשון 

שיעבור מהר מהר מהר!!!

חיבוק גדול!!!

תנוחי ותתפנקי🥰🥰

קנאה חיובית

לא לפחד לומר את מה שחושבים גן אם זאת דעת יחיד

למרות שלא בטוחה שאספיק... אבל אולי אולי

בתחילת הפרשה מוזכרת כזבי בת צור - היא האישה המדיינית (בת כהן מדיין) שהלכה עם נשיא שבט שמעון ושאותה הרג פנחס.

בהמשך הפרשה, בצעד די נדיר, מוזכרות חמש נשים בתוך מניין עם ישראל - בנות צלפחד, שאחר כך מסופר איך הן מבקשות נחלה בישראל.

האישה המדיינית המיוחסת - מול הנשים הישראליות שייחוסן אולי מפוקפק (כי לפי המדרש צלפחד היה המקושש, שנהרג כיוון שחילל שבת).

האישה המדיינית הפרוצה - מול הנשים הישראליות, ששמרו על טהרתן ולא נישאו עד גיל מבוגר עד שמצאו את מי שבדיוק ראוי להן (כך לפי המדרש).

האישה המדיינית שניסתה בכוח להשאיר את עם ישראל במדבר (בכך שיינשאו למדייניות ויחטאו חטא שאולי אף חמור יותר מחטא המרגלים, שדחה את כניסתם לארץ) - מול הנשים הישראליות שביקשו בכל מאודן להיכנס לארץ ולקבל בה נחלה.

ואולי אפשר לראות את כל זה במשמעות השמות שלהן:

כזבי בת צור - מכזבת את הרצון (מעין היפוך אותיות של צור).

ולעומתה -

מחלה - שמייחלת ורוצה,

נעה - שמניעה עצמה לרצונה,

חגלה - שחגה אל גילוי הרצון,

מלכה - שמוליכה עצמה אל הרצון

ותרצה - שפשוט רוצה.

בנות צלופחד כולן רצון ותשוקה לקב"ה ולארצו. והן מצליחות לגבור על הרצון שניסתה כזבי בת צור לכזב מתוך עם ישראל. הן מצליחות להחזיר לכל עם ישראל את הרצון והתשוקה לארץ ישראל, לאחר החטא הנורא עם המדיינים ולאחר המגפה שכילתה חלק מהעם.

יהי רצון - שגם אנחנו כמותן נרצה... ושנהיה נשים יהודיות טהורות, שלא מכזבות ולא מכזיבות.

[מקובל לפרש את שמותיהן של בנות צלופחד במשמעות של תנועה ומחול. גם זה ודאי קשור - הן נעות ומרקדות אל עבר ארץ ישראל, ומשאירות מאחור את חטאי המדבר השונים, גם אלה שהגברים עשו מרצונם וגם אלה שנשות נוכרים פיתו אותם לעשות.]

נשים הן כמו חומה. חומה של טהרה, של נשיות מחוברת ונשמרת.

כזבי בת צור נתנה לחומתה להיפרץ. בנות צלפחד שמרו על חומתן.

בזכות השמירה על החומה - הן זכו לנחלה בארץ ישראל.

בזכות זה שאנו נשמור על החומה שנפרצה לפני שנים (חומת ירושלים) ונסגור את פרצותיה -

נזכה לנחלה החשובה ביותר בארץ ישראל, לבית המקדש.

אמן...

למה צריך להתאבל על בית המקדש?

למה לא מספיק להמשיך להתפלל לגאולה שלמה ובניין בית המקדש, כמו שאנחנו עושות לאורך כל השנה?

בספר 'ושכנתי בתוכם', הרב ראובן ששון מסביר שבימי בין המיצרים יש הארה מיוחדת, הארת המקדש והתגלות השכינה בתוך עמ"י.

בעתיד האור הזה יתבטא בכך שימים אלו יהפכו להיות מועדים - "צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים".

אבל ההארה הזו של הימים האלו מופיעה גם עכשיו, אלא שעכשיו אי אפשר לחגוג את הארת השכינה שבמקדש, ומה שאנחנו מרגישים זה את החיסרון.

וזה נצרך להרגיש ולחוש את האבל על החיסרון הזה, כי עצם הרצון שלנו, וההתעוררות שלנו לגאולה, היא עצמה מקרבת את הגאולה.

"אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד", ומדוע בא מועד? "כִּי רָצוּ עֲבָדֶיךָ אֶת אֲבָנֶיהָ וְאֶת עֲפָרָהּ יְחֹנֵנוּ". עצם העיסוק בנושא המקדש, הבירור וההבנה למה הוא חסר לנו, הצער על כך שאנחנו עוד לא בגאולה השלמה - זה עצמו נצרך כדי להביא את הגאולה השלמה. וזו העבודה של הימים האלו.

במיוחד שקשה לנו להיכנס ל'מוד' של אבל בכוח, ומצד שני - החיים מספקים לנו לא מעט רגעים קשים גם ככה.

אבל ההבנה הזו, שרק מתוך ההתכנסות באבל נצא לגאולה, היא הבסיס של הכול. וזה באמת מחזק.

תודה!

הרצון והכלי לששפע מתעוררים כשיודעים לכאוב את החסר

זה כלל מפתח מדהים וכל כך חשוב ביהדות

י"ז בתמוז.

נשתברו הלוחות,

הושם צלם בהיכל,

בטל התמיד,

נשרפה התורה

ונבקעו החומות.

יום של אובדן, של מעלה גדולה שלכאורה היינו בה,

אבל בעומק לא היינו כלים ראויים לאור הזה,

ולכן נשברו הכלים והלוחות,

ונשלחנו לגלות, לעבוד

כדי להיות במקום שלם יותר

כדי שנוכל להכיל את הגודל

כדי שנהיה כלי ראוי לאור הגדול.

היום הזה מתחיל את שלושת השבועות,

בין המצרים, הצרiת, הצרו•ת,

מכאן ועד תשעה באב המצב הולך ומתדרדר,

עד שנחרב הבית ואנחנו יוצאים לגלות.

גם בחיים שלנו, כאן היום כאומה,

כציבור וכאנשים פרטיים

אנחנו חווים אובדן, וחורבן, ויציאה לגלות.

הגלות, המהות הפנימית שלה הוא גילוי.

הניתוק מהאחיזות שלנו במציאות הפיזית,

שמכריח אותנו להאחז במה שנשאר איתנו,

שזו המהות הפנימית, הנשמה, הרוח.

שם אנחנו מגלים מחדש את עצמנו, את החיבור שלנו לאלוקות ולמהות.

גאולה וגלות מילים לכאורה הפוכות, אבל כל כך דומות.

הגאולה נוצרת, כשבגלות התחברנו למקור שלנו,

עסקנו בבירור ובגילוי, ומצאנו את הא' של האלוקות.

גם בחיינו הפרטיים אנחנו מוצאים את עצמנו לא פעם במצבים של אובדן, של חורבן ושל גלות.

הדרך שלנו לגאולה, עוברת בגילוי שבגלות,

ביכולת להתנתק מהמציאות שמבחוץ,

שנדמה לנו לפעמים שהיא חזות הכל,

להתחבר למה שקורה בתוכנו פנימה,

לשורש, לעיקר, למקור

ואל האלוקות שבנו

וליצור בתוכנו גאולה.

שנזכה לדעת לעבור במיצרים,

למצוא בהם אלוקות

ולהביא במעגלים שלנו

גאולה ועוד גאולה

עד שנזכה מהרה לגאולה אחת שלמה❤️

אהבתי את כל משחקי המילים המדויקים...

(ונהניתי מהפתרונות המקוריים שמצאת לניקוד )

מחנות האפליקציות, ולהגדיר אותה בהגדרות כמקלדת ברירת המחדל. ואז הניקוד הוא פשוט מאוד. בלחיצה ארוכה על האות בה מתחיל השם של הניקוד, את יכולה לבחור את הניקוד שאת רוצה (למשל ק' לקמץ, צ' לצירה, ח' לחיריק וחולם, ד' לדגש, וכו').

בהחלט יותר יעיל ונוח להשתמש באפליקציות (או באתר 'נקדן', זה מה שאני מכירה, לי הוא שימושי ונוח).

אבל כשרוצים לנקד משהו קטן תוך כדי כתיבה, המקלדת של גוגל הרבה יותר נוחה...

אשריך!

תודה רבה!

avid;font-size:21px;">צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי רֵיחַ נִיחֹחִי תִּשְׁמְרוּ לְהַקְרִיב לִי בְּמוֹעֲדוֹ.

את המילה תשמרו מפרש השפת אמת מלשון ציפיה, כמו שמפרש רש"י בבראשית את הפסוק - "ואביו שמר את הדבר"  - הָיָה מַמְתִּין וּמְצַפֶּה מָתַי יָבוֹא.

וכותב השפת אמת שבעצם התשוקה ובציפיה שיש לנו בגלות לבניין בית המקדש ולהקרבת הקרבנות יש לנו חלק בקרבנות בית המקדש!

וזהו תשמרו להקריב כו' במועדו. וזהו ההכנה שייך גם בגלות להיות מצפין לבנין המקדש והקרבנות והוא בכלל תשמרו להקריב. ובזו התשוקה יש לנו חלק בקרבנות המקדש שהי' אז ושיבנה במהרה בימינו אמן:

מתחבר לי ממש למשהו שבדיוק למדתי בספר של הרב ראובן ששון על השבת.

הוא מסביר שם על כך שבזכירה יש צד של מעבר מן ההעלם אל הגילוי. והוא מסביר שבהקשר של הגאולה, בעצם כל החסרונות של הגלות הם בצד החיצוני של המציאות, אבל בפנימיות יש מציאות של שלמות, של מציאות שלמה והמתוקנת.

פעולת הזיכרון היא פעולה שמוציאה מההעלם אל הגילוי, ולכן הזיכרון שלנו והציפיה שלנו לבניין בית המקדש, הם עצמם מעוררים את המציאות הנעלמת הזו, ומקרבים אותה אל הגילוי.

וכמו שאומר גם ישעיה הנביא - "הַמַּזְכִּרִים אֶת ה'

אַל דֳּמִי, לָכֶם… עַד-יְכוֹנֵן וְעַד-יָשִׂים אֶת-יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה--בָּאָרֶץ" (ישעיה ס"ב, ו'-ז').

(אחר כך הוא לומד מהעניין הזה על השבת, שבמצוות 'זכור את יום השבת לקדשו', אנחנו מעוררים את הקדושה העליונה והמאירה של השבת, שמופיעה בעולמות העליונים, ומגלים אותה בעולמות התחתונים).

בפרשה מונים את בני ישראל, האור החיים מפרש את השמות שכתובים במנין.

את שמות בני יהודה מפרש שרומזים למאורעות בני ישראל במהלך ההסטוריה.

את שלה פרץ וזרח מפרש כרומזים ל3 עניינים שיהיו בעת ביאת המשיח.

אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת יְהוּדָה, לִפְקֻדֵיהֶם--שִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים אֶלֶף, וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת

ואת המילה "לפקודיהם" מפרש פקידה - גאולה.

ובמספרם רמוז מתי תחל הגאולה.

בחצי השני של האלף החמישי - ה' אלפים 1500.

השבוע היה יום פטירת האור החיים וראיתי שיעור של הרב שמואל אליהו שמתאר את תולדות חייו של האור החיים,

שעל פי חשבונו כיוון לעלות לארץ בשנה ה1500 שזו שנת ה'ת"ק,

ומביא שהרבה גדולי ישראל עלו לארץ סביב שנה זו.(הרמח"ל , רבי חיים אבולעפיה, רבי עמנואל ריקי, והגר"א והבעש"ט גם רצו לעלות בשנה זו, על אף שלא הגיעו לבסוף לארץ)

אשרינו שזכינו לחיות בתקופה הזו , בעז"ה שנזכה במהרה לחזות בבניין המקדש!

ואומרו אלה משפחות יהודה פירוש מה שיהיה להם מהמאורעות גם הרעות גם הטובות, ואומרו לפקודיהם פירוש כשיהיו נפקדים יש פקידה לרעה ויש פקידה לטובה כאמור בדבריהם ז"ל (זוח"א קס א), ושני מיני פקידות נאמרו בכתוב, ואומרו ששה ושבעים אלף וחמש מאות, אולי שרמז ה' בזה מתי יהיה תכלית הפקידה טובה הרשומה בסמוך שיזרח עלינו כבוד ה', ואמר עד עבור כל גליות, גלות מצרים, וגלות בבל, וגלות אדום, כנגד גלות מצרים אמר ששה לרמוז לגלות מצרים שהיה לששה דורות דכתיב (בראשית, טו) ודור רביעי ישובו הנה, ועיין מה שכתבתי שם שג' דורות סבלו גלות לבד מיצחק ויעקב ויהודה הרי ששה כי התחלת הגלות היה משנולד יצחק, וכנגד גלות בבל אמר ושבעים דכתיב (ירמי', כט) עד למלאות לבבל ע' שנה, וכגנד גלות אדום שאנו עדיין בו אמר אלף וחמש מאות, ואם היו זוכים ישראל היו נמנים קע"ב שנה שנשארו מאלף הד' וכיון שלא זכו יתחיל החשבון מאלף הה' וחמש מאות מאלף הששי, ומקוים אנו כי הוא זה קץ גליותינו ויתקיימו כל היעודים הרשומים ויתחילו ניצוצי גילוי הגאולה בהתחלת חמש מאות הבאים לשלום:

הפרשה פותחת בשכר שפנחס קיבל על הריגת זמרי וכזבי.

"הִנְנִי נֹתֵן לוֹ אֶת בְּרִיתִי שָׁלוֹם. וְהָיְתָה לּוֹ וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹקָיו"

איך יכול להיות שהשכר על מעשה קנאה כזה יהיה דווקא 'ברית שלום' וכהונת עולם, כשהעניין של הכהונה זה אהבה לעמ"י?

הרב ראובן ששון מסביר שבעצם הקנאה קשורה באהבה. רואים את זה גם בפסוק "כִּי-עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה כִשְׁאוֹל קִנְאָה".

הקנאה מופיעה היכן שיש אהבה. בעל שמקנא לאשתו, זה בגלל שיש ביניהם ברית, יש ביניהם אהבה. ולכן הוא לא מוכן לסבול את הפירוד והבגידה.

בפשטות ניתן לחשוב שאהבה צריכה להתבטא תמיד בצורה של חסד. ולכן מעשה הקנאות, שהוא מעשה של דיו, נראה שלא שייך לתכונת האהבה.

אבל למעשה, דווקא כלפי מי שאנחנו אוהבים מאוד, ויכולים לחוש את הקשר העמוק שלנו איתו, דווקא שם אנחנו צריכים גם לדעת לזהות את הביקורת, את מה שלא מתוקן, ולבטא את זה.

ולכן דווקא פנחס, שביטא את הברית העמוקה עם הקב"ה ועם עמ"י במעשה הקנאות שלו, הראה שהוא שייך לכהונה, וניתנה לו כהונת עולם.