הם בגזרה רחבה/צרה?
מתאים לרגל רחבה יחסית?
הם בגזרה רחבה/צרה?
מתאים לרגל רחבה יחסית?
זה יותר רחב מסנדל סטנדרטי אבל עליי לא עולה. יש בחלק מהסנדלים כמו גומי כזה שמרחיב.
ויאמר לזכותה השירות מעולה והיא זיכתה אותי כל הרכישה
וזה פשוט מעצבן אותי
הרגשתי כאלו פולשים לי לפרטיות
וכופים עלי לספר
היא לא ראתה אותי חודשיים..זה לא שהיא ראתה משהו או שפלטתי משהו
סתם הניחה שאני בהריון ...יש לה באמת תחושות בטן הזויות
ופשוט אמרה לי- אני יודעת שאת בהריון. נכון?
לא השאירה לי ברירה
אני בשבוע 12 תכף ותכננתי לספר לה במילא עוד שבוע -אבל רק אחרי הבדיקה אצל הרופאה ..כי אני אחרי הפלות ודואגת ולא בא לי לשתף אותה לפני הבדיקה
אבל ברור שאמרתי
והיתי נלמדה ושיתפתי אותה בכל מיני
אבל בלב מאז
אני מרגישה שאני כועסת עליה שהיא לא מכבדת אותי
שלא מבינה לאן נאבד לה הטאקט בחיים והמחשבה שלא שייך לשאול-לומר כזה דבר
ואמורים לפגו אותם השבוע ולא בא לי
באמת מעצבן ממש..
שולחת חיבוק
♥️🌷♥️
כי אני יכולה להגיד לך שאם לי זה היה קורה
הייתי חושבת, וואו
אמא שלי ככ מרגישה אותי שהיא קלטה את זה אפילו בלי שאמרתי לה מילה.
אז תנסי לחשוב
אולי ה"חיטוט" הזה שלה בא דווקא ממשהו חיובי ואימהי?
יש לה באמת חושים..
אין לי בעיה עם זה שהיא קולטת
יש לי בעיה שהיא לא חושבת שאם לא אמרתי כנראה שאני לא רוצה עדיין לשתף
וזה שהיא מנחשת לא נותן לה את הזכות להכנס לי לפרטיות
שתשמור לעצמה בסבלנות
ובאמת יש לה חושים חזקים
אבל לא חושבת שכשאני מנחשת על מישהי שהיא בהריון זה מתיר לי לומר לה או לשאול אותה
אלא אם זה ניחוש על סמך בטן מובהקתשל הריון מתקדם
חושבת שלא כל מה שחושבים אומרים
ולי זה הרגיש לא מכבד
אולי כי יש לי מורכבות ברקע גם בלי קשר
למה היא כמו סתם מישהי? אמא זה לא דבר אחר...?
אבל אם מפריע ממש, אולי עדיף לומר בשיא העדינות שאת מעדיפה כרגע עוד לא לדבר על זה...
רק כי היא אמא שלי?
ואם לא מתאים לי לספר עדיין?
בעבר היו פעמים ששיתפתי מוקדם יותר
ולפעמים באמת בחודש שלישי רק
זה זכותי!
וזה שהיא אמא שלי לא מתיר לה להחליט לי שאני צריכה לספר
וזה שלא בא לי לשתף מוקדם
בעבר זה היה כי השיחות הפכו למייגעות מאוד כל שיחה
את זוכרת לקחת את הויטמינים? את שותה את אוכלת וכל מיני כאלה..
אבל בעיקר לא מספרת כי אני בעצמי במצב רגיש .. אני כל הזמן מתמודדת ומתגברת עם החשש לאבד שוב חלילה
ולצערי במצבים כאלה לא טובה לי השותפות שלה
כי שוב היא עסוקה בעצמה -אז היא תצפה שאתקשר כל יום ותשאל מה קורה ואם לא אז תגיד שהיא דואגת ושרק אעדכן
זה תפיסה כזאת שמרגישה רק את הדאגה של עצמה
ולא מזהה שאולי לי הצורך הוא קצת מרחב לעכל לעבד ..ולא רק לתת דיווחים
במצבים רגישים-אני כאילו הופכת לאחראית עליה- שהיא לא תדאג..(והיא זאת שגורשת את זה..לא בכוונה רעה כמובן אבל לי זה מעיק)
באמת כרגע לא אכפת לי שיודעת
כנראה שזה הציף לי את תחושות מעורבבות נוספות
תודה רבה
ומצאת הפעם דרך יצירתית שנתנה מענה לשתינו.
השתדלתי לחכות ולא לשתף בתקופה הראשונית כדי לעכל..
ואז כתבתי מכתב מהעובר שמציג את עצמו ומשתף בתחושות מהלב של אמא.
העליתי כמה נקודות:
כמה מחזק כשששמחים איתי בהריון.
להשאיר את הדאגות לרופאים שעושים עבודה נהדרת.
כמה אני גיבורה בהתמודדות עם התופעות וכמה מילים טובות יכולות לעזור לי.
שלחתי עם תמונת אולטרסאונד בווצאפ.
ככה השגתי העברת מסרים נעימה וישירה לפני שתגיב לי באופן שמחליש אותי.
וזה עבד מצויין!!
נשמע שאת בעלת נסיון ומכירה את המערכת בינכן, וגם יודעת מה טוב לך ומה מקשה עלייך.
נסי לכוון אותה כך שתדע איך היא יכולה לתמוך בך ולא לקחת ממך כוחות. יתכן שהיא פשוט לא מודעת למה שמפריע לך..
זה לא מאוחר מדי. הריון ארוך בע"ה עוד לפנייך..
אבל אולי תנסי להסתכל על זה אחרת
דווקא בגלל שהיא אמא שלך ולא חברה או סתם מישהי אחרת.
סתם היתי אומרת וואלה חסר לה טאקט
אבל דוקא מאמא אני כנראה זקוקה קצת כמו ילדה קטנה שתכבד את הנפרדות שלי
שלא תראה בי רק -הבת שלה הקטנה
אלא שיש לי חיים פרטיים
אבל תכלס נראה לי שזה פשוט הפתיע אותי
ובגלל שבפועל הגבתי ממ ש למופת והכי בנחמדות
אז נשארתי קצת עם זה בבטן
ונראה לי שעכשיו זה כבר נרגע קצת ויהיה בסדר
זה בעיני משפיל או.ותי..להפוך לשקרנית?
זה גם לא כזה נורא לי שתדע
זה עצם זה ששואלת
לא עצם הידיעה
אולי ..אם היתי מצליחה לחשוב תוך כדי שיחה
היתי אומרת לה -
נכון את צודקת אני באמת בהריון ותכננתי לספר לך. אבל זה לא נעים לי שאת שואלת. זה לא שייך לאלץ לספר גם אם יש לך תחושה..
הלוואי והיתי מצליחה להיות כנה ככה
זה היה מנקה לי את הלב
אמא , כששאלת אותי אם אני בהיריון, הרגשתי שאת לא מכבדת את הרצון שלי להודיע בזמן שמתאים לי.
אבל כבר אין לזה פואנטה כי אין לה אפשרות כבר לתקן
והיא מבוגרת אז מרחמת עליה קצת
נראה לי שזה עזר לי לזהות שבפעם הבאה בסיטואציה דומה אני כן אגיד בזמן אמת משהו בעדינות
אגב פעם שאלתי רב והוא אמר שמותר לשקר בדבר כזה.
תשמעי אם זה יעזור שתגידי לה והיא לא תעשה את זה שוב אז הכי טוב,
ואם לא אז בהחלט זה מה שהייתי עושה
כי ככה טוב לי ואי לא אוההת שמתערבים ומכריחים אותי להודות
.ושתלמד לא לשאול
יש תחושת בטן זה קיים להרבה ,
אבל באמת אולי היה כדאי שלא תדבר...
או להורים..
אני מספרת בסטיק. אבל גם אם לא, למה לחכות לזמן שמספרים לכולם? לאמא אין עדיפות?
ואם את אחרי הפלות וחוששת.. אמא יכולה לעשות עין הרע לבת שלה?
אני באה מסביבה 'ספרדית' שם מספרים לאמא בשבוע-שבועיים הראשונים ורואה פה בפורום שזה רווח לספר לאמא מאוחר..
בכל אופן מאחלת לך הריון קל תקין ובריא בידיים מלאות!
יש אימהות שנלחצות ומלחיצות, יש אימהות שלא מתלהבות כמו שהיית חולמת, יש הורים שהריון בא להם במצב מורכב והם צריכים זמן עיכול
יש מלא סיבות. נוספות
ולא מכוונה רעה.. פשוט הם מטבעם מאוד פתוחים וטבעי להם לספר רק להורים שלהם וההורים שלהם מספרים רק לדוד או לדודה הזאת ומפה לשם יוצא שאם אני מספרת רק לאמא שלי כבר כל המשפוחה יודעת..-> הגיוני שלא מתאים לכל אחת בשבועות מוקדמים
וזה בכלל לא מעין הרע או מהו כזה
וא י מספרת לה חודש לפני כולם
זה לא שאין עדיפות
אבל מאחר והשיח אתה הוא ברמת הדאגה הפיזית המעיקה ..ואין שם שיח רגישי
אין שם הבנה לפחד שלי ולחשש שלי ואין שם מקום לשתף תחושות
והדאגה שלה והציפיה לדיווח אחרי כל בדיקה וכל מיני דברים שקשורים לדינמיקה בין שתינו.. לי יותר נח לא לספר בהתחלה כי אני במצב רגי ש בעצמי
אם זה כבר קרה דוני אותה לכף זכות, היא בטח מצפה כמוך ורוצה את טובתך בלבד.
אני זוכרת שבהריון הראשון סיפרנו להורים די בהתחלה וחמותי סיפרה למשפחה המורחבת בלי לשאול..
אני מאוד כעסתי ודווקא אז אמא שלי הרגיעה אותי ואמרה לי לדון אותה לכף זכות כי זה נכד ראשון שלה וזה נעשה מהתרגשות..
לפעמים כדי להגיע לשם
צריך לנקות מהלב את מה שהרגשנו
ואז זה מתאפשר בקלות יותר
ב''ה כבר כתבתי שהכל בסדר מצידי עכשיו
שחררתי ...עברתי הלאה
(וכתבתי דוקא כי התגובה לשי מולה היתה סופר מתעלה על עצמי ולכן נתקעתי עם זה בבטן)
תודה לכל העונות
למרות שביקשתי ספיציפית שלא
בטענה ש״הן יעזרו לך״
עד היום מרגיש לי ממש זלזול
זה כאילו לקחת לך משהו שהוא שלך ולכפות עלייך שיהיה גם של אחרים…
האמת שכבר נרגעתי ועכשיו זה מאחורי כבר ב''ה תודה לכל מי שענתה
לדעתי עדיף שהיא אנרה לך מאשר היא היתה מחזיקה את התחושות בבטן.
אחרי הכל היא אמא שלך ודואגת לך
קרוב לרופאת נשים הקבועה וללכת לעשות בדיקות דם של תחילת הריון.
לא הספקתי לעשות את הבדיקות עדיין ואני רואה שהתפנה תור היום (רופאה ממממש עמוסה). יש טעם ללכת לתור או לא?
שמן קוקוסגם, וגם לבדיקה של תחילת ההריון, פתיחת תיק וכו
ובכיתי את חיי בבוקר.. וואעליה. יש מי ששומע.. מאוד מתגעגעת לבן שלי. בקושי הספקתי לתת לו יחס נורמאלי.. אבל בע"ה מקווה שבמוצ"ש הכל יהיה מאחורינו🙏 שבת שלום יקירות!!כולל אחד מהם באישפוז חוזר
בשלישי בחרתי ללדת במקום עם מלונית רק בגלל זה
והפלא ופלא
לא היה לו בכלל בכלל
אבל זה נכון שאומרים שזה גנטי
חוץ ממנו כל הילדים שלי ושל אחיות שלי היו עם צהבת
בעקבות לויקוציטים בסטיק שתן הפנו אותי לבדיקות דם ותרבית שתן )שבוע 32(.
אני משתייכת לקופ"ח כללית.
השאלה האם אפשר לבצע את הבדיקה במרפאה ליד העבודה )שייכת למחוז אחר( או שחייבים ליד הבית?
תודה 
מה שכן, יש סניפים שיותר מקפידים על קביעת תור מראש
אבל לרוב אין בעיה כי יש גם הרבה שמזמינים ולא מגיעים בסוף..
להכנס להריון כשמקיימים יחסים ללא חבירה? (בזמן הביוץ).
כמובן שהכל משמייא, אבל יש סיכוי כזה בכלל?
שמעתי על כמה
כשהשם באמת רוצה להוריד נשמה לעולם, הוא מוצא כל דרך לעשות את זה..
שיהיה בשורות טובות ומלא כוח 🫂
אבל מה שמן הסתם קרה שם זה שקרום הבתולין שלה היה עבה ולא נקרע
או שבאמת משפיכה בחוץ
אם את רוצה הריון- אז זה אפשרי- אבל סיכוי נמוך
חדירה לפני שהגבר פולט את הזרע
מכיוון שלפעמים הגוף של הגבר פולט כמה טיפות לפני
ויש בהם אמנם כמות קטנה אבל יש שם גם זרעים.
לק"י
אי אפשר לדעת מי יפנה. גם אם זו אשה.
להבא, אפשר לכתוב בכלליות ולא לציין אם מדובר עלייך או לא.
אני נכנסתי להריון הראשון מחדירה מינימלית ביותר, ממש בפתח (הקרום לא נקרע..)
חסדי ה'!
הפיזיותרפיסטית שלי אמרה שהיא מכירה הרבה שהיה להם ככה
ולי זה היה רק חודש או חודשיים אחרי שהפסקתי מניעה
יעל מהדרום
טווובשושק'ההייתמ רוצה גם להשתתף בפעילות כזאת! נשמע שווה!!
(בהצלחה בשליחה לקייטנה! קשה כשהם לא רוצים ללכת...).

אשכרהשושק'האיך אפשר ללבוש ולהוריד את הדבר הזה אם אפילו עם גרביים רגילים אני בקושי מסתדרת?!
אני רק ככה מצליחה ללבוש אותם ובטח בהריון מתקדם.
גם אמורים ללבוש לפני שקמים בבוקר כי אז הרגליים פחות נפוחות עולות יותר בקלות
סיוט ללבוש אותם
קשה להוריד
חם בקיץ ממש
אבל מציל ומקל על הכאבים
טחורים לא אמורים להחלים כבר ככ הרבה זמן אחרי לידה???😳
אוף, סובלת ככ😭
תרגישי טוב!!
טחורים יכולים להיןת גם סתפ ככה, בלי קשר ללידה, לבנים גם יש..
לדעתי כבר לא קשור ללידה. זה אולי קרה מאז וממשיך, אבל זה היה אמור להעלם מזמן.
תאכלי מלא סיבים תזונתיים, פרוביוטיקה, והמון מים
מזה ומאז זה תכלס אף פעם לא באמת הלך לשום מקום. בא בתקופות..
שותה כמויות מים
תזכירי לי במה יש סיבים תזונתיים?
קמח מלא, אורז מלא וכו'.
בחסה גם יש המון סיבים תזונתיים.
אם את מצליחה ללמוד לעשות יציאות בלי ללחוץ, זה יהיה לך הכי טוב.
זה שילוב של תנוחות, הקשבה לגוף ולדאוג ליציאות רכות.
מצליחה לפעמים, אבל לא הרבה..ודוקא מה שעכשיו החמיר אותם לא היה עצירות, אלא שלשול😕
לי פרוקטולוג הסביר שאם יצאו טחורים, הם שם לנצח. הם לא יכולים להיספג חזרה.
מה שכן, צריך ואפשר לשמור שלא יהיו פעילים ויכאיבו.
משחה כזו שקונים בבית מרקחת, הממליס אולי?
יש גם משחות שלא מתאימות להנקה אז חשוב לברר עם הרוקח.
לי תוך יומיים שלושה שמרחתי הייתה הקלה משמעותית מאד.
כאחת שסבלה בצורה לא נורמלית מטחורים אחרי לידות.
ללכת לבית מרקחת צרפתי.
יש להם משחה שהצילה אותי, נטורופתית...
ולא רק אותי עוד חברה שהמלצתי לה לשים.
היא עשתה לי פלאים.
איפה. את גרה?.
אני באיזור הגוש
ונסעתי לשכונת גילה בירושלים בשביל זה.
שווה כל שקל ..
הם יכולים להכנס שוב אבל יש טריגרים שמעודדים אותם לצאת שוב
כמו עצירות
או שילשול אגרסיבי
לחץ
ישיבה ממושכת
תזונה..
אולי את צריכה פחות ללחוץ בשירותים?
תנסי לשבת כשהרגליים על שרפרף
ולנשום נשימות עמוקות
ואחכ נשיפה עם לחץ מתון מאודד עד שיוצא כמעט לבד
אם את מרגישה שזה לא עובד, לוותר על זה
לשתות כמויות מים, לעשות מעט תנועה ולחזור לנסות רק אם זה מצליח לצאת בלי לחיצות מוגזמות
בנתיים להקלה את יכולה למלא כמה פדים במים ולהקפיא. לעטוף בשקית סנדביץ, ובכל פעם להניח אחד באיזור ולשבת על זה..
מאוד מאוד עוזר!!!
קור מכווץ כלי דם
א. בבוקר לא לאכול כלום!!! רק לשתות איזה 4 כוסות שתיה כלשהי- עד היציאה, לא להעמיס אוכל עד שהגוף מתרוקן.
ב.במצב תקוע לחלוטין, בבוקר- 2 כפות שמן זית, דוחה, אבל שווה את זה.
ג. לא לאכול פחמימות ריקות!!! (קמח לבן, אורז,בננה..)
ד. לאכול מלאא ירקות!
ה. לאכול עדשים שחורות- זה מרוקן את הבטן..
ו. אומרים שגם שזיפים- לי רק עשה גאזים של החיים..
ז. מלא שתיה במשך היום!
ח. כשבאים להתפנות: לא ללחוץ......... להרפות.
ט. אמבטיות מרגיעות
י. משחה שמצילה תחיים....
רפואה שלימה!!
לא שזיפים ככה
עברו 4 יום מאז ההחזרה ואני לא מרגישה שום דבר מיוחד
ברור לי שזה עוד מוקדם אבל מנסה להבין אם יש תסמינים שעשויים לבשר על קליטה
תודה מראש ובשורות טובות 🙏🏻
עברתי גרידה בשבוע שעבר, בשבוע 9.
זו גרידה שניה ברצף.
אני ממש לא בטוב. מרגישה כמו הורמונים כמו אחרי לידה (הגיוני?), דכדוך ועצב לא נגמר, בוכה כל הזמן, חסרת חשק לכלום.
תמיד אהבתי את החופש וחיכיתי לו בכל מאודי ועכשיו הוא קשה לי. הגרידה הקודמת דווקא עברה בסדר. לא זכור לי שהיו מצבי רוח כאלו בכלל.
נמאס לי! מהעצבות הזאת, מהבכי, מכאבי הבטן, מהדימום המעצבן. לא יכולה לראות דם כבר!!!
אני כ5 שבועות עם דימום חזק, אסורים כמובן, זה מטריף אותי!
בגרידה קלטתי שאני היחידה מבין כל הנשים שהיו שם, עם דימום. השאר לא היו צריכות פד (לפני הגרידה). זה היה לי רגע קשה...
מתה לחזור כבר לחיים רגילים, שיעבור הזמן ושאהיה שמחה, שאהנה בחופש ואמלא אותו בדברים משמחים, שארגיש טוב, שנהיה מותרים, שתהיה לי סבלנות לילדים ולא אצעק עליהם כל הזמן.
אין שום דבר שמשמח אותי כרגע.
אין לי אף חברה לצאת איתה,
אני גם ככה בדכאון ולא מרגישה טוב,
עם דמעות כל הזמן,
ובכלל צריכה ורוצה לשמוח שאין לי צרות אמיתיות ונוראיות שיש לאחרים. ב"ה!!!
אבל עכשיו קשה לי ממש.
תודה על המקום לפרוק.
וכן...
בטח שכל המצב רוח שלך קשור להורמונים וגם שציפית ובסוף גילית שלא תזכי לילד מההיריון הזה...
אני חושבת שהכי חשוב שבעלך יהיה מודע למצב הזה ויפנק אותך וידאג לך...
אני זוכרת שאחרי ההפלה השניה הייתי על הפנים והוא לקח אותי לבית קפה וקניתי לי שמלה. וזה הרים אותי קצת .. ושימח אותי שלמישהו אכפת ממני...
כי אמא שלי היא לא הטיפוס ..הכי לא...
יש לי אחות קרובה אלי אבל גרה מאוד רחוק. אז רק בעלי התאים באותו זמן.
אם יש לך מישהי שאת מרגישה בנוח איתה, (חוץ מהבעל/) אמא/אחות קרובה/ חברה אמרת שאין .. גם לי אין כזאת שהרגשתי בנוח לצאת איתה...
אז תצאו.
הכי כדאי עם בעלך. מה השיח ביניכם בימים אלה??
אני חושבת שהכי חשוב שהוא יהיה שם בשבילך זה מאוד יקל עלייך יקרה...
תמשיכי לעדכן ולכתוב
את יכולה גם בפרטי
חוויתי את זה ומאוד מזדהה עם התחושות ונותנת לך את הטיפים מניסיון
איזה מתוקה את. עוזר שאת מזדהה ומבינה.
אף אחד לא יודע כמעט, לא ההורים שלי, לא אחיות, כמעט לא חברות. לא התחשק לי לספר לאף אחד.
פעם קודמת סיפרתי טיפה יותר, וזה לא עשה לי כל כך טוב.
בעלי בעומס מטורף בעבודה, אני כמעט לא מספיקה לדבר איתו. אוף, כותבת את זה ובוכה כל כך. באמת מרגישה לבד.
אולי אסע לקניות מחר, בתקווה שיהיה לי כוח ושזה ירים לי את המצב רוח.
לבית קפה בא לי לצאת איתו כשנהיה מותרים..לא אסורים ובמצב רוח דפוק כשאני מתאפקת לא לבכות ולא מצליחה
בכל מקרה בעוד יומיים בערך אני מקווה שהוא יהיה יותר פנוי. לא יודעת אם זה יעזור לי אבל הלוואי שעד אז ההורמונים האלה יעזבו אותי, לפני שאני משתגעת.
תודה רבה לך!
למשהו שיעשה לך קצת טוב על הלב
זה כלכך חשוב בכללי ובטח עכשיו!!!
חיבוק גדול.זה כאב נוראי ואמן שה' ישלח לך מלא דברים טובים.
כל כך מזדהה עם מה שאת עוברת
היו לי 2 הפלות בשבועות מתקדמים
הם תפסו אותי כל פעם לא מוכנה בכלל
וההחלמה אחרי זה עם כל המורכבות הנפשית והפיזית היא מאד קשה
הייתי מוצאת את עצמי באמצע היום הולכת לחדר ובוכה ללא שליטה.
מאד עזר לי לשתף את הבעל בהכל גם אם לא נמצא
חברה טובה גם
להבין ולהגיד לעצמי שזה יעבור לאט לאט ולמצוא מה משמח אותי, לצאת, להתפנק, כל דבר שעושה לי טוב, הרגיש לי באותו רגע כחובה!
ובסוף גם הלכתי לטיפול שעזר לי מאד! לעבד את כל האירועים.
בבצלחה יקרה ומאחלת לך שיעבור במהירות ובקלות
חיבוק גם לך, קשה כל כך.
אני כל שניה הולכת לחדר לבכות ולא מצליחה לצאת מזה...
הלוואי שהיתה חברה טובה לשתף אותה.
בכל אופן, אנסה לצאת בע"ה עם עצמי. אין לי מושג אם זה יעשה טוב או לא, כי אם לא אמצא דברים מן הסתם אחזור רק מבואסת יותר.
בינתיים כמות השוקולדים שאכלתי היא לא נתפסת.
ה' יעזור...
לאיזה טיפול הלכת? מקווה מאוד שלא נצטרך טיפול והכל יעבור לבד.
אתן עוזרות לי מאוד בתגובות שלכן,
תודה רבה רבה!
2 הפלות רצופות... בשניה חוויתי ממש כמו שכתבת.. כמה ימים כאלו של בכי בלי שליטה ותחושת כאב ואובדן ולא הפסקתי לבכות.. ולא היה לי ככה בראשונה.. והאסורים וככ הרבה זמן לדמם זה פשוט לא אנושי.. לי עזר להבין 2 דברים.. קודם כל זה גלים כאלה ולתת לעצמי את הזמן לבכות ולכאוב בלי להילחם בעצמי ובלי לנסות לעצור את זה.. ודבר שני עם הזמן מתחזקים. ולאט לאט זה נרגע והגוף מתאזן מכל ההורמונים שהיו בו ונכנס לאיזשהו איזון.
ותרשי לעצמך לכאוב.. כאב זה כאב, לא קשור לכאב של אחרים. חווית אובדן. זה הכי מובן שיש. ואחרי- לי עוזר להתחדש- בדברים שמפנקים אותי, בסדנא, בשיעור, ספר קריאה, במוזיקה טובה, מקלחת, לצאת לטבע, להתחדש בבגדים... תרגישי טוב💗
חיבוק גדול גדול ובשורות טובות!!
קודם חיבוק גדול גדול בחזרה!
עזרת לי מאוד בתגובה שלך.
מעודד לשמוע שזה הגיוני ושבעזרת ה' זה יעבור.
אין כל כך דברים שמפנקים אותי, זה בעיה...אבל אנסה לקנות דברים חדשים בע"ה, בתקווה שלא אתקמצן כרגיל ובתקווה שה' יעזור שאשמח מזה ושיהיה טוב.
תודה רבה רבה!!!
עגיל, נעל, גרב..
כל דבר.
עשיתי טיפול רגשי כמה פעמים אצל מישהי.
האמת שעשיתי אותו כשכבר נכנסתי שוב להריון והבנתי שאני סוחבת איתי עוד משקעים מההפלות שהיו ולא טיפלתי בהם.
חשבתי שהכל עבר לבד.
גם אני הרגשתי ככה..
הרגשתי בודדה בטרוף
פשוט אבודה לגמרי
בדיעבד התחרטתי שלא שיתפתי אף אחת
זה מאמץ כפול אח''כ לשדר עסקים כרגיל
וגם כשעבר זמן הרגשתי שמה רלוונטי עכשיו משהו שכבר היה ונגמר ומה אני עושה עניין והן לא יבינו עד כמה אני שבורה ולמה(במיוחד כי יש לי ילדים ב''ה)
זה התאזן עם הזמן
לא אומרת שברגע
כן ממליצה לשתף אפילו מישהי אחת
אולי אפילו ללכת בתשלום לשיחה עם מישהי ולו רק כדי לפרוק הכל
להתפנק ולהקל מעליך בכל מה שאפשר
בינתיים אין לי כל כך את מי לשתף, נראה מה יהיה.
תודה רבה לך!!!
זאת שאלה טובה.
שאלתי גם את עצמי למה.
עם אחיות שלי יש קשר טוב אבל לא ברמת שיתוף בכלל, אנחנו מדברות לעיתים רחוקות מאוד, רק כשנפגשים או כשצריכים משהו..גרים רחוק..
ואת ההורים שלי לא שיתפתי וניסיתי להבין למה.
הרגשתי לא נעים מהם ומעצמי, איך קצת חברות שיתפתי ואותם לא?
לא הגעתי לתשובה...הרגשתי שלא בא לי שידעו, אולי כי כך ירחמו עלי? כי ידעו שאני רוצה הריון?
לא ברור לי העניין..האמת שזה קצת עושה לי רע שלא שיתפתי אותם. מסתבכת עם עצמי
הם יהיו שם בשבילך. תרגישי טוב שפרקת...
בעלך עמוס וכל מה שאת עוברת לבד לא בריא בכלל מניסיון רע ומר שגם אני חשבתי שלהתמודד עם דבר כזה בלי לשתף או לבקש עזרה זה חכם. אכלתי אותה אחכ... חטפתי התקפי חרדה שעד היום מלווים אותי... כי ניסיתי להדחיק ולהיות גיבורה ולא לשתף..
מצב כזה מורכב וכואב חשוב לשתף את הקרובים שלך .. הם יהיו שם בשבילך...
אז מה?! שירחמו עלייך. באמת צריך לרחם עלייך. זה לא פשוט כל מה שעברת..
ומגיע לך הכי תמיכה ופינוק...
בלי זה לדעתי זה לא בריא במצב כזה.
שוב מניסיון בלבד מדברת..
בהצלחה אהובה
אוף. באמת קשה לי שאף אחד לא יודע ולא מתעניין.
יש מעט מאוד חברות שיודעות אבל הן לא מתעניינות. מבחינת כולם זה היה מזמן ועבר.
גרמת לי לחשוב אולי כן לשתף את אמא שלי.
למרות שזה לא ייתן לי את המענה שאני זקוקה לו. לא אפרוק לה את רגשותיי ואספר לה איך קשה לי... רק עכשיו אני קולטת שזה ככה מול אמא שלי ולא יודעת למה. באסה. זה לא בגללה בכלל אלא בגללי. אני תמיד רוצה להיראות מולה מסתדרת ושהכל טוב. לא רואה את עצמי בשום תסריט משתפת בקושי הזה.. מקסימום, וגם זה הרבה בשבילי, אומרת לה שהיתה הפלה ושהכל בסדר.
גם אין לי אף חברה טובה שאפשר לשתף אותה. אוף
בכל אופן, תודה גדולה יקרה! שימחת אותי!
וגם @אוהבת את השבת- תודה רבה!!!!
ואני גם חושבת שחשוב מאוד מאוד לשתף...
עוד חיבוק ענק!!!
זה ממש קשה ועוד לתפקד עם ילדים.... וואו
זה לגמרי הגיוני כל התחושות שלך, ממש הכל.
שולחת לך המון כוחות!
גם אני עברתי הפלה.. בשבוע יותר מתקדם אומנם (שבוע 12)
אבל התחיל בהפלה טבעית ואז דימום רציני שהיו מוכרחים לעשות גרידה כדי שלא יווצר זיהום.. בקיצור- נוראי!
חושבת שכדאי וטוב לשתף את מי שנראה לך קרוב ומתאים.
אני שיתפתי ופרקתי גם אצל בעלי וגם אצל אחיות שלי וגם אצל גיסה אחת טובה שאני בקשר טוב איתה
וגם קצת כאן באנונימי....
בכיתי
שמתי לי שירים מחזקים ולקחתי חופש מהעבודה..
ביקשתי מבעלי שיקנה לי אוכל טעים לבי"ח כשהייתי מאושפזת.
בקיצור, כל דבר שיעשה לך טוב.- תעשי!!
נתתי לעצמי את הזמן להיות חלשה ונתמכת ולעבד את זה ככל יכולתי.
ב"ה עכשיו אני יותר מחזוקת ורגועה.
מאחלת לך רק טוב והמון בריאות ובשורות טובות . אמן
קודם כל תודה רבה!!
איזה נס שיש את הפורום הזה. הפריקה פה והתגובות שלכן ממש עוזרות.
חיבוק גדול על מה שעברת! קשה
אין לי את מי לשתף כ"כ, כמו שכתבתי בתגובה עכשיו למעלה. את בעלי כן, אבל זה לא נותן לי מספיק את מה שאני מרגישה שזקוקה לו.
אני יותר בטוב ב"ה ממה שהיה, אבל עדיין יש עוד הרבה מה להשתפר...בעזרת ה'!
זה קשה שהמעט שיודעות לא מתעניינות, ולא שייך בכלל לפנות אליהן ולומר משהו. זה היה כבר 'מזמן' ולא קשור עכשיו, והן גם לא כאלו קרובות אלי.
טוב, שלא יהיו צרות יותר גדולות. וגם לא כאלו
תודה רבה!!
וכל בוקר לקום לשגרה ולהמשיך כרגיל כאילו כלום אבל לכאב יש את הזמנים שלו והוא מציף פתאום או שכואב נורא... וזה חלק מזה...
כל שבוע שעובר לדעתי נהיה יותר קל להתמודד עם זה ומרגישים יותר טוב.. בגוף ובנפש.. אבל זה לוקח זמן..
וקשה שאין מי שעוטף ומתעניין בחיים האמיתיים.. מוזמנת תמיד לשתף ולפרוק כאן❤️
אנחנו איתך.. 💕
הריון ולידהאני מוצאת שממש עוזר לי בזמני קושי קיצוניים- לפנק את עצמי בדברים בלי להתחשבן יותר מדי. לקבל עיסוי מפנק, ללכת לסדנה שתעשה לי טוב על הלב.. לצאת עם הבעל/חברה לארוחה. כל מה שיכול קצת לשחרר את הכאב הפיזי והנפשי שיושב שם בפנים.
מאחלת לך בע"ה להתברך בכל הטוב ולהרגיש אותו קרוב❤️
אמן!!
את באמת צודקת..צריכה לחשוב מה יעשה לי טוב.
תודה גדולה יקרה!!
עברתי את זה פעם אחת בשבוע 8
לקח לי כמה ימים להרגיש את הדאון שמגיע כנראה גם בגלל ההורמונים שיורדים בבת אחת
תפנקי את עצמך
ותני לעצמך לכאוב ולהרגיש עצובה
נכון שיש צרות יותר גדולות
אבל זה לא מפחית באמת את הכאב שלך.
זה באמת כנראה ההורמונים שיורדים,
במיוחד שהיה שלב בהריון שלקחתי תמיכה הורמונלית, אז מן הסתם זה עוד יותר עשה בלאגן.
תודה על מה שכתבת, זה עוזר לי.
חיבוק גדול גם לך, בע"ה ה' יעזור ויהיה רק טוב.
אנחנו גרים בשכונה דתית ומה שטוב או רע, תלוי איך מסתכלים על זה זה שיש שפע של חברות פוטנציאליות וזוגות דתיים בגילאים שלנו להזמין לשבת.
חשוב לי חברות, ואני נחמדה לאנשים פה אבל בכל זאת, יש לי חברות מהבית שגדלו איתי, חברות רווקות ונשואות אחרות לא מהשכונה ואני בקשר עם הרבה אנשים (לא חסר לי חברות).
תוסיפו לזה שיש עבודה, משפחה, סידורים, קניות ובקושי זמן להקדיש אפילו לזוגיות ותבינו שהקשר עם בנות אחרות מהשכונה נשאר הרבה אבל שטחי יחסית.
הבעיה? כבר קרתה לי פעמיים הסיטואציה הבאה:
הייתה לי חברה שבקשר טוב מאד איתי כל יום בגינה התראינו ואז הכרתי לה חברה אחרת שהייתה שלי ואני כבר פחות הגעתי לגינה ובשניה הן נהיו חברות והידקו קשרים.
בפעם הבאה שכבר ראיתי אותן שתיהן היו בהריון יחד, בקשר מעולה, יושבות יחד עם הילדים בגינה ומחלקות פירות, חולקות טיפים ואני נדחקתי לצד כי באמת גם לא מגיעה לגינה הרבה ובאיזשהו מקום מגעיל בעיני להיות שתיים מול אחת. והאווירה שהן יצרו גרמה לי להתרחק.
המקרה היותר מעצבן, הייתה לי חברה והכרתי לה חברה אחרת לצורך איזה עניין ופתאום אני שומעת שהן מתראות בעצמן ומזמינות ומוזמנות לשבתות האחת את השניה. גם אנחנו הזמנו והוזמנו אבל עדיין מרגיש קצת כמו "בגידה" שאתה יודע שאחרים כן מזמינים ולא אותך.
ומרגישה מביך כזה, סליחה? אני הכרתי ביניכן אבל שוב התחושה היא שאם לא "תעבוד" גם בזה, אחרים יהיו בקשר טוב יותר עם חברות אחרות. ויזמינו לאחה"צ לקפה ועוגה.
אני לא אוהבת סיטואציה כזו, אוהבת להיות חברה של כולם. אבל תוהה מה לא בסדר בהתנהלות שלי?
אבל לא ממש הבנתי מה הבעיה.
אם את הכרת חברה למישהי אחרת - אז החברה הזאת נישארת בבעלות שלך ואסור להם להיות בקשר?
נגיד לגבי המיקרה הראשון - ציפית שהם יפגשו יום יום בגינה, ולא יגידו שלום אחת לשניה ולא יתחברו רק ביגלל שאת זאת הכרת ביניהם?
ולגבי המיקרה השני גם - את זאת שיצרת את הקשר הראשוני ביניהם, אבל עכשיו הם מכירות ואני חושבת שזכותם להתחבר, וזכותם להזמין אחת את השניה.
אני באמת לא מצליחה להבין איפה הבעיה. בעצם ציפית שהם לא ימשיכו את הקשר ביניהם? שלא יזמינו אחת את השניה, אלא אם כן גם את מוזמנת?
אני חושבת שאת רוב החברויות אנחנו מכירות דרך כל מיני אנשים - ואחר כך זכותינו להמשיך קשר. אני לא חושבת שאני חייבת להימנע מלדבר או להתחבר עם אנשים רק ביגלל שהכרתי אותם דרך מישהו אחר. (והאמת שזה נישמע לי לא הגיוני לבקש ליזכור מאיפה הכרנו כל חברה, ואם מותר לנו להתחבר איתה או להזמין אותה)
סליחה אם התגובה שלי לא מכילה מספיק.
זה מעיד על דיוק החיבור, וגם הופך אותי לחשובה
בסוף בשביל מה אנחנו פה.
ואם מישהי מהן מתנהגת אלייך לא יפה זה סתם חוסר הוקרת תודה.
את עסוקה ויש חברות שבלי צומי אינסופי לא יהיו חברות שלך. הן יפגינו את עלבונן ב"דווקא" שלא מתייחס אליך.
תמשיכי בחייך תפגשי בסוף חברה שמתאימה לך ומשתלבת בסדר יומך העמוס. לא כולן מסטיק
אשמח לעזרתכן.
רוצה לעשות לעצמי סדר במקפיא ולהקל על עצמי בזמנים קשים
בונוס: לשמור על תזונה טובה ובעל צמחוני.
בעלי ממש לא אוכל טוב ונורא רוצה שיהיה לו זמין דברים טובים, גם אני אוהבת צמחוני האמת.
מה אתן ממליצות?
מה כבר יש: עדשים שחורות מבשלת ומקפיאה,בולונז ושניצלים (לילדים בעיקר), קציצות עוף.
לפעמים מבשלת לו סלק וזה נשמר טוב במקרר לאורך השבוע אבל זה ממש לא להקפאה.
עזרו לי!!!
משרה כמות גדולה של חומוס ושעועית ומקפיאה אחרי לילה בהשריה ואז כשצריך הבישול הרבה יותר מהיר. שעועית אפשר להקפיא מבושלת, חומוס אני מעדיפה שלא כי זה לא מתאים לפלאפל.
אפשר להקפיא עיסה של פלאפל ולהוציא לטגן, עשיתי את זה ויצא מוצלח ממש.
כרגע יש לי במקפיא מרק כתום עם עדשים והוא מוצלח גם אחרי הקפאה. תבדקי איך יותר יעיל אצלך- להקפיא בקופסא גדולה לארוחה משפחתית או בקופסאות בגודל של מנה אישית. כי אי אפשר להפשיר רק חלק.
(פתחתי שרשור של רעיונות בפורום אימהות השלב הבא, מוזמנת להסתכל)
מרק כתום (אפשר להקפיא בשקיות או בקופסאות חד"פ קטנות, ואז לקרוע את השקית או הקופסה ולשים בצלחת ולחמם במיקרוגל).
חומוס ושעועית - אני משרה ומבשלת חלקית כמות גדולה ואז מקפיאה בשקיות, וכך אפשר להוסיף בקלות לכל תבשיל.
חוץ מזה קונה קטניות בדוקות ושומרת במקפיא (גם אורז), ככה אין זמן של ברירת הקטניות. אפשר גם לברור מראש כמות גדולה ולשים במקפיא.
יש כרובית וברוקולי קפואים שלא דורשים בדיקה - קל להוציא כמות בכל פעם ולשים בתנור עם תבלינים.
זה מה שיש אצלי...
מה את עושה עם החומוס והשעועית הקפוא?
יש לך מתכון קל?
יש מרקי שעועית בסגנון מקסיקני.
את יכולה לעשות מהחומוס סמבוסק
פלאפל אפוי.
מרק חומוס חמוץ.
תנסי לחפש יש באינטרנט הרבה.
מקפיאה.
מפשירה ומטגנת.
יוצא מעולה.
אפילו בפרטי..
אם למישהי בא לשתף.
אבל לפעמים רוצים משהו חם
או ממש ממהרים ואין כח לחתוך סלט
אבל לפעמים ממש בא מבושל
ושם אנחנו מתקשים ... בשבת חשבתי אולי
אני יעשה קציצות צמחונית, קובה צמחוני, מרק כתום ועוד משהו ויקפיא כדי שיהיה למשך השבוע
למרות שאף פעם לא עשיתי קובה אבל אני בטוחה שבעלי ממש ישמח שיש לו משהו מפנק ורק צריך לחמם...
ואם לא מספיק- אחד נוסף בבוקר.
זה מה שאני יודעת
היי נשים
חייבת תמיכה או קצה אור אולי מישהי חוותה וקרה לה נס ... ביום ראשון האחרון 2.7.23 הייתי אצל הרופא כדי לראות אם יש דופק , לפי תאריך אחרון של ווסת ( 6.5.23) אני עמורה להיות בשבוע 8 הוא ראה עובר קטן ודופק חלש שמתאים לשבוע חמש פלוס שש ...
אנחנו כבר שנתיים פלוס מנסים להרות ואני מחכה לזה כל כך הרבה זמן . היום היינו אצלו שוב והוא אמר שהגענו מוקדם מידיי ושאין שינוי שנחזור עוד שבוע
אשמח לתמיכה , ואולי לקצה אור
כן היום נפלה עליי ההבנה שכנראה הדבר הנכון הוא לשחרר את זה ... אם יקרה נס אז זה יהיה באמת מהשמיים והכוכבים אבל כמו שאמרת לא תולה את תקוותיי.
את הצלחת להיכנס להריון אחכ?
לפני כמה ימים היו לי צירים של כמה שעות שהתחזקו , הגעתי לבית חולים ושינענו את כל הילדים לאיזור של בית החולים והייתי בפתיחה 3.5 ולמרות שהצירים התחזקו נשארתי בפתיחה 3.5.
זה לא היריון ראשון שלי והבנתי שזה יכול לקרות פתיחה כזאת בלי לידה פעילה, אבל אני מרגישה שהעובר ממש למטה ויורד עוד, ואני כל הזמן עייפה וחלק מהיום גם כאובה.
והלידות שלי מהירות ואני מפחדת פתאום ללדת בבית.
מה עושים? מתי כן ללכת לבית חולים?
מתכננת ללדת בעין כרם..
תודה!
לא לקחתי דולה בלידה אבל עשיתי אצלה קורס הכנה ללידה
היא מדהימה בכל הרמות-האישית והמקצועית
אין סיכוי שתתחרטי!!
זריחה123מגניב שכולן ממליצות עליה!
תודה לכל מי שענתה, חושבת על זה
שבת שלום!!
אני לוקחת בשבועות האחרונים נרות תמיכה להריון בגלל קיצור צוואר וחשש מלידה מוקדמת
אני צריכה להפסיק את התמיכה בשבוע 35
מישהי אמרה לי היום שאם לוקחים את הנרות האלו יולדים מאוחר, אחרי התאריך. זה נכון? בלידה הקודמת ילדתי ב37 וחשבתי שזה יהיה דומה
שהבטן עגולה כבר.
את רוצה שזה יצא?
( אני מתה שזה לא יצא)
שמי שהטבור שלה מכוון החוצה אז יוצא
ומי שהטבור שלה מראש הוא חור אז לא יוצא
הטבור שלי הוא חור קטן ובהיריון נהיה חור גדול, אז רואים רק אם אני לובשת בגד ממש צמוד
אבל שמעי את שיא שיאיי הטימטום
פעם הייתי בטוחה שזה קורה כי הטבור שלנו מחובר לטבור שלהם ולא לשלייה
ולמה טבור כשאפשר פופיק
לדעתי תכיני תערובת ומה שלא תעשי יצא טעים.
אני לא בטוחה שצריך ביצים כי הקוואקר בעצמו הופך לדביק כשהוא מתרטב...
לק"י
יפנה אלייך. תפני למישהו מהחיים האמיתיים שלך.
לפי הכרטיס האישי שלך אני רואה שאת נערה, לכן עוד יותר חשוב לי להזהיר אותך.