פורום הריון ולידה (עמוד 948)

כן, פשוט להתקלח שוב לפני שבת..

לי הבלנית אמרה פעם שמקלחת יסודית צריכה להיות גג 3 שעות לפני ועדיף פחות...

בהצלחה גדולה!!

תורידי סטנדרטים בהכנות, העיקר שתשמרי על עצמך שלא תרגישי יותר גרוע..

כן כמובן סטנדרטים נמוכים

שיער כדאי לסרק אוב ולאסוף בגומיה.. אם הוא ארוך אפשר כמה גומיות

כשאת מגיעה למקווה אפשר לפספס עם האצבעות בעדינות

תשמרי מחציצה אל תכיני משהו שיכול להדבק כמו בצק סלק.. או שתעבדי עם כפפות.

את יכולה לעשות מקלחת נוספת לפני שבת  

גם אחרי שבת אין בעיה לשטוף במים קרחם ידיים רגליים וכו

אפשר במקווה לעשות מעין טבילה לנקיון 

מקווה שאספיק להתקלח שוב ומקסימום בשבת

אני לא זוכרת בדיוק את המילים של האבחנה שלה אבל הא אמרה לעשות פיזיו רצפת האגן והמליצה על מאמני נרתיק, והעדפתי לחכות ללידה,( קשה לי עם כל החדירות האלה והחוסר פרטיות הזאת בפיזיו וכו)

איזה תהליך עשית?

ולגבי הצד הנפשי אשמח שתסבירי לי לא הבנתי 

ניסיתי בעבר עם עזרקאין, זה עזר לאותו רגע אבל כשהוא פג חזרו הכאבים.

ומה צריך לבדוק שוב בנוגע ליציאות?

אז כדאי מאוד להתחיל פזיותרפיה.

יש נשות מקצוע מקסימות ורגישות שעושות הכל בעדינות. את גם מכוסה בסדין והיא לא תמיד צריכה להסתכל לאזור.

אם תרצי לכתוב אזור וקופת חולים נשים ימליצו לך.

מניסיון, פיזיו יכול להיות ההבדל בין לחיות עם כאבים ללחיות בלי.

אל תוותרי על זה, למרות שאני הכי מבינה אותך בעולם.

זה באמת המקום הכי אישי ופרטי אבל זה שווה כדי להגיע לחיים בלי כאב 

ומאמני נרתיק זה את עושה עם עצמך אז אין פה חשיפה.

קשה לי עם זהה, אני מאוד קנאית לפרטיות שלי וצריכה כוחות נפש ללכת לפיזוי,

אני מהשרשור המתוסכל על בדיקות של אחרי לידה וחשיפה בכלל שאישה צריכה לעבור, קשה לי עם זה

זה באמת ממש לא פשוט

תהליך של טיפול פזיותרפיה רצפת אגן אינטנסיבי עם מאמני נרתיק. הכנסת המאמנים יחד עם הפיזיו.

אני לא מקשטת לך את זה, זה היה לי מאוד קשה. אבל זה עבד, לפחות מהצד הטכני.

מה שהתכוונתי לגבי הצד הנפשי הוא שלא טיפלתי בקושי הנפשי שהקשיים הפיזיים יצרו. גם את מתארת קושי גדול עם החשיפה ועם הטיפול ועם מיניות. אני ממליצה לצד טיפול פיזי אצל פיזיו לדאוג גם לטיפול נפשי. לצערי לא עשיתי זאת ועד היום זה משפיע.

לגבי עזרקאין. הכאבים הם לא רק בזמן יחסי אישות? כי אם כן אז עזרקאין עוזר. אם לא אז פחות באמת.

לגבי היציאות נשמע לי שצריך לחזור לרופאה

חשוב לי להוסיף כי קושי עם מיניות הוא קושי מאוד בודד. את לא תדברי עליו עם חברה בעבודה או בספסל בגינה, והלואי הלואי שהייתה קבוצת תמיכה. בזמנו כתבתי לאחד האירגונים על כך, בניין שלם או משהו דומה, אבל לא יצא מזה כלום

בהצלחה יקירתי, ליבי איתך

ובינתיים לא לקיים יחסים מלאים בשום אופן. עדיף להפסיד בקרב ולנצח במלחמה. תקבלו הדרכה הלכתית מתאימה.

מסכימה מאוד

אבל באמת לא קל ליישם במערכת זוגית וצריך להתאמץ למצוא את הדרך ההלכתית והזוגית לצלוח את התקופה הזו

גם אותם צריך לבדוק???

איך אדע?

אז חייב פיזיו??

ברוב המקרים גם אם יש תפרים הדוקים האיזור ימתח לאט לאט.

לפעמים כאב גורם לפחד והפחד מהכאב יותר גדול וזה מעגל קסמים.. אולי יועצת שמתמחה בתחום הזוגי בעניין הזה תעזור לך יותר מפזיו

בגדול לי היא המליצה על אובסטין אחרי לידה - אמרה לך משהו על זה?

מאוד נפוץ שיש יובש, והיא נותנת הסבר איך להשתמש (אפשר לבקש גם עכשיו לדעתי מהמזכירה)

מרשם אפשר גם מרופא משפחה, וזה עוזר..

וגם פיז' רצפת אגן כדאי!

לא חובת שהבעיה זה יובש, כי אני משמנת\מרטיבה את המקום לפני

אני שומרת את הקישור לקרוא, זה ממש מעניין אותי תודה

כשהייתי בהתחלה אצל רופאת נשים היא גם אמרה לי "כי את לא נהנית" ולי זה לא היה נכון,

נהננו מאוד, ועדיין בחדירה זה כאב,

יותר מזה, היינו בטיפול זוגי ששם דגש על החלק המיני וזה השתפר פלאים, (שחרור שליטה...)

ברמת העיקרון אנחנו לא מקיימים יחסים אם אני לא חלק, אבל לוקח לי הרבה זמן, ובעלי הרבה יותר חם ורוצה ממני, ולי לא שייך כל פעם ש\זה יהיה ארוך אין לי כח אין לי סבלנות ואין לי חשק הרבה כמוהו,

אז אנחנו עושים את זה זריז אחד לשניה בלי הרבה הקדמות, מצד אחד  נוח לי כי זה נגמר זריז מצד שני מעיק כי זה כמו מטלה שצריך לסיים,

ובעלי יודע שאני לא אוהבת, כואב לי עליו הו א כל כך טוב אליי

יצא פריקה, אבל אני מאמינה שיש לזה חלק,

אני אבדוק את הספר של מיכל פרינס אני מעדיפה ספרים.

ובינת הופמן איפה אנ יכולה לשוע אותה?

אז סליחה על מה שכתבתי ולא היה קשור אליך..ב"ה.

את בינת הופמן אני מכירה מהפייסבוק

הספר של מיכל פרינס מדבר בעיקר על חשק מיני והמערכת הנשית והזוגית, אני קניתי ממנה בטח אפשר להשיג באתר של מרכז יה"ל שבכללי מומלץ מאוד לדבר איתם אולי יהיה להם עצה או המלצה

שווה להתאמץ למצוא יועצת מינית שיהיה לך נעים איתה, אבל ללכת ישר למישהי באמת מקצועית כדי לצמצם את החשיפה שכל כך לא נעימה לך ובצדק. אני הכי מבינה אותך בעולם

בהצלחה!!

אבל בשבילו זה מעצבן

ובכל מקרה אני כבר במקום אחר...

כשאנחנו התייעצנו עם מכון פועה לגבי יחסי אישות, אי אז לפני כשמונה תשע שנים, קיבלנו מענה שעשה רק נזק לצערי.

אני דווקא ממליצה יותר על מרכז יהל

זה קו ייעוץ נשי שהתחיל את פעילותו רק לפני כשנתיים.

מצטערת על הניסיון הלא מוצלח שעברתם.

ושמחה לשמוע שאת כבר במקום אחר, ב"ה.

בכל מקרה, ממליצה למי שמרגישה צורך, להיעזר בקו היעוץ הנשי (לנשים בלבד).

https://puah.org.il/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%D7%99-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%94/%D7%A7%D7%95-%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%95%D7%A2%D7%94/

כל הנשים שנותנות מענה בקו הזה, הן נשות טיפול במקצוען (עובדות סוציאליות, פסיכותרפיסטיות, יועצות זוגיות, ופסיכולוגיות) שבנוסף לכך עברו הכשרה ייעודית של מכון פוע"ה (של ייעוץ בקדושה - על אישות, או של פסיכותרפיה בפוריות).

בקי מאוד בתחום הזה גם מהצד הטכני וגם מהצד המעשי. הצליח לעזור להמון זוגות עם זה. כמובן במקביל כדאי גל לקבוע תור לרופאה.

פולית אני עם מינון מוגבר

אגב, הרף התחתון בהריון לפי הידוע לי זה 11.

כי לפעמים לוקח זמן עד שרואים את השיפור..לי לקח חודשיים להעלות...

וזה כבר מצב יותר טוב.אז מאמינה שזה כן עוזר

מעט.....

הוא לא בסל הבריאות לכן מסובסד חלקית על ידי השב"ן. שם חברת התרופות המשווקת הוא פרינג'קט משהו כזה. 

מניסיון, זה מציל חיים. 

יש במכבי בירושלים פרופסור שעושה אקו לב עוברי עם מכשיר מסוים שהוא יותר מדויק מהמכשיר הרגיל.

אולי זה יעזור לך.

וגם במחלקת קרדיולוגיה בהדסה עין כרם יש את המכשיר הזה

הוא נראה לי מנהל מחלקת קרדיולוגיה ילדים בהדסה עין כרם.

יש גם את דר גולנדר שעובד איתו

אז אולי זה אותו מכשיר?

תבדקי את זה לפני שאת הולכת אליו

ברזל פלוס - אלטמן בריאות- Altman health

את יכולה לשאול רוקח/רופא.

יש לסופר פארם שירות של רוקח בצ'ט

או שכבר הייתה בדיקה שלילית וזה הפך לחיובי במהלך ההריון? בדקו לך גם ערך של אווידיטי?

לא בטוחה שאני יודעת מה זה אווידיטי.

הigm גם חיובי

כך שאם זאת בדיקה ראשונה בהריון זה יש סיכוי שההדבקה הייתה לפני ההריון. 

הAvidity  נותן ערך שמצביע על מתי בערך הייתה ההדבקה.

תבדקי אם יש לך את הערך הזה בבדיקות דם (ממה שזכור לי זה מתקבל קצת אחרי התוצאות של הIMG הרגילות.

אצלי נגיד הimg היה חיובי כמעט 5 שנים לא יודעת אם זה כזה נפוץ שזה קורה בכל מקרה בהריון האחרון בכלל לא התייחסו אלי חיובית למרות שהimg היה חיובי.

אחרי שליש ראשון אם אני לא טועה ההדבקה פחות מסוכנת. בגדול מה שיבקשו ממך לעשות זה כנראה בדיקות מסוימות כדי לגלות מתי היתה ההדבקה ובמידת הצורך עוד בדיקות לעובר. סי אם וי יכול לפגוע בעובר בכל מיני תחומים אבל גם יכול לא לפגוע אז אל תילחצי ותעשי את הבדיקות שצריך.. מכערה מקרוב מישהיא שנדבקה בהריון והתינוקת יצאה בריאה לחלוטין אז הכל אפשרי.וחיבוק גדול על הניסיון זה באמת לא קל

אוףף מלחיץץ

או יכול להיות שנדבקת פעם ?

אבל בהריון הקודם הרופאה לא הפנתה אותי לבירור. 

היא אמרה שיש מהו שונה בבדיקות הפעם לא ממש הבנתי.

היא אמרה לקבוע תור לזיהומולוג בהקדם אבל בדחיפות להיום. מה זה אומר?!🙄

נדיר שקורה משהו בהדבקה שניה

וזה משפט שאמרה לי זיהומולגית אחרי שר.הנשים שלי גם הפנה אותי בלחץ אליה.

מה הכוונה בדחיפות להיום?

כאילו שתלכי היום?

אם הבנתי נכון את הרופאה בהריון הקודם הוא היה שלילי

כלומר מאיפה הקביעה שלך שכבר נדבקת פעם? אני לא שואלת כדי להלחיץ, אלא כי חשוב שהזיהומולוג ידע, כי יש הבדל משמעותי בין הדבקה ראשונה לשניה לגבי הריון. אם את רק חושבת שנדבקת פעם (כי הרגשת לא טוב או משהו) זה לא ייחשב לצערי. IGM תמיד יישאר חיובי אחרי שנדבקים פעם אחת, אלה הנוגדנים שהגוף מפתח לטווח הארוך. IGG הוא המיידי יותר ומעיד על זיהום עכשווי.

בכל מקרה כמו שכתבו לך למעלה בדיקה של avidity היא משמעותית כי היא מראה האם הזיהום קיים לפחות שלושה חודשים, וזה גם משפיע על ההחלטה של הזיהומולוג. לא בטוחה אם רופא משפחה יכול ויודע להפנות לזה או רק הוא.

בהצלחה רבה ובשורות טובות!

שבבדיקות הקודמות היה לי גם חיובי.

עכשיו אני רואה שהigg שלילי.

מצרפת את התוצאות אולי אתן תבינו יותר ממני.

אני לא רופאה ולא מקצועית כמובן, אבל נראה שההדבקה כבר הייתה.. היא לא טריה, זה יכול להיות גם הרבה זמן.. (מנסיון במשפחה של כמה מעקבי cmv ממושכים)

בכל מקרה, לכי לזיהומולוג, הוא ידע יותר טוב מה לעשות ובעז"ה מקווה שירגיע אותך.

אבל בקופה אמרו לי לקבוע תור לרופא משפחה

קיבלת הפניה לזיהומולוג ואליו את צריכה ללכת. הוא זה שיודע מה לבדוק ומה לעשות במקרה הצורך.

בשנים האחרונות כבר ממש לא לחוצים מזה כמו פעם.. אין הרבה מה לעשות בכל מקרה, אז לכי ליהומולוג אבל בכל מקרה אין מה לעשות עד אחרי הלידה..

וחייבת להרגיע שכמעט כל האחיות והחברות שלי עברו את זה בשלב כלשהו באחד מההריונות וכולם בסדר ב"ה

לא חל שום שינוי בגישה לcmv בהריון והדבקה חדשה בהריון זה משהו שמתייחסים אליו מאוד ברצינות.

חוץ מזה דוקא יש מה לעשות, ואם זו הדבקה בשליש הראשון ומזהים מהר אז יש טיפול תרופתי אנטי ויראלי שנותנים. כל זה מתייחס להדבקה ראשונית. אם זו הדבקה חוזרת לא צריך לעשות כלום.

לפחות 2 מקרים שהתייעצו עם פרופסר שלזינגר שנחשב מומחה בתחום ועם פרופסור ויגל כשהיה חשש להדבקות ראשונית וזה מה שהם אמרו.. שוב, יש מקרים אבל בהחלט רואים שהאחוזים נמוכים מאד... 

ככה אני יודעת🙃

כמה הרווחת כל חודש, כמה שילמת בט"ל, מס הכנסה וכו'

מוסיף הסבר אם יש עליה בשכר בחודשים לפני הלידה

את ממלאת טופס מקוון שכולל פרטים אישיים, פרטי חשבון בנק - לשם יכנס הכסף, פרטים על הלידה (אם את ממלאת אחרי הלידה), דברים כאלה,

ורק מצרפת את הטופס של המעסיק - את לא צריכה למלא פרטים על השכר, אין פה כפילות

אם זה מקום קטן - לכאורה את אמורה להגיש

זה ממש ממש פשוט

המעסיק ממלא טופס ושולח לך,

תחפשי בגוגל - הגשת דמי לידה באופן מקוון, את ממלאת פרטים על הלידה, מעלה את הטופס וזהו.

אולי יש עוד טפסים להעלות - לא זוכרת.

אבל ההוראות מאד ברורות ופשוטות

בטופס מהמעסיק יש את כל הפרטים על השכר, זה אמור להספיק

חלק מההריון עבדתי בשני מקומות במקביל

ובערך בחודש שישי עזבתי מקום אחד

והמעסיק שעזבתי - פשוט הכין לי גם טופס לביטוח לאומי, והעליתי את שני הטפסים ביחד

אולי אם יש בעיה עם המעסיק אז צריך להעלות תלושים?

אל תלחצי מזה

וגם-

לא חייבים מיד מיד

אני ילדתי בסוף חודש - זה אומר שב10 לחודש קיבלתי משכורת כמעט מלאה,

היה לי חשוב לקבל דמי לידה עד ה10 לחודש שאחרי, כי בעצם המשכורת שקיבלתי אחרי הלידה מספיקה לחודש

1 שאלתי על הזמן בתשלום, לא בחשיבה כרגע להאריך.

2 לא חשבתי בכלל מהצד שכולם כתבו על הפרשים, התכוונתי בכלל מתי אני מקבלת את ההבראה שהייתי אמורה לקבל רגיל מהמעסיק, האם בגלל שזה שנתי הם מעבירים בזמן הרגיל יחד עם כל העובדים או שאסור להם כי זה לשלם לי תשלום כלשהו בזמן חל"ד. 

אבל מזל ששאלתי כי הסברתם לי עוד דבר שלא ידעתי אפילו לשאול על קיומו .

לפנסיה וקרן השתלמות.

תראי כמה יוצא לך חלק עובד בחודש רגיל של משכורת מלאה, תכפילי פי 3.5, זה הכסף שירד לך מהמשכורת הראשונה כשתחזרי לעבוד.

אנחנו שמנו את הכסף בצד...

(בלי קשר, שמנו את כל הדמי לידה בפק"מ ומושכים פעם בחודש סכום של משכורת. מאד נוח, ואין תחושה שיש בחשבון מלא כסף שיכול לגרום לבזבז אותו יותר...)

אם את מאריכה חל"ד מעבר לתקופה בתשלום-

המעסיק לא צריך להפריש לפנסיה על התקופה שלא בתשלום.

כדאי לבדוק מול הפנסיה אופציה של ריסק זמני - כדי לא לקטוע את הרצף הביטוחי. אם יש ח"ו אבדן כושר עבודה - צריך רצף של 5 שנים.

עד חל"ד של חצי שנה - צוברים ימי חופשה וימי מחלה כאילו עבדת.

1 זה התכנון כדי לא להתקע פתאום בזמן החזרה, לכן וידאתי כדי לדעת שהבנתי נכון לגבי ההפרשה רטרו כשחוזרים.

לגבי הסוגריים זה מה שתכננו לעשות גם.

לא מתכוונת להאריך בעקרון, אבל חשוב שהסברתן על זה כולן למקרה שכן יהיה רלוונטי בסוף.

תודה.   

לא תכננתי להאריך (גם תלוי מתי יצא שאצטרך לחזור לפני החגים)  אבל באמת הגיוני שאם כן מאריכים זמן לא בתשלום אז המעסיק גם לא יפריש.

דמי הבראה שאלתי כדי לדעת מה הנוהל המקובל שאוכל לשים לב שלא אפספס.

תודה.

גם על ההארה להפרשים, לא חשבתי על זה לבד. 

אפילו לא חשבתי על המשמעות שהבראה זה שנתי אבל ביחס לכל חודש אומר שזה משפיע על החודשים שמחשבים לפיהם את הדמי לידה.

היתה לידה אחת שפתאום קיבלתי בחשבון מביטוח לאומי עוד סכום והיה כתוב שזה על הפרשים אבל לא עשיתי כלום כדי להגיש על זה בקשה ולא ידענו מה זה אומר, חשבתי שסתם טעו בחישוב🙈 

אף פעם לא הגבתי בשרשור הזה אבל תמיד עקבתי והחכמתי

שמעתי מסיוון רהב מאיר שפרשה יש את הציווי על המועדים ותיאור מה עושים בהם- שופר, סוכה מצות.

וזה ממש כמו היום, הדברים הפשוטים האלה בלי כל הטעמים, מה שהילדים לומדים לזהות בגן ששייך לכל חג.

וכתוב: למען ידעו דורותיכם.. שזה בדיוק  אנחנו.

בעצם התובנה היא התבוננות על החיים שלנו היום איך עם ישראל עד היום מקיימים את הכל וסביב זה כל הלו"ז שלנו, החופשות והטיולים..

רש"י הראשון על הפרשה -{ למה הכפילות של אמור ואמרת?}

להזהיר גדולים על קטנים.

כל כך מיוחד שאני אוהבת כל שנה לחפש עליו עוד פירושים.

הפירוש הפשוט הוא שהכהנים הגדולים מצווים להזהיר את הכהנים הקטנים לא להיטמא למת.

קראתי פירוש יפה של הרב בידרמן, שזה כאן המקום היחיד בתורה שיש ציווי על חינוך הקטנים למצוות.

ומכאן לומדים דין חינוך גם לשאר המצוות.

למה דווקא במצווה זו לומדים דין זה?

הרב בידרמן מחדד שהכהן הקטן צריך להיזהר מטומאה בעוד החברים שלו לא נזהרים לא בגלל שהוא יותר "צדיק " מהם אלא כי ככה ה' הוליד אותו למשפחת כהנים,אין כאן בכלל מקום להתגאותעל החבר שלא נזהר מטומאה.

כך גם צריך להיזהר שיהיה החינוך בשאר המצוות- אם האבא מחנך את הילד לעשות מצווה מסויימת והחבר שלו לא מקיים אותה ( או כי אבא שלו עוד לא חושב שזה הגיל לחנך לזה או שאבא שלו לא מקפיד על הדבר הזה).

צריך להיזהר שהאבא והילד לא ירגישו "צדיקים " יותר לעומת החבר, אלא זו עובדה פשוטה- אצלנו מקפידים עלזה וזה לא סיבה להתגאות או להרגיש עליונות.

ולא יכלתי בלי כמה פירושים על הרש"י הזה- 

*להזהיר מלשון זוהר.

אם הגדולים מקיימים מצוות בשמחה- הקטנים שיראו את הזוהר הזה-ממילא ירצו גם לקיים מצוות.

*הזוהר שזוהר בימים הגדולים- לקחת אותו איתנו לימי השגרה.

להזהיר את העבודת ה' שלנו של הימים הגדולים לימי השנה כולם.

* להזהיר את האנשים הגדולים שיזהרו גם במעשים שנראים להם קטנים- כעין מצוות שאדם דש בעקביו.

מזכיר לי את ה "זוהר" של רבי שמעון בר יוחאי והחברים...

החלק הראשון זה ממש לימוד חשוב, תודה רבה ששיתפת!

והתוספות על דברי רש"י - כל אחד מההסברים מרגש ומיוחד... תודה!

פרוש על קרבן פסח לכבוד פסח שני

בַּחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ בֵּין הָעַרְבָּיִם פֶּסַח לַה'

האור החיים מפרש למה כתוב לה'-

1. קרבן פסח יש חלק לה' - קרב על המזבח, וחלק לישראל שאוכלים בליל הסדר.

את החלק לה' מקריבים בי"ד בין הערביים, ואת החלק של ישראל אוכלים בט"ו בליל הסדר.

2. פסח מצרים היה תועלת ממנו לישראל "הערב והמועיל"

הערב - כתוב במדרש שלקרבן פסח של משה רבינו היה ריח גן עדן וכולם נמשכו לריחו.

מועיל - ניצלו ממכת בכורות בזכות שמרחו את הדם.

אבל פסח דורות מקריבים לה' בלי תועלת ממנו.

בין הערבים פסח לה' פירוש חלק הנוגע לה' מקרבן פסח שהוא מתן דמים והקטרת חלבים יהיה בין הערבים, אבל חלק הנוגע לישראל שהוא אכילת הבשר יהיה בליל ט"ו על מצות ומרורים. עוד ירצה באומרו פסח לה' לצד שפסח מצרים שהוא פסח ראשון עשוהו לאהבת הערב והמועיל, הערב שאמרו ז"ל (שמו"ר פי"ט) שנתבשם פסחו של משה מרוחות (מריח) גן עדן, ועיין מה שפירשתי בפרשת בא (יב מג), והמועיל לפסוח המשחית על בתיהם, וכאן אמר כי פסח דורות יעשוהו לשם ה' הגם שאין בו אחד משתיהן:

באמת קשה שבירת שגרה.

אצלי עייפות מביאה להתפרצויות מצידי...

לא יכולה לישון כי תכף צריכים לצאת האמת 

ועד עכשיו הייתי עם הילדים כי בעלי היה חייב לצאת 🤷

היה נחמד אבל הייתי מוותרת.

מטען כזה!!

בול כמו שהרגשתי אתמול.

מקווה שיעבור בטוב

ותחזיקי מעמד עד שתחזרי.

בהצלחההה

נשמע שיש הרבה סטרס סביב נושא הגבולות.

הגדולה שלי היתה עושה לנו הרבה באלגן בעיקר כשהיינו הולכים לסופר. בכיות, השתטחות על הרצפה...

תנסי לא להתרגש מהבכי, נניח היא צורחת. להרים אותה למרפסת ,לדבר איתה הנה ציפור הנה זה , ולספר סיפור שהציפור הלכה לישון. לחייך אליה ולהביא אותה למצב שינה ברוגע.

ילדים מרגישים אותנו ההורים. מרגישים שאנחנו רגע לפני הייאוש. ועוד שניה מוותרים. אז הם לוחצים יותר. הם בודקים את הגבולות שלנו.

וכשאנחנו רגועים ואסרטיבים. הם גם מרגישים.

שמעתי פעם מישהי שמדברת על הורות. ואומרת כשילד לא מקשיב לאמא. לא לאבד עשתונות. לומר שוב את הבקשה בתקיפות עדינה. בלי צרחות או צעקות. והילד מבין שאמא רצינית.

זה על ילדים גדולים. ואני מקישה את זה לילדים קטנים. בלי קשר למטלות או בקשות. אלא בקטעים כמו שאת מתארת

אז אולי לנסות לקחת באיזי. למרות שזה מאתגר ביותר.

בעניין הביקורת מהבעל זה לא פשוט בכלל. חובה לדבר על זה . אבל בנחת. ברגע נעים. 

אתגר לא פשוט. 

והדינמיקה ביניכם עוד יותר..

אבל זה הגיוני שהיא לא תרצה שסבתא תלך.. כאילו היא עדיין תינוקת..

אני בדעה שאם סבא וסבתא בבית אז משכיבים אחרי שהם הולכים. אלא אם כן והם אצלכם באופן קבוע ויומיומי משכיבים.

כי שבירת שגרה מקשה על הרגלים

אבל עוד יותר קשה המצב ביניכם ואת זה הייתי ממהרת לפתור הרבה יותר בדחיםות. זה לא יושב על חינוך וגבולות לדעתי

חיבוק❤️❤️

בטח תכף יבואו מנוסות יותר

היה לזה טריגר. 

אבל יש תרופות שממש עוזרות וחבל להמשיך לסבול. 

למה שלא תלכי לפסיכיאטר או אפילו לרופא משפחה שיכוון אותך? 

לא בטוח שחייבים תרופות ובאמת מחסור בברזל וחלבונים יכול להוביל לאותה התחושה. 

אבל, יש מכון טרטולוגי שיודע להמליץ על מה מותר ומה אסור,בהריון והנקה. ועדיף בעיני לטפל מאשר להמשיך לסבול ולפגוע בך ובסביבה. 

אז באתי לומר שאפשר לטפל גם בהריון והנקה. בכפוף למה שמתאים לתקופות האלה. 

על הריוניות ומניקות.. זו תרופה יחסית קלה ממשפחת ssri.. אני הייתי עם דיכאון אחרי לידה ולקחתי בהנקה מלאה. וחוץ מזה, לא ישר רצים לתרופות.. קודם כל כדאי להתחיל טיפול נפשי ובמקרה הצורך לראות פסיכיאטר. אבל יש תרופות קלות מאוד שעוזרות ממש! אל תחששי!

קמה מותשת, בלי כוח, חוששת שאני כבר עמוק בתוך הבוץ

אין לי כוח אפילו לצאת מהבית לעשות ספורט

כן נהנית כשיוצאת מהבית בכללי

וחשוב בינתיים לדאוג לעצמך בצורה אחרת

מתייגת לך את @קמה ש. היקרה שיש לה בלוג בנושא דיכאון ותמיד עונה מכל הלב

מקווה שזה בסדר שתייגתי

בס״ד

תודה על המילים ועל התיוג!🤍

ממש ממש משפיע על דיכאון. 

כמובן כדאי לטפל בנוסף באמצעות שיחות אבל לברזל יש השפעה ישירה על המצב. 

בנוסף לברזל? במקביל לוקחת פרנטל זה בטח נמצא שם לא?

לא חובה, אבל אם יש חוסרים אז ממש ממש חובה!

את יכולה לבקש בדיקת דם לראות אם יש חוסר.

אני הבנתי מהרופא שזה בכל מקרה לא יכול להזיק, ופסיכולוג אמר לי שזה מועיל באופן משמעותי. 

בכל מקרה אם חסר לך ברזל אז את זה בטוח תקחי. 

תבדקי גם בי12 וויטמין די, גם משפיעים על מצב הרוח. 

וכמו שאמרו לך בתגובות אחרות - ספורט ממש משמעותי במצבי דיכאון ובמינונים מסוימים מועיל כמו תרופות נוגדות דיכאון(!). לא רק למניעה לפני, גם לטיפול תוך כדי.  

וכל מה שאמרתי לא מהווה יעוץ לוותר על טיפול. זה יכול לעשות טוב בכל מקרה.

תרגישי טוב יקרה❤

אם את בתקופה של דכאון אבל עדיין מתפקדת, ממליצה לך בחום לצאת להליכה או כל פעילות גופנית שאת יכולה. כל יום. העיקר להפעיל את הגוף. תשאלי רב אבל מוזיקה יכולה להיות מותרת במצב שלך אפילו בתקופת העומר. 

תתחילי כל מטלה בכוונה לעשות אותה 5 דקות. לרוב, תצליחי לרצות להמשיך מעצמך. ז חשוב בעיקר למטלות הבית. לדעתי סידור וניקיון תורמים לנפש. כנ''ל אורח חיים בריא ושינה מספקת.

תעשי נישמות עמוקות ותתרכזי בהווה. יש אפילו סרטונים ואפליקציות לזה.

תכתבי כל יום 5 דברים שאת להודות עליהם. תגידי תודה לבורא. מכל ניסיון, יוצאים עם חכמת חיים.

כדאי לעדכן רופא נשים או אפילו רופא משפחה. לשקול אם כדאי טיפול בשיחות או טיפול תרופתי, תלוי בחומרת הסימפטומים. 

 שולחת לך המון כוחות מכל הלב.

בס״ד

קודם כל, קראתי שכתבת שיש לך ברזל נמוך.

מניסיון, זה כשלעצמו דבר שפשוט מ-ש-ב-י-ת!!!

עם ברזל נמוך אי אפשר לתפקד באופן נורמלי כי חוסר הכוחות הגופני גורם לכל פעולה להיראות כהר - וברור שכלולים בזה לסדר, לנקות ולבשל, שדורשים מאמץ פיזי משמעותי. 

אגב גם לבחילות יכול להיות את אותו האפקט (אם היו / יש לך). ובכללי מיחושים וכאבים פיזיים למיניהם (שלא חסרים בהריון...).

מתי מבינים עד כמה הם משביתים אותנו? כשהם נעלמים. כשמצליחים לחזור לרמה תקינה של ברזל (או כשהבחילות פוסקות. או כשעוברים כמה שבועות טובים מהלידה והגוף חוזר לעצמו. וכו׳) פתאום מגלים שאנחנו מסוגלות!! שאנחנו נמרצות!! שאנחנו מתקתקות!! ואז נופל האסימון עד כמה היינו מוגבלות לפני זה...

*

הקטע הוא... שגם דיכאון הוא דבר משבית. ושגם הור גורם לנו לדאות כל דבר כהר. רק שעם הדיכאון המגבלה לא קשורה לגוף - אלא לנפש. ולכן קצת טריקי לזהות אם מה שאני חווה עכשיו הוא בגלל מה שקורה בגוף - או בגלל מה שקורה בנפש.

מה גם שגם כשמקור מה שמשבית אותנו הוא בגוף (ברזל נמוך), זה דבר שבסופו של דבר עלול מאד-מאד להשפיע על הנפש. לדוגמה אצלי תקופת הבחילות היא תקופה מאד לא פשוטה כי היא מונית ממני להיות בעשייה. עוזר קצת להסיח את הדעת עם פלאפון או עם שינה. אבל כעבור כמה ימים וכמה שבועות (וכמה חודשים!) ככה, זה כבר סיוט!!! זה חיים ללא סיפוק, ללא משמעות (לכאורה, כן? ברור שיצירת תינוק זה אחד הדברים הכי גדולים בעולם! אבל בתחושה, כשלא מצליחים לתפקד לאורך זמן, זה עלול להרגיש ככה), ללא חדוות עשייה... זה עלול לפגוע קשות בדימוי העצמי - וזה לגמרי עלול לגרום לדכדוך שהופך לסוג של תמידי בתקופה הזאת. וגם להתפרצויות. כי זאת הדרך (הלא אופטימלית אך הטבעית) של הנפש לזעוק את זעקתה.

וכמובן שכל הדברים הנ״ל עלולים להתפתח לדיכאון של ממש. ואכן, יש דבר כזה ״דיכאון הריון״, בין אם הוא מתפרץ בגלל שינויים הורמונליים אצל האשה ובין אם זה בגלל שהיא עוברת תקופה אתגרית, שמעמיסה על הנפש שלה.

*

לגבי מה אפשר לעשות:

1) קודם כל, יש כל מיני דברים פשוטים שעשויים לשפר מאד את מצב הרוח:

* הליכה או פעילות גופנית אחרת מותאמת להריון כמו שכתבו לפניי (מומלץ סישונים של לפחות 20 דק׳ לפחות 3 פעמים בשבוע). 

* לצאת לבחוץ לפחות פעם ביום.

* לראות אנשים.

* לעסוק בדברים שמשמחים אותנו ו/ או שממלאים אותנו בתחושת משמעות, כמו ש@להשתמח כתבה מצוין, עם מלא דוגמאות טובות. 

2) שנית, לגייס עזרה מהסביבה. בעל, הורים, אחיות, חברות... לבדוק מי ניתן לשתף לגבי התקופה המורכבת שעוברת עלינו, על מנת להקיף את עצמינו באנשים טובים שיוכלו לעזור ברמה הטכנית או הרגשית (בין אם זה לשטוף לנו כלים ובין אם זה להוציא אותנו לבית קפה).

3) לנסות לעבוד על הבנה עצמית וחמלה עצמית. בכנות, בפעם האחרונה שהתמודדתי עם חוסר מסוגלות לתפקד בגלל תחילת הריון, קצת התקשיתי על הנקודה הזאת. אבל אני עדייין מאמינה שזה דבר נכון. אנחנו עסוקות בדבר מטורף! הגוף שלנו עסוק 24/7 ביצירת אדם (!) יש מאין. אנחנו שותפות פעילות בבריאה של הקב״ה בכבודו ובעצמו! יש דבר יותר פלאי מזה? אז אנחנו מתקשות לנקות, לסדר ולבשל כרגע (ועוד כמה דברים). אבל - א. זה זמני. וב. ממה זה לבשל, לנקות ולסדר לעומת לשאת חיים חדשים שמתפתחים ללא הרף בקרבנו?!

ואפשר גם לחפש ולכתוב מדי יום 3 דברים טובים שכן הצלחנו לעשות, למרות הכל. זה גם עשוי לעזור לנו לראות את עצמינו תחת אור חיובי ומטיב.

4. אם הדברים הנ״ל לא עוזרים,

או אם את מרגישה שאת כבר במצוקה משמעותית,

או אם היו לך בעבר התמודדויות נפשיות שלא טופלו ויש לך אינטואיציה שההריון הוא רק טריגר שמעיר אותן,

או אם את רואה שהדברים נוטים לכיוון של החמרה,

ובמיוחד אם מתחילות להגיע מחשבות אובדניות וכו׳,

- אז אני הייתי מחפשת טיפול. לגמרי. גם כדי לשמור על עצמך, על התינוק שעוד יוולד בע״ה, על הזוגיות ועל המשפחה. וגם כי מגיע לך להרגיש טוב. (אני אישית הייתי מתחילה מפסיכולוגים ורק אם יתברר כנחוץ הייתי פונה גם לפסיכיאטר. אבל אני קוראת הרבה בפורום המלצה הפוכה: להתחיל עם תרופות (מצריך, לרוב, פסיכיאטר), כדי קודם כל להתייצב, ורק אז, כשיש קצת יותר כוחות, להתחיל טיפול שיחתי.

איפה למצוא טיפול מתאים? אולי אם תכתבי איזור, תוכלי לקבל המלצות מהבנות פה. אולי ניתן לפנות לארגון ניצ״ה (המומחיות שלו זה דיכאון אחרי לידה אבל אולי ידעו להפנות אותך). או להתחיל מרופא משפחה כפי שכבר כתבו. ובכללי, כשאין לנו מושג איפה לחפש, הכלל הוא להתחיל לצעוד בדרך. לבדוק כיוון אחד. ואיכשהו זה כבר פותח את המשך הדרך...

המון הצלחה נשמה!!! תרגישי טוב!!!🤍🤍🤍

אני גרה במרכז

יש לי פחד מהגדרות ומפחדת שאם אתקשר לניצה מיד זה יתגלגל להגדרה של דיכאון ואמצא את עצמי אצל פסיכיאטר, יש לנו היסטוריה משפחתית של דיכאונות וזה מפחיד אותי עוד יותר

תביני באיזה גלגל אני נמצאת

מחרדות.

וזה עשה לי ממש טוב,הם בכלל לא בקטע של פסיכיאטר וכאלה(במצבים כמו שלך אני מתכוונת)

הן נשים מתוקות עם ניסיון וכדאי לך לדבר איתן,אולי יוכלו לעזור לך.

בקשר לאיך שאת מרגישה-אני הייתי מחכה עוד קצת לראות איך הברזל משפיע

יכול להיות שכשהברזל יעלה יעלמו איתו הרגשת הדכדוך והחרדה.

חיבוק על מה שאת חווה♥️

בס״ד

(תודה על המילים, קודם כל!❤️)

כן, אני יכולה להבין...

אף אחת לא רוצה להיות מתויגת, ואיכשהו כשמדובר בקושי נפשי, החשש מהתיוג גדול הרבה יותר.

הדבר הראשון שעלה לי כשקראתי את התגובה הזאת שלך היה שאפתח שרשור חדש עם סקר:

א. מי כבר הייתה בטיפול בחיים שלה?

ב. מי כבר חוותה דיכאון?

אני מנחשת שהיה יוצא מזה שרשור לא קצר עם הרבה מאד תגובות. ומדובר בנשים נפלאות, נשים שמקימות משפחות, שחיות חיים מלאים, שמאושרות, חלקן עם מסלול חיים או עם אופי מעוררי השראה - וכן, שעברו טיפול ו/או דיכאון בחיים 🙂

חשבתי לפתוח שרשור כזה רק כדי שתוכלי לראות עד כמה זה רווח ועד כמה זה לא אומר כלום על מי שאת או על איזה חיים הולכים להיות לך!  (על סמך מה אני מניחה שהיו מתקבלות הרבה מאד תשובות? 1. מה שנשים מעידות על עצמן גם ככה בפורום לאורך השרשורים. 2. מה שאני שומעת בחיים האמיתיים אצל חברות וקרובות משפחה. 3. הסטטיסטיקה הפשוטה שאומרת שבערך אדם אחד מתוך 5 יתמודד עם דיכאון (וכמובן שלא צריך דיכאון כדי להגיע לטיפול, יש עוד כל מיני סיבות). 4. סקרים שערכתי בעבר בפורום בשביל הבלוג שלי, בהם קיבלתי המון תגובות, על גבי הפורום ובפרטי (הרבה מעבר למה שציפיתי).

אפשר להתייחס לדיכאון / לטיפול / לפנייה לאיש מקצוע כסוף העולם - ואפשר גם לראות את זה כאיזושהי תחנה במסלול החיים, שלא צריך לנבא על האם שאר החיים יהיו טובים או מוצלחים.

ועדיין אני מבינה אותך! נגיד בהקשר אחר, לי היה חשוב שאחרים לא יידעו שילדיי בטיפול רגשי (גם כדי לשמור על הפרטיות שלהם וגם כי זה כן הביך אותי, ״במיוחד״ לאור העבר האישי שלי בנושא). עד שגיליתי שבערך מחצית מהילדים בארץ בטיפולים כאלה ואחרים - ואז משהו ממש נרגע בי והתנרמל לי בהקשר הזה 🙂

(כל הנ״ל כתגובה לפחד שלך מהגדרות ❤️. כמו שכתבתי בתגובה הקודמת שלי, עדיין לא מחייב שאת צריכה להתחיל טיפול עכשיו. רק את יודעת

איפה את בדיוק וכמה מה שאת מרגישה נראה לך מצוקתי או חמור. וכפי שאני ואחרות כתבנו, יש עוד כל מיני דברים שאפשר לנסות לעשות ולבדוק אם זה עוזר לך).

וחיבוק גדול על ההיסטוריה המשפחתית!! 

אני לא יודעת מה הייתה החומרה של הדברים שהיו או עודנם אבל אני מבינה מאד-מאד-מאד את החששות שזה מביא איתם! ואני גם רוצה לחזק אותך שהיום יש מודעות וכלים שלאו דווקא היו בדורות הקודמים! 

וגם שידע זה כוח! אני מבינה מבין המילים שיש לך פחד שזה ח״ו יקרה גם לך. אבל באמת שעצם המודעות היא קלף סופר חשוב ומשמעותי! בע״ה גם אם תזהי שמתחיל משהו, תדעי (כמו שעשית עם פתיחת השרשור הזה) לפעול ולדאוג לעצמך, דווקא כדי לתפוס את זה כמה שמוקדם, ודווקא כדי לא לתת לזה להתפתח ולגדול. וההיסטוריה המשפחתית הזאת גם עשויה לתת לך את הדרייב לבנות לעצמך חיים מאוזנים ובריאים, שזה יכול להיות יתרון מאד גדול!

במילים אחרות - אם קראתי נכון ויש פחד, הוא ממש מובן! (גם לי יש היסטוריה מסוימת במשפחה אז מזדהה). אבל אפשר להמיר את הפחד למקור של מוטיבציה וכוח ❤️, ולחיות חיים טובים מאד בע״ה!

❤️

אם כן, את יכולה לפנות לחוסן.

הם מומחים בלעזור בנושאי חרדות.

נשמע קלאסי לחוסר בB12

היה לי הריון אחד כמו שאת מתארת

וקיבלתי זריקות של B12

וחזרתי לחיות!

תבקשי מהרופא לתת לך הפניה כי זה לא הפניה שנותנים אם את לא מבקשת בדרך כלל 

וזה גם בלי קשר להריון האמת

בשרי משבת עד שלישי מקסימום.  

בשרי אם לא חומם חוץ מהפלטה, עד רביעי כזה לרוב עדיין אבדוק

תחשבי שזה לא משבת אלא מים שישי

ממליצה מייד בסוף סעודת שבת להכניס למקפיא מה שאפשר...

אני מכניסה למקרר ואז אוכלים מה בימים הקרובים 

ונשמר טרי גם אם לא אכלו בראשון.

אוכל מבושל במקרר מחזיק בדרל כלל גג שלושה ימים.. אולי ארבעה

הם סבבה

קונה שם תוספים

לגמרי לגיטימי אחרי יום עבודה, יש בך כעס אחר ולכן זה מוקצן. לפעמים צריך לנשום לפני שנכנסים לשוטף של הבית. 

לדעתי. 

קמתי והוא קם כמה דקות אחרי...

אבל לגבי הקניידלך אנחנו הכי אוהבים לישמור בצד ולהכניס סמוך להגשה.

והטעם של המרק משתנה, כי הוא ממשיך להתבשל כל הזמן. אפשר לתבל יותר בעדינות,

כי הטעמים מעמיקים בבישול איטי

הוא יושב על הפלטה כל השבת.. ובאמת לפי מה שאני יודעת בעיה להוסיף לו משהו כשהוא עלהפלטה כי זה בישול (זה מה שאמרתי על הקניידלעך)

יש בעיה גם עם הוספת מים מהמיחם לפי מה שאני יודעת לחלק מהדעות לפחות. זה מה שהתכוונתי אליו

קניידאלך ותפוחי אדמה יכולים לגרום לו להחמיץ.

אז או מרק עוף רגיל עם איטריות שמוסיפים ההגשה. 

או שהיינו מוסיפים גריסים ונקניקיות. המרק יוצא עם צבע סמיך, ובכלל הבישול הארוך והטעם המעושן של הנקניקיות הוא מיוחד וטעים ממש!!

עם ירקות חתוכים קטן או גדול?

ועופות כמובן?

וגריסים בנוסף? ופרוסות של נקניקיות?

מנסה להבין כי מצא חן בעייני הרעיון ובא לי לנסות

ירקות חתוכים גדול יחסית. בלי תבלינים רק אבקת מרק ומלח. 

לפעמים עושים סיר גדול ומפצלים ורק אז מוסיפים גריסי פנינה לעוד קצת בחשול. נקניקיות שמים שלם אוחצי. הם מתנפחות כזה ובעיקר הילדים אוהבים אותם אבל הם מוסיפות טעם ממש מגניב. 

אבל הטעם של המרק הוא רק בשבת בבוקר. כשאין לו את העומק והסמיכות של הבישול הארוך הוא כן קצת מוזר

בלילה מוציאים משם חלק למרק ובבקר מה שנשאר אוכלים עם החמין.

עד סעודה שלישית לא ניסיתי...

פשוט מעמידה את המרק ובבוקר הוא נהפך לצ'ולענט.

זה הדבר היחיד שמשאיר אותה מול הטלוויזיה אוף 

לק"י

לתת לה לחם עם משהו את מסוגלת?

למרות שאולי מנת פירות זה בהחלט מספיק.

מנסה להרים את עצמי להכין לה

את נשמעת אמא מדהימה! את בהריון, מתארת סיטואציה מורכבת של הרגשה לא טובה ומתמשכת.  

בעיני זה מש בסדר מידי פעם! היא תלמד לשחרר 

גם אני פעם ב.... דוחה קצת את הרעב שלו עם חטיף קטן, כשחוזרת גמורה מהעבודה, וזה מאפשר לי לשכב קצת על הספה ושהוא יתעסק בזה בעצמו. 

מה שיותר חשוב זה שתדאגי לעצמך, תבדקי מה הסיבה להרגשה המתמשכת הזו, אולי את צריכה תוספים או משהו?

והכל תקין.. אני לא מבינה מה זה ואם הדברים קשורים אחד לשני

ב״ה הכאב גרון עבר.. מקווה שזה סתם צירופי מקרים ושאחרי שהכאב ראש הזה יעבור כבר אז אהיה כמו חדשה

גם לי יש המון כאבים. אבל זה שלב אחר אז לא יודעת אם קשור