פורום הריון ולידה (עמוד 963)

אמר שזה לא קשור להריון, הגיוני?

הערך הזה ספציפי

אחיות בקופה אומרות שלא מוסרות מידע בנוגע לבדיקות דם בטלפון

וכן זה רק הערך הזה

קראתי בגוגל שיכול להיות קשור לשיליה משהו

יש כאן רופאת נשים נכון? מי זו?

יו לא יודעת מה לעשות

מי שעובר על הבדיקות זה הרופא, אם הרופאה לא בעבודה לא יראו. אם יש משהו כל כך חריג שמחייב התייחסות מיידית (כמעט ואין משהו כזה) אז הרופא משפחה יהיה בתמונה. אבל לא יוצרים קשר עם רופא שבחופש.. מה הוא אמור לעשות מהבית?? או מחו"ל או איפה שנמצא.

ולא קשור לל"ד הגבוה.

כי בהריון זה עולה

מבולבלת 

אוף, איזה מעצבן זה

כי זה עשה לי ממש רע

ממליצה לך להתייעץ עם רופא בכל זאת. חיבוק!

ימים, אז אולי זה בגלל זה...

למרות שברוב הפעמים כן לקחתי את הרוב, אבל לא ממש הכול.

במיוחד כשזה עוד חודש לפחות...

וזה הזמן שלי עם עצמי...

לפעמים גם לא שולטת בזה.. 

ורפואה שלימה לשתיכן בקרוב! 

נשמע לא כיף בכלל

הייתי בודקת מול מתקינה מקצועית מתי באמת תצטרכי להחליף

התקנה פשוטה וקצרה, דימום מינימלי אחריה למשך יום-יומיים (לא אוסר לפסיקתינו- דין פצע)
אני לא מקבלת וסת בהנקה לבערך שנה אז למשך כשנה לא היו לי תופעות לוואי בכלל. היה לי מושלם ממש.
כשקיבלתי ווסת הדימום היה מאסיבי יותר מהרגיל וארוך יותר, לקח לי יום יותר להטהר, כמדומני שגם היו כתמים, הרב שלנו סייע לנו להתנהל כך שהם לא יאסרו.
וכמובן הכי חשוב, מנע הריון. כשהוצאתי את ההתקן נקלטתי באותו החודש.
עכשיו אני כבר קרוב לשנה עם ההתקן בפעם השניה, עדיין לא קיבלתי ווסת ושוב, אפס תופעות לוואי.
הדימום הכבר הוא כן מחיר מבחינתי, אבל בבחירה בין שאר אמצעי המניעה אני מרוצה מאוד, מניחה שגם בעתיד אמשיך להשתמש בו.
עוד חסרון: עלות התקנה יקרה יותר, אין מימון מהקופות. התקנתי פעמיים אצל ד"ר ברעם, היה עדין ומקצועי. הוצאתי אצל רופאת נשים רנדומלית

אחרי לידה לוקח לגוף זמן לחזור לתלם

אנחנו רשומים שם לפי איזור המגורים בעיר

כשהייתה בת 10 ימים הלכת לשקילה מעצמי

וזהו מאז לא הייתי, מבחינתם אבוא בחודש שישי זה לא נשמע לי הגיוני בעליל

ולאא הם לא עוניםםםם הם מתסכלייים

עד יוני אמורים להיות כמה תורים

יש חיסון של גיל חודש

חיסון של גיל חודשיים - שבעיקרון הקדימו לחודש וחצי בגלל הפוליו

חיסון של גיל 4 חודשים

לא הבנתי, את אמורה לתת לה את כולם ביחד?

אולי יש גוף שאחראי על טיפות חלב שאפשר להתלונן שם?

אולי יש אצלכם טיפת חלב של הקופה?

אני במכבי ויש אצלינו טיפת חלב בסניף, זה מאד נוח כי את הזימון תורים אפשר לעשות דרך המזכירות של הסניף

ממש הזוי

שלחתי הבוקר את בעלי, אמרה לו אין מה לעשות אין כח אדם תבואו ביוני,

עד שהוא לא צעק עליה היא לא נרגעה והבטיחה שתחזור, בוא נראה,

אני מנסה לבדוק מה האחראי על העוול הזה 

כל קביעת תור היא מלחמה מחדש. 

הכי קל לקבוע תור כשאני מגיעה כבר לחיסון. הבעיה היא לקבוע את התור הראשון. 

הבן שלי בן 5 חודשים ובטלו לנו את התור של גיל 4 חודשים (יצא בפסח, כנראה שהאחיות לקחו חופש) ,והזיזו את התור ליוני. הוא יהיה בן חצי שנה אז ואמור לקבל את המנה הבאה של המחומשת, 

אז תהיה דחיה בחודשיים של כל החיסונים. חוץ מזה שהוא עוד לא קיבל את החיסון של גיל חודש (כי לא היו תורים, והחיסונים הבאים יותר קריטיים לגבי הגיל, את הצהבת אין בעיה עקרונית לקבל גם בגיל שנתיים...) ואנחנו מפצלים חיסונים, אז בעצם חסרים לי חמישה תורים אליהם. 

סיוטטט

בגלל שאין תורים, בדיקת מעקב של גיל חודש היתה בגיל חודשיים וחצי ושל ארבעה חודשים תהיה רק כשהוא יהיה גדול יותר מחצי שנה...

זה רק דרך טיפת חלב

היא חזרה אליי היום וקבעה תור ל 21.5 כשתהיה בת חודשייםוחצי

שאלתי אותה אם זה בסדר שלא תהיה עד אז בביקור ראשון, אמרה שלא תקין אבל אין מה לעשות 

למה זה משפיע עליכם כמה ילדים יש למישהו אחר?

אני למשל ממש לא בטוחה שלאמא עם כמה קטנים צפופים יש חיים יותר טובים. הפוך, לפעמים היא נראית לי סחוטה גמורה שפוכה ועוד...

מותר לך שלא יהיה כוח לכלום

כי באמת שאין כוח לכלום!

ועברת הפלה כואבת ושורפת

ואת צריכה להתאושש

בגוף

בנפש

וזה לוקח זמן

וכרגע, כרגע את באבל, 

כרגע את בכאב,

כרגע את באפיסת הכוחות

ויש זמנים כאלה שכל מה שצריך ואפשר לעשות זה כלום.

רק לנוח.

רק לשהות ברגע. בכאב של עכשיו. להיות בו. פשוט להיות בו.

אפילו לבהות בתקרה. לשכב במיטה.

לא לעשות, לא לתכנן, לא לרצות, רק לנוח. מהכל.

והזמן הזה חשוב מאוד!

אל תדחקי בעצמך יקרה

תני לעצמך להיות מה שאת מרגישה עכשיו

ואם עכשיו אין כוח - אז אין.

וכשכן יהיה ב"ה - יהיה.

עכשיו הזמן למנוחת הגוף והנפש

ולמילוי רק רק בדברים שמשמחים אותך, ממלאים אותך ועושים לך טוב

כמו שאמר החכם באדם שיש זמן לכל עת:

"לכל זמן ועת...

עת לבכות ועת לשחוק

עת ספוד ועת רקוד..."

עת לחשות ועת לדבר..."

אז עכשיו יקרה את בעת לבכות, עת לחשות.

זה הזמן.

ב"ה יגיע גם הזמן שלך לשחוק מכל הלב ובאור גדול, והלוואי שבמהרה ובגלוי ובחסד ב"ה!

ודווקא כאשר נותנים לכאב את הזמן שלו, את המקום שלו - אח"כ מתפנים בנו כוחות נפש גם לדברים אחרים.

אז עכשיו לא לעשות -

פשוט להיות.

חיבוק גדול גדול אהובה ❤

וגם זה בסדר...

זה חלק מהמנוחה הזו, איפוס המערכת, מילוי מצברים.

לאט לאט תתחזקי בגוף ובנפש ב"ה מכל מה שעברת ותחזרי לכוחותייך אל דאגה ❤

תרגישי טוב יקרה

יש לנו חיים

אני לא משתמשת בוואצאפ האמת, רק שיחות טלפון, אז נשמע הגיוני

אני גם לא טיפוס שיתופי ככ במהותי - לא מרגישה שאני חייבת כל יום לדבר עם החברה 

ובטח ובטח שלא חושבת שצריך לשתף כל דבר..

אני בניגוד לבעלך חושבת אחרת ושומרת על קשר גם יעם חברות מהתיכון, אבל כאמור - לא יומיומי

ובאמת מעולם לא הייתה לי חברות שנגמרה לה בצורה צורמת..

ובכנות - מה שאת מתארת נשמע די הרסני האמת

זו לא חברות בעיניי ובשבילי. 

חיבוק על התחושות

אני כן רואה ערך בלשמור קשרים לאורך שנים, זה יוצר חברות מאוד חקה ומיוחדת.

א. מה שמנחה אותי בקשרים עם החברות שלי זה קודם כל שהבתים והמשפחות שלנו קודמים. נגיד אם אני באמצע שיחת טלפון עם מישהי ובדיוק עלה נכנס הביתה, אז מיד מנתקים בלי התנצלויות ארוכות ("בדיוק בעלי נכנס, ביי נדבר"- זהו)

ב. עוד דבר זה ההבנה שמאז שאנחנו נשואות, וחלקנו אמהות לכל אחת יש את העניינים הפרטיים שלה והגבולות שלה. לכן מיוזמתי אני אף פעם לא אשאל שאלות יור מדי אישיות- אלא אם היא העלתה את הנושא ומעוניית לשתף, וגם אז, לא לחפור מעבר על פרטים שאולי היא לא רוצה שאני אדע.

ג. דבר נוסף- מאוד לשחרר לא לקחת ללב גם אם מישהי מסננת אותי כמה ימים. כנראה היא בתקופה שהיא צריכה את השקט שלה.

ד. לנסות להיות בשקיפות וזמינות. כלומר- אם חברה מתקשרת ולא מתאים לי לדבר עכשיו, אז לענות ולומר שלא מתאים לי.

זה מה שעולה לי בינתיים... בהצלחה רבה!

זה נושא שבאמת בעיניי הוא חשוב מאוד, והחברות בהחלט תופסות מקום משמעותי בחיים שלי

אני כן רואה ערך בלשמור קשרים לאורך שנים, זה יוצר חברות מאוד חקה ומיוחדת.

א. מה שמנחה אותי בקשרים עם החברות שלי זה קודם כל שהבתים והמשפחות שלנו קודמים. נגיד אם אני באמצע שיחת טלפון עם מישהי ובדיוק עלה נכנס הביתה, אז מיד מנתקים בלי התנצלויות ארוכות ("בדיוק בעלי נכנס, ביי נדבר"- זהו)

ב. עוד דבר זה ההבנה שמאז שאנחנו נשואות, וחלקנו אמהות לכל אחת יש את העניינים הפרטיים שלה והגבולות שלה. לכן מיוזמתי אני אף פעם לא אשאל שאלות יור מדי אישיות- אלא אם היא העלתה את הנושא ומעוניית לשתף, וגם אז, לא לחפור מעבר על פרטים שאולי היא לא רוצה שאני אדע.

ג. דבר נוסף- מאוד לשחרר לא לקחת ללב גם אם מישהי מסננת אותי כמה ימים. כנראה היא בתקופה שהיא צריכה את השקט שלה.

ד. לנסות להיות בשקיפות וזמינות. כלומר- אם חברה מתקשרת ולא מתאים לי לדבר עכשיו, אז לענות ולומר שלא מתאים לי.

זה מה שעולה לי בינתיים... בהצלחה רבה!

זה נושא שבאמת בעיניי הוא חשוב מאוד, והחברות בהחלט תופסות מקום משמעותי בחיים שלי