פורום הריון ולידה (עמוד 977)

ובכלל תמיד אני מצליחה לעשות הפסק בחמישי!! תמיד!! והיום היה חמישי! 

 

והיום כל היום היה נקייי מבריק מצוחצחחח!!! 

 

עושה שטיפה, בודקת מיד אחרי לראות אם שטוף טוב- נקי.

 

מחכה 5 דקות מכניסה עד- אמאלהה על האדום האדום הזה...

 

מכניסה מיד עד נוסף- נקי כמעט לגמריי

 

אומרת טוב אולי לוידעת מה קרה, נחכה 10 דקות ננסה שןב- שוב אדם לגמרי!!

 

והתחתונית נקייה ממש!!

 

לעזאזל...

יודעת שיכול להכאיב
מפרסמת פה רק כי יכול להועיל


השתתפות במחקר זה עשויה לתרום בצורה משמעותית לצוותים רפואיים וטיפוליים בקבלת החלטות מקצועיות ובליווי נשים שחוו אובדן הריון בשלב מתקדם. גורמי סיכוי וסיכון באובדן הריון מאוחר

שלום לכולן, למחקר שנערך במכללה האקדמית תל חי במסגרת תואר שני בעבודה סוציאלית ( בהנחייתו של ד"ר משה פרחי ראש מסלול טראומה) , אנו מחפשות *נשים שחוו אובדן הריון מאוחר החל משבוע 16 של ההריון* , לענות על שאלון אנונימי של מספר דקות. אם אתן עונות על קריטריון זה נודה לעזרתכן במילוי השאלון.
באם לא- נודה לכן אם תוכלו להפיץ ולשתף נשים ששאלון זה רלוונטי עבורן.

בעלי לא נמצא עד שלישי בבוקר
ולא רלוונטי משפחה מורחבת .. כולם נוסעים..

אז התינוקת שלי כבר בת חודש ב"ה

וביומיים האחרונים מרגיש לי שהיא יונקת בתדירות גבוהה מידי, ברמה שאני כבר לא מסוגלת להניק אותה עוד רגע אחד, עזבו פיזית, נפשית!!!

לדוג' היום הנקתי ב7 כשעה ואחכ שוב ב9, כי היא בכתה ממש בכי של רעב,

ואניי לא מהאמהות שמפרשות כל בכי לרעב. ולא רצתה מוצץ, וכל פעם שהתנתקה ממני צרחה בעצבים (חחח למדה להצעצבן) ותוך כדי גם פלטה, אז מה הלוז איתה???

 

ניסיתי לאפס אותה והבאתי לה 90 תמ"ל והיא ישנה טוובב כמעט 5 שעות.

אז אני לא יודעת מה לחשוב.

 

ועוד שאלה לגבי שאיבה בשבת.

אם הבאתי תמ"ל וודאי לי שאני שואבת במקום, אבל לפעמין ביומיום אני שואבת מעט בין ההנקות וכשהיא לא יונקת ממני הרבה בפעם אחת  כדי להגביר חלב, קריטי לשאוב גם בשבת? אם לא אשאב החלב יתמעט?

בעיקרון היא על הנקה כמעט מלאה מביאה תמל כשאני אובדת עיצות, כמו כנ"ל

זה לא תמיד עוזר אבל זה מה שיש לי בבית. ומסכן סובל מגזים בגלל המלצות למרות שאוכלת את המינימום

בימים הטהורים למדו אותי ( אשכנזים) שכתם בטשיו אחרי שירותים אם עברו 15 שניות אז לא מטמא
זה אותו הדין ב7 נקיים?

לריב. שונאת.

בעלי אחרי ניתוח, ניקיתי את כל הבית לבד, פלוס טיפול בו ובשני ילדים קטנים.
פלוס נוסף, אני סובלת מחרדות לקראת פסח, ברמה של בחילות, רצון להקיא וקשיי שינה מחשש מה יקרה אם יישאר חמץ. מצריך טיפול, אני יודעת. קבעתי תור.

אז באמת שעשיתי השנה מאמץ עילאי כדי להתגבר ולהצליח הכל
ואז בעלו זרק לי הערה היום, ונפגעתי כל כך. צרחתי עליו את כל העלבון והקושי.

ועכשיו הוא נפגע
עושה ברוגז
אומר שאמרתי דברים שלא אמורים לומר

ועכשיו נהרס כל החג

ובא לי לצרוח עליו, שזה לא הוגן לתפוס אותי אחרי שבועיים כל כל קשים, וזה לא הוגן להאשים אותי בסדרי עדיפויות שגויים (הוא אמר שלא צריך לשטוף את הבית, אני הרגשתי שחייב לפני פסח, פלוס חרדות שלא הצלחתי להרגיע אם אני לא אשטוף).

בא לי לצרוח
לנער אותו
להחזיר את הגלגל אחורה
בא לי לדפוק את הראש בקיר

אוף אוף אוף אוף
זה פשוט לא הוגן

עם כל המצב ההזוי והמסוכן הזה?
שבוע טוב ובשורות טובות.

נכון, אז החג אינטנסיבי, משפחה בראבק וכו'.. ועדיין, בעיני קטע לא יפה שהיה.

לבעלי יש אח ואשתו, הם יותר פלפלים מאיתנו וכנראה יותר חומרניים בהרבה.

התקשרו אלינו לפני החג לומר לנו שהילדים שלהם צפויים לקבל מתנה אפיקומן לילדיהם מההורים של בעלי לחג ושכדאי שגם אנחנו נבקש משהו כדי שהילדים שלנו לא יפגעו וכו' כי לא יהיה להם כלום (הם איכשהו תמיד מעדכנים אותנו בדברים, בעלי יותר פסיבי ולא אחד שבא בדרישות מהוריו) אמרנו תודה סבבה, נחמד מצידם- וחשבנו מה לקנות. לא אני ולא בעלי טיפוסים שנבוא ונבקש משהו, בחיים לא אמרנו למי מהמשפחה שיקנה משהו וכו' לאף חג ומועד או בכלל, אבל הם מוציאים יותר מאיתנו, יודעים לבקש, לדרוש ועוד...עד כאן סבבה.  לכאורה אחלה, גם אנחנו מרוויחים והילדים שלנו יקבלו גם מתנות. גם המתנות שקנינו הם היו סבבה אבל לא איזה משהו פנסי יותר מדי, לא נעים גם להגזים בסכום.    ובכל זאת, כבארוחה כשדברנו על משהו, בעלי שאל מה הייתה הבעיה להגיד לנו באיזה סכום בערך למתנה (כי רצינו לדעת מה לבקש, מה האמדן? הנחנו שהמתנה תהיה שווה בסכום לכל הנכדים) הם לא רצו לומר ואז בעלי העלה את הנושא שוב בארוחה וגיסתי הפלפלית שיודעת לפתוח את הפה ולהתעצבן ענתה לו לא יפה ואמרה לבעלי משהו כמו "מה אכפת לך מה הסכום? ואם ההורים שלך רוצים לקנות לנו מתנה יותר יקרה?" -אני דיי הייתי בהלם וסתמתי את הפה אבל מאד התאכזבתי. בכלל לא היה אכפת לי עד אז שהם קנו מתנו בסכום כפול וזה היה ניכר כי מה אכפת לי....וגם הילדים שלנו קטנים וכאלו טובים שכמו ההורים שלהם מביטים רק במה שיש להם ולא משווים עם אחרים. אבל אם היא מנפנפת בזה מולנו זה כבר משהו אחר.

הילדים שלה שווים יותר? בכל מקרה זה דיי הביך אותנו ואני שחונכתי על צניעות ובחיים לא בקשתי משהו גם נפגעתי מהיחס ופעם הבאה גם לא נשאל אותם על מחיר של כלום. בעיקר נפגעתי מההתיחסות לבעלי שכולה שאל שאלה תמימה מתוך התיעצות איתם. אח"כ כשסידרו את השולחן דיי השארתי אותה לבד ויצאתי עם הילדים החוצה כדי להשגיח עליהם. 

ואח"כ דיי התקפלתי ורציתי ללכת משם...כמובן בנחמדות ובלי סצנות אבל פשוט לא התחשק לי לזייף נחמדות כשזה הרגיש לי כל כך לא נעים כלפינו.

 

מצ"ב בדיקה ביום ה-23 למחזור. לפי בדיקה במקלוני ביוץ ביום ה-20 היה ביוץ.

השאלה, מתי אני צפויה לקבל מחזור כמו כן, האם שתי הורמונים תקינים, כי האוסטרדיול נראה לי נמוך:

זה לא סרטון שלי, אבל חותמת על התוצאות וממליצה בחום. ללא אדים חריפים.

אחרי חודש טירוף של מירוץ לסיים את התואר.
ובעלי עם חבלה ביד שלא מאפשרת לו לעשות כמעט כלוםם
אז כל הנקיון עלי.
וכמה שהקדמתי עדיין נשאר המון.
ואני רוצה כד ראשון בלילה לסיים הכל

אף אחד מהילדים שלי לא היה עם מוצץ.
בעיקרו הם לא כל כך רצו, אבל באמת כנראה שגם אני לא באמת רציתי.
אמא שלי מעולם לא השתמשה במוצץ, בתור אידיאולוגיה - למה לתת חיקוי כשאפשר לתת את הדבר האמיתי? (היא גם מעולם לא שלחה למטפלת, היתה איתנו בבית עד גיל גן, אז באמת זה היה אפשרי שההנקה תהיה זמינה כל הזמן).
לי אין אידאולוגיה נגד, אבל למעשה כשאני עם התינוק אני לרוב לא מרגישה צורך במוצץ, כי ההנקה זמינה מבחינתי בכל מצב שהתינוק רוצה (אצל המטפלת באמת ההנקה לא זמינה, ואז אולי קצת יותר קשה להסתגל כשאין את המוצר כחפץ מעבר, אבל אני לא באמת מצליחה להרגיל למוצץ בשביל מה שיקרה עוד כמה חודשים, כשעכשיו אין לי צורך ואני לא מרגישה צורך לתת).
אז לגדולים שלי הצעתי קצת, בעיקר ניסיתי בנסיעות כשהם בכו ולא יכולתי להניק, אבל הם לא רצו ואני עזבתי את העניין, והיה לנו סה"כ בסדר גמור (חוץ מההסתגלות אצל המטפלת, היא אמרה שהיא חושבת שכן קצת יותר קשה להם מהילדים שבאים עם מוצץ, אבל כולם התמודדו והתגברו בסוף).

ועכשיו הקטנה הפתיעה, ובנסיעה האחרונה דווקא מצצה את המוצץ שהצעתי לה די יפה, וזה הרגיע אותה לפרק זמן משמעותי עד שיכולנו לעצור להנקה, ואחר כך היא גם נרדמה איתו (וזה ממש הקלה לעומת הנסיעות שהיו לנו עם האחים שלה. בתקווה שזה ימשיך לעזור לה…).
אבל היא עוד לא ממש מיומנת, הוא נשמט לה מהפה לעתים קרובות ואני צריכה כל פעם להחזיר לה לפה.

ואני בכלל מתלבטת איך להמשיך עם זה.
מצד אחד - זה ממש מעולה לי לנסיעות (מקווה שימשיך ככה וירגיע אותה גם בהמשך), ואני אשמח שזה גם יוכל לעזור לה בהמשך כשאני לא לידה, ולשמש לה כאמצעי הרגעה.
ומצד שני - אני לא רגילה לזה ולא יודעת מתי ואיך להשתמש. לא מחפשת שיהיה לה כל הזמן מוצץ, והיא גם באמת רוב הזמן רגועה בלעדיו אז לא רואה צורך לדחוף לה.
ותכלס, אני לא יודעת איך להתנהל עם זה למעשה -
מתי לתת לה את המוצץ?
כמה מוצצים צריך שיהיו לנו?
כל כמה זמן צריך לנקות אותם?
איך מנקים - כל פעם להרתיח? או מספיק במים וסבון?
איך מלמדים אותה למצוץ ברצף בלי שהמוצץ ישמט לה כל פעם מחדש מהפה?
אולי השאלות קצת טיפשיות, אבל אני באמת צריכה תשובות, כי אין לי מושג איך להתנהל עם זה…

ואני זקוקה לו נואשותתתתת

הוא מציל אותי נהיו לי כבר טיקים מעצבנים מלחץץץץץ

 

מה עושים?

תצילו אותי!!!!!!

(יודעת שיש כאלו שיכתבו שאצלם לא נותנים אבל אצלינו נוהגים שנותנים)
ואנחנו בתקופה לא הכי טובה גם ככה...
וזה היה קצת קשה לראות את כולן עם מה שקיבלו...
מפרגנת להם באמת, אבל קשה לי על עצמי...
אז קניתי בגדים כי אמא שלי הביאה לי כסף שאני יקנה לי משהו לחג שאני ישמח...
וביקשתי ממנו לפני שבועיים סכום מסוים לדברים שאני צריכה ושרציתי לקנות לחג והוא לא הביא לי, אמר שיביא אבל בתכלס' די מרח אותי מיום ליום ובסוף לא הביא.
(לא יכלתי פשוט ללכת לקנות כי המצב בחשבון זוועה בגלל התנהלות נוראית שלו, יש חריגה מהמסגרת והאשראים מלאים ואין מאיפה להוציא כסף, לא עשינו קניות לחג וכרגע אין מאיפה לעשות, וזה אחרי שהמשכורת שלי נכנסה, וכבר לא היה נעים לי לבקש מאמא שלי הלוואה כי קנתה לי בגד בסכום די מכובד.)
והמצב הזוגי די מאפיל גם הוא בתוך כל זה
ועצוב לי...
בכלל לא מרגישה בת חורין ..

לפני שכל העצבים יצאו על בעלי ...

אנחנו אצל ההורים שלי, וידעתי שהולך להיות ליל הסדר מעוך, כי היו מיליון אורחים לא קשורים (סטייל כל דכפיין יטה ויכל..)

וגם אנחנו אסורים.
וניסתי לעשות הפסק, וזה לא הלך.
וזה גומר לי על הכוח לנסות שוב. ייאוש כזה פסיכי.

ואני עובדת תוך כדי, ומרגישה שעושה שמיניות באוויר כדי לשרוד..
ולא ישנתי נורמלי כבר שבוע +

והוא גם לא מרגיש טוב, ואני מרגישה שצריכה כל הזמן לתמוך בו (גם בגלל שאנחנו אצל ההורים וגם בגלל שהוא לא מרגיש טוב)

וצריכה אותו.
והוא לא שם לב, ואני לא רוצה להגיד כלום,
כי הוא באמת משתדל ולא מתאים להתפרץ עליו..

ובאלי בית ומיטה וכלום.

זהו.
חג שמח לנו

היי, אשמח לעזרה
מנסה להבין באיזה שבוע אני (הריון ראשון)
הווסת האחרונה שלי כנראה לא ממש רלוונטית כי היא היתה לפני חודשיים, אבל לפני שלושה שבועות עשיתי בדיקת בטא ויצא 1.2
לפני שבוע ויום עשיתי בדיקה ביתית שיצאה חיובית ובדיקת דם בטא 107, שבוע לפני כבר היו לי בחילות ממש ועוד תסמינים..
איזה שבוע זה?

יש לנו שכנה אלמנה עם משפחה (ילדים רווקים וחלקם נשואים) , לא הכי מסודרת /נקייה
היא ביקשה כלי מסויים ובעלי נתן לה לפני החג
אחר כך הוא סיפר לי את זה, הסכמתי גם כי ריחמתי עליה. אמרתי לו שזאת המצווה שלנו לחג.
עכשיו זה מציק לי כי למרות השתמשתי התחליף שלי, נתקעתי בלי... ואני לא אלך לבקש ממנה
כי יש לה משפחה ברוכה והיא מארחת בחג ככה שזה נצרך לה,אני באמת נתתי בשמחה אבל עכשיו אני נתקעתי בלי (ויתרתי עליו כבר, אני לא מסוגלת להשתמש בו אחרי שהוא עבר לידיים אחרות.....)
וה מעצבן אותי שאני כזאת סנובית אבל באמת כשאין את הכלי הזה זה מעצבן. זה די בסיסי למטבח...