אף אחד מהילדים שלי לא היה עם מוצץ.
בעיקרו הם לא כל כך רצו, אבל באמת כנראה שגם אני לא באמת רציתי.
אמא שלי מעולם לא השתמשה במוצץ, בתור אידיאולוגיה - למה לתת חיקוי כשאפשר לתת את הדבר האמיתי? (היא גם מעולם לא שלחה למטפלת, היתה איתנו בבית עד גיל גן, אז באמת זה היה אפשרי שההנקה תהיה זמינה כל הזמן).
לי אין אידאולוגיה נגד, אבל למעשה כשאני עם התינוק אני לרוב לא מרגישה צורך במוצץ, כי ההנקה זמינה מבחינתי בכל מצב שהתינוק רוצה (אצל המטפלת באמת ההנקה לא זמינה, ואז אולי קצת יותר קשה להסתגל כשאין את המוצר כחפץ מעבר, אבל אני לא באמת מצליחה להרגיל למוצץ בשביל מה שיקרה עוד כמה חודשים, כשעכשיו אין לי צורך ואני לא מרגישה צורך לתת).
אז לגדולים שלי הצעתי קצת, בעיקר ניסיתי בנסיעות כשהם בכו ולא יכולתי להניק, אבל הם לא רצו ואני עזבתי את העניין, והיה לנו סה"כ בסדר גמור (חוץ מההסתגלות אצל המטפלת, היא אמרה שהיא חושבת שכן קצת יותר קשה להם מהילדים שבאים עם מוצץ, אבל כולם התמודדו והתגברו בסוף).
ועכשיו הקטנה הפתיעה, ובנסיעה האחרונה דווקא מצצה את המוצץ שהצעתי לה די יפה, וזה הרגיע אותה לפרק זמן משמעותי עד שיכולנו לעצור להנקה, ואחר כך היא גם נרדמה איתו (וזה ממש הקלה לעומת הנסיעות שהיו לנו עם האחים שלה. בתקווה שזה ימשיך לעזור לה…).
אבל היא עוד לא ממש מיומנת, הוא נשמט לה מהפה לעתים קרובות ואני צריכה כל פעם להחזיר לה לפה.
ואני בכלל מתלבטת איך להמשיך עם זה.
מצד אחד - זה ממש מעולה לי לנסיעות (מקווה שימשיך ככה וירגיע אותה גם בהמשך), ואני אשמח שזה גם יוכל לעזור לה בהמשך כשאני לא לידה, ולשמש לה כאמצעי הרגעה.
ומצד שני - אני לא רגילה לזה ולא יודעת מתי ואיך להשתמש. לא מחפשת שיהיה לה כל הזמן מוצץ, והיא גם באמת רוב הזמן רגועה בלעדיו אז לא רואה צורך לדחוף לה.
ותכלס, אני לא יודעת איך להתנהל עם זה למעשה -
מתי לתת לה את המוצץ?
כמה מוצצים צריך שיהיו לנו?
כל כמה זמן צריך לנקות אותם?
איך מנקים - כל פעם להרתיח? או מספיק במים וסבון?
איך מלמדים אותה למצוץ ברצף בלי שהמוצץ ישמט לה כל פעם מחדש מהפה?
אולי השאלות קצת טיפשיות, אבל אני באמת צריכה תשובות, כי אין לי מושג איך להתנהל עם זה…
בעיקרו הם לא כל כך רצו, אבל באמת כנראה שגם אני לא באמת רציתי.
אמא שלי מעולם לא השתמשה במוצץ, בתור אידיאולוגיה - למה לתת חיקוי כשאפשר לתת את הדבר האמיתי? (היא גם מעולם לא שלחה למטפלת, היתה איתנו בבית עד גיל גן, אז באמת זה היה אפשרי שההנקה תהיה זמינה כל הזמן).
לי אין אידאולוגיה נגד, אבל למעשה כשאני עם התינוק אני לרוב לא מרגישה צורך במוצץ, כי ההנקה זמינה מבחינתי בכל מצב שהתינוק רוצה (אצל המטפלת באמת ההנקה לא זמינה, ואז אולי קצת יותר קשה להסתגל כשאין את המוצר כחפץ מעבר, אבל אני לא באמת מצליחה להרגיל למוצץ בשביל מה שיקרה עוד כמה חודשים, כשעכשיו אין לי צורך ואני לא מרגישה צורך לתת).
אז לגדולים שלי הצעתי קצת, בעיקר ניסיתי בנסיעות כשהם בכו ולא יכולתי להניק, אבל הם לא רצו ואני עזבתי את העניין, והיה לנו סה"כ בסדר גמור (חוץ מההסתגלות אצל המטפלת, היא אמרה שהיא חושבת שכן קצת יותר קשה להם מהילדים שבאים עם מוצץ, אבל כולם התמודדו והתגברו בסוף).
ועכשיו הקטנה הפתיעה, ובנסיעה האחרונה דווקא מצצה את המוצץ שהצעתי לה די יפה, וזה הרגיע אותה לפרק זמן משמעותי עד שיכולנו לעצור להנקה, ואחר כך היא גם נרדמה איתו (וזה ממש הקלה לעומת הנסיעות שהיו לנו עם האחים שלה. בתקווה שזה ימשיך לעזור לה…).
אבל היא עוד לא ממש מיומנת, הוא נשמט לה מהפה לעתים קרובות ואני צריכה כל פעם להחזיר לה לפה.
ואני בכלל מתלבטת איך להמשיך עם זה.
מצד אחד - זה ממש מעולה לי לנסיעות (מקווה שימשיך ככה וירגיע אותה גם בהמשך), ואני אשמח שזה גם יוכל לעזור לה בהמשך כשאני לא לידה, ולשמש לה כאמצעי הרגעה.
ומצד שני - אני לא רגילה לזה ולא יודעת מתי ואיך להשתמש. לא מחפשת שיהיה לה כל הזמן מוצץ, והיא גם באמת רוב הזמן רגועה בלעדיו אז לא רואה צורך לדחוף לה.
ותכלס, אני לא יודעת איך להתנהל עם זה למעשה -
מתי לתת לה את המוצץ?
כמה מוצצים צריך שיהיו לנו?
כל כמה זמן צריך לנקות אותם?
איך מנקים - כל פעם להרתיח? או מספיק במים וסבון?
איך מלמדים אותה למצוץ ברצף בלי שהמוצץ ישמט לה כל פעם מחדש מהפה?
אולי השאלות קצת טיפשיות, אבל אני באמת צריכה תשובות, כי אין לי מושג איך להתנהל עם זה…
)
).