שאלה ראשונה,
האם בתוכך בעומק את באמת מעריכה אותו? דואגת לו?
או שזה מתחיל מהחוץ ולא מתוכך?
הצורך העמוק של גבר הוא להרגיש משמעותי
אני חושבת שהנקודה היא פחות ביטויים שהם רק להגיד תודה
(כמובן להגיד והכל, אבל זה לא הכל)
אלא החוויה העמוקה הפנימית שלך.
אחד הדברים שקורים לא מעט זה שגבר משקיע כדי לשמח את אשתו, אבל היא בתוכה לא באמת שמחה
ואז הוא לא באמת שואב מהתודה ומההשקעה שלו את מה שהוא רצה
(וזה בסדר העניין כאן הוא לא לעשות הצגה יותר טובה, אלא ללמוד לדייק את הצורך שלך כאיה
ולאפשר לו להעניק בצורה מדוייקת יותר).
מעבר לזה נשמע שיש בתוכך הרבה כאב מולו, גם אם את לא לגמרי קוראת לזה ככה.
בסופו של דבר ביקורת מגיעה מכאב. וגם אם נגיד תודה אלף פעם ונשאל מה נשמע ואיך אתה מרגיש
הכאב הזה הוא קודם יושב על הלב ויותר מחיצה בינינו לבין עצמנו ובינינו לבין בן הזוג.
ודבר שני לרוב גם אם לא נרצה ונעבוד על עצמנו שאנחנו מעל זה
הוא ימצא דרך להתבטא. בהערות, באמירות ציניות או מרירות, כמובן בביקורת.
ביקורת היא לא דבר נקי אלא אמירה טעונה רגשית שמתלבשת בלבוש רשמי או בשלל טיעונים,
אבל בסוף, יש משהו שקשה לך, כואב לך, חסר לך
הוא מפר בתוכך את השמחה ובלי ללמוד לפרק ולהתבונן בו בעומק זה תמיד יחצוץ ביניכם איפשהו (וגם יעיב עלייך).
והנקודה האחרונה היא שמרגיש לי קצת שאת מתנהגת כלפיו כמו שאישה הייתה רוצה שיתנהגו כלפיה
והרבה נשים עושות כך, זה מה שאנחנו מכירות בעצם.
אבל כמו שאנחנו זקוקות לדאגה, להכלה, למרחב, להתעניינות,
גבר זקוק לזה שנבטח בו, שהוא יהיה משמעותי עבורנו, שנסמוך עליו ונשען עליו.
צורת ההתנהלות שלנו אחד מול השני כדי ששנינו נהיה שמחים קרובים ומוערכים בזוגיות היא לא סימטרית, כי אנחנו שונים במהותנו ובצרכינו ובמקום שלנו בזוגיות בראש ובראשונה.
את נשמעת אישה מקסימה ומהממת❤️
