פורום הריון ולידה (עמוד 98)

אצל אריה ישעיהו אני חושבת. היה אחלה.

קבעתי למישהו אחר (אולי יריב יוגב? כבר לא זוכרת..) בעקבות המלצות אבל החליפו לי מסיבות טכניות והיה בסדר גמור

קראתי כל מילה

לאט ועם התבוננות ושהייה במילים

ובאמת *כל מילה זהב*

הדברים שלך יקרה פשוט עצומים!

מחזקים

מלמדים

מרימים

עמוקים

נוגעים

מרגשים

נותנים תקווה, ואופק

מרפאים

וזה שהגעת לכל מילה מתוכך פנימה

מתובנות עמוקות חכמות ויקרות מפז

ומניסיון שיש בו כח מרפא ומלמד אחרים בפני עצמו

ובעיקר ממי שאת. מהאדם שאת ומהלב העצום הזה שלך.

כמה כמה טוב ואור וברכה את מביאה לעולם!

מתוך ובזכות כל מה שעברת וכמובן מתוך ובזכות כל כל האדם המדהים שאת!!!

תודה רבה על זה!

ותודה עלייך ❤️

בס"ד

ממש ממש מרגש אותי לקרוא. ב"ה........

תודה רבה רבה ששיתפת.

מקווה שהיום את בטוב.

תודה שעצרת והגבת 🥹

קראתי בפנים עוד פוסט שלך גם מעניין

שאלה-עייפות פיזית ממש שאין כוח לעשות כלום , מופיעה כשמשהו מתסכל/מבאס וכדומה

(פעמיים בשבוע כזה)

אולי סוג של בריחה מהמציאות

קשור לדיכאון?

את אומרת שהעייפות וחוסר הכוח האלה מופיעים בעקבות דברים רגשיים. בעיניי זה מאד הגיוני שכשעובר עלינו משהו קשוח רגשית אנחנו מתרוקנים מהאנרגיה שלנו. אני מכירה את זה על עצמי גם. בגדול אם יהיו דברים "חובה" אצליח איכשהו לעשות אותם אבל לא אמצא כוחות לכל השאר.

מהמעט שאת מתארת, אני חושבת שכל עוד את עדיין מתפקדת באופן בסיסי, זה נשאר בגדר של תנודות החיים הרגילות.

לפעמים עצם ההכלה של עצמינו והנרמול של היותנו בלי כוחות כרגע כי קרה לנו משהו לא כיף - הם אלה שעוזרים לנו לקום מזה יותר מהר. אני יכולה לספר לך שהיום אני מקבלת הרבה יותר באהבה ימים כאלה, שבהם אני מרגישה מרוקנת. זה לא כיף ועדיין תחושת הבזבוז מנקרת קצת, אבל אני כבר יודעת להגיד לעצמי ש"זה יום/ערב/שבוע כזה, מבוזבז אבל לא נורא, מותר גם לברוח קצת, ומחר יום חדש בע"ה".

אני לא יודעת בת כמה את אבל עם השנים וניסיון החיים הרבה פעמים לומדים להיות מושפעים פחות מהדברים הלא טובים שקורים לנו. יש פרספקטיבה שנבנית, אנחנו עם יותר חוסן, אנחנו מבינות יותר טוב את עצמינו, פיתחנו יותר כלים - וזה עוזר להתמודד טוב יותר עם אירועים כאלה. עדיין יכולים להיות רגעים של באסה גדולה וירידה בתפקוד, אבל זה בדרך כלל מגיע לעיתים הרבה יותר רחוקות וזה גם קורה באופן יותר מתון.

מצד שני, אם חוסר הכוחות משבית אותך באופן קיצוני ושזה באמת קורה בתדירות של פעמיים בשבוע, זה מרגיש לי שמשהו קצת לא כמו שצריך להיות ושאולי כדאי להתייעץ. יש מצב שיש פה דיכאון כמו שאת שואלת. ויש מצב שזה משהו אחר. כמו לדוגמא רגישות מאד גבוהה, ואז כדאי לקבל/לבנות כלים כדי ללמוד להתנהל בצורה יותר קלה מול אתגרי החיים. יש מצב שזה לא איזשהו משהו עם הבחנה, ועדיין טיפול יוכל לעזור לך להבין את עצמך טוב יותר, להרגיש חזקה יותר, ולהגיב טוב יותר למצבים מתסכלים או מבאסים. ואולי כדאי לשפר דברים שנראים לא קשורים כמו עומס, תזונה או שינה, כי לפעמים העובדה שאין מספיק פנאי או כוחות בגוף גורמת לכך שאנחנו חלשות יותר מהרגיל מול הדברים שקורים לנו.

זה מה שעולה לי... מקווה שזה עוזר 🫶🏼

יש הרבה נקודות למחשבה עם עצמי

זה קורה בתדירות די גבוהה לכן זה מפריע לי

ובאמת רק כשיש לי יכולת לברוח.

בעיקר שבעלי בבית/אני ביום חופשי

כן זכור לי כשהוא היה במילואים לפני כמה חודשים, ותקופה לא היה בבית אז קרה לי בזמנים שאני עם הילדים הקטנים שלי ולא יכולה ובכל זאת..

1. כתבת על המילואים. האם זה היה קורה לך גם לפני זה?

אם זה הגיע עם המלחמה והמילואים, לדעתי זה ממש אנושי והגיוני שבתקופות שהוא פה את משחררת יותר ומרשה לעצמך לעצור. אני מרגישה שהמציאות המשוגעת של המילואים גורמת לנו לחוות הרבה ירידות מתח כאלה, ולאו דווקא סמוך לסבב. לפעמים זה חודשים רבים עד שמרגישים שהצלחנו שוב לעלות על הגל ולהתאזן, ואז בדרך כלל מתחיל עוד סבב...

(ואם הוא בלחימה ממש, אז קל וחומר. זה דורש כל-כך הרבה עיבוד וכ"כ הרבה התאוששות ושיקום כל פעם מחדש... לפעמים גם אין הזדמנות בכלל לעיבוד ואז כל המתח העצום נשאר איפשהו בפנים, ויוצא מתי שהוא יכול, בדמות עייפות או כל מיני מופעים אחרים).

2. בכללי העובדה שזה קורה כשבעלך פה או שיש לך יום חופשי נשמעת כמו משהו הגיוני ובריא יחסית. את לא נוטשת את הספינה כשממש חייבים אותך. את מחזיקה, מחזיקה ומחזיקה, וברגע שיש איזשהו פתח להרגעה, הגוף והנפש סוג של מרשים לעצמם לקרוס. באידיאל חיים יותר מאוזנים היו יכולים כנראה לייתר קריסות כאלה, אבל זה כמובן קל להגיד וקשה מאד ליישם. ועדיין, אומרת לך ולעצמי שאני חושבת שזה צריך להיות הכיוון. חיים עם כמה שיותר שילוב של זמנים של מנוחה והנאה, שינה טובה ותזונה איכותית. כמובן שחיים של סבבי מילואים מקשים מאד על לחיות באיזונים כאלה, אבל איפה שכן מתאפשר נראה לי כדאי לשים על זה את הדגש. כשחיים באיזון יחסית, הצורך לעצירה פחות ברוטלי, ואפשר לסדר עצירות באופן יותר מותאם, וגם כאלה שיהיו יותר ממלאות (לעומת סתם לשרוף את הזמן על כלום, אם כי גם זה סבבה לפעמים 🥰).

3. לגבי הפעמים שבעלך לא היה בבית ועדיין היית באפיסת כוחות. יש אפיסת כוחות ויש אפיסת כוחות. אפיסת כוחות של לתת דגני בוקר לארוחת ערב, לתקוע אותם מול מסך ולשלוח אותם למיטה בלי מקלחות ואפילו בלי צחצוח שיניים כי כבר קשה מדי להחזיק את הכל ככה לבד בבית, זה מרגיש לי (לא רצוי כמובן אבל בסך הכל) הגיוני וסביר לעיתים רחוקות, בוודאי בזמן קשה ותובעני כמו מילואים. ויש אפיסת כוחות יותר חמורה שבה הילדים ממש "נטושים" בעוד שהם *חייבים* אותנו באותו רגע, בלי שום תפקוד מינימילי, אבל לא נשמע מההודעה שלך שאת שם.

בקיצור העניין של המילואים די שופך אור חדש על ההודעה הקודמת שלך. עדיין יש מצב שיש כאן קצת תסמינים מסוימים של דיכאון, אבל יכולים להיות עוד הרבה הסברים, בעיקר אם המציאות שלכם היא מציאות של סבבי מילואים.

עוד חידוד - כמובן שאותה המציאות של סבבים יכולה בעצמה לגרום לדיכאון או לקשיים נפשיים אחרים. הייתי אולי מנסה לשאול את עצמי כמה אני מרגישה שזה נשאר בגבול הסביר או האם זה כבר משהו שקצת מדאיג אותי. אם את מרגישה שיש משהו שהוא קצת מעבר, שווה להתייעץ, ולו כדי לקבל תמיכה בתקופה המשוגעת הזאת של המלמחה.

ולסיום - מצדיעה לך ומודה לך על כל השרות שלכם!!!🫶🏼🫶🏼🫶🏼

לדעת שבסכרת הריון בניגוד לסכרת חובה לאכול פחמימות, פשוט בצורה מאוזנת.

לדעת שלכל אחת יש את הדברים שיקפיצו לה את הסוכר לשמיים וכאלה שבאופן מפתיע לא יעלו אותו בכלל, וזה ממש אינדבידואלי לך.

לאכול בצורה מסודרת, ארוחה קטנה כל 3 שעות ולא לאכול מעט ארוחות גדולות או לנשנש הרבה לאורך היום.

לגבי פרוזן יוגורט אני לא יודעת, זכור לי שהמליצו לי לאכול מגנום כי אמרו לי שזה כל כל שומני שזה מאזן את רמות הסוכר. מניחה שיש סכרתיות שזה ירים להם את הסוכר, אז קחי את זה בערבון מוגבל.

אז אין אוכל שמעלה לי?

הבעיות היו בצום

מה הוא אמר? עשית העמסה של 100?

אני לא דיאטנית מדברת רק מהנסיון שלי אבל מה שאמרו לי אם האוכל לא מעלה אז זה לא בעיה.

אני לא יודעת אם קובעים סערת על מדד חריג אחד, יש גם גישות מאד מחמירות ומאד מקלות, וזה הכל תלוי רופא.

ניסית לאכול משהו שומני ולעשות פעילות גופנית לפני השינה?

היא זאת שקבעה שאני לא בסכרת כרגע אבל כן בסיכון לפתח בהמשך ולכן, בהנחייתה, אני הולכת לדיאטה מותאמת.

תור לדיאטנית קבעתי כבר קודם בזכותכן, היום קיבלתי הפניה גם ממנה לדיאטנית.

אני עם היפראמזיס גם אז פעילות גופנית מפרקת אותי ממש (ניסיתי הליכה קלילה בערב)

כששוכבת שומני המדדים בבוקר טובים יותר אבל לקחת לי קצת זמן לקלוט את זה וכבר היו כמה מדדים פחות יפים עד שלמדתי..

לא נורא. עדיף להיזהר ולא להגיע למצב בעייתי מאשר לגלות כשכבר בעיה.

רק שאדע מה מותר לי ומה אסור.

אני משתדלת לאכול משהו קטן כל שעתיים בגלל ההיפראמזיס.

עד עכשיו אכלתי פירות ושקדים

היום הבנתי שיש על זה הגבלה

אז נגיד סלטים מותר לי כמה שאני רוצה? סלטי ירקות..

ופרי עם שקדים? קערה קטנה של קוביות מלון?

אבטיח הבנתי שאסור..

קיצור מסובך לי.

האחות כאן לא ידעה לומר לי מותר ואסור. רק ללכת לדיאטנית.

הרופאה אמרה לי לא ממתקים לא סוכר לא קמח לבן לא רסק עגבניות  (כי יש בו סוכר כנראה? אני קונה את ההוא שבלי.. יכין משהו) ולא תפו''א בטטה.

קיצור די חשוב לי לדעת מה כן מותר בלי הגבלה, מה מותר עם הגבלה וכמה..

אולי כרגע עד הדיאטנית אתרכז במה מותר ללא הגבלה ואוכל רק מזה וזהו.

בעיה נוספת שאני יורדת ממש מהר במשקל ובגלל ההיפראמזיס כבר ירדתי די הרבה אז הרופאה והאחות מזהירות אותי לא לרדת עוד.

איך אפשר לא לרדת עוד אם אוכלים רק ירקות ולא ככ הרבה כי יש בחילות קשוחות? 🤔

נחיה ונראה לאן הסיפור הזה מתגלגל

שעם כל האתגרים את מבררת בודקת והכל.

אני מנסה לענות מהידע המוגבל שלי אבל שוב אני לא רופאה אז תקחי בערבון מוגבל.

קודם כל אם אכילה של שומנים בערב מקימה אותך עם מדדים טובים אז זה אמור להיות בסדר. מה שהיה בעבר פחות משנה, אם מצאת את הדרך לקום בסדר אז אני חושבת שזה בסדר. אגב את מנטרת ישר כשאת קמה נכון? לי אמרו תוך 10 דקות מההתעוררות עדיף לפני שקמים מהמיטה כי ככל שעובר הזמן או שעושים פעילות גופנית אז יש יותר סוכר בדם והדקירה קצת פחות משקפת. אז כדאי לשים את המחט ליד המיטה.

ממה שאני מכירה אז שוב אם אוכל מסוים לא מקפיץ לך אז הוא לא מקפיץ. כעיקרון דברים שמכילים סוכר הם מוגבלים - פירות, רטבים, פחמימות וכמובן מתוקים או שתיה קלה.

בסכרת רגילה הפחמימות ממש מוגבלות אם בכלל מותרות, בהריון חייבים חייבים פחמימה בשביל העובר, אבל צריך לשלב את זה עם סיבים, חלבון ושומנים כדי לאזן.

וגם הכמויות הן מוגבלות.

אני אנסה לחפש לך חוברת שהדיאטנית הביאה לי ולצלם לך. אבל המדידות זה הכי חשוב. יש גם בפייסבוק קבוצה בשם הריון מתוק לסכרת הריון שאת יכולה למצוא שם רעיונות. אני חושבת שהמנהלות שם הן דיאטניות שמתמחות בזה, אבל ממה שאני ראיתי הן מאד מחמירות. הרופא הריון בסיכון שאני ראיתי נגיד היה מקל פי כמה מהן (לא בהכרח חושבת שזה עדיף, לפעמים עדיף להיזהר יותר. רק מציינת שזו סקאלה ולא אמת מוחלטת אחת שאם תחרגי ממנה העובר ישר בסכנה)

לגבי לרדת זה לא ממש בשליטתך.. אני גם ירדתי המון, מזל שהתחלתי בעודף משקל 😬 אבל כל עוד שאת אוכלת מאוזן מנטרת וכו אז את עושה את ההשתדלות שלך, ומקווה שהבחילות יעברו מהר ותוכלי לאכול רגיל

ענק

הרופאה אמרה לי 'לפחות יש לך מזל שלא מאוד מסוכן לך לרדת ככה, אבל זה עדיין בכלל לא מוצא חן בעיני'

מאחורי כבר 12 נראה לי.. אולי כבר יותר

זה גם קשור לאוכל לפעמים

אולי תנסי שומן בערב

תבדקי כמה אופציות לשעות הערב עד שתמצאי אחת נכונה בע"ה

אני לא זוכרת בדיוק מה ההנחיות אבל לדעתי יש ברשת מלא עצות בעניין

(בעברי סכרת היריון×3)

עשיתי אצלו היסטרוסקופיה אבחנתית

אין נושא ספציפי, פשוט רוצה דעה של מומחה בכמה תחומים שלפי הרשת הוא מומחה בהם  ורלבנטיים אלי. סוג של ייעוץ כללי.

מניחה שפחות רלבנטי הליך שעברת אצלו כדי לשאול אותו שאלות,

אבל אם כן קדם להליך שלב של שאלות מולו - את חושבת שהוא היה אדיב, מרחיב בתשובותיו, יסודי?

לדעתי יש הרבה יותר סיכוי שתקבלי תשובות אם את כותבת מהניק שלך.

כי יש נשים שמאוד אכפת להן מהאאוטינג אז הן לא יכתבו על גבי הפורום שהן עשו הסבה לסיעוד, אבל אם הן ידעו מי את הן יפנו אלייך בפרטי.

זו ההשערה שלי.

בכל מקרה, בהצלחה רבה!!

פשוט כל הסביבה שלי יודעת שאני מחפשת הסבה ומשווה מקומות אז זה אאוטינג אמיתי...

ואז יהיה נוח לפנות אליך

שאם יש מישהי כזו, היא יכולה לכתוב לאחת המנהלות ואנחנו נוכל לקשר..(לכתוב פה בשרשור שיש מישהי שמוכנה לתת מהנסיון שלה באישי, ושהפותחת מוזמנת לאישי לקבל את הניק)

רלוונטי?

בשע"צ לימודים בין 8:00-15:00

במכון טל 8:30-15:30

בשע"צ לומדים כל השנה חוץ מחול המועד ושבועיים שלוש באוגוסט

במכון טל לומדים סמ' א,ב,אלול

בשע"צ אני חושבת ששנתיים וחצי זה כולל הזמן עד הממשלתי (לפי מה שהבנתי אבל לא וידאתי)

במכון טל זה שנתיים וחצי לימודים ואז המתנה לממשלתי

בשע"צ שנה א' יומיים פרונטליים, יומיים בזום. שנה ב' 3 ימים פרונטליים יום אחד בזום

בטל הבנתי שיומיים יומיים בכל השנים (ושוב, לא ודאי לי עד הסוף אבל ככל הנראה כן)

התעודה משעצ היא של מכון טל כי הם עובדים בשתפ

אני לא בטוחה אבל קראתי באינטרנט בכל מיני פורומים ששעצ זאת תעודה ומכון טל הוא תואר

עוד מידע מפורומים שלא וידאתי אותו:

שעצ כיתות גדולות, מכון טל עד 20 בנות

מכון טל יותר משפחתי

שערי צדק יותר מקצועי

ואולי ניפגש שנה הבאה

ממליצה לבדוק מה המשמעות של זה בשטח כי ךדעתי זה פרמטר ממש חשוב בהחלטה.

יש מקצועות שההבדל משמעותי מאוד

הסבה מבוססת על זה שכבר יש תואר ראשון, ומוציאים רשיון לעסוק בסיעוד, על בסיס התואר הראשון שכבר יש לך.

בעבר בשערי צדק היה רק תעודה ובמכון טל תואר אבל כבר הרבה שנים שערי צדק מוציאים תואר ששייך למכון טל, אבל כל אלו רלוונטיים למיטב הבנתי רק למי שעושה תואר ראשון בסיעוד, בהסבה זה לא עובד לפי תואר.

לגבי הסבה במכון טל לא הכרתי שיש, כנראה ממש חדש, נכון ללפני שנתיים לא היה.

לא יודעת לגבי מקצועיות אבל בגלל שסהכ עובדים בשתפ מלא לא מאמינה שיהיה הבדל משמעותי במקצועיות.

מה גם שכשאת יוצאת לשוק לא מעניין אף אחד איפה למדת (בתחום של אחיות) למעט אם למדת באוניברסיטה בשטחי הרש"פ...

שההסבה במכון טל היא תואר ראשון בשנתיים וחצי

לא יודעת איך זה הגיוני, זה מה שאמרו

ובאמת כתבו שזה לא רלוונטי כמעט לשום דבר

הסבה זה פשוט תואר ראשון...

אולי יש שם תואר שני בשנתיים וחצי

נשמע בין מכון טל לשעצ

לימודים כל השנה עם חופש בחול המועד ושבועיים באוגוסט

יש להם בדכ יומיים היברידיים

ולפעמים רק שלושה ימי לימוד20260506122937.pdf

התואר שמקבלים הוא מוסמך בסיעוד .

התואר הראשון הוא במה שלמדת קודם .

בניגוד למי שלומדת 4 שנים .מקבלת בוגר בסיעוד(תואר ראשון.

אחרי שעוברים את המבחן הממשלתי בסיעוד מקבלים רשיון לעבוד כאחות/אח.

הבן שלי למד סיעוד במכון לב.

יש שיתוף בין מכון טל ללב בסיעוד.

אין לי מושג מה התנאים לתואר שני בסיעוד .

או לימודים לכל בסיסי(התמחות כמו מיילדות ,ט.נמרץ,פסיכיאטריה ועוד)

אבל בכל מקרה מכון לב ומכון טל שייכים לאותו גוף.

הי אני עושה הסבה בשעצ

יש מסלול שלא דיברת עליו, שנקרא מסלול הורים הוא מתחיל באפריל (ספציפית התחיל שבוע שעבר בגלל המלחמה ,) הוא 3 שנים 8-1 ועם חופשות משרד החינוך. כמובן שכשיש התנסויות זה שעות מאוחרות יותר או לפעמים משמרת ערב .. אני בדקתי בטל, והם באמת מקבלים תואר והם הרבה פחות בנות הבנתי שבאזור 12...אנחנו חמישים. את יכולה גם להעתיק את הדברים שכתבתי לשרשור בלי השם שלי כי זה יצור לי אאוטינג. עוד שאלות בשמחה

undefined

מה עוד? אני חושבת שמבחינת מקצועיות בסוף גם טל וגם שעצ שניהם מאוד מקצועיים , (מכירה מישהי שלמדה באריאל ואמרה לי שהבנות של טל שפגשה היו מקצועיות) יש לנו גם לא מעט מרצים משותפים .. אם את מאזור בנימין מציעה לך לבדוק גם באריאל תוכנית קצת קשוחה להסבה 3 ימים מבוקר עד ערב

undefined

ראיתי שכתבת על טל שתמיד יש יום אחד בזום, שוב אם זה זמן של התנסויות בדרכ כל השבוע את נוסעת... לא יודעת לגבי לימודים בזום בשנה השניה

אז אלא אם כן יענו לך בקופה שלך ורמת ביטוח שלך אז לא יעזור לך גם ככה...

בכל אופן גם יקר מאד, לא פחות מהדיקלקטין, אולי קצת יותר אבל כמו שאמרתי מאד תלוי גם בקופה והביטוח ההפרשים משמעותיים ממש

סביב 150 לא זוכרת בדיוק

ל 30 כדורים 

מעירה את הילדים ב6.30

עד אז - מתארגנת בעצמי ושותה קפה בשקט כי שונאת להיות בלחץ בבוקר

הטיפ הכי טוב - לא להשאיר דברים לבוקר ולהעחר אותם מספיק מוקדם כדי שיהיה להם זמן להתאושש להתארגן בנחת.

אני כן מכינה פרוסות בבוקר לילדים אז מתכוונת לבגדים שיהיו מוכנים ואני לוקחת לעצמי אוכל כל יום אז גם

להתארגן בנחת ולהתפלל, להכין סנדוויצ'ים, מנות לצהריים למי שצריך.

הקטנים לרוב מתעוררים בין 6 ל6.30 (ולפעמים אפילו לפני 6)

את. הגדולים מעירה כל אחד בשנה שלו: 6.30 או 7

יוצאים מהבית 7.25 כדי להיות בגן 7.30-7.35 ומיד נוסעת לעבודה.

לרוב בעלי חוזר מהתפילה ב7.05 ועוזר בארגונים אחרונים של הילדים, אם לא הספקנו. הם בדכ כבר מאורגנים אחרי קורנפלקס, אז עוזר רק בימים שממש לא הספקתי🙈(למשל ראשון אחרי שבת קיץ שהם עייפים כי הולכים לישון מאוחר)

מעירה בהדרגה

יוצאים בשבע ורבע. אין ברירה אחרת, הילדה צריכה להספיק להסעה אז יודעים שלא משנה מה צריך להיות מאורגנים

קופסאות מכינה מהערב ולוקחים משהן קליל לבוקר

הטיפים שלי:

-לתכן בלילה מה אני והילדים לובשים (הילדים מכינים ליד המיטה)

-כנ"ל לתכנן מה אני מכינה לכל אחד לא. בוקר

-להעיר את הילדים אחרי שאני מוכנה כבר

-הילדים מתיישבים ליד שולחן האוכל רק כשהם מוכנים לגמרי כולל נעליים 

שבימים שאני מפזרת לרוב אני לא ממהרת בעצמי, כך שאני קמה נטו לארגן את הילדים ואחרי שחוזרת מהפיזור מתחילה את שגרת הבוקר שלי.

לוקח לי כ40 דקות לארגן 3 ילדים 

עכשיו אני מבינה למה אני גומרת לפזר בתשע ומאחרת לעבודה

אתן קמות ממש ממש מוקדם

אני קמה ברבע לשבע ועפה על עצמי שזה מוקדם

אבל במקביל לא מבינה למה לוקח לילדים שלי כל כך הרבה זמן להתארגן

בקיצור, החכמתי מכן

תודה!

יש כאלה בשש וחצי ויש כאלה שאני אגרד

יש לי ילד חנ"מ שהופך את הסיטואציה לעוד יותר מורכבת כי אותו גם ממש קשה לארגן והוא מהאלה שאני צריכה לגרד

אני ב7 בד"כ כבר מאורגנת לגמרי ומעירה את הילדים, רוב מתארגנים בעצמם. אני משתדלת לקום סביב 6:20 גג

הבקרים הכי אידיאליים-

כל הבגדים מוכנים מהערב בשורה

כל התיקים מוכנים בכניסה

קופסאות אוכל מאורגנות במקרר

בבוקר שעה לפני שיוצאים מכניסה קופסאות אוכל, מתארגנת לגמרי חוץ מלהתלבש,

בין חצי שעה לשעה לפני שיוצאים מעירה אותם, מקלחת את הרטובים, מחליפה חיתולים, עוזרת לכולם להתלבש, מתלבשת בעצמי ויוצאים. 

אבל בעיקר אני מארגנת את הילדים בבוקר.

בעלי בתפילה ומגיע רק לפזר, ולפעמים כמה דקות לפני.

קמה בדרך כלל בין 6:15 ל 6:45. זה תלוי הרבה גם בקטן שיונק בבוקר.

צריכים לצאת מהבית בסביבות 7:50. לפעמים אני מאחרת בכמה דקות.

לרוב הבנים קמים יותר מוקדם, ביחד איתי או קצת לפני או אחרי.

לבנות יכול לקחת קצת יותר זמן.

מי שלא קם לפני, אני מעירה ב 7.

הגדולה הרבה פעמים כמה יותר מאוחר, אבל היא מתארגנת מהר.

אני מארגנת לילדים אוכל, מביאה להם בגדים, יושבת עליהם שיתלבשו.

את הקטן אני מלבישה.

תוך כדי גם מתארגנת בעצמי.

כשבעלי מגיע, לרוב הוא עוזר בדברים שנשארו.

אם צריך, אני יכולה גם לבשל משהו זריז על הבוקר.

החישוב שלי הוא תמיד שעה מינימום להתארגנות בבית.

מהרגע שאני קמה ועד שאני יוצאת לפחות שעה.

כמובן אם אין בלת"מים שהילדה מחליטה ללבוש את השמלה של שבת ושום דבר לא משכנע אותה לוותר על הרעיון.

האמת שאני מתארגנת מאוד בנחת.

אוכל לילדים- בעלי מכין וזה כבר מוכן להם בתיקים.

חוץ מזה, מלבישה אותם, נותנת להם משהו לאכול, מתארגנת בעצמי, לוקחת לעצמי אוכל

ויאלה החוצה.

שמאוד כדאי לנסות שלא תהיי לבד בסדר הבוקר עם הילדים, בעיקר בגלל הילדון חנ"מ.

אני אישית לא הייתי מסתדרת לבד... יש פעמים נדירות שנאלצת לעשות זאת ואיכשהו שורדת.

בכל אופן, טיפים מאחרות פחות יעזרו בעיניי, כי צריך טיפים מותאמים לילדים שלך.

אצלנו עיקר הבוקר הוא סביב הילדונת, שצריכה להיות בזמן בהסעה וכמובן מאתגרת. אבל ב"ה עם הזמן למדנו דרכים להתנהל איתה (בעיקר שירי בוקר או סרטונים בטלפון, וגם הצבת גבולות של "עכשיו מתלבשים - את רוצה קודם ללבוש את חולצה או קודם את החצאית?") אז נהיה קל יותר.

יש לנו עוד ילדים מאתגרים מאוד בקימה, ואיתם כרגע פחות מצאנו פתרונות, אבל הם גדולים (רובם) והאחריות להגיע בזמן עקרונית היא שלהם.

כך או כך, אני די חייבת את בעלי איתי, ולו כדי שייקח ברכב את הילדים שלומדים יחסית רחוק, וזה שהוא לוקח אותם מקל עליהם להסכים לקום...

בעלי יוצא מוקדם 

באמת הילדון הוא האטרקציה של הבוקר

אבל חשבתי שאולי גם הזמנים שאני מצפה להם לא הגיונייים

כלומר לא הגיוני שיהיה מאורגן תוך עשרים דק להסעה

ולא הגיוני שתוך שעה ורבע כולם יתארגנו

ובאמת ענו לי כאן תשובות שמתוכן הבנתי שצריך להקדים ולחשב את כל הבוקר מחדש

תודה @מתואמת 

אגב הטיפ של לתת לבחור הוא מדוייק ממש

היום התחלנו לתת לו מדבקות לחלק בגן אם הוא מתארגן מהר

זה גם עובד

מקווה ממש שתצליחי - גם לקום מוקדם וגם לארגן אותם בזמן❤️

גם לי יש ילדה חנ"מ שנוסעת בהסעה ואני מארגנת את הילדים לבד כבר כמה שנים.

לא תמיד זה מתאפשר שהבעל גם יהיה, בעלי תמיד עובד בעבודות שיוצרים ממש מוקדם בבוקר מהבית, עוד לפני שאנחנו קמים.

ב"ה אני שמחה שלמדתי להסתדר.

שנה שעברה פיזרתי לבד והייתי צריכה להגיע ב8  אז קמתי ב6.

השנה בעלי מפזר ויוצא איתם ב7 ועשרים בערך

אני קמה ב6.30 לארגן אותם , לפעמים קמה לפני..

מתארגנת תוך כדי שהילדים אוכלים קורנפלקס ואז מכינה כריכים. קוקו לילדה. כולם נועלים נעליים. וזהו אפשר לצאת.

אני מלבישה את הילדים מהערב- ממש מקצר זמן בבוקר.

בעיקר חשוב לי להיות ערנית על שעת היציאה מהבית, להכין את הילדים 5 דקות מראש, כי לרוב הם מתחילים לשחק ומבחינתם להמשיך כל הבוקר...

ארוחות מסודרות במקרר

בגדים מוכנים, כולל נעליים וגרביים

כל מה שצריך להביא למעון/גן מוכן על העגלה

יש לי שלושה קטנטנים לארגן והשאר גדולים ומתארגנים לבד

בדרך כלל אני קמה איתם וישר מתחילה לארגן אותם. ראיתי שאם אני או הם עושים קודם דברים אחרים אז הכול לוקח הרבה יותר זמן.  סה"כ לוקח לי בערך רבע שעה לארגן (ומאוד עוזר להתארגנות מהירה לתת להם משהו קטן לנשנש תוך כדי)

אם הילדים קמים ב6 וחצי -

מתי הם הולכים לישון??

אצלנו זה ממש מורכב,

אני מרגישה עליהם שהם לא ישנים מספיק, ואני לא מצליחה לעשות אחרת.

אנחנו כבר לא בית של רק קטנטנים שאפשר להחשיך את הבית ב6 ולהשכיב לישון. יש ילדים גדולים יותר שהולכים וחוזרים. ובכלל כשחוזרים ב4 מתי מספיקים משהו...

אבל יש לי רק קטנים

5 ומטה

יכולה גם לפני אבל בנתיים עובד לנו 

המקדימים קמים בשבע בערך. הילדונת קצת לפני, תלוי מתי באמת נרדמה.

באמת כשיש בית עם גדולים זה מסובך... שתי הקטנות נרדמות בשמונה וחצי אם הן עייפות ואם מכריחים אותן, אבל השאר לצערי בתשע וצפונה...

הפיתרון אצלנו הוא ממש לשבת לידם שירדמו.

ברגע זה המתבגרת מספרת סיפור במיטה לבת ה4, ובעלי בחדר השני עם שני האמצעיים.

שעון קיץ קצת משבש לי את הלוז, לדעתי יכולים גם בשבע וחצי להירדם, אבל בימים אלה זה לקראת 20 ורק אם שוכבים לידם פיזית, אחרת באמת יכולים למשוך ולמשוך

והילדים קטנים בן 4 ובת 2

קמים בערך ב 7 בבוקר

הכל בדגש על הכל מוכן מהערב -

בגדים, תיקים, תיקיות, בקבוקים, קופסאות אוכל, משהו קטן לאכול בבוקר.

מעירה אותם מספיק מוקדם כדי שיספיקו לקום עם שיר ולא בלחץ.

יש ילדים שלוקח להם יותר זמן ויש שפחות.

אצלי כולם יחסית קטנים (ה"גדולה" פחות זורמת בבוקר לצערי...) אז צריכה לצחצח להם שיניים+להלביש אותם+נעליים+לסדר שיער והכל אז נותנת לזה את הזמן...

וכמובן הטיפ הכי חשוב זה לתת לעצמך כמה דקות של שקט לפני שאת מעירה אותם. להתלבש, להתפלל, לשתות משהוא, לקרוא משהו, מה שאת רוצה

בשבילם ובשבילי.

עד לרמה של גומיות לשיער חחח

לפי תקופות גם מלבישה להם בגדים בלילה אחרי מקלחת.

קופסאות אוכל מה שאפשר מכינה לפני, מה שלא רק מארגנת שיהיה מהר.

ארוחת בוקר, רק דברים שלא מלכלכים.

ו.. זה סיוט.

אחד הדברים שהכי נהניתי מהם בחופשות לידה. הבקרים הרגועים.

במקום לקום ולהתחיל לארגן, כותבת פה חחח

שונאת את החלק הזה של הלילה

מכינה מאפינס מקמח מלא, קוואקר, סילאן, בננה/רסק תפוחים

או מאפינס גבינות מלוח

לחם מטוגן שמכינה מראש במקרר או מכינה כמות במקפיא

אבל כשפחות חרוצה נותנת להם קורנפלקס בשקית/קרקרים/פריכיות

חותכת פירות עם כוס חלב

עושים את האפייה לרוב ביחד אחהצ

מאז שחזרתי מחופשת לידה אני לא מצליחה לקום, קמה נניח ברבע לשבע. הטיפים שלי- את הקטנים שישנים עם טיטול ואין סיכון שיפספסו אני מלבישה למחר כבר בערב ואז בבוקר רק מחליפה טיטול, לילד שישן בלי טיטול אני לפעמים מלבישה גם מהערב ולפעמים בכל זאת פיג'מה ולפעמים לא משנה מה הלבשתי לו כי צריך להחליף הכל בבוקר... אז זה כבר מוריד הלבשות לילדים.

אני מרגישה עם הילדים שדווקא להעיר מוקדם יוצר יותר לחץ בסוף כי אז נכנסים ללו"ז גם משחקים. 20 דקות בעיני זה ממש מספיק בשביל הילד שלי בן 4.5 ליטול ידיים, לאכול עוגיה, להתלבש, לנעול סנדלים וללכת לשירותים.

סנדוויצ'ים ולארגן תיקים מהערב לפני כן, מאוד מקל.

אבל ממש מקפידה שכולם יגיעו עד 8 ורבע לפני שהשער נסגר כי חשוב לי שיתחילו את היום בגן כמו כולם ולא יגיעו מיד למפגש.

קמים ב6-6 ורבע, הילדים מעירים אותי.

הם מחכים שאבוא ליטול להם ידיים במיטה ואז כל אחד שנוטל ידיים מחליף מכנסיים ושם גרביים ונעליים.

ככה שאחרי ששותים כולם רק צריכים להחליף חולצה (והבת לסדר את השיער).

ערב לפני אני בודקת שיש לכולם בגדים, לא תמיד מסדרת את הבגדים מוכנים ללבישה אבל כן מוודאת שיש בגדים בארון (ולא בכביסה או ממתינים לקיפול)

אני עוד מעט אתייג מהניק של זמן רינה (לי זה נוח שהוא ירוק אז קל יותר למצוא את השרשור)

שכחתי שבעלי בקניות אז הייתי צריכה להיות זמינה בשבילו.

חוץ מזה לא נכנסתי לפורומים ולסתם לגלוש. ואני גאה בעצמי על זה. 

@לפניו ברננה! 

@שמש בשמיים 

@מצפה88 

@חשבתי שאני חזקה 

@מכחול 

@התלבטות טובה 

@בוקר אור 

@בארץ אהבתי 

@ואילו פינו 

@מישי 22 

@התייעצות הריון 

@השם שלי 

@שומשומונית 

@כבת שבעים 

@תודה לה'' 

@עוד מעט פסח 

@חולמת להצליח 

@פצלשהריון 

@אוהבת את השבת 

@אמ פי 5 

@שמ"פ 

@רקאני 

@שירה_11 

@תוהה לעצמי 

@שושנושי 
 

שעתיים ולא הסתכלתי בפלאפון, נחשב?

לא תכננתי, אבל כך יצא...

וגם שעה ראשונה של היום

בתקווה להצליח גם בערב להוריד מינון.

והלוואי שאצליח להתמיד בזה! זה מדהים!

אבל נשברתי ב19.25, לא נורא. נכון?

היה כיף ומשמעותי עם רגעים לא קלים אבל שמחה שעשיתי את זה!

מקווה שלא מגזימה ואצליח

אבל יש לי המון להספיק

אני אצטרך לעבוד על המחשב אבל לא פותחת אינטרנט לפני עשר וחצי.

וגם מעכשיו, סוגרת והולכת לישון

ובכללי היום לא הצלחתי לעבוד יעיל...

עכשיו אני אקח שוב כי הילדי חזרו הביתה.

איך היה לך?

ואיזה כיף שהיה לך בקלות!

זה נזיל (3 ימים מפקודת מכירה עד שזה בעו"ש) סולידי ושואף לריבית בנק ישראל (4%)

אז ממליצה להשקיע לטווח ארוך במדדים כמו s&p500

זה מתאים לתקופה ארוכה

כמו איזה 10 שנים 

קרן כספית - זה יותר לשמור על הערך, פחות להרוויח

לטווח ארוך יותר - שוק ההון... צריך ללמוד את זה קצת ולהחליט איפה להשקיע, אפשר גם לפתוח קופת גמל או תיק מנוהל בבית השקעות, יש עמלות אבל לא צריך להתעסק הרבה בהחלטות.

בכל מקרה אין בטוח בהשקעות.

כגודל הסיכוי גודל הסיכון.

המליצו לנו על btb.

לטווח ארוך יותר הכי מומלץ זה להשקיע דרך בית השקעות, אבל זה דורש קצת הבנה.

(אני לא מבינה בזה, אבל ככה בני משפחה שלי שמבינים בזה אומרים)

לפי מה שהבנתי יש להם מסלול נזיל ומסלול פחות נזיל.

ושמענו עליהם הרבה המלצות, גם על האמינות, ביחס לאחרים.

אם זה סכום גדול אולי לפצל וחלק כן להשקיע בשוק ההון במסלולים יחסית סולידיים דרך קופת גמל להשקעה.

אבל השקעה בשוק ההון זה לטווח הבינוני - כמה שנים טובות לפחות.

לטווח הארוך מאוד כדאי להשקיע במסלולים יותר מנייתיים.

עזר שמן bio oil

ממליצה ממש למרוח בסיום המקלחת (אחרי שמפו ותחליב גוף) כשהגוף עוד רטוב ולאחר מכן שוטפים ממש לשניה את הגוף כדי להפחית את השומניות.

ובשלב הניגוב במגבת לנגב בטפיחות כדי לא לאבד את השכבה של השמן.

זה יכול להיות מחזור, אבל אם בד"כ הגוף שלך מגיב אחרת בהנקה,  כדאי לשלול את האופציה של שארית שליה.

(לא היו תורים פנויים בטווח של חודשיים.. )

יש סיכוי לשארית גם אם אין שום סימנים אחרים?

הכי בולט לזה...

שזה לא שאריות שיליה

הרגישות גבוהה באזורים האלה ולא בכל הריון יש את אותם תופעות

אבל אם זה מרגיש לך משהו שצריך בדיקה ,תקבעי תור לרופאת משפחה או נשים 

לא כמו סכינים, 

פשוט כואב מציק

אם יש כאבים בשד. שיבדוק ידנית או ישלח ל.א.ס

לא יודעת בת כמה את או מתי נבדקת בפעם האחרונה, אבל אם יש כאב כזה הייתי הולכת לבדוק. 

אבל צריך המלצה של גורם מוסמך כלשהו שהילד יכול.ללמוד בכיתה רגילה

סך השעות משתנה מילד לילד ובהתאם לרשות

את מתכוונת שהילד נמצא בכיתת לקויות למידה ואת רוצה להעביר אותו לכיתה רגילה עם סל אישי או שאת מתכוונת שאת רוצה שהוא יצטרף לכיתה הרגילה למספר שעות?

אם את מתכוונת להעברה עם סל אישי אז את צריכה למלא טופס 14 והחל משנה הבאה הוא ילמד בכיתה רגילה עם הסל שיקבע לו.

אם האפשרות השנייה, אני לא מכירה שיש זכות חוקית בנושא, פרט לזמן המקסימאלי לשילוב. ההחלטה האם לשלב ילד בכיתה קטנה לחלק מהשעות בכיתה הרגילה זו ממה שאני יודעת החלטה של המסגרת, והם יכולים לסרב לבקשת ההורים

זה לא הבן שלי. אני מבררת בשביל אחיינית.

תודה רבה! 

בהיגיון נשמע לי שבכל מקרה זה שייך לאגף החינוך. כי זה צריך להיות רשום במערכת, לא?

הייתי מרימה טלפון לאגף החינוך, זה אמור להיות נוהל פשוט.

ההורים רשאים לבחור את סוג המסגרת

אם ההורים רוצים שילוב בכיתה רגילה מחוייבים להסכים לכם ולתת סל שילוב לפי הזכאות.

אם אני מבינה נכון הוא כבר בכיתת חינוך מיוחד יתכן שתצטרכו לבקש ועדה נוספת כדי להעביר לכיתה רגילה עם סל

חותמת על נספח 14

אם יש אבחון פסיכודידקטי שמראה על לקויות למידה מקבל 2.2 שעות

אבחון תקשורת/נפשי מזכה ביותר שעות ואז מקבל גם רגשי 

כל מה שמקבל בביס רגיל זה טיפה בים

זה אונליין.

אפשר לבוא לראות במחסנים אבל הם לא במרכז.

כדאי לשים לב איזה גובה רוצים את המיטה. סוג בד/ עור. וכמה מתלכלך

אני בדיוק יושבת בספה , בעלי קרס מעייפות עם הילדים, הבית שקט והמחשבות מתרוצצות. הפיתוי לראות סדרה או לקרוא איזה ספר קורצים ומצד שני באלי פשוט ראש ריק … ולתת לדברים לצוף. יש משהו בתרבות הפנאי שלא משאיר לנו פנאי לחשבון נפש, מצד שני מרגישה שעולות בי גם מחשבות שיכולות לגרור אותי לעצבות (דאגות מיותרות

כמו מה יהיה כשאחזור מחופשת

הלידה, האם אני אמא מספיק טובה, מה התכלית פה וכו'). השורש של המחשבות האלו טוב אבל הגבול בין לתהות כדי להשתפר לבין לתהות ולשקוע הוא דק נורא 

אבל כן מדברת עם חברה או כותבת פה

גם תוך כדי סדר ערב בבית עם עצמי

באמת חשוב

לאורך היום

מתי שיש לי צורך

בכתיבה

עם גיפיטי

לפעמים בדיבור עם אנשים

לפעמים קמה עם תובנות בבוקר ממחשבות בלילה

לא מחכה לסוף יום או להצטברות

הכי בסיסי בעיניי

לחשוב על דברים

לנתח

מסקנות

לשפר דברים

להסתכל על הדרך

אבל הייתה תקופה שכתבתי כל יום שלוש תודות על מה שהיה היום (לפעמים הייתי צריכה להכריח את עצמי למצוא משהו... ולפעמים הייתי צריכה דווקא להגביל את עצמי ולא להוסיף עוד

זה סיכם את היום גם מבחינה טכנית וגם מבחינה נפשית...

עכשיו בימים אלו של ספירת העומר אני לומדת על הספירות מתוך ספר שמסכם אותן בקצרה.

אבל לפעמים גם זה שאני מסדרת את הבית ושומעת תוך כדי משהו מעניין - גם יוצר לי סגירה של היום...

(אבל ייקח עוד זמן עד שאגיע לזה היום - יותר מחצי בית ער🤦‍♀️)

מיועד לילדות, אבל ראיתי אותו והתלהבתי. יש עמוד לכל יום עם שאלות מכוונות כמו - על מה אני רוצה להודות היום? למה אני מצפה? מה היה מאתגר? משהו שהאיר לי את היום, משהו טוב שעשיתי היום וכדומה. השאלות משתנות קצת כל יום אז זה מעניין. בנוסף יש שם שני משפטי השראה כל יום ואיך שהוא זה תמיד המשפט המדויק בשבילי לאותו רגע. הייתי שולחת תמונה או קישור, אם זה לא היה מניו יורק, אז לא רלוונטי. אבל מאמינה שיש כל מיני סוגים דומים שאפשר למצוא.

אני בשאיפה לכתוב שם כל יום, בפועל זה יוצא בסביבות פעם בשבוע-שבועיים, אבל כשאני מצליחה להתיישב לכתוב זה עושה לי הרגשה ממש טובה לראות את הטוב בחיים שלי, לזהות צעדים של התקדמות, לפרוק את מה שהיה פחות נעים.

ודש ❤️

אנונימי בשביל שאוכל לספר וזה לא יקושר לניק שלי.

ראיתי שיש צורך אז פיתחתי אפליקצית ווב קטנה לסיכום יום!

מוזמנות להשתמש ולהנות.

אפליקציית ווב היא בעצם אתר, אתן יכולות להכנס ממחשב או מהטלפון, אם תרצו שהאפליקציה תהיה לכן על מסך הבית, מוסיפה פה הסברים (תודה לצ'אט...) איך ליצור קיצור דרך כדי שיהיה לכן אייקון לכניסה מהירה.

Closure

*איך האפליקציה עובדת?*

כל מידע שנכנס לאפליקציה נשמר על המכשיר בלבד, ולא נשלח הלאה.

על מנת לא למלא את הזיכרון של הטלפון, החוויות שהכנסתם יימחקו אוטומטית בתחילת כל שבוע.

במהלך השבוע ניתן לדפדף בסגירות היום הקודמות שעשיתם.

לכל הערה או הצעה ניתן לפנות למייל closure.application@gmail.com

*איך להוסיף קישור למסך הבית?*

📱 אייפון (iPhone):

פתחו את האתר בדפדפן Safari.

לחצו על כפתור השיתוף (ריבוע עם חץ כלפי מעלה).

גללו למטה ובחרו "הוסף למסך הבית".

תנו שם לקיצור הדרך (או השאירו כמו שהוא) ולחצו "הוסף".

🤖 אנדרואיד:

פתחו את האתר בדפדפן Chrome.

לחצו על שלוש הנקודות (תפריט) בפינה העליונה.

בחרו "הוסף למסך הבית" או "Add to Home screen".

אשרו – והקיצור יתווסף למסך הבית.

ממש חשבתי לעצמי שעם קצת עזרה מai ממש אפשרי ליצור כזה,

כל הכבוד!

זה יתפוס מלא זיכרון בשלב מסוים.

אני יכולה לנסות להוסיף פיצ'ר שיוזר שרוצה יגדיר אימייל וזה ישלח לו סיכום שבוע לפני המחיקה

שעלו לי שאפשר להוסיף?

או שזה אומר התעסקות בשבילך?

עלו לי שני דברים

*רגעי נחת קטנים שהיו לי היום

*משימות שיש לי למחר

וגם אולי

*שלוש דברים שאני רוצה להודות עליהם

*מישהו שהפתיע/ שימח אותי היום

כדי לקבל הערות, הצעות לשיפור, באגים שנתקלתם..

בכל אופן לגבי מה שהצעת, זה העלה לי כמה רעיונות לשיפור ואני עובדת על גרסה חדשה שתהיה מעודכנת יותר וגם תציע שליחה למייל במקום מחיקה אוטמטית כמו שביקשו פה למעלה.

לגבי ההצעות שלך - קודם כל דברים מעולים אז תודה. חידדת לי שהניסוח שלי לא היה ברור, מבחינתי שימור שיפור הכווונה דברים ייתר טובים שקרו ודברים פחות טובים, אז אשנה את הניסוח.

הקטגוריות שהצעת מעניינות אבל אני מפחדת ששאלון ארוך יהיה מתיש ובטווח הארוך יגרום לאנשים פחות להשתמש כי הם ידעו שהם נכנסים "לעשות שיעורי בית" ולא משהו קליל. אז אני כן חושבת להוסיף שאלה מתחלפת או משהו כזה. עדיין בתהליך חשיבה, נראה לאן בדיוק זה ילך  

אבל יכול להיות שיהיה ימים שיהיה לי ארוך מדי..

השימור שיפור דווקא חמוד אבל לקחתי את זה יותר דברים פרקטיים..

פחות שיתוף

נגיד שיפור קימה בבוקר, הליכה לישון זמן מסך

שימור זמן איכות עם הילדה, פינוק לעצמי , פניות לילדים בערב- סתם זרקתי.. 

איך שהוא מגיע הביתה מספרת לו על כל מה שקרה לי היום, לפעמים הוא מקשיב, לפעמים אנחנו גם מדברים על זה ודנים בנושא לעומק

ולפעמים אני גם מרגישה צורך לעבד יותר ופחות לדבר , לחשוב מה לוקחת מה היום, מה אהבתי באיך שנהגתי ומה אני רוצה לנסות לשנות... זה יותר תהליך התבוננות פנימי כזה ופחות שיח...

אבל גם הרבה דברים אנחנו מדברים עליהם וזה ממש עוזר לי. יותר התלבטויות לגבי הילדים, החלטות קטנות שצריך לקבל...

בסעודת הודיה של מישהי היא חילקה פנקסים ועטים וביקשה שנכתוב תודות במהלך היומיום שלנו. מאז פתחתי קבוצת ווצאפ (עם בעלי) ואני משתדלת לכתוב בה חמש תודות ביום (לרוב דווקא יש לי זמן בבוקר לסכם את אתמול).

אני ממש אהבתי את הרעיון ואני מרגישה שזה גם משנה את המבט שלי לאט לאט. אפילו היו ימים קשים שהצלחתי להודות על הקושי וזה מטורף!

ולמינון הנכון.(מנסיון) 

צריך הרבה סבלנות, ובע"ה שיהיה לתועלת.

ורק אז אשר לשנות אם זה לא טוב.

לגבי התאבון- עדיף לתת משהו לאכול לפני הכדור,

 ולפעמים אחרי שמתרגלים למינון, התאבון חוזר.

אבל זה לא מניסיון אישי אז אולי המנוסות יוכלו לעזור יותר..

יודעת על הרבה תלמידים שפשוט לא לוקחים כי נמאס להם מהתופעות לוואי, אבל אצלי הם בתיכון ומחליטים בעצמם אם לקחת או לא. 

מניחה שזה בגלל שזה הזמן בערך שההשפעה של התרופה מתפוגגת אצלו, והמעבר קשה לו.

(הוא לוקח את הכדור בבוקר?)

של כמה שבועות ספורים, וזה דיכא לו את התיאבון רק לזמן שהכדור פעיל, בערב כן היה לו תיאבון. בהמלצת הרופא נתתי לו ארוחת בוקר טובה, של פרוסה וחביתה גדולה, על הבוקר לפני שלקח את התרופה, כדי שלא יפספס יותר די ארוחות.

גם אני יודעת, אבל לא ממש מנסיון, שלהתאים את התרופה המתאימה לוקח זמן...

בעיקרון לכל אחד מתאים משהו אחר לכן הרופא הציע להחליף.

האמת שעל אטנט נראה לי ששמעתי על כמה ילדים שהיה להם יותר טוב. אבל כאמור זה אינדיבידואלי לגמרי. 

וגם הסברנו לו שחשוב לאכול לפני אז הוא שיתף פעולה ואכל בזריזות.

אבל כאמור, זה היה לתקופה קצרה, לא יודעת אם היינו מתמידים בזה לאורך זמן. 

הם משלימים את התזונה בשעות שהכדור לא משפיע או בימים שלא לוקחים כדור (למשל סופ"ש אצל חלק מהילדים).

אם אין תאבון גם בשעות הערב צריך להחליף כדור.

אני ממש מבינה את המורכבות

אבל ככה זה מנסיון שלי הרבה שנים כבר.

המוצרים שאת מחפשת אבל יש אתר מתוק בשם 'אהבה קטנה' ויש שם המון מוצרים ממותגים בשמות. יש קטגוריה של ילדים ואפשר לעצב בעיצובים ילדים שונים ועם שמות כמובן, וגם דברים לבית שאולי יתאימו לחדר.

אולי יעזור לך אני ממש אוהבת את הדברים שם

תוכלי לעצב כל מה שתרצי. ולהדביק על מגרה או ארגז או קיר...

את עדיין יכולה לשבת עם הילד מול המחשב ולבחור את התמונה שמוצאת חן בעיניו. וגם אחכ להדביק יחד.

את יכולה גם להזמין מדבקות קיר רגילות נניח רכבת, חיות וכו'

ורק את המדבקה עם השם להזמין בעיצוב אישי

אפשר לעצב בקנבה ולסגור עם רקע שקוף

לא ניסיתי להזמין ספציפית מדבקת קיר

אבל זה ככה בכל הדברים בעיצוב אישי

גם בטמו אפשר להזמין כאלו

אנסה לחפש עוד..

לאוו דווקא מדבקת קיר

תודה 

לפי תחביביו ותחומי העניין שלו.

את רק צריכה לאפשר מרחב אישי לכל אחד, ולא נראה לי שזה קשה בחדר שמיועד לשני ילדים בלבד... (אלא אם כן מדובר בחדרון קטנטן ממש. אם לא - אז כל אחד מקבל מיטה בשני קירות נגדיים של החדר, ולצידה אפשר שידת מגרות לאחסון חפצים אישיים, ומכאן כל אחד יתקדם בעצמו...)

את יכולה לשאול אותם איך כל אחד מהם רוצה לקשט את המיטה שלו/את הצד שלו בחדר, ולקנות דברים לפי הבקשות שלהם. או באמת לקחת כל אחד מהם ליום כיף אישי בחנות סטוק גדולה - זה באמת רעיון מקסים! ובחנות סטוק אפשר למצוא גם קישוטי קיר וגם בובות וכן הלאה...

שבסוף הוא קצת מקביל וגם מגביל..

זה יוצר השוואה כזו

פשוט אם אחד אוהב מכוניות אז לקנות כל מיני דברים שקשורים, לאוו דווקא קישוטים אלא חפצים קטנים שמפתחים את התחום עניין...

והשני נגיד חיות או דינוזאורים ןכו...

ולשלוח לפיתוח

נניח מדבקות אפשר בחנויות דפוס

תשבי עם הילד, מה הוא רוצה שיהיה שם? טרקטור וסוס? תחפשי ותשימי טרקטור וסוס איפה שרוצה, צבעים וכו.

הכי אישי. 

כמה זמן זה הגיוני שזה ימשך?

היום היא אכלה בסדר אבל ממש נצמדת לגננת כל הזמן ובוכה.

אבל מוציאה ממש מלא רוק,

נראה לי יש לה פצעים בפה.

עלה לה שוב פעם החום,

הרופא שלח אותנו לבדיקות דם וגילו דלקת ריאות סמויה.

ב"ה עכשיו היא על אניטביוטיקה ומתחילה לחזור לעצמה.

גם לבת שלי היה דלקת ריאות סמויה.
סבלה הרבה זמן, ממש מתסכל

ראיתי שגיליתם חולי,

אבל בכללי תדעי שזה הגיןני

ואחר כך עובר והכל בסיידר גמור

אולי תתייעצי טלפונית עם רופאת נשים?

בכללית לדוגמא כשהייתי צריכה יעוץ אצל הרופאה שלי ולא היו תורים,פשוט ביקשתי לדבר איתי בעניין מרשם ואז היא חזרה אליי טלפונית . תסבירי שזה דחוף ואת חייבת יעוץ. ואז תראי אם היא תגיד לך כבר לבוא להיבדק או לחכות כמה ימים ואז לבצע שוב פעם בדיקת הריון.

יכול להיות שהיה לך ביוץ מאוחר אז צריך לחכות טיפה.

מה שלא יהיה, שיהיה בהצלחה רבה בעזרת השם. 

בדיקת דם

השאלה מתי כדאי לעשות בדיקת דם? אם זה לא מוקדם כביכול והאם הדימום הזה לא מחזור..

השתגעתי כבר חח