אני כבר שבועיים וחצי עם צריבה וגרד מאוד לא נעימים.
הפרשות ירוקות.
בהתחלה זה היה צריבה ברמה של כאבי איוב, חיכיתי 3 ימי לתוצאה של התרבית.
גילו דלקת בדרכי השתן, התחלתי אנטיביוטיקה. המצב קצת השתפר אבל עדיין צריבה וגרד.
גמרתי עם האנטיביוטיקה וחזרתי לרופא, קיבלתי מרשם לטבליות אגיסטן לנרתיק + משחה חיצונית הידרואגיסטן כי כולי כבר מגורה נורא ועם פצעים.
אני אחרי טיפול של 3 לילות של האגיסטן והמשחה ועדיין סובלת ממש מגרד.
מה הלאה??
יכול להיות שהפטריה לא עברה?
מה עושים?.
מהתיאור נראה לי שהמשחה שקיבלת לא יעילה מספיק, לעומת היעילות של פוליקוטן/טבעקוטן
הייתי מבקשת מהרופא את המשחה שציינתי, היא הרבה יותר חזקה, ועם השפעה מהירה להטבה.
בכללי שלוקחים אנטיביוטיקה, זה בדרכ עלול לגרום לפטריה אז ממליצה תך גם לקנות פרוביוטיקה פמינה של אלטמן זה עוזר במניעה
ותחזרי לרוםא, יכול להיות שאת צריכה טיפול אחר
וגם דלקת בשתן נראה לי.
כדאי לחזור לרופא,
הוא יכול לרשום טבליות אגיסטן במינון גבוה יותר שמצריך מרשם.
ואולי כדאי לחזור על התרבית לראות שהדלקת באמת עברה?
וביהתיים אם יש לך תמשיכי על הטבליות אגיסטן, בהריון לפעמים אומרים לקחת 6 לילות רצוף ולא רק שלושה.
1. תחתונים מכותנה 100 אחוז בלבד
2. להוריד סוכר ושמרים מהתזונה
3. אגיסטן טיפול יותר ממושך לא רק 3 ימים
4. אח"כ נרות פרוביוטיקה בנרתיק
5. לאחר הטיפול באגיסטן אפשר להמשיך בשטיפה של האזור עם חומץ מהול במים לי זה ממש עזר
לא לשים תחתונית בכלל
ואם אפשר ללכת גם בלי תחתונים ובלי כלום
שיתאורר
שכשניסיתי לאוורר ולהיות בלי תחתונים, הגעתי מאוד מהר לגרד פשוט...
אחזור מחר לרופא נשים
(בעקבות המקרה הלא נעים שהיה לי עם המיון נשים בקופה, הרופא שלי אמר שהוא מוכן לקבל אותי בלי תור במקרים דחופים...)
מובן מדברייך שסיפרת ודיווחת על המקרה.
כל הכבוד לך!!
רפואה שלמה ונשמע שיש לך רופא קשוב ונעים.
הגעתי למרכז הרפואי לתור מוזמן מראש לרופא שלי, למעקב הריון
כל מי שראה אותי קיבל אותי בכפפות של משי.
הטכנאית כמובן ידעה על הסיפור שלי וברגע שעלה השם שלי על המחשב היא ידעה מי אני.
אפילו המזכירה ידעה מי אני ברגע שנתתי לה את המספר זהות...
האמת שהרגשתי קצת חשופה...
הרופא (שהוא גם אחראי במיון נשים של הקופה) אמר לי שהוא כינס ישיבת לימוד לקח על הסיפור שלי ודיבר אישית ברופא מיון שנתן לי את הציטוטק.
והרופא מעצמו אמר לי שהוא מבין אם אני לא מרגישה שאני יכולה לבוא שוב למיון או לסמוך על הרופאים בו, ושאני אכתוב לו אם אני צריכה עזרה דחופה והוא ישתדל לקבל אותי מהר.
שזה מאוד מוערך, הוא רופא מאוד מרובע ואני בטוחה שקשה לו לעשות דברים לא לפי הכללים.
אקדים ואומר שכשהייתה לי פטרייה בהריון היא לא עברה עד הלידה.
וכמו שהרופאה אמרה לי - היא כאן כדי להישאר.
בנוגע לגרד ולמשחה - היה לי ככה, טבעקוטן/טבע דרם עזר לי מאוד.
תמיד היה לי בבית ומרחתי כשהרגשתי צורך
ובין לבין היה לך כל הזמן גרד וצריבה?
לא מסוגלת חצי שנה של כאבים עכשיו
אפשר גם לעשות דיאטת סוכרים ושמרים
את יכולה לקרוא על זה
אבל זה מאד מאד קשה ברגיל, קל וחומר בהריון😞
ילדה בכורה חוגגת שנה בעז"ה.
אמא שלה מפנטזת שתגדל קצת למשחקים ופעילויות של גדולים יותר מהמצב הנוכחי 😅
מצד אחד כל דבר הוא מתנה מעולה (כי היא בכורה), מצד שני לא רוצה סתם לצבור דברים שעדיין לא שימושיים, מצד שלישי אם כבר יש מתנות מהמשפחה אז אולי כדאי לנצל את ההזדמנות...
אז אשמח לרעיון הכי טוב שלכן לגיל הזה.
לא רשימה.
אחד או שניים שהם הכי הכי.
תודה ☺️
כי גיל שנה קלאסי למגנטים, אפילו סתם להכניס לפה רבו על זה במשפחתון...
גם בימבה נמוכה תופתעי שכבר כעת תתאים לה. זה למעשה הליכון ישיבה בעיצוב אחר... (לא שהיה לי הליכון ישיבה)
עגלת בןבה - אם היא כבר הולכת היא תעוף על עגלת בובה
נבהלה ולא הבינה בכלל מה עושים עם זה,
היא הולכת לאורך הספה, עוד לא עצמאית...
ברור שאפשר להכניס מגנטים או כל דבר אחר לפה, אולי מה שמציק לי שזה שלא נראה שהיא בכלל מבינה מה עושים עם הדברים אז למה צריך אותם...
אבל צריכה לזכור שהיא הולכת וגדלה ובעוד חודשיים שלושה כנראה דברים יראו אחרת.
יכולה להתאים גם לפני שהולכים, לפעמים זה אפילו קצת מועדד אותם האפשרות תנועה שזה מייצר להם.
כלי מטבח כנ"ל.
לגבי מגנטים מסכימה שזה פחות הגיל.
משחקי הרכבה דורשים יותר דמיון. אמנם מגנטים זה מוטורית ההרכבה הכי קלה אבל תכלס חסר משמעות בגיל הזה
הבן שלי משחק בזה (שנה ושבע בערך) אבל רק כי יש לו אחים שמשחקים בזה
מעצמו ממש מעדיף דברים אחרים:
מכוניות
עגלה ובובה- לגמרי הגיל
כלי מטבח (אין על הכלי מטבח שלי אבל מסתפק במועט)
משחקים מרעישים וצעצועי התפתחות בעיני זה קצה הגיל
(יש לי אלרגיה למשחקים עם צלילים) אז לא הייתי משקיעה עכשיו
עוד משהו שלא אמרו
ספר מנוילן טוב!
מתנה יקרה שווה מאד ומשמשת הרבה מאד שנים
כולם מדברים ניסים ונפלאות על מגנטים, את הגדול שלי גם בגיל שנתיים וחצי הם בכלל לא עניינו, בגיל שלוש העסיקו אותו אולי עשר דקות. עכשיו הוא בן ארבע והקטן בן שנתיים והמגנטים מעסיקים את שניהם הרבה זמן.
מטבח וכלי מטבח גם לא כזה דיברו אליו בגיל שנה וחצי שנתיים, לקראת גיל שלוש זה התחיל להעסיק אותו מאוד מאוד, את הקטן שבן שנתיים זה עדיין לא כזה מעסיק, הוא כן יודע לשחק בזה אבל לא למלא זמן.
בימבה ועגלה של בובה כן אהבו אצלי גם בגיל קטן יותר (אולי קצת אחרי שנה). בעיני בגיל שנה זה גיל של משחק פונקציונלי, שברור לילד מה לעשות עם הפריטים כמו למשל מגדל טבעות, מגדל כוסות, משחקים מנגנים למינהם.
מרגישה גם שילד בכור יקח לו ההרבה יותר זמן להתעניין בכל הדברים שלא מותאמים לגיל שלו אבל ילד שיש לו אחים גדולים מתעניין במשחקים שלהם מעצם זה שאחים שלו מתעניינים בהם.
מה שכן, גם אם זה לא יהיה רלוונטי בקרוב, יבוא היום שהמשחקים האלה שהמליצו לך, יהיו מאוד שימושיים ויעניינו אותה, אולי בעוד כמה חודשים ואולי בעוד שנתיים, אבל זה יגיע, ואז את תשמחי שיש לך בבית את הדברים האלה 
שבאמת רוב המתנות לגיל שנה עוד לא ממש מתאימות בגיל שנה
אבל הן ממש ממש מתאימות הרבה לפני גיל שנתיים
באיזור גיל 1.3-1.6 כזה להרבה ילדים נפתח גם פיזיולוגית מבחינת הליכה וכאלה
וגם התפתחותית-קוגנטיבית מבחינת הבנה מה לעשות עם דברים.
ואז ממש כיף שכבר יש משחקים של השלב הבא ולא צריך לחכות עד גיל שנתיים.
חוץ מזה דברים שלא כתבו זה צעצועי התפתחות-השחלת צורות, חיות קופצות, מגדל כדורים וכו..
בימבה ג'וק בעיני לא מתאימה לגיל שנה, היא הרבה פחות יצבה מבימבה רגילה נמוכה. גם בימבות רגילות, צריך לראות שהילדה מגיעה עם הרגליים לרצפה או תגיע עוד מעט, אחרת זה לא יהיה לה שימושי.
שולחן פעילות עם כפתורים שמנגנים וכו' גם מאוד אהבו סביבות גיל שנה.
הקטן שלי גם אהב ממש עגלות של בובה, ובגלל שיש לי רק בנים אז אין לנו והוא היה שואל מהתינוקות של השכנים והתחבר לקונספט.
בגיל שנתיים היה מתנה מעולה גם שולחן וכיסאות קטנים, היו שימושיים בערך מגיל שנה וחצי כשהילד מתחיל לצייר, להדביק מדבקות, להתעסק בברבצק וכו'.
יש לנו גם וגם, בגיל שנה הקטן בהחלט נהנה מהבימבה ובהחלט לא מהבימבה ג'וק
הבכור שלי היה נמוך מדי בגיל שנה
השני לפני גיל שנה כבר נהנה מזה ממש
הוא מאוד אוהב לשחק במטבח עץ וכלי מטבח שיש לנו
מאוד מאוד מאוד אוהב ספרים, ערימה של ספרים קשיחים, או ספר מנויילן יכולה להיות מתנה מעולה
בימבה ג'וק זה כיף, די מהר הוא למד להתעסק עם זה
ואפשר להתחיל עם כל התחום של יצירות. אפשר לתת לו חבילת צבעים, מדבקות בכמה גדלים וצבעים, חותמות, אפשר לורדים אם יש לך כח, דפים, דבק, קריפונים, מקלות ארטיק וכו
מזל טוב!!
יום הולדת שנה זה מרגש מאוד!!
שיח סודהייתן לוקחות פינת אוכל בר עם כיסאות בר, כשהילדים מתחת גיל 5?
מצד אחד זה ממש פרקטי למטבח שלי נוחות בבישולים ובגודל מטבח,
מצד שני מפחדת שהם יטפסו או ימעדו מהכיסא (קרה פה ושם במסעדות שהיינו…)
מתלבטת ממש.
שולחן וכיסאות בר הרבה שנים
לא היו פה נפילות משמעותיות או פציעות
גם כשהילדים היו קטנים
הם למדו להיזהר
(שכבר לא כ"כ קטן 5.5)
בגיל קטן הוא ישב רק שם
היום הוא בוחר איפה לשבת
(אולי מגיל 3 הוא ידע לעלות ולשבת בבטחה בבר)
אלא כי אני רוצה שיוכלו לעלות ולרדת בעצמם ברגע שאפשר.
מקווה שזו לא טעות
עוד לא בנינו 😅 רק בתוכניות..
כשאנחנו אצל אחותי אני רואה שהם מסתדרים יפה.
מאד
עץ מלא
החיסרון - כבדים
בת ה2.5 מטפסת ויורדת (כמו על הר) בלי בעיות,
ובעיקר הם לא נופלים אחורה
לכן פשוט להתמקד בכסא יציב
(נגיד חשבתי על כסא בר עץ של איקאה וכשראיתי אותו בפועל היה נראה שקל לעוף ממנו)
בעלי לא היה בבית היום, יצא אחרי פיזור הילדים.
אז הייתי צריכה להיות איתם כל אחהצ+ארוחת ערב+מקלחות
והיה די קשוח...
אמרתי לעצמי שאחרי שהקטנים ירדמו אפנק את עצמי ואזמין פסטה רוזה.
הזמנתי והלכתי להביא.
קודם כל קופסה פיציתתתת
ודבר שני הפסטה היתה לבנה!! בלי טיפת אדמומיות! פשוט שמנת וקצת פלפל שחור. אפילו טיפת טעם של שום לא היה. ממש יבש ומשעמם. עזבו את זה שגם מלח בקושי היה...
ממש התבאסתי
כולי מתקשרת אליהם מבואסת, לוודא שאכן קיבלתי את מה שהזמנתי. כנראה שהם טעו ברוטב ואמרו לי שאפשר לבוא להחליף. ממש תודה 😒 אני גוועת מרעב ולא אצא מהבית שוב ואשאיר את הילדים לבד.
עד כאן הפריקה הטפשית שלי...
ממש ממש מבינה אותך
מקווה שמצאת משהו אחר טעים לאכול
זה לא פריקה טפשית בכלל!!
זה הכי מבעס שיש
עד שאישה מצליחה לאסוף את עצמה לאכול משהו מפנק ולא את השאריות של הילדים... זה די אכזרי
בוקר טוב,
יש לנו תינוק בן שנה שמאז שנולד עושה לנו בית ספר. כשהוא לא מרוצה ממשהו,אפילו קטן,לדוגמא: לוקחים לו חפץ מסוכן מהיד, הוא מתחיל לצרוח ולהשתטח על הרצפה ושום דבר לא יעזור. אם שמים אותו במיטה לישון והוא לא רוצה הוא יצרח המון עד שיצא ובשניה שמקבל מה שרוצה מחייך ומרוצה. אני מרגישה שזה לא בכי של כאב או צורך רגשי אלא שיטה לקבל מה שהוא רוצה. בינתיים בעלי ואני די מותשים וקשה לנו מאד. אציין שכל מי שרואה אותו אומר שהוא תינוק מתוק וחייכן אבל גם מאד מאתגר. גם הורים ל4 בנים אומרים את זה..
אנחנו מחפשים יעוץ והדרכה ברוח יהודית באיזור המרכז.נשמח לתגובות.
תודה!
של הרבה ילדים בני שנה (וגם בגיל יותר גדול)
הציפייה שלך לא ריאלית
וההסתכלות של התנהלות של ילד כשיטה
לא תאפשר לך להתמודד נכון
כשתינוק בוכה- עוזרים לו להרגע
כשהוא גדל (אולי מגיל 3) אפשר ללמד אותו הרגעות עצמית והרגלים טובים
עד אז להבין שזו התנהגות רגילה ולעזור לו
גם בגיל חודשיים היה צורח כשלקחתם לו חפץ מסוכן מהיד ונרגע רק כשנתתם לו?
אני לא שוללת את האפשרות של תינוק מאתגר מהרגיל (על בשרי חוויתי כאלו, אחרי שחוויתי גם תינוקות רגועים וידעתי שיש הבדלים), אבל בגיל שנה הגיוני מאוד שתינוק יבכה כשירצה משהו ויירגע מיד כשיקבל אותו. אלה לא מניפולציות, זו התנהגות רגילה לגיל... (להפך, אם הןא לא היה נרגע למרות שקיבל את מה שרוצה - זה היה חריג)
השאלה איך היה כשהוא היה תינוק קטנטן. האם הוא בכה בלי הפסקה, בלי שהצלחתם למצוא מה מפריע לו?
בכל אופן, עד גיל שנה וחצי בערך הטיפול בתינוק מאתגר הוא בכיוון הפיזי ולא הנפשי/התנהגותי. ניסיתם דברים ברפואה המשלימה?
כך או כך, חיבוק על ההתמודדות! 
כי בהתחלה כשהוא בכה, כנראה לצרכים שלו, נעניתם. וזה מעולה שנעניתם לו כי הוא באמת היה צריך.
עכשיו הוא אמנם תינוק עדיין אבל כבר טיפה יותר גדול וכן אפשר להפריד בין צרכים לרצונות, ולא כל רצון חייב להיענות בחיוב.
ברור שהוא יצרח גם רבע שעה ברצף עד שיקבל מה שהוא רוצה, זה מבחינתו מחיר קטן עם תמורה גדולה.אבל אל תחשבו שזו מניפולציה, זו פשוט דרך הביטוי שלו. בזמן שהוא צורח מה אתם עושים? מנסים לרצות/לפייס אותו? אם זה רצון למשהו שבעיניכם מיותר, ובטח אם הוא מסכן את עצמו - אומרים לו "לא, אסור" או "אני לא מרשה עכשיו", אפשר להציע לו חלופה למשהו אחר שהוא אוהב וסבבה לכם, ולא ממשיכים לפייס או לרצות. כן תישארו שם בשבילו, כי הוא באמת עצוב שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, ותכילו את זה. זה ממש ממש קשה ליישום, אבל - בתוככם תישארו שלווים ותגידו לעצמכם "זה רצון וכרגע זה לא מתאים. הוא בוכה כי הוא עצוב, מותר להיות עצוב. אני כאן בשבילו"
בפעמים הראשונות זה יקח נצח עד שהוא יקלוט שהצרחות לא עובדות. לאט לאט הוא יבין שכשאמרתם לא התכוונתם שלא. הוא עדיין ינסה, כי הוא ילד בריא, אבל זה יהיה קל יותר עם הזמן.
וקחי בחשבון שטנטרומים של גיל שנתיים יכולים להתחיל מעכשיו, אז שוב הרבה אורך רוח והכלה וגם הצבה של הגבולות שמתאימים לכם.
בן 15 חודש
בעיניי מדובר בהתנהגות הכי מתוקה שיש
יש לו רצונות, יש לו דרישות
הוא דעתן ואולי קצת עקשן
כל זה מושלם בעיניי
אני רוצה שהילד שלי יידע לעמוד על שלו
אני רוצה שיידע לדרוש את מה שרוצה
אם מדובר במשהו שכרגע אני לא מוכנה לוותר לו
לדוגמה -
מחזיק חפץ מסוכן אני לוקחת אומרת ''לא, זה מסוכן'' ומסיחה את דעתו
לא רוצה ללכת לישון? מבינה אותו. גם אני לא תמיד רוצה לישון אז שמה איזה ספר או משחק קטן במיטה שיתעסק בזה עד שיירדם
אם גם לא רוצה לשחק במיטה אז לא, תשחק בחוץ אבל אני בשלב הזה לא מתייחסת יותר מידי כדי שלא ילמד שכל פעם שיוצא מהמיטה כי לא רוצה לישון הוא יכול ליצור קרקס. ממש לא.
בעיניי זה ממש ממש מתוק
תהנו ותודו על זה
מדהים בעיניי.
אני שואלת כי בילד ראשון קשה מאד לדעת מה התנהגות רגילה ומה יוצא דופן, וקשה להתאים את הציפיות לגיל.
אני כותבת לך את זה ותוך כדי עולה לי כל כך הרה סיטואציות שבתור אמא לבכור החמוד שלי הגבתי בצורה מסויימת פשוט כי לא ידעתי שזה רגיל...
מהתיאור שלך בהחלט נשמע שיש לכם תינוק בבית
יכול להיות שאת צודקת על הנחיית הורים כדי לקבל ביטחון קצת, והשקפה, זה לא נראה לי מזיק אף פעם. אבל לא נשמע שיש משהו יוצא דופן בקטן שלכם. הם כולם דיקטטורים קטנים וחמודים בשלב הזה, ועוד הרבה אחרי
ההבדל ביני עכשיו לביני לפני 4 ילדים, זה פשוט שיש לי יותר אורך רוח להסתכל על זה כהתנהגות תינוקית פשוט. זה מאפשר פחות להיפגע ופחות לצבור תסכול
הרופאה נתנה לי מרשם לפומיניק/דיאמילה
זה מתאים גם להנקה חלקית וגם להנקה מלאה?
אפשר להתחיל את זה חודש אחרי הלידה?
הרופאה היתה לחוצה בזמן אז לא הספקתי לשאול.
אנחנו רוצים לעשות מסיבת הודיה לבת שלנו שנולדה,
משהו קטן רק לאחים ולהורים שלי ושל בעלי.
יש לכן רעיונות והמלצות לקייטרינג חלבי? בערך 30 אנשים.
(מתלבטים אם לעשות עם ילדים ואז זה יוצא בערך 55)
כמה זה בערך עולה?
אנחנו רוצים שההוצאה תצא סבירה איך אפשר לערוך ולקשט ?
מתלבטים עדיין אם לעשות בבית או באיזה אולם קטן..
את בוחרת מה את רוצה
את יכולה גם שנגיד סלטים תכיני לבד, לקנות לחמניות במאפיה וכמה ממרחים במכולת, ולהזמין משם רק קישים ודברים מיוחדים יותר וככה להוריד עלויות.
בעצם אומרים בד"כ דבר תורה?
פעם ראשונה שאנחנו מתכננים מסיבת הודיה אז אשמח לקרוא.
ויש הצעות יפות בויקיפדיהירושלמית במקורדיברנו על המשמעות של השם שלה ועל ניסים שהיו לנו במהלך ההריון והלידה שלה
הסבים אמרו דבר תורה קצר
וקישטנו בכל מיני תמונות שלה מהלידה ועד לאירוע
להולי בייגל יש באתר הצעות מחיר לפי מספר מוזמנים. תנסי לשחק עם זה.
לקישוט יש במקסטוק וחנויות דומות כל מיני קישוטי שולחן או קירות
לגבי דבר תורה בדכ מסבירים על השם שנתתם.
אבל הייתה לי עזרה של הגדולים שלי, כותבת מה עשינו.
היה מרקים, מגשי ירקות וגבינות שהם ארגנו, אנטיפסטי, דג בתנור, פסטה עם רטבים, חלק מהאורחים הביאו איתם פשטידה או סלט והבנות הכינו קינוחי כוסות
מבחינת תוכן בעלי אמר דבר תורה ואמרנו כולם ביחד נשמת ומזמור לתודה
כותבת לך מה אנחנו עשינו.
היו בערך 60 מוזמנים(המשפחות של שנינו)
לקחנו אולם קטן בישוב פה(סטייל אולם בית כנסת)
עיצובים הזמנו בלונים מראש מעליאקספרס כולל מעמד(מעפן חח) ועוד קצת קישוטים, חדפ בצבעים שאהבנו כולל מפות וכלי הגשה קנינו בחנות שנחשבת יחסית זולה.
בנוסף לקחנו הרבה ציוד עיצוב מהגמח עיצוב אירועים שלנו, ספציפית אני מתנדבת אבל גם אם לא זה תרומה של 100-200 שזה סביר בהוצאות אירוע.
מבחינת אוכל את הרוב הכנתי בעצמי או קנינו וקצת קנינו ממסעדה חלבית פה שגם מוכרת מגשי אירוח.
עשיתי
מרק כתום ומרק עדשים+קרוטונים ושקדי מרק. היה בהתחלה כשכולם הגיעו על כירות חשמליות עם כוסות וכפות ליד.
פסטה עם 2 רטבים(מעורבב בתבנית כל פסטה עם הרוטב שלה) את הרוטב הכנתי מראש והקפאתי ואז רק בישלתי פסטה יום לפני וערבבנו עם הרוטב לפני החימום. היה מעולה אבל לא חישבתי נכון את הכמות של הרוטב עגבניות והפסטה יצאה קצת מבאסת אז צריך יותר רוטב ממה שחושבים
אנטיפסטי וקישים מהמסעדה
סלט כרוב- קניתי כרוב קצוץ של חסלט, חמוציות וגרעיני חמנייה. הכנתי רוטב טעים בצנצנת ואז רק היה צריך לשפוך הכל ביחד לקערה ולערבב
סלט חסה מושקע- קנינו מהמסעדה, כזה שווה עם בטטות וגבינה וכו..
מגש ירקות-הבאנו נערות שיתעסקו בהגשה פינוי וכל זה אז הן ארגנו. אפשר גם לקנות ירקות מיני שרק שוטפים בלי לחתוך או כלום ואז גם אפשר להכין מראש-עגבניות שרי, מלפפונים מיני, פלפלונים, גזרונים תירס גמדי משימורים, אפשר גם פטריות טריות ונבטים.
לחמים שווים מהמאפיה
כמה פיצות מפיצריה(הזמנו מראש וביקשנו מאחד האחים לאסוף)
גבינות קנויות, חומוס, מטבוחה.
קינוחים הכנתי הרוב וחלק אמא שלי אבל כי אני משוגעת, ברור שאפשר לקנות..(עשיתי קאפקייקס עם קצפת וסוכריות, עוגיות משניים או שלושה סוגים, אמא שלי עשתה קינוחי כוסות מ4 סוגים🤦♀️ ברור שהגזמנו ואפשר גם פחות מגוון וגם לקנות ולא להכין הכל...)
זהו, אם לא מתאים לך להכין את יכולה לקחת את רוב ההודעה שלי ולזרוק לפח זה ממש סבבה
פשוט כתבת שאתם מחפשים לחסוך בעלויות ולנו התאים לעשות ככה אז מציעה
זה כן מאמץ ודורש התגייסות משפחתית.. אבל אם יש את הכוחות והזמן והיכולת, זה אחלה.
אם יש לך אינסטגרם שווה לחפש אצל ראשית לפידות את הנוסח שהיא עשתה לבת שלה, אולי יתחבר לכם.
בסוף מה שהיה זה שאנחנו דיברנו וחמי דיבר(אמא שלי תכננה לדבר גם אבל לא הסתדר בסוף)
כמו דברי תורה של ברית..
כזה הסיבות לשם והמשמעות והקישור לתקופה
אנחנו גם אמרנו ביחד מזמור לתודה ואני גם ביצעתי הופעה יפה של בכי מול כולם כי איך אפשר שלא😆
אז באופן אלגנטי שבעלי התחיל לדבר הלכתי להניק בחדר
אבל גם ידעתי שחשוב לי לדבר יחד איתו..
וגם זה היה ביומולדת שנה אז לברוח להניק זה לא ממש לגיטימי😆
היו עדיין כ"כ הרבה דברים טריים וכואבים שהבריחה לחדר הייתה בול במקום בשבילי
לקחנו אולם קטן ביישוב- 850₪
הזמנו בייגלים ממאפייה טעימה בירושלים
קנינו 2 דגי סלמון גדולים- 1 אפינו בטראייקי,שום,שומשום את השני עם שמן זית עגבניות שרי שום פטרוזיליה מלח פלפל
קנינו חסות חתוכות והוספנו-
1. ירקות לסלט יווני עם בולגרית
2. עגבניות שרי ואנטי פסטי
עוד 3 סלטים-
1. עגבניות שרי ובייבי מוצרלה ובלסמי
2. כרוב חתוך עם שקדים חמוציות
3. סלט פסטה עם גבינה קשה
עשינו 2 מגשים אנטי פסטי
קנינו סלמון מעושן וסידרנו במגש
קנינו גבינות שוות- 2 מגשים
ירקות בייבי (מלפפונים, גמבות, גזרים, עגבניות שרי, תירס גמדי שימורים) סידרנו במגש ובאמצע שמנו צנצנת עם מטבל קנוי
עשינו מגש סביח-
חציל בתנור
מלפפונים חמוצים
גרגירי חומוס משימורים
ביצים קשות
ובקבוק טחינה לחיצה של אחווה
קנינו קרקרים וסידרנו ב2 מגשים
קנינו הרינג כמה סוגים ושמנו ליד הקרקרים (השארנו באריזה כי זה מסריח ההתעסקות בזה) כדאי להביא קייסמי שיניים
קנינו ממרחים של גבינות שמנת וסידרנו במגש ועשינו גם סלט טונה
חתכנו 2 מגשים של פירות
הזמנו מהולי בייגל- 2 מגשים גדולים של לזניה 2 מגשים גדולים של תפו"א מוקרמים
קנינו שתייה.
חד"פ קנינו יפה וגם את כל המגשים וכו'.. בשיגעון של שולחן עלה לנו 500 בערך
אנשים עפו!! היה טעים. הכל לקח לי יום וחצי הכנה ועוד חצי יום של קניות.
ומחיר- כל הברית כולל מוהל וצילום עלה לנו 7.5 נראה לי אז בלי זה בערך 5,200 (אוכל שתייה חדפ אולם)
אבל פירגנו ממש וקנינו דברים יקרים שיהיה שווה וגם להקל על ההכנה. אפשר אם את קצת יותר משבוע אחרי לידה להשקיע יותר בלהכין פשטידות וכו'וזה יותר זול מסלמון וסלמון מעושן ואפשר לחתוך ירקות רגילים ולא לשים בייבי וכו'
אם מעניין לך אחפש תמונות
כן החדפ היה יפה בעיני והוספתי כזה דובונים מעץ לפזר על השולחנות.
וקינוחים- הכינותי מראש עוגות שמרים ממש טעימות
אמא שלי הכינה טארטלטים ועוד משהו והיה את הפירות
נשמע כיבוד ממש שווה
ואיך היה לך כוח אחרי לידה???
ממקום מקווה שלא מדי התאמצת 🤭 אצלינו בבריתות הכל על בעלי
זה כן היה עבודה ברור שגם בעלי עבד.
ובדיעבד היינו קונים הרבה יותר..
אבל לסעודת הודיה זה מושלם חח
אפילו ברמת לחתוך וכו
זה פריווליגיות ששמורות מבחינתי לאירוע שקורה רחוק מספיק מהלידה...
איזו אלופה
עם ארוחה קטנה בסגנון של מרקים,
ירקות חתוכים, מקלוני מזונות (גריסיני וכד')
פרוסות גבנ"צ
שתיה חמה ועוגות.
אולי בחנוכה?
הדלקת נרות משפחתית, סופגניות, ארוחה, דבר תורה- מדוע קראתם לה בשם שקראתם לה, סביבונים לילדים.
בחנוכה זה מסדר לך יופי יופי את עניין התוכן.
חושבת על הלידה המתקרבת (שביעי) ורק מרגישה מזה בדכאון
לא רוצה פשוט לא רוצה
שימצאו דרך להוציא את התינוק ממני כשיגיע הזמן ולא בניתוח
ושיהיה בריא וגם אני, גם נפשית.
אוף בא לי לבכות
תודה מראש , חוזרת לניק שלי
לק"י
לא הרגשתי בדיכאון, אבל כן חששתי מהלידה.
לא אוהבת ללדת, וקשה לי עם הצירים.
מאחלת לך שהלידה תהיה קלה ושמחה, ובידיים מלאות ובריאות!
אני צריכה שהשם ישלח לי כוח
הריון לא מתוכנן ולא מצליחה לעכל את האירוע ובטח שלא את הלידה
וזה בלי לדבר על ההמשך בכלל
דבר ראשון חיבוק גדול!!!
דבר דני, אולי יש פה בעצם גם הזדמנות...
בכללי קשה לך מאוד עם ההריון, אז זו יכולה להיות הזמנה בשבילך רגע לצלול לזה,
לעשות טיפול כלשהו רגשי כדי להגיע למקום יותר שלם ושמח,
דווקא כי לידה וטיפול אחרי דורשים כוח יותר מהריון אז ברור שחשוב להגיע לשלבים האלה אחרת...
ולידה שמתכוננים אליה ממש טוב יכולה (שום דבר לא בידינו ואי אפשר להבטיח כלום) אבל יש היום קורסים ממש מעניינים וחזקים ולידה אחרי הכנה משמעותית יכולה להיות חוויה חזקה ומעצימה!! (אישית לא עשיתי את כל הקורסים שהתחשק לי בגלל חוסר תקציב אבל עדיין אחרי שלמדתי הרבה לקראת הלידה הקודמת היא הייתה חוויה שונה לגמריייייייי מקודמתה , הפעם אגב אני בעומס ממש ולא התחלתי להתכונן..(
אז מקווה שזה לא מעצבן התשובה שלי אבל יכולה להיות לה הזדמנות חזקה ממש!!!
בכל מקרה אם לא מתאים לך תזרקי....
בהצלחה גדולה גדולה גדולה!!
וחיבוק גדוללללללל♡♡♡♡
הרגשתי ככה בלידה האחרונה. ממש הכחשתי את ההריון ואז פתאום קלטתי שהלידה מתקרבת ונכנסתי לחרדה.
הלכתי לדולה שעושה גם עיבוד לידה ומפגשים טיפוליים. עשינו 4 מפגשים, 2 עם בעלי 2 שלי איתה. ממש עזר לי.
יכולה לכתוב לך המלצה בפרטי אם תרצי.
ובכל מקרה גם אם תחליטי לא ללכת למשהו כזה,
ממליצה לדמיין את הלידה החלומית שלך. עם עצמך, במקלחת או במקום שיש לך פרטיות ועושה לך טוב. להזמין לך אפילו עיסוי ומשהו מפנק, לדבר עם התינוק, לראות סרטונים של תינוקות ניו בורן... מה שיכול לעבוד לך. מלא מלא בהצלחה בידיים מלאות ושיעבור הכי בקלות שאפשר! הם ברכה בסוף וזה התינוק שהכי נהנתי ממנו ואין כמוהו, באמת!
יש לי מספר של מיילדת מדהימה שעושה הכנות ללידה ברמה הרגשית וזה פשוט פלא הדברים שהיא מצליחה לעשות.
עושה גם עיבודי לידה (אם ההרגשה היא בעקבות חידות קודמות), וגם נמצאת בקשר במהלך כל ההריון ולידה וממש מלווה גם את הלידה עצמה, בפועל או בהודעות.
אם רלוונטי אתן מספר בפרטי.
ממש מבינה את התחושה הרגשתי את זה גם רק שאני הלכתי לניתוח מתוכנן יחסית
אז שולחת לך חיבוק וחיזוק ♥️
קודם כל תודה עליכן
עושה טוב ונעים שיש למי לפרוק גם כשבמציאות אין
@התייעצות הריון לא מטפלת , ניסיתי משהו קטן שלא עשה טוב ואני גם ככה בלי כוחות כ"כ. אם יש לך עוד טיפים איך לעבור את זה הכי בטוב אני אשמח!
@עוד מעט פסח פחות האיזור..
@באורות ממש חיזקת אותי! נתת לי הרבה כוח עם מה שכתבת! תודה
ותודה לכל המחבקות! @יעל מהדרום @שיפור @המקורית @מולהבולה @אוהבת את השבת ❤️ ותודה לכל מי שתענה
הי יקרות
ילדתי ב"ה לפני שבועיים וקצת
בן
והיה לי ברית בשבת
זה היה הלם וממש אתגר
אבל בחסדים היה מקסים
התינוק הקטן החמוד עם פטריה בכל הפה
השאלה כמה הוא סובל מזה
או שהוא לא סובל ובוכה מסיבות אחרות
ועם מה לטפל
לא הצלחנו למצוא בשום בית מרקחת דקרטין אורל ג'ל
יש פתרונות אחרים חוץ מדקטירין לטפל בפה שלו?
תודה יקרות
וואו - ברית בשבת!
זה בהחלט הלם, ומאתגר - ומיוחד! ברמה שלא היה אכפת לי אם התינוק האחרון היה נולד בשבת. בעלי הרגיש אחרת חחח
ולגבי הפטריה -
את מניקה? זה כואב לך?
בעבר הרופאה נתנה לי תרופה נוזלית לפטריה לתינוק. אז לא הנקתי אז רק הוא היה צריך טיפול. אני לא זוכרת איך קראו לזה. אם את מניקה, את צריכה גם משחה לעצמך.
אני באותו סיפור , אם תינוקי בן שבוע וחצי 🙂
מתכננת לדבר עם הרופאה מחר ונראה איזה פיתרון אחר היא נותנת, כי את המשחה אני גם לא מצליחה להשיג.
אשדל לחזור לעדכן, וממליצה לך גם לדבר עם הרופאה שלך/התינוק
המון נחת!
לערבב מים עם סודה לשתייה, לטבול בזה חיתול בד ולנקות את הפה של התינוק
אני חושבת שגם אם התינוק לא סובל מזה, חבל עלייך שתידבקי
יש ניסטטין במקום
אבל זה לא טעים
את הדקטרין אמרו לי בזמנו למרוח על הפטמה לפני ההנקה (לבן שלי היה בגיל שבוע),אבל ניסטטין מגעיל,
אל תעשי את הז שלא יירתע מההנקה, בטח בגיל הזה
אולי למרוח על מוצץ
ופטריה בפה זה לא רק סבל לו זה יכול להיות גלגל שאת תידבקי בפטמה וחוזר חלילה7לכן אם הוא יונק לא כדאי לשחק עם זה
פטריה בשד כידוע זה סבל
אני מורחת לי בערב את המשחה לנסינו
וכן זה כואב לי כשהוא יונק.
וצריכה למצוא מה בשבילו.
אז תודה על העצה של הניסטטין
ובתקווה שאשיג
להפסיק לנסינו, לדעתי זה מעודד פטריה. (לא משהו שבדקתי, מהחוויה האישית שלי).
אם יש עדיין רגישות אפשר לשים שמן קוקוס או אם יש ממש פצעים או סדקים אפשר נרסיקר.
לעצמך לכבס חזיות הנקה, להשתדל להמנע מרפידות כמה שאפשר.
ולמרוח פטריון/משחה בסגנון פעמיים ביום, לנגב טוב את הפטמה עם טטרה רטוב לפני כל הנקה. אופציה נוספת שעוזרת לי עם פטריות זה חומץ תפוחים, למהול עם קצת מים, למרוח על הפטמה. ולשתות שתי כפות בכוס.
לגבי התינוק זה כן דורש טיפול... אולי למישהו בסביבתכם יש משחה?
לנו נתנו משחה חליפית
ואני הינקתי עם פטמות סיליקון אחרי שנדבקתי כי זה ממש כואב
ולנו הרפאה אמרה למרוח אחרי הנקה כדי שישאר כמה שיותר זמן
כתוב על הבקבוק כמה לקחת, 3 פעמים ביום נראה לי. ממש עזר גם לי וגם לתינוק.
בנוסף לנקות לו את הפה עם גזה- להכין מים עם קצת חומץ ומים עם סודה לשתיה, ואחרי כל הנקה לנקות לו את הלשון, פעם בחומץ ופעם בסודה לשתיה.
פטריה רגישה לרמת חומציות וככה משנים כל פעם את רמת החומציות והיא לא מצליחה לשגשג
עזר לי יותר מהמשחות הרגילות
אוקיי אז אני משמיטה מעט פרטים מחשש לאאוטינג, אבל אתחיל ואומר שאנחנו לא זוג שרב הרבה בכלל, בעלי אבא ובעל מסור ואוהב, רגיש (לטוב ולמוטב ותכף אסביר), מכביר מילים טובות ועזרה בבית , יחס חם ואוהב לילדים, מקלח , משתולל איתם, קונה מתנות ויודע להקשיב . אדם רגוע בדרכ.
ההורים שלי גרושים, ובעלי ברוך ה ממש בקשר טוב עם אמא שלי (גם אני עם חמותי תודה להשם ובכללי המשפחות מזכירות באופי אז יש יחסים טובים בשני הצדדים תודה להשם מבינים את השגעונות ויודעים לתמרן כשצריך).
אמא שלי ביקשה עזרה (טובה גדולה לא משהו קטן אלא משהו באמת מטריח) בסופש האחרון ובעלי פחות התלהב (באופי שלו הוא לא אדם ככ חרוץ, ולמדתי לקבל את זה כל עוד הוא עוזר כשאני מבקשת גם אם הוא לא כמוני על סוללות), הוא נענה לעזרה שהיא ביקשה ועזר במשך מספר שעות אבל כן נתן תחושה של "זה לא באלי בטוב", אמא שלי נפגעה כי חשבה שהקשר ביניהם מספיק טוב בשביל שהיא תרגיש בנוח לבקש , והתחושה של העזרה הקרירה גרמה לה להרגיש נזקקת,
מפה לשם אני מצאתי את עצמי כל השבת בתווך ביניהם, כשאמא שלי ואני חברות מאוד טובות והיא פגועה ממנו, ובעלי פגוע מאמא שלי ש"לא מעריכה " (אבל הוא לא באמת ראה במודעות אמיתית את התמונה המלאה שהוא באמת עזר לא מכל הלב אלא יותר כדי לרצות והרגישו את זה ).
מפה לשם נגיע לעיקר הדיון- הדיון הוא לא מי צודק ביניהם , לשניהם הייתה אשמה כלשהי בסיטואציב, אבל הדיון הוא על זה שאני אדם ממש מכיל ומרצה , והרגשתי שאני נסחטת נפשית מלשמוע את אמא שלי כמה היא נפגעה מבעלי ולתמוך בה , ולשמוע את בעלי כמה הוא נפגע ממנה ולתמוך בו (כל אחד מהם ראה אחרת את הסיטואציה ואני פשוט כל פעם הקשבתי לכל אחד והשתדלתי ללכת על ביצים ולתת לכל אחד את התחושה שהוא בסדר). אחי גם פגע בי במהלך אותה שבת זרק לי איזו הערה על האופי שלי (על מידה שקשה לי לתקן) אבל עשה את זה ברבים בשולחן שבת וממש הרגשתי הלבנת פנים, בקיצור במוצש הייתי ממש טעונה ואחרי שבעלי עשה את העזרה הזו במוצש הוא חזר ואמר לי "אל תצפי ממני להעלות את המזוודות הביתה כשאנחנו מגיעים" (כשהוא יודע שאני צריכה אותן לבוקר כי יש שם בגדים ודברים של הילדים לגן וכו), ואני שכבר הייתי סחוטה נפשית אמרתי לו "אני אעלה את הכל ואם אני אקבל צירים שתדע שזה בגלל זה " (אני בחודש שמיני והייתי כבר כאובה גם באמת פיזית מכל הנפשי של השבת).
אז הגבתי מהבטן והוא התעצבן , וקרא לי ליד אמא שלי והמשפחה שלי במילות גנאי , וזה שבר אותי.
בכללי כשבעלי נפגע (בגלל זה ציינתי שהוא רגיש לטוב ולמוטב), הוא לא שולט בפה שלו ככ ואחכ מצטער על זה , אבל הפעם פעם ראשונה שהוא קרא לי במילים לא יפות ליד סבא וסבתא שלי וליד אמא שלי ("מגעילה" "כפוית טובה " "ערסית") זה המילים למען האמת …
אציין שאמא שלי לא ענתה לו או השתיקה אותו אבל זה די הכניס את כולם להלם שהחתן המדהים מדבר ככה (לא בציניות, הוא באמת בן אדם מדהים וערכי יש לו אבל בעיה שכשהאגו נפגע הרגש מציף והוא לא שולט בדיבור ).
ועכשיו לעצתכן , הדבר שהכי קל לי לעשות זה לבוא ולהשלים איתו, להגיד לו בוא נדבר וכו (לרוב הפיוס בא ממני גם כשהוא טועה אני פותחת לו פתח, כמו שאמרתי אני טיפוס מרצה והרבה פעמים גם מוחלת על כבודי). אבל הפעם הרגשתי שזה הגדיש את הסאה, אני באמת אישה טובה וכולי למען הבית והילדים, בחיים לא דיברתי אליו ככה גם כשהוא פגע בי , ואני רוצה שזה יהיה קו אדום שיבין שלא מדברים ככה לרעייה, אני יודעת שלא הייתי שה תמים , הוא ציפה להערכה (יותר נכון שאשתחווה לו כנראה ) על כך שהוא עזר לאמא שלי ולא קיבל אותה , אבל זה היה כי הוא בא בגישה של תקיפה של "אני לא עושה יותר כלום" אחרי שאני בעצמי הייתי ככ מוצפת ואחרי ניקיון יסודי שעשינו לסבתא שלי בבית בזמן שהוא עזר לאמא שלי. וגם כל השבת הנפשי העיק עליי אז לא יכלתי להכיל אותו חוזר כועס מהעזרה שנתן.
מתלבטת איך נכון לפתור בינינו את הדברים , ובעיקר כואב לי שהילדים רואים את האווירה הקרה בבית, אתמול והיום (הוא בחדר כרגע) ישנו בנפרד וגם הרדמות בנפרד לילדים ובעיקר כזה התעלמות וחוסר שיח, אני רוצה לעצור את זה וגם יכולה אבל קשה לי להתרפס הפעם אחרי שהלבין את
פניי מול המשפחה שלי.
שיש פה הרבה רגישויות שהתעצמו ונפגשו.
את האמת שלו מישהו היה שותק, הרבה כעס היה נמנע.
אם רק אמא שלך הייתה שותקת לבעלך על זה שהוא לא עשה מאה אחוז...
אם רק בעלך היה שותק ולא מתלונן שלא קיבל הערכה...
אם רק לא היה אומר לך שזהו, עכשיו הוא לא מעלה כלום...
אם רק לא היית אומרת לו שבגללו הצירים...
והוא כמובן לא היה אומר מילים לא יפות.
בקיצור, שתיקה באמת, כנראה, שווה זהב.
ואני סבורה שעכשיו הצפה והעלאה של הנושא, זה יהיה חיטוט מוקדם מדיי בפצע.
תשתקי לו קצת. תתרחקי. הוא יודע. הוא מבין שהוא התנהג מגעיל. מי אומר מילים כאלו? רק את עצמו הוא בייש.
אחר כך כשהפצעים קצת יגליד, משפט או שניים על הנושא וזה הכל. "שמע, אני לא מוכנה שתדבר אליי ככה"
ובלי הרבה ניתוח של מה קרה ואיך קרה.
דווקא כשאתם בטוב, משפט אחד שניים עושים את העבודה הכי טוב.
הוא לא במגננה, הוא לא רוצה לריב עכשיו.
במקום להיות צודקת ולהכות בברזל כשהוא חם, תשתדלי להיות יותר חכמה, ולהציג את הנקודה כשאתם יותר בטוב.
תזכרי שבעצמו הוא פגע הרבה יותר מאשר בך. הוא בייש את עצמו הרבה יותר מאשר אותך.
מי מדבר ככה לאישה בחודש שמיני? להיות אדם שלא מסוגל לשלוט בעצמו זה לא מקום מכובד.
וכדאי גם לא להתחייב לכל מיני עזרות למיניהן כשאתם לא באמת רוצים. לא לסבתא, לא לאמא. את בחודש שמיני, את בעיקר צריכה מנוחה...
אז רק חיבוק נשמע כל כך לא כיף
ופעם הבאה נראלי פשוט לא להכיל ברגע שא"א
עם על הכבוד לאמא שלך ולבעלך
את לא חייבת להקשיב להם
שיפתרו ביניהם את העניינים
לא צריך להכניס אותך בכח למקום שאת לא צריכה להיכנס אליו
לא מדברים לאישה ככה. פשוט לא. (ואגב אני לא מאמינה ב''לא שולט על הדיבור שלו''.) גם לא לתת לאח שלך לפגןע בך מול כולם, ואם בעלך ואמא שלך מנסים להכניס אותך ביניהם פשוט להגיד שאת מבינה אותם אבל קשה לך לשמוע דיבורים לא חיוביים על בעלך/ אמא שלך.
אני לא חושבת שנכון שאת תבואי ותפתרי את הדברים ביניכם אחרי התנהגות שהיא חד משמעית לא מקובלת מצידו. אולי לתת לזה להתקרר קצת ולבדוק איך הוא מגיב.
ואם זה דפוס שחזור על עצמו של ריצוי מצידך ודריסה של הגבולות שלך מצד אנשים, כדאי אולי לעבוד על זה בטיפול.
לא ממקום של פיוס וריצוי ו"בוא נדבר" חמוד כזה, אלא מתוך מקום של לפתור את הדברים גם אם זה לא נעים וכיפי.
להתנצל על הדברים שאת צריכה להתנצל עליהם (אולי שלא מספיק הערכת כמה הוא עזר לאמא שלך, ועל שהערת את ההערה עם הצירים ממקום מאוד אמוציונלי) אפשר גם להתנצל קצת "מעבר למידה".
במקביל לדרוש התנצלות ולשים גבול ברור על כל הקטע של איך שהוא דיבר אלייך ובעיניי גם על הקטע שהוא הצהיר שהוא לא יעזור עם המזוודות. לקחת אחריות על מה ששלך- אבל רק על מה ששלך יחד עם הבהרה על הדברים שהוא לא היה בסדר בהם
להשפיע על הזוגיות רק מהצד שלך
את יכולה מהצד שלך בענינים טכניים לדבר כרגיל
בצורה נעימה ועניינית
ולתת לו את הזמן
כי תקשורת בין אנשים היא כמעט תמיד מעגלית
וזה כנראה יגרום לו לחזור לדבר כרגיל
זה לא אומר שאת מוותרת על השיחה החשובה על מה שהיה ועל מה שלא יכול לחזור על עצמו
אבל בינתיים אין סיבה בדברים טכניים לא לדבר כרגיל
וגם לסגל שגרה כזו שגם אם רבים
השותפות ממשיכה כרגיל
כעס יכול להשפיע על שיחות חבריות משיכה ומגע
אבל אסור לתת לו לשבור את השותפות
בעלי היה אומר לי שלא לצפות שהוא יעלה את המזוודות
הוא היה מקבל ממני מילות גנאי
גם בלי הריון
מבחינתי אין כזה דבר התנהלות של הענשה
הבסיס תמיד צריך להישמר
אפשר לכעוס
אי אפשר לפרק את השותפות הבסיסית על מריבות
בעיניי זה לא משנה מי בא לפתור את הפלונטר
אלא איזה לקחים מפיקים ממנו
מבחינתי הלקחים היו:
1. ממשיכים תמיד להתנהל בשותפות בסיסית גם בשעת כעס
2. משתדלים לדבר תמיד יפה
3. להפחית אינטרקציה בין האמא והבעל כי מסתבר שהם לא מאד מסתדרים
וזה נשמע לי קלאסי לתגובה של בעלך
וגם לך, שניקית את הבית של סבתא בחודש שמיני (אשרייך כאילו, אבל באיזה קטע?)
אבל עדיין, איך שהואדיבר אלייך זה על הפנים. כולל הקטע של המזוודות. ממש קו אדום.
מסכימה עם זה שהבושה זו המראה הכי טובה להתנהגות שלו. ועדיין, אם את טיפוס מרצה, ממליצה לך להתאמן על לא לרצות ואם את פגועה (ובצדק) חכי שיבוא לפייס אותך.
בסוף בסוף, תקשורת זה הדבר הכי חשוב בין בני זוג. זה מה שמחייה את הקשר או להפך
גם אם יש לך בראש את המסקנות לעתיד, כמו שלא יעשה דברים שלא מרצון גם עבור אמא שלך, או להעריך אותו יותר, על חצייה של קו אדום מגיבים באופן לא שגרתי. ולבוא לפייס אותו בעצמך לדעתי כרגע זה לא נכון. אז לא אומרת לכם לא לדבר עד שיירד מהעץ בהכרח, אבל גם לא לבוא בגישה של "אני מפייסת". לא. אפשר לבוא בגישה של אני רוצה לדבר על מה שהיה כדי לברר איך זה לא קורה יותר לעולם כי זה היה מבזה ומשפיל
ונכון, גם לא לקבל הערכה כגבר זה קשה, אבל לא פותרים קושי בלהוסיף עוד קושי. מתאפקים עד שיש זמן מתאים לדבר ואז אומרים את הדברים בצורה נכונה
ועוד משהו - שימי גבול לחברות בינך לבין אמא שלך. במקרים כאלה של חזית של האמא מול הבעל זה הרסני. את לא חברה שלה באמת, וזה לא לגיטימי שהיא תתלונן על בעלך לידך.
חיבוק❤️
קודם כל, יש הרבה דרכים של גברים לפייס מלבד לומר "אני מתנצל" ישירות. לפעמים הם ככ מרגישים לא בסדר שבאמת מה שיוצא זו התגוננות כמו - מותחים קפיץ וכו שכתבת בתגובה אחרת
יכול להיות שהוא עדיין נסער ובהלם מעצמו וייקח לו עוד קצת זמן לרדת מהעץ
כשזה יקרה, אתם חייבים לקבוע לכם גבולות בזמן של ריב. לדעתי:
1. לא עוזבים את חדר השינה.נקודה.
2. לא מפסיקים לדבר, ומתנהלים כמו שני הורים נורמטיביים ליד הילדים. הם לא אשמים. קונפליקטים תמיד יהיו. תתעלו מעל זה.
אתם עדיין ישנים בנפרד? מי עזב את חדר השינה?
שניכם זרקתם את עצמכם ואת הצרכים שלכם מתחת לגלגלי המשפחה המורחבת שלך,
בעלך לא קיבל הודאה בטעות והוא התפרץ.
זה לא מצדיק את התגובה שלו, זה כן מצדיק את הזעם שהוא הרגיש מבפנים.
כדאי גם להתנצל על קבלת החלטות השגויה, גם על חוסר היכולת שלך לתת גיבוי להרגשה שלו, ועם זאת להבהיר שאין דבר כזה איומים או מילים פוגעניות.
לפעמים כשאנחנו לא קשובים מספיק לסימנים "חלשים" אנו מתעוררים רק בסימנים "חזקים" ואז לא מבינים למה היה צריך סימנים חזקים..
חודש שמיני זה לא הזמן לעזור כ"כ הרבה למשפחה המורחבת, לא לנקות את הבית של סבתא ולא לתת עזרה של כמה שעות לאמא.
אמא שלך טעתה לחשוב שהעזרה שהחיא ביקשה לגיטימית, ולא הצלחתם לגייס את עצמכם לומר את זה בצורה יפה, ולכן זה יצא במןרה לא יפה.
מסקנה: להבא לומר בכנות מה מרגישים ולא למתוח את החבל כי בסוף הוא יקרע.
תשמרי על המשפחה הפרטית שלך, זה חשוב תמחד ולקראת לידה במיוחד.
את אשה מדהימה ואני בטוחה שתצלחו את המשבר הזה ותצאו ממנו יותר מחוזקים.
הגבר יגיד לך- ככה אני (קפצי לי), אבל בתוך תוכו הוא קלט.
והוא עוד יותר יקלוט, אם את תהיי נחרצת ותגידי לו משפט אחד של- אני לא מוכנה כך וכך.
לא- אני מצפה שתתנצל. הנה אני הכרתי בטעות, אז בוא גם אתה.
כאן הוא כאילו ירגיש פיחות במעמד שלו.
אבל אם את ישירה, חדה, קונקרטית- הוא קולט.
זה לא דיון, זו לא חפירה, זו אמירה. שלך. אני לא מוכנה שכך יתייחסו אליי.
גבר לא יתרצה לך כמו אישה.
הוא יראה לך כאילו הוא אגוז קשה, כאילו הוא אין לו על מה להתנצל, אני טעיתי? מה פתאום
אבל את כבר שתלת לו בתודעה שככה לא מתנהגים אלייך ועלייך זה לא מקובל
השינוי כבר התחיל, גם אל את הפירות לא רואים ישר. אז אול כדאי להניח לזה בינתיים
ואפילו אם היה מתנצל מהשפה ולחוץ, זה לא באמת היה משנה.
מה שמשנה הוא שהוא מודע לגבול שלך.
ואת זה הבהרת לו.
וזה לאט לאט.
ולפעמים גבולות אדומים נמתחים
ולפעמים יש מצבי קצה בחיים
וזה בסדר
ודווקא אני בעד לא להיות פוליטיקלי קורקט.
אבל גם להחזיק במודעות שלי איפה הצד השני עומד.
הוא אומר לך- אני עומד על זה שלא תביאי אותי למצבי מתח
ואת אומרת לו- אני עומדת על זה שתכבד אותי גם במצבי לחץ
שניכם צודקים, ושניכם צריכים להיות יותר במודעות אחד לגבי השני
איך את יודעת שהוא קלט?
בעיני הגישה שלך מסוכנת מאוד מאוד
זה ציפיות נמוכות מהתנהגות של גבר שבסוף יממשו את עצמן
גבר יכול להיות אדם נעים בדיוק כמו אישה
בטעותם.
זה לא לצפות מהגבר שלך ציפיות נמוכות- זה להבין איך הוא עובד. זה לא להיבהל מהשרירים המדומים שלו.
ככל שהאישה תדחק בו להתנצל- הוא יתבצר. כי היא כופה את זה עליו. כי הוא מרגיש נכנע.
ככל שהיא תגיד לו מה היא רוצה ממנו- הוא יקלוט. כי החיישנים שלו מוכוונים אל הרצון שלך.
עדיף להגיד לו- אני רוצה שתדבר אליי בכבוד במצבי לחץ
מאשר- אתה לא בסדר שאתה לא מתנצל על מה שאמרת
להתנהל כרגיל, ואפילו להביע איזושהי קרבה, יחד עם אמירה ברורה שזה לא שסלחת על צורת הדיבור או שאת מסכימה שזו אשמתך, אלא שנמאס לך להמשיך להתנהל ככה.
אולי זה שתחזרו להיות קצת יותר קרובים יעזור לו לרדת מהעץ.
ואם בכללי הוא אף פעם לא מוכן להתנצל על טעויות יש כאן בעיני נושא נוסף ששווה התבוננות.
בהצלחה רבה, מריבות בזוגיות זה הדבר הכי קשה בעולם!!!
אני לא כ"כ מבינה מה העזרה שהיא ביקשה וכמה היא לגיטימית.
בעיני אם היחסים תקינים, והורה מבקש עזרה צריך לעזור.נקודה. (יחסים תקינים זה אומר לא נצלנית, קשר בריא וכו)
אבל קשה לדעת בלי להבין. ואני בשונה מהרוב פה חושבת שהוא היה צריך לעזור בשמחה ולא בבאסה. ובוודאי לא לסרב כי אלו ההורים שלנו. והתגובה שלו כבר לגבי המזוודות מדליקה נורה אדומה.
אז תשאלי אותו ואת עצמך קודם, אם אמא שלו הייתה מבקשת ממנו /ממך אותה עזרה, איך הייתם מגיבים?
אני מניחה שהוא היה מגיב אחרת?
אם כן, תשקפי לו את התמונה.
הורה יכול לבקש, חובה על האדם לתעדף את בן הזוג שלו. מעבר לזה שזה פסוק מפורש "על כן יעזוב איש"
זה גם הדבר הכי נכון לזוגיות. כל איש או אישה רוצים לדעת שהם במקום הראשון אצל בן או בת הזוג. עצם זה שההורים באותה רמת חשיבות או חלילה מעל, זה מתכון לאסון
ומרצה ויוצאת מגדרך כלפי כל האנשים האחרים הלא חשובים, ודווקא מול הבנאדם הכי חשוב והכי יקר לך את פתאום שמה גבול. פתאום לא מוכנה להכיל את הקושי שלו.
אני לא מצדיקה את ההתנהגות שלו, אני כן חושבת אבל שזה שהוא לא מוכן להתנצל זה בגלל שהוא פגוע ממך בעומק, ומרגיש שהוא פחות חשוב לך מכל האחרים.
ובעיני- אני במקומו לא הייתי מבקשת סליחה, הייתי מחכה שהצד השני יבין שצריך פה שינוי מהותי בסדר העדיפויות ובבסיס הקשר.
סליחה שזה לא מה שאת רוצה לשמוע, אבל תחשבי על זה שוב. יש פה פתח לשינוי ענק שישדרג את החיים שלך.
לא לבקש סליחה שקרא לה ערסית? מגעילה?
השינוי בסדרי עדיפויות שנצרך הוא אצלו בלבד.
היא נשמעת אשה מהממת שדואגת לכולם וגם לבעלה! ואפילו התנצלה בפניו כשבעיניי לא היתה צריכה והוא לא.
ולא, לא צריך להשתחוות לפניו ולא משנה על איזו עזרה.
מה זה מילות גנאי? ועוד בנוכחות אחרים?
מה זה להגיד כזה אני וזהו?
סליחה אבל ממש ממש לא התנהגות נורמטיבית.
ומה שהוא עושה עכשיו זה פאסיב אגרסיב לגמרי
לפותחת, אין לי מושג איך להגיב
בעיני איש מקצוע לייעוץ אתמול כי היום זה מילים ומחר יכול להיות דברים אחרים
ועוד קראתי פה על הצדקות כמו ככה זה גבר
אז ממש ממש לא
אף גבר שאני מכירה לא ידבר ככה לאישתו
אפילו אחד שהוא פוגעני בעיני, לא ידבר לעולם במילים גסות
מילים פוגעניות בין בני זוג זה משהו שלא עוברים עליו בשתיקה.
זה קוו אדום בקשר.
מבחינתי מילים פוגעניות צריכות טיפול דחוף בדיוק כמו נניח אם היה משתמש נגדך באלימות פיזית. מה היית עושה? היית פותרת את זה בדיבורים ופיוס או שהיית מבינה שצריך פה משהו יותר רציני מזה?
צריך טיפול רגשי בשבילו שניתן לו כלים לשלוט בעצמו . וטיפול בשבילך להעריך את עצמך יותר ולהבין שאליך לא ידברו ככה נקודה.
זה סיוט.
נכון?
אם את מזדהה עם התיאור שלי, אולי גם העצות שאחר כך יעזרו לך. כותבת כאישה מרצה באופי שלי....
אם הדברים שכתבתי רחוקים מהמציאות שלך, פשוט אל תתייחסי - אני כמובן לא מכירה אותך מהעולם האמיתי אלא רק מכאן, אבל אולי בכ"ז זה ידבר אלייך.
בכל פעם שמשהו משתבש, מישהו לא מרוצה, מישהו כועס או מבואס, את מפייסת, מבינה ללבו, דנה לכף זכות ואם יעזור את גם מתנצלת, והאווירה נרגעת.
לאו דווקא כי את אשמה (אם כי תמיד תמצאי במה את היית יכולה לשפר או למנוע) אלא כדי להחזיר את ההרמוניה לבית ולקשר.
ובדרך כלל זה עובד וזה אחלה. אולי לפעמים עושה לך קווצ' בבטן, אבל הכעס עושה לך עוד יותר קווצ', וכשהאווירה טובה את נרגעת ושמחה.
את יודעת שיש לך המון כוח בידיים, להשרות אווירה טובה בבית (גם במשפחה המורחבת), להוריד את כל מי שטיפס על עץ גבוה מדי.
אבל לטווח הארוך... זה לא טוב.
לאט לאט נוצרת מרירות, אפילו קטנה, כזו שקל להתעלם ממנה רוב הזמן.
שאין מקום לרצונות שלך (לפחות כשמשהו משתבש), תמיד יש מישהו לפנייך. שהאחרים קצת דורכים עלייך, לא כי הם רעים אלא כי זה מה שמתאים להם.
או כי הם לא שולטים בעצמם.
או כי יש להם איזה קושי בחיים או כל דבר אחר שבו את דנה אותם לכף זכות ומבינה לליבם.
ומה עם להבין את עצמך?
שמישהו אחר יבין אותך וידון אותך לכף זכות?
את לרוב אדם צנוע ומסתדרת, יש לך את העולם הפנימי שלך ובכלל אולי כבר נכווית בעבר בציפיות שיראו אותך.
אבל מתישהו, כמו השבת הזו, זה עולה על גדותיו.
עכשיו את נקרעת בין הרצון החזק להרמוניה ולאווירה טובה, בטח כשזה על חשבון הילדים, ובין הרצון שלך שהוא יראה אותך, שהגיס ידבר אלייך יפה, שאמא שלך תעריך את ההקרבה שלך, שתרגישי טוב - מילא את אבל יש תינוק בבטן, וחוצמזה מותר שיראו אותך קצת בשלב הזה של ההריון... (אני קצת מקצינה אבל מניחה שברגעים נמוכים זו התחושה)
והעצה שלי היא - גם וגם.
מה פירוש?
לעשות מה שמתאים לך, לא מה שאת יכולה אלא ממש מה שמתאים לך מבחינה רגשית, כדי להחזיר את ההרמוניה.
וזה יכול להיות גם לבטא כעס או להחזיק בתוכך את הרגש השלילי.
לא למהר לדחוק אותו.
מצד שני כן אפשרי להרגיע את האווירה *כשמתאים לך*
ולהסכים לקבל ממנו פיוס לא ישיר, לקלוט ממנו איתותים להתקרבות ולתת לו.
אבל, וזה אבל גדול, לא לעבור הלאה כאילו לא קרה.
כאשר האווירה נרגעת קצת, מפשירה קצת, לשבת לדבר על זה, רצוי מחוץ לבית, וכן להעלות את הרגש שלך, עם התבונה הרבה שיש בך לאיך לעשות את זה נכון, כך שהוא ישמע ולא יידחק לפינה.
לא לוותר על עצמך!
לספר איך הרגשת, ומה היה לך לא נעים, לא בהאשמה אלא מתוך הכאב שלך.
לא לפחד עליו, הוא יעמוד בזה.
כלומר שני המרכיבים קריטיים - גם לתת לאווירה להפשיר כדי שתהיה קרקע טובה להמשך *באופן שעדיין מתאים לגבולות שלך*, וגם לא לבלוע את הגוש בגרון ולהמשיך הלאה אלא לפרק אותו, אחרת הוא ימשיך להצטבר.
קרקע טובה להמשך יכול להיות לבקש ממנו חיבוק, או לחזור לישון יחד בחדר (בעיניי משמעותי מאוד), או לקבל ממנו מחוות אהבה, גם אם הן מגושמות או לא מתאימות, או להכין לו אוכל כל דבר אחר שאת יודעת שמרכך את האווירה, מצדך או מצדו.
בעיני, זה שהוא דיבר אלייך ככה זה מאוד לא יפה, אבל ליד המשפחה שלך זה ממש לעבור גבול אדום.
וברשותך, את לא הולכת לפייס אותו, תחכי עד שהוא יפייס אותך. יש גבול, ואת חייבת לשמור על כבודך.
מי זכאי?
יש לי מאוחדת שיא וכבר מלא שנים יש לי אבל בלידה הקודמת אמרו לי שבגלל שזה הילד הראשון שנולד כשהייתי מבוטחת אז אני לא זכאית לכלום.
יודעות מתי זכאים? לכמה ימים? איפה כדאי להיות? (אוהבת נוף טבעי)
יש 2 זכאויות
אחת של הביטוח האמצעי (לא זוכרת שמות)- זה מלידה רביעית.
והשניה מסל הריון ולידה- למי שיש את הביטוח הכי גבוה, בלי קשר לאיזו לידה.
אז הבן שנה וחצי עם חום פעם שלישית בשבועיים האחרונים🥺
זה התחיל מברונכיטיס אינהלציה ואנטיביוטיקה
אח"כ שלשולים והקאות
והיום שוב חום גבוה, אפילו לא הספיק לחזור למעון , הפעם זה נראלי גרון או שיניים או משו בפה
השאלה שלי מה עושים כדי לשכך כאב? נורופן נורופן נורופן?
שמעתי עכשיו שיש עניין עם האקמול וזה מלחיץ.
מצד שני הבחור גומר בקבוק נורופן בשבוע וזה ממש יושב עלי.
כואב לו ואני רוצה להקל עליו
מה עושים? יש משו טבעי להקל על כאב? (לא דווקא להוריד חום)
לא שמעתי שום דבר, וזה נחשב משכך כאבים בטוח.
אפשר לשלב בין אקמול לנורופן.
כדי לעזור לכאב, צריך לדעת ממה הוא נגרם.
לשיניים יש משחה שעוזרת, או נשכן שמקפיאים.
לגרום אפשר אולי תה עם דבש.
כאבי בטן? כאבי גרון? הוא קם וצורח ורואים שכואב לו
אבל אני ממש לא אוהבת את זה שהוא מקבל פעמיים ביום נורופן
במינון יתר.
וד"א אקמול תרופה יותר ותיקה מנורופן....
מה שנכון זה לשלב בין אקמול לנורופן
שיכוך כאבים אפשר עם בקבוק/כרית חמה אבל לא מתאים לגיל
לאוזניים יש טיפות טבעיות שמאד עוזרות ואפשר גם לשים שמן זית מעט מחומם
לשיניים יש טיג'ל אבל אומרים שלא בריא
ומשפיע לאחר זמן רב יותר ולטווח קצר יותר.
נורופן אני יודעת בוודאות שבכמות גדולה עלול לפגוע חלילה בכבד לעתיד לבוא וכדאי למעט
דווקא אני נותנת אקמול אבל משתדלת במהלך היום כשמציק משהו לילד- לצאת איתו, לטייל, להסיח הדעה.
כשממש סובל- אקמול
בלילה- אקמול
במהלך היום מנסה להפחית, ועם חום זה הכי קל... מקלחות
מאז כבר לא מחזיקה בבית
אם כי אין ספק שנורופן חזק ולטווח ארוך, אין עליו.
כשהבת שלי שברה את הרגל, רק עם נורופן הייתה רגועה. אקמול לא מדגדג.
מוסיפה ומדייקת-
אקמול משפיע מהר יותר ולזמן קצר יותר
נורופן- להיפך..
אקמול מתפנה דרך הכבד
נורופן דרך הכליות
מכאן החשש של הנפרולוגים שהובאו בשרשור.
אם היו שואלים רופאי כבד, היו אומרים כנראה הפוך..
מפה לשם,
ההמלצה היא לשלב בין השניים,
וכמובן לא לתת לילד לסבול..
ולתת משככים אחרים
(לא תמיד עובד לי, ואני נותנת גם אקמול).
ההמנעות מהסיבה שכתבת
אין קטע להיות כל יום על משככי כאבים.
אם זה אזניים או שיניים אז לתת משהו ספציפי שעוזר.
אני משתדלת אם אפשר לא לתת אקמול וכו'.
הרבה חיבוקים, מנסה להרדים יותר, ואם מניקה-אז מלא מלא מלא הנקה. נכנסת אתו למיטה להרבה זמן.
מעבר לזה מנסה להבין מה כואב, למשל אוזניים- יש טיפות שמאלחשות קצת את הכאב.
אם כל זה לא עוזר והילד לא נרגע- אז כן, נותנת אקמול.
(אגב גם כשאני לא מרגישה טוב- קודם כל מנסה להתמודד, לנוח, לישון, ואם ממש בלתי נסבל או שממש חייבת לתפקד עם הילדים אז לוקחת אקמול).
בהצלחה!
כדי להילחם במחלה
משתדלת לתת לו לעשות את שלו
כמו שכתבתי למעלה
וגם אמבטיה חמימה שהולכת ומתקררת מורידה קצת את החום
ושוב, אם נראה לי מפחיד אז כן נותנת אקמול.
אבל מעדיפה לא לתת על כל דבר, זו תרופה שיכולה לפגוע בגוף (בכבד) ועובדת על מערכת העצבים...
כמובן זו לא המלצה אלא רק מה שאני עושה..
יש לי ילדים שלא מסכימים לקחת אקמול (לא תינוק שאפשר להכריח), הם עוברים את זה בסדר ובקושי חולים
ואני אומרת לבעלי- תראה, אם הייתי מביאה לו עכשיו אקמול, הייתי בטוחה שבזכות האקמול הוקל לו.
אבל הוקל לו בלי קשר לכלום.
כמובן כשמציק מאוד, לא מהססת לרגע לתת אקמול אבל לא כעזרה ראשונה.
אצלי פעם העליתי חום אחרי אחת הלידות.
נתנו לי אנטיביוטיקה הוריד בגלל חשש לזיהום. וזה היה אמור להיות לכמה ימים.
ובינתיים ממש ניסו ללחוץ עלי לקחת אקמול/נורופן להוריד את החום. אבל אני סירבתי (כי באופן כללי משתדלת לא לקחת אם לא חייבת).
ואז אחרי לא הרבה זמן ירד לי החום. והרופא אמר שזה לא יכול להיות בגלל האנטיביוטיקה כי היא לא משפיעה כל כך מהר, ולכן כנראה שאין בה צורך ואפשר להפסיק איתה.
אבל אם הייתי לוקחת אקמול/נורופן אז היו חושבים שהחום ירד בגלל זה ולכן הייתי צריכה להישאר בבית חולים עם אנטיביוטיקה לעוד כמה ימים...
אם נראה לי משהו וירלי אז אקמול
אם נראה לי משהו דלקתי (כמו דלקת אוזניים) אז נורפן כי הוא גם אנטי דלקתי
אם ממש קווץ אז לפני הלילה גם מביאה נורפן- כי הוא מחזיק ליותר זמן
שלום לכולם, אני מחפש צימר עדיפות לאזור הצפון, התחלתי לחייג לבעלי צימרים שמפורסמים באתרים ותמיד זה לא כמו המחיר שכתוב באתר ולא תמיד הזמינות היא כמו באתר, אשמח לדעת ממי שעשה הזמנה מAIRBNB או צימר 360 שההזמנה היא אונליין שבאמת אפשר להסתמך על זה שזה המחיר הסופי ( ההזמנה דרך האתר אבל לא באלי הפתעות ) כי אין שם אפשרות של תקשורת עם בעלי הצימרים, אשמח למענה ועל הדרך אם יש לכם צימר להציע אשמח
2 מקומות ממש מושלמים
אירופה הקטנה בחד נס- וואו של מקום
וגם פיפטיס בכפר ורדים. ממש מוצלח (על פיפטיס יכולה להגיד לך שהבעלים במילואים אז הזמינות שלו במענה קצת נמוכה מצד שני מבחינתי זה ערך מוסף)
שתיהם נקיים מאד, שירותיים, עם ג'קוזי ובריכה פרטית (בפיפטיס תיאמנו עם בעל המקום שאין עוד זוג במקביל)
בסביבות ה900 שח ללילה
כאמא - כשאת רוצה לדבר עם מורה, בבקשה במקום לכתוב לה "היי, אשמח לדבר איתך. מתי אפשר?"
תכתבו במילה או שתיים על מה השיחה הולכת להיות.
"היי, הבנתי שהיום היה מקרה x בכיתה. אשמח לדבר איתך על זה. מתי אפשר?"
המורה במקרה הזה יכולה להתכונן לשיחה ולא מפחדת וחוששת מאיזו מתקפה תבוא אליה בשיחה. כשלא כותבים על מה השיחה זה מלחיץ ומטריד מה הולך לבוא...
גם למורות אני פונה באותה בקשה. אם את פונה לאמא, תכתבי בכללות על מה. אני אמנם לא אמא לילדים בבית ספר, אבל מניחה שמלחיץ הורים להבין שיש למורה סיבה לפנות אליהם לא פחות ממקרה הפוך.
בתודה:
אני,
מורה צעירה ואמא לתינוק קטן שעדיין מפחדת משיחות עם הורים.
שאת לא חייבת לענות בטלפון לכל שאלה.
מותר לך להגיד, אני שומעת, צריכה לבדוק/לברר/לחשוב על הדברים ואחזור אלייך עם תשובה.
זה באמת קשוח שיחות עם הורים. זה דורש חשיבה ומאמץ לא קל, בטח בתחילת הדרך. גם אחרי 7 שנים זה קשוח.
לא להכנס למקום מתגונן, אלא לשמוע, להכיל, לנסות להבין את המקום של ההורים.
ואם עשית משהו שאת בטוחה שהוא נכון אז תסמכי על עצמך. רק לחשוב איך לתווך להורים בצורה נכונה.
ומותר לנו לטעות.
אני מתנצלת לא מעט על טעויות ואומרת שלומדת מהם להבא.
חיבוק גדול ❤️באמת מאתגר
שאלתי מתי אפשר לשוחח ונעניתי בשעה מתאימה פלוס שאלה: באיזה ענייין.
ובאמת אחרי כמה פעמים למדתי איך להתנסח, אבל ממש לא ראיתי את הבקשה הזאת כחריגה או מוזרה.
למתבגרים ועדיין חוששת מאד משיחות עם הורים.
ואצלנו אין את האופציה של ווטסאפ- אני ישר נכנסת תחת המתקפה........
והפחד הכי גדול שלי- כשאבות מתקשרים
אז אני מתכווצת לגמרי כי ברור שזה כדי להעיר ולצעוק.
אבל מה שלא יהיה, אני משתמשת בשיטה שתמיד עובדת
דבר ראשון פותחת במילים טובות וכנות על התלמידה
זה מרכך הכל
בין אם אני יוזמת השיחה ובין אם מתקשרים אלי.
כן זה באמת עובד פלאים
יחד עם זה לפעמים קשה להוציא מחמאות אמינות בצורה טבעית שלא מאולצת.
לק"י
כאמא נוהגת ככה. וגם משתדלת להחמיא על הדרך מידי פעם. כי אני יודעת כמה זה חשוב, אבל לא תמיד מצליחה להחמיא.
האמת שכאמא, אין לי פנאי להילחץ, אני מספיק עסוקה אבל כן זה הגיוני לכתוב בכמה מילים מה נושא השיחה.
זה גם עוזר לדעת האם זה שיחה ארוכה או קצרה והאם צריך לגמרי פניות או שזה משהו שכן אפשר לשלב בסיטואציה יחסית רגועה.
רופאה אחת אמרה שבטח שאפשר ונתנה מינון מוזר ממש. 3 כדורים ב3 פעמים ביום להתחיל 3 ימים לפני המחזור.
רופאה שניה אמרה שאסור בהנקה בכלל.
מה אתן יודעות על זה?
ומשהי שמעה על מינון כזה? זכור לי מינון שונה ממש.
תודההה
המינון באמת קצת מוזר אבל
אני מכירה פעמים ביום ולפחות חמישה ימים לפני המחזור
הילד שלי החליט שהארון מתחת לכיור במטבח זה הבית שלו
מצוין.. (יש שם מקום כרגע כי הטוסטר התמקם קבוע על השיש מרב שימוש)
אבל הוא מתעקש שאני אסגור אותו
ומתעצבן כל פעם שמישהו נוגע בדלת
וחשוך בפנים
ואני מפחדת שלא יצליח לצאת (לא שזה מסובך, פשוט לדחוף, אבל חשוך כאמור)
הייתן מאפשרות לו?
היום פשוט הכנסתי לבפנים קופסא אבל הוא בא לקרא לי שאני אבוא 'לסדר לי את הבית'
מניחה שאת שם בסביבה, אז אם לא יצליח לצאת ידע לקרוא לך.
אם יש לך תכנון בהמשך להשתמש בארון לדברים שלא תרצי שיזיז אותם אז אולי עדיף לא להרגיל אותו שמותר להכנס לשם.
אני חושבת שלא כדאי להסכים לסגור את הדלתות. גם אם שם ספציפית יש זרימת אוויר, הוא עלול ללמוד מזה שאפשר להסתגר בכל פינה דומה, ובמקום אחר זה כן יהיה חנוק מדי ומסוכן...
אולי יש לכם אפשרות בינתיים להוציא שם את הדלתות כדי שלא תהיה בכלל הווא אמינא לסגור אותן?
וכך גם כשתרצו להשתמש שוב בארון, תחזירו את הדלתות ויהיה לו ברור שהארון עבר שינוי תפקיד והוא לא יבקש להיכנס אליו...
בכל אופן, זה באמת מתוק! אני זוכרת שאפילו כתבתי סיפור בשביל הבת הגדולה שלי (קראתי לו "הבית של איקס") כשהיא מצאה לעצמה פינה בתוך ארון ספרים שהיה אז ריק🙂 (היום כבר אין לנו מקומות ריקים בבית ב"ה🤭 אבל יש לנו עוד ילדים שאוהבים את הדברים האלה...)
להוריד דלתות זה לא ישים
גם ככה הוא כל היום מצליח לפתוח סוגי מנעולים ועוש לי סדום ועמורה בכל הארונות.
בלי דלתות אנחנו נחיה בכאוס
שם יש אויר בטוח, בשאר הארונות אין כל כך מקום
אבל אולי באמת זה הרגל לא טוב?
ננסה לחשוב על משהו
כללית הוא בגיל ההתבגרות די קשה לשנות את רצונותיו ואני משתדלת להאבק רק על מה שקריטי
(נגיד אני לא מרשה להסתובב בלי טיטול.. מצידו הוא חושב שהוא יכול לעשות בשירותים)
(אגב, יש ילדים בגיל הזה שנגמלים😜 אבל זה בהחלט משהו שצריך להתאים לאמא קודם כול...)
יכול להיות שבאמת לא שווה להתעקש על זה עכשיו... הוא קטן, ויוכל לשנות הרגלים בהמשך.
אם את בטוחה שאין בזה סכנה (בשבילו, כמובן, הכלים במטבח זה מילא😉) - אז תאפשרי לו וזהו. באמת צריך לבחור את המלחמות לפעמים...
מבחינה טכנית או להוריד את הדלתות או לשים נעילה שלא יוכל לפתוח את הארון.
מבחינה מהותית יותר קל לשים את הגבול שלא נכנסים למקום חשוך וסגור לגמרי,
מאשר למשל להפריד בין ארון סגור למכונות ל"ע או מקרר.
את המקרר הוא לא יודע לפתוח לבד אבל זה ענין של זמן...
אם את חוששת שלא יצליח לצאת אז להתאמן איתו קצת על לפתוח מבפנים.
ואת יכולה גם לשים משהו על אחת הדלתות שלא יסגר עד הסוף.
והוא נשמע מתוק דבש
שהפרשנות הזו אפילו לא עלתה בדעתי
אולי תקני לו אוהל קטן כזה שישים בו משחקים וישב בו?
לקנות. אני ממש לא בעיניינים.
רוצה עגלה טובה עם אמבטיה וטיולון וסל נוח למטה ומיטת תינוק. במחיר טוב.
פשוט יש ככ הרבה סוגים שאני הולכת לאיבוד...
מחיר מצויין איכותית וטובה
מחזיקה לנו כבר כמה שנים וילדים ועדיין מצויינת
ושי לי המלצה על חנות שקנינו אותה בירושלים אם רלוונטי.
אבל מסייגת, בסוף עגלה טובה (כמו כל מוצר אחר) - זה עניין של התאמה לצורך שלכם.
משקל, יציבות, התאמה לתנאי שטח, מקום שתופס באוטו... כל אחד ומה שיותר חשוב לו, וההגדרה שלו למחיר טוב. (למשל אנחנו התלבטנו מאוד אם לקנות עגלה יקרה יותר ב3000 ש"ח כדי שתהיה קלה יותר - מה שאנחנו בחרנו לא צריך להיות נכון לכם).
מיטת תינוק, בדיוק חיפשתי עכשו וראיתי שסגל הם חברה גדולה ונפוצה שיש בכל מקום בערך, אז הסתכלתי מה אני אוהבת ואז בדקתי איפה יש מחיר הכי טוב (בניגוד להיגיון, חנויות מוכרות ביותר זול מהאתר הרשמי שלהם). אני הזמנתי השבוע בשילב, כי יש מבצעי נובמבר אז המחיר התאים לי.
כמובן יש גם יד2...
לקחת לנסיעות. פשוט נוחה לתפעול ואמבטיה נוחה. לא מסורבלת.
יש מעקה חום כזה לספורטליין. זה לא מפריע לתינוק להניח רגליים? ובתמונה רואים שהרגליים יורדות , אפשר ליישר את זה?
מה עם אינגליזינה, פרגו יש עוד המלצות?
אמא לאוצר❤ןהאמבטיה ממש נוחה וגדולה.
לא הבנתי את השאלות שלך.. אם תסבירי אותם אענה בשמחה🤭
בתמונה יש מעקה חום. זה נוח? התינוק מניח על זה רגליים? (זוכרת שתינוקים אוהבים להשעין רגליים ככה אבל זה דימוי עור כזה..) וגם נראה בטיולון מושב שבו הרגליים יורדות, אפשר לישר? ושישכב?
העגלה כבדה?
דגם אפטיקה. נוחה בטירוף. היגוי יותר ממצויין, אמבטיה עצומה...
לי יש ספורט ליין סיילו xl משנת 2023.
יש מעקה מעל הרגליים, זה לא מיועד שישימו עליו רגליים.
אולי יש תינוקות שמרימים לשם את הרגליים. אם הם עושים את זה, זה אומר שככה נח להם.
את המקום לרגליים אפשר ליישר.
להיות בכל העגלות..
ולהפך כשאין זה מבאס לתינוק הם מאוד אוהבים להחזיק בו
הרגליים מתכווננות איך שתרצי
והיא באמת מושלמת בעיני נוחה ויציבה ואיכותית
חוץ מזה שלהוריד בד ולכבס -קשה עד בלתי אפשרי כמעט..תלוי דגם
אם כן אז אצלנו מאודדד נוח להם להניח על זה רגליים. זה הורס מצחוק לראות אותם מרימים רגליים ומתפננים להם.
לגבי הסוף התשובה היא כן, אפשר ליישר ככה שהרגליים לא ירדו
שאפשר להוריד את המעקה החום אם רוצים (אני בדרך כלל שמה אותו רק כשאני הופכת את העגלה שהתינוק עם פנים החוצה ולא אליי)
אם זה ילד ראשון ואת לא יודעת מה צריך תגידי ונכוון אותך בשאלות.
מה שטוב לאחת יכול להיות גרוע מאוד לאחרת.
אם הלידה קרובה לתחילת שנה לועזית, כדאי לנצל את המבצעים שיש בחנויות.
הפסקה ארוכה וכבר הוצאנו הכל מהבית. כי אין פה תינוקות מזמן ובסוף כבר קצת התייאשתי מלשמור. מקווה בע"ה שישמש עוד תינוק אחרי אבל זה לא כמו לילד בכור.
אני כבר ממש לא בעיניינים. זוכרת פשוט שהילדים שלי אהבו להניח רגליים. רוצה עגלה של אמבטיה וטיולון.
קיבלנו סיוע לקנות חדש ללול 1000 שח ולעגלה 2000. אבל אם יש עגלה עדיפה יקרה יותר, אולי אקנה מיד 2, ופשוט אקנה ואמכור חדשה שעולה 2000. לא יודעת. ואין לי כח להתלבט.
גם בגדים אין לי עדיין.
יש מבצעים עכשיו?? איזה כיף!
איפה כדאי באייס, שילב, בייביסטאר, משהו אחר?
חודש נובמבר וסוף שנה זה לגמרי זמן של מבצעים.
בגלל שרוב החנויות מחזיקות את אותם מותגים בסך הכל, הייתי בוחרת מה אני רוצה ואז בודקת איפה הכי זול.
בגדים - בקרטרס יש עכשו 2+4 שזה מבצע מעולה, בחנויות אחרות יש גם מבצעים אבל לא בטוחה שזה כבר המחירים הכי טובים.
אחרי שימוש בכרטיס של ארגון המורים + קנייה בעודפים של שילב
עגלה חדשה לגמרי של ספורטליין, פשוט דגם של 2024 ולא 2025 ואז הם מוכרים בזול
שווה בדיקה
יצא 1500 ברהיטי אור בירושלים.
אני יודעת שזה זול בפער לעומת כמה שראינו במקומות אחרים...
אולי אפשר להתקשר לשאול שם.
בכל מקרה זאת תקופה טובה לברר אפשרויות כי יש מבצעים.
יש לך 1500 לחנות ואת מתלבטת על מה להוציא אותם בעצם?
עגלה וגם מיטה/לול,
ואת התקציב בחנות לשמור לכל הדברים ה'קטנים' שמצטברים?
רפידות הנקה/משחות/מוצצים/בקבוקים- שלא לוקחים ממסירה בדרך כלל כי רוצים חדש
ובגדים חיתולי בד מצעים וכו', שבעקרון לגילאים הקטנים קל למצוא למסירה אבל לא יודעת אם יש לך ממי, ולגילאים היותר גדולים כבר קשה יותר.
חייבת לעשות בדיקה אצל רופא נשים קודם או שזה בסדר להתחיל?
אני 4 שבועות אחרי קיסרי ואין דימום משמעותי כבר מעל שבוע
הרב שלנו אומר לא לקחת סיכונים,אני אחרי קיסרי
רק חשוב לי לדעת כאן צריכה בדיקה של רופאת נשים או שאפשר להתחיל?
יש מישהי עם ניסיון בזה?
זאת אומרת שקשה מאוד לא לאסור את זה
לכן נראה לי הזוי לטבול ואז לטבול שוב 😵💫
מנסים להיכנס להריון.
איך מעבירים את ההמתנה מהביוץ עד הווסת / הריון בטוב?
אשמח לשמוע טיפים, מחשבות, רעיונות, הכל.
בעיקר איך מחזיקים מצד אחד את הציפיה הגדולה, ומצד שני את האפשרות שזה לא יקרה הפעם.
תודה, חוזרת לניק שלי לעקוב.
עכשיו אני בהמתנה אחרת, לא רחוקה ממך אבל מתסכלת גם כן, לאור זה שהיו לי כעת 2 הפלות רצופות - יש תוצאה חיובית ב"ה, אבל הא"ס עוד רחוק רחוק רחוק...
ממתקיתמה שלא בטוח תעשי כשתהיא בהריון בע"ה בקרוב...חחח
לצאת לבלות עם בעלי, במסעדה/בית קפה או סתם אטרקציה, לחזור הביתה עייפים אך מרוצים..
להתלבש יפה, לקנות לי בגדים שאני אוהבת, לטפח את השיער.. כל התעסקות שגורמת הנאה ושלא תמיד יש זמן לעשות כשמגיעים הילדים..
אני זוכרת שממש נהנתי שכבר לא מיהרתי להיכנס להריון ואז זה הגיע 😆
לזה שהיא לא ציינה אם יש כבר ילדים.
תודה שהארת את תשומת ליבי!
אבל גם אם כן. גם לי הייתה הפסקה ארוכה אחרי כמה ילדים. עדין נהגתי באותן דרכים עד כמה שניתן...
אוף בא לי לבכות
אני עם דיאמלה כבר שבוע וחצי ונהיה לי קצת דימום על תחתון צבעוני
בעלי עוד לא שאל רב אבל אני בפחדים שזה יהיה מסיבי
מתבאסת שלא סמכתי על ההנקה, פשוט זה ילד ראשון ואני לא יודעת אם ההנקה מונעת לי
ובכלל אם ימאס לי מהמניעה אז איבדתי את המניעה של ההנקה? (הוא עוד לא בן 3 חודשים)
אבל בטח לא כדאי לי להתייאש מהר
וזה רק מעצם המחשבה על הרחקות
וחיבוק על הבאסה מהאפשרות להיאסר...
הסיוט שלי.
רוב הסיכויים שעוד מעט זה ייגמר.
וגם אם יתגבר ויאסור, זה בדרך כלל חד פעמי.
זה לא קשור למניעה של הנקה.
אם ההנקה מונעת לך, היא ממשיכה למנוע גם עם גלולות, וגם אם את מפסיקה.
אצלי ההנקה מונעת לתקופה די ארוכה. בלידה האחרונה לקחתי סרזט, כי הייתי אחרי קיסרי ולא רציתי לקחת סיכון. הפסקתי עם הסרזט אחרי שנה, וההנקה מנעה לי עוד 9 חודשים.
עד כמה שידוע לי דיאמילה זה כמו סרזט, וסרזט יש דימום הסתגלות שמתחיל כשבוע אחרי שמתחילים. אצלי זה היה כמו מחזור והצלחתי להיטהר ממש בקלות ואח"כ שקט לשנה.
בעז"ה יהיה ככה גם אצלך 🙏
ולגבי הפחדים, ממש תנסי לשחרר את זה עכשיו, אני הכי מבינה אותך בעולם כי גם אני ככה. תני לזה כמה ימים, שבוע, ותראי מה הכיוון, אל תסיקי מסקנות עדיין ואל תתייאשי עדיין מכלום ❤️
אם את מניקה הנקה מלאה מלאה אז המניעה של הכדורים פשוט עובדת על ריק.
אישית ממליצה לך לשקול התקן לא הורמונלי
אני עשיתי בלידה ראשונה בדיוק בגלל זה
כדי לדעת כמה זמן ההנקה מונעת לי את חזרת המחזור בלי התערבות של הורמונים.
לק"י
וחשוב לדעת שהכוונה בהנקה מלאה היא מעבר לרק הנקה ובלי תמ"ל.
אלא גם בלי מוצץ, בלי לפתוח פערים גדולים בין הנקה להנקה, הנקה גם בלילה. וכנראה שיש עוד דברים.
קודם כל כמובן זה דעה אישית שלי מניסיוני ולא ייעוץ רפואי
אני לקחתי מניעה הורמונלי (סזרט) כשהנקתי הנקה מלאה בלידה השניה
הפסקתי כעבור שבועיים כי עשה לי מאוד רע
ולא קרה כלום, ההנקה המשיכה למנוע לי את חזרת המחזור
זה מה שהתכוונתי בעובדת על ריק
שהיא פשוט לא עושה כלום אבל שוב זה כמובן לא מונח רפואי מקצועי
וגם הייתי אחרי קיסרי וחששתי לקחת סיכון
בלידה שניה כאמור ניסיתי הורמונלי והתייאשתי מההורמונים ונתתי לטבע לעשות את שלו.
לא מכניסים לגוף סתם עוד הורמונים וסובלים מתופעות לוואי
ואגב אצלי הנקה מונעת גם אם אני משלבת תמ"ל. וגם עם מוצץ. לפחות שנה אני לא מבייצת.
גם כשהפסקתי להניק לקח לי כל פעם לפחות חודשיים לבייץ, עד שהגוף התאזן בחזרה
לק"י
גם אצלי הנקה חלקית מונעת עד גיל שנה+
אבל כנראה שססטיסטית אחוזי המניעה עולים עם הנקה מלאה.
@אפונה העלתה יום אחד קישור מעניין בנושא.
תחשבי שהביוץ מגיע שבועיים (+-) לפני שהדימום מופיע.
אז לא הייתי בונה על זה
יש לא מעט נשים שנכנסו להריון בהנקה מלאה בלי שהיה לפני כן ווסת סדירה.
המלצתי לה לשקול התקן לא הורמנלי כדי שתכיר את הגוף שלה וכמה זמן הנקה כן מונעת חזרה של ביוץ.
גם אני כשזה היה לי מאוד קריטי הוספתי מניעה של התקן
כשזה לא היה כ"כ קריטי אז כן הסתמכתי על הנקה כמניעה מתוך שיקול שיש מצב שכן יהיה פתאום ביוץ והריון.
הנקתי כל 3 שעות על השעון, מלאתי את כל התנאים וילדתי בדיוק שנה אחרי הלידה הראשונה.
אני ראיתי פעם שכתבו שהנקה מלאה מלאה לפי התנאים שהוזכרו פה קודם מונעת ברמה של 98% (לפחות במשך תקופה מסוימת אחרי הלידה).
אני לא יודעת בדיוק מה המקור ואיפה ואיך זה נבדק.
אבל זה באמת שונה מסוגי מניעה אחרים, כי אף פעם אי אפשר לדעת במשך כמה זמן זה ימשיך למנוע.
גם מי שההנקה מונעת לה, כל עוד היא מונעת - זה 100% מניעה כי באמת אין ביוץ ואין אפשרות להיכנס להריון. אבל יום אחד (ולא בהכרח בעקבות שינוי בדפוס ההנקה) הביוץ יחזור בלי הודעה מראש, ואז פתאום ממניעה של 100% זה הופך למניעה של 0%.
(מי שמכירה טוב את הגוף שלה ע"פ שמ"פ, אולי כן תצליח לזהות מראש. אבל זה יותר קשה לזהות סימני ביוץ כשאין מחזוריות קבועה, ולמי שאין היכרות מוקדמת עם הגוף שלה זה די חסר סיכוי).
מי שיש לה היכרות עם הגוף שלה בעקבות לידות קודמות - זה כן יותר מנבא עד כמה ההנקה מונעת. זה לא תמיד עקבי לגמרי, אבל יש יותר ידיעה מראש על תקופה שהיא די בטוחה.
(למי שממש קריטי לא להיכנס להריון, אומרים שלא כדאי לסמוך על זה, כי יכולות להיות הפתעות בכל זאת...)
לקח כמה ימים
לא נאסרו, אבל זה גם תלוי פסיקה..
זה גם לכיוון ההפוך
תחשבי שבלי גלולות יכול להיות שעוד רגע פשוט יחזור לך המחזור.
יש נשים כאלה. גם אם הן מניקות הנקה מלאה לפי כל החוקים. זה גוף האדם זה לא מכונה וזה משתנה מאישה לאישה..
ומאותה הסיבה, אם מבחינתך זה סבבה להיכנס להריון מחר, אז אל תמנעי.. אם לא, אל תוותרי על זה.
וואו איזה הקלה
וכן, מבאס אותי מאוד שאני לא יודעת אם הנקה מונעת לי, במיוחד שבמשפחה שלי היא די מונעת
פשוט אני ממש מפחדת מצפופים ולא רוצה לקחת את הסיכון
תהיי חייבת להיות בלי מניעה הורמונלית. הגנטיקה המשפחתית יכולה להעיד אבל לא ב100%. אצלי לאמא שלי מנע לחלוטין עד ההנקה האחרונה, גם אם היא בגיל שנתיים, ואצלי מנע איזה חודש (;
אם חשוב לך למנוע את יכולה לשים התקן לא הורמונלי או להמשיך אם הגלולות, רק שאז כאמור לעולם לא תדעי אם באמת את צריכה לקחת אותן.
בהצלחה רבה!
יחסית ארוך, ובד"כ אח''כ שקט.
לקחת נשימה עמוקה...
לא להסתכל בניגוב.
אם יהיה דימום משמעותי את תרגישי.
אין מה להתבאס, אם את רוצה למנוע, עדיף למנוע.
יכול להיות שזה דימום הסתגלות אבל מה שטוב בגלולות להנקה שלא תקבלי בכלל אחרי זה
60 ב18.9
אני הזמנתי מעליאקספרס
מעולות 🙂
מעניין...
זה נוח? מכונה רגילה (הכוונה שלא. איך כביסה עדינה) ומייבש עובד או הורס?
יש מצב שזה פחות סופג מבהתחלה..
אם משקיעים יותר אז כמובן שחשוב לעשות לפי ההוראות.
מעליאקספרס כנל
יפות כאלה עם דוגמאות פרחוניות מאחורה.
לשים לב שזה אטום לנוזלים!
מתכבס מצויין עם כל הכביסות.
זה נמכר בד"כ בשישיות, לדעתי כדאי 12 (זה מלא פעמים נעלם בכביסה או שמתגלגל לכל יני פינות, לפחות אצלי)
פעמיים קניתי מעליאקספרס אבל הן לא היו אטומות לנוזלים. התאימו לי רק בשלב מאוד מאוחר של ההנקה, כשכבר היו רק ממש מעט טפטופים מידי פעם.
(האמת שמאז קניתי רפידות הנקה רב פעמיות של לנסינו, שהן כן אטומות לנוזלים. אבל גם הן פחות טובות לי מהחד פעמיות).
הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: עזרו לי בבקשה לבחור!
₪12.66 | 6Pcs סיעוד רפידות 6 יח'\סט רחיץ שד הנקה סופר לספיגה מחצלת עבור אמא עמיד למים האכלת Pad לשימוש חוזר ספקי
זה מתלבש ממש כמו פקק שחוסם את יציאת החלב.
מנע לי דליפות בצורה מצוינת
לי זה גם היה נח ונעם על הגוף
וגם בעיקר והכי חשוב בעיניי, לא רואים את זה מבחוץ כמו שאפשר לראות רפידות חד פעמיות (אולי זה רק רגישות שלי ולא באמת רואים)
אבל כמובן הנקתי/ שאבתי כל כמה שעות
