פורום הריון ולידה (עמוד 988)

צריכים לזכות עליו.
וזה מרתיח. מאוד
לפחות שישי בחופש
תחשבי מה זה כשזה יום עבודה או לימודים (סטודנטית) עם נוכחות חובה...

גם אותי זה מרתיח בפעם הקודמת פשוט אמרו לכולם להחזיר את התינוקות הביתה ב-9 בבוקר !
אני פשוט אבקש מהמנהלת מעון החזר על היום הזה ? או שהם יודעים לבד ?,
כשאני חושבת על זה, פעם שעברה לא קיבלתי החזר

על המדינה ולא על המעון, שלא משלמת שכר ראוי בשביל העבודה הקשה הזו, ושכמות הילדים היא באמת יותר ממה שמטפלת יכולה לטפל בהם.

מתסכל

אמרו שניתנו החזר.

ולא קיבלנו זיכוי!
יש למישהי איזה מסמך שכתוב שצריך לזכות אותנו?

הבן שלי בן 3 מבקש עזרה על הרבה דברים שיודע לעשות.

ילד יכול לדעת להתלבש אבל זה עדין קשה לו לעשות כל מה שנצרך כדי להתלבש ולכן הוא מבקש עזרה.

גם שלי משבש מילים שיודע לומר לא משובש.

לגמרי תואם גיל ובעיניי להתעקש זו טעות שיכולה להביא לבעיות התנהגות ואחרות.

אז את מלבישה אותו מקצה לקצה? אני כן עוזרת לה בכל מקרה, יושבת לידה ורואה שהיא לא מסתבכת. אבל לעיתים יותר ויותר קרובות היא מבקשת שאעשה במקומה הכל. לדוגמא הבוקר היא התעקשה שאני אכניס לה את היד לתוך השרוול, משהוא שהיא עושה בלי תלונה מגיל תשעה חודשים (ואולי לפני).
אני מנסה להתעקש כמה שפחות, אבל לא תמיד אני פנויה באותו רגע לעזור. לדוגמא היא דרשה שאני ארים אותה לשרותים בזמן שהקטן גרר שרפרף, טיפס על השיש וכמעט הגיע לנרות.
או שהיא רוצה שאני אנעל לה נעליים וגם לגמור להתארגן ראשונה, אבל אני כבר באמצע לעזור לקטן עם הנעליים.
על דיבור אני באמת בכלל לא מתעקשת ולא אומרת כלום, אלא אם כן לא הבנתי אותה.

מציעה לו להלביש/ להוריד לבד, לפעמים עושה לפעמים לא. אני מציעה פעם אחת ואם לא אז מלבישה, כדי לא ליצור לו התנגדויות.

ברור שהיא תרצה עזרה כשאת עם הקטן, היא רוצה שתתרכזי בה, זה לגמרי טבעי.

אם הוא רוצה עזרה שאני עסוקה, אני אומרת לו שעוד מעט אעזור לו. לפעמים קשה לו לחכות ואני מזכירה לו שעוד מעט אתפנה ואעזור לו.

אלה פשוט דוגמאות לזמנים שלא יכלתי להענות לה, ועזרה מאוחרת יותר היתה לא רלוונטית.
אבל באמת אנסה ללכת לקראתה כמה שיותר ואראה אם זה עוזר

אם אני לא פנויה, אני אומרת - תבחרי אם את רוצה לעלות לבד לשירותים, או שאת יכולה לחכות עד שאסיים ואז אוכל להרים אותך.
להלביש בבוקר לחוץ - לגמרי אני מלבישה כולל הכל. בערב, כשהיא מתחילה להתבכיין שהיא לא יכולה להתלבש לבד, אני אומרת - תורידי חולצה לבד, ואעזור לך ללבוש פיג'מה. או: הנה אחזיק לך בשרוול ויהיה לך קל להוריד.
לבקש עזרה יותר כיף ויותר קל מאשר להתאמץ לבד, זה נורמלי להעדיף את הפינוק בגיל הזה וגם אחרי.

תמיד אומרים שמילד ראשון מצפים יותר מידי, טוב ששאלתי...
אז מתי בערך מצופה מילד לעשות דברים כאלה לבד באופן יום יומי?

שבגיל 5 יתלבשו בקלילות ויש שיזדקקו לעזרה. נראה לי בגיל 6 רוב הילדים מצליחים להתלבש בקלות ולעשות את רוב הטיפול העצמי לבד.

ציפיתי שדברים שהיא כבר עושה בקלות היא תמשיך לעשות. אבל אני מבינה שגם זו לא ציפיה תואמת גיל

בגיל מוקדם יותר הם נהנים להיות עצמאיים, חלק מגיל ההתבגרות של גיל שנתיים,
ודווקא כשהשלב הזה עובר, הם מנסים איך זה להתפנק ולהיות קטן.
אני לא יודעת אם אצל כולם זה בפער משמעותי כמו שאת מספרת, אבל ברמה כזו או אחרת נראה לי שזה קיים אצל כולם.

הוא בדיוק הגיע לגיל של "אני! לבד!"

אצלנו כשהוא עכשיו התחיל כבר להיות פרטנר מולה (על משחקים, ספרים, אוכל וכו)

ומצד שני הוא עדיין תינוק שמוותרים לו וסולחים לו על התנהגויות לא הולמות (מושך, זורק וכו)

אז בת ה3 וחצי הרבה פעמים אומרת שהיא תינוקת. ונראה לי שזה קשור.. סוג של שווה להיות תינוק -גם מקבלים הכל וגם סולחים וגם מפנקים..

איתך בדילמה. לא בטוחה כל פעם מה נכון לעשות...

כרגע משתדלת לזרום איתה עד שנגמרת הסבלנות..

אני לא מצפה מאף אחד לכסות לי את המנה עצם זה שהשקיעו ובאו משמח אותי מאוד אני מאמינה שרוב האנשים ככה.

יש לה אחות תינוקת?
אצלי כן, וזה מסביר הרבה

ההתנהגות שהיא מחכה תואמת גיל קטן יותר (זחילה על שש, דיבור בהצבעה וג'יבריש). יותר תואם סריוטיפ של תינוק. אבל אני לא שוללת שזה בכל זאת סוג של חיקוי

אחות בת שנה וחצי... אבל זה ככה הרבה זמן..
לי זה נראה תקין

בגיל הזה יש 2 רצונות עיקריים שהם תכלס סותרים אחד את השני.
הראשון זה עצמאות לעשות הכללל לבד גם מה שלא מותאם להם כמו לחתוך סלט וכו'.
השני הפחד לאבד את האהבה וזכויות היתר של התינוקות. הפחד לגדול. והרצון לחזור להיות תינוקת.
אז מה עושים? זורמים בגדול על 2 הצדדים האלה. מצד אחד אם היא מבקשת פינוק, ידיים וכו לתת בגבולות האפשר בלי להזכיר לה שהיא כבר גדולה.
מצד שני נותנים לה אחריות כאילו היא גדולה יותר. נגיד נותנים לה לשמור על המפתחות של הבית שיוצאים לגינה כי היא גדולה, נותנים לה לבחור עגבניות בסופר כי היא כבר יכולה, "מתייעצים" איתה (רק) בין 2 בגדים מה ללבוש היום וכו' נותנים לה זכויות של גדולה.
כל הדברים האלה תשתדלי לעשות בטווח הבחירה שאת רוצה שיהיו כמה שפחות ויכוחים.
הרבה פעמים תוך שבועיים חודש היא תרגע ותחזור להתנהלות נורמלית.

סידרת לי בראש את הסתירות בהתנהגות. תודה

ואם חוגרים אותו הוא בוכה עד שמוציאים

'שהוא ירדים את עצמו'

זה תמיד קשה לי לעשות את המעבר הזה
אבל צריך למצוא את הדרך..
ככה הוא יירדם יותר מהר וגם פחות יקום בלילה כי לא יצטרך אותך כדי להירדם מכל התעוררות קלה...

אשתדל להרחיב יותר מאוחר איך

אני תמיד

אני לא זוכרת בדיוק איך
אבל יש שלב שכבר לא עובד לנו נדנוד בעגלה ואז אני מבינה שהן צריכים את ההרדמות העצמאית..
לא לגמרי עצמאית כן?
אני יושבת לידם עדיין ולפעמים מלטפת בעדינות..

אבל זה כמו ש'ילד בגיל הזה לא יירדם בטפיחות על הגב קצובות כמו תינוק קטן..


אז דבר ראשון מאוד עוזר לי לדבר איתם על זה-
לא ישירות,
איך אתה רוצה להירדם?
אני יושבת לידך בזמן שאתה נרדם עצמאית
וכאלה..

ואז עם חפץ מעבר- אצלנו עם בקבוק,
אומרים לילה טוב לכל הדברים בחדר,
שואלים אותו אם הוא רוצה לשכב על הכרית הזו או הזו, כדי שהבחירה תהיה בין שתי אופציות שכיבה,
שמים אותו
ואומקים משהו כמו
אני יושבת לידך בזמן שאתה שוכב, ושתוה בקבוק ולאטלאט נרדם
אתה רוצה שאלטף אותך?
עוזר לי גם לעצום עיניים העצמי, שלא יהיה קשר עין
וכמובן חדר חשוך
אפשר לישם מוזיקה מרגיעה או לשיר שיר מרגיע
ולהיות לידו עד שנרדם,


אם קם אז להזכיר בקול רגוע שעכשיו הוא מאוד עייף אז הוא הולך לישון, ולשאול אם על הכרית הזו או הזו, או עם הדובי או בלי
ולהמשיך לשיר וללטף קלות בשקט..


וגם לתרגל את זה בשנת צהריים זה הכי קל להירדמות, ואז בערב גם ובלילה הוא ילמד בעיקר בעקבות מה שלמד ביוםץכי הרגלים בלילה זה קשה לכולנו ללמוד...


מקווה שאני מדייקת בגיל ולא מתבלבלת...

ובהצלחה גדולה!!!

אני יכולה לדבר איתו על זה, אבל זה שיחה חד צדדית. הוא אומנם מבין הרבה אבל הוא מדבר מילים ספורות. וגם זה רק הברות.
אז אני לא יכולה לשאול אותו מה הוא רוצה כי הוא לא ייענה לי, רק יתעצבן שאני לא מבינה אותו.
אני שוכבת לידו ועוצמת עיניים. הוא אוכל בקבוק, וכשמסיים אני מלטפת או עושה מסאג' או שרה לו או כם וגם.
וכל פעם שמנסה לברוח אני מחזירה אותו ואומרת לו שלא קמים והולכים לישון.
אבל זה לא עובד! אנחנו כבר חודשים ככה והוא עדיין לא הפנים, וכל הרדמות זה קשה מחדש.
ואין לי עוד מתי לתרגל איתו את זה. הוא ישן צהריים במעון.

ואת אלופה לבל על הזמן!!!

בעיקרון יש לו לול, אבל הוא לא ישן בו רגוע בכלל.
אז ת'כלס הוא דיי ישן איתנו במיטה. (או כמו שבעלי אומר - זה המיטה שלו והוא מרשה לנו לישון איתו😅)

נראלי שכדאי לעשות סדר
שישן במיטה שלו אבל כדי שזה יעבוד צריך ליידע אותו איתה
לשים דברים שהוא אוהב אולי מגן מיטה שנמצא רק ליד הקיר- עם ציורים מעניינים, לנו היה כזה עם ציורים של חיות מים וזה ממש עזר, סדין עם ציורי חיות, דובי שהוא אוהב וכו'
כריות מפנקות וכו' וכו'...

ברור שיהיה מסובך כשכל רגע הוא יכול לקום וללכת
זה פיתוי גדול מדי...
ככה לדעתי..

ותודה על הזמן שאת מקדישה לענות לי!

כבר אומרת- הוא יבכה. והוא יצרח בלילות הראשונים.
אבל מנסיון ככל שאת יותר שלמה עם התהליך והדרך- ככה זה ילך חלק יותר. הוא מרגיש את החשש והפחד שלכם מהבכי שלו וקופץ על ההזדמנות...
ובאמת אי אפשר לחיות ככה... הם בגיל הזה כבר צריכים לדעת לישון לבד וגם לישון לילה שלם.
תחשבי עם עצמך על מה זה יושב, וברגע שאת תיהי שלמה עם זה הוא ירגיש את זה גם, ודברים ילכו חלק.
זה לא אומר שלא יצרח ויתנגד... אבל את תיהי בטוחה ואיתנה והוא יקלוט את זה ויזרום.
זה עניין של שבוע גג של התמדה..

ושישן במיטה שלו! זה הכי כיפי בעולם.. הלוואי עלי מיטת תינוק שתעטוף אותי מכל כיוון
זה ממש מה שאתם משדרים ומרגישים..
בהצלחה!

ולספוג את הבכי
אבל כשהוא בוכה מתוך שינה ומעיר אותי אני לא מספיק מאופסת כדי להתמודד איתו.

הוא יירדם יותר טוב גם בלילה.

אולי לעשות לו זמנים בערוץ שמשחק עם משחק מגניב
שותה בקבוק לפני השינה בנחת במיטה
תספרי לו סיפור שם אולי

ואז כשהולכים לישון זה לא מקום מנוכר

ולגמרי להיות לידו אבל להעביר מסר ברור מה עושים עכשיו- עכשיו הולכים לישון, אני איתך, אני יושבת כאן לידך בזמן ש*אתה* נרדם (מישי כתבה פה פעם לשים לב לטרימינולגיה- לא להגיד בוא אני ארדים אותך, אלא בוא נלך לחדר, אני אשב לידך בזמן שאתה נרדם)

אוקי
רעיונות טובים.אנסה.

הקטן שלנו (1.5) גם בעייתי מאוד בשינה. עברנו איתו תהליך ארוך מאוד וכיום הוא ישן במיטה שלו, לפעמים אפילו לילה רצוף.
הגדולה שלנו לימדה את עצמה להרדם עצמאית בגיל חצי שנה. הקטן עדיין צריך שנשב לידו לאורך כל זמן ההרדמה. לפחות אצלנו אני ממש רואה שזה קשור לאופי ופחות למשהו ספציפי שעשינו שונה.
אני אתאר לך מה עשינו, אולי יתן לך כיוון...
התחלנו מתינוק בן שבעה חודשים שישן רק עלי (לא לידי, עלי). לא לוקח מוצץ ובלי חפץ מעבר על אף שניסינו להצמיד לו כזה. מתעורר ארבע חמש פעמים בלילה טוב והרדמות ארוכות.
בהתחלה ניסינו ללמד אותו לישון בלול. עם נדנוד, טפיחות, שירים, חיבוק כל פעם שנעמד, מנטרה "עכשיו הולכים לישון", עיטוף, רעש רקע ומה לא. כמובן, לא הכל ביחד... התוצאה היתה הרדמות של שעה פלוס, עם צרחות ובכי לסרוגין. הורים מותשים, תינוק מותש, אחות גדולה מפוחדת ומותשת. התמדנו בכל זאת שבועיים, בגלל שתמיד מבטיחים שזה רק שבוע ועובר. לא עבר.
בשלב הזה הבנתי שהתינוק צריך הרבה יותר הדרגה. התחלנו ממזרן על הרצפה, בין המיטה שלנו לקיר. ככה כל פעם שהוא התעורר ונעמד הוא ראה שאנחנו שם. תוך כמה ימים ירדנו להרדמות של 30-40 דקות, כמעט בלי בכי. ישבתי לידו בקצה המזרן, קראתי ספר ונתתי לו לטפס עלי וסביבי כרצונו. בדרך כלל כשהתעייף הוא נכנס לתנוחת שינה וביקש שאטפח לו על הגב.
אחרי חודש כזה, של הרדמות ארוכות אבל רגועות וכמעט עצמאיות ניסינו להעביר אותו ללול. שוב היה אסון, הפעם ויתרתי כבר אחרי שלושה ימים.
כשהיה בן עשרה חודשים וכבר הלך ודיבר מעט קנינו לו מיטת מעבר. העברנו את המזרן שלו שהוא מכיר למיטת המעבר בחדר השני, ליד הגדולה. שניהם היו מאושרים. אחרי טקס שינה (אצלנו צחצוח שיניים, כניסה למיטה, שיר, המלאך הגואל והנקה) ישבתי לידו עד שנרדם. הרדמות של חצי שעה פלוס, אבל רגועות ברוב הימים. אם לא רגוע אני שואלת אותו מה מפריע לו, בעיקר בשאלות כן/לא. אני מרשה לשחק במיטה בלי לצאת ותמיד הוא (וגם הגדולה) נשכבים בשלב כלשהו, מבקשים שמיכה ונרדמים.
בקיצור, השנקל שלי - הדרגה והתאמה לתינוק, גם אם כל שלב לוקח זמן בסוף זה שווה את זה. לראות מה המטרה הסופית (שלי היתה שינה במיטה משלו, שלך לפי מה שהבנתי זה הרדמה קצרה. אבל תבדקי מה באמת הכי מפריע לך ותפעלי בהדרגה לכיוון הזה). לא כל תינוק לומד הרגל אחרי שבוע, גם אם אמא נחושה.

ולגבי הבעל - גם שלי בהתחלה לא היה מתעורר. הערתי אותו כשהגיע תורו או כשלא יכלתי יותר והוא למד. כיום לפעמים הוא מתעורר בזמן שאני ממשיכה לישון.

המטרה שלי זה לא רק הרדמה קצרה, אלא גם שיישן רצוף בלילה.
אבל זה לא עוזר לי פשוט להיות לידו. הוא לא שוכב רגוע, הוא זוחל ויורד מהמיטה. (ישן במיטה שלנו.) ואם אני מנסה בלול אז הוא עומד ובוכה עד שאני מוציאה אותו.
ואני לא יכולה לשאול אותו מה מפריע לו ,כי הוא לא יודע לענות לי.
ולשחק במיטה הוא לא רוצה.

ככה היה קשה לברוח, אבל עדיין הייתי ממש איתו ולא כמו בלול שיש קיר ביננו. לקח כמה ימים של החזרה סבלנית למיטה, אבל הוא למד שכשהולכים לישון נשארים במיטה. אני לא רדפתי אחריו שיצא, חיכיתי בסבלנות שיחזור וזה הוציא את העוצץ מהמשחק.
לגבי לשאול, אצלי זה עזר רק אחרי הגענו להרדמה רגועה ברוב הימים. כרגע כנראה שגם אם תשאלי הוא לא ידע לענות כי הוא לא יודע מה נח לו. אבל בכל מקרה אפשר לשאול כדי לכוון אותו מה האפשרויות שמותר כרגע.
הוא יודע להצביע? לעשות כן/לא עם הראש? לעשות צליל לא מרוצה? אם לפחות אחת מהתשובות היא כן, אז את יכולה לשאול אותו.
לדוגמא:
-רוצה שמיכה? (להרים מעט את קצה השמיכה)
-אה! (דחיפה עם היד)
-רוצה מים? (להושיט לו בקבוק)
---(אין תגובה)
-יופי, הינה המים (עם חיוך ובקול שקט)

והקטע הזה שהוא מנסה לברוח מהמיטה ואני מחזירה אותו נמשך כבר חודשים, והוא עדיין לא הפנים.
הוא לא יודע להצביע, עושה רק לא. אבל צליל הוא באמת עושה. אם כי מנסיוני הוא לא ירצה כלום, רק לצאת מהמיטה.

מה הוא עושה? מחכה שתבואי איתו, בורח, הולך לשחק או משהו אחר?
אולי לעבוד בכיוון של נטרול המשיכה למה שבחוץ. להפוך את המיטה ל"שווה" יותר ממה שהוא הולך לעשות כשהוא יוצא.
להביא למיטה משחק שהוא אוהב לא עוזר? אצלנו לגדולה זה עוזר ולקטן מפריע. מצד שני, כשהקטן בורח הוא מנסה לשחק ב"קוקו". אם לא משתפים פעולה - זה לא מעניין וככה הוא למד שעדיף להשאר במיטה, ליד אמא.

חוזר בחזרה ושוב בורח...
לא עוזר להתעלם.
ומשחק ניסינו מזמן ולא עזר. אולי צריך לנסות שוב.

חצי שעה לשבת לידו. גם לא נשמע שההרדמה קשה מידי הוא לא דורש ידיים. את מרגישה שהוא מתנגד להרדמה או שזה פשוט מעייף אותך שזה לוקח חצי שעה?

הוא לא שוכב רגוע הוא מנסה לברוח מהמיטה, להשתולל, לטפס עלי.

לדעתי להרדים בעגלה לא מתאים לפי מה שאת אומרת.
מיטת תינוק זה אידאלי בעיניי

בעיקרון, הוא פשוט ישן בה ממש לא רגוע.

נשמע שאת אמא מדהימה! והילד מתוק ושובב
דבר ראשון שעלה לי- הוא חייב מיטה מוגדרת בשבילו.. בעיני אם את רוצה שלא יברח אז גם לול.
הבת שלי כמעט באותו גיל, יש לה מס משחקים במיטה וספר
ברגע שאני רואה שהיא קצת עייפה או מחליטה שזו כבר שעה שהיא צריכה לישון אני אומרת איתה שמע ישראל, שרים קצת.. לפעמים סיפור והיא יושבת לשחק עד שנרשמת.
יש תמיד מנורת לילה דלוקה לאורך כל הלילה ככה היא לא נבהלת מהחושך.

הוא ינק? היה רגיל לאכול בלילה? כי שלי קמה כל לילה לינוק וחוזרת לישון. אז תראי אם השתנה לו איזה הרגל.

לא לפחד מהבכי! אני יוצאת מהחדר .. גם אם היא קצת בוכה לפעמים אני אומרת לעצמי, חמש דק אני יוצאת. אם היא תרדם מצויין. אם לא… אכנס לראות מה מפריע לה.. יושבת איתה עוד קצת
אבל אני בדכ לא נשארת איתה כי אז היא רוצה לצאת מהלול

הוא באמת מאד מתוק ושובב בלע''הר.
הוא לא יונק, אוכל בקבוק.
אני לא מפחדת מהבכי, אבל זה מתיש.
ואני פשוט לא מצליחה להבין איך גורמים לו פשוט להירדם לבד. גם אם אשים אותו עם משחקים בלול כשיימאס לו הוא פשוט יבכה שהוא רוצה לצאת.
הפעמים היחידות שהוא אשכרה שם את הראש ונרדם היו כשהוא היה עייף ברמה קיצוניתתת. של 7-8 שעות ערות.

הוא לא רגיל לזה וגם את לא..
לאט לאט
בסוף הוא ירדם

היתי מנסה לנסות להרדים בלי שאת בחדר
לייצר לו התניה של טקס שינה קצר- מכסים יחד אורות מנשקים את המזוזה
נכנסים לחדר את עוטפת אותו בשמיכה שלו מניחה במיטה ומביאה בקבוק
ואם מוצץ אז ביד השניה
וכשאת נותנת לו את יוצאת מהחדר
לרוב בהתחלה הם לרגע שקועים בבקבוק
ואצלי ככה הם התרגלו לישון לבד בלעדי

ישנה במיטה שלנו עד גיל שנה וחצי.
בדיעבד? העדפנו לא להתמודד אז משכנו את הזמן ונתנו לה להחליט.

לאפרת לקט יש משפע יפה.
ילד לא בודק גבולות
הוא אוהב מסגרת. וכללים ברורים

הוא כן בודק עקביות.

אתם חייבים להחליט מה אתם רוצים ואז להיות עקביים.

וכשהחלטתי- זה היה הצלה.
עוד חודשים אח"כ בערבים פתאום זרקתי לבעלי- אתה קולט שאין אפחד במיטה שלי.
לקח לי זמן לעכל את החופש.

אז אצלינו זה היה ככה.
בהתחלה לא היה לי לחוץ להוציא אותה מהחדר שלנו, אז החלטתי ללכת על אסטרטגיה של להתעקש שתרדם בלול שלה (שהיה בחדר שלנו).
הגברת לא פריירית בכלל ועל הלילה הראשון הראתה לנו שהיא מסוגלת לצאת ממנו (נראה לי שהיא הצליחה למשוך את עצמה למעלה רק בגלל כמות האנרגיה המטורפת של העצבים לאור המצב החדש)

אז הבנו שאין מנוס לעבור למיטת מעבר אצל אח שלה בחדר.

היו ימים קשוחים- אפילו קשוחים מאוד.
עשינו קודם כל תהליך של ללמוד להרדם לבד- בלי הנקה.
לפעמים זה נמשך מעל שעה.

בשבוע הראשון היו לילות שהייתי כמה אליה 5-6 פעמים בלילה

ואז הגיע הגאולה.
והיא התחילה להגדיל שעות שינה.

היום היא ישנה כל הלילה במיטה שלה.
ונרדמת ממש בטוב

אבל זה קרה רק כשאני החלטתי שאני המחליטה

אם תרצי- ארחיב.
המטרה היא ללמוד להירדם עצמאית בלי תלות בגורם חיצוני.


להיכנס לאוירת שינה- הפחתת אנרגיות לקראת סוף היום.
בלי מסכים. אוירה רגועה בבית.

שיהיה לו"ז שגרה קבועה בבית
שעת א. ערה יחסית קבועה
אחריה מקלחת- עדיפות לכזו שמרגיעה, בלי הרבה השתלוליות ומשחקים מלאי אנרגיה.

הפרדנו הנקה מהשינה.
הנקתי הנקה לפני השינה בסלון ובאור- כדי שיהיה ברור שזה לא חלק מטקס השינה.

ואז למיטה. עדיפות לטקס קצר. (מודה שאצלנו הוא לא ממש קצר אבל נראה לי סביר)

אנחנו מקריאים סיפור אחד.
מכבים את האור
קריאת שמע.
ושיר ערש אחד (בזמן הזה היא מתפננת עם נעים בגב)

חיבוק נשיקה

ואז תופסים מרחק.

בהתחלה היה קשוח.
היו הרבה חיבוקים
היה הרבה החזקת יד
הרבה נעים בגב
וגם בכי

לאט לאט המעטנו בכל הגורמים החיצוניים והיום היא לא יוצאת מהחדר ולרוב גם לא מהמיטה ומכניקה את עצמה עד שנרדמת
(לפעמים לוקח לה קצת זמן- היא כבר בת שנתיים ו3 חודשים ועדין ישנה במעון בצהרים)

היא מצוננת? משתעלת?

היא מצוננת ומשתעלת
והסכימה לשתות 90 עכשיו 😳 ב"ה

איזה יופי!

אבל לא מוכנה שוב 😐

לבדוק שזה לא ירד לריאות.

יופי שאכלה משהו.

תכנית גמילה לסרבנים. אם החלטת לגמול אז ההדרכה הצמודה והתגנית שלה שוות כל שקל

אנאי לא אצליח להתמיד במה שתגיד לעשות במילא, אין לי פניות לזה....

תזכירי לי בת כמה היא..

4 חודשים

אם לא אכפת לך להפסיק את ההנקה אז לדעתי תתעקשי על רק בקבוק ואל תציעי הנקה אם לא רוצה.
זה יכול לעזור עם הבלבול פטמות

אבל כמובן בזהירות ולשים לב שלא מתייבשת

עדיין יש מחאה רצינית לפני בקבוק אבל בסוף לוקחת ובקושי אוכלת 60....

ולדעתך זה נורא אם בלילה כן אניק? לא לפני שנרדמת אלא כששתינו ישנות וקמה לאכול.
כואב לי לקחת לה את זה לגמרי 😐

ומה עושים עם הגודש שנוצר?
בינתיים אני סוחטת לבקבוק ומביאה לה אבל ככה זה יגמר או שאמשיך עם זה לנצח?

ואולי כשתתרגל לבקבוק, יהיה יותר קל להמשיך להניק כשנח לך.

אם תשאבי בתדירות מספיקה - הגוף יכול להמשיך לייצר מספיק חלב

ככל שתדירות ההנקות/שאיבות יורדת - כמות החלב יורדת

 

 

אין לי בעיה להמשיך כל עוד היא לוקחת גם בקבוקים

כי הסחיטה לא נותנת לשד את הגירוי של היניקה וגם היא לא מרוקנת אותו באותה צורה

היה לי באחד הילדים סרבן מושבע

לא הצלחנו כלום 

המטפלת נתנה לו בכפית מגיל 4 חודשים

הוספנו דייסה לחלב שאוב כדי שיהיה סמיך יותר ויהיה יותר קל לתת בכפית

היום הוא בן 4 ומעולם לא טעם טעם מוצץ או בקבוק

נסיתם בקבוקים שונים?

יש תינוקות שאוהבים את החלב השאוב חם ממש!

אפשר שמישהו יתן לה את הבקבוק כשבגד שלך עם הריח שלך, צמוד לבקבוק, והיא לא רואה מי מאכיל אותה. שמעתי על תינוקת סרבנית שרק ככה הסכימה לאכול.

עוד תינוקת שהכרתי, המטפלת האכילה בכפית במשך תקופה.

מה עם להאכיל כשחצי ישנה? לא הייתי ממליצה בשגרה, אבל אם החלופה היא צום, אז לזמן קצר יתכן וזה כן טוב.

וזה מה שהוא ענה לי!!!

מעניין אם זה באג בתוכנה או שהוא מוצף ריגשית מכל הפניות... 

מראה כמה אפשר לסמוך על טכנולוגיה.. בסוף בסוף....

brand
צ׳אט עם רובי
23:55

שאלו אותך היום שאלות וטענת שאתה עסוק ומשתפר ולא יכול לענות. מתי תוכל לענות?

אני מתנצל על אי הנוחות שנגרמה. כמודל שפת בינה מלאכותית, אני מתוכנת להגיב לשאלות משתמשים במהירות וביעילות ככל האפשר. עם זאת, ייתכנו מקרים שבהם לא אוכל לענות באופן מיידי עקב תחזוקה או עדכונים שמתבצעים במערכת. היה סמוך ובטוח שאני תמיד פועל לשיפור התגובות שלי ולספק את הסיוע הטוב ביותר למשתמשים. אם יש לך שאלות ספציפיות, אל תהסס לשאול ואני אעשה כמיטב יכולתי לענות עליהן בהקדם.
איך אני יכול לעזור לך?

**אחרי ששאלתי משהו..**

פששש אין עליך

אני מצטער אם הבנתי לא נכון את הודעתך הקודמת. אם יש לך חששות או שאלות לגבי בריאות השיניים שלך, אנא אל תהסס לשאול. אני כאן כדי לסייע לך בכל דרך שאוכל.

אמרתי שאתה תותח

אני מצטער, אבל אני לא מבין למה אתה מתכוון ב"תותח". האם תוכל בבקשה לספק הקשר נוסף או להבהיר את דבריך?

אלוף העולם

אני עדיין לא בטוח שאני מבין למה אתה מתכוון. האם אתה מתכוון לאלוף עולם ספציפי בספורט או בפעילות מסוימת? אנא ספק מידע נוסף כדי שאוכל להבין טוב יותר את הודעתך.

שאתה מצויין

תודה על המילים החמות שלך! אני כאן כדי לסייע לך בכל דרך שאוכל. אם יש לך שאלות או חששות, אנא אל תהסס לשאול.
איך אני יכול לעזור לך?

איפה אפשר להתכתב איתו?

כנראה משלימה שעות שינה, אולי קצת השתבש לה בגלל הזזת השעון.
נאמר שהיא ישנה צהריים מ2 עד 5, ואז ב7 נרדמה לילה? נראה לי סביר, קורה שהם עייפים יותר אולי קצת מרגישה לא טוב.
אולי תגעי בה תוודאי שהיא לא עם חום.

אולי משלימה באמת..

במקרה כזה אני מסתכלת כמה פעמים, אפילו מדליקה אור כדי לראות, מקשיבה לנשימות 🤭, ומרגישה אם יש חום,
אם הכל נראה רגיל, בעז"ה הכל בסדר.

אכן עם חום והקיאה פעמיים🥴🥴

אמרתי היום למישהי שכולם בריאים אז עין הרע הגיעה..
איזה מרפי תמיד שאני אומרת שמשהו מסתדר אז נדפק משהו....
אין הברכה שרויה אלא בדבר הסמוי מן העין זה פשוט חוק...

ב"ה היא בלי חום הבוקר,מתפללת שימשיך להשתפר

שהוא לא יכול לענות לכמה אנשים בבת אחת אלא עונה לאחד כל פעם

נותנים להם קערה עם מים וסבון, סקוצ ומשחקים מפלסטיק.
אם יש חצר, מה טוב.
אני עשיתי בסלון אחרי שפיניתי אותו מכל הדברים שלא בא לי שירטבו, וריפדנו בסמרטוטים.

רק להיות בהאזנה כי קערת מים בגילאים מסויימים זה יכול להיות סכנה.

אני ממש לא משחררת בקטעים של משחק במים.אז פחות יתאים לנו אבל רעיון מהמם!!

אולי אתן להם בזמן המקלחת כמה משחקים נוספים כדי שינקו..זה יותר יזרום פה.

סתם... הבת שלי (כבר מעל 12 חודשים) אוהבת ואהבה כל מיני משחקים מנגנים כאלה. היא אוהבת גם להסיע מכוניות ולרדוף אחרי כדורים). יש ילדים שאוהבים משחקים של להוציא ולהכניס. וכמובן - גם שירים ומשחקי אצבעות, "קוקו" וכו' (רק שזו לא תעסוקה לבד...)

לגבי הניקיונות - אכן סיוט... כמות ה"דודו" שהבת שלי ראתה בימים האחרונים עולה על כל החודשים הקודמים בערך...
אבל יש לכם אפשרות לעשות תורנות שמירה וניקיון ביניכם - זה הכי טוב...

גם אצלנו קוראים לזה "דודו" חשבתי אנחנו היחידים חחח

אצלנו מאז ומתמיד זה השם. יש לי ילד שבתור קטן היה בטוח ש"דודו" זה שם נרדף למחשב 🤭

או בצירופים "דודו פסח" וכו'..

עוד לא שמעתי מישהו שקרא לזה בשם המלא

אצלנו קוראים לכל סרטון באשר הוא "דודו"
בכלל לא בגלל הגן של דודו חחח
לכן התפלאתי שאצל עוד מישהו זמן מסך נקרא דודו חחח
(עכשיו אני רואה שבאמת סתם אנחנו מוזרים חחח)

אבל רק אצל הקטנים... הגדולים בדרך כלל דורשים סרטים שווים יותר, והם גם משתמשים בתוכנות של המחשב ועושים דברים משמעותיים יותר מסרטים...

תודה!

אין אופציה לתורנות ...וגם עוד לא הגענו לשלב שסרטונים זה אטרקציה.אז צריך משהו שיעסיק לכמה דקות לפחות חח וכל מה שהזכרת זה באמת מעולה לגיל הזה

אנחנו התחלנו רק השבוע 🤷‍♀️

אתמול מזג אויר איפשר אז בעלי הוציא את כל הילדים ואני נשארתי לבד להזיז משהו בבית
ארונות נמוכים שמנקים ננעלים עם מנעולים שקנינו במקס סטוק
המשחקים שלהם, נגנזים בפסח אז לא מוטרדת מהם
מה שאפשר, משתפים את הילדים
אתמול הם ניקו ושטפו עם בעלי את המרפסת
היום אם מזג האויר יאפשר הם ינקו יחד את המקרר (בהצלחה להם 😆)
ומיד בסיום הניקיונות הרטובים האלה הם הולכים להתקלח ולמיטה עם ספר ואז יש לנו עוד זמן לעשות כמה דברים

וזהו. יום אחד נעבור את פסח, ממש עוד רגע

להם למרות גילם הצעיר!
אצלי בגילאים האלה אני רק מחפשת איך לסלק אותם מבין הרגליים...
אני בטוחה שבזכות ההטמעה הזו מגיל צעיר - לא ירחק היום והם יעזרו לך באמת!

הם נהנים ממש ולנו כייף לראות אותם נהנים (אל תדאגו, לפעמים גם מתחרטים על זה)

מבינה אותך, אבל זה לא אפשרי אצלנו אז במקום זה אנחנו מנסים לייעל את העבודה כשהם סביבנו.

הם ממש נהנו עם הסקוץ' הסבון והמים

הם רוצים גם לנקות לי את המגירות במטבח חחח 

 

איזה כיף להם..ממש נותנים להם תפקיד אמיתי.מהמממים.תודה לך ששיתפת!

לא ניתן להתבסס על בדיקת ביוץ בודדת

עברו 14 שעות מהבדיקה הקודמת.
תוצאה דומה... מצרפת צילום. זה שלילי נכון?
בכל אופן, אם שלילי אני יכולה להיות רגועה לגמרי? או שיש סיכוי שהביוץ היה אתמול?

הימים הבטוחים הם רק לאחר הביוץ. אם את עוקבת עם מקלונים ומזהה ביוץ אז זה יכול להועיל למנוע.
אם את לא עושה מעקב רצוף או שמקיימים לפני הביוץ זה לא מועיל

לא עוקבת, אין לי מושג

אם זה חמניע

אם אתם מתייעצים עם רב בנושאים כאלו שמעתי שלא כל רב ובכל מקרה מתירים גלולה של היום אחרי.
מה הסיבה שאתם לא משתמשים באמצעי מניעה?

גם לא ביקשנו עוד היתר למנוע בכלל...
לא תכננתי לשאול... אבל הכי הגיוני לי שאם לא מתאים, אז אקח גלולה.. לא?

כי לא מתאים לי.. לא אפרט

לפי מה ששמעתי, בהרבה מקרים זה לא תופס, בכ"מ עדיף לך עוד שבועיים לעשות בדיקת הריון

פס הבדיקה לא חייב להיות זהה או כהה יותר מפס הבקרה, מספיק ששניהם ניכרים מאד. ככה אצלי

ואם זה לממוע אז יכול להיות שאולי תיקלטי למרות שאם לא קיבלת מחזור עדין אז לא בטוח

אי אפשר לסמוך רק עליהם כדי לדעת זמן מדויק לביוץ
בשמ''פ זה גם לפי חום שחר ועוד

מה שכן
כדי שלא לפספס מספיק יום כן יום לא סביב הימים האלו

תעקבי בבדיקות ביוץ בזמנים קבועים ורצוי פעמיים ביום

ההפרשות פוריות רק לפני הביוץ ומיד אחריו הן מתייבשות ונעשות כמו דבק.
אבל זה מדד רק בדיעבד לביוץ, וגם הזרע יכול לבלבל.

עבר?

כי יש כמה שעות אחרי הביוץ שעוד אפשר להיקלט

מניחה שברגע הביוץ ממש עדיין יש הפרשות ורק אחר כך כשהפרוגסטרון עולה הן מתייבשות

למה
כי את לא באמת יכולה לדעת רק מזה בוודאות
וגם לזהות הפרשות צריך להכיר את הגוף לאואך תקופה
נגיד גם אחרי יחסים יכולה להיות נפרשה רטובה
או אם יש פטריה

קיצר זה לא דרך לאבחן ביוץ בודאות

לא שזה עוזר לי כי בשביל להכנס להריון צריך להיות גם מותרים בזמן הביוץ

אבל עכשיו היו לי מלא הפרשות שבוע לפני הזמן שאני רגילה לבייץ ובאמת הייתי עם אנטביוטיקה אז מקווה שזה היה פטריה ולא ביוץ.... (מצחיק לקוות את זה אבל אם לא פספסתי ביוץ אולי אולי יהיה סיכוי, בעז"ה)

אם לפי החישוב שלך את מבייצת בסופ"ש,
בוודאי שכדאי שתהיו ביחד כבר מהיום. הזרע הרי יכול להמתין לביצית בגוף שלושה ימים ואפילו יותר. ואולי החישוב לא מדויק או שהחודש הביוץ קצת יקדים?
אם יש לכם אפשרות, כן להיות יחד פעם ביום עד יום ראשון שני ככה, ליתר ביטחון.

לגבי הבדיקות ביוץ- כבר כאן בפורום שהן לא מאוד אמינות ויש נשים שלא מזהות אצלן ביוץ. ואולי זה עוד יצא חיובי היום, מחר, או מחרתיים.

בשורות טובות

עוד לפני שבדיקת ביוץ יוצאת חיובית.
את הבדיקה צריך לעשות משעות הצהריים המאוחרות ולא בבוקר. אם לא זיהית ביוץ כדאי בחודש הבא לעשות פעמיים ביום

בסביבות 11:00 ביום ואחרי זה בסביבות 16:00? 

או שהפרשים יותר גדולים? 

 

 

ממש תודה על התגובות!!

כי הבוקר באמת פחות מדויק

ואפשר גם רק פעם אחת
רק כן להשתדל מצד להיות יחד נגיד יום כן יום לא ואז תכלס אין סיבה לפספס
הכל תלוי כמה זה עקרוני לך לזהות
וכמה עקרוני לך להקלט
אפ

הביוץ כנראה בעוד 2-4 ימים

חשוב שתדעי שזה דבר שצף היום בהמון המון בתים, מכל המגזרים. ויש דרך לעבור את זה ולהתמודד ולחיות חיי זוגיות טובים ומאושרים. גם מבחינתך, שלא תרגישי ותחווי ככה את המציאות וגם מבחינת ההתמודדות של בעלך. מבחינתך- ממליצה לך על טיפול רגשי בשבילך, המצב לא צריך לנהל אותך ככה, הוא נבהל כי הרבה מזה זה גם סיבה ותוצאה, הוא רואה איך זה משפיע עלייך רע ומפחד מזה, והתגובות שלו מבוהלות בהתאם, ואת רואה את זה כהוכחה ומרגישה עוד יותר רע, ואז נוצר מין מעגל קסמים כזה.. זה כואב ברמות שבעלך איש בריתך צופה וצפה בכאלה תכנים, אבל מבחינת האמת, זה שוק אכזרי. אכזרי. שמגלגל מיליארדי דולרים, שכל מטרתו היא לגרום לאנשים להתמכר. להפריש הורמונים במוח שמבחינה קלינית יותר גבוהים ממה שמופרש אצל נרקומן שצורך סמים או אלכוהוליסט שצורך אלכוהול. חשוב מאוד מאוד להבין את זה.. בשביל ההרגשה שלך גם. אני לא אומרת שאין לו בחירה, הייתה לו בחירה כאשר התחיל לצפות כנראה.. אבל כרגע, שהוא כבר בתוך זה, בלי תהליך גמילה רציני ואמיתי, אין לו הרבה סיכוי נגד זה. זה חזק ממנו. יותר קל להיגמל מסיגריות. שתביני. תנסי בתוך הכעס, הכאב והאכזבה (המוצדקים ביותר!!) לסגל גם חשיבה חומלת, הוא באמת באמת מסכן, הוא סובל מכל רגע, הוא לא רוצה בזה הרבה יותר ממה שנדמה לך. הנפש שלו נקרעת לגזרים. ואין לזה קשר קלוש למציאות, אלייך, לכמה שהוא אוהב אותך ולכמה שהוא נמשך אלייך. תנסי להפריד למרות שזה סופר קשה, אבל זו האמת. אין קשר. את לא בתחרות מול הזבל הזה, והוא לא שם אותך בכלל כהשוואה. את אישתו המתוקה והצדיקה, מה שיש שם מבחינתו זה רק אמצעי הכי שטוח ורדוד לגירוי מסויים במוח שמוביל לתגובה בגוף כבר באופן בלתי רצוני. ויכולה לומר לך, שבעלי כמה שנים עובד עם נוער כמדריך. כולם שם. בצער אני אומרת לך, ברמה כזו או אחרת.. אין בחור שלא התנסה או נפל או צופה בתדירות כזו או אחרת, והרבה מהם גם מכורים. זו המחלה של הדור הזה. אחת מהמחלות. התמכרות לתכנים מיניים, כמו התמכרות להימורים/אלכוהול/סמים או כל דבר אחר, באה לכסות על בור בנפש. בור שאם לא יתמלא כמו שצריך בהדרכה נכונה ובחיבור אמיתי לעצמו ולקב"ה, לא יעזור.. אצל בנות זה אחרת, יש שצופות, אבל פחות רואים התמכרות ברמה כזאת כמו אצל בחורים. אבל שתדעי שזה קיים, וזה נושא כאוב לא פחות. שולחת לך עכשיו בפרטי מספרים של הרבנית נעמי והרב יהושע שפירא. כדאי שבעלך ידבר עם הרב ותדברי את עם הרבנית, שיתנו לכם כיוון וחבל הצלה לצאת מכאן. זה כואב מאוד מאוד. לשניכם. תאמיני לי אהובה! אל יאוש! וכדאי גם להתקשר לשמור עיניך ולהתעניין לגבי קבוצת גמילה רלוונטית בשיטת 12 הצעדים. בהצלחה אהובה ויקרה, שולחת לך חיבוק ענק ענק ענק, ושתצאו בפסח הזה לגאולה באמת באמת אמיתית, ביחד!

לטיפול.
נופלת לדיכאון והצדרדרות במצב הנפשי זה כבר מצריך עזרה מקצועית איך להתמודד.

בהצלחה

מתייגת @מוריה
אולי תחפשי בכרטיס אישי

תודה!

אני פשוט לא מצליחה לשלוח מסר/שיחה

תודה!

תודה!!

גם הקטנה שלי איתי ויכולה לשגע. בעיקר כי משעמם לה. ומשחקים לא מעניינים אותה.

אז אני משתפת אותה כמה שאפשר בעבודות שלי- היום כיבסנו את הבובות והיא עזרה להכניס ולהוציא...

שטפה איתי כלים (היא כוס פלסטיק ואני את כל השאר)

אכלה חטיפים

יצאנו לגינה

וקצת השתגענו.

אני גם לא מרדימה אותה בצהריים כי אח"כ יהיה לי שישו ושמחו בלילה...

איך עובר היום?

אצלנו ב"ה הבוקר עבר ממש בסדר.
בדיוק הצלחתי להרדים את שניהם
ואני נכנסת לשנצ קצר

מקווה שימשיך טוב!

זה לא הכי קשוח בעולם.

אני עושה רק את השוטף של הבית. פחות פסח... קצת מבאס אבל ברוך ה' שיש כח!

 

לשתף אותו במה שאפשר.
להוסיף למקלחת משחקי פלסטיק, וסקוצ.
לתת לו לנקות במגבונים רגילים משחקים.
לעבור לאוכל כשלפ בבית. וחמץ לתת להם בחוץ.

לעשות רשימת סרטים למקרי קיצון.
לעשות רשימת אוכל.

להקפיס לצאת לזמן משחקים.
(ואז אפשר לנצל את זה לא.בוקר או ערב למשל)

והיום הרדמתי את שניהם באותו זמן וגם אני ישנתי, ב"ה
(רק שאנחנו עוד נחגוג פה בערב....)

תודה על הרעיונות!

עגלה, אוכל מים כובע קרם הגנה והחוצה.

גן משחקים, טיול, מסלול בימבות, משימות ריצה
חוזרים לשנ''צ אם יש לו. אם אין אז להתיש עד הערב, לעזור ב16:30 למקלחת ארוכה, א. ערב ולמיטה.

אמבטיה זה להיט
לשחק במים בכללי זה להיט
גם במרפסת אם יש ברז או דלי, אחר כך שוטפים את המרפסת
כלי משחק ולחפש חול אם יש.. אצלנו יש ארגז חול בגינה והילדים עפים על זה!! בחזרה בבית פשוט לא נותנת להם לזוז מרימה אותם לדוש כמו שהם.
ציורים, מדבקות קשקושים , שכנים קטנטנים נחמדים אם יש שגם נמצאים בבית. אני תולה להם על הקיר דף לבן ענק מעסיק אותם גם כמה זמן

יצאנו לגינה לאיזה שעה אבל היה קר כבר...גם מחר אמור להיות קר. ראיתי ששבוע הבא מתחמם אז נצא יותר שבוע הבא....
תודה !

כל פעם להוריד הנקה אחת. אבל אני עוקבת כי גם אני בשלב..

גמלתי מהנקה בלילה.
לפני השינה וגם במשך היום היא עדיין יונקת.

זה תלוי גם בילד.

זה הכי קשהההה

גמלתי בגיל שנה וחצי.

קטנה שלי גם היתה ככה.
התעוררה הרבה בלילה לינוק.
כשהיא ישנה איתי בחדר הייתי מניקה אותה ונרדמת תוך כדי.
בשלב הראשון העברתי אותה חדר, ואז הייתי קמה להניק אותה ולא נרדמת.
קבעתי יום שבו אני מפסיקה להניק בלילה, ודיברתי איתה על זה כמה ימים לפני.
באותו יום אמרתי לה שלא יונקים יותר בלילה.
כשהיא התעוררה, הזכרתי לה שלא יונקים, וניסיתי להרגיע אותה בדרכים אחרות.
הצעתי לה חיבוק, בקבוק, ידיים. היה לה מאוד קשה להירגע והיא לא הצליחה להירדם.
בסוף הרדמתי אותה בעגלה, אבל אחרי כמה דקות היא התעוררה שוב.
הייתי איתה בערך שלוש שעות, עד שהכרתי את בעלי והוא הצליח להרדים אותה בעגלה והיא ישנה עד הבוקר.
ביום השני לקח לה בערך שלושת רבעי שעה להירדם.
אחר כך היו כמה ימים שהיא לא התעוררה בכלל.
בהמשך היא התרגלה לישון בלי לינוק.
היא התחילה לקום פחות בלילה (לרוב פעם אחת או בכלל לא).
גמלתי אותה לפני חודשיים.
כיום היא עדיין מתעוררת לפעמים בלילה, פעם אחת.
לפעמים אני יושבת לידה והיא חוזרת לישון.
לפעמים היא נרדמת עלי, ואז אני משכיבה אותה.
יש ימים שקצת יותר קשה לה, ויש ימים שהיא לא קמה בכלל.
לרוב היא קמה לינוק מוקדם בבוקר, סביבות חמש.
והרבה פעמים היא חוזרת לישון אחר כך.

אני ישנה יותר טוב בלילה, וגם היא ישנה יותר טוב

בטוחה ששווה לך לקנות משאבה רק כדי לבדוק אם התמעטות החלב היא מהמשאבה או לא?
במקומך הייתי משאילה מחברה, סוג נוסף ובודקת את המצב.
ואם הבעיה היא לא המשאבה, למצוא דרכים להגביר את החלב.

ד"א עם של יד שרה אפשר לשאוב שני צדדים במקביל, וגם אפשר לחבר למשאבה שלהם ערכה ידנית לפי מה שכתוב בקופסה של החלקים.

לא הבנתי למה את צריכה להרגיל לבקבוק אם החלב ששאבת אוזל. הוא לא אוזל כי התינוק אכל אותו?

אבל בהחלט מנסה קודם עוד קצת את המשאבות שבבית. ואם אין ברירה אז אקנה.

להשאיל אני פחות רוצה, קשה לי מהפן הסטרילי.
(כן, גם מיד שרה זה לא מאה ,אבל ערכה חדשה והכל)
ויש חלב ב"ה. רק לא מצליחה לשאוב פתאום. לא יודעת למה...

והוא לא אוכל אותו כמעט . ממש בקושי. פשוט כל פעם הפשרתי ולפעמים אכל קצת ולפעמים בכלל לא.אבל חייבת שיהיה בבית למקרה ו.... כי כבר היו בלתמים .ועוד יהיו

אם יש לך זמן לחכות לה... נשמע שעונה על הצרכים- גם זולה (60-80₪) וגם קטנה ולא מסורבלת.

אני מאוד מרוצה ממנה, שואבת לי מעולה ולא מרגישה לי חלשה בכלל. וגם לכמה חברות שדיברתי איתן... דווקא לא שמעתי בנות שאומרות שהיא חלשה

שלנשים בלי מלא מלא חלב היא לא חזקה מספיק

רק נהרסת מהר

לק"י

ניסית לסחוט ידנית?

והיא הכי טובה.
מרוקנת הכי טוב בהכי קצת זמן.
חסרונות- ידנית, צד אחד.

ורציתי פעם לקנות ולא היה..אז קניתי את המדלה.
אבדוק עליה באמת.

ולא ניסיתי, גם ככה זה מעייף עם המשאבה הידנית. מה היתרון?

אבל הידנית עולה פחות בדכ. לא?

החלב ממש התמעט בשאיבות.. אם הוא כבר אוכל טוב מוצקים אז ממש הגיוני שהכמות של החלב ירדה (יכול מאד להיות שגם בהנקות הכמות קטנה יותר, פשוט אין לך אפשרות למדוד)

בקיצור, יכול מאד להיות שקשור לחלב ולא למשאבה..

לק"י

אולי זה ייתן לך את השחרור- שיאכל מוצקים כשאת לא נמצאת.

ועוד דבר- זכור לי שכל עוד החלב לא הפשיר לגמרי, אפשר להקפיא אותו חזרה.

מחירים סבירים

הם הכי זולים.

אבל תעשי השוואת מחירים ותזמינו מהר.

רכבים של 7 מקומות אין הרבה. במיוחד בחגים יש מחסור.

שיהיה בהצלחה!

הרופאה רשמה לי אבל אמרה שלא לקחת באופן קבוע

אחרת לא הייתי שורדת.
לילדים ולי שלום

את יכולה גם להשתדל להימנע ממאכלים שעושים צרבת כמו מטוגן, פירות הדר, עגבניות מבושלות

ולא כל יום. אבל לקחתי כאמור

אשאל במכון הטרטרולוגי באמת.
תודה!

וממש יש לי כח סבל..
ואחרי שבוע שלקחתי הייתי צריכה לקחת רק כדור אחד כל 3 ימים.
אם ממש הגזמתי בתפוזים ומטוגן אז לקחתי עוד.
אז לא בטוח בכלל שתצטרכי כל יום

מקסימום אתקשר לטרטרולוגי


באמת אני אדם עם כח סבל ולא הייתי מטפלת אם זה לא היה מגיע למצב שמכריח טיפול..

אולי תשאלי אותה אם זה בסדר יום כן יום לא

10 מג
זה מינון נמוך ובד"כ מספיק וגם לא בעייתי

טבלתי כבר פעם בבדיקת חמץ והיה סיוט....

אבל אולי זה לטובה, יזכיר לי מה באמת חשוב בהכנות לפסח, לא להתעסק בניקוי אובססיבי

עכשיו תעשי תזכורת למחר בבוקר ולאחהצ

במקרים מסויימים, רב יכול למצוא היתר אם שכחו בדיקה למרות שזה היום הראשון. שווה להתקשר לרב ולבדוק אם יש סיכוי.

ממליצה להתקשר לקו של מכון פועה, הם עזרו לי המון פעמים..

את כותבת שהיום לא עשית בדיקה, ואם כן, רק מחר תוכלי לעשות הפסק מחדש.

מה שאומר - טבילה בליל פסח ולא בליל בדיקת חמץ.

ההפסק לא חייב להיות צמוד ליום הראשון של המקיים

אם ההפסק תקין ורק שכחה בדיקה ביום למחרת, אז הטבילה נדחת ביום בלבד...

הייתי בטוחה שהיום הראשון מעכב, ואם שכחו לעשות בו בדיקה - צריך להתחיל מהתחלה.

ב"ה שלמדנו🙏🏻

אבל ההפסק לא קשור לשבעה נקיים..
אז לא צריך לעשות שוב הפסק...

אולי יהיה להם פתרון שיעזור לך...

יתכן שהיא תוכל לעזור לך להתיר בכל זאת

לא יודעת אם קשור למחזור אבל הייתי אמורה לקבל אתמול ולא הגיע
אבל אין לי סדיר אז לא באמת יש טעם לבדוק כרגע...

את מרגישה חולשה כזאת בבטן? זה עובר במנוחה?

אין לי היפרדות. בדקנו אחרי הלידה.
עובר קצת אחרי שאני מורידה אותה מהידיים ..

בהריון שרירי הבטן שלנו נחלשים ואחרי הלידה אין לנו זמן לחזק אותם ובנוסף יש לנו תינוק שלא יורד לנו מהידיים (ולפעמים הוא די כבד ב"ה )
אני גם ילדתי לפני 7 חודשים וממש מרגישה את זה
מקווה שבהמשך יהיה לי זמן לתרגילי כושר לבטן לחזק את השרירים ואת התחושה

אגב, זה ממש לא קשור למשקל שלך ואם יש לך 'בטן' או לא

לשאול אותה מה מפחיד ולהסביר איך להירגע

היא רק אומרת "אני רוצה להיות עם ההורים שלי"

תגידו לה שאם היא צריכה חיבוק תתנו לה גם באמצע הלילה, אבל אחר כך היא חוזרת למיטה שלה.

או שהיא בוכה במיטה שלה
או שהיא באה אלינו ובוכה

ושהיא תמיד יכולה לבוא אלינו אם אמת משהו קורה

ובכל פעם שקמה להחזיר לישון במיטה שלה ולהישאר לידה עד שנרדמת.

הבעיה היא כשהיא מתעוררת בלילה... לוקח לה הרבה זמן להירדם, ויוצא שאני נרדמת איתה זה ממש מעצבן. אז אני קמה אחרי חיבוק של כמה דקות. והיא פשוט ממשיכה לבכות במיטה עד שנרדמת. לא שזו בעיה, גם תינוקות יש כאלה שמרדימים ככה, אבל זה הרבה תסכול

אבל לדעתי אם באת אליה לכמה דקות וכשהלכת היא בכתה קצת ונרדמה זה לא נורא. אם היא בוכה הרבה אז אני הייתי מגיעה עוד כמה פעמים רק לכמה דקות והולכת... ככה עד שתרדם.

אני גן הרבה פעמים נרדמת עם הילדים. זה לא הכי נוח אבל אין ברירה.
וגם הרבה פעמים הן באין אליי למיטה. כנל...
חלק מההורות זה להיות איתם גם במצבים פחות נעימים.
אז אם ממש לא טוב לך לישון איתה במיטה שלך, אפשר ליד המיטה שלה או במזרון. תמצאי לך מה הכי סביר יחסית, כי אי אפשר להיפטר מזה לגמרי...

זה שאני אמא לא אומר שאני חייבת לקבל אליי ילד בן ארבע ללילה, לא במזרון ולא במיטה שלי

ואני מתנגדת בכל תוקף לשינה משותפת, כן?
אבל ראיתי על בשרי שזה צורך
לתינוקות לא אפשרתי ולא היה צורך ב"ה
זה מבחינתי קו אדום בדרכ, עד שראיתי שצריך באמת. בהנחה וסיפטרים ודברים אחרים לא עוזרים..
אבל ילד בן 4 שקם מבועת ובוכה ומבקש לישון מוגן בחיק אימו כשבדרכ הוא ישן יפה במיטה - זה כמו רעב לאוכל מבחינתי, אבל רגשיי.
אני אפשרתי. והיו כמה ימים כאלה וכבר כלא היה.. ממליצה לא לשלול על הסף.

אמא שלי גם הייתה נחרצת שלא נבוא אליה למיטה. אז באנו לאבא שלי...

לא במיטה שלי
גם אנחנו לא באנו להורים שלי

הצעתי לפותחת עוד רעיונות כמו מזרון או לבוא למיטה של הילדה, זה לא שאני מעודדת ילדים לבוא למיטה שלי

צורך, מאותת לך כמיהה, רצון להיןת קרובה אלייך בלילה.
היא בת 4, ועד עכשיו ישנה בסדר גמור.
זה שהיא פתאום מרגישה צורך בזה , אז קודם כל להבין מאיפה הצורך בא, מאיפה הפחדים האלה או אפילו סתם תירוצים האלה מגיעים.
ובסוף בסוף שיהיה אכפת לך מזה שהחדר יהפוך לחדר משפחה-
כי ככל היראה כמו שזה בא ככה זה ילך זה הרי בא משום מקום. אז כנראה שזה ישהו נקודתי שכדאי לדעתי שתתני עליו מענה גם אם קצת לא נוח לך.

זה מהראייה שלי בכל אופן
מניחה שיש כאלה שלא יסכימו איתי
אבל אני חושבת שאם יש שינוי הרגלים חד זה נובע מאיזשהו צורך לא מסופק של הילד, או רצון לקרבה וזה לגיטימי

בכל אופן אני מאוד קשוחה ולא יקרה אצלי שהילדים ישנים איתי במיטה. הגב שלי לא יסלח לי, השינה שלי חשובה, שיהיו לי כוחות להתמודד עם הילדים האלה גם ביום, והפרטיות שלי ושל בעלי מבחינתי יותר חשובה, אז שתבין שהמענה הזה של לישון עם אמא היא לא תקבל. השאלה איך? האם אפשר לתת מענה חלופי לצורך הזה?

היא גם ממש לא חייבת להיכנס אלייך למיטה את יכולה לשים לה מזרון על הרצפה.
אני חושבת שהיא אומרת שהיא צריכה אותך ועם כל הבאסה של זה תנסי לשקול את זה מחדש.
זה לא יהפוך להיות משהו של כל החיים, גייסתי שמה מזרון שבועיים ועבר.

וגם מדרן אני לא רוצה... מפחדת שזה יהפוך לקבע...

לק"י

החיים זורמים ומשתנים..
אפשר לשים מזרון אצלה בחדר, ואז שאחד מכם יישן לידה אם היא קמה.

(אגב, הבת שלי בת 2.9 ועד לפני שנה ישנה איתי במיטה. עכשיו כשהיא מתעוררת בלילה ולא תמיד יש לי כח לקום, אני קוראת לה לבוא אלי ולרוב היא לא רוצה.....).

אצלינו עוזר ספר תהילים מתחת לכרית
להכין לוכד חלומות
גם אני לא מרשה לישון איתי במיטה כי אני לא ישנה ככה
מותר לך להגדיר שאלו הגבולות שלך

אל תדאגי זו תקופה ויעבור

שמים בשפריצא נקי מים עם קצת בושם

תודה!

בן החמש שלי כל הזמן מפחד מחלומות

אבל יש מלא הוראות ודוגמאות בגוגל

היא תמיד פחדה להיות לבד? או שעכשיו התחיל עם הפחדים?
אם זה התחיל עכשיו אצלינו עזר לספר סיפור על אודי או כל שם אחר שתמציאי שפחד ממש וקרה לאמא לתמלל את הסיטואציה. ולספר שאודי פחד ממפלצת לדוגמא ואמא חיפשה חיפשה. ואמא נתנה לאודי נשיקה שיחשוב וירגיש שאמא אוהבת אותו הרבה גם כשהיא בחדר השני. והוא לא לבד אמא שומעת אותו.
ולשאול אותה מה אפשר לעשות אם היא מפחדת - חיבוק נשיקה שאמא תספר סיפור שאמא תחכה קצת לידה עד שתרדם.
לילדה שלי גם עזר שסיפרתי לה שיש מזוזה על הדלת שכתוב עליה שומר דלתות ישראל שזה שומר עלינו שלא יקרה לנו כלום ושלא נפחד.