פורום הריון ולידה (עמוד 100)

עכשיו אני בהמתנה אחרת, לא רחוקה ממך אבל מתסכלת גם כן, לאור זה שהיו לי כעת 2 הפלות רצופות - יש תוצאה חיובית ב"ה, אבל הא"ס עוד רחוק רחוק רחוק...

מה שלא בטוח תעשי כשתהיא בהריון בע"ה בקרוב...חחח

לצאת לבלות עם בעלי, במסעדה/בית קפה או סתם אטרקציה, לחזור הביתה עייפים אך מרוצים..

להתלבש יפה, לקנות לי בגדים שאני אוהבת, לטפח את השיער.. כל התעסקות שגורמת הנאה ושלא תמיד יש זמן לעשות כשמגיעים הילדים..

אני זוכרת שממש נהנתי שכבר לא מיהרתי להיכנס להריון ואז זה הגיע 😆

לזה שהיא לא ציינה אם יש כבר ילדים.

תודה שהארת את תשומת ליבי!

אבל גם אם כן. גם לי הייתה הפסקה ארוכה אחרי כמה ילדים. עדין נהגתי באותן דרכים עד כמה שניתן...

וזה רק מעצם המחשבה על הרחקות

וחיבוק על הבאסה מהאפשרות להיאסר...

הסיוט שלי.

רוב הסיכויים שעוד מעט זה ייגמר.

וגם אם יתגבר ויאסור, זה בדרך כלל חד פעמי.

זה לא קשור למניעה של הנקה.

אם ההנקה מונעת לך, היא ממשיכה למנוע גם עם גלולות, וגם אם את מפסיקה.

אצלי ההנקה מונעת לתקופה די ארוכה. בלידה האחרונה לקחתי סרזט, כי הייתי אחרי קיסרי ולא רציתי לקחת סיכון. הפסקתי עם הסרזט אחרי שנה, וההנקה מנעה לי עוד 9 חודשים.

עד כמה שידוע לי דיאמילה זה כמו סרזט, וסרזט יש דימום הסתגלות שמתחיל כשבוע אחרי שמתחילים. אצלי זה היה כמו מחזור והצלחתי להיטהר ממש בקלות ואח"כ שקט לשנה. 

בעז"ה יהיה ככה גם אצלך 🙏

ולגבי הפחדים, ממש תנסי לשחרר את זה עכשיו, אני הכי מבינה אותך בעולם כי גם אני ככה. תני לזה כמה ימים, שבוע, ותראי מה הכיוון, אל תסיקי מסקנות עדיין ואל תתייאשי עדיין מכלום ❤️

אם את מניקה הנקה מלאה מלאה אז המניעה של הכדורים פשוט עובדת על ריק.

אישית ממליצה לך לשקול התקן לא הורמונלי

אני עשיתי בלידה ראשונה בדיוק בגלל זה

כדי לדעת כמה זמן ההנקה מונעת לי את חזרת המחזור בלי התערבות של הורמונים.

לק"י

וחשוב לדעת שהכוונה בהנקה מלאה היא מעבר לרק הנקה ובלי תמ"ל.

אלא גם בלי מוצץ, בלי לפתוח פערים גדולים בין הנקה להנקה, הנקה גם בלילה. וכנראה שיש עוד דברים.

קודם כל כמובן זה דעה אישית שלי מניסיוני ולא ייעוץ רפואי

אני לקחתי מניעה הורמונלי (סזרט) כשהנקתי הנקה מלאה בלידה השניה

הפסקתי כעבור שבועיים כי עשה לי מאוד רע

ולא קרה כלום, ההנקה המשיכה למנוע לי את חזרת המחזור

זה מה שהתכוונתי בעובדת על ריק

שהיא פשוט לא עושה כלום אבל שוב זה כמובן לא מונח רפואי מקצועי

וגם הייתי אחרי קיסרי וחששתי לקחת סיכון

בלידה שניה כאמור ניסיתי הורמונלי והתייאשתי מההורמונים ונתתי לטבע לעשות את שלו.

לא מכניסים לגוף סתם עוד הורמונים וסובלים מתופעות לוואי

ואגב אצלי הנקה מונעת גם אם אני משלבת תמ"ל. וגם עם מוצץ. לפחות שנה אני לא מבייצת.

גם כשהפסקתי להניק לקח לי כל פעם לפחות חודשיים לבייץ, עד שהגוף התאזן בחזרה

לק"י

גם אצלי הנקה חלקית מונעת עד גיל שנה+

אבל כנראה שססטיסטית אחוזי המניעה עולים עם הנקה מלאה.

@אפונה העלתה יום אחד קישור מעניין בנושא.

תחשבי שהביוץ מגיע שבועיים (+-) לפני שהדימום מופיע.

אז לא הייתי בונה על זה

יש לא מעט נשים שנכנסו להריון בהנקה מלאה בלי שהיה לפני כן ווסת סדירה. 

המלצתי לה לשקול התקן לא הורמנלי כדי שתכיר את הגוף שלה וכמה זמן הנקה כן מונעת חזרה של ביוץ.

גם אני כשזה היה לי מאוד קריטי הוספתי מניעה של התקן

כשזה לא היה כ"כ קריטי אז כן הסתמכתי על הנקה כמניעה מתוך שיקול שיש מצב שכן יהיה פתאום ביוץ והריון.

הנקתי כל 3 שעות על השעון, מלאתי את כל התנאים וילדתי בדיוק שנה אחרי הלידה הראשונה.

לא יודעת מה האחוזים, ואם בדקו את זה בכלל.

אני ראיתי פעם שכתבו שהנקה מלאה מלאה לפי התנאים שהוזכרו פה קודם מונעת ברמה של 98% (לפחות במשך תקופה מסוימת אחרי הלידה).

אני לא יודעת בדיוק מה המקור ואיפה ואיך זה נבדק.

אבל זה באמת שונה מסוגי מניעה אחרים, כי אף פעם אי אפשר לדעת במשך כמה זמן זה ימשיך למנוע.

גם מי שההנקה מונעת לה, כל עוד היא מונעת - זה 100% מניעה כי באמת אין ביוץ ואין אפשרות להיכנס להריון. אבל יום אחד (ולא בהכרח בעקבות שינוי בדפוס ההנקה) הביוץ יחזור בלי הודעה מראש, ואז פתאום ממניעה של 100% זה הופך למניעה של 0%.

(מי שמכירה טוב את הגוף שלה ע"פ שמ"פ, אולי כן תצליח לזהות מראש. אבל זה יותר קשה לזהות סימני ביוץ כשאין מחזוריות קבועה, ולמי שאין היכרות מוקדמת עם הגוף שלה זה די חסר סיכוי).

מי שיש לה היכרות עם הגוף שלה בעקבות לידות קודמות - זה כן יותר מנבא עד כמה ההנקה מונעת. זה לא תמיד עקבי לגמרי, אבל יש יותר ידיעה מראש על תקופה שהיא די בטוחה.

(למי שממש קריטי לא להיכנס להריון, אומרים שלא כדאי לסמוך על זה, כי יכולות להיות הפתעות בכל זאת...)

לקח כמה ימים

לא נאסרו, אבל זה גם תלוי פסיקה..

זה גם לכיוון ההפוך

תחשבי שבלי גלולות יכול להיות שעוד רגע פשוט יחזור לך המחזור.

יש נשים כאלה. גם אם הן מניקות הנקה מלאה לפי כל החוקים. זה גוף האדם זה לא מכונה וזה משתנה מאישה לאישה..

ומאותה הסיבה, אם מבחינתך זה סבבה להיכנס להריון מחר, אז אל תמנעי.. אם לא, אל תוותרי על זה.

וואו איזה הקלה

וכן, מבאס אותי מאוד שאני לא יודעת אם הנקה מונעת לי, במיוחד שבמשפחה שלי היא די מונעת 

פשוט אני ממש מפחדת מצפופים ולא רוצה לקחת את הסיכון 

תהיי חייבת להיות בלי מניעה הורמונלית. הגנטיקה המשפחתית יכולה להעיד אבל לא ב100%. אצלי לאמא שלי מנע לחלוטין עד ההנקה האחרונה, גם אם היא בגיל שנתיים, ואצלי מנע איזה חודש (;

אם חשוב לך למנוע את יכולה לשים התקן לא הורמונלי או להמשיך אם הגלולות, רק שאז כאמור לעולם לא תדעי אם באמת את צריכה לקחת אותן.

בהצלחה רבה!

יחסית ארוך, ובד"כ אח''כ שקט.

לקחת נשימה עמוקה...

לא להסתכל בניגוב.

אם יהיה דימום משמעותי את תרגישי. 

אין מה להתבאס, אם את רוצה למנוע, עדיף למנוע.

יכול להיות שזה דימום הסתגלות אבל מה שטוב בגלולות להנקה שלא תקבלי בכלל אחרי זה

60 ב18.9

אני הזמנתי מעליאקספרס

מעולות 🙂

מעניין...

זה נוח? מכונה רגילה (הכוונה שלא. איך כביסה עדינה) ומייבש עובד או הורס?

יש מצב שזה פחות סופג מבהתחלה..

אם משקיעים יותר אז כמובן שחשוב לעשות לפי ההוראות. 

מעליאקספרס כנל

יפות כאלה עם דוגמאות פרחוניות מאחורה.

לשים לב שזה אטום לנוזלים!

מתכבס מצויין עם כל הכביסות.

זה נמכר בד"כ בשישיות, לדעתי כדאי 12 (זה מלא פעמים נעלם בכביסה או שמתגלגל לכל יני פינות, לפחות אצלי)

פעמיים קניתי מעליאקספרס אבל הן לא היו אטומות לנוזלים. התאימו לי רק בשלב מאוד מאוחר של ההנקה, כשכבר היו רק ממש מעט טפטופים מידי פעם.

(האמת שמאז קניתי רפידות הנקה רב פעמיות של לנסינו, שהן כן אטומות לנוזלים. אבל גם הן פחות טובות לי מהחד פעמיות).

הנה משהו שמצאתי עכשיו ב-AliExpress: עזרו לי בבקשה לבחור!

₪12.66 | 6Pcs סיעוד רפידות 6 יח'\סט רחיץ שד הנקה סופר לספיגה מחצלת עבור אמא עמיד למים האכלת Pad לשימוש חוזר ספקי

6Pcs סיעוד רפידות 6 יח

מוצר גאוני!

השתמשתי מלא בשתי הלידות.

רפידות סיליקון- Lili Pads רב פעמי

זה מתלבש ממש כמו פקק שחוסם את יציאת החלב.

מנע לי דליפות בצורה מצוינת

לי זה גם היה נח ונעם על הגוף

וגם בעיקר והכי חשוב בעיניי, לא רואים את זה מבחוץ כמו שאפשר לראות רפידות חד פעמיות (אולי זה רק רגישות שלי ולא באמת רואים)

אבל כמובן הנקתי/ שאבתי כל כמה שעות

לק"י

הייתי מתחילה בלהזמין אותה בשבוע-שבוע וחצי הקרובים, ולראות כמה נחמד לך בחברתה.

אם כן, הייתי שוקלת לצאת איתן.

הן רוצות לצאת קרוב אלייך? את עם רכב?

כדי שבמידה ותראי שמיצית את הישיבה איתן- תוכלי לחזור הביתה (תגידי להן מראש, שייתכן שתצטרכי ללכת הביתה מוקדם יותר).

(מבינה את ההתלבטות שלך. בפועל לא בטוחה שהייתי יוצאת איתן במקומך).

אז מה לגבי ללכת ומקסימום לחתוך מוקדם אם מיצית?

בתכל'ס, מבינה את ההתלבטות וגם אני לא בטוחה שהייתי הולכת במצב כזה במקומך. 

הכי טוב אם את ניידת ויש לך תירוץ סביר לחתוך מוקדם. אולי אפילו רק להזמין שתייה במסעדה, לשבת קצת וללכת...( משהו בסגנון דווקא היום בעלי עובד ולא יכול לשמור/ הבייביסיטר בדיוק הודיעה שהיא יכולה להשאר רק שעה)

את לא בעונש

למה ללכת למקום שלא נעים לך בו?

אני לא יצרתי קשר וגם הן לא.. 

אז פשוט לא הלכתי. 

וגם ההורים שלי הגיעו לביקור כך שגם ככה לא יכולתי לצאת.. 

אז ב"ה יצא טוב. 

תודה לכן על העזרה! 

בבריאות ובשמחה ובלי שום עוגמות נפש בדרך.

ד"א

היתה בטא חיובית 14 יום אחרי הזרעה או בדיקה ביתית לפני/אחרי איחור?

כי לפעמים הביתית יוצאת חיובית וזה עדיין שאריות מהאוביטרל....

ולי בתקופת הטיפולים הווסת קבוע הייתה מאחרת ומגיעה 16 יום אחרי ביוץ והשמחה כבר היתה בשמים 

עד שקלטתי שהעיכוב עקבי.....

15 ימים מהאוביטרל

היום עשיתי עוד בטא, מחכה

מצטערת ממש בשבילך!

שולחת חיבוק גדול

בתור למודת הפלות כולל כמה כימי-

שווה לעשות בירור של הפלות חוזרות (בירור קרישיות)

כי יכול להיות שניתנו לך תמיכה לקראת הריון וכאלה...

בכל זאת.

בטח יש תחליפים לאספירין אם צריך.

אני עברתי כמה וכמה הריונות כימיים במשך כמעט שנתיים

וזה שבר את הלב כל פעם מחדש

את מספרת שעשית גם טיפולים אז בכלל אני מבינה שזה מתסכל ומייאש במיוחד.

בזמנו הלכתי לרופא פוריות שלא מצא שום בעיה אבל נתן לי מרשם לתרופה בשם פרדניזון (אגב קראתי בזמנו שיש רופאים שנותנים אותה קבוע לנשים שעוברות טיפולים)

מה שקורה שלפעמים הגוף מזהה את ההריון כגוף זר ותוקף את עצמו ודוחה את ההריון מיד בהתחלה והתרופה הזאת כאילו מנטרלת את זה (לא בטוחה שהגדרתי את זה נכון ב100 אחוז אבל זה הרעיון בגדול)

אצלי בנוסף גם התברר שהיה לי דלקת באנדומטריום (רירית הרחם) מה שגרם להריון שלא יכול להתפתח כי בעצם בשלבים הראשוניים של ההריון לרירית הרחם יש תפקיד מאוד מאוד חשוב.

אז אצלי בטיפול ב2 הדברים הוביל ב"ה להריון תקין מיד בחודש הראשון.

ממליצה לך לדבר עם הרופא שלך לבדוק כיוון כזה

יש רופאים שלא אוהבים שבאים אליהם עם רעיונות עצמאיים אבל אני מצד שני למדתי אז שאם אני לא אחקור ואכנס לעניין בעצמי בכל הכח הדברים יתעכבו ואני אמשיך להתאכזב כל פעם מחדש.

הרבה כוחות יקרה

ואם באלך המלצה לרופא דתי נחמד אנושי וגם זמין תכתבי באישי ואשלח לך פרטים. הוא מקבל בפתח תקוה

אולי הייתי יכולה לרדת יותר בלי ההתקן, אין לדעת.

בתור התחלה לא הייתי מקשרת ישר להתקן ומחפשת סיבות אחרות.

אלא אם כן לא אכפת לך להוציא אותו ולנסות מה קורה בלעדיו. 

הבטן שלי כל הזמן נפוחה, חלק מזה גם שומן

וקצת קשה לי לרדת מהמשקל של הלידה

ותמיד היה לי קלי קלות לרדת..

לפעמים באלי סתם להוציא כבר את ההתקן, מפריע לי שיש לי הורמונים בגוף גם אם זה ממש קצת ואולי זה יעודד אותי להוריד אותו

פחות הייתי תולה את זה בהתקן ויותר בגיל.

עם הגיל חילוף החומרים מאט ומשתנה והירידה במשקל קשה יותר.

וגם עם מס' הלידות זה נהיה יותר קשה.

אני דווקא הפעם קצת יותר רזה מהפעמים הקודמות שהייתי עם התקן לא הורמונאלי...

מצד שני תמיד הייתי רזה בלי להתעסק בכלל במשקל ומה שאני אוכלת

אז זה ממש מבאס ובאלי למצוא את הסיבה, את מבינה?

מצד שלישי אולי באמת הגיע הזמן להפנים שצריכה לאכול כמו שצריך ונגמרה הקיטנה 😃

אני מרגישה שהשינוי אצלי ממש ניכר וזה מביך אותי במיוחד שלאחרונה יצא לי לפגוש חברות שלא פגשתי שנים ובטח הן שמו לב ממש לשינוי 😶

שאני רק אחרי 2 לידות ועליתי ממידה 32-34 למידה 40

ואגב, כמעט אף אחד מהחברות שלי לא נשארה אותו דבר אחרי הלידות

יוצאת דופן היא אחותי הגדולה שלא יודעת איך היא עושה את זה אבל היא נראית אותו דבר מגיל 17 בערך גם אחרי 3 לידות

ושצריכה גם להתאים את הבגדים למצב החדש 🤨

יש לי תקווה עדיין שבלי ההתקן אני אחזור למה שהייתי פעם..

אבל לא יכולה להוכיח

בגלל הגלולות שגרמו לי לזה החלטתי לקחת מירנה

ועכשיו בכלל מבוי סתום

זה הורמונלי.

משתדלת ממש לאכול מאוזן ובריא ומקפידה על ספורט וחיזוק הגוף.

אבל שמתי את ההתקן כשהייתי מראש במשקל הרצוי.

אני בטוחה שזה ההתקן כי אני מרגישה יותר רעבה מלפני כן.

נגיד פעם סלט היה משביע אותי בצהריים, היום חייבת גם פחמימה.

ובערב פעם הייתי מדלגת ארוחה בכיף אם לא יצא, היום אני לא מצליחה להירדם בלי ארוחה משמעותית יותר. אז אוכלת לפעמים ב22:00 או 23:00 כי יודעת שלא אצליח לדלג.

עליתי 3-4 קילו בשנה וחצי עם ההתקן.

נראה מה יהיה הלאה.

אבל אני לא הכי אוהבת לאכול בכללי

ולא שיניתי כמעט את התזונה שלי ככה שאני מאוד חוששת שזה קשור ישירות להורמונים 

מבאס..

1. ברור שקונה, בלי להתלבט

2. השיקול של לקנות קופסה לא היה מהווה שיקול בשבילי. למה בעצם את רוצה לגמול?

זה מפריע לו לשנת לילה רציפה או שזה גורם לו לשתות יותר מדי בלילה?

אם כן הייתי מנסה לפחות ואם הולך טוב אז הרווחת, ואם לא, תמיד אפשר לקנות עוד קופסה בהמשך או לשים קצת חלב רגיל בשביל הצבע.

3. שימי מזרון או ספונת וכד' לא באותו מפלס כמו שלך,

לתינוק מתחברת באותו מפלס.

את יכולה לשים את המזרון לפעוט בין המיטה שלך לשל בעלך אחרי הלידה, ואם אין מקום, אז בהמשך למתחברת. (אם את מתחברת לרעיון של מתחברת)

שיהיה בשעה טובה ובקלות!

עברנו למידה 6 בטיטול והוא עדיין קם עם טיטול מפוצץ. וכשזה מים הוא שותה הרבה פחות.

והוא לא צריך את זה, זה סתם ההרגל, הוא נרדם מעולה גם בלי (אם מצליחים להסיח את דעתו מספיק מוצלח...)

מעניין אם מזרון או ספונת יספקו אותו, כי נראה לי שהוא מחפש את החום גוף שלי כשהוא בא אלי

לגבי השתיה, אכן אם זאת הבעיה הייתי מנסה לגמול, מקסימום לא יצליח, אפשר לבחור אחרת בכל רגע.

לגבי המזרון תנסי ללטף אותו או לשיר לו במזרון אולי זה יספק אותו. שווה לנסות.

שוב, אם לא יצליח תוכלי לנסות פתרון אחר.

הוא באמת פשוש, זה מצחיק איך הוא כזה תינוקי וכזה ילד בו זמנית (ועוד לפני שנולד לו אח קטן, הוא כבר נהיה ממש בחור גדול ועצמאי! אבל גם ממש תינוקי של אמא)

ותודה על התשובות

הבת שלי קצת קטנה יותר

בלי אח קטן באופק כרגע

וממש נמצאת גם בשלב המתוק הזה של להיות ילדונת גדולה ומבינה ועצמאית, ועדיין ממש תינוקת😅

1. הייתי קונה מוצצים בטוח. לא התחלתם תהליך אפילו ברור שזה לא הזמן.

2. בגלל שכן התחלתם תהליך גמילה הייתי מטפטפת לו שעוד מעט המטרנה תיגמר ואז לא יהיה עוד, מראה לו בקופסה שזה הסוף וכו וכשנגמר זהו הוא יסתדר עם מים ואם ממש לא אז תצבעו לו עם טיפה חלב.

3. הייתי פשוט מחכה לאחרי הלידה ושהשינוי יקרה אז. אולי הכמה ימים שתהיי מאושפזת יעשו את זה מעצמם, ואם לא אז זה ייאלץ לקרות אקטיבית.. תגייסי את בעלך שיהיה מכוון על זה. לא מאמינה שבשלב ככ סמוך ללידה זה משמעותי לעשות את זה לפני הלידה ולא פשוט אחרי וזהו.

לגבי המטרנה, תוהה לעצמי אולי שווה אפילו להעביר את האבקה שנשארה לקופסא אחרת ו"לגמור" את הקופסא כבר בימים הקרובים שיהיה לו זמן להתרגל לפני הלידה.

ולגבי 3, תודה!

אלא אם דחוף לך שזה ייגמר כבר

אבל נראה לי דןןקא ההדרגה טובה

וזה לא צריך להיות מקושר אחד לשני, זה נכון שלידה זה שינוי משמעותי אבל נראה לי עושים מזה קצת יותר ממה שזה בהקשרים האלה.. כאילו כן, מוצץ הייתי משאירה כי זה לא הזמן להתחיל תהליכים שיימנעו ממנו להתנחם

אבל המטרנה נשמע סתם הרגל כי זה טעים לו ולא ממש מענה רגשי..

לגבי המטרנה, זה הרגל לא בריא לשיניים וכן עדיף לגמול.

לא הבנתי, האם כשאת מתעקשת שאין מטרנה הוא כן לוקח בקבוק מים ונרגע איתו? אם כן, הייתי מנצלת את סוף הקופסה ומעבירה למים בדיוק כמו שהצעת, לטפטף כמה ימים שעוד מעט הקופסה נגמרת ואז שותים רק מים.

ואם הוא לא לוקח בכלל בקבוק מים כרגע, אז אולי לחכות לכמה חודשים אחרי הלידה שיהיה לך כוח לתהליכים חינוכיים כאלה. 

ואז נרדם בחיבוק או עם הרבה הסחות דעת. זה לא ממש עובר לו חלק שאין מטרנה. אבל האמת שזוכרת מהגדול שהופתעתי כמה המעבר הזה היה קל, אז כן שוקלת לקפוץ למים עכשיו (בינתיים יש לו עוד בקבוק מטרנה אחד בכל לילה, אז הוא יכול להרשות לעצמו לא להתפשר על המים...)

כאילו, אם לא הייתה לידה קרובה, לא הייתי קונה לו (סה"כ רוב הסיכויים שנמצא גם מתישהו את המוצצים שנאבדו בבית) מטרנה כי באמת כשנגמר זה אחלה הזדמנות להפסיק והוא מספיק גדול ובשל בעיני להפסיק ומוצצים כי יש לו ואני לא רואה עניין גדול לדאוג שימשיך להיות לו. כל זה אם לא הייתה לידה ברקע.

כי הוא בחור מאוד בררן, זה לא מספיק לו שהמוצצים באותו גודל ואותו סוג. הוא מכיר את הציורים עליהם ובוחר מה שבא לו ויכול ממש לבכות אם הוא קיבל את המוצץ אם הדובי ולא המוצץ עם הארנב שבדיוק אותו הוא רצה. הוא כן מבין אם אין ברירה ולוקח את המוצץ היחיד שלא הלך לאיבוד כרגע, אבל בכלל לא בטוח שמוצצים חדשים יהיה כזה עזרה גדולה אחרי הלידה (אם המוצץ הקיים ילך לאיבוד)

ואז אולי בן השנתיים ירצה גם מוצץ, כמו לקטן.

ואם בכל זאת הוא יגמל, או שתמצאו את המוצצים האבודים, את יכולה להשתמש החדשים לתינוק.

את הקטנים שהיו לו פעם הוא בכלל לא מסכים למצוץ, אז המוצצים של הפיצי לא יפתו אותו מדי.

בינתיים מצאנו עוד מוצץ אחד בבית

ולכן הקניה לא מיותרת.

ניסית לחפש את המוצצים? 

לכן מאוד הפתיע אותי שכולם פה היו חד משמעיות לקנות עוד. מצאנו עוד אחד בינתיים. זה שאצל סבא וסבתא כנראה לא ימצא כי חיפשו ולא מצאו אותו (וגם בשבת שהיינו שם והוא אבד חיפשנו הרבה ולא מצאנו)

וגם אם מוצאים אחרי כמה זמן תמיד טוב שיש ספייר.

אני, אין מצב שנשארת עם אחד.לא לוקחת את הסיכון הזה 🙃

תמיד יש לי לפחות ארבעה חמישה .. חח. 

אז אפשר פסטות, פיצות, לזניה.

אפשר לאכול מזה מעט ולהוסיף סלטים.

אצלנו מכינים בחנוכה מטוגנים אחרים: 

פלאפל תוצרת בית, זה נותן לי תחושה שזה יותר בריא, אבל יש מצב שזה רק נדמה לי 🤪 יחד עם ציפס וסלט חי.

סביח- החציל מטוגן (אפשר להספיג אותו כמה שאפשר בנייר סופג, אבל אוכלים את זה עם ביצה קשה.

בעיניי, אחלה ארוחה. 

סלט צבעוני מתובל בהרבה שמן זית

ממרח זיתים שווה

אפשר גם סופגניות אפויות בתנור (להכניס בהן ריבה שהיא מאה אחוז מפירות).

ואפשר לשים את הדגש פחות על האוכל ויותר על שאר האווירה - שירים, משחקים, דברי תורה...

טעמתי פעם עוגה בריאה ( קמח מלא, שמן זית)

שאחרי זה הלכה אחר כבוד לפח ....

מזה הסקתי שלא כל מה שבריא= טעים

(ולהפך, לא כל מה שטעים- בריא)

אבל סוכר חום הוא לא יותר בריא מסוכר לבן.

אבל בהחלט אפשר להוריד כמויות סוכר כשאופים לבד

כן קצת יותר טוב, לעומת סוכר חום כהה שהוא סתם צבוע.

מודה שלא חקרתי לעומק 

זה סוכר עם מולסה

סוכר דמררה זה סתם סוכר שעבר שלב אחד פחותש ל עיבוד

אין בו בריאות..

אפילו על דבש יש שיגידו שזה יותר בריא- הכוונה בעיקר לדבש טבעי

והפער בבריאות לא שווה את הפער בכסף.

בסוף עיקר הבעיה זה הבוסט של הסוכר שמקפיץ את המערכת ומחייב הפרשת אינסולין גבוהה פתאום

פחות משנה באיזה טייטל נכנס הסוכר הזה.

ברגע שממעיטים בכמות הסוכר והשמן, אופים ולא מטגנים, ובכלל - מכינים את זה בבית ולא במקום תעשייתי,

כבר הממתק הופך לבריא יותר.

אני באמת לרוב משתמשת בקמח מלא בבית. מחליפה לפעמים חלק מהסוכר בדבש/סילאן ופירות, ואז זו עוגה שעדיפה בהרבה על פני סופגנייה מהחנות...

אפילו סופגניה בייתית עדיפה על פני סופגניה מהחנות..

גם בלי קמח מלא (זה כמובן מוסיף)

דונאטס קטנים.

ד.א גם וופל בלגי זה אחלה פתרון בתור מאכל חלבי

ולא חייבים לאכול כל יום מטוגן.

לצד סלט או מרק עשיר

חוץ מזה אנשים טובים צריך שיהיה מהם הרבה 🤭

למה? קיבלנו עונש לעמוד במטבח 8 ימים?

אני מסתפקת בחגיגות המשפחתיות המורחבות ואז תמיד לצד כל המטוגנים יש סלטים חגייגים וטעימים, מרקים ופשטידות.

ואולי עוד יום אחד מכינה לביבות שאני באמת מאוד אוהבת. 

או חגיגי יותר, אבל לאו דוקא שקשור לחנוכה.

הילדים לצערי בקייטנות אז יש מסגרות עד אחת

בגדול לא מרגישים צורך לחגוג כל יום

אני קונה סופגניות בחוץ, אבל לא כל יום, יום אחד מכינה שניצל נגיד ויום אחד מאכל חלבי. השאר כרגיל

החגיגה אצלנו ספציפית לא באה לידי ביטוי בהכרח באוכל. סה חג אז עצם החג הוא החגיגה. מדליקים חנוכיה, יושבים סביבה, שרים שירים, מספרים על הנס  וזהו

אני עובדת, למי יש כח כל יום להכין ארוחת ערב מושקעת? 😅

ברשת, שווה לנסות אותם.

אני הייתי מחליטה מראש על משהו מטוגן אחד בערב אחד שאנחנו משקיעים בו.. ובשאר הזמן באמת להתפנק על דברים אחרים

סלט חלומי

פנקייק

שוקו ביתי חם

לביבות בתנור

קישוט מאפינס של עוגות

זה לא דברים בריאים, אבל הם פחות משמינים מספינג סופגניות..

אפשר להכין קיש טעים ובריא מבצק כוסמין

יש מלא מתכונים נהדרים ברשת

היום הרבה יותר קל להכין אוכל טוב ובריא

אין שום סיבה להשתמש בשמן שהוא נורא לא בריא

רק בגלל שזה הרגל

זו ממש לא מצוות החג

(לא שאני נגד סופגניה או לביבה מדי פעם, אבל זה ממש לא מאסט)

שתרצו אפשר

אבל אם רוצים כבר מטוגנים.. אז ברור שעדיף ביתי על פני קנוי...ולהוסיף מנה מכובדת של ירק/סלט בצד הפחמימה ואפשר לעשות בטיגון אוויר/אפוי בתנור עם מעט שמן

עשו לי סוג של אינטייק כדי להתאים מטפלת.

התאימו לי מישהי שממש ממש עזרה לי באופן אישי וכזוג.

בהצלחה וחיבוק!

אבל חיבוק!

את גיבורה, כל הכבוד על האומץ לטפל!

רק תדאגי שלא יתייבש

ממש תנסי לתת לו נוזלים בכל דרך שהיא

שלוקים/מזרק/כוס/בקבוק ספורט ועוד

החלמה מהירה

רק בריאות

עצם זה שאת כ''כ מצליחה לראות את האיש שלך כשאת שניה אחרי לידה זה מראה כמה אתם מדהימים ואוהבים וכמה רגישות ואכפתיות.

תכווני להתפלל על זה בברית יחד עם הדמעות שלך ושל הרך הנולד.

המון המון כח גם לך וגם לבעלך היקר והמון תודה מכל עם ישראל על ההקרבה של שניכם!!

קוראת והדמעות זולגות.

זה מאוד מחזק❤️

כחוסר שמחה?

גם בעלי ואני בסגנון כזה, כשיש עומס מנטלי ורגשי גדול זב מתפרש אצלנו לפעמים כחוסר סבלנות וכעס, אבל באמת זה רק כי הראש והלב עמוסים,  ולא מוריד מהמחה שמרגישים.

בכל מקרה שיהיה בהצלחה בכל ובשמחות 

תודה ענקית על המסירות שלכם בשביל כולנו, עם כל המחירים, אין מילים להוסיף. את נשמעת מדהימה וגם הוא, ובעזרת ה תצאו מזה לאור גדול גדול!

משהו קטן שרציתי להגיד- אצלנו כל לידה ערערה את הזוגיות וכבר ידעתי לצפות מראש שזו תקופה מאתגרת בשבילו. וגם ביחס לילדים וכו'. אל תבחני דברים עכשיו, תני לזמן לעשות את שלו, תני לעצמך לשמוח בלידה ובילדים האחרים, ולהתחזק, ולחכות בהרבה סבלנות ואהבה...

ועוד פעם תודה לכם!

תני מקום לקושי.

תני מקום לבכי.

זה לא קשור בכלל למה יש או אין לאחרים.

בעז"ה יהיה טוב יותר!

בתוך הבלגן של 6 ימים אחרי לידה, לקראת ברית, עם 4 צפופים! וואווו להתפעל ממך! באמת!!

אלופים שאתם לוקחים עזרה! זה ממש חשוב!

תני מקום לקושי, לכאב, לחוסר.

שתראו ברכה והצלחה והתקדמות וצמיחה בכל התחומים השונים! ובינתיים חיבוק ענק❤️❤️❤️

ממש מרגישים עוצמות מתוך המילים.

בעלך זכה בך!!!!

נשמע שאת מאוד יודעת מה את צריכה

מאוד מבינה אותו

מאוד יודעת מה קשור למה

את אלופה!!!!

זאת באמת סיטואציה לא קלה מעצם מהותה..

ונראלי יכול להיות לך מאוד משמעותי גורם חיצוני שתוכלי לפרוק ולעבד ולקבל ייעוץ

זה כ"כ לא פשוט...

עם על זה שאת מבינה הכל

את אחרי לידה

זה זמן רגיש כ"כ...

וככ ווב שהוא בטיפול

ונשמע שחשוב שגם לך יהיה..

כל דבר שהוא בסגנון...

בהצלחה גדולה גדולה יקרה!!

בע"ה שתצמחו ותגדלו מזה ותראו אור גדול!!!

לא היה לי כוחות להגיב

החיבוק וההקשבה שווה המון!!!!

עוד כמה שעות הברית!

בעה נתפלל עליו, על התינוק, על עמ"י וגם שה' ישלח לי כוחות!

כי הימים האלה הם ממש לא פשוטים. מקווה שהחזרה לשיגרה בשבועות הקרובים קצת יעזרו.

עולה אצלי באמת המקום הזה שלפעמים בא לי גם לדבר. לפרוק על השינוי בחיים שלי.

המשפחה לא יודעת מזה כלום.

גם החברה.

אז חוץ מפריקה פה ושם בפורום, בסוף ביום יום זה איתי.

אז תודה על התזכורת הזאת שגם לי מגיע מקום לפרוק.

ומשהו לא קשור - מישהי כתבה לגבי בחירת שמות שגם נותנים שם ובסןף חושבים שאולי טעינו ולא כ"כ התחברנו ,זה גם סוג של רוח הקודש לאותו רגע. לא לדייק במילים שאמרתי...

אבל זה ממש ממש עזר לי בבחירה של השם. אפילו ששלמה איתו, זה מחזק.

ועוד דבר - 🙈

לא זוכרת את זה מלידות קודמות.

מזיעה בכמויות. כאבי שרירים בכל הגוף, כאב ראש מתפוצץ, סחרחורת... זה קשור לכאבים אחרי לידה? או סוג של וירוס? בה הפעם לידה ראשונה שאין דלקת מהתפרים. אז אולי זה הכאבים "הרגילים" שמרגישים? זה גם משתק להיות ככה במיטה.. (ושלא נדבר על הקושי של תחילת ההנקה...)

ב"ה אלף פעמים שזה הקשיים שלי כרגע 🙏

מרגש לקרוא אותך

מזל טוב ושהכל יהיה בנחת רוח

בתכלס הארוע שנקרא לידה בעיני מסתעים רק אחרי הברית.

אז עעשיו תתחיחו להתאושש בעז"ה פיזית ונפשית.

ולגבי ההזעה. כן בהחלט תופעה מטד נפוצה אחאי לידה

בעלך זכה בך

ובזכותך אני בטוחה שתעברו את זה ותגדלו מזה!

לגבי השאר זה בגדול יכול להיות אחרי לידה אבל תהיי בתשומת לב לעצמך ממש!!

תקפידי לישון הרבה - כאבי ראש לפעמים הם מחוסר שינה. ופה הגוף פיזית צריך יותר..

המון שתייה של מים

לא לוותר על ויטמינים, בדגש על ברזל (יכול להסביר את הסחרחורות.. )

וזה שבעלך פחות בתפקוד - לא יכול להיות על חשבון ההחלמה שלך מהלידה!!

בתחילת השרשור היה אפשר להבין שאולי את חוזרת מהר מדי למטלות הבית כי הוא פחות בתפקוד וזה ממש ממש לא טוב לך

זה יכול לעשות נזק  מתמשך.. לעבור לחדפ כמה שאפשר. אוכל קנוי. כזה...

ובטח בטח בטח שצריך את המקום לפרוק!!!

זה צורך כ"כ בסיסי!!!

באמת!

ברמה שבאמת שווה לקחת איזה שהוא טיפול אפילו במרווחים גדולים כדי שתוכלי לעבד את מה שקורה.

וזה שווה כל שקל.

מה שלומך היום?

איך עברה הברית?

ואיך את מרגישה?

אגב, זה לא נשמע לי סטנדרטי התופעות שתיארת... נשמע שתפסת וירוס או שפעת או משהו כזה...

חיבוק גדול בכל מקרה!!

ואת ממש לא חייבת לענות!♡♡♡

ואני מאז, בקריסה....

האמת, ברגע שבעלי רואה אותי קורסת הוא ממש מתאפס, לקח פיקוד ועושה המון כדי שאוכל לנוח.

מעריכה אותו כ"כ על זה!

הגוף מפורק. ההורמונים משתוללים כנראה. מצב רוח רכבת הרים. מחזיקה את הדמעות שלי כל היום..

אתמול היה לי תור לרופאה, אבל לא היה לי כוחות לצאת מהבית. עשיתי תור טלפוני. היא אמרה לי לבוא היום בין התורים, אבל אני כ"כ חלשה שלא הצלחתי לקום, להתארגן ולצאת אליה. רוצה שאני יעשה בדיקות דם. אשתדל מחר..

הכרחתי את עצמי לצאת  כדי שתינוקי ינשום טיפה אויר. והיה לי ממש קשה.

רק רוצה לבכות. אפילו לא יודעת למה ועל מה.

בעצם יודעת. על כל דבר קטן חחח

ובאמת באמת, בא לי שמישהו ישאל אותי מה שלומי.

אבל באמת איך אני.

לא רק איך מתאוששת ואיך הילדים עם השינוי.

ושאני אוכל לענות בכנות.

מה אני מרגישה. ואיך הולך עם הכל.

מבינה אבל מאוד שכולם עסוקים בחיים שלהם. זה אני שכרגע במקום אחר.

ובכל זאת.

זה המשאלה שלי😢

מבינה את ההרגשה.

תדעי שלפחות פה יש כאלה שאכפת להם...

אין מה לעשות את ילדת הרגע והגוף והנפש בסחרורת מטורפת שחייביםםםםםם לתת להם את המקום!!!!!!

איך מוכר הבכי מכל דבר

!!!

מאוד חשוב אבל שתיבדקי כי נשמע לא תקין התופעות ואם זה ממשיך צריך לראות שאין פה איזה שהוא עניין שמצריך טיפול רפואי...

זה כ"כ קשה ללכת אבל חשוב...

ותרשי לעצמך להיות חלשה עכשיו לא משנה מה התוצאות

כן זה מותר לך

כן זה הכי הגיוני

וכן את זקוקה לזה מאודדד כדי להתחזק אחרי

זה הזמן להתפרק קצת...

כמובן אם את רואה שאת רק רק בוכה יום אחרי יום אז כדאי לנסות להתחזק עם שיחה מבחוץ כי כניסה מדי ללופ כזה עלולה להקשות עלייך

אבל בכללי לא להיות זו שמחזיקה הכל והאמא של כולם...

ואני באמת רוצה לשאול איתך

ובאמת לשמוע מה את אומרת!!- מה שלומך??

מוזמנת ממש גם לכתוב בפרטי כמה שתרצי!!

חיבוק ועוד חיבוק ועוד חיבוק!!!

תודה על ההעניינות! ושאת זוכרת אותי!

אני ב"ה בטוב.

מחכה בקוצר רוח לסקירה ראשונה + שקיפות, בעוד שבועיים ויום. (ואם כבר, אז שאלה בנושא - מישהי יודעת אם זה בגישה וגינלית או בטנית?)

אני עצמי מרגישה הרבה יותר טוב, בחילות ממש בקטנה.

המרכז הטרטולוגי די הרגיע אותי
התרופה שאני לקחתי לכבד לא גורמת בכלל למומים.

הציטוטק כן מעלה את הסיכון, אבל באחוזים בודדים.

דיברתי עם העורכת דין שהמלצת לי עליה, אם (בעז"ה) לא יהיה נזק לעובר אז אין עילה לתביעה.

בכל זאת תיעדתי את כל מה שחוויתי ונאמר לי בכל התקופה וקבענו לדבר אחרי הסקירה הראשונה.

בעבודה החדשה אני מאוד מאוד נהנית ומצליחה, הספקתי כבר לקבל פידבקים מאוד חמים ונלהבים😊

חוששת קצת מההודעה על ההריון, אבל יש עוד זמן...

ואני קצת קצת מתחילה להתרגש מההריון ולהתחבר לפיצי שגדל בתוכי❤️

ולשמוע שבעז"ה רוב הסיכויים שהכל בסדר.

לגבי הסקירה המוקדמת- יש רופאים שעושים פנימי, ויש כאלה שבטני.

תודה שפירטת, זה משמח מאד והלואי שבהכל תצליחי כמו בעבודה בע"ה.

מעניין שגם אם אין נזק לעובר אז אין עילה לתביעה.

שבוע טוב וחודש טוב לכל עמ"י

היא אמרה שאם תובעים, מכניסים לתביעה גם נזק נפשי וכו

אבל שאם אין נזק אמיתי לעובר שנגרם כשתוצאה ממתן התרופה השגוי, אין עילה לתביעה...

תודה!

חשבתי עלייך גם אני המון והאמת בגלל שלא היית פעילה (כמובן שאת לא חייבת! ורק מה שכיף לך🩷🩷🩷) חששתי שחלילה דברים הלכו לא בדרך שאנחנו רוצים

שמחה מאןד לשמוע שהמצב יציב יותר

תרגישי טוב

וגם הפיצקי😍

תודה מהממת!

הסיבה שאני לא כ"כ זמינה היא כי אני צריכה להשקיע המון אנרגיות בעבודה החדשה, ובערבים אני פשוט קורסת מעייפות... אין לי הרבה זמן.

תכננתי להיכנס לשאול על הדלקת בשתן שהיתה לי, על הפטריה שזכיתי בה אחרי האנטיביוטיקה, על הדימום הקטן שראיתי בניגוב (ב"ה הכל בסדר)

פשוט באמת באמת לא הספקתי....

תודה ענקית על השותפות!!

בעז"ה רק בשורות טובות!!!

וקלות!!!

כל כך כל כך שמחה לשמוע!

איזה כיף שהם הרגיעו אותך

בעזרת השם תזכו לילד/ה נפלא

מכירה את הנוהל הזה שאם אין פגיעה אין תביעה,

אמן שלא תצטרכו לתבוע בכלל

אבל תשמרו את המסמכים כמה שנים אחרי הלידה גם

כ"כ לא מובן מאליו שאת זוכרת מישהי אנונימית מהפורום...

נותן לי תחושה מאוד נעימה וטובה!

וזאת נק' חשובה מה שאת אומרת.

במיוחד שתסמונת המוביוס לא תמיד ניתנת להבחנה בUS ולפעמים גם לא מיד בלידה.

שלא נדע...

תודה לבורא עולם על הכל

על העבודה על רמת הסיכון

בעז''ה שימשיך קל ויתקין עם תינוק בריא ושלם

לשאלתך - שקיפות עשו לי וגינלי

סקירה מוקדמת בטני. היו כמה דברים שלא הצליחו לראות טוב אז עברו לוגינלי 

תודה שושנושי!

עושים לי שקיפות וסקירה ביחד

בשבוע 12+5

אז להתכונן לוגינלי... (משמעותי לי לגבי מה אלבש באותו יום)

מלא הצלחה. מקווה איתך לבשורות טובות ומשמחות 

שימשיך בבריאות

ושתזכו לתינוק/ת בריאים ושלמים

אמן! תודה!

חשבתי עלייך הרבה❤️

באמת מחמם את הלב! לא מובן מאליו...

תודה!

בע"ה שיהיה לך עוד יותר טוב

ועוד יותר טוב 🎼

הריון תקין ומשעמם מעכשיו והלאה ורק בריאות!! 💞

אמן ואמן ואמן!!!!

תודה!!

ממש התרגשתי מהתגובות של כולן
חיממתן לי את הלב מאוד

אפרת בן משה

עו"ס קלינית

מומחית בתחום הדיכאון (בין היתר), כמובן שגם דיכאון אחרי לידה

דתייה, מקבלת פרונטלית בבאר שבע, בכרמל ובקריית ארבע

ומקבלת גם בזום בנוסף

זה המספר שלה (כמובן באישורה הפרסום שלו ):

050-811-9393

ב"הצלחה רבה יקרה!

חיבוק גדול גדול

מדהימה וגיבורה את שאת מטפלת בעצמך

כמה כוחות צריך רק בשביל לכתוב את ההודעה הזו! ממש! ❤

שתזכי לאור גדול וישועה שלמה במתיקות עצומה בקרוב ממש ב"ה 🙏❤

דימום מלאכותי בעקבות הוצאת טבעת וההפסקה ההורמונלית למשך כמה ימים.  

אי אפשר להשליך ולהשוות למצב של מחזוריות הורמונלית טבעית.

צריך סבלנות. יכול לקחת זמן לגוף לחזור למצב הטבעי.  

לא ציינת איך היה המחזור שלך לפני המניעה ההורמונלית. אם היה סדיר, קרוב לודאי שיחזור להיות סדיר ואם לא היה סדיר כי אז יחזור לסורו. חכי עוד לפחות שבוע שבועיים. מפעם לפעם תבדקי הריון.  ייתכן ונכנסת כבר להריון מביוץ שהגיע. 

היה לי ממש סדיר בעבר. ודי ציפיתי לזה...

קשה לי עם החוסר וודאות

בגלל ההורמונים.

אבל אחר כך יחזור להיות סדיר.

הייתי מחכה חודשיים, ואם לא מגיע פונה לבירור.

המחזור יכול להיות עדיין לא סדיר.

ההמלצה שלי- להכיר את ההפרשות ולנסות לזהות באמצעותן ביוץ. ככה גם אפשר יחסית לתזמן את היחסים וגם לצפות למחזור שבועיים אחרי.

היתרון הוא שזה יחסית מעקב 'קליל' ולא מכניס ללחץ מידי (לדעתי לפחות)

לי קרה כמה פעמים שזקיק מוביל לא המשיך לגדול.

בהנחה שהרופא רצה לכסות את כל הימים הוא אמר לכם לקיים יחסים בשבת

כי בד"כ זקיק מבייץ באזור 20, אפשרי גם ב17 אבל פחות קורה.

אצלי למשל מבייץ בד"כ ב23.

זה שיש נוזל באמת יכול להראות שהיה ביוץ אבל לא מחייב

לכן חייבים לקרוא את התוצאות ביחד עם הב. דם

וד"א אם הביוץ היום ואתמול היה יחסים זה מעולה! למרות שלעניות דעתי לא יתכן ביוץ עם זקיק 14

אז למה כתבה 14??

התוצאות של הב. דם:

אסטרדיול 88 (צנח מפעם קודמת)

פרוגסטרון 7.2

LH 25.7

אז אולי פשוט הזקיק בייץ מוקדם

וזה שכתבה 14 לפעמים יש עוד זקיקים שגדלים

שנראה שנהיה זקיק מוסיל ובסוף הוא לא גדל

אבל זה היה בלי תרופות

אבל נראה לי ששבוע אחרי ביוץ זה לא ממש אומר משהו...

חכי עוד כמה ימים ואז תבדקי שוב,

בהצלחה ובשורות טובות! 

ממליצה על בדיקת דם 

לק"י

הארה- אין צורך לפתוח שרשור נוסף זהה, אלא להקפיץ את הקודם (להגיב בו והוא יקפוץ).

וגם לא תמיד מקבלים תשובות במיידי, לפעמים צריך קצת לחכות.

לכן אני מאחדת את שני השרשורים.

בשורות טובות!!

לק"י

מציעה לחכות לאיחור של כמה ימים.

או לפחות ליום שבו את אמורה לקבל.

אני אעשה בטא..

פשוט תוהה אם יש כאלה שזה קרה להן, שבדיקה ביתית שלילית אבל בטא חיובית, כששתי הבדיקות נעשות באותו השבוע

הלוואי ותתבשרי בשורות טובות

לא עשיתי בטא באותו יום אבל בא.ס. שבוע אחכ ראו עובר שבוע 8

אז בוודאות היה שלב שהסטיק היה אמור לזהות.

יכול להיות שזו היתה בדיקה ישנה? מהסופר פארם, כלשהיא, לא בדיקה מעלי.

אבל כן קרה שרק בבדיקה הביתית השלישית יצא חיובי כך שאם הייתי עושה בטא אחרי שבוע כנראה היא לא הייתה יוצאת חיובית עדיין. ללא מעקב זקיקים שמאשר את מועד הביוץ.

הבדיקה הראשונה אחרי כמה ימים של איחור יצאה שלילית לחלוטין, אפילו לא פס חלש, ושבוע אחרי האיחור יצא פס חלש ורק בבדיקה השלישית, שבוע וקצת אחרי האיחור יצא פס ברור. בדיעבד, למרות שהמחזור שלי היה מאוד מסודר גיל ההריון תמיד היה כמה ימים אחרי הגיל של הוסת האחרונה

איזה התקן?

ראיתי שהתקן עולה 150 שח בערך (הרגיל)

מב אני מפספסת?

היא כביכול בפרטי, וצריך לשלם ישירות לרפואה. מה שכן, זה כן יותר זול מאשר פרטי "אמיתי"

300 ש"ח התקנה (תלוי ברופא, ייתכן גם יותר)

נובה טי/ מונה ליזה עולה המאוחדת כ150₪

ויש רופאה מומלצת להתקנה?

עם הכסף נסתדר.

אני באמת מתכוונת לנובה טי ולא למירנה,

אני שמה התקן כדי לא להכניס הורמונים.

לגבי התקנה: אפשר ללכת פרטי שאפשר בקופה. בכל מקרה צריך קודם כל להוציא מרשם בקופה וללכת לקנות ולבוא לתור עם ההתקן. אם את מחליטה להתקין אצל רופאה בקופה את פשוט קובעת תור רגיל באפליקציה. אני לא בכללית אז אין לי המלצות רלוונטיות, אבל מאמינה שכן יש רופאים טובים ומיומנים.

לגבי סוג: יש את ה"קלאסי" - נובה טי/ מונה ליזה ( התקנים זהים של 2 חברות שונות) חוץ מזה יש בלרין וג'נס אם אני לא טועה שניהם לא הורמונליים, לא סגורה על זה. אולי יש סוגים נוספים.

לדעתי האישית שווה להתחיל עם התקן רגיל, שגם מסובסד על ידי הקופה ולנשים רבות הוא מצוין ורק אם יש איזו בעיה ללכת על דגמים אחרים

בהצלחה רבה!

והשני להכנסת ההתקן?

כי יש לנו רופאת נשים קרובה, אבל ערביה. לא בא לי שהיא תכניס לי, אבל אם בכל מקרה בפעם הראשונה רק מקבלים מרשם אז עדיף לי לקבוע אליה... חבל לי לנסוע במיוחד רק כדי לקבל מרשם.

הלכתי, קניתי
וחזרתי אליה.
ובזה סיימתי.
 

או שהיא תייעץ לך ותקני ממנה את ההתקן, או שתלכי קודם לאיזשהו רופא בקופה, הוא יתן לך מרשם וכו, ואז תגיעי עם ההתקן אליה.

רק תדברי איתה קודם לראות מה האופציות מבחינת איך מביאים את ההתקן

איך קבעת את התור? דרך השר"פ? זוכרת כמה עלה?

(אם את מעדיפה לענות בפרטי תכתבי ואפנה אלייך מהניק שלי)

אני כן אוהבת ללכת פרטי סתם בגלל ההרגשה.

אבל לא ברמת שר"פ בבית חולים.

הורמונלי או לא, זה בעיקר תלוי בך. תעשי בדיקה של יתרונות וחסרונות ותחליטי.

מבחינת מרשם, את באה לרופאה, היא תבדוק אותך ותתאים לך מה שמתאים (אם זה פעמים חוזרות בהתקן אפשר לעשות קיצור דרך, אבל אם זו פעם ראשונה כדאי לא לקנות מראש)

את קונה בבית מרקחת קרוב (בשערי צדק מכרו פעם בקיוסק בתוך הבית חולים..)

וחוזרת חזרה לרופאה עם ההתקן באותו יום. לא צריך עוד תור. זה המשך של התור הקודם.

אם יש מזכירה היא תוכל להסביר לך יותר טוב איך זה עובד עם התורים.

בהצלחה!

במקום ואז אפילו לא צריך לצאת מהמרפאה.

יש כאלה שמקבלים רק מזומן (אין להם סליקת אשראי לחייב על ההתקן)

זה נשמע בירוקרטיה מורכבת אבל לא נורא, זה התעסקות חד"פ וזהו.

על רופא בכללית רמת אשכול בנוגע להתקנים

לגבי רופאות שם אני לא מכירה

ד"ר יהודית זאנגי

ד"ר נעמה וילק אילון

כדאי לטפל בזה ולבדוק אם עובר

(לשתות הרבה מים, הרבה פירות וירקות, מיץ שזיפים, לשבת בשירותים עם רגליים מוגבהות על שרפרף)

איזור ישבן, מפשעות, רצפת אגן?

האם העצירות נובעת מהכאב והקושי שם או הגורם?

אני הייתי פונה לפיזיותרפיה מומחית לרצפת אגןב הצילה אותי

כולל אבחנה והטיפול

כאבים אחרי לידה, ברמה שיכלתי רק לשכב , לאט לאט זה עבר. כתוב בגמרא אני חושבת  שהעצמות שלנו מתפוקקות בלידה, ולוקח בערך שנתיים עד שחוזרות לעצמן. אני הרגשתי את זה על עצמי, היו לי כאבים בגלל ישיבה מממושכת בעצם הזנב, הרבה הרבה זמן אחרי לידה, (שנים) בסוף זה עבר

אני זוכרת שבאו לבקר אותי אחרי לידה , והיה לי ממש קשה לשבת על הספה לידם, ממש חיכיתי שילכו ואני אשכב במיטה.

מעבר לזה, אחרי אחת הלידות היה לי כאב באיזור רצפת האגן, ממש ממש חזק, שגם עזר לי רק לשכב על הצד, עד היום אני לא ממש יודעת מה זה היה, אבל זה היה ממש כואב ומוזר ולא נעים

מה שלא יהיה , תעקבי שמשתפר, נראה לי שיכולים להיות כל מיני כאבים מוזרים באיזור אחרי לידה, רק צריך לראות שהם במגמת שיפור

כאב בעצמות כזה, אבל מתחיל בפתאומיות חזק ונעלם בפתאומיות
בסוף עבר לבד.
כמובן יש גם טחורים ועוד בעיות שיכולות להיוןת...

הם בכלל לא מצפים לתגובה. הם מצלמים כי כיף להם וכי זה דרך לתעד ולשמור זכרונות, ושולחים בקבוצה כדי שלכולם יהיה את התמונות במקום לשלוח אחד אחד למי שמבקש.

שימי את הקבוצה על השתקה ל8 שעות ותראי ישועות... בערב תגיבי במרוכז וואו נראה כיף בטירוף מקווה להצטרף בפעם הבאה.

אבל איזה מבאס לראות את זה ולא להיות חלק 💔

בקבוצה בצד של בעלי אני בשקט

בצד שלי מידי פעם מחמיאה לתמונה של האחיין התורן או לדבר תורה של אחמאחר

אצלי כל הקבוצות בכלל בארכיון ככה שנכנסת רק אחת לכמה ימים 

נראה לי לגיטימי לשלוח הכל, הם לא שולחים אישית לך הם שולחים בקבוצה המשותפת שיהיה מזכרת למי שמופיע בתמונה

זה נחמד וכיף לראות..

אבל לך זה קשוח כי את לא שם שזה גם הגיוני

מאמינה ששולחים שם גם תיאומים וכל מיני כאלה ובטח ישלחו גם סיכום בסוף..

אז כדי שלא יכאיב לך תעבירי את הקבוצה לארכיון עד אחרי הטיול ואז תסמני הכל כנקרא מבחוץ וזהו...

חיבוק! בטח מבאס שהם מטיילים דווקא עכשיו.

כן סתם המומנט לי לא התאים כמובן

ולכולם ממש כן ולא אמרתי כלום למרות שממש היה בא לי להגיד שיחכו עוד קצת... 

לק"י

אבל אני מסכימה איתה.

(וחיבוק על הבעסה שהם יצאו ואת לא יכולה. בנסיבות טובות ב"ה, אבל עדיין).

ולגבי כמה להגיב- אני לפעמים מרפרפת על התמונות בלי להוריד ומגיבה משהו.

אם זה מלא תמונות- אז גם לא תמיד אני אעבור על כולן.

מוגזמים לחלוטין

אני לא חלק מרשתות חברתיות

וכשלפעצים אני גוללת בוואצפ אני ממש מובכת מעצמי שאני אשכרה רואה את השטויות האלה

ארוחת בוקר

איזה אויר נעים

תודה שזכינו

ערב איתה

איזה עייפות

היה כיף

כיף שהיה

לא יודעת אם זה ענייני או לא

אבל תחיו קצת לעצמכם

קצת רמה

קצת כבוד

סליחה על ההשתלחות זה בדיוק הציק לי 🤣🤣

פשוט חופר.
אני חושבת שזה סוג של אישור מהסביבה שהיה לי כיף והייתי בעשייה.
היום הכל מתועד כל רגע- אפילו מהמעון של הבן שלי כל הזמן שולחים תמונות, בסדר הבנתי שטוב לו.

כל תוכניות הריאלטי שיש היום
מי שלא מצולם לא קיים!!
זו ההרגשה היום
ואני גם פחות מתחברת לקו הזה.

אני אוהבת להינות מהרגע, ולזכור אותו בתמונה שתיים שאני מתעדת באירועים גדולים וסה טו.