פורום הריון ולידה (עמוד 100)

לק"י

לא אכפת לי שיקומו מאוחר.

הבעסה שאני לא ישנה טוב בלילה, ולא ישנה עד מאוחר...

לק"י

אני ישנה לרוב גם במהלך היום, אבל זה לא זה.

מקנאת בילדים שיכולים לישון עד מאוחר🤣 איך בא לי גם...

לפעמים ב 23:00, אבל קמים מוקדם 🥴 סביבות שבע וגם לפני.

הם ככה מאז שהיו קטנים, עכשיו הם גדולים למדי אז אני לא חייסת לקום מוקדם איתם,

אבל נראה לי לא בריא, ובעיקר עד שיתרגלו לקום קצת מאוחר יותר, תתחיל השנה ויצטרכו להתרגל לקום שוב מוקדם 😭

תוך כמה ימים הלוז מסתדר.

אני מאמינה שאם היא קמה כל יום בשעה אחרת היא גם הולכת לישון בשעה אחרת וישנה צהריים בשעה אחרת...

מהניסיון שלי, זה פשוט מסתדר 

כרגע היא אוכלת דייסת קוואקר בבוקר

בגילאים יותר גדולים לחם וירקות.

אבל את יכולה לשאול את מנהלת המעון אצלכם, זו שאלה מקובלת...

יש פירית בבוקר ומרק בצהרים ובקבוק כשקמים

בהמשך כריך כשקמים ובהדרגה מרגילים לאוכל רגיל

יש תפריט בכל מעון יתנו לכם באסיפת הורים

נותנים לכל תינוק עדיין לישון מתי שהוא צריך ובהדרגה מרגילים אותם לסדר יום משותף

אם היא תהיה עייפה יתנו לה לישון...

ממה שזכור לי בעבודה במעון,

תינוק שלא יודע בהתחלה להחזיק, מאכילים אותו

כשהוא קצת גדל וכבר מוכן,

אז לאט לאט מלמדים אותו להחזיק.

בהצלחה !

הם לא אוכלים בדיוק באותו הרגע כי לא קמים ביחד ולכן אפשר להאכיל את כולם

אצלי לא היתה בעיה אמרתי להם מתי אכלו לאחרונה ואחרי 3 שעות הביאו שוב

(אגב ככל שהתינוק יותר קטן קם במעון לפחות אצלינו השכיבו כשהתייעף ולא דווקא בשעה אחידה

לא יודעת איזה גזרה מתאימה לך.

מזל טוב!

אני מהלידה הראשונה הכי אוהבת את הבגדים של ההריון. הם נוחים, מתאימים את עצמם לבטן, ונעימים.

יש בירושלים מעל צומת האיקסים (מאפה נאמן שבתחילת קינג גורג) חנות של בגדי נשים עם כל מיני אופציות. מצאתי שם כמה פעמים דברים נחמדים להריון ובכללי למרות שרוב ההיצע שלהם דווקא הרגיש לי מבוגר או סתם שונה מהסטייל שלי. אז ממליצה לדפדף בבגדים שם.

לא מתכוונת לזויה שממש בצומת, כמה חנויות מעל (אבל בצד של זויה)

אז את ממשיכה באותו צד של הרחוב בעליה של הרחוב, ולפחות פעם שהיו שם שיפוצים היא היתה החנות האחרונה לפני השיפוצים.

כאילו יש להם שתי כניסות אחת באמצע של חלון ראוה רגיל כזה נראה יחסית מרווח ואז השניה את ממשיכה כמה מטרים בעליה וזה נראה כמו דוכן של בגדים ממש צפוף

גזרה ישרה יחסית (A( יכולה להתאים.

ואני הייתי שמה מחטב, יש ממש נוחים

מזל טוב כפול 

גם אני במצב דומה, זה גם עובר עם הזמן, וגם תבדקי היפרדות בטנית במיוחד אם זה אחרי כמה לידות, כי יש תרגילים מיוחדים שעוזרים ותרגילים שאסור לעשות.

בנוגע לבגד, יש מחטבים בסופרפארם למשל שהם כמו תחתון וזה אוסף די טוב את הבטן, תלבשי משהו משוחרר יחסית שפחות מדגיש את איזור הבטן והכי חשוב, תזכרי שילדת והכל בסדר ולא משנה מה אחרים חושבים את מלכה!

לפחות את חצי שנה אחרי

אני בעזרת ה' צריכה ללדת ממש סמוך לחתונה

וזה כבר קרה לי פעם ומשום מה זו הייתה החתונה שהכי החמיאו לי בה-

רק מרחמים!!!!   כי הייתי נראית זוועה. נפוחה,כאובה,עייפה והנקתי כל האירוע

עשי:

•נעליים בצבע ניוד (עור)  

• חצאית ישרה

• חולצות ושמלות בגזרת רחוקה מהגוף, בדים

נופלים, שמלות וחולצות בגזרת אמפייר (גזרת "הריון") שמדגישות את החלק הצר מתחת לחזה ונשפכות באזור הבטן.

• חליפות - חלק עליון ותחתון באותו הבד או הצבע

• אם את מכניסה את החולצה לתוך מכנס תמשכי מעט את החולצה כלפי מעלה ותני לה ליפול מעט וליצור קפל באמצע כדאי ליצור טשטוש באזור הבטן.

• חולצות ושמלות בגזרת מעטפת

• חולצות ושמלות עם מפתח V

• שמלות מחוייטות ומעט מתרחבות  

• ג'קט מחוייט, קצר ופתוח (חפשי גזרת "פרינסס")

• חזייה טובה ותומכת. חזה שעומד במקום ולא נופל מדגיש את המותן הצרה.

אל תעשי:

• חולצות לייקרה נצמדות ובכלל חולצות קטנות וצמודות מדי .

• חולצות / שמלות עם מפתח עגול

• צווארון גולף  

• פחות הדפסים

• חולצות/ שמלות עם עודף בד באזור הבטן והחזה (גם הכיווצים האלה באזור הבטן שאמורים "לטשטש" עושים את הפעולה ההפוכה ומוסיפים נפח)

בקיצור כל מה שנצמד/ נדבק - להרחיק מהבטן. 

הבד צריך קצת "ליפול" על הגוף. מקווה שהצלחתי להסביר.

זו חברה טובה שלי שדיברה על זה ממש אתמול עם החבורה שלנו אז אני לא רוצה אאוטינג

אולי היה עדיף שהייתי פותחת לצל"ש לזה

את הבטן בכלל

ממליצה להיכנס לחנות של רחל סיטבון

לדעתי יש סוף עונה עכשיו ויש לה ממש מגוון

רק עכשיו מגיעה לשבת ליד המחשב ורואה כמה ענו, אז קודם כל תודה!

אני לא אספיק להגיב לכל אחת בנפרד, אבל עוברת על מה שכתבתן ולוקחת מזה עצות וחיבוקים😍

שבעז"ה יהיה לכם טוב, כיף ושמח גם במצב הזה

לפעמים לוקח לגוף להתאפס.. זה ממש בסדר

נאסרתם בוודאות?

תבדקי עם רב ♥️

אולי זה באמת עוד לא המחזור אלא המערכת בודקת את המצב (:

בנתיים לא המשיך דימום...

אבל כן נאסרנו בוודאות

רק למדתי הדרכת כלות.

ממה שאני יודעת אם מדובר בטפטוף קל ולא בעוצמה של מחזור על דבר שאינו מקבל טומאה, כגון שרותים או תחתון צבעוני, או בניגוב אם עברו מעל 5 שניות מהטלת השתן אז זה לא מטמא.

אני ממליצה בחום לבדוק את זה עם פוסק הלכה ולבדוק אם באמת נטמאת או לא

זה קצת נשמע להכחיש דימום אבל אם זאת ההלכה אני בעד חח

יש גדר לדימום שהוא מחזור ומדובר על שטף של דם, את לא מתארת את זה אלא דימום קל.

אני כמובן לא פוסקת אבל ממליצה לבדוק עם גורם הלכתי 

אולי באמת אבדוק, סתם מרגיש לי מוזר לבדוק

לא באלי לפתח ציפיות חח

והפחתת הנקות הגיוני מאד שהיה ביוץ.

לא תפסידי כלום מלבדוק

וזה באמת מבאס להאסר על כתמים

אם זה לא הריון- בהחלט יכול להיות שיבוש הורמונאלי שנפוץ מאד בזמן הנקה או לקראת סיומה

אבל אני הייתי יותר מהמרת לכיוון הריון

בשורות טובות יקרה

לא שעתיים.

כדי שהגוף לא יכנס למצב של סטרס ויעלה סוכר

זה בעייתי לאכול אחרי שעתיים? בגלל שהתזונה מצומצמת, הרבה פעמים אני רעבה בין הארוחות

ועדיף למשוך לפחות שעתיים וחצי

תנסי להגיד את כמות החלבון בארוחה, אולי להעשיר בעוד ירקות שיתפסו נפח בגוף

דנונה עם אגוזים ושקדים ואז זה לא משביע לשעתיים..

אולי חופן במבה או כמות של פרי שעדיין לא מעלה לך סוכר

כי אני רוצה להציע פשוט לאכול יותר.

זו באמת ארוחה קטנה, ומתאימה רק כארוחת ביניים.

אני חושבת שזה משביע רק אם את הארוחה העיקרית הקודמת אכלת ארוחה טובה ומשביעה.

תוסיפי לארוחות חלבונים ושומנים. מהניסיון שלי, הגוף מתרגל וזה משביע והגוף מרגיש יותר קליל, ולא רעבים.

ז''א שצריכה להכיל גם פחמימה (נראה לי 15 או 30 גרם) ואז זה ישביע אותך ליותר זמן.

את אמורה לאכול ביום 3 ארוחות גדולות ו3 ביניים

גג למשוך עד 4 שעות ולא מעבר

כי אח"כ הגוף נכנס למצב של צום או מה שזה לא יהיה

ואז רמות הסוכר עולות

היא נתנה לך תפריט מדויק?

או רק הסבר כללי לאכול פחות פחמימות?

אני מתלבטת אם ללכת לדיאטנית נוספת כי הראשונה לא נתנה לי מספיק מידע

תוצאה atypical (ASC-US) בבדיקת פאפ משמעה שנמצאו תאים שאינם נראים תקינים לחלוטין, אך השינויים אינם חמורים מספיק כדי לקבוע שהם נגע טרום-סרטני. אחד הגורמים הנפוצים לתוצאה כזו הוא הימצאות דם על הדגימה. דם הווסת עלול להקשות על הפתולוג לבחון את התאים בצורה מדויקת ולפרש את הממצאים כשינויים בתאים, שאינם בהכרח קשורים לנגיף הפפילומה (HPV) או לתהליך ממאיר.

לק"י

אבל לא יודעת אם עושים העמסת סוכר.

מה שכן, אם המעבדה פתוחה עד 11:00, לשתות את הסוכר ב9:30 גם לא תצליחי?

אני אשאל את האחות

הלוואי 

לק"י

בפועל אין צורך (לפחות אצלינו).

אצלינו את מקבלת את הסוכר מהמזכירה. מספיק לשתות נניח עד רבע ל-10, ואז אחרי שעה המזכירה מכניסה אותך לאחיות. 

עם רעיונות לאתרים מתאימים במשלוח מהיר

זה גם משנה אם אתם גרים בעיר או בפריפריה

יש לו כל מיני רעיונות

שנה שעברה הזמנתי והגיע ממש מהר

אולי שווה לך להציץ

יכול לאסור..

יכול להיות שאפשר להגיד לרופאה ישר להוריד ולזרוק לפח בלי להסתכל או להגיד אם יש דם.. כדאי לשאול רב...

אם את רוצה שיהיה סיכוי טוב לראות כמו שצריך בביטני אז את צריכה להגיע עם שלפוחית מלאה ממש

זה מגביהה את הרחם ומאפשר לראות יותר טוב

יש את ”בנפשנו” שזה ארגון שמתמחה בפגיעות מיניות (במגזר החרדי).

הם בטח ידעו להפנות לאיש מקצוע מתאים.

ובכללי שתלך אך ורק לאיש מקצוע מוסמך ורציני, היא חייבת טיפול עומק פסיכולוגי כי ההשלכות של זה משפיעות באופן עמוק על הנפש.

בשום אופן לא ללכת לכל מיני מטפלים רגשיים ומטפלים בגרוש. חובה במצבה פסיכולוג קליני מומחה.

טוב, נתנו פה רעיונות טובים

אולי גם יעזור לציין שלטראומה מאוד מומלץ היום השיטה של ד"ר לוין שנקראת S.E 

ויש מטפלים עם הכשרה בשיטה הזאת בהתמקדות בפגיעות מיניות.

(הייתי מביאה לך מספר של מטפלת ממש טובה לזה אבל יש אצלה רשימת המתנה ארוכה... )

וכל הכבוד לך על שימת הלב

תודה רבה

הציל אותי..

נמצא בירושלים. עושים שם אינטייק להבין מה בדיוק הצורך ולהתאים לך מטפלת.

לא כל המטפלות מירושלים. יש כאלה מבחוץ שבאים גם לירושלים למרכז עצמו ואפשר לפגוש אותם באזור שבו הם גרים.

יש מידע באינטרנט.

מהממת על האכפתיות.

ושבע"ה היא תמצא אתנשליחה המתאימה ❤️

''מביאות שישה ילדים ואז בגיל ארבעים וואוו מה איתו''

מה הכוונה? וואו מה קרה לגוף שלהן אחרי שש לידות

וואו שישה ילדים זה המון

וואו שישה ילדים זה מעט

קיצר תסבירי 😅

(לא עונה על שאלותייך החשובות כי בעיניי זו שאלה סופר אינדווידואלית ובעיניי אין פה מה חכם ומה לא חכם, בטח לא כי איזו משפענית החליטה ככה. אלא בהקשבה למציאות, לגוף שלך, לזוגיות שלכם, ללב שלך, ללב שלו.. ככה בעיניי ♥️ אבל מסקרן אותי לשמוע למה התכוונת)

אז כל השאלה היא מה הגישה לתכנון ילודה ומימוש עצמי כבר בתחילת הדרך.

מי שזה חשוב לה, יכולה לבחור לשלב ולהפנות משאבים לגם וגם.

מי שלא חשוב לה יכולה לבחור להשקיע באחד הכיוונים.

מי שלא מבינה שהבחירה בידיה מתעוררת סביב משבר גיל ה40 ולא מבינה איך הגיעה לאן שהיא הגיעה..

אם השאלה הזאת מעסיקה אותך עכשיו כנראה שלא תגיעי למצב הזה בעוד 20 שנה (לשני הכיוונים)

הבחירה בידייך.

טיפ קטן, בגיל 20 המוקדמות יש עוד המון כח ואמביציה "לטרוף את החיים" וזה הולך ומתמתן עם הגיל.

אז מה שאפשר להספיק ב4 שנים בגיל 20 לא יהיה זהה למה שאפשר להספיק לקראת גיל 40.

בעיני, כרגע הכי חשוב לתכנן איך מגיעים לכניסה לעולם התעסוקה.

אם את לפני לימודי תואר או אחרי, איפה לגור שתהיה לך עזרה, האם ללמוד במקביל לבעלך, איך לממן שכ"ל ואיך לכלכל את הבית בתקופה הזו.

ברגע שעוברים את המשוכה הזאת ההמשך כבר יותר קל ויש הרבה יותר אפשרויות בחירה.

כנראה שיש נשים שמרגישות מה שהיא אמרה, ונשים אחרות שממש לא.

לא יודעת מה זה נחשב לתכנן לעומק.

לחשוב על כל פרט ופרט מה יהיה בחיים עם x ילדים? מיותר בעיני. לחשוב רציונלית איך מתנהלים במשפחה ברוכה? ברור שכן.

אבל אני חושבת שהנקודה העיקרית כאן זה הסיפור של "ואוו מה איתן" אני חיה את חיי (או לפחות משתדלת) בצורה שלא תביא אותי להסתכל אחורה ולא להבין מה קרה כאן. לחיות את החיים בשמחה, עד הסוף, יחד כל צדדיהם, בצורה שלא תביא אותי להסתכל אחורה בהלם וחרטה.

ובכנות, אני לא מתחרטת על כלום. כמובן שבמישור האישי אני מצטערת מאוד על מקרים שפגעתי באנשים.

אבל בדברי  המשמעותיים, אני לא חיה חיים של "מה היה אם..."  היו דברים שעשיתי והיו מאוד חכמים וטובים (כמו להתחתן בגיל צעיר) והיו דברים קצת יותר מאתגרים (כמו להיות אמא צעירה במהלך תואר עמוס) אבל גם מהם למדתי הרבה.

כל ההסתכלות הזו של "וואי מה קרה כאן איך לא שמתי לב" מעידה  בעיניי על איזשהו ניתוק ובריחה מהחיים

אדם עובד ה' חי בשמחה, עם חיבור למציאות, בצורה שכלית ובריאה ולא מופתע מדברים שהוא הביא על עצמו.

המישור הפרקטי משתנה מאוד בין אישה לאישה ובין משפחה למשפחה. יש כאלה שצפוף יהיה להם מעולה וכאלה שממש לא. זה שיקול מאוד אישי.

 אישה צריכה לבדוק כמה כוח יש לה ,, מה שאיפות שלה בחיים, כמה תמיכה יש לה ולהתנהל בהתאם .

לגבי משפיענית , אני מנחשת שאין לה שישה ילדים כך שהיא לא באמת מבינה בנושא. מעניין במה היא כן מבינה אם היא בוחרת לעשות סרטונים בנושא שהיא לא מבינה.

בעיניי לא כדאי לצפות במישהו כזאת , שתלך לעבוד...

המשפיענית הזו היא אחת הנשים הפחות אהודות ברשת ממה שיצא לי לראות כי היא מעלה הרבה דברים ואמירות שנויות במחלוקת בכוונה בשביל טראפיק, והתגובות לא היו "לא מרוצות" אלא שנשים טענו שהיא מדברת בשם אחרות ומלא נשים כתבו לה שהאמהות שלהן (גם להרבה ילדים) זה אחד הדברים הכי טובים שקרו להן בחיים אז לא הייתי לוקחת אותה כדוגמה בכלל. אגב,יש לה 2

לגבי מה חכם - מה שמרגיש לך שנכון לך. ואת רוצה.

יש אנשים שמתכננים לעומק, זה לא בהכרח חכם.

כל פעם כדאי לחשוב על הילד הבא. אתם רוצים ומרגישים שזה יהיה לכם טוב ונכון? אם כן, אז לחשוב מתי מוכנים ברמה הטכנית, נפשית, כלכלית.. אין מספר "נכון", ואין רווחים נכונים. כל זוג וכל משפחה ומה שנכון להם

אבל זה לא כל כך חכם להקשיב לאישה אחת רק כי יש לה מליון עוקבות. זה הופך אותה ליותר יודעת על החיים? קודם כל תשאלי את עצמך מה את רוצה, ואז תקחי השראה מנשים כאלה. יש גם נשים עם 8-9 ילדים שתוך כדי הילדים עשו עסק של מליונים ועפות על עצמן ועל הזוגיות שלהם. (גלית גלבוע, אלישבע גרוניך)

וההבדל היחיד ביניהן לנשים אחרות, זה לא מספר הילדים גם לא הצפיפות אלא האמירה שחיים היום, ולא רק שהילדים יגדלו. הילדים הם לפעמים התירוץ שלנו לא ללכת אחרי החלומות שלנו. תרוץ שנובע מפחד אישי שלנו, לעשות, ללכת, להתחייב לגודל שאנחנו.

חופשה זוגית אפשר לצאת עם ילדים בכל גיל, גם לפתוח עסק, לשדרג משכורת בתור שכירה, לבנות בית, ללכת לטיולים או כל דבר אחר. יש רק כמה שאלות שצריכות להנחות אותך 1. מה אני רוצה? מה יעשה אותי שמחה?

2. איך אני כן משיגה את זה? אם עשו את זה לפני גם אני יכולה.

כשאת משקיעה בעצמך בטוב שלך, הפנימי נותנת מקום לרגשות שלך, מגדלת את הזוגיות שלך להיות במקום שטוב לך, מגדלת את עצמך להיות במקום שלך. דואגת פיזית או נפשית. אז בגיל 40 גם עם 10 ילדים בהפרש של שנתיים, וגם אם פחות בהפרשים גדולים. לא תשאלי את עצמך מתי יגיע תורי ומה עשיתי עד עכשיו. אלא תגידי אני עכשיו, אתמול וגם מחר. כל יום אני גם עצמי, וגם אמא. וזה לא משנה אם היתה לך "קריירה" או שהחלטת להיות איתם בבית. מה שמשנה זה שראית את עצמך, אהבת אותך והקשבת לגוף ולרצונות שלך.

הנוסחה היא לא מספר ילדים "נכון" וגם לא "רווח" נכון. הנוסחה היא קשב פנימי עמוק שיצור אישה שמחה, ואמא שמחה.

בהצלחה... 

פספוס והכרה בטעויות יכולה לקרות בעוד נושאים ובעוד גילאים בגלל:

1. חוסר תכנון והצבת מטרות

2. הצמדות לאידאולוגיה או דרך חיים מוכרת מבלי לבדוק ולערער אחריה

3. חוסר בחשבון נפש תקופתי והכרה בטעויות

4. חוסר למידה אימון ויישום

לכן טוב בגיל צעיר:

1. להציב מטרות לבדוק דרכים להשיג אותן

2. לבדוק ולערער אחר דרך החיים שמוסללים אליה האם היא מתאימה למטרות האם היא טובה באופן אישי

3. לעצור מדי פעם לחשוב להכיר בטעויות לתכנן מסלול מחדש

4. הדבר הכי טוב בטעויות הוא הפקת לקחים ויישומם ככה שהטעות שווה את המחיר ששולם

בעיניי ספציפית לילודה

איך מתכננים- חושבים על רצונות מטרות ומחירים בטווח הקצר והארוך

מה נחשב לא חכם- לעשות מבלי לתכנן ולחשוב כל תקופה מחדש

לשלם מחירים כבדים

לחיות במצב השרדותי

רק יודעת מניסיוני שאנחנו יכולים לתכנן מפה ועד מחר - אבל מה יהיה בפועל זה רק ה' יחליט...

יש כאלה שמשתוקקות להרבה ילדים - וחוות עיכובים.

יש כאלה שינסו למנוע בצורה הכי הרמטית שיש - ובכל זאת ייכנסו להיריון.

יש כאלה שחולמות על משפחה שמחה ובריאה - ואז נולדים להן ילדים עם קשיים מכל מיני סוגים...

אז אין טעם (ואני אומרת את זה גם לעצמי) להסתכל בגיל 40 אחורה ולהתחרט על החלטות שעשינו במהלך השנים. יש טעם להתמודד בצורה הטובה ביותר שיש כרגע, עם הנתונים הקיימים.

ובאותה מידה - אין טעם להתעסק יותר מדי בתכנונים בגיל 20, כי החיים עלולים להפתיע לכאן או לכאן. גם בגיל 20 ההחלטות צריכות להיעשות לפי הכאן ועכשיו, לפי היכולות כרגע, וזהו זה.

והדבר הכי חשוב בסיפור הזה (שמן הסתם אותה משפיענית רשת לא הזכירה) - הוא להתפלל. להתפלל שההחלטות שאנו עושים בזמן הנתון יהיו לטובה, ולהתפלל לכוחות להתמודדות עם מה שה' החליט לזמן לנו...

(ובסוגריים אומר שמשפיעניות רשת הן נשים בדיוק כמוני וכמוך - רק עם יכולת לדבר מול מצלמה ולהעלות סרטונים. הן לא רבניות ולא פסיכולוגיות ולא נשות מקצוע מכל סוג שהוא, אז לא צריך לייחס יותר מדי חשיבות למה שהן אומרות...)

אם הנושא הוא הגשמה מקצועית מעבר לילודה

אז אני בת 40 וקצת יש לי יותר מ6 ילדים וב''ה אני לגמרי מגשימה את עצמי באופן מקצועי, למדתי תואר ראשון ושני, אני עובדת בעבודה שאני אוהבת גם בציבורי וגם בפרטי ומרגישה הגשמה הן כאמא והן באופן המקצועי.

זה אפשרי אבל דורש גם המון השקעה ותמיכה של בן הזוג וגם עבודה קשה 

זה לתת לדברים חיצוניים להשפיע על הבחירה הכל כך משמעותית הזאת.

זה נושא מאוד מאוד אינדוודואלי, ומשתנה לפי המון דברים שאי אפשר בכלל לדעת בגיל צעיר (הכוחות של הזוג, איך עוברים ההריונות והלידות, האתגרים שהחיים יזמנו, רמת התמיכה המשפחתית ועוד ועוד ועוד).

יש נשים שיגיעו לגיל ארבעים, יסתכלו אחורה ויתבאסו על מספר מועט של ילדים. יש נשים שיתבאסו על חוסר מימוש עצמי.

ויש נשים שיסתכלו אחורה בסיפוק וישמחו בדרך שהן בחרו בלי שום קשר למה היא היתה.

אהבתי מאוד את מה שכתבה לך @פלא הבריאה, שבכל מסלול חיים שבוחרים מה שחשוב זה להקשיב לעצמך ולרצונות שלך.

לפעמים הרצון הוא להיות בבית ולהשקיע בילדים. לפעמים הרצון הוא לפרוח בחוץ. לפעמים הרצון הוא לשלב בצורה כזו או אחרת.

כל אחת, בכל שלב בחיים, יכולה לבחור בחירה אחרת.

הדבר הכי חשוב מתוך הסרטון שראית, הוא הרעיון הבסיסית אל תשכחי את עצמך. אבל זה נכון גם אם את בוחרת במסלול קריירה תובעני...

לה מאד הקריירה

אז מראש היא בטח תביא ילדים לא צפוף מידי

האופי שלנו לא משתנה , אולי קצת

אנחנו הופכים ליותר חושבים ומחושבים

וגם ילודה זה רק מלמעלה...

לא נראה לי נפוץ שאישה תתחרט על ילדים או על הריונות צפופים .   אולי תחשוב שצריך לעשות אחרת וזה בסדר

אבל לא חרטה

אבל כן כדאי שאישה תחשוב גם עליה , על להתממש מקצועית, וזה אפשרי עם ילודה במקביל

אבל זה לא עניין של הכללה אלא בעיני זה עניין של בשלות של הייעוד בחיים, אדם צריך להיות ברגע הנכון במקום הנכון.. מה שאומר שכמה ילדים להביא בעצם אין ממש בחירה מה שהקב'ה מחליט זה מה שיהיה.

בוודאי שאני מסכימה עם האמירה שלה שאשה צריכה להרגיש סיפוק בעשייה שלה תמיד כי זה מקור הכוח והשמחה!

לסיכום, זה עניין של גישה.. ולא ממש קשור לכמה ילדים אשה מביאה, היא רק נתנה דוג' שמעוררת לשאלה 'מה עשיתי עד עכשיו בחיים.. איך אני מתנהלת עם זה כדי שיהיה לי סיפוק ונחת יומיומי, איל לראות את הטוב שבדברים לטובתי , לאן המציאות יכולה לקדם אותי שארגיש טוב עם עצמי'

אמרה לקחת כמוסות חילבה וממש הגביר לי

וגם כל מה שמוריה כתבה

מנביטה ושמה בשייקים ממותקים

ושיבולת שועל

לשתות הרבה מים

לשאוב אחרי כל הנקה גם על ריק

לק"י

לא יודעת אם אצל כל האנשים, אבל יש כאלה שזה עושה אצלם ריח חזק כשמתפנים. מבחינתי זה בלתי נסבל🤦‍♀️

וגם בטחינה זה עשה ריח מסריח

(אולי יש פטנטים כמו להשרות הרבה במים וכו'. יבואו המומחיות ממני ויגידו).

זה מה שטוב בהנבטה

ששוטפים הרבה וזה פותר את העניין

וגם כדורי חילבה ומורינגה שאפשר לקנות בסופר פארם.

לי זה ממש עזר. 

לא מכירה שום הנחיה לשלב הראשוני

אם יש חשש כמו דימום וכו אז עדיף להמנע ממאמץ, יחסים וכזה, אבל בהריון תקין אין סיבה להמנע (חוץ מזה שבדכ מתחיל חוסר חשק בשלב הזה..)

ובעבר הדימום שבעקבותיו היתה הפלה טבעית הופיע בשלב מאוחר יותר מהנוכחי...

זתומרת נשמע לי שאם כבר אראה דימום אז יהיה מאוחר מדי להתחיל לשמור... מבינה?

אבל אין משהו לעשות שקשור אלינו. כל עוד הכול טוב- הכול טוב. אם יהיה שינוי חלילה- תהיה הדרכה

בהצלחה ענקית ענקית ובתפילה!!

דא. יש סגולה לרב אליהו זצוק"ל להוריד את כל תכשיטי הזהב לאישה שסבלה מהפלות בהריון חדש

לגבי יחסים עדיף כן לנסות להמנע (למרות שהרופאים אומרים שאם תקין אין חשש)

בגדול ידוע ששלושה חודשים ראשונים קשים לוולד ולאישה.

לגבי למנוע הפלה -

רוב רובם של ההפלות לא נגרמות בכלל ממאמץ פיזי מיותר

אלא מעובר שהוא לא תקין

ובגלל זה באופן טבעי הרבה פעמים מתפתחת הפלה.

ככה שלדעתי בהבנה בריאה צריך לדעת שהכי חשוב להתפלל על עובר בריא ושלם.

ואם חלילה מתפתחת הפלה לדעת שלא יכלנו למנוע וטוב שזה קרה (הכל מלמעלה)

בהצלחה!

והלוואי והכל יהיה בסדר, וזה שהייתה לך הפלה-קורה, זה לא אומר שעכשיו לא יחזיק חלילה. בע"ה בידיים מלאות.

כשעברנו דירה הסבו את תשומת ליבי לגבי כיריים אינדוקציה וחשמליות לא טובות להריון.

חקרתי על זה, ובעקבות מה שקראתי, ממליצה להימנע מקרבה ובישול מכיריים כאלו.

לא רופאה או מומחית בתחום, סתם אחת שביררה לפני בניה וקניה של כיריים וראיתי שזה עלול לעשות לא טוב להריוניות.

סתם מעלה נקודה שאולי יש לך בבית, ולא חשבת על זה.

אם הרופאים אומרים שאין חשש, אז אין חשש. אמנם כתוב בגמרא ששלושה חודשים קשה לאישה וקשה לולד, אבל לא ברור מה הכוונה קשה, והיום זה הופרך מחקרית שיש בעיה, ואין שום הנחיה רפואית או הלכתית להימנע מיחסים, כך שזו נראה לי המלצה לא מבוססת... (או שכן מבוססת על משהו? אם כן, אשמח להכיר)

נראה לי חבל להוסיף הגבלות והנחיות שאין בהם טעם, סתם מכביד על החיים... (כמובן אם אין חשק אז זו סיבה, אבל אם יש? )

רוב ההפלות בשליש ראשון מקורן בעובר לא תקין, ולכן אין מה לעשות כדי למנוע הפלה, וגם אין עניין למנוע...

גם בעיות קריטיות של האמר יכולות להיות קשורות להפלות חוזרות, אז אם היו לך כבר כמה את יכולה לנסות לברר את הכיוון הזה.

ולהרפות... זה הכי קשה, אבל לדעת שבאמת אין הרבה מה לעשות והכל בידי שמים...

בשורות טובות!

כמובן שהכל מאת ה'...

סטטיסטית אם אני לא טועה כ20% מההריונות נופלים בשליש הראשון, כך שעפ"י הסטטיסטיקה כל אישה עם 4-5 ילדים עברה לפחות הפלה אחת.

לדעתי כדאי להסתכל על זה כ"נפילה על הצד הלא טוב של הסטטיסטיקה" ולא להּתבחבש בזה אם אין צורך רפואי אמיתי...

ברור שזה קשה, אני לא באה לזלזל חלילה (באופן אישי ההריון הראשון והשלישי שלי הסתיימו בהפלה) אבל חושבת שיותר בריא להתפלל ולהתנהג כרגיל

יש לה קורס איך למנוע

(סליחה שלא מפרטת, אני קצרה הזמן)

ואז אין איך למנע.

לרוב הנשים שאני מכירה היתה לפחןת הפלה אחת( והרבה פעמים יותר). במנלך שנות הפוריות שלהן. מבינה ממש את החשש, היתי שם. אבל זה פשוט קורה כמעט לכולן, רק אם יש כמה הפלות רצופות מתחילים לחפש סיבות ואיך למנע . הפלה אחת זה ממש רגיל. 

לא יודעת עד כמה זה באמת נכון.

אני עברתי 7 הפלות רצופות-כל ה 7 היו "פגומים"?

מה שכן, אני מאמינה באמןנה שלימה שתינוק צריך לרדת גם אם האמת תקפוץ עד הגג ותעשה הכל ההריון ישרוד והילד יוולד

תובנה שלי מהמסע שעברתי. הרבה תפילות ואמןנה חזקה בבורא עולם

נשמע באמת מאתגר וקשה( עברתי 2 הפלות לא ברצף וגם זה היה קשה)

אולי 7 הפלות ברצף זה משהו אחר ובאמת במקרה  כזה בודקים .

הפותחת דיברה על הפלה אחת שהיא עברה ואמרה שהיא היחידה.

זה מצב שכיח שקורה לרוב הנשים, ומהפלה אחת או שתים במהלך שנות הםוריות אין טעם להכנס ללחץ או לחשש. 

אבל מאידך כן הייתי מורידה הילוך קצת כמה שניתן

עם אין סוף מחשבות. עברתי מלא הפלות מוקדמות שלא מצאו סיבה, כל רופא אמר משהו אחר והלכתי לאיבוד

בסופו של דבר שכבר נקלטתי פעם נוספת אמרתי לעצמי עכשיו אני יעשה ה-כ-ל!! את המקסימום שלי ואת השאר אשאיר לבורא עולם. כדי שלא יהיה מצב שאגיד אחכ אם הייצי עושה כך וכך לא היה נןפל שוב וכו'

נמנעתי מיחסים עד שבוע 12 בערך שכבר הייתי בטוחה בהריון יחסית, דרשתי תמיכה מקסימאלית (זריקות וכדורים) , יצאתי לחופש ובהמשך גם קיבלתי שמירה, שמרתי על עצמי מפעילויות בבית. לא שכבתי אבל ממש לא הרמתי, לא התכופפתי

תקופה קשה אבל ב"ה ילדתי 2

אחרי שקורה משהו תמיד יש חרדה שיקרה שוב, ב''ה הפעם הכל יעבור כשורה.

בדרך כלל באמת הפלה זה בגלל בעיות בעובר בשליש ראשון, ובמיוחד בשבועות ראשונים ואז אין מה לעשות.

לפעמים יש דימומים בגלל מאמץ יתר, לי לפעמים נהיה בגלל התייבשות, אז תנסי כמה שיותר לא להתאמץ אם לא צריך ולשתות הרבה מים ולעשות דברים שמרגיעים ומשמחים אותך, בעז''ה ככל שההריון יתקדם ובמיוחד אחרי שאת עוברת את השלב שבו הקודם נפל החרדה תרד.

אמנם רק בימי שישי ושבת..

אולי אפשר לעשות איתה ממש חוזה על זה שהיא משלמת לכם על התיקונים אחרי החגים ואז ןהזמין בעצמם מישהו שיתקן עכשו והיא תחזיר את הכסף אז?

הרבה כח בעז"ה!💕

יד2 זה לא אומר בהכרח רהיטים שבורים.

אנחנו ריהטנו את כל הבית מיד2 בדברים מעולים! חלק היו למסירה במצב מעולה (ספריית קודש, מיטת תינוק, שולחן אוכל, כיסאות, שידת החתלה) וחלק שילמנו אבל הרבה פחות ממה שהייתי משלמת על ריהוט חדש.. נניח ספות ב-600 שח, מיטה לאירוח ב-300 שח.

הגישה שלי הייתה שאם אני כבר הולכת ליד2 אז אני לא צריכה להתפשר בכלל. כי נניח בחנות אולי הייתי בןחרת משהו שפחות אהבתי כי הוא יותר זול, ביד2 אני יכולה להמשיך לחפש עד שאמצע משהו שיותר אהבתי כי בדכ המחירים נעים סביב אותם סכומים.

אבל צריך לעבוד בזה. לשבת ולחפש בקבוצות ווצאפ, מרקטפלייס בפייסבוק, אתר יד2.. לא לקחת מה ששמעתי שמוסרים כי זה מה שיש וזהו. 

הוא מתכוון מאלה שבחינם ושמציינים שיש שברים ברהיט

העיקר בחינם

בעבר באינטרנט מיד2ויצא מושלם,אבל בתשלום כמובן

רק אומרת שתסכמו את מתי התיקונים בדיוק ומה התיקונים בכתב בחוזה. שלא יצא מצב שהם נדחים עוד או שפתאום תגלו שהיא ''שכחה'' התחייבויות...

ובהחלט ביד 2/ מסירה יש גם דברים יפים ובמצב טוב, צריך רק לחפש אותם ולהשקיע בזה קצת מאמץ...

 היא לא תסכים, זה בעייתי בעיניי. זה עניין מקובל אגב

הייתי נזהרת מלקוות שתתקן אם כבר עכשיו היא מתחמקת

ולגבי הרהיטים - לא פשוט

גם אנחנו ריהטנו יד 2 אבל דברים במצב טוב. אני זוכרת שכבר כתבת על זה שבעלך רוצה לחסוך ולחסוך. זה משו שכדאי לדבר עליו

סביר להניח שהיא תמשיך להתחמק עד שתעשו לה שרירים... כתוב בחוזה שהיא חייבת לתקן?

אם לא, אז תוסיפו בחוזה תיקונים עד... ואם לא אז....

או שתביאו בעל מקצוע ותקזזזו בשכר דירה, בתיאום איתה

למזלי רק ביום ראשון נחתום חוזה בעזרת ה'

אבל זה כבר הוציא לי את כל החשק לעבור הקמצנות הזו

חובבי בעלי,אמרתי לו שאני מעדיפה להיות בלי מאשר שבור

באופן אישי אני במקומך הייתי עושה ברגע זה אחורה פנה.

חשבתי שכבר חתמתם חוזה.

זה משהו שילווה אותכם כל תקופת המגורים בדירה הזו וזה יכול ממש לשגע.

עברתי כמה בעלי דירות בחיי וזה מאד משמעותי.

אבל כמובן שיש קושי למצוא דירות אז זה גם משפיע...

בכל אופן מאחלת לכם הרבה הצלחה ותעגנו הכל בחוזה! בלי מקום לפרשנות אישית, כמה שיותר בפירוט וברור.

היה חנו מקרה דומה של מישהו שהודיע לנו שהוא לא מתקן משהו בבית שהיה מקולקל מראש וביקשנו להכניס בחוזה שכל מה שהיה תקין כשנכנס הוא כן מחויב לתקן, וגם בחוזה שלו היה כצוב שמה שבאחריותנו אנחנו מחויבים לתקן תוך 10 ימים ומה שבאחריותו לא היה מצוין זמן. ביקשנו להכניס את אותו זמן גם על המחןיבות שלו והוא הסביר לנו בחוצפתו שאין הדדיות בין שוכר למשכיר והוא לא מתכנן להיות מחויב לנו כמו שהוא מצפה שנהיה מחויבים אליו.

ומזלללל שזה קרה כי אמרנו לו מצטערת זה בעינינו מהותי והורדנו את זה מהפרק. וזה היה כמוכם, יומיים לפני חתימה, כשכבר היו שוכרים חדשים לדירה שהיינו בה והיינו חייבים לחפש בטירוף. בסוף מצאנו דירה מושלמת עם בעל בית מדהים.

לדעתי תגידו לה שמדובר בדברים מהותיים ואתם מוכנים שתתקן אחרי כניסה, אבל רק אם מכניסים סעיף שבמידה וזה לא מתוקן בתוך איקס ימים מהכניסה שלכם אתם מתקנים עם בעל מקצוע משלכם וזה יורד מהשכירות.

אם היא מסכימה - היא באמת מתכננת לתקן.

אם היא לא מסכימה - היא לא מתכננת לתקן את זה בחיים. 

זמן לפרט.

זו הנקודה

אני גרה במקום שאין פשוט אין דירות 😭

חשש מאד מובן והגיוני

זה קורה לעוד נשים במיוחד כאלה שיש להן פער מהילד מהקטן

אין מה לכעוס על המחשבות הללו

כדאי להכיל אותן ולהבין שהן הגיוניות

אצלנו זה די מוצלח הגדילה של הקטן עם האחים הגדולים

הקשר היפה שלהם

גם עם זה שפחות בבית

הוא מזמין והולך הרבה לחברים/ שכנים

גם כשהוא היה קטן

היה לי יותר קל איתו מאחרים

כי זה היה אחרי תקופה של מנוחה וגם היתה עזרה מהגדולים

הריון ולידה אחרי הפסקה דומה לשלך. אכן יצא לי לשמוע על החשש שאת מתארת בזמן ההריון, וזה לא סותר את הרצון לילד נוסף והבחירה ללכת על זה.

הרושם שלי מהצד, שזו הורות יותר רגועה ובשלה. גם העובדה שזה לא עם עוד קטנים ולא עצמאיים שתלויים בך, כמו שאצל רבים קורה בשנות ההורות הראשונות, מאוד מאפשרת נשימה ותימרון. ושהתקופה שבה אין זמן לעצמך היא מוגבלת יותר, כשיש גדולים בבית היכולת נגיד לצאת לכמה שעות ארוכות ואפילו ללילה ולהשאיר אותו עם האחים מופיעה מוקדם בהרבה.

והכי חשוב, אל תכעסי. הפחד מובן כל כך, מציאות ועתיד לא מוכרים שמעוררים פחד זה דבר נפוץ. אל תחששי ועוד יותר אל תכעסי על עצמך מול הרגשות האלה. תני להם מקום, ובעזרת ה' ברגע האמת כבר יגיעו הכוחות להתמודד, ואני מאחלת לך שזה יהיה עם מקסימום שמחה והנאה.

שיהיה הריון משעמם וגידול מהמם 🤍

תמיד נחשוב איך אולי היה יכול להיות אחרת...

תמיד יש מחשבה אילו...

חיבוק גדול 

זה מאוד טבעי , חשש מצייר את התמונה כהרבה יותר קודרת.

ברור שתינוק קטן מגביל , אבל זה ממש שונה ממציאות של רק קטנים.

למה שלא תצאי לשום מקום?

אחרי ההתאוששות מהלידה תוכלי לצאת עם התיינוק. וגם, יש לך גדולים, ז ה עולם אחר, יש עוד ידיים בבית, והרבה פעמים הם גם שמחים להעסיק את התינוק החדש( אם כבר החשש שיגדל מפונק עם כמה "הורים").

את צריכה לצאת ? מעולה הרבה פעמים יש ביביסיטר זמין בבית.

זה ממש לא כמו לגדל כמה קטנים. וגם לצאת עם תינוק אחד, זה לא כמו לצאת מהבית עם חבורת קטנים, הרבה יותר קל.

נכון , זה אחרת מהחופש בלי תינוק בכלל, אבל זה לא מגביל כמו הורות לחבורת קטנים. ויש גם בונוס של גדולים שעוזרים.

כאילו כתבת אותי לפני שנה.

הריון מאוד רצוי ,פער של כמה שנים מהילד הקודם. והרבה דאגות של מה עשיתי לעצמי.

היום ב"ה הקטנה בת 8 חודשים, כולם מאוהבים בה, הגדולים עוזרים להחזיק, לטייל איתה וכו'. ברור שיש גם רגעי קושי ומשבר. אבל רוב הזמן אני מודה על המתנה והנס הזה,שלא היה ברור מאליו... 

האור והשמחה שהיא מוסיפה לנו גוברים על הכל

אז נתחיל מזה שאני מבינה את החששות

כי גם אצלי עלו כאלו מחשבות ודומות

בפועל אני כל כך נהנית

וזה כיף שיש גדולים לעזור

ולא הגעתי לזה עייפה ומותשת מהקודמים

חוץ מזה שהספקתי להבין איך הכל עובר והקשיים האלו של השנים הראשונות זה משהו זמני 

על התגובות !!!

ראשית מחמם את הלב ההתייחסות.

הרגעתן אותי קצת. הלוואי שבעז"ה כל החששות יתפוגגו

1. סרזט- אני אישית לא התנסיתי אז לא יכולה לענות

2. התקן הורמונלי מונע לאחוז גבוה מהנשים מחזור. יש בנות שזה רק מפחית להם את הדימום ויש כאלו שזה לא משפיע רק מסדר להם.

יש בנות שכתבו שקצת השפיע על החלב, אני לא ראיתי שום השפעה.

3. נובה טי הוא התקן נחושת- לא פוגע בכלל בחלב.

זה לבנתיים כי חייבת לסיים, אם יש עוד שאלה ספציפית אשמח לענות

חיבוק

אבל אם התקן מפחית את הדימום זה עדיין דורש לטבול כל חודש לא?

זה ממש משתנה בין אחת לשנייה

אני עם התקן הורמונלי (מירנה)

בינתיים גם משלבת הנקה ולא קיבלתי מחזור.

גיסתי לא העניקה הייתה עם מירנה ולא קיבלה למשך שנתיים, אחרי השנתיים התחילה לקבל אחת לחודשיים שלוש.. מחזור ממש קטן ועדין.

אני עם ההתקן הזה, היה לי הרבה זמן כתמים בהתחלה ומאז - ב''ה מרוצה

לא תמיד עושה דימום.

ויכול להיות גם כתמים שלא אוסרים.

אצלי היה דימום בערך שבוע אחרי שהתחלתי, שכן אסר.

טבלתי, ואחר כך לא היה עוד שום דבר.

אצלי הדימומים התחילו אחרי שבוע למשך שבוע.. זה היה ממש ברמת הכתמים. סהכ הרגיש לי בסדר, אבל כשהפסקתי הבנתי שהוא כן השפיע עליי וגרם לי להקצנה של הרגשות ..

2. התקן הורמונלי יכול לגרום שלא יהיה מחזור אבל אי אפשר לדעת לפני איך זה יהיה אצלך

3. נובה רינג זה אמצעי מניעה משולב, וכמו גלולות משולבות יכול להביא לייבוש של החלב. האם מחייב שזה מה שיהיה אצלך? לא. האם את רוצה לעשות את הניסוי הזה? שאלה טובה

האם יש אמצעי מניעה מושלם? לא וחבל🙄

עד שלא תנסי בעצמך את הכל לא תדעי ממש איך את עם זה. זה ממש משתנה בין אחת לשניה.

אבל מנסה לענות קחי בחשבון שמה שטוב לאחת לא בהכרח לשניה.

וכמעט לכל האמצעי מניעה יש איזה שהיא תקופת הסתגלות

1.סרזט זה כדור שמבוסס על פרוגסטרון יש נשים שהוא לא עושה להם כלום ויש כאלה שיש להן תקופת הסתגלות של כתמים.

יש מהמשפחה הזו עוד סוגי גלולות למשל דיאמילה...

הסוג הזה (שמבוססות על פורוגסטרון) של הגלולות יכול גם למנוע מחזור לאורך זמן במיוחד אם מניקים תוך כדי

2.יש בגדול שני סוגי התקנים

לשניהם יכול להיות בעיות של כתמים

יש נחושת פשוט שנקרא נובה טי.

יש דימומי הסתגלות בהתחלה ויכול לגרום לכתמים

אבל הוא לא מתערב במערכת ההורמונלית בכלל,מקבלים איתו מחזור רגיל ויש כאלה שזה הופך להם את הדימום לקצת יותר כבד, יש כאלה שזה גם משפיע על כאבי מחזור ויש כאלה שזה לא עושה להן שום תופעות

הסוג השני זה התקנים שהם הורמונליים המרינה למשל והם פשוט משחררים פרוגסטרון( ההורמון של הגלולות סרזט) לרחם ולכן הם יכולים לגרום שלא יהיה מחזור

אבל יש להם תקופת הסתגלות ארוכה יחסית וצריך לקחת את זה בחשבון ממש,

3. ראיתי שהתכוונת לנוברינג,זה בעצם טבעת מסיליקון שמכניסים לנרתיק יחסית יש בה פחות הורמונים כי זה מקומי אבל זה קצת דומה לגלולה משולבת כי יש בה אסטרוגן ופרוגסטרון,כל שלושה שבועות מוציאים ומקבלים איתה מחזור כמו בגלולות רגילות אפשר להאריך את תקופת הטהרה אחרי שמתרגלים אליה...

אבל היא בהחלט יכולה לפגוע בהנקה ויכולה גם לא להשפיע וגם להשפיע זמנית זאת אומרת שתהיה ירידה זמנית בכמית החלב.

לא תדעי איך זה משפיע על ההנקה שלך עד שלא תנסי,במילים אחרות יש נשים שזה ממש חיסל להם כת ההנקה ויש כאלה שלא.

שוב זה ממש כל אחת מה שמתאים לה....

ממש נסוי והטעיה...

1.עם דיאמיליה היו לי 0 דימומים. במשך 8 חו'.

2. אין התקן שבכלל לא מדממים מהתחלה. בהתקן הורמונלי יש נשים שבהדרגה המחזור מצטמצמם ונעלם .

מה זה דיאמלה?

אוף איזה מתסכל.. עכשיו אני עם סרזט שבוע ואי מרגישה שמשפיע לי על המצב רוח

וחוץ מזה בעלי בצבא ומפחדת שאני שוב אדמם דווקא כשהוא יחזור

תקראי את התגובה שלי.

ואין דימום השתרשות דמום של השתרשות זה רק בהריון,זה דמומי הסתגלות....

זה יכול להיות בתם כתמים ויכול להיות גם רציני יותר ,עד שלא תנסי לא תדעי....

לק"י

אני אישית הייתי ממשיכה עם הסרזט. וגם אם מתחילים כתמים/ דימום, שווה לחכות שבוע-עשרה ימים לראות אם זה נגמר. ואם זה ממשיך, להתייעץ. ומקסימום להחליף לסוג אחר.

(לפעמים ממליצים לקחת 2 כדורים ביום וכו').

(אצלי הדימום מהסרזט אסר, אבל אחריו היה לי שקט להרבה זמן).

הרופאים יגידו לך שלא. אבל נשים מדווחות שיש הבדל. לי דיאמילה לא עשתה דימום ולא מצבי רוח וסרזט כן. כדאי לנסות לעבור.

לפעמים יש גם תקופת הסתגלות לכדור של מצבי רוח לכמה שבועות ואז זה עובר לא תמיד....

לק"י

מה שכרגע בשימוש יומיומי לשים בקולפסה אחת, והשאר בקופסה בארון.

תיקים אפשר לתלות מאחורי הדלת, אם יש מקום.

לא חייב דווקא ארון נעליים. הכוונה ארון מאוורר.

מדפים תחתונים לנעליים, רולר בליידס, באמצע תיקים ומנשא, קופסא גדולה (כמו הקופסאות משחקים מפלסיק של איקאה) בשביל כיסוי גשם, ולמעלה קרש או שניים עם ווים לכל הכובעים והקסדות. 

תיקים לטיולים וכו באחד מארגזי המצעים (ספציפית אצלנו בחדר אורחים)

מנשא- כשהשתמשנו תליתי על מתלה ווים על הקיר בחדר שירות

רולרבליידס- באידיאל במחסן או בחדר שירות. (כנ"ל מגני ברכיים שיהיו ביחד)

קסדות- או לתלות גם על מתלה בחדר שירות. או להשאיר על האופניים, או יחד עם הרולר.

כובעי שמש- פעם היה לי בסלסילה בארון שירות אבל היה מתבלגן. היום אני לא משתמשת ביום יום, אז זה במגירת פלסטיק של כתר במחסן/חדר שירות. (כובעים לילדים קטנים שמשתמשים ביום יום, שמה בתיק של העגלה)

כיסוי גשם לעגלה לא יודעת. אין לי. 

רולר בליידס וקסדות אפשר לשים שם.

מנשא- בארון של התליה, מתחת לשמלות

כובעי שמש- במגירה של הגרביים

תיקים- בארגז מצעים מתחת למיטות של הילדים

כובעי שמש כל אחד בארון שלו.

ואז אולי בסלסלה יעודית רק הרולרבליידס/מגנים/קסדות...

תיקים קבועים לשימוש יש לי פינה קבועה בסלון, בין רהיט לקיר, חוץ משלי שתולה במתלה של המעילים. (היה לי חלום לקנות או לבנות ספסל אחסון בשביל זה, בינתיים עוד לא קרה) תיקים נוספים מתחת למיטה שלנו בארגז מצעים, אפשר גם להוסיף לזה מתלים בחדר ילדים

תולה על מתלה שמתלבש מאחורי הדלת של חדר השינה.

כובעי שמש, המתלים של התיקים והמעילים בחדר ילדים.

כיסוי גשם לעגלה- יש לנו כוך כזה שמשמש לאחסון, אז שמים שם.

יש כאלה ספסלים לישיבה שמתחתם יש ארגז אחסון.

אני חושבת שרולרבלייטס ומנשא ואולי גם תיקים שמשתמשים ביומיום הייתי שמה שם בפינה עיצובית בכניסה לבית

כובעי שמש, כיסוי לעגלה- יש לי ארגזים לפי נושאים- כובעים בארגז טיולים, כיסוי גשם בארגז של החורף וכו'

ואם הדפוס שלו זה לישון בערב 4-5 שעות רצוף אז הגוף ילמד לייצר ככה

ואם הוא יתעורר הגוף ייצר לו חלב כי הגוף הוא לא רובוט, הוא גאונות ביולוגית אורגנית שמתאימה את עצמה למציאות.

אוכל, פעילות שינה

ושמה לב שהיתה אכילה טובה, פעילות סבירה ושינה איכותית וממילא זה יוצא סביב הכל 3 שעות

בנוסף למדתי חינמי מהאינטרנט את שפת הדנסטן כך שמזהה כמעט תמיד מה הוא צריך, ולכן אם בוכה אחרי שעתיים אני לא בהכרח מפרשת כרעב... הרבה פעמים פתאום עושה בטיטול מתוך שינה וזה מפריע לו ולכן התעורר ובכלל רוצה החלפה ולחזור לישון... סתם דוג'... 

מוזמנת לגגל.

ונשמע שהוא התעייף ורצה לישון ולקבל תנאים נעימים לשינה... ולא קיבל... והגיע לבכי.

בכי זה השלב האחרון אחרי שמראים את כל הסימנים המוקדמים יותר לאותו צורך. הבכי יגיע אחרון... 

מניקה לפי דרישה וזהו

מה שכן בשבועות הראשונים אצלי הם ישנונים ויש לי גודש אז מעירה לאכול אחרי 4 שעות

אבל ברגע שעולים על הגל מבחינת משקל ואני לא עם גודש רציני

שישנו בכיף שלהם וגם אני ישנה חח

הוא לא עלה ווב במשקל ובאמת שבוע של שאיבה אחרי כל הנקה והוא עלה במשקל טוב.

אני כאילו מפחדת שזה לא כל שעציים וחצי שלוש

לא מאמינה בגוף שלי שייצר מספיק חלב

טראומה כנראה מהנקה כושלת קודמת

והחשש ממיעוט חלב, הייתי מתייעצת עם יועצת הנקה.

אישית הייתי ממשיכה לשאוב עד שבטוחה שההנקה התבססה (כי יש לי נטייה למיעוט חלב)

אבל היה לי רק תינוק אחד שנולד קטן, וגם הוא בחודש הראשון עלה במשקל יפה אז יכולתי להיות רגועה שגם אם יהיה שבוע פחות טוב, הוא ישלים את זה בהמשך,

מה שאי אפשר לשחרר כשהתינוק ממש קטנטן עדיין, או שרואים שלא עולה מספיק טוב במשקל.

בראשונה חישבתי וזה רק הקשה עלי…

מביאה לפי דרישה.

אז מנסה להניק מתוך שינה

אם לא מתעורר בכלל. מחכה

אם יש כאב או לחץ סוחטת