פורום הריון ולידה (עמוד 994)

מה הבעיה שהוא מבקש עזרה מההורים?

זה הכי הגיוני נורמלי.

ואם הוא לא מדבר, אז הוא עושה את זה בצורה לא מילולית.

גם הבת שלי מבקשת עזרה לפתוח את הבקבוק, לנעול נעליים וכד'.

זה שהוא לא ממש מדבר, זה יותר בעייתי.

בגיל הזה כבר צרי להיות אוצר מילים, וכנראה לי זה השלב שאמורים לצרף מילים.

נראה לי כדאי לפנות קלינאית תקשורת לעניין הדיבור.

לא דיברו עד כמעט גיל 3 ואחר כך הדביקו את הפער מהר

ככל שעוברות השנים, אני מבינה כמה פחדים אנחנו מלבישות על עצמני בתור אמהות

אם אני מבינה נכון, מה שאת מתכוונת אליו זה שילד לוקח את היד של ההורה ועושה איתה דברים בלי להתייחס להורה עצמו. למשל רוצה את הבקבוק- לוקח את היד של ההורה לכיוון השיש בלי ליצור קשר עין עם ההורה.

מה שאת מתארת לא נשמע ככה...

אם הוא טופח לך על הכתף ומסתכל עלייך ואולי גם מצביע לכיוון האוכל זה בסדר גמור

אם הוא נותן לך את הבקבוק תוך יחס אלייך ומבט לכיוונך זה גם בסדר גמור. תקשורת לא חייבת להיות מילולית.

מומלץ לקחת תוסף מגנזיום

וכשזה קורה- לקום ולהניח את הרגל על הרצפה, זה מרגיע את זה מהר יותר...

כשזה קורה למתוח את הרגל, בהונות קדימה.

ולאכול בננות.

מתיחה טובה של השריר יכולה למנוע את זה

ולקחת מגנזיום

אני הייתי מתעוררת מזה בלילה. בצעקות, וואי איך בעלי נבהל

כדי להעביר את זה מהר מה שעזר לי זה לדרוך במהירות והרבה פעמים על הרצפה.

זה ממחסור במגנזיום

2 כדורים ביום ותוך שבוע הבעיה נפתרת לחלוטין!

וחבל שלא אמרו לי את זה בהריונות הראשונים...

שאני מחכה חצי שעה בתור עד שיגיע תורי, ואז שולחים אותי לאכול שוקולד ולחכות עוד חצי שעה, כאילו אם מישהו היה אומר לי קודם אז כבר הייתי חוסכת את זה...

אחר כך נשלחתי לשתות קולה ולחכות עוד חצי שעה ובסוף הרופא אמר שזאת הסקירה הכי בלתי אפשרית שהייתה לו אי פעם.

אבל לאכול מתוק לפני הוא אמר כאילו זה מובן מאליו, איך אף אחד לא אמר לי את זה קודם?

אומרים למשל כשלא מרגישים את העובר לשכב על צד שמאל ולאכול מתוק כי זה אמור לגרום לו לזוז..

העיקר שעבר בשלום

הצלחתם לראות מה יש?

כן, זאת סקירה מאוחרת, ראינו מה יש לנו שם בפנים

והלחיצו אותי שהתינוק לא זז והכל לא תקין

וככ חבל שלא קראת אותךלפני

לק"י

זז יותר מידי- גם לא טוב😅

כאילו שהם שואלים אותנו מה לעשות בבטן....

אז או שזה באמת תלוי בעובר (מנח, תנועות וכו') או שזה קשור גם במיומנות של הרופא

וגם בפעמים שרצו לראות תנועות לא שלחו אותי לאכול מתוק אלא פשוט דחפו קצת את העובר עם המתמר כדי להעיר ולהזיז אותו.

אבל חיבוק על הזמן שהתבזבז.. זה תמיד מבאס

לא עזר...

אבל הוא שאל אם אכלתי עוד לפני שהתחיל את הבדיקה. זה היה מבחינתו הנחיה גורפת.

אבל לא יודעת, כנראה שהרופא שעשיתי אצלו ממש טוב כי הוא אף פעם לא ביקש ממני שום דבר ותמיד הצליח לראות ולמדוד כל מה שצריך

(ממליצה מאד- ארנסט טאובר. הוא גם ממש נחמד)

זה זמני, את צוברת וותק בעבודה וזכויות סוציאליות

ובאמת יקר לגדל פה ילדים..

לא הייתי מתייאשת מעכשיו. לפעמים בתחילת שנה יש שינויים, הייתי ממשיכה לגשש ונרשמת להמתנה

אם את חושבת שהמשפחתון לא מתאים לך, אז הוא לא מתאים

השאלה במה מדובר ומה קורה במקומות אחרים

זה ילד ראשון?

את היתרונות והחסרונות

יש לך אופציות

את צריכה לבחור 

אם תתארגן קבוצה עם מי שכבר נרשמה כמוך ועוד כמה יולדות תיפתח קבוצה גם במהלך השנה? 

אישית אני לא מתחברת למשפחתונים. 

זה ממש לא משנה למה

גם אם אהשמנת כי פשוט אכגלת מלא שוקולד

לא השתנית מבפנים

אבל כל כך מבינה אותך..

לנו הכי קשה לאהוב את עצמינו בלי להסתכל על המבחוץ

מכירה גם שלא מנתחים בין הריונות.

לגבי ספורט, אסור בשום אופן לעשות תרגילי בטן מסויימים.

תעשי גוגל היפרדות בטנית ותראי.

והכי טוב ללכת לפיזיו של רצפת אגן ולבקש בדיקת היפרדות בטנית והנחיית.

סתם מעניין אותי, אם זורם לך לומר, מה אמרו לך בהריון לגבי זה? נתנו הנחיות מיוחדות?

זה שם כולל. של השרירים שנפרדו.

זה עלול להגיע לבקע אם הרקמה נקרעת

רופאת משפחה אבחנה באחד ההיריונות. זה לא כואב לי בכלל, ולא אמרו לי שצריך לנתח או שיש מניעה להכנס להיריון...

וכן, יכול להיות שיש הבדלים ברמות הבקע... הייתי מתייעצת עם עוד כירורג ליתר ביטחון...

בהצלחה ורפואה שלמה!

בעז"ה שתהיה לידה קלה בקרוב! והעיקר - בידיים מלאות ובבריאות!!

זה מתיש מאוד להיות בעמדת המתנה וסיכוי גבוה שלא תלדי היום.

אבל תלוי גם מה ואיך את מרגישה

שפרימולוט פחות משפיע כשיש התקן

@YaelL  כתבה על זה גם 

ניסיתי לחפש קצת בהיסטוריה ולא מצאתי איפה היא כתבה את זה.

יש לך קישור?

לא אמרה לי על זה כלום, ושאלתי אותה כמה פעמים אם זה בטוח בסדר עם ההתקן.

ועוד שאלה, אם אני אפסיק עכשיו לקחת את הכדורים, יכול להית שזה יגרום למחזור להגיע עכשיו? למרות שאמו להגיע רק עוד שבוע וחצי?

אני צריכה לידחות את המחזור בשבועיים. ומישהי פה אמרה לי שאמרו לה לקחת 3 כדורים ביום ולא שניים.

כל יום אני גוררת את עצמי מהמיטה

ובבית אני עובדת הרבה יותר טוב 

לא ניתן לעבוד מהבית חוץ מכוננות שהיא לא במקום שעות העבודה אלא בתוספת.

אני לא משלימה שעות אלא משתמשת בימי חופשה כשחסר.

זה אכן עמוס לכן במשך השבוע יש לי לוז מצומצם של עשיה כדי לצמצם את העומס.

ויום אחד מהמשרד.

יכול להיות שאם המשרד היה יותר קרוב הייתי שמחה להגיע יומיים, כי יש משהו נחמד בלעבוד עם אנשים במשרד, קצת לדבר ואפילו לפעמים העבודה יותר יעילה.

אבל בגדול, אני מעריצה נשים שעובדות רק מהמשרד במשרה מלאה.

אין לי מושג איך עושים את זה

הייתי מעדיפה לעבוד מהמשרד

אבל המשרד רחוק ולא רוצה לעבור עיר

רק בשביל לעבוד בעבודה שלי

בבית אין גבולות וזה מאוד קשה.

הכי אופטימלי היה משרד קרוב ונגיש 

מטשטש גבולות בעיניי.. בעיקר בעיני המעסיק. 

גם יום מלא וגם השלמת שעות

בשביל להשלים שעות בערב זה מאד מאד נוח

מאפשר לצאת יותר מוקדם וגם לרענן את הראש

והפכתי עצמאית. ומשלבת בין הבית למשרד.

מרגישה יותר יעילות

אבל חבר ההווי של המשרד

ובגלל טישטוש הגבולות בבית בין הבית לעבודה

הייתי מעדיפה לעבוד מ'הבית'

אבל לשבת בבית קפה ולעבוד

רופאי נשים 'רגילים' לא ככ מבינים ומודעים

אפשר לאבחן דרך סימפטומים

לפעמים יש ממצאים קליניים

את רוצה להיקלט?

את עם התקן?

קו ראשון לטיםול ממה שאני יודעת זה הורמונים

אשמח להיקלט

כי באמת באלי הריון

אבל על הדרך גם נמאס לי מהכאבים האלו

אבל זה בטח משהו שקשור להורמונים. הייתי מתחילה מפרופיל הורמונלי.

את עושה פעילות גופנית?

פעילות גופנית, עושה הליכות

עיסוי רחם יכול לעזור?

אני כן חושדת שאני עם אנדו, סובלת מגיל קטן מכאבי מחזור תופת

דימום מאסיבי

הידבקויות קשות עד כדי לידות קיסריות ואובדן היכולת להרות באופן טבעי...

ובעיקר כאבים במחזור וסביב הביוץ, ברמה שקשה ללכת

לדעתי זה בערך התסמינים

מה שאת מתארת אופייני לכאבי ביוץ תקינים אם את שואלת אותי

אבל שווה לבדוק אצל עוד מומחים

לפני מה שקראתי

וגם לכל תופעה יכולים להיות כמה סוגי מופעים שלה..

בעיני שווה לפותחת לבדוק כיוון של אנדו

באמת לא מומחית לזה.. רק קראתי גם הרבה חומר בגלל מה שאני חווה

אבל אחרי כמה חודשים ומעקבי זקיקים שעברתי

הבנתי שזה בכלל לא קשור לביוץ

זה כואב עוד לפני שהזקיק התחיל לגדול (הביוצים שלי יחסית מאוחרים)

ולפעמים כואב יותר בצד שאני לא מבייצת בכלל אותו חודש

אז הבנתי שאין בכלל קשר

כאבי ראש

ידיים ורגליים כואבות

כבדות בגוף

אלא אם יש לרפואה דרך לעזור לך....

נשמע ממש סבל

איך להתייחס לזה

כל רופא עם תשובה מוזרה אחרת

יש לי תור לרופאה שלי שבןע הבא (רופאה חדשה שעברתי אליה )

נראה מה יש לה להגיד

שיטת טיפול הזאת נקראת סובאדה-

היא אומרת שזה יכול להיות משינויים במיקום של הרחם

שינויים מינוריים אבל שגורמים לזרימת דם פחות טובה

אולי באמת שווה לנסות עיסוי כזה

אז המחיר נשמע סביר

אבל זו בהחלט הוצאה גדולה שיכלתם להוציא על פני כמה ימים בחופש עם הילדים

אז תלוי במצב הכלכלי וברצון

אבל בגלל שזה נושא שלא מספיק חשוב לי בשביל להוציא עליו סכומים כאלה.

משערת שזה מחיר הגיוני, לא נראה לי שיש סיבה שייקרו סתם

פשוט השאלה כמה זה חשוב לכם

לא הייתי משלמת את זה בחיים...

ואם רק מנסים המחירים לא מתקרבים לשם אפילו.

במיוחד אם הולכים להיות האכסניה ולא במלון נחשב.

תמיד אפשר לעשות דברים יקרים

זה לא קשה להגיע לסכומים כאלה וגבוהים יותר

אבל גם לגמרי אפשר להגיע להרבה הרבה פחות

וזה סכום שבעיני, כמעט לא משנה מה הוא כולל בתוכו כי הוא מופרך לבקש אותו ממשפחה על שבת קליטה.

אבל השאלה מה אתם חושבים

(יחס הוצאה למצב כלכלי/הערך של השבת)

שבת קהילה מטרתה היא לגבש את הקהילה.

ואיך אפשר לגבש קהילה שנדרש ממשפחה להוציא סכום כל כך גבוה שברור שלא כולם יצאו בגלל המחיר?

יש הרבה דרכים לגבש קהילה ושבת בתוך המקום שבו גרים יכולה להיות מאוד משמעותית גם בלי להוציא אלפי שקלים..

אולי מאה-מאתיים שקל

אבל זה באמת פחות קריטי לנו

באמת אפשר עם תקציב של רבע מזה לעשות מלא דברים הרבה יותר מגבשים וזורמים ביישוב עצמו..

למה לנדוד יישוב שלם למקום אחר כדי להתגבש🤔

של מלונות יותר, לא אכסניה.

אבל אני חושבת שהערך הקהילתי כאן גובר, וזה יכול לתרום לכם הרבה.. 

זה כולל אוכל .נכון?

ויש את היתרון שכולם ביחד ובטח זה כיף .

לא יודעת אם הייתי משלמת אבל אם זה משהו שהייתי מתאכזבת אם לא ניסע,הייתי כן משלמת את המחיר

מקדימה שבכלל אין לי נסיון אבל קצת מציעה דברים לחשוב עליהם

אולי לומר שאפשר פחות זמן? ששבוע זה הרבה ואתם רוצים אותה בבית?

בת כמה הילדה? היא מודעת למורכבות? אפשר לדבר איתה על זה שאנחנו לא רואים טלוויזיה ושהיא תמצא את המינון הנכון?

באופן כללי לזכור שסבתא זו סבתא (והיא גידלה אותך/בעלך) וככזו סימן שיש בה הרבה דברים טובים. אז לשים לנו בראש גם את הרווחים של הילדה ולא רק את השלילי והמפחיד.

ועם זה באמת לעשות חושבים אם זה נכון, ואם לא אז לחשוב איך כן ליצור חיבורים עם הסבתא שמתאימים לאורח החיים שלכם... 

צריכה קצת לחשוב על זה מכל מיני כיוונים ותרחיבי לה יותר מאוחר ושעוד לא תשאל את ביתך

את לא צריכה להיות באוליטימטום של זמן לפני שהיא תשאל אותה..

ואז להסביר

שיש רגישות מול האחים

שחשוב לך שתהיה בבית

או כל דבר שתרצי להגיד

אבל בדבר כזה הגיוני נראלי שתהיה ישירות קצת שזה משהו שאת צריכה לשקול..

או שאת מתלבטת אם לשלוח או לא?

כי בעיני זה לא שחור לבן, אפשר לדבר עם סבתא על הרגלים של הילדה, כשרויות זה נראה לי דבר שמאוד קל לבקש, שלא יתנו לה דברים עם אבקת חלב נכרי...

כמו שאת יכולה לבקש דברים שקשורים לשעות שינה ולתזונה אז את יכולה לבקש על צמצום מסכים.

לגבי צניעות, אם זה היה ילד זה יותר בעייתי אבל כשזאת ילדה זה לא כזה איום ונורא, קצת לא נעים.

בעיני לקייטנת סבתא יש יתרונות שהייתי שוקלת לשלוח למרות החסרונות האלה.

אבל אם השאלה היא רק איך לנסח את הסירוב אז תצטרכי לפרט יותר על הדינמיקה ביניך לבין אמא שלך, כי כל סבתא תקבל את זה אחרת...

בת כמה הילדה?

אני חושבת שבגלל שמדובר בהרבה אנשים שצריכים להתאים את עצמם לציפיות שלך, זה פחות רלוונטי.

אני גם לא הייתי שולחת האמת.. לפי מה שאת מתארת.

לראות סבא עם תחתונים זאת טראומה מבחינתי.

ואם זה המצה אז כנראה שיהיו שם עוד דברים שממש לא מתאימים. גם לא בגיל 16 מבחינתי.

וכן, צפיתי שם בטלוויזיה למרות שבבית לא הייתה, ואני מניחה שגפ יצא לי לאכול בכשרות פחות מהודרת ממה שאוכלים אצלנו בבית. יצאתי בסדר בכ"ז

בעיני זה 'מחיר' ממש קטן לשלם מול הרווח של קשר עם סבתא. 

אין אצל ההורים שלי טלוויזיה

אבל לגבי הכשרויות, ההורים שלי יודעים מה אנחנו אוכלים ולא מביאים לילדים מה שאנחנו לא (וכשהם יודעים שאנחנו מגיעים הם ממש משתדלים שהכל יהיה בהכשר שלנו כי קשה להם לראות שמונעים מהילדים משהו בגלל ההכשר),

אולי זה רלוונטי לבקש שיקפידו?

ולגבי הצניעות, מבחינתי זה לא שיקול. זה כמו שאחים שלי לא שומרים שבת ועדיין אנחנו הולכים לשם לשבת.

הילדים שלי יודעים שאחי הולך לים בשבת ואנחנו לא, ושאח אחר נוסע בשבת ואנחנו לא.

בדיוק השבת מישהו אמר לנו שלום והוא בדיוק יצא מהאוטו אז בן ה3 שאל אותי למה הוא נוסע בשבת, הסברתי לו שיש כאלה אנשים שעדיין לא מצליחים לא לנסוע בשבת או לא יודעים שאסור לנסוע ואנחנו יודעים שאסור אז אנחנו לא נוסעים וככה מקיימים מצווה. ושאפשר להתפלל עליו שלא יסע בשבת.

אבל לא שולחת

אולי כשהיא תהיה גדולה יותר זה יהיה שייך, עכשיו היא עוד ילדה

נראה לי ברור שלא משנה מה תחליטו גם את וגם בעלך צריכים להיות שלמים עם החלטה כזו.

לדעתי האישית היא באמת קצת קטנה עדיין וזה סיבה מצוינת לומר לאמא שלך. שאתם מעריכים ממש ויודעים שהיא היתה שמחה אבל קשה לכם שהיא עדיין קטנה מדי לדעתכם.

אבל קחו בחשבון שתוך שנה שנתיים ההצעה תחזור והיא כבר תהיה פחות קטנה.

איך ההורים שלך עם המקום הדתי שלכם? רלוונטי לומר "אנחנו ממש אוהבים אתכם אבל חוששים שיבלבל אותה להיות שבוע שלם באוירה כל כך שונה ממה שהיא מחונכת, ולא מתאים לנו להגיד לכם איך להתנהג בבית שלכם אז לא מתאים"?

יש איזשהי סיטואציה שהם יגידו - אוקיי תנו לנו רשימת דברים (ריאלית) שצריך לשנות ונעמוד בה, ואז תהיו סבבה עם לשלוח אותה? אם כן אז הייתי חושבת מה הדברים האלה, בהתאן כמובן לבגרות ולאופי של הילדה. 

לנו יש גם התמודדות עם צד פחות דתי

אני שולחת ליומיים לילה אחד סה"כ

אבל מודה שאמרת סבא עם תחתונים ואחות פחות לבושה נרתעתי..

וסבא וסבתא היו פחות..

ההורים שלי שלחו אותנו בידיעה שאנחנו נחשפים לדברים שהם פחות מתאימים לבית כדי לשמור על הקשר.

אבל בדיעבד מהצד שלי אני חושבת שזה פחות היה טוב.

נחשפצי שם לדברים שלא הייתי רוצה לחשוף את ילדי אליהם. וגם היום כשאני חזרתי בתשובה אחרי כל הגלגולים שעברתי אין קשר חזק כל כך עם המשפחה מהצד ההוא.

אני כן חושבת שאם מכבדים את הגבולות שלכם ומה שאתם מבקשים למשל אם אפשר להקפיד על כשרויות או דברים אחרים שחשובים לכם אז יש דברים שאפשר להתגמש בהם אבל באמת בעיני הנוסחה להצלחה זה כשיש כבוד ןאמון אם יודעים שלא יכבדו את מה שאתם מבקשים הייתי מייצרת חלוםה אחרת לקשר נגיד יום כייף עם סבתא ולא שבוע שלם שם..

מקסימום אני אשלח את בעלי לאוטובוס לפני שהבדיקה תיגמר... מבאס אבל בעזרת ה' זה לא יקרה.

לא עשיתי הפעם סקירה מוקדמת, אז ממש בא לי שבעלי יהיה איתי, אבל טוב שיש אפשרות גם לשלוח אותו.

בעיקרון בשלב הזה זה בטני ואמורים לראות טוב גם בלי שתיה או משהו.. אם המנח של העובר פחות טוב יכול להיות שיבקשו ממך לעשות משהו כמו לשתות וכו

אם כי שמעתי שיש מקומות שעושים ואגינלי..

ואני חושבת שכדאי לך לקחת יותר טווח ביטחון..בייחוד שאת תלויה באוטובוסים

לק"י

והאורך תלוי ברופא. יכול לקחת גם חצי שעה.

וכמובן לקוות שהתור יתחיל בזמן.

כי אז השלפוחית מפריעה בדרך אם היא מלאה.

אבל בגישה בטנית השלפוחית דוחפת את הרחם החוצה אז זה דווקא עוזר שהיא מלאה...

אולי חלק מהרופאים סוברים ככה🤷‍♀️

אני די בטוחה שעשינו לי בטני בסקירה המאוחרת, ולא אמרו לי לא להתפנות.

על זה שאת הולכת להיכנס בדיוק בזמן, ושייסימו איתך בחצי שעה... לפעמים התנוחה של העובר לא מאפשרת בדיקה מהירה...

בקיצור, כדאי שיהיה גיבוי לקטן.

בהצלחה! 

בעלי נסע לקחת את הילדון...

הוא רקלא הצליח לראות איזה חיבור של עורקים בלב ולמדוד את עצם הירך. כל השאר תקין ברוך ה'.

אז אני נזכרת בפלא הזה, מה רבו מעשיך ה'!

ויותר קל לי להמתין...

כל הניסים והנפלאות לפני השינה.

אצלנו בשניה שצריכים להיכנס למיטה הוא נהיה רעב. למרות ששתי שניות לפני הוא אכל סעודת שלמה בשעתו. וגם הפצעים המגרדים והכואבים למינהם חחח

יש להם איזה פורום שהם מתעדכנים שם על כל הדברים והשיטות איך לשגע לפני השינה????

ושולחת חיבוק על הקטן שלא ישן טוב.❤️ הלוואי שישתפר

תודה ממש מקווה שישתפר.

פעם זה אוזניים, פעם נזלת שמפריעה לישון, פעם שיעולים. כל דבר קטן משפיע על כל המערכת כי הכל קטן ככ

הבן שלי לא הצליח להתרגל לישון על הבטן בגיל הזה אבל את יכולה לנסות...

אומנם אין לי התמחות מקצועית בתחום. אבל כל ילדיי היו מאוד זריזים, כנראה בזכות תרגילים שאני עושה להם מגיל אפס.

אם לא יועיל, וודאי לא יזיק. אם כי נראה לי יכול מאוד להועיל. 

?

כי הכללים של משרד הבריאות הם שאסור להשכיב על הבטן עד הגיל שהם מתהפכים בעצמם...

והאמת שאני משכיבה על הבטן ומניקה בשכיבה מגיל אפס.

ממש לא מזלזלת בהנחיות משרד הבריאות, אבל גם עייפות כרונית שלי כאמא מסוכנת. גם ברמת העצבים, גם בזה שלא יהיה לי חלב, וגם בסכנה לתאונות (ביתיות או תאונות דרכים).

האם באמת יותר ילדים נפטרים ממוות בעריסה מאשר מתאונות? אני לא בטוחה.

אז בשקלול הכולל של כל המשפחה שלי, אני בוחרת בשינה.

באמת כשהיו בעיות נשימה גם אני השכבתי רק על הגב (או ''ישנתי'' בישיבה עם התינוק עלי במנשא כי הוא היה צריך תנוחה ממש זקופה. סיוט!).

אני פשוט מנסה להגיד שיש מכלול של שיקולים, וההנחייה של משרד הבריאות היא חשובה, אבל צריכה להיכנס לתוך מערכת השיקולים ולא לקבל מעמד של חיוב חד משמעי.

בדיוק תהיתי לעצמי אתמול אפ יש תינוקות שאשכרה ישנים על הגב במיטה שלהם

כי אני לא מבינה ככ איך זה אפשרי. היא פשוט מתעוררת כל פעם שאני מניחה אותה ככה עד שאני מתייאשת ולוקחת אותה למיטה שלי

וגם עם הגדולה זה היה ככה.

לישון..

אבל מלידה פשוט, הוא על הגב ואני מניקה בישיבה.. ואז קמה להחזיר למיטה.

אבל זה לא קל . והרי השרשור הזה לראייה

האחרים לא ישנו עד שהתיאשתי והשכבתי על הבטן

יש ילדים שזורמים עם זה כנראה וכאלה שפחות

ויש לי מטחברת, זה לא שהיא ישנה רחוק ממני

לא יודעת, אולי אני מפנקת מידי ואין לי כח להלחם על זה

אני חושבת שהסיכון שארדם עם תינוק בידיים ויפול לי מתוך שינה, הרבה יותר גבוה מאשר הסיכון בשכיבה על הבטן.

מה גם שכולם זוכרים את ההנחיה הזאת אבל שוכחים שיש עוד כמה הנחיות שמועילות למניעה: אי עישון בסביבת התינוק, הנקה, שימוש במוצץ, שמירה על טמפ' חדר מותאמת (הרבה מקרי מוות בעריסה קורים בחורף מחימום יתר), המנעות משמיכות עודפות/מגני ראש/בובות בעריסה.

אם את מקפידה על כל שאר הדברים ורק לא על השינה, אז הסיכוי כבר מאוד קטן בעניין הזה.

לגבי הנקה בשכיבה: תניקי כשהוא שם את הראש שלו על הזרוע שלך שמשמשת לו כמו כרית ואז אני מניחה שעל עצמך לא תתגלגלי. אם כי החיסרון שהיד לפעמים כואבת אם ישנים ככה שעות ולא מעבירים אותו מתישהוא לעריסה. כמובן לדאוג שלא יכול ליפול מצידי המיטה (הצמדה לקיר וכו')

הליחה הבן שלי התעורר ושאל אם קניתי חו כבר טיםות לעיניים אמרתי שכן וחזר חישון אחכ קם הודיע לי שיש חתול בחצר אחכ בא אמר שקר לו וחם לו ומתי בוקר חחח בקיצור טיילת.. ואז,ברבע לשש הגברת התעוררה ומאז לא חזרה לישון..העיקר אתמול הייתי עייפה והלכתי לישון מוקדם.

מחכה כבר שהקיטנות יגמרו ואוכל לישון יותר בבוקר

רק על הגב

אני גם מצפה להיריון (כרגע בכלל מונעת, כי יש איזו ציסטה בשחלה שצריך לבדוק מה איתה.. ולדעתי המניעה מכאיבה לא פחות).

וכל כך קשה לי לראות הריוניות סביבי!

מלא נשים שהילדים הקטנים שלנו באותו גיל, והבטן שלהן עולה ותופחת..

וכואב לי ממש.

לא נעים בכלל..

שתזכי להיפקד בקרוב ממש בבריאות בהריון תקין שיסתיים בידיים מלאות!!

גילוי נאות -אני לא מצפה, יותר מקווה להיות במקום שמצפה ולרצות. כי בשכל אני רוצה עוד ילד, אבל זה לא מתחבר לי לקטע הפרקטי בחיים, עם התהליכים שעוברים עד ש. 

"אחרייך".

אצלי זה עבד. 

ואגרסיבית

לא באלי לפתוח על זה סקנדל במהלך יום עבודה

למזלי היא אוטוטו נעלמת לי מהפריים..

אני עונה בדרכ, לגמרי. פה הרגיש לי שהיא ככ חסרת רגישות ואטומה, שאין מה לנסות אפילו.

למה את חושבת לך שזה סבבה לשאול?!

אמרתי לה שלא הרגשתי טוב, נו אולי את בהריון?

לא כפרה, אני לא...

לא מתאים עוד ילד

מה רע במה שיש עכשיו??

לא צריך הרבה..

גם בעיניי זה ביטוי זוועתי, ששם את הדגש (״עשייה״) על דברים כל-כך אנטומיים ומוסתרים...

מה אני אגיד לך? תהיי חזקה. לא קל לעבוד עם אנשים כאלה... וכמובן שזה נטו שלה ורחמים עליה...

❤️❤️❤️❤️

ממש!!!

למה היא חושבת שמותר לה להתערב?!?!

לעולם לא אבין את החוצפה

יוווו כמה חסור טאקט!!!!

לגמרי מזדהה איתך

חיבוק!

הלוואי ויכולנו לשנות תפיסת עולם #צאו לי מהרחם

אבל ברור שזה ממש חוויה לא נעימה! ממש! חיבוק ❤️❤️❤️

חיבוק על התחושה!

נגיד אם יש לך זמן בערב תקפצי אליה ותבהירי מהרגע הראשון שאת צריכה לצאת בשעה איקס כי יש לך משהו.

אני לפעמים במקומות מועדים לעיכוב אפילו אומרת ברגע הראשון - זלדה אני רוצה לשבת איתך בנחת בלי להסתכל על השעון, אבל אני חייבת לצאת בארבע, אז אני שמה שעון מעורר בטלפון ל4 בסדר?

ככה את יודעת שאת יושבת איתה בזמן שהחלטת להקדיש לה, והיא מודעת לזה שאת יוצאת בשעה מסויימת וכשהטלפון מצלצל את חייבת לצאת.

קחי בחשבון שיהיו לה רק עוד כמה דברים קטנים לומר אז אם את יודעת שנגמרת לך הסבלנות אחרי חצי שעה תגידי מראש שאת בדרך לאנשהו ויש לך 20 דקות פנויות. ככה ה10 דקות הנוספות יהיו בתוך הזמן שיש לך כח.

ואם יש לה איזה כישרון - נגיד משהו אמנותי או שפה או משהו כזה למה שלא תציעי לה לפתוח חוג בנושא הזה? יכול ממש ליצור לה מעגל חברתי.

וגם כמובן להשתתף בחוגים לגילה יכול לעשות לה ממש טוב. אולי תציעי לחמותך להציע לה.

תציבי גבולות מתי את יכולה, אני ממהרת, לא יכולה לדבר נדבר בשעה כך וכך. צריכה לסיים את השיחה נדבר, בעלי הגיעה נדבר וכו

יהיה לך רוגע יותר

ככה בכל דבר בחיים גבולות שלא יבוא על חשבונך ועל חשבון משפחתך העזרה.

יום טוב

בנות שירות או איזו שהיא חברה אחרת?

להציע לה להירשם לחוג?

למדתי להציב גבולות ברורים לשיחה

נניח אם היא מתקשרת בשעה לחוצה אני עונה לה שאני עסוקה ואחזור אליה עוד מעט או בשעה איקס.. כי אני עסוקה כרגע עם הילדים או כל דבר אחר

וגם בשיחה פנים אל פנים/ בטלפון אני אומרת לה בערך חצי שעה לפני שאני צריכה לסיים (אני אומרת שאת זה ולוקחת טווח בטחון רחוק כי אני יודעת שגם כשאגיד לה שאני צריכה לסיים היא תמשיך לדבר)

ויש פעמים שאני פשוט מוותרת ונותנת לה זמן משלה לשיחה..

היא בודדה וסך הכל אישה טובה

אז לפעמים אני נותנת מעצמי עבורה, גם אם זה קצת מעיק...

תספרי להם עליה ותראי אם שייך לקשר ביניהם.

יש גם לארגון איחוד הצלה פרויקט בשם "תן כבוד"-

יקשרו אותה למישהו שיבוא פעם בכמה זמן להתעניין בשלומה ואולי אפילו יקחו כמה מדדים על הדרך לשם המעקב

בהצלחה, ישר כח על המודעות

בסוף אתמול הלכתי אליה וישבתי איתה קצת, כיוונתי לשם מצוות חסד...

היא באמת אישה טובה!

הצעתי לה ללכת לחוג במתנ"ס, סיפרתי לה שגם סבתא שלי הולכת לשם. הי אמרה שתחשוב על זה, שאם אני מציעה כנראה שזה כדאי... (חמותי לא רצתה להציע לה, שלא תיפגע. לי יש פחות מסננות...)

אברר על "והדרת". נשמע מעניין. איך מגיעים אליהם? ואיך אני מתווכת לה בלי שהיא תיפגע?

שוב תודה על התגובות והאמפטיה. אני כל כך רוצה להיטיב איתה, אבל אני בשלב בחיים שזה קצת תוקע אותי... ואני מרגישה לא נח עם זה. בקושי לסבתא שלי אני הולכת...

יש להם שוקולדים של מקס ברנר או זרי שוקולד.

אפשר להזמין מקס ברנר גם מהאתר של מקס ברנר עצמו.