פורום הריון ולידה (עמוד 995)

יכול להיגרם מיובש

או לעשות פילינג . לפעמים זה שכבה של עור יבש שניתן להסיר אחרי ריכוך של העור במים חמים

העלת לי דמעות

הדמעות שלך לא הולכות ריקם.

בעז"ה שממש בקרוב תזכי להביא נשמות גדולות שיעשו לך המון המון נחת

איזה קשה. מבינה אותך כל כך

הלוואי שבקרוב ממש זה כבר יקרה בחסד וברחמים

זה קשהה לחכות

את תהיי אמא כל כך טובה

ההמתנה קשה ואני ממש מעריצה אותך על כל המאמצים להביא נשמות לעולם, את אמא לביאה!!

ובעז"ה תהי אמא כל כך מהממת.. מתפללת בשבילכם חזק שתיפגשו מהר❤️

בע"ה שתיפקדו במהרה בילד בריא

ואת כבר אמא מהממת!! כבר ממש!!

חיבוק גדול על המסע❤️❤️❤️

מתפללת יחד איתך

בע"ה בקרוב בחסד ורחמים!!

ממש❤

כמה מסירות אמהית כבר מעכשיו

אין אמהות לביאות כאלה

שתזכי לפגוש בו בקרוב

מתוך שמחה ובריאות !!

מדהימה אחת..

בתור אחת שגם מתמודדת עם טיפולים כנראה לנצח

מאחלת לך שהחלום יתגשם מהר מהר עם כמה שפחות צלקות והרבה אהבה לתת

מאחלת לכם שתיפקדו בקלות ומהר!

איזו אמא לביאה! שנלחמת על הילד עוד לפני שהוא בא...!!

והוא יגיע!!

יכולה להגיד לך שאני מעריצה אותך ומצדיעה לך בלי סוף!!!!!

את גדולה מהחיים!!!!!!!!

מאחלת לך ומתפללת בשבילכם שתפקדו בקרוב ממש בזש"ק

בבריאות שלמה, בבריאות ובשמחה

אשמח להתפלל עליכם את תרצי לכתוב לי את השמות באישי

בשורות טובות יקרה!!!

אמיתיים, אף אחת לא מזלזלת בהם. את גיבורה אמיתית ודיכאון זה דבר קשה מאוד!!! שלא לדבר על דיכאון כשיש לך תינוק קטן לטפל בו.. את מדהימה שאת איתו בבית ואת מדהימה שאת יודעת לזהות שאת צריכה שינוי.

את מטפלת בעצמך?

את ממש ממש נורמלית

כמה עברת בשנתיים האחרונות.

הטיפולים, הריון, לידה, חולי.

כל דבר בפני עצמי הוא ענק.

ולהישאר בבית כל הזמן הזה זה קשה מאד.

דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שזה בסדר שקשה, זה בסדר להתלונן.

את לא הזויה, להפך.

זה כל כך הגיוני.

אפשר להודות על הטוב ובו זמנית להכיר בקושי❤️

ולפעמים קשה לצאת מהלופ הזה לבד. קשה לעשות את הצעד הראשון. הייתי שם.

אפשר להיעזר בבעלך, לבקש ממנו שיעזור עם מציאת מעון לילד,

שיזום יציאה, שיזום ביביסיטר.

רגע לנשום אוויר.

התקדמות אחת יכולה להניע את הגלגל הזה.

אפשר לפנות לטיפול שיעזור לך להתניע את המצב לכיוון חיובי.

חיבוק גדול❤️

את לא הזויה ולא נעלי אדידס

את יותר מנורמלית

את לבד רוב שעות היום

בלי חברה בגילך ברמה האינטלקטואלית שלך לשיח

עם תינוק דורש

הכל מתעצם בבית, הכל. כי אין הסחות דעת..

אני הייתי ככה תקופה לקראת תחילת שנהל שהייתה, (גמני הייתי עם ילדים בבית) וכשיצאתי לעבוד מצבי הנפשי השתפר פלאים

אז מעודדת אותך להמשיך לחפש

מסגרת לילד

עבודה בשבילך

לבקש מאמא ממש עזרה, שעה פה ושעה שם שיהיה לך אוורור -  זה מאוד משנה. תביעי את הצורך הזה.

תרשי לעצמך, מול כל מי שאפשר

ערב אחד או שניים שישאר עם בעלך בבית ותצאי אפילו לשתות קפה עם עצמך עם קינוח בחוץ, או ללכת לשיעור תורה או לסדנה או להיפגש עם חברה, לא משנה מה..

זה ממש יעשה לך טוב

❤️❤️

נשמע ממש מציף ולא פשוט

אני אגלה לך סוד

מלא אימהות מרגישות כמוך או קרוב לכך רק שהן לא מספרות. מלא אימהות מרגישות רגשות מעורבים: מצד אחד אהבה ענקית והודיה גדולה ומצד שני קושי. את לא לבד וזה ממש נורמלי

וברור שתרגישי לנוקה כשאין שום עזרה

אולי כדאי בכל זאת לשקול מסגרת לשנה הבאה?

אני זוכרת שתמיד החיפושים לוקחים זמן אבל בסוף מוצאים. מחזקת את ידייך להמשיך לחפש

וכולנו איתך

תודה רבה על הנירמול...כל כך נצרך.. 

אתמול ממש יצאתי על בעלי

שוחחנו  ואמרתי לו שאני שוב במשבר (כל שבוע נופלת לזה )

והוא : " עוד פעם דכאון? מה כל שבוע?"

אז יצאתי עליו על מאתיים ואמרתי לו כן כל יום גם אם צריך

אני באמת מנסה ובאמת גם מרימה את עצמי בלי כוח

הבית מתוקתק ואני לא מאמינה שאני זו שתקתקתי אותו בכלל

אבל זה רק כי אם הייתי משאירה ככה באמת שלא הייתי זזה מהמיטה

מציינת שיש לי בעל שיא התומך ושיא המכיל ,חבר נפש שלי

אבל פה הגיע לקצה שהוא גילה אפס אמפטיה.. כמובן שאחכ הוא ממש התנצל

אמא שלי לטענתה עוזרת כמה שיכולה , בפועל היא לא שמרה על הילדים מעל שנתיים

כן באה לבקר מידי פעם אבל יושבת על קוצים בלחץ שעה..

כן אני מטופלת אצל פסיכיאטרית, הומלץ לי לקחת כדורים , אין לי אומץ.....

כן מצאתי מסגרת לפיצי, אבל בלי שישי... נכון שהוא קטן והרבה בטח יגידו שזה טוב בעינהן

אבל שישי בשבילי תמיד היה קודש (אני עם עוד 2 גדולים יותר ב"ה)

לאפייה, לזמן עם בעלי, 

ברור שזה עדיף מכלום 

נשאר לי לקוות שאמצא גם לעצמי מסגרת ושלא אמצא את עצמי בבית לבד מתייסרת מרגשות מצפון

אף פעם לא היה לי קל למצוא עבודה וזה ממש מוריד לי את הביטחון

חוששת

השאלה אם כדאי להיבדק ואם חס וחלילה יכול להביא לקיצור צוואר 

במשך חצי שעה כוס שתיה כל 10 דקות (סתם דוגמא, זה לא מינון מחייב) ותראי האם ממשיך.

מזכיר לי את תחילת ההריון, כשלא רואים עדיין והוא מין סוד פרטי יחסית.

וזה מעניין כי אילמלא הכותרת לא יודעת אם הייתי חושבת דווקא על תהליך ההריון

נכון, זה בדיוק זה.

קודם כל, שאלה לגבי הניקוד -

'העצמיות' לא צריך להיות מנוקד בשורוק במקום חולם? 'העצמיוּת' ולא 'העצמיוֹת?

ואני מרגישה שבשיר הזה את לוקחת את החוויה של ההריון, ודרך הדימוי של הגולם שהופך לפרפר, את נותנת משמעות לכל הכבדות של ההריון, לשינויים שאנחנו עוברות בהריון - פיזית ונפשית. ולכל זה את קוראת 'התגלמות העצמיות' - זה בעצם מי שאני באמת, וזה נותן לי לבקוע מתוך התהליך הזה בדמות חדשה שמתפתחת מתוכי.

(איזה ניתוח עשיתי פה, מקווה שקלעתי לכוונה שלך...🙂)

כן, תודה על ההערה! ניקדתי בתוכנת ניקוד (אני לא באמת יודעת לנקד) ולא בדקתי תמיד אם זה נכון. אשנה.

כן, ממש כיוונת!! תודה רבה!!!

אבל יש משהו בשיר הזה שהוא קצת פחות שירי.

אולי בכוונה בעצם? מרגיש כמו פתיח של משהו.

אולי אם את משתמשת בביטוי לפקוח עיניים בחלק השני של השיר, תכניסי את לעצום עיניים בחלק הראשון?

אולי זה סתם יהיה בנאלי לא יודעת

מבינה מה את אומרת... תודה!

אני מרגישה כאילו נמצאים בלחץ ובמערבולת לגבי כל מיני דברים אחרים, וכאילו צריכים להיזכר בכוח בעובדה שבהריון, שצריך להרגע קצת מהקצב המהיר של החיים/רגשות וכדומה. לתת להריון את תשומת הלב.

כמובן שאני ננעלתי על המילה "מנקה", ולמרות שפה זה בהקשר אחר, קפץ לי נקיונות פסח, שצריך לזכור בהריון לא להגזים, לעשות את המינימום, להתרכז בהריון 😆

ההריון בחיים החדשים הגיע מהר ב״ה

ברמה שעוד לא עיכלתי את זה

והייתי הולכת עדיין לטיפול לצלקות מהגירושין...

הרגשתי לא בסדר על שהמשכתי הלאה בחיים.

ואחת המשימות שהמטפלת נתנה לי כדי להתכונן היתה להכין תיק ללידה. 

ובכן, זה לא קרה עד יום הלידה ... (בהפתעה ב36+2!!)

כנ״ל לגבי קורס הכנה ללידה...

מבחינתי השיר הזה מבטא רגע של נחת כזו, שפשוט מסתכלים על התינוקת שרק נולדה קולטים איזה פלא עצום קרה פה.

נכון, זה באמת פלא עצום.

מוזמנות להתפלל על ספרון בן גלויה

שיצא כבר. 

רציתי עוד לנסות לחפש תאריכים לשירים

בעלי היקר שיכנע אותי ש-די.

סיימתי, מחר בבוקר בעז״ה מייל להוצאה לאור. 

שבוע טוב יקרות.

עזרתן לי מאוד.

הצלח ספרוננו...

כמובן שאעדכן.

מתאים לצרף לך את השיר-

איך שיר נולד כמו תינוק....

כן, זה היה הריון עודף מאוד...

הכל בסדר!

בזה הרגע שלחתי שוב להוצאה לאור. 

אפשר להתפלל על ספרון בן גלויה...

זו לא חכמה לכתוב שירים

כשהכיור מלא סירים

הבית לך מחכה

מעצמו לא יתנקה

הוא האושר ועושר מהסיפורים. 

בהר חומה נחשב יחסית יפה בטח היום יש יותר יוקרתיים.

לפעמים דוקא יותר נחמד המקוואות הפשוטים והקטנים שלא מגיעות לשם הרבה נשים

צריך לקבוע תור מראש

מפואר בטירוף!

הכללים שם אדוקים מאד.

מקווה פרטי שכפוף לרב.

חוויה גרועה

דוקא שאל י חברה שהיתה שם לאחרונה

כי חשבתי שזה מועד לפורענות בהקשר הזה

ואמרה שהיה ממש בסדר גמור

ואף אחד לא אמר לה כלום

פלסטיק מלשון " לא אמיתי" 

אבל אחלה - נתת רעיון לשם מאוד יפה לאמהות במצבי.

תודה.

חחחחחחחחחחחחחחחח

אין אותי

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח

ניחשת נכון.... עברית היא שפה שלמדתי עם הזמן....

שהן אמהות משלבות שהקימו קהילה, 

מקווה שיהיה לך לתועלת

אמא משלבת – קהילה מחבקת לאמהות משלבות

זו כבר נקודת פתיחה מעולה

..

האמת בעייתי מחפשת אשת מקצוע מומחית בתחום והולכת אליה אפילו לפגישות ייעוץ להדרכה איתך לבוא כזוג או רק את לקבל כלים ועצות.

בסוף זה מצב מורכב אבל עם פוטנציאל אדיר טכדאי לשמוע ממישי שמומחית .. אבל באמת ללכת חמישי טובה ולא שתיצור בעיות...

בהצלחה גדולה!!

הילדה זכתה בך ממש!!!❤️

ואגב, הדימוי של דודה נראה מתאים פה .. לעניות דעתי.. אלא אם כן אין לה אמא חו (אני מקווה שיש) ואז זה להיכנס לדמות האם..

ותפילות..

שתהיה המון סיעתא דשמיא 🙏

אבל הילד  מורכב - במילים עדינות

לא אפרט.

אני יודעת שקודם כל זה מאוד קשה ואני רואה שיש לך המון רצון והבנה. ואולי ההבנה הכי גדולה היא שיש לילדה -אמא -(ככה אני מניחה) והאמא מתפקדת. ואת אומנם לא אמא שלה אבל את אוהבת את אבא שלה. וזה הרבה.

ואם יש שיתוף פעולה ביניך לבין האמא בעיני זה ממש מבורך. אני חושבת שאם הייתי שמה את עצמי במקום האמא הביולוגית הייתי רוצה לדעת שהבת שלי בידיים טובות- רק אם זה אפשרי כמובן.

ובאופן כללי בהחלט הייתי מתייעצת עם איש מקצוע. זה מאוד קשה למצוא את המקום ולוקח גם זמן.

זה בטוח לא נבנה ביום אחד.

והמון בהצלחה מאחלת לכם ילדים משלכם בע"ה ובית שמח ומלא.

תלוי כמובן בת כמה את

אבל בעיני כל עוד הגוף לא החלים צריך קודם כל לטפל בו לחזק אותו ואז רק לחשוב על הריון נוסף

מה בוער? (שוב אלא אם כן הגיל שלך כבר גבולי) האידיליה הזאת של צמודים חברים לפחות אצלי לא הוכיחה את עצמה...

כתבת את כל הקשיים שהיו לך בלידה הראשונה  ובגידול של הבכור.

רציתי לכתוב לך שעכשיו את כבר בעלת נסיון וזה יהיה לך הרבה יותר קל!

כמו שבשנה הראשונה לנישואין לומדים והשנין הבאות כבר יותר חכמים ופחות קשה,

וכו' וכו'

אבל נראה לי בעיקר כדאי לך לעשות לך רשימה של כמה טוב ואושר היה לך בתקופה האחרונה.

עשית רשימה של כל הקושי והמאמץ.

תעשי רשימה של הטוב.

ותראי כמה זה כיף לזכות לעוד טוב כזה!

שהמחשבה על ההריון הבא צריכה להגיע מתוך כמיהה ותשוקה לילד נוסף, ומתוך כוחות פיזיים ונפשיים, אישיים וזוגיים לכל התהליך.

התלותיות של הילד בך תפחת ותשתנה עם הגדילה שלו ולא בגלל שאולי בעוד 3 שנים פחות או יותר (הריון פלוס גדילה לגיל שזה הופך להיות רלוונטי) יהיה לו אח, או אחות, שאולי מאוד ישחקו ביחד, ואולי לא ככ, ואולי רק בגיל גדול יותר, ואולי דווקא בגיל קטן כן אבל גדול יותר פחות.......

לפעמים כמה חודשים יכולים לעשות את כל ההבדל להגיע להריון הבא עם הרבהיותר כוחות, רצון ושמחה, ולא החודשים האלו זה מה שמשמעותי לגבי הקשר העתידי בין האחים.

בהצלחה!

לטפל בפחדים ולבוא כשאת מרגישה חזקה ויכולה עליהם.

להתחיל את ההריון כשהציפיה וההתרגשות גוברים על הפחדים

(אישית אני מאוד ממליצה גם על טיפול בשביל זה...)

בהצלחה רבה!

לגבי מסגרת ביתית לפחות עד גיל 3- אני לא יודעת מה בדיוק הסיטואציה שלכם, אבל אני התחלתי בגישה שהכי טוב לילד בבית עד גיל 3, ותוך כדי האימהות ראיתי בצורה מאוד חזקה שיש שלב שלילד יותר טוב במסגרת עם חברה של ילדים בגילו ושגרה מובנית ותואמת גיל (אולי את מצליחה לבנות שכרה מסודרת בבית, לי היה קשה, ובשלב מסוים ראיתי שזה מקשה על הילד), ולכל ילד השלב הזה בא בגיל אחר. מעבר לזה שלא לכל אמא מתאים להיות עם הילד בבית עד גיל 3. אז אם יש אופציה, אני ממש מעודדת אותך לא לקבל החלטה כזאת מראש, אלא לשקול את זה בהתאם לנסיבות כל תקופה. תוך לקיחה בחשבון של הצרכים שלך והצרכים של הילד.

מניסיון

להיות עם ילד לבד עד גיל 3 זה ממש קשה..

אני גם עשיתי זאת עם חלק מהילדים, אבל סביב גיל שנה, לפעמים לפני כבר הרגשתי שהם צמאים לחברה - ממש,

אז לפעמים שמתי חיוניים בשבוע אצל מישהי וזה ממש היה טובה לדעתי גם כל יום עד 13:00 או 14:00 זה מעולה.

והעיקר למצוא מסגרת טובה

אבל ממש ממש חשוב בשביל השפיות לפחות יום אחד בשבוע שאת יכולה לצאת..

לי זה ממש עשה טוב..

קטנטנים זה שלב דורש וחשוב האוורור הזה..

להיות עד גיל 3 בבית זה לא קודש

ואם זה בלי מעטפת שיש לך שחרור לכמה שעות בשבוע לפחות אז לגמרי אפשר להשתגע...

פעם כשהייהו חיים בחברה שבטית אז מי שהיה לה פעוט הייתה איתו בבית אבל יחד עם עוד נישם ותוך כדי גם עזורה בעשייה שבטית ומדי פעם גם נמצאת עם עצמה כי הפעוט נשאר עם האחרות

להיות רק את עם קטן בבית- מעל גיל שנה הרגשתי שזה לא הולך..

לא בשבילי ולא בשבילו..

כן עבד כשהיה איתו עוד ילד, כשהיה חלק מהימים במסגרת, כשהיה במסגרת קצרה..

תראי שאחרי זתדאגי לעצמך לאוורור כל הסיטואציה תיראה לך אחרת..

ילדים זה הברכה האושר הנחת והאור הכי הכי עצום בעולם

אבל אם כרגע זה נראה לך ככ קשה ומדכא כנראה שמשהו ההתנהלות שלך עכשיו לא נותן לך להנות ולחגוג את האימהות..

תשני את זה ואת כבר תרגישי אחרת לגבי כל המחשבות האלה..

אגב, עכשיו אני עם קטני בן 10 חודשים בבית ונהנית מכל יום.. כבר 6 שנים בערך אני לא עובדת ועם הקטנים בבית רוב הזמן ובגדול רוב הזמן נהנית אבל בתקופות שהיו לי איוורורים ראיתי שנהניתי יותר..

בהצלחה גדולה!!

הריונות כימיים

וגם הפלה יותר רצינית עם גרידה והכל

וכל פעם היה משהו אחר

מה אני רוצה להגיד

שאין לזה באמת כללים

מה שכן

אם את מרגישה שהגוף שלך די התאזן והמחזורים סדירים ובכל זאת אין הריון

ממליצה ללכת לרופא נשים (אני בעד רופא פוריות אבל לפעמים קשה למצוא תורים פנויים)

רופאת פוריות אמרה לי

שאם הכל תקין אישה אמורה להיכנס להריון בתוך 3-4 חודשים

מעבר לזה כנראה שיש משהו שמשפיע

לפעמים זה משהו פשוט ולפעמים יותר מסובך

בין 29-31 יום, מה שכן החודשיים האחרונים היו באותו יום עברי בחודש ( כשהייתי רווקה זה היה יוצא ככה)

הכל תקין אצלי ואצל בעלי.

מקווה שזה מראנ על מאזן כלשהו

אם אתם חודשיים מנסים מההפלה

זה עדיין בגדר הסביר

יש לי כמה עצות בשבילך

אם באלך כמובן

הייתם אצל רופא פוריות?

נשמע שכדאי... 

מהסביבה הנרתיקית של האישה

או מכל האזור עד הרחם

בהזרעה הזרע נכנס ישר לתוך הרחם

ובטח יש עוד עניינים

היא התכוונה מהרגע שהגוף התאזן

ויש מחזורים סדירים

ומזהים ביוץ ומקיימים יחסים סביב הביוץ

אז אחרי שלושה - ארבעה חודשים במצב תקין אמור להיות הריון

זה גם בלי קשר להפלה

אבל אחרי הפלה לפעמים לוקח לגוף זמן להתאפס מההפלה

יש נשים שמספיק להן חודש

ויש נשים שלוקח כמה מחזורים..

אצלי בדכ כשהתעכב יותר מהרגיל באמת התגלה שיש לזה סיבה.. ב"ה הכל פתיר

אבל לא חיכיתי שנה.. וטוב שכך

מ-4 חודשים. נישמע לי מוזר שלכולם יהיה בעיה.

וזה גם נע מהריון להריון, יכולים להיות הריונות שנכנסים אליהם מהר, ואז לחכות הרבה זמן עד להריון הבא, אז זה אומר שמשהו פיתאום השתבש בגוף?

אם הם עברו אותם בסבבה

בלי לעקוב אחרי ביוץ ולקיים במיוחד יותר בימים הפוריים

אז יש סיכוי שמתוך כמה חודשים שהם לא מונעים הריון אז חלקם בכלל לא היה סיכוי להריון

כי אולי לא קיימו בביוץ וסביבו

או משהו כזה

אבל אם לוקחים זוג

שעוקב אחרי ביוץ

משתדל במיוחד בימים הפוריים

וככה חודש אחרי חודש במשך ארבעה חודשים

באופן טבעי אמור להיות הריון

כמובן זה לא ב100 אחוז

אבל מבחינת רופא פוריות

זה אומר דרשיני

זה הזמן לבדוק מה קורה.

ואם אין הריון ככל הנראה יש איזושהי בעיה

וכשאומרים בעיה זה לא חייב להיות משהו דרמטי

של זרע לא טוב או ביציות פגומות

אולי איזה חוסר איזון הורמונלי שאפשר לטפל יחסית בקלות

אולי הביוץ יוצא על הקשקש עם הטבילה וכן הלאה

אני גם אחרי הריון מחוץ לרחם וכריתת חצוצרה אז בגלל שראיתי שלוקח לי שנה להכנס,להריון המליצו רופא פריון. הבדיקות תקינות. התחלנו מעקבי זקיקים ותזמון ביוץ -לא נכנסתי להריון, עברנו להזרעות -לא עזר, ivf  - שאיבה והחזרה 1 לא עזר. לקחתי הפסקה של חודש ובחודש הזה נקלט הריון טבעי שלא החזיק, ומיד אחכ שוב הריון טבעי שהחזיק. כרגע בתחילת הריון טבעי נוסף ויש לי 2 עוברים מוקפאים

מה למדתי? אז אין פה נכון או לא נכון, הגיןני או לא. יש פה השגחה פרטית מדוקדקת נטו. 

זה עדיין לא אומר שלא היתה בעיה

ושלא היה כדאי לך לעשות את מה שעשית

הרופאים הם רק שליחים

והכל קורה בזמן המדוייק והנכון

אז אם אישה מעדיפה לחכות, זה בסדר

וסביר להניח שזה יקרה גם בלי התערבות אבל אולי יקח יותר זמן

אבל מצד הרפואה, יש פה מה לבדוק ולברר

נכנסתי להריון מהמחזור השני אחרי ההפלה.

התפללתי וניסיתי כמה שיותר להרפות ולא להיות בלחץ (לא באמת הצלחתי לשחרר את הלחץ....)

לא יודעת אם העיסוי זה מה שעזר כי ישר אחרי הלידה נקלטתי שוב להריון עם נרות. כך שאען בזה חוקיות בכלל. למדתי לנשום , להרים עיניים לשמיים ולהתפלל כי הכל מאיתו יתברך

בשורות טובות יקרה! 💝

גם היתה שארית

וגם אחרי זה ההורמונים כנראה השתבשו בלגן במחזור  דימום של שבועיים כל פעם בלגן

ואז אחרי הריון כימי

ואז אחרי חצי שנה הריון כימי

ואחרי עוד חודש ב''ה ההריון הנוכחי שאמן בידיים מלאות..עדיין לא התנקה הפחד..

באותו חודש שבו הפסקתי מניעה חצי שנה אחרי ההפלה

(הייתי חייבת למנוע בגלל הריון מולרי) 

אני לקחתי פעמיים במשך חמישה ימים

וזה דחה לי ב5 ימים בערך

אני יודעת שיש נשים שזה עושה להן כתמים ב7 נקיים

כנראה שווה לנסות

אבל קחי בחשבון

יכולים להיות צירים שלא מובילים לכלום.

לשתות הרבה, לקחת ויטמינים.

וזה באמת לא צירים... הרופאים דחו את האמירה שזה צירים, למרות שהרגשתי כאב...

3 ימים אחר כך הייתי במוניטור שוב וזה כבר היה צירים (עלה ל70-60-80). תכלס אין לי באמת מושג מה זה אומר והרופאים לא ידעו לענות לי... אבל לפחות מקווה שאני מנרמלת לך את התופעה, שלא תרגישי חלילה חריגה...

מקווה שזה יגיע בזמנו ובטוב!

עליה ל28 זה לא משמעותי כדי להקרא צירים.. יכול להיות התכווצויות מהתייבשות או הכנה של הרחם אבל צירים אמיתיים מהחוויה שלי זה מספרים הרבה יותר גבוהים

תרגישי טוב♥️

שמספר לא אומר כלום, לפי מה שאני יודעת. זה תלוי איפה המתמר של המוניטור יושב,

המשמעות היא בד"כ מאיזה מספר התחלת ועד כמה  הוא עולה.

יושב במקום הלא נכון, קרה לי תמיד שהתלוננתי על צירים והאחות אומרת את רואה אין לך כלום את אולי מדמיינת ואז תוך שנייה הבטן מתקשה מתקשה ואז היא ראתה שזה בכלל לא במקום הנכון ומאז...הכל הסטוריה חחחח

גם בלידה היה לי ככה, צירי תופתת למות אבל לא ראו ככ במוניטור, פתיחה 10 ואני צועקת אבל למי אכפת כבר איפה המתמר

אז את אולי לא מדמיינת ויכול להיות באמת צירים

חיבוק נשמה ❤️

תכלס קשה להגדיר בדיוק מה זה צירים בהקשר הזה, אני מניחה שמה שהתכוונו להגיד שזה לא צירים בעלי משמעות ללידה

תנסי לשתות המון ולנוח אולי זה יעזור להפסיק אותם

ירכא

אגם מונפורט במעלות

נחל עמוד

מסלול הג'רמק במירון

המצודה בצפתמצודת

 בירייה

.1 אחת מפנינות החן של צפת היא עמק התכלת, פארק עמק התכלת משתרע על כ-580 דונם במבואות הצפוניים של צפת, ובו מעיינות ובוסתנים לנוכח נוף מרהיב של הרי מירון, בפארק שבין שביליו רועים איילים ויעלים ובברכותיו רוחצים עופות מים. בפארק שבילים, מעיינות, בריכות מים ובוסתנים.המסלול הקצר: ליד הבריכות מתחיל מסלול מעגלי שחלקו מונגש ובצדו ספסלים ופינות ישיבה. המסלול מתאים לכל המשפחה. אורכו של קטע זה כ-800 מטר. באמצע המסלול מפכה מעין, עם בריכת אבן טבעית קטנה בגודל האמבטיה הביתית שלכם ובגובה הברכיים (של ילדים בני שנתיים...) אידיאלי למשפחות עם ילדים שאוהבים להשתולל ולהתיז מים, מחד, אבל לא רוצים להרטיב את כל הבית בפסיעות בוץ, מאידך.המסלול הארוך: אורך מסלול ההליכה משער הפארק ועד הבריכות התחתונות (מסלול הלוך וחזור) הוא כקילומטר אחד בלבד. בסוף המסלול בריכה שלתוכה נשפך מפל. המסלול תלול ובו 160 מדרגות, ואינו מתאים לעגלות ילדים וכיסאות גלגלים

2 כמה עשרות מטרים אחרי הכניסה לעמק התכלת ישנה חוות סוסים ועוד כמה בעלי חיים.עד כמה שידוע לי הכניסה בחינם, (למי שרק רוצה לראות את הסוסים ובעה''ח האחרים) הרכיבה בתשלום.

3. בקצה רחוב האחד עשר ישנו מעיין קטן שכבר עשרות שנים חלוקים על שמו,הוא נע בין השם 'אורות האר''י' המשך ב'ואדי חמרה' והכי פשוט 'המעיין מרח' האחד עשר'כביש קצר מוביל למעין ומיד אחריו נמשך מסלול הליכה לכיוון הר כנען עם נוף מרהיב לכנרת והרי הגולן.(יש לציין שאנשים טובלים במקום, זו גם הסיבה לכל הספסלים מסביב)

4. בפאתי שכונת מאור חיים, סמוך ליציאה מן העיר בכיכר שנקראת 'כיכר חלוואני' יש לפנות ימינה בכיוון ההפוך ליציאה מן העיר ומגיעים תיכף לפנינת חמד - נחל עמוד.במקום: מסלול הליכה ארוך שמגיע עד אזור מירון, המסלול מתאים למיטיבי לכת ואורכו כשעתיים, נחל עמוד משופע בבריכות ומעיינות שאפשר להשתכשך בהם בימי הקיץ החמים, בין טחנות קמח ישנות, שרידי בוסתנים וצמחיה עבותה.למשפחות עם ילדים - מומלץ ללכת כ 30 - 20 דקות עד לבריכות הראשונות ולאחר מכן לחזור חזרה,מנסיון - מהנה מאד.

מה הכיוון חלבי או בשרי?

פשטידה וסלט?

תפוח אדמה וביצה עם סלט גדול בצד?

לחילופין, פריקסה

*פיצה פרווה עם טונה

*קציצות טונה עם פירה

*סלט עשרי עם טונה וביצה קשה מערבבת עם מיונז

*חביתת נקניק פרווה

*פנקייקים

*טורטיה עם חסה מלפפון ושרי עם טונה/ פסטרמה/ או חלבי- גבינה בוגרית

עוד?

עם אנטיפסטי וסלט עם טחינה .. יאמי

קציצות ירק ,סלט טאבולה,

פנקקיק פרווה

שקשוקה

חביתת ירק עשירה עם סלט מושקע 

פשטידות יש מלא

חביתות מעניינות עם גבנצ או ירקות

לביבות ירקות

הבדיקה הזאת היא מעין עולם הבא, לא היו לי כאבים כאלה בחייםםםם, כאב לי דומה כשעשו לי זירוז עם בלון.

כשהמזכירות אומרות לך זה טיפה כואב קחי משככי כאבים אל תאמיני להן. לא מבינה למה מסתירים את זה שזה כואב.

יחד עם זאת היו כאלה שלא כאב להן...

מציינת שלי פתחו חצוצרה סתומה 

הרופאה שלחה אותי כי כבר מנסה תקופה להיכנס להריון אחרי הפלות

ויש לי לאחרונה כאבים מוזרים במהלך החודש

אז היא חוששת להידבקויות או דלקת איפושהו שם בפנים

תודה

הרגעת אותי

התכוונתי שזה כואב כן??

שמעתי על הרבה נשים שהצלחחו להיכנס להריון אחרכך, אם יש הידבקויות םותחים את זה מיד, קחי משכך כאבים לפני,

ויודעת מה??? לדעת מה הולך להיות זה באמת מרגיע כשאני נכנסתינייתי ממש בחששות, הייתי מעדיפה לדעת לפני שזה הולך לכאוב ולא להיות בשוק חיי

אבל כנראה שזה באמת נצרך

היה לך דימומים והפרשות מוזרות אח''כ?

האמת שלא זוכרת לגבי דימומים וכו,

נראלי הייתי בשבעה נקיים, ולא זכור לי שזה דחה לי את הטבילה

הכי טוב לקבוע בדיקה כזאת ליום הראשון (או השני) של שבעה נקיים..

ככה שתצליחי לעשות הפסק ובדיקת בוקר של היום הראשון -

ואז אפשר יש צורך תוכלי להפחית בדיקות ולחכות עד לבדיקה של היום השביעי שהגיוני שכבר תצליחי לעשות אותה..

שוב, לא כותבת מידיעה של ההלכה בהקשר של הבדיקה הזאת אלא באופן כללי לגבי בדיקות בשבעה נקיים

ושכחתי להוסיף,קחי מראש משכך כאבים ושיהיה איתך זמין גם לאחכ וברגע שאפשר קחי שוב, אין מצווה לסבול,שום מצווה כזו, בדקתי

נתחיל מההתחלה

לא ידעתי שזה אוסר (לא יודעת איך אבל זה פרח לי מהראש,עשיתי ביום החמישי ל7 נקיים וזה הוסיף לי 7ימים שרציתי למות בהם)

לא היה לי שום דימום ככה שזה לא האריך עוד את הטהרה,אבל כאב לי נוראות ולכן הרב אמר לעשות הפסק בדיקה ביום הראשון וביום השביעי בלבד.

הבדיקה עצמה כאבה לי אבל הרופא היה מאוד מאוד אנושי, הסביר בדיוק מה שהוא עושה גם לפני וגם תוכדי, ממש ברגישות, היו שם 2 סטודנטיות לרפואה שצפו ולי זה עזר כי היה לי למי לתת יד שהכאב היה מידי נורא,

שיצאנו משם כאב לי ברמות שלא הצלחתי לשבת טוב ברכב, רק על כרית, אבל ללכת ולהסתובב לאט עשה לי טוב,

מאוד רציתי כבר באותו יום ללכת לעשות משו כייף כמו פיצוי בפועל לא היה לי כח ועשינו אחרי כמה ימים..

ובפועל פספסתי את הביוץ באותו חודש, אבל אצלי זה לא משנה כי לא נכנסתי טבעי להריון גם ככה אז באמת זה היה מאכזב אבל לא נורא.

בהצלחה ממש!!

לפחות אני אדע למה לצפות 😖

איפה עשית את הבדיקה?

כי הרופאה שלחה אותי למעייני הישועה היא אמרה שיש שם רופא מומחה מאוד לזה

והם גם משתדלים מאוד לקבוע את זה די מהר

מי שהתקשר ראשון שיש לו תור פנוי בהשגחפ וזה התאים לי, לקחתי.

עשיתי בזיו.

חושבת שחלק גדול מהכאב שלי היה החוסר ידע לאן אני הולכת והשוק שגיליתי שבאמת זה מאריך לי את הימים למקווה,זה די "עזר" לענין 

אני עשיתי גם כחלק מבירור פוריות..

א. לא כאב לי בכלל בכלל… לקחתי נורופן חצי שעה לפני, היו קצת כאבי מחזור אבל חלשיםםם

ב. אני עשיתי את הבדיקה ביום ה7 למחזור, ולפי הפסיקה שלנו הבדיקה מטמאה, באותו יום הצלחתי לעשות הפסק בקלות ממש.

החוויה היה סבירה ממש, לא זכור לי כאב או הרגשה לא נעימה אחרת 

וטוב שאתן מאזנות 😅

אחת מרגיעה

ואחת מלחיצה

ככה אני לא אהיה מופתעת משום דבר 😅

זה די כואב. לקחת חצי שעה או שעה לפני הטיפול כדור. אחכ הרגשתי כאבי מחזור לא נעימים, אבל הלכתי ללימודים כרגיל (הייתי אז סטודנטית).

אני רק זוכרת שהלכתי בשבעה נקיים עם צבעוני, וגם הייתי צריכה לעשות רק 2 בדיקות במהלך כל הימים. התייעצתי עם מכון פועה.

אצלי זה היה בשביל לבדוק למה עני פשוט לא מצליחה להרות (היינו מוגדרים כבלתי מוסבר) אז לא עשו איזשהו טיפול תוך כדי.

עברו מאז 13 שנה, אז יתכן שאולי דברים השתנו..

וזה יוצא ביום השישי של המחזור

בינתיים היום במילא אי אפשר לעשות הפסק כי עדיין לא נגמר לגמרי הדימום

מקווה שהבדיקה תהיה מועילה

ולא מידי כואבת 😖

בהצלחה! שהבדיקה תהיה שליחה טובה לטוב של הקב'ה 

עברתי את הבדיקה

והיא היתה לא נעימה

אבל לא מעבר לזה

לא היו כאבים אדירים בכלל

לקחתי לפני זה אופטלגין טיפות שנחשב לחזק.

בבדיקה הרופא ראש ששתי החצוצרות סתומות!! הוא הזריק חומר ופתח אותם

זה היה דר' טוגנדרייך

הוא הסביר הכל מה שהוא עושה עושה בעדינות

עכשיו מקווה שבעז"ה יפתח לנו השפע ויגיע הריון תקין בריא ושלם. 

ב"ה שעשית את הצילום הזה, הריון עם 2 חצוצרות סתומות זה קצת בעיה... 🙂

מעניין שלא כאב , כי כשיש חסימה בדר"כ כואב... לי היתה חסימה וכאב לי ברמות של וכוכבים ויש לי כוח סבל..

היתה לך סיעתא דשמיא!!

אצלי גם למשל לא פתח את החסימה (אותו רופא) .. למען האמת זה הדבקויות סביב החצוצרה לא חסימה בפנים כך שזה היה מורכב יותר

שפע רב!!!

וזה כאב לי

אבל ברמה סבירה

אולי גם קשור לכח סבל

אצלי עד פתיחה 8 בלידה למשל, אין לי כמעט כאבים

והוא הודיע לי שזה הולך לכאוב ושאל אם אני רוצה שיפתח

ברור שרציתי כבר לעבור את זה ונגמר

ב"ה שזה מאחורי

רק תוהה ממה יכול להיות שזה נחסם?

זה מה שנקרא אנדומטריוזיס?

פעם אית ביאושי

רוב הטיפול היא ספרה לי כמה בדרך כלל לא מטפלים בהריון

זה גם לא עזר כלום

ממליצה לך לברר מראש איפה שתלכי שהם מטפלים בזמן הריון

יש להם טיפולים בהריון.

מנסה להבין אם זה באמת עוזר או סתם בזבוז כסף כשמדובר במפגשים בודדים...

מצד שני אני פשוט לא מאמינה בזה אז אולי גם בגלל זה זה לא עזר

אני גם הלכתי דרך מכבי. קבעו לי תורים בכיף ורק כשהגעתי המדקרת התפלאה מאוד שבאתי בהריוו

שיאצו זה ממש עוזר... אבל ברור שזה אישי ולא כ"כ יעזור מה נענה כאן😅

ובכללי עשיתי מלא דיקור ורפלקסולוגיה, לי זה עובד...

דרך קופ"ח...

כנראה שאלך פרטי

חבל על כל יום שעובר ! 

לאבחון אני לא יודעת מה הנוהל לפנות לקבל פרטי, אבל אתם מחכים המון גם לאבחון. כדאי לבדוק אם גם זה אפשרי בקופה (או לשלם על אבחון פרטי, כדי לזרז תהליכים)

בהצלחה רבה

משהו כמו 180 כשהטיפולים עולים מעל 300ן.

זה ממש יקר..

הייתי פונה לפניות ציבור + מנהלת מרפאה שלכם במכתב חריף.

שזה בלתי הגיוני שילד צריך קלינאית תקשורת יחכה שנה...

את יכולה למצוא גם תוך שבוע-שבועיים.

אני חייגתי לקופה וביקשתי רשימה של כל מי שרלוונטי לי בטווח שעה נסיעה שעובד עם הקופה, קיבלתי עשרות מספרים,

תוך בודדים הצלחתי למצוא תור לשבועיים אח"כ.

צריך להיות גמישים כמובן עם הזמנים

אנחנו חיכינו הרבה זמן. וכשהתקשרתי לברר מה קורה, התברר שאיכשהו היא נעלמה מהרשימה.

ולרוב הקלינאיות ממליצות על המשך טיפול אז אם הצפי היה 4 חודשים זה הגיוני שנה

תתעקשי לדת כמה לפני בתור 

לפנות לפניות הציבור, למנהלת המרפאה, למי שאפשר.

לא לוותר!

מה זה פניות ציבור?

זה חריף מדי?

אני לא רוצה אח''כ להרגיש לא נעים בכל פעם שנגיע לטיפול, שיגידו זאתי שעשתה את הבלאגן

פניות הציבור הם בד"כ מעל הצוות במרפאה הספיציפית.

אולי אחרות ידעו לפרט יותר

פניתי ודרשתי וביקשתי

וזה היה לנו ממש דחוף

בסוף אחרי המון מיילים וטלפונים קיבלנו אישור להחזר לטיפולים פרטיים. 

המזכירות, ההנהלה

ובטח הן ידאגו לעדכן את הקלינאית🙈

שאת אמא מסורה ואחראית?

מה רע בזה? 😳😳😳

ככה הייתי בהיריונות...

תקופה ממש קשה ..

הכל נפל על בעלי הילדים לא מפוקסים ואיפשר להשתלט כי אני בעצמי הייתי צריכה טיפול..

איך אוכל לעודדך אהובה?!?!

זו תקופה וזה עובר.  ומי יזכור את זה. .

הכל תכף מאחורייך...

נחשוב מה יכול לעזור לך .

מישהו מהמשפחה שיבוא ויתן יד ...

עזרה...

לא להתבייש, לבקש ...

לי קבוע חמותי או אמא הגיעו .  פעם ב..

או גיסתי ...

צריך לבקש עזרה שאת ובעלך תוכלו קצת לנשום...

להירגע. ..

לכי לחוף הים תשתי לימונדה קרה תנשמי את האוויר שם .

לכי תתאווררי.   גם אם בנסיעה תקיאי.  זה שווה את זה...

גם פה שבת קשוחה

אחרי שבחמישי גררתי את כולם למוקד כי לא מצאנו בייביסיטר והייתי צריכה עירוי

ובנתיים זה נראה שיום סביר, יום זוועות.

וגם סביר לא ממש אומר שאני בתפקוד כן? רק שקצת מצליחה לאכול/לשתות בלי אוטומטית להקיא הכל, וקצת לתקשר.

גם פה בעלי הכין את כל השבת והותש ממש ממש..

ואני הרגשתי נורא עם עצמי שאני לא יכולה להקל עליו בכלל.. זה המצב אבל זה מתסכל נורא.

מה שכן, לא חושבת שנכון להאשים ילדה בת 4.. היא ילדה קטנה וכן הגיוני שתעשה שטויות בלי השגחה.. ככה זה

אולי כדאי לחשוב על למצוא ילדה שתבוא להשגיח עליהם בצהריים או משהו...

פרקטית- את מקבלת משהו?

אני אמנם עדיין מקיאה עם בונג'סטה ופרמין

אבל בלי המצב כנראה היה יותר גרוע.... אז אם את לא לוקחת כלום תקחי

ואם את לוקחת ועדיין לא מצליחה בכלל לאכול ולשתות, גם לא מעט- עירוי זה קשוח אבל מרים. עזר לי מאוד..(הלוואי שהיה אפשר לעשות יותר עירויים אבל זה לא סביר.. וגם הנורמלי זה אשכרה לאכול ולשתות..)

ושוב חיבוק להזדהות..

לי עוזר לזכור שהמצב רע ממש, אבל זה רע מסיבות טובות לפחות...

וגם לדמיין איפה נהיה עוד שנתיים.

חיבוקים

הלואי ויעבור לך מהר

ושישתפר מהר עם הילדים

עוד כמה שבועות וזה ישתפר

ניסית לקחת משהו? בונג'סטה?

גם לך @אאוטינג 

שה' ישלח לכן כוחות להמשך!!!

תשימי לב לא להתייבש וללכת לקבל נוזלים אם את חושדת שאת לפני התייבשות.

בלגן הולך ובלגן בא. כשיבוא זמנו הוא ילל והבית יהיה מצוחצח